ויקיטקסט:מזנון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.20</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מזנון</title>
    <ns>4</ns>
    <id>34</id>
    <revision>
      <id>3083176</id>
      <parentid>3082885</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:58:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>MediaWiki message delivery</username>
        <id>8143</id>
      </contributor>
      <comment>/* החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3083176</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="259800" sha1="n8fh8flsmkpj5uw88112f14f47ogrqc" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>n8fh8flsmkpj5uw88112f14f47ogrqc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא על פי המסורה/ויבינו במקרא/פרשת וזאת הברכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2988</id>
    <revision>
      <id>3083172</id>
      <parentid>3083117</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:21:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מנחה לשבת, שני וחמישי */</comment>
      <origin>3083172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2718" sha1="nxu6apzbw45u2r799l1q3duqfhf95sx" xml:space="preserve">{{תבנית:ויבינו במקרא/פרשת השבוע|דברים|וזאת הברכה|וְזֹאת הַבְּרָכָה|פירוט נוסף='''הפרשה נקראת במלואה ב[[#שמחת תורה (בארץ ובחוץ לארץ)|שמחת תורה]]:'''{{ש}}[[#ראשון|ראשון]] · [[#שני (בשבת שלישי לאשכנזים)|שני]] · [[#שלישי (בשבת רביעי לאשכנזים)|שלישי]] · [[#רביעי (בשבת חמישי לאשכנזים)|רביעי]] · [[#חמישי (בשבת שישי לאשכנזים)|חמישי]]{{ש}}[[#חֲתַן מְעֹנָה לספרדים (בשבת שביעי לאשכנזים)|'''חֲתַן מְעֹנָה''' (ספרדים)]] · '''[[#חֲתַן תּוֹרָה|חֲתַן תּוֹרָה]] · [[#חֲתַן בְּרֵאשִׁית|חֲתַן בְּרֵאשִׁית]]'''{{ש}}[[#מפטיר|מפטיר]] · [[#הפטרה|הפטרה]]}}
{{#קטע:ויבינו במקרא/סוכות|ויבינו במקרא לשמחת תורה}}
==מנחה לשבת, שני וחמישי==

'''פרשת וזאת הברכה''', הפרשה האחרונה שבתורה, אינה נקראת בשבת רגילה בתור &quot;פרשת השבוע&quot;, אלא '''[[ויבינו במקרא/שמיני עצרת ושמחת תורה|בשמחת תורה]]'''. אולם, תחילת הפרשה נקראת בתפילת מנחה של [[ויבינו במקרא/פרשת האזינו|שבת פרשת האזינו]], בימי שני וחמישי לאחר שבת האזינו עד לפני [[ויבינו במקרא/סוכות|סוכות]], וכן במנחה של השבת החלה בתוך חג הסוכות (היום הראשון של סוכות, אם חל בשבת, או שבת חול המועד).{{הערה|הקריאה הקצרה מתחילת '''פרשת וזאת הברכה''' לשלושת העולים (כהן, לוי, ישראל) זהה לחלוקתה בשביל שלושת העולים הראשונים [[ויבינו במקרא/שמיני עצרת ושמחת תורה|בשמחת תורה]] (כשהיא לא חלה בשבת). ואולם יש אשכנזים הנוהגים שבשמחת תורה קוראים את '''פרשת וזאת הברכה''' במנגינה מיוחדת, ולא במנגינה הרגילה המשמשת בימי שני וחמישי ומנחה בשבת.}}

===כהן===
{{#קטע:ויבינו במקרא/סוכות|וזאת הברכה ראשון}}

===לוי===
{{#קטע:ויבינו במקרא/סוכות|וזאת הברכה שני}}

===ישראל===
{{#קטע:ויבינו במקרא/סוכות|וזאת הברכה שלישי}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:פרשת וזאת הברכה]]
[[קטגוריה:ויבינו במקרא|וזאת הברכה]]</text>
      <sha1>nxu6apzbw45u2r799l1q3duqfhf95sx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>92088</id>
    <revision>
      <id>3083325</id>
      <parentid>3078555</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T06:10:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך שאמר */</comment>
      <origin>3083325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68923" sha1="50wsnm2pkicv0fihcdrdv0iee28814w" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
==פסוקי דזמרה==
===מזמור שיר===
{{מקורות לסידור|[[תהלים ל]]}}{{ש}}
מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃{{ש}}
אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃{{ש}}
יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃{{ש}}
יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר׃{{ש}}
זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ש}}
כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃{{ש}}
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃{{ש}}
יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃{{ש}}
מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי׃{{ש}}
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ש}}
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהָי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃
====קדיש יתום====
&lt;קטע סוף=א/&gt;{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
===ברוך שאמר===
{{ק|[הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי.{{ש}}{{לשם יחוד|1}}, עַל יְדֵי ההוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵם כָּל יִשְׁרָאֵל.]}}

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.{{ש}} 
בָּרוּךְ הוּא.{{ש}}
בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית.{{ש}}
בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה.{{ש}}
בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם.{{ש}}
בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.{{ש}}
בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת.{{ש}}
בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו.{{ש}}
בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.{{ש}}
בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל.{{ש}}
בָּרוּךְ שְׁמוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: הַמְהֻלָּל '''בְּפֶה''' עַמּוֹ.}}&lt;/noinclude&gt; עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ&lt;noinclude&gt;{{הערה|פיסוק אחר: בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ.}}&lt;/noinclude&gt; נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים, מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.

===הודו===
&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{מקורות לסידור|[[דברי הימים א טז#טז כג|דה&quot;א טז ח-לו]]}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו׃{{ש}}
שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאֹתָיו׃{{ש}}
הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ׃{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃{{ש}}
זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ׃{{ש}}
זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו׃{{ש}}
הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו׃{{ש}}
זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃{{ש}}
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק׃{{ש}}
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃{{ש}}
לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם׃{{ש}}
בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ׃{{ש}}
וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר׃{{ש}}
לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים׃{{ש}}
אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ׃

שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃{{ש}}
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו׃{{ש}}
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ש}}
כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָׂה׃{{ש}}
הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ׃{{ש}}
הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃{{ש}}
הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃{{ש}}
חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ש}}
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ש}}
יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ׃{{ש}}
אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ׃{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם, וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ׃

רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט|שם פסוק ט}}

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}} 
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי׃{{ממס|תהלים מ יב}}{{ש}} 
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} 
תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים סח#סח לה|תהלים סח לה-לו}}{{ש}} 
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד|תהלים צד א-ב}}{{ש}} 
לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}} 
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} 
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} 
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}} 
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ש}}
{{ש-רווח|1em}}יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג#לג כ|תהלים לג כ-כא}}{{ש}}
הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃{{ממס|תהלים פה ח}}{{ש}} 
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃{{ממס|תהלים פא יא}}{{ש}}אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}{{ש}} 
וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָמַל עָלָי׃{{ממס|תהלים יג ו}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה כ/&gt;

===מזמור לתודה===
&lt;קטע סוף=מזמור לתודה כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|אין אומרים {{צ|מזמור לתודה}} בשבת ויום טוב, ולא בערב יום כיפור, ערב פסח וחול המועד פסח.}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה א/&gt;{{מקורות לסידור|[[תהלים ק]]}}{{ש}}
מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃{{ש}}
עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃{{ש}}
דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃&lt;קטע סוף=מזמור לתודה א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
===מזמורים לשבת ויום טוב===
{{מקורות לסידור|[[תהלים יט]]}}{{ש}}
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃{{ש}}
הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃{{ש}}
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃{{ש}}
אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃{{ש}}
בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָם אֹהֶל בָּהֶם׃{{ש}}
וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃{{ש}}
מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃{{ש}}
תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃{{ש}}
פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃{{ש}}
יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃{{ש}}
הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃{{ש}}
גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָמְרָם עֵקֶב רָב׃{{ש}}
שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃{{ש}}
גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַע רָב׃{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים לד]]}}{{ש}}
לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ׃{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}בָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׃{{ש}}
{{סי|בַּ|0}}ייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי, יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ׃{{ש}}
{{סי|גַּ|0}}דְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ש}}
{{סי|דָּ|0}}רַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי, וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי׃{{ש}}
{{סי|הִ|0}}בִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ, {{סי|וּ|0}}פְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ׃{{ש}}
{{סי|זֶ|0}}ה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ש}}
{{סי|חֹ|0}}נֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו, וַיְחַלְּצֵם׃{{ש}}
{{סי|טַ|0}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ׃{{ש}}
{{סי|יְ|0}}ראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃{{ש}}
{{סי|כְּ|0}}פִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב׃{{ש}}
{{סי|לְ|0}}כוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם׃{{ש}}
{{סי|מִ|0}}י הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׃{{ש}}
{{סי|נְ|0}}צֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׃{{ש}}
{{סי|ס|0}}וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃{{ש}}
{{סי|עֵ|0}}ינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׃{{ש}}
{{סי|פְּ|0}}נֵי יְיָ בְּעֹשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃{{ש}}
{{סי|צָ|0}}עֲקוּ וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם׃{{ש}}
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִיעַ׃{{ש}}
{{סי|רַ|0}}בּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְיָ׃{{ש}}
{{סי|שֹׁ|0}}מֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃{{ש}}
{{סי|תְּ|0}}מוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָמוּ׃{{ש}}
פֹּדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים צ]]}}{{ש}}
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר׃{{ש}}
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל׃{{ש}}
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃{{ש}}
כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה׃{{ש}}
זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף׃{{ש}}
בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃{{ש}}
כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ׃{{ש}}
שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ׃{{ש}}
כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה׃{{ש}}
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה׃{{ש}}
מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ׃{{ש}}
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חָכְמָה׃{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃{{ש}}
שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ׃{{ש}}
שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃{{ש}}
יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם׃{{ש}}
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים צא]]}}{{ש}}
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃{{ש}}
אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃{{ש}}
כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃{{ש}}
בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃{{ש}}
לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃{{ש}}
מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם׃{{ש}}
יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃{{ש}}
רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃{{ש}}
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׃{{ש}}
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃{{ש}}
עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃{{ש}}
עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃{{ש}}
כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃{{ש}}
יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃{{ש}}
אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃{{ש}}
{{ק|'''אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃'''}}

{{מקורות לסידור|[[תהלים קלה]]}}{{ש}}
הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃{{ש}}
שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃{{ש}}
הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃{{ש}}
כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ש}}
כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}}
מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃{{ש}}
שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃{{ש}}
שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃{{ש}}
שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃{{ש}}
לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃{{ש}}
וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃{{ש}}
יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ש}}
כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃{{ש}}
עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃{{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃{{ש}}
אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃{{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃{{ש}}
בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ש}}
בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ש}}
בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

&lt;קטע התחלה=הלל הגדול/&gt;{{מקורות לסידור|[[תהלים קלו]]}}{{ש}}
{|
|-
| הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב||{{ש-רווח|1em}}||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|-
|הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם|| ||כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
|}&lt;קטע סוף=הלל הגדול/&gt;

{{מקורות לסידור|[[תהלים לג]]}}{{ש}}
רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}}
שִירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃{{ש}}
כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה׃{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ש}}
בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׃{{ש}}
כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת׃{{ש}}
יִירְאוּ מֵיְיָ כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל׃{{ש}}
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ש}}
יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ש}}
עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ש}}
אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ׃{{ש}}
מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם׃{{ש}}
מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃{{ש}}
הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם׃{{ש}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ׃{{ש}}
שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט׃{{ש}}
הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}}
לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב׃{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃{{ש}}
כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים צב]]}}{{ש}}
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃{{ש}}
טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃{{ש}}
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃{{ש}}
עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃{{ש}}
כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃{{ש}}
מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃{{ש}}
אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃{{ש}}
בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃{{ש}}
וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃{{ש}}
כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃{{ש}}
וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃{{ש}}
וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃{{ש}}
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃{{ש}}
שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃{{ש}}
עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃{{ש}}
לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים צג]]}}{{ש}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃{{ש}}
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃{{ש}}
מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃{{ש}}
עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
===יהי כבוד===
&lt;קטע התחלה=יהי כבוד/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}}
יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃{{ש}}
{{ש-רווח|1em}}רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}}{{ש}}
יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קלה יג}}{{ש}}
יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃{{ממס|תהלים קג יט}}{{ש}}
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה&quot;א טז לא}}{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃{{ממס|תהלים י טז}}{{ש}}
יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}}{{ש}}
רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}}{{ש}}
עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים לג יא}}{{ש}}
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ממס|תהלים לג ט}}{{ש}}
כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃{{ממס|תהלים קלב יג}}{{ש}}
כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קלה ד}}{{ש}}
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃{{ממס|תהלים צד יד}}{{ש}}
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=יהי כבוד/&gt;
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===פרקי הללויה===
{{מקורות לסידור|[[תהלים קמו]]}}{{ש}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}}
אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}}
אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}}
תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}}
אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}}
עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}}
עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}}
יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}}
יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}}
יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים קמז]]}}{{ש}}
הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}}
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}}
הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}}
מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}}
מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}}
עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}}
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}}
נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}}
לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}}
רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}}
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}}
כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}}
הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}}
הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}}
הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}}
מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}}
מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}}
לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים קמח]]}}{{ש}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}}
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}}
וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}}
אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}}
הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}}
הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}}
מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}}
בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}}
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}}
וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים קמט]]}}{{ש}}
הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}}
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}}
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}}
כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}}
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}}
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}}
לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}}
לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}}
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃

{{מקורות לסידור|[[תהלים קנ]]}}{{ש}}
הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}}
הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ש}}
{{ק|'''כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃'''}}
===ברוך ה' לעולם===
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃{{ש}}
{{ש-רווח|0.5em}}וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}

===ויברך דויד===
{{מקורות לסידור|[[דברי הימים א כט#כט י|דה&quot;א כט י-יג]]}}{{ש}}
וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃

{{מקורות לסידור|[[נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-יא]]}}{{ש}}
אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים׃ אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם׃ וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ, וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה׃ וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף׃ וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם, וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה׃ וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים׃

===שירת הים===
{{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]]}}{{ש}}
וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃

{{מקורות לסידור|[[שמות טו|שם טו א-יט]]}}{{ש}}
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ {{ק|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא׃'''}} כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃&lt;noinclude&gt;{{הערה|לפי הגר&quot;א אין אומרים {{צ|יְיָ מַלְכוּתֵהּ… בְּתוֹךְ הַיָּם}}}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

[וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד{{ממס|דברים ו ד}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|יש שכתבו שלא לאמרו.}}&lt;/noinclude&gt;]&lt;קטע סוף=ד/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=נשמת כ/&gt;
===נשמת===
&lt;קטע סוף=נשמת כ/&gt;&lt;קטע התחלה=נשמת א/&gt;נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהַּ כָּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָּל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים, לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים. &lt;קטע התחלה=אילו פינו/&gt;אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמֶךָ עַל אַחַת מֵאָלֶף&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''מֵאֶלֶף''', וכן דעת הגר&quot;א.}}&lt;/noinclude&gt; אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לָנֶצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. &lt;קטע סוף=אילו פינו/&gt;כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה וְכָל לְבָבוֹת יִירָאוּךָ וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ׃{{ממס|תהלים לה י}} מִי יִדְמֶה לָּךְ וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ וּמִי יַעֲרָךְ לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}

&lt;קטע סוף=נשמת א/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין ביום טוב החזן מתחיל מכאן. למנהג אשכנז המערבי, בשבועות מתחיל ב{{צ|הָאֵל}}, בסוכות ב{{צ|הַגָּדוֹל}}, ובפסח ב{{צ|הַגִּבּוֹר}}.}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=המלך/&gt;&lt;קטע התחלה=האל/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ, &lt;קטע סוף=המלך/&gt;הַמֶּלֶךְ הַיֹּשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא. &lt;קטע סוף=האל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד/&gt;שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ממס|תהלים לג א}}{{ש}}בְּפִי {{סי|יְ}}שָׁרִים תִּתְהַלָּל, וּבְדִבְרֵי {{סי|צַ}}דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן {{סי|חֲ}}סִידִים תִּתְרוֹמָם, וּבְקֶרֶב {{סי|קְ}}דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ. &lt;קטע סוף=שוכן עד/&gt;&lt;קטע התחלה=המלך/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בראש השנה וביום הכיפורים החזן מתחיל מ{{צ|המלך}}, בנוסח זה:}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;center&gt;&lt;קטע התחלה=המלך/&gt;{{גדול-מודגש|הַמֶּלֶךְ}}{{ש}}יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא
שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ.{{ש}}וְכָתוּב:{{ש}}רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ממס|תהלים לג א}}{{ש}}
בְּפִי {{סי|יְ}}שָׁרִים תִּתְ{{סי|ר}}וֹמָם{{ש}}
וּבְדִבְרֵי {{סי|צַ}}דִּיקִים תִּתְ{{סי|בָּ}}רַךְ{{ש}}
וּבִלְשׁוֹן {{סי|חֲ}}סִידִים תִּתְ{{סי|קַ}}דָּשׁ{{ש}}וּבְקֶרֶב {{סי|קְ}}דוֹשִׁים תִּתְ{{סי|הַ}}לָּל
&lt;/center&gt;&lt;קטע התחלה=שוכן עד/&gt;

וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ. &lt;קטע סוף=שוכן עד/&gt;&lt;קטע סוף=המלך/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח/&gt;
===ישתבח===
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים. &lt;קטע סוף=נשמת/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח/&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|יש אומרים בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות/&gt;{{ממס1|תהלים קל}}
{{ק|שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות/&gt;
{{סוף}}

==וכרות ליום שיש בו ברית==
{{הור2|יש נוהגים שביום שיש ברית מילה מתחיל המוהל בקול {{צ|וכרות}}, ועונה לו הסנדק, וכך יאמרו שניהם פסוק בפסוק עד סוף השירה כדלהלן.}}
{{הור|מוהל:}} וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי {{ש}}
{{הור|סנדק:}} הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ, {{ש}}
{{הור|מוהל:}} וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ, {{ש}}
{{הור|סנדק:}} כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם, וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, {{ש}}
{{הור|סנדק:}} וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים׃

{{הור|מוהל:}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, {{ש}}
{{הור|סנדק:}} וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, {{ש}}
{{הור|סנדק:}} וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃

{{הור|מוהל:}} אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, {{ש}}
{{הור|סנדק:}} אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, {{ש}}
{{הור|סנדק:}} זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, {{ש}}
{{הור|סנדק:}} תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, {{ש}}
{{הור|מוהל:}} נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, {{ש}}
{{הור|מוהל:}} עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, {{ש}}
{{הור|מוהל:}} מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃{{ש}}
{{הור|סנדק:}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{הור|מוהל:}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{ק|יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא׃{{ש}}
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ש}}
וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ש}}
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ש}}
[וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד]}}
&lt;noinclude&gt;
==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>50wsnm2pkicv0fihcdrdv0iee28814w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבט יהודה בדוחק ובצער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>171286</id>
    <revision>
      <id>3083193</id>
      <parentid>3037653</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:37:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2392" sha1="9gmvsaibcr9fopbb6ujj0v0svc2adhr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
* פיוט זה כפי הנראה הוא המשכו של הפיוט [[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|שמעיה חזק}}}}
{|
|-
|{{סי|שֵֽׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹֽחַק וּבְצַֽעַר{{ש-רווח|0.5em}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּֽעַר{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{ש-רווח|0.5em}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּֽרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָֽוֶת הִגִּֽיעָה{{ש-רווח|0.5em}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִֽיעָה{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָֽ}}בָה לָֽנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{ש-רווח|0.5em}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵֽינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{ש-רווח|0.5em}}||עֽוּרָה לָֽמָּה תִישַׁן{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶֽיךָ בְּאֶֽרֶץ לֹא לָהֶם{{ש-רווח|0.5em}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם{{ממס|לפני=ע״פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{ש-רווח|0.5em}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵֽלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה{{ממס|תהלים מח יב}}&lt;includeonly&gt;
|-
|שַׁוְעָתֵֽנוּ תַעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{ש-רווח|0.5em}}||אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.&lt;/includeonly&gt;
|}&lt;noinclude&gt;
{{נוא|הוראה=בסדר הסליחות מוסיפים:|שַׁוְעָתֵֽנוּ תַעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים / אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.}}
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9gmvsaibcr9fopbb6ujj0v0svc2adhr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083194</id>
      <parentid>3083193</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:43:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2410" sha1="076voq868fzw2k5t90pvzqp46r0u57c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
* פיוט זה כפי הנראה הוא המשכו של הפיוט '''[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]'''
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|שמעיה חזק}}}}
{|
|-
|{{סי|שֵֽׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹֽחַק וּבְצַֽעַר{{ש-רווח|0.5em}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּֽעַר{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{ש-רווח|0.5em}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּֽרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָֽוֶת הִגִּֽיעָה{{ש-רווח|0.5em}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִֽיעָה{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָֽ}}בָה לָֽנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{ש-רווח|0.5em}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵֽינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{ש-רווח|0.5em}}||עֽוּרָה לָֽמָּה תִישַׁן{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶֽיךָ בְּאֶֽרֶץ לֹא לָהֶם{{ש-רווח|0.5em}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם{{ממס|לפני=ע״פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{ש-רווח|0.5em}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵֽלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה{{ממס|תהלים מח יב}}&lt;includeonly&gt;
|-
|שַׁוְעָתֵֽנוּ תַעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{ש-רווח|0.5em}}||אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.&lt;/includeonly&gt;
|}&lt;noinclude&gt;
{{נוא|הוראה=בסדר הסליחות מוסיפים:|שַׁוְעָתֵֽנוּ תַעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים / אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>076voq868fzw2k5t90pvzqp46r0u57c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היום הרת עולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>227599</id>
    <revision>
      <id>3083240</id>
      <parentid>2956448</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:01:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1380" sha1="digu4j3bcl63ngo6lzsywxlyixl6hio" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|קטע-פיוט הנאמר בתפילת מוסף של ראש השנה, לאחר שתוקעים בשופר.}}
&lt;/noinclude&gt;הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם{{ש}}
הַיּוֹם יַעֲמִיד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בַּמִּשְׁפָּט|מזרח=בְּמִשְׁפָּט}} כָּל יְצוּרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=עוֹלָמִים|מזרח=עוֹלָם}}{{ש}}
אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים{{ש}}
אִם כְּבָנִים, רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים{{ש}}
וְאִם כַּעֲבָדִים, עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת{{ש}}
עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=כָאוֹר|מזרח=לָאוֹר}} מִשְׁפָּטֵנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אָיוֹם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;הַיּוֹם&quot;}}&lt;/noinclude&gt; }}קָדוֹשׁ.&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
===ראו גם===
{{קישור לביאור}}
===קישורים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=היום הרת עולם}}
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:מחבר לא ידוע]]</text>
      <sha1>digu4j3bcl63ngo6lzsywxlyixl6hio</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083273</id>
      <parentid>3083240</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:19:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1381" sha1="p7f4rmwnrw38hzprcre2x4zmajxj803" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קטע-פיוט הנאמר בתפילת מוסף של ראש השנה, לאחר שתוקעים בשופר.}}
&lt;/noinclude&gt;הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם{{ש}}
הַיּוֹם יַעֲמִיד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בַּמִּשְׁפָּט|מזרח=בְּמִשְׁפָּט}} כָּל יְצוּרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=עוֹלָמִים|מזרח=עוֹלָם}}{{ש}}
אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים{{ש}}
אִם כְּבָנִים, רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים{{ש}}
וְאִם כַּעֲבָדִים, עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת{{ש}}
עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=כָאוֹר|מזרח=לָאוֹר}} מִשְׁפָּטֵנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אָיוֹם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;הַיּוֹם&quot;}}&lt;/noinclude&gt; }}קָדוֹשׁ.&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
===ראו גם===
{{קישור לביאור}}
===קישורים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=היום הרת עולם}}
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:מחבר לא ידוע]]</text>
      <sha1>p7f4rmwnrw38hzprcre2x4zmajxj803</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083275</id>
      <parentid>3083273</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:24:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1396" sha1="kmhpc4c8evd0w57vs9clck71v72bucj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קטע-פיוט הנאמר בתפילת מוסף של ראש השנה, לאחר שתוקעים בשופר.}}
&lt;/noinclude&gt;הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם{{ש}}
הַיּוֹם יַעֲמִיד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בַּמִּשְׁפָּט|מזרח=בְּמִשְׁפָּט}} כָּל יְצוּרֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=עוֹלָמִים|מזרח=עוֹלָם}}{{ש}}
אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים{{ש}}
אִם כְּבָנִים, רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים{{ש}}
וְאִם כַּעֲבָדִים, עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת{{ש}}
עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=כָאוֹר|מזרח=לָאוֹר}} מִשְׁפָּטֵנוּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אָיוֹם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;הַיּוֹם&quot;}}&lt;/noinclude&gt; }}קָדוֹשׁ.&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
===ראו גם===
{{קישור לביאור}}
===קישורים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=היום הרת עולם}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:מחבר לא ידוע]]</text>
      <sha1>kmhpc4c8evd0w57vs9clck71v72bucj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים כז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238354</id>
    <revision>
      <id>3083179</id>
      <parentid>2997826</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T13:43:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>Add a doc-note on עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר saying &quot;=א (נקודת הרביע מסומנת בכתב־היד)&quot;</comment>
      <origin>3083179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7516" sha1="tczndph0k0mvql0ciuuja90ymlumied" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|כז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;לְדָוִ֨ד{{מ:לגרמיה-2}}{{נוסח|{{ר1}}|2=פרשה סתומה}}יְהֹוָ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} אוֹרִ֣י {{מ:דחי|וְ֭יִשְׁעִי|וְ֭יִשְׁעִ֭י}} מִמִּ֣י אִירָ֑א{{ר2}}יְהֹוָ֥ה מָעוֹז־חַ֝יַּ֗י{{ר0}}מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י{{מ:לגרמיה-2}} מְרֵעִים֮{{ר1}}לֶאֱכֹ֢ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י{{ר3}}צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י{{ר1}}הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י{{מ:לגרמיה-2}} מַחֲנֶה֮{{ר1}}לֹא־יִירָ֢א לִ֫בִּ֥י{{ר3}}אִם־תָּק֣וּם {{מ:דחי|עָ֭לַי|עָ֭לַ֭י}} מִלְחָמָ֑ה{{ר1}}בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַחַ֤ת{{מ:לגרמיה-2}} שָׁאַ֣לְתִּי מֵאֵת־יְהֹוָה֮{{ר1}}אוֹתָ֢הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ{{ר3}}שִׁבְתִּ֣י {{מ:דחי|בְּבֵית־יְ֭הֹוָה|בְּבֵית־יְ֭הֹוָ֭ה}} כׇּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י{{ר1}}לַחֲז֥וֹת בְּנֹעַם־יְ֝הֹוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי{{מ:לגרמיה-2}} בְּסֻכֹּה֮{{ר0}}בְּי֢וֹם רָ֫עָ֥ה{{ר1}}{{מ:דחי|יַ֭סְתִּרֵנִי|יַ֭סְתִּרֵ֭נִי}} בְּסֵ֣תֶר {{מ:קמץ|ד=אׇהֳל֑וֹ|ס=אָהֳל֑וֹ}}{{ר1}}בְּ֝צ֗וּר {{נוסח|יְרוֹמְﬞמֵֽנִי|2==ש1,ק-מ{{ש}}א!=יְרוֹמֲמֵֽנִּי (דגש מיותר באות נו&quot;ן [וגם חטף כמנהגו]) וכן הכריעו במג&quot;ה{{ש}}הערת ייבין לגבי הדגש}}׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַתָּ֨ה {{גלגל-2|יָר֪וּם}} רֹאשִׁ֡י{{ר0}}עַ֤ל אֹיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י{{ר1}}וְאֶזְבְּחָ֣ה {{מ:קמץ|ד={{מ:דחי|בְ֭אׇהֳלוֹ|בְ֭אׇהֳל֭וֹ}}|ס={{מ:דחי|בְ֭אָהֳלוֹ|בְ֭אָהֳל֭וֹ}}}} זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה{{ר2}}אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַֽיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁמַע־יְהֹוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א{{ר1}}וְחׇנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;לְךָ֤{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר {{מ:דחי|לִ֭בִּי|לִ֭בִּ֭י}} בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י{{ר1}}אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהֹוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ{{מ:לגרמיה-2}} {{מ:צינור|מִמֶּנִּי֮|מִמֶּ֮נִּי֮}}{{ר1}}אַ֥ל תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ{{ר3}}עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ{{ר1}}אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּֽי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי{{ר1}}וַֽיהֹוָ֣ה יַאַסְפֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;ה֤וֹרֵ֥נִי יְהֹוָ֗ה{{ר0}}דַּ֫רְכֶּ֥ךָ{{ר1}}{{מ:דחי|וּ֭נְחֵנִי|וּ֭נְחֵ֭נִי}} בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר{{ר1}}לְ֝מַ֗עַן {{נוסח|שֽׁוֹרְﬞרָֽי|2=א=שֽׁוֹרֲרָֽי (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{מ:דחי|אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי|אַֽל־תִּ֭תְּנֵ֭נִי}} בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י{{ר1}}כִּ֥י קָמוּ־בִ֥י {{נוסח|עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר|2==א (נקודת הרביע מסומנת בכתב־היד)}} וִיפֵ֥חַ חָמָֽס׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{נוסח|{{מ:אות מנוקדת|לׅׄוּׅׄלֵׅ֗ׄאׅׄ}}|2==א ומסורת-א &lt;נקוד מלמע' ולמטה&gt; ודעה ראשונה במנחת שי (&quot;כן הוא בספרים מדוייקים וכן מצאתי במסורה כתב־יד: דין נקוד למעלה ולמטה ושארא כי אם לעיל&quot;){{ש}}לש1=לׅׄוּלֵׅ֗ׄאׅׄ (שתי נקודות למעלה ולמטה בשלוש אותיות לל&quot;א) בהתאם למ&quot;ק-א &lt;נקוד' מלעיל ומלרע ב'[ר] מ'[ן] אות ו וחד מן ה'י' נקוד'&gt;, וכן בדותן ובהקלדת וסטמינסטר, וכן הוא בדפוסים ובקורן וסימנים{{ש}}ק-מ=לׅׄוּׄלֵׅ֗ׄאׅׄ (אין נקודה בוי&quot;ו למטה) בהתאם לניקודה של התיבה במ&quot;ס-ל ולמספר בהערה שם &lt;ז' [נקודות]&gt;, ובהתאם למ&quot;ק-ק-מ &lt;נקוד מלמע' ומלמטה בר מן ו' מלמטה&gt;, ובהתאם לדעה שנייה במ&quot;ש &lt;ובמסורה אחרת כתב־יד מצאתי כלשון הזה: לולא נקוד מלעיל ומלרע בר מן וא&quot;ו דלא נקודה אלא מלעיל&gt;}} {{מ:דחי|הֶ֭אֱמַנְתִּי|הֶ֭אֱמַ֭נְתִּי}} לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְהֹוָ֗ה{{ר1}}בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|כז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;קַוֵּ֗ה {{נוסח|אֶל־יְ֫הֹוָ֥ה|2==א (מקום ה&quot;עולה&quot; באות יו&quot;ד כשיטתו)}}{{ר1}}{{מ:דחי|חֲ֭זַק|חֲ֭זַ֭ק}} וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ{{ר2}}וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים כז]]</text>
      <sha1>tczndph0k0mvql0ciuuja90ymlumied</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים עג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238538</id>
    <revision>
      <id>3083180</id>
      <parentid>2988225</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T13:59:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>In the doc-note on יַעֲטָף־שִׁ֝֗ית, show Aleppo as merely missing the revia, not missing the geresh muqdam too!</comment>
      <origin>3083180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9608" sha1="d1dt6l3bqm2jfwk1u5fj7pgkely0mic" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|עג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
{{מ:רווח לספר בתהלים|ספר שלישי}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק עג/&gt;{{מ:רווח לספר בתהלים בפסוק הראשון|ספר שלישי}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה}}אַ֤ךְ {{נוסח|ט֖וֹב|2==א,ל (בטעם המשרת טרחא); הטעם באמצע האות באופן ברור בכתבי־היד, וראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.43 עמ' 285. בהתאם לכך נדפס אצל דותן, ברויאר (מוסד הרב קוק וחורב), מכון ממרא, מג&quot;ה.{{ש}}הקלדה=ט֭וֹב (בדחי, טעות בעקבות BHS). אמנם גם במהדורת &quot;סימנים&quot; ואף אצל ברויאר, כתר ירושלים (!), נדפס &quot;ט֭וֹב&quot; בדחי.}} לְיִשְׂרָאֵ֥ל אֱלֹהִ֗ים{{ר1}}לְבָרֵ֥י לֵבָֽב׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַאֲנִ֗י {{מ:דחי|כִּ֭מְעַט|כִּ֭מְעַ֭ט}} {{נוסח|{{כו&quot;ק|נטוי|נָטָ֣יוּ}}|2=א-כתיב=נָטָ֣וּי}} רַגְלָ֑י{{ר1}}כְּ֝אַ֗יִן {{כו&quot;ק|שפכה|שֻׁפְּכ֥וּ}} אֲשֻׁרָֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־קִ֭נֵּאתִי|כִּֽי־קִ֭נֵּ֭אתִי}} {{נוסח|בַּהוֹלְﬞלִ֑ים|2=א=בַּהוֹלֲלִ֑ים (חטף)}}{{ר1}}שְׁל֖וֹם רְשָׁעִ֣ים אֶרְאֶֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כִּ֤י אֵ֖ין חַרְצֻבּ֥וֹת לְמוֹתָ֗ם{{ר1}}וּבָרִ֥יא אוּלָֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בַּעֲמַ֣ל אֱנ֣וֹשׁ אֵינֵ֑מוֹ{{ר1}}וְעִם־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א יְנֻגָּֽעוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{מ:דחי|לָ֭כֵן|לָ֭כֵ֭ן}} עֲנָקַ֣תְמוֹ גַאֲוָ֑ה{{ר1}}{{נוסח|יַעֲטָף־שִׁ֝֗ית|2=א=יַעֲטָף־שִׁ֝ית (השמטת נקודת הרביע)}} חָמָ֥ס לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{מ:דחי|יָ֭צָא|יָ֭צָ֭א}} מֵחֵ֣לֶב עֵינֵ֑מוֹ{{ר1}}עָ֝בְר֗וּ מַשְׂכִּיּ֥וֹת לֵבָֽב׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;יָמִ֤יקוּ{{מ:לגרמיה-2}} וִידַבְּר֣וּ בְרָ֣ע עֹ֑שֶׁק{{ר1}}מִמָּר֥וֹם יְדַבֵּֽרוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;שַׁתּ֣וּ בַשָּׁמַ֣יִם פִּיהֶ֑ם{{ר1}}וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם תִּהֲלַ֥ךְ בָּאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;לָכֵ֤ן{{מ:לגרמיה-2}} {{כו&quot;ק|ישיב|יָשׁ֣וּב}} עַמּ֣וֹ הֲלֹ֑ם{{ר1}}וּמֵ֥י מָ֝לֵ֗א יִמָּ֥צוּ לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְֽאָמְר֗וּ אֵיכָ֥ה יָדַֽע־אֵ֑ל{{ר1}}וְיֵ֖שׁ דֵּעָ֣ה בְעֶלְיֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;הִנֵּה־אֵ֥לֶּה רְשָׁעִ֑ים{{ר1}}וְשַׁלְוֵ֥י ע֝וֹלָ֗ם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אַךְ־רִ֭יק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י{{ר1}}וָאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וָאֱהִ֣י {{מ:דחי|נָ֭גוּעַ|נָ֭ג֭וּעַ}} כׇּל־הַיּ֑וֹם{{ר1}}וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לַבְּקָרִֽים׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{מ:דחי|אִם־אָ֭מַרְתִּי|אִם־אָ֭מַ֭רְתִּי}} אֲסַפְּרָ֥ה כְמ֑וֹ{{ר1}}הִנֵּ֤ה ד֖וֹר בָּנֶ֣יךָ בָגָֽדְתִּי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{מ:דחי|וָ֭אֲחַשְּׁבָה|וָ֭אֲחַשְּׁבָ֭ה}} לָדַ֣עַת זֹ֑את{{ר1}}עָמָ֖ל {{כו&quot;ק|היא|ה֣וּא}} בְעֵינָֽי׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{מ:דחי|עַד־אָ֭בוֹא|עַד־אָ֭ב֭וֹא}} אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵ֑ל{{ר1}}אָ֝בִ֗ינָה לְאַחֲרִיתָֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אַ֣ךְ {{מ:דחי|בַּ֭חֲלָקוֹת|בַּ֭חֲלָק֭וֹת}} תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ{{ר1}}הִ֝פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֵ֤יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע{{ר1}}סָ֥פוּ {{נוסח|תַ֗֝מּוּ|2=א=תַ֝מּוּ (השמטת נקודת הרביע)}} מִן־בַּלָּהֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כַּחֲל֥וֹם מֵהָקִ֑יץ{{ר1}}אֲ֝דֹנָ֗י בָּעִ֤יר{{מ:לגרמיה-2}} צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;כִּ֭י יִתְחַמֵּ֣ץ לְבָבִ֑י{{ר1}}וְ֝כִלְיוֹתַ֗י אֶשְׁתּוֹנָֽן׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַאֲנִי־בַ֭עַר וְלֹ֣א אֵדָ֑ע{{ר1}}בְּ֝הֵמ֗וֹת הָיִ֥יתִי עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַאֲנִ֣י תָמִ֣יד עִמָּ֑ךְ{{ר1}}אָ֝חַ֗זְתָּ בְּיַד־יְמִינִֽי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;בַּעֲצָתְךָ֥ תַנְחֵ֑נִי{{ר1}}וְ֝אַחַ֗ר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מִי־לִ֥י בַשָּׁמָ֑יִם{{ר1}}וְ֝עִמְּךָ֗ לֹא־חָפַ֥צְתִּי בָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י{{ר0}}וּלְבָ֫בִ֥י{{ר1}}צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י{{ר1}}אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;כִּֽי־הִנֵּ֣ה רְחֵקֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ{{ר1}}הִ֝צְמַ֗תָּה כׇּל־זוֹנֶ֥ה מִמֶּֽךָּ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|עג|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַאֲנִ֤י{{מ:לגרמיה-2}} {{נוסח|קִ֥רְﬞבַ֥ת|2=א=קִ֥רֲבַ֥ת (חטף)}} אֱלֹהִ֗ים{{ר0}}לִ֫י{{מ:מקף אפור}}ט֥וֹב{{ר1}}שַׁתִּ֤י{{מ:לגרמיה-2}} בַּאדֹנָ֣י יֱהֹוִ֣ה מַחְסִ֑י{{ר2}}לְ֝סַפֵּ֗ר כׇּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק עג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים עג]]</text>
      <sha1>d1dt6l3bqm2jfwk1u5fj7pgkely0mic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהלים קה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>238666</id>
    <revision>
      <id>3083175</id>
      <parentid>3008036</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:36:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>Note on שִׂ֝֗יחוּ now says Aleppo has the revia; this makes the note agree with the Introduction's Chapter 5, and, more importantly, this makes the note agree with what we see in the images of the manuscript!</comment>
      <origin>3083175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13524" sha1="shcavbm2ghrbv39pox8iibp4rpsko0w" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|תהלים|קה}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק קה/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הוֹד֣וּ {{מ:דחי|לַ֭יהֹוָה|לַ֭יהֹוָ֭ה}} קִרְא֣וּ בִשְׁמ֑וֹ{{ר1}}הוֹדִ֥יעוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִילוֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שִֽׁירוּ־ל֭וֹ זַמְּרוּ־ל֑וֹ{{ר1}}{{נוסח|שִׂ֝֗יחוּ|2==א (נקודת הרביע מסומנת בכתב־היד)}} בְּכׇל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{נוסח|{{מ:דחי|הִֽ֭תְהַלְﬞלוּ|הִֽ֭תְהַלְﬞל֭וּ}}|2=א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ (חטף)}} בְּשֵׁ֣ם קׇדְשׁ֑וֹ{{ר1}}יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב{{מ:לגרמיה-2}} מְבַקְשֵׁ֬י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;דִּרְשׁ֣וּ יְהֹוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ{{ר1}}בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;זִכְר֗וּ נִפְלְאוֹתָ֥יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה{{ר1}}מֹ֝פְתָ֗יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם עַבְדּ֑וֹ{{ר1}}בְּנֵ֖י יַעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;ה֭וּא יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ{{ר1}}בְּכׇל־הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ{{ר1}}דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֲשֶׁ֣ר {{מ:דחי|כָּ֭רַת|כָּ֭רַ֭ת}} אֶת־אַבְרָהָ֑ם{{ר1}}וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק{{ר1}}לְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן{{ר1}}{{נוסח|חֶ֗֝בֶל|2=א=חֶ֝בֶל (השמטת נקודת הרביע)}} נַחֲלַתְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{מ:דחי|בִּֽ֭הְיוֹתָם|בִּֽ֭הְיוֹתָ֭ם}} מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר{{ר1}}כִּ֝מְעַ֗ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{מ:דחי|וַ֭יִּֽתְהַלְּכוּ|וַ֭יִּֽתְהַלְּכ֭וּ}} מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֑וֹי{{ר1}}מִ֝מַּמְלָכָ֗ה אֶל־עַ֥ם אַחֵֽר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לֹא־הִנִּ֣יחַ אָדָ֣ם לְעׇשְׁקָ֑ם{{ר1}}וַיּ֖וֹכַח עֲלֵיהֶ֣ם מְלָכִֽים׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אַֽל־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י{{ר1}}וְ֝לִנְבִיאַ֗י אַל־תָּרֵֽעוּ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּקְרָ֣א {{מ:דחי|רָ֭עָב|רָ֭עָ֭ב}} עַל־הָאָ֑רֶץ{{ר1}}כׇּֽל־מַטֵּה־לֶ֥חֶם שָׁבָֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שָׁלַ֣ח לִפְנֵיהֶ֣ם אִ֑ישׁ{{ר1}}לְ֝עֶ֗בֶד נִמְכַּ֥ר יוֹסֵֽף׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶל {{כו&quot;ק|רגליו|רַגְל֑וֹ}}{{ר1}}בַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עַד־עֵ֥ת בֹּא־דְבָר֑וֹ{{ר1}}אִמְרַ֖ת יְהֹוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;שָׁ֣לַח מֶ֭לֶךְ וַיַּתִּירֵ֑הוּ{{ר1}}מֹשֵׁ֥ל עַ֝מִּ֗ים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ{{ר1}}וּ֝מֹשֵׁ֗ל בְּכׇל־קִנְיָנֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשׁ֑וֹ{{ר1}}וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיָּבֹ֣א יִשְׂרָאֵ֣ל מִצְרָ֑יִם{{ר1}}וְ֝יַעֲקֹ֗ב גָּ֣ר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיֶּ֣פֶר אֶת־עַמּ֣וֹ מְאֹ֑ד{{ר1}}וַ֝יַּעֲצִמֵ֗הוּ מִצָּרָֽיו׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;הָפַ֣ךְ {{מ:דחי|לִ֭בָּם|לִ֭בָּ֭ם}} לִשְׂנֹ֣א עַמּ֑וֹ{{ר1}}לְ֝הִתְנַכֵּ֗ל בַּעֲבָדָֽיו׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{מ:דחי|שָׁ֭לַח|שָׁ֭לַ֭ח}} מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֑וֹ{{ר1}}אַ֝הֲרֹ֗ן אֲשֶׁ֣ר בָּחַר־בּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;שָֽׂמוּ־בָ֭ם דִּבְרֵ֣י אֹתוֹתָ֑יו{{ר1}}וּ֝מֹפְתִ֗ים בְּאֶ֣רֶץ חָֽם׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ{{ר1}}וְלֹא־מָ֝ר֗וּ אֶת־{{קו&quot;כ|דבריו|דְּבָרֽוֹ}}׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;הָפַ֣ךְ אֶת־מֵימֵיהֶ֣ם לְדָ֑ם{{ר1}}וַ֝יָּ֗מֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;שָׁרַ֣ץ אַרְצָ֣ם צְפַרְדְּעִ֑ים{{ר1}}בְּ֝חַדְרֵ֗י מַלְכֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{מ:דחי|אָ֭מַר|אָ֭מַ֭ר}} וַיָּבֹ֣א עָרֹ֑ב{{ר1}}כִּ֝נִּ֗ים בְּכׇל־גְּבוּלָֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד{{ר1}}אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַיַּ֣ךְ {{מ:דחי|גַּ֭פְנָם|גַּ֭פְנָ֭ם}} וּתְאֵנָתָ֑ם{{ר1}}וַ֝יְשַׁבֵּ֗ר עֵ֣ץ גְּבוּלָֽם׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{מ:דחי|אָ֭מַר|אָ֭מַ֭ר}} וַיָּבֹ֣א אַרְבֶּ֑ה{{ר1}}וְ֝יֶ֗לֶק וְאֵ֣ין מִסְפָּֽר׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיֹּ֣אכַל כׇּל־עֵ֣שֶׂב בְּאַרְצָ֑ם{{ר1}}וַ֝יֹּ֗אכַל פְּרִ֣י אַדְמָתָֽם׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וַיַּ֣ךְ כׇּל־בְּכ֣וֹר בְּאַרְצָ֑ם{{ר1}}רֵ֝אשִׁ֗ית לְכׇל־אוֹנָֽם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;{{מ:דחי|וַֽ֭יּוֹצִיאֵם|וַֽ֭יּוֹצִיאֵ֭ם}} בְּכֶ֣סֶף וְזָהָ֑ב{{ר1}}וְאֵ֖ין בִּשְׁבָטָ֣יו כּוֹשֵֽׁל׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;שָׂמַ֣ח מִצְרַ֣יִם בְּצֵאתָ֑ם{{ר1}}כִּֽי־נָפַ֖ל פַּחְדָּ֣ם עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;פָּרַ֣שׂ עָנָ֣ן לְמָסָ֑ךְ{{ר1}}וְ֝אֵ֗שׁ לְהָאִ֥יר לָֽיְלָה׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;{{מ:דחי|שָׁ֭אַל|שָׁ֭אַ֭ל}} וַיָּבֵ֣א {{מ:קו&quot;כ-אם-2|שְׂלָ֑ו|שלו|שְׂלָ֑יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו&quot;ד בסיומת של קמץ ואחריו וי&quot;ו}}{{ר1}}וְלֶ֥חֶם שָׁ֝מַ֗יִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;פָּ֣תַח צ֭וּר וַיָּז֣וּבוּ מָ֑יִם{{ר1}}הָ֝לְכ֗וּ בַּצִּיּ֥וֹת נָהָֽר׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{מ:דחי|כִּֽי־זָ֭כַר|כִּֽי־זָ֭כַ֭ר}} אֶת־דְּבַ֣ר קׇדְשׁ֑וֹ{{ר1}}אֶֽת־אַבְרָהָ֥ם עַבְדּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשׂ֑וֹן{{ר1}}בְּ֝רִנָּ֗ה אֶת־בְּחִירָֽיו׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַיִּתֵּ֣ן {{מ:דחי|לָ֭הֶם|לָ֭הֶ֭ם}} אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם{{ר1}}וַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|תהלים|קה|מה|סדר=טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;בַּעֲב֤וּר{{מ:לגרמיה-2}} יִשְׁמְר֣וּ {{מ:דחי|חֻ֭קָּיו|חֻ֭קָּ֭יו}}{{ר1}}וְתוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוּ{{ר2}}{{נוסח|הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ|2=א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק קה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תהלים קה]]</text>
      <sha1>shcavbm2ghrbv39pox8iibp4rpsko0w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3083166</id>
      <parentid>3083089</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3083166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1658" sha1="3jlv7l41915nj4nwbqok0dtzroid2z3" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש&quot;י מנוקד על שופטים]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3jlv7l41915nj4nwbqok0dtzroid2z3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083230</id>
      <parentid>3083166</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3083230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1618" sha1="gbwrzfqtu97rm69v7m54jbi9t989uhx" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש&quot;י מנוקד על שופטים]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gbwrzfqtu97rm69v7m54jbi9t989uhx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083315</id>
      <parentid>3083230</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3083315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1615" sha1="j4mu13sqhf0tevyf2rarabwsvjbc7pr" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש&quot;י מנוקד על שופטים]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>j4mu13sqhf0tevyf2rarabwsvjbc7pr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083323</id>
      <parentid>3083315</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T06:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3083323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1615" sha1="etx1roi86alabvoc9eb5bqhb5wz1lwm" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש&quot;י מנוקד על שופטים]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>etx1roi86alabvoc9eb5bqhb5wz1lwm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3083167</id>
      <parentid>3083104</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3083167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2885" sha1="cmnvz3e6bhmkshl7llz6irur8htga1l" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רשיונות כניסה לנמל)}}]]
* [[פקודת הנמלים]]
* [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|תקנות נמל עכו {{מוקטן|(הטלת חיקוקים)}}]]
* [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(טעינה ופריקה של שמנים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>cmnvz3e6bhmkshl7llz6irur8htga1l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083231</id>
      <parentid>3083167</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3083231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2839" sha1="2w418ggm3kav3owqd9fvwo9w5rheam6" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|צו נמל אשדוד {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רשיונות כניסה לנמל)}}]]
* [[פקודת הנמלים]]
* [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)|תקנות נמל עכו {{מוקטן|(הטלת חיקוקים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>2w418ggm3kav3owqd9fvwo9w5rheam6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083316</id>
      <parentid>3083231</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3083316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2827" sha1="h5gv7tomfvg57caqettyh3qevg584r4" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|צו נמל אשקלון {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|צו נמל אשדוד {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רשיונות כניסה לנמל)}}]]
* [[פקודת הנמלים]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>h5gv7tomfvg57caqettyh3qevg584r4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083324</id>
      <parentid>3083316</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T06:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3083324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2912" sha1="on97o0oxjn99ufqot10fj1tgevh2mgq" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל חדרה)}}]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|צו נמל אשקלון {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|צו נמל אשדוד {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רשיונות כניסה לנמל)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>on97o0oxjn99ufqot10fj1tgevh2mgq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083336</id>
      <parentid>3083324</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3083336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2990" sha1="nic4zt67otr7953nie1kt5llop0azcs" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)}}]]
* [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)|תקנות כביש אגרה {{מוקטן|(כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל חדרה)}}]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|צו נמל אשקלון {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|צו נמל אשדוד {{מוקטן|(הכרזת נמל)}}]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|צו הנמלים {{מוקטן|(הכרזת נמל אילת)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(מניעת זיהום)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)}}]]
* [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית {{מוקטן|(הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>nic4zt67otr7953nie1kt5llop0azcs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3083165</id>
      <parentid>3083152</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3083165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5563" sha1="4gh8s9i8rv1cdc2zzgnleq90f9n4vf7" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[מקור:צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]</text>
      <sha1>4gh8s9i8rv1cdc2zzgnleq90f9n4vf7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083173</id>
      <parentid>3083165</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:28:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3083173</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5634" sha1="rhvuosbugpk0iy3jd9ga1ji4q4vifcj" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[מקור:צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]</text>
      <sha1>rhvuosbugpk0iy3jd9ga1ji4q4vifcj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083188</id>
      <parentid>3083173</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:15:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3083188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5722" sha1="lgzf217uftbktjy4cfvqjxo2g7wxm0l" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[מקור:צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]]</text>
      <sha1>lgzf217uftbktjy4cfvqjxo2g7wxm0l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083210</id>
      <parentid>3083188</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:57:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3083210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5796" sha1="4330kwtz8k8rag6aski051yvg2j7hb7" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[מקור:צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]</text>
      <sha1>4330kwtz8k8rag6aski051yvg2j7hb7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083212</id>
      <parentid>3083210</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T16:12:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3083212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5851" sha1="3sfo5qsnjub2wd39lwxp62cgolbjb7v" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[מקור:צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]</text>
      <sha1>3sfo5qsnjub2wd39lwxp62cgolbjb7v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083229</id>
      <parentid>3083212</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3083229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5866" sha1="fd57cgjctpivbkxl1xq13wq1nv8eq6u" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[מקור:צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]</text>
      <sha1>fd57cgjctpivbkxl1xq13wq1nv8eq6u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083314</id>
      <parentid>3083229</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T00:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3083314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5881" sha1="90n5nk1x53sgqx3habdb4scias2240n" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[מקור:צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]</text>
      <sha1>90n5nk1x53sgqx3habdb4scias2240n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083322</id>
      <parentid>3083314</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T06:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3083322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5896" sha1="o9j1b3a0qvqmzu8eaxfl7kqfedqmmzv" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[מקור:צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]</text>
      <sha1>o9j1b3a0qvqmzu8eaxfl7kqfedqmmzv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083339</id>
      <parentid>3083322</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:03:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5871" sha1="938k096ae3rqicyr8jo5xpd1kw87om9" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]</text>
      <sha1>938k096ae3rqicyr8jo5xpd1kw87om9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083347</id>
      <parentid>3083339</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:13:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083347</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5871" sha1="08je58oxopciycmi4a4n9cf3hku2870" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* [[צו נמל טבריה]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* [[צו נמל חיפה (גבולות)]]</text>
      <sha1>08je58oxopciycmi4a4n9cf3hku2870</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295826</id>
    <revision>
      <id>3083198</id>
      <parentid>3018084</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:50:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]] לשם [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]: אחידות</comment>
      <origin>3018084</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1683" sha1="dod9kmoux0phbp2pshcd1kurn11rxkh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|פיוט שנוהגים לשלב בתוך הקרובות של ימים נוראים אחרי המשלש. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותו בתפילות שחרית של שלשת הימים. בקצת קהילות אשכנז המערבי מוסיפים אותו גם במוסף של יום א של ראש השנה, ובמוסף, מנחה ונעילה של יום כפור. אבל ברוב קהילות אשכנז המערבי אין אומרים אותו כלל.}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| {{סי|אַ}}תָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ||{{רווח|1}}||{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{סי|גִּ}}בּוֹר וְנַעֲרָץ|| ||{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב סֵתֶר
|-
| {{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{סי|סִ}}תְרוֹ יֹשֶׁר|| ||{{סי|עֲ}}צָתוֹ אֱמוּנָה
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ אֱמֶת|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר
|-
| {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת|| || {{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
|}</text>
      <sha1>dod9kmoux0phbp2pshcd1kurn11rxkh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083219</id>
      <parentid>3083198</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T17:09:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ [https://www.nli.org.il/he/items/NNL_EPHEMERA997003413960405171/NLI#$FL212304451]. למעשה המנהג הוא שהחזן אומר לבד עד &quot;גבור ונערץ&quot;, ומכאן כל פעם שכתוב &quot;קהל&quot; באמת המנהג הוא 'קהל וחזן'. ניתן לשמוע את זה מוסבר (בצרפתית) כאן [https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL990027651820205171/NLI] בדקה 79:58</comment>
      <origin>3083219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2512" sha1="sorbxjvfn5ycu8ictuv67qln9nz9eao" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|פיוט שנוהגים לשלב בתוך הקרובות של ימים נוראים אחרי המשלש. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותו בתפילות שחרית של שלשת הימים. בקצת קהילות אשכנז המערבי מוסיפים אותו גם במוסף של יום א של ראש השנה, ובמוסף, מנחה ונעילה של יום כפור. אבל ברוב קהילות אשכנז המערבי אין אומרים אותו כלל.}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|אַ}}תָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ||{{רווח|1}}||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|(קהל:)}}{{רווח}}}}{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|גִּ}}בּוֹר וְנַעֲרָץ|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב סֵתֶר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|סִ}}תְרוֹ יֹשֶׁר|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}צָתוֹ אֱמוּנָה
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ אֱמֶת|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת|| || {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל וחזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>sorbxjvfn5ycu8ictuv67qln9nz9eao</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083237</id>
      <parentid>3083219</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:38:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6327" sha1="0sl0p98drw4zmkjxz26o5gk1yweqidp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|פיוט לקרובות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:רהיטים|פיוט משתלב]]
| מועד = [[:קטגוריה:יום כיפור|ימים נוראים]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|אולם לדעת פר' דניאל גולדשמידט פיוט זה קדם לקליר.}}
| שנה = 
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|8768}}, {{אוצר השירה|8769}}, {{אוצר השירה|8770}}
| מנהגים = פיוט זה שימש למנהג צרפת כפיוט ד' (הפיוט שאחר {{צ|ואתה קדוש וכו'}}) בכל תפילות הימים נוראים שבהם אומרים קרובה. ומנהג אשכנז המקורי היה שלא לומר בתפילות אלו פיוט ד' כלל,{{הערה|כך כתבו ה[[רוקח]] (סימן ר') ו[[מהרי&quot;ל]] (ראש השנה ז) ו[[ספר המנהגים]], ולדעתם אף לא נתחברו בקדושתאות אלו פיוטי ד'. ואף ה[[לבוש אורח חיים תקפד#סעיף א|לבוש]] העתיק כן אף שכנראה בתקופתו כבר אמרו אותו בפולין, עיין גם [[אליה רבא על אורח חיים/תקפד|אליה רבה]] תקפד,ג.}}{{הערה|אבל הוא נמצא בכתב של מנהג אשכנז העתיק בין רצף הרהיטים למוסף של יום כפור.}} וכן נשאר מנהג אשכנז המערבי. למנהג אשכנז המזרחי הונהג בתקופה מסויימת לאמרו בתפילות שחרית של שלושת הימים. בקצת קהילות אשכנז המערבי (עלזאס) הוא נאמר גם במוסף של יום א' של ראש השנה, ובמוסף, מנחה ונעילה של יום כפור.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח הדפוס==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|אַ}}תָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ||{{רווח|1}}||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|(קהל:)}}{{רווח}}}}{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|גִּ}}בּוֹר וְנַעֲרָץ|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב סֵתֶר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|סִ}}תְרוֹ יֹשֶׁר|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}צָתוֹ אֱמוּנָה
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ אֱמֶת|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת|| || {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל וחזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
|}&lt;noinclude&gt;

==נוסח כתב יד ברלין 10==
{{הור2|בכתב יד זה המשקף מנהג אשכנז בשלב קדום, פיוטנו נמצא בנוסח שונה בין הרהיטים למוסף של יום כפור:}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
| {{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ אֵל||{{רווח|1}}||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|(קהל:)}}{{רווח}}}}{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|גִּ}}בּוֹר וְעָרִיץ|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|ס}}וֹדוֹ יֹשֶׁר|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}צָתוֹ תָּקוּם
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ מִשְׁפָּט|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם|| || {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל וחזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹפֵט בְּמִישׁוֹר|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה וְנִשָּׂא
|}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:קדושתאות לראש השנה]]
[[קטגוריה:רהיטים]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]</text>
      <sha1>0sl0p98drw4zmkjxz26o5gk1yweqidp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083238</id>
      <parentid>3083237</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:39:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6340" sha1="sb75nkvdwfokaelklmtr3x36p659ecp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|פיוט לקרובות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:רהיטים|פיוט משתלב]]
| מועד = [[:קטגוריה:יום כיפור|ימים נוראים]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|אולם לדעת פר' דניאל גולדשמידט פיוט זה קדם לקליר.}}
| שנה = 
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|8768}}, {{אוצר השירה|8769}}, {{אוצר השירה|8770}}
| מנהגים = פיוט זה שימש למנהג צרפת כפיוט ד' (הפיוט שאחר {{צ|ואתה קדוש וכו'}}) בכל תפילות הימים נוראים שבהם אומרים קרובה. ומנהג אשכנז המקורי היה שלא לומר בתפילות אלו פיוט ד' כלל,{{הערה|כך כתבו ה[[רוקח]] (סימן ר') ו[[מהרי&quot;ל]] (ראש השנה ז) ו[[ספר המנהגים]], ולדעתם אף לא נתחברו בקדושתאות אלו פיוטי ד'. ואף ה[[לבוש אורח חיים תקפד#סעיף א|לבוש]] העתיק כן אף שכנראה בתקופתו כבר אמרו אותו בפולין, עיין גם [[אליה רבא על אורח חיים/תקפד|אליה רבה]] תקפד,ג.}}{{הערה|אבל הוא נמצא בכתב של מנהג אשכנז העתיק בין רצף הרהיטים למוסף של יום כפור.}} וכן נשאר מנהג אשכנז המערבי. למנהג אשכנז המזרחי הונהג בתקופה מסויימת לאמרו בתפילות שחרית של שלושת הימים. בקצת קהילות אשכנז המערבי (עלזאס) הוא נאמר גם במוסף של יום א' של ראש השנה, ובמוסף, מנחה ונעילה של יום כפור.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח הדפוס==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|אַ}}תָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ||{{רווח|1}}||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|(קהל:)}}{{רווח}}}}{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|גִּ}}בּוֹר וְנַעֲרָץ|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב סֵתֶר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|סִ}}תְרוֹ יֹשֶׁר|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}צָתוֹ אֱמוּנָה
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ אֱמֶת|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת|| || {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל וחזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
|}&lt;noinclude&gt;

==נוסח כתב יד ברלין 10==
{{הור2|בכתב יד זה המשקף מנהג אשכנז בשלב קדום, פיוטנו נמצא בנוסח שונה בין הרהיטים למוסף של יום כפור:}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
| {{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ אֵל||{{רווח|1}}||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|(קהל:)}}{{רווח}}}}{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|גִּ}}בּוֹר וְעָרִיץ|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|ס}}וֹדוֹ יֹשֶׁר|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}צָתוֹ תָּקוּם
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ מִשְׁפָּט|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם|| || {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל וחזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹפֵט בְּמִישׁוֹר|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה וְנִשָּׂא
|}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:קדושתאות לראש השנה]]
[[קטגוריה:רהיטים]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sb75nkvdwfokaelklmtr3x36p659ecp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083239</id>
      <parentid>3083238</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:56:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6338" sha1="o3cbpk84nouhwvptec7xzwzi3nttcjy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|פיוט לקרובות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:רהיטים|רהיט]]
| מועד = [[:קטגוריה:יום כיפור|ימים נוראים]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|אולם לדעת פר' דניאל גולדשמידט פיוט זה קדם לקליר.}}
| שנה = 
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8768}}, {{אוצר השירה|א-8769}}, {{אוצר השירה|א-8770}}
| מנהגים = פיוט זה שימש למנהג צרפת כפיוט ד' (הפיוט שאחר {{צ|ואתה קדוש וכו'}}) בכל תפילות הימים נוראים שבהם אומרים קרובה. ומנהג אשכנז המקורי היה שלא לומר בתפילות אלו פיוט ד' כלל,{{הערה|כך כתבו ה[[רוקח]] (סימן ר') ו[[מהרי&quot;ל]] (ראש השנה ז) ו[[ספר המנהגים]], ולדעתם אף לא נתחברו בקדושתאות אלו פיוטי ד'. ואף ה[[לבוש אורח חיים תקפד#סעיף א|לבוש]] העתיק כן אף שכנראה בתקופתו כבר אמרו אותו בפולין, עיין גם [[אליה רבא על אורח חיים/תקפד|אליה רבה]] תקפד,ג.}}{{הערה|אבל הוא נמצא בכתב של מנהג אשכנז העתיק בין רצף הרהיטים למוסף של יום כפור.}} וכן נשאר מנהג אשכנז המערבי. למנהג אשכנז המזרחי הונהג בתקופה מסויימת לאמרו בתפילות שחרית של שלושת הימים. בקצת קהילות אשכנז המערבי (עלזאס) הוא נאמר גם במוסף של יום א' של ראש השנה, ובמוסף, מנחה ונעילה של יום כפור.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח הדפוס==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|אַ}}תָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ||{{רווח|1}}||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|(קהל:)}}{{רווח}}}}{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|גִּ}}בּוֹר וְנַעֲרָץ|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב סֵתֶר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|סִ}}תְרוֹ יֹשֶׁר|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}צָתוֹ אֱמוּנָה
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ אֱמֶת|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת|| || {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל וחזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
|}&lt;noinclude&gt;

==נוסח כתב יד ברלין 10==
{{הור2|בכתב יד זה המשקף מנהג אשכנז בשלב קדום, פיוטנו נמצא בנוסח שונה בין הרהיטים למוסף של יום כפור:}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
| {{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ אֵל||{{רווח|1}}||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|(קהל:)}}{{רווח}}}}{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|גִּ}}בּוֹר וְעָרִיץ|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|ס}}וֹדוֹ יֹשֶׁר|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}צָתוֹ תָּקוּם
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ מִשְׁפָּט|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|קַ}}נּוֹא וְנוֹקֵם|| || {{#בחר:{{{עלזאס|}}}|כן={{הור|קהל וחזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹפֵט בְּמִישׁוֹר|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה וְנִשָּׂא
|}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:קדושתאות לראש השנה]]
[[קטגוריה:רהיטים]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o3cbpk84nouhwvptec7xzwzi3nttcjy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:The duke</title>
    <ns>2</ns>
    <id>309266</id>
    <revision>
      <id>3083328</id>
      <parentid>634118</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T07:28:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <origin>3083328</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="271" sha1="krljs79ehnnfn26r9e74sl15ulvsl9c" xml:space="preserve">== בעבודה ==
=== צרפתית ===
* [[מילון התופת]]
* [[הסיפורים האפלים]]

=== איסלנדית ===
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]

=== וולשית ===
* חברים ותיקים ([[:cy:Hen Ffrindiau|Hen Ffrindiau]])</text>
      <sha1>krljs79ehnnfn26r9e74sl15ulvsl9c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083345</id>
      <parentid>3083328</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:08:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>/* בעבודה */</comment>
      <origin>3083345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="643" sha1="4wg2mchqzkhfpt4isabgn940or1oe8i" xml:space="preserve">== בעבודה ==
=== צרפתית ===
* [[מילון התופת]]
* [[הסיפורים האפלים]]

=== איסלנדית ===
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]

=== וולשית ===
* חברים ותיקים ([[:cy:Hen Ffrindiau|Hen Ffrindiau]])

== סיפורים קצרים ==
=== צרפתית ===

=== וולשית ===
* [[:cy:Straeon y Pentan|Straeon y Pentan]]
* [[:cy:O Gors y Bryniau|O Gors y Bryniau]]
* [[:cy:Storïau o Hanes Cymru cyf I (testun cyfansawdd)|Storïau o Hanes Cymru cyf I]]
* [[:cy:Ystoriau Siluria|Ystoriau Siluria]]
* [[:cy:Straeon Gwerin Affrica|Straeon Gwerin Affrica]]
* [[:cy:Nedw|Nedw]]</text>
      <sha1>4wg2mchqzkhfpt4isabgn940or1oe8i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083351</id>
      <parentid>3083345</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:50:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>/* סיפורים קצרים */</comment>
      <origin>3083351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="965" sha1="e6v9i773k7rzhekw42i4jkn1g8wctth" xml:space="preserve">== בעבודה ==
=== צרפתית ===
* [[מילון התופת]]
* [[הסיפורים האפלים]]

=== איסלנדית ===
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]

=== וולשית ===
* חברים ותיקים ([[:cy:Hen Ffrindiau|Hen Ffrindiau]])

== סיפורים קצרים ==
=== צרפתית ===
* [[:fr:Auteur:Guy_de_Maupassant#Œuvres|Guy de Maupassant]]

=== ספרדית ===
* [[:es:Cuentos, adivinanzas y refranes populares|Cuentos, adivinanzas y refranes populares]]
* [[:es:Cuentos de la selva|Cuentos de la selva]]

=== איסלנדית ===
* [[:is:Höfundur:Þorgils gjallandi#Smásögur|Þorgils gjallandi]]

=== וולשית ===
* [[:cy:Straeon y Pentan|Straeon y Pentan]]
* [[:cy:O Gors y Bryniau|O Gors y Bryniau]]
* [[:cy:Storïau o Hanes Cymru cyf I (testun cyfansawdd)|Storïau o Hanes Cymru cyf I]]
* [[:cy:Ystoriau Siluria|Ystoriau Siluria]]
* [[:cy:Straeon Gwerin Affrica|Straeon Gwerin Affrica]]
* [[:cy:Nedw|Nedw]]</text>
      <sha1>e6v9i773k7rzhekw42i4jkn1g8wctth</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/שיר השירים ג/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328091</id>
    <revision>
      <id>3083168</id>
      <parentid>3083107</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:03:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3083168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57126" sha1="cn4kg4p6ib3e3m86okpocntesu868u6" xml:space="preserve">ואפשר שכנגד זה אמרו במדרש{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים ג||א||}}
== א ==
{{טורים שווים | '''&lt;sup&gt;(שה&quot;ש ג, א):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי{{ש}}בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.'''}}|'''&lt;sup&gt;(איכה ב, יא):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי{{ש}}נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי{{ש}}בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.'''}}}}

ארז&quot;ל ([[שיר השירים רבה ג א|שהש&quot;ר ג, א]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי. עַל מַרְעִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב'''}} ([[שמות כא יח|שמות כא, יח]]). עכ&quot;ל. וזה דומה למה שאמרו ([[ילקוט שמעוני שיר השירים#רמז תתקפ&quot;ו|ילקוט שה&quot;ש רמז תתקפ&quot;ו]]) על {{צ|'''חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי'''}} ([[שיר השירים|שה&quot;ש ב, ה]]). {{צ|['''אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבִינָא כְּשֶׁהָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה אָדָם מִתְאַוֶּה דְּבַר מִשְׁנָה, דְּבַר הֲלָכָה, דְּבַר תַּלְמוּד. וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין הַפְּרוּטָה מְצוּיָה] וּבְיוֹתֵר שֶׁאָנוּ חוֹלִים מִן הַמַּלְכִיּוֹת [אָדָם מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִקְרָא דְּבַר אַגָּדָה]'''}}. והנה לסיבת החולי {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} וכו'. והענין כי הנה המקונן אמר {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}} וכו'. וקשה שהרי מצינו ([[בבא מציעא נט א|ב&quot;מ נט, א]]): כי {{צ|'''שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ'''}}. ואם כן היאך {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו'. ולזה השיב הכתוב {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי''' עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי}}, כי העיקר ממה שהייתי מצטער לא היה בשביל העוונות ודרך תשובה רק היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} ולפיכך לא נתקבלו הדמעות, וזה דומה למה שפירשנו על מה שאמרו ז&quot;ל ([[איכה רבה א כה|איכ&quot;ר א, כה]]) על פסוק ([[איכה א ב]]): {{צ|'''וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ'''}}. {{צ|'''עַל כֹּהֲנֶיהָ, עַל גִּבּוֹרֶיהָ'''}} וכו'. שהקשה למה להם לרז&quot;ל להוציא הכתוב מפשוטו, אך מפני שהוקשה להם כמ&quot;ש כי {{צ|'''שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ'''}}, והיאך {{צ|'''דִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ'''}} ו{{צ|'''אֵין לָהּ מְנַחֵם'''}} וכו' ([[איכה א ב]]), לזה השיב מפני שהוא {{צ|'''עַל כֹּהֲנֶיהָ, עַל גִּבּוֹרֶיהָ'''}} וכיוצא, ולא היה דרך בקשה ותפלה מאתו ית', ולפיכך {{צ|'''אֵין לָהּ מְנַחֵם'''}} וכו' ע&quot;כ. וכן נמי כאן מפני מה {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}, הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, ולא שב בתשובה לפניו ית'. וראיה לדבר {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה'''}}. פי' במקום שהיה לי לאסוף עוללים ויונקי שדים, ו{{צ|'''בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ'''}} ([[יואל ב יז]]), ואז היתה תפלתי נשמעת בודאי כמו שכתוב אח&quot;כ {{צ|'''וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ'''}} ([[יואל ב יח]]). הנה עתה מתאחר ועוטף עולל ויונק ברחובות קריה ולכן לא נתקבלה תפלתי, ועל זה אמר ג&quot;כ {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, עַל מַרְעִי'''}}. לסבת החולי הנזכר, לא צעקתי בשביל החולי רק {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה הקב&quot;ה, ומכל מקום {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}. כמו שאמר הכתוב: {{צ|'''וְאָֽנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי'''}} מהם {{צ|'''בַּיּוֹם הַהוּא'''}} וכו' ([[דברים לא יח]]). ומכל מקום לא היה זה - אינו אלא לפי שעה כי אח&quot;כ {{צ|'''אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ'''}} ([[שיר השירים ג ד|שה&quot;ש ג, ד]]). והטעם שלא מצאתיו בתחלה הוא מפני כי {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו'''}} בהיותי במשכבי ועדיין היה חולי העוונות עלי ולא שבתי בתשובה שלמה עד {{צ|'''שְׁלוֹךְ שֶׁרֶץ טְבִילָה תַעַל'''}}&lt;ref&gt;(נוסח סליחות לער&quot;ה ושחרית יוה&quot;כ).&lt;/ref&gt;. ולכן {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}.

אי נמי ידוע כי עיקר גלותנו זה הוא בשביל שנאת חנם, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, ונפרדו כל א' מחבירו, ולכן {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} שאין מי שיעזור את חבירו להצילו, וכן ג&quot;כ {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}, כמ&quot;ש החכם&lt;ref&gt;הובא בספר חסד אל לרב משה אלמושנינו דף י&quot;ד, ובמדרש תלפיות בשם ספר החינוך, ובספר יש נוחלין לאביו של השל&quot;ה הק'. והובא בס' אוצר מדרשים אייזנשטיין ח&quot;ב חלק המעשיות מעשה י&quot;ח בשם אדווש הפילוסוף.&lt;/ref&gt;: {{צ|'''רַבִּים [הַ]אוֹהֲבִים בְּמִסְפָּר, וּלְעֵת הַצוֹרֶךְ הֵם מְעַטִּים'''}}. והנה כבר ארז&quot;ל ([[שיר השירים רבה א יב|שהש&quot;ר א, יב]]): {{צ|'''לֹא נִתַּן שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִדָּרֵשׁ אֶלָּא לְשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל'''}}. ולכן נפרש {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, עַל מַרְעִי'''}} כמ&quot;ש, {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה הקב&quot;ה. וכאשר בקשתי להב&quot;ה כאן {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו'''}}, פי' למשכבי שהוא החולי הנזכר, {{צ|'''וְלֹא מְצָאתִיו'''}}, על דרך מ&quot;ש {{צ|'''וַֽעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹֽקֵיכֶם'''}} וכו' {{צ|'''וַֽהֲסִרוֹתִי מַֽחֲלָה מִקִּרְבֶּֽךָ'''}} ([[שמות כג, כה]]).

אי נמי הכתוב אומר: {{צ|'''מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה'''}} ([[משלי כח, ט]]). ועל דרך זה יאמר הכתוב: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' שלא נתקבלה תפלתי הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, והנה השבר הזה הוא שהפרידו תורה שבכתב מתורה שבעל פה ואין לך שבר גדול מזה, וזה גרם על ידי שנאת חנם וכמ&quot;ש [[זהר חלק ג פד ב|בזוהר פ' קדושים (דף פ&quot;ד ע&quot;ב)]]: {{צ|'''אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רִבִּי חִיָיא: בְּקַדְמִיתָא אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, לֹא תִשָּׂא, לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנוֹב בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי'''}} ([[שמות כ ב|שמות כ, ב־יג]]). {{צ|'''וְהָכָא אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין'''}} ([[ויקרא יט, ב|ויקרא יט, ב־ד]]). {{צ|'''אֶלָּא תָּא חֲזֵי מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין בְּעָלְמָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא חַד בִרְעוּתָא חֲדָא כְּהַהוּא יוֹמָא דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְּסִינַי. וְעַל דָּא כֹּלָּא דְּאִתְּמַר בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי אִיתְּמַר. לְבָתַר בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין דְּהָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ כָּל כַּךְ כְּהַהוּא שַׁעְתָּא'''}} עכ&quot;ל. בעל אור יקר פי' {{צ|'''מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין'''}} וכו'. {{צ|'''הָעִנְיָן'''}} ([[שבת קמו א]]) {{צ|'''שֶׁפָּסְקָה זוּהֲמָתָן וְנִסְתַּלְּקָה שִׂנְאַת חִנָּם וְתַחֲרוּת מִבֵּינֵיהֶם, וּלְכָךְ הָיוּ בְּלֵב א' אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְנִיתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד. כִּי כְּפִי מַה שֶׁהֵם הַתַּחְתּוֹנִים כֵּן יְעוֹרְרוּ לְמַעְלָה, וְכֵיוָן שֶׁהֵם בְּלֵב א' שָׁאֲבוּ מֵי הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד, אָמְנָם אַחַר שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרַע, וּתְחִלָּתוֹ בְּשִׂנְאַת חִנָּם וּפֵירוּד הַלְּבָבוֹת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּלְכָךְ כְּשֶׁחָזַר הקב&quot;ה בְּפ' זוֹ וּשְׁנָאָם אֲמָרָם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל רִיבּוּי הַלְּבָבוֹת וּפֵירוּדָם, וּכְמוֹ שֶׁהָיוּ נֶחֱלָקִים בְּדֵעוֹת כָּךְ בָּא לָהֶם הַדִּבּוּר הָעֶלְיוֹן בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהִיא הִיא הַסִּבָּה שֶׁהוּצְרְכוּ לְשַׁנּוֹת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁאֲפִילּוּ בַּלְּבָבוֹת הָרַבּוֹת הֵם מְצוּוִים הַמִּצְווֹת. וְהוֹרָה עוֹד בָּזֶה כִּי פְּגַם שִׂנְאַת חִנָּם פּוֹגֵם הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נְטוּעָה בְּלִבּוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבִהְיוֹת הַלְּבָבוֹת א' הֲרֵי נְטוּעָה בְּאֶרֶץ א' וְכַן א' שֹׁרֶשׁ א'. וּבִהְיוֹת הַלְּבָבוֹת רַבּוֹת הֲרֵי הִיא כִּנְטִיעָה הַנְּטוּעָה בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת וְגַנּוֹת נִפְרָדוֹת, וְעוֹד כִּי הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הב&quot;ה, וְעִיקַּר הָאָדָם לְיַיחֵד וּלְקַשֵּׁר שְׁמוֹ קְצָתוֹ אֶל קְצָתוֹ בְּאָמְרוֹ קָרְבָּן ליהו&quot;ה, לְקַשֵּׁר י' בֵּהּ', ו' בֵּהּ', וְכֵן הַתּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל א' וְא' חֵלֶק בָּהּ וְאָחוּז כָּל א' וְא' בְּאוֹת אַחַת מִמֶּנָּה, וּבִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל מְיוּחָדִים בְּלִבּוֹתָם וְנִקְשָׁרִים בְּקֶשֶׁר אַהֲבָה הַתּוֹרָה מְיוּחֶדֶת בָּהֶם, וְאִם הֵם נִפְרָדִים מַפְרִידִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְגוֹרְמִים פֵּרוּד בִּשְׁמוֹ, וְזֶה טַעַם חוֹמֶר עֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם וְהַפְּגָם. וְלָזֶה בָּאָה הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהֵם גּוֹרְמִים בַּתּוֹרָה כִּבְ&quot;יָכוֹל'''}} עכ&quot;ל. וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} בביטול תורה כמו שאמרו ז&quot;ל ([[שבת קיט ב|שבת קיט, ב]]) [על {{צ|'''שְׁפוֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ'''}} ([[ירמיה ו יא|ירמיה ו, יא]])]. גם מהר&quot;ם אלשיך (בס' דברי נחומים) פי' הכתוב הזה על ביטול תורה: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב וְעֵינַיִם אַיִן לִרְאוֹת, וְאִם לִשְׁנוֹת מִשְׁנָה עַל פֶּה הִנֵּה חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}} וכו' ע&quot;ש. ועתה כנגד זה אמר {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}, כי עיקר רנה של תורה הנה היא בלילה ([[ויקרא רבה יט א|ויק&quot;ר יט, א]]). ואז {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} שאדם למד תורה במקום שלבו חפץ ([[עבודה זרה יט א|ע&quot;ז יט, א]]). ומהר&quot;ש אוזידה (בס' לחם דמעה) פי' בשם מהר&quot;ם קורדווירו ז&quot;ל: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת. בִּשְׁבִיל דִּמְעוֹתָיו שֶׁל נ&quot;נ הָרָשָׁע שֶׁהָיוּ סִבָּה לְהַשְׁלִיטוֹ בְּכָל הָעוֹלָם לְכָךְ כָּלוּ עֵינַי וָחֳמַרְמְרוּ מֵעַי. וְזֶה נִלְמָד מִמִּדְרַשׁ תְּהִלִּים בפ' הנז' ז&quot;ל: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הב&quot;ה בִּזְכוּת ג' דְּמָעוֹת שֶׁהוֹרִיד אוֹתוֹ רָשָׁע הִשְׁלַטְתָּהּ אוֹתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם וכו''''}} ע&quot;ש עכ&quot;ל. ואפשר שכנגד זה אמרו במדרש ([[שיר השירים רבה ג ג|שהש&quot;ר ג, ג]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל בָּבֶל, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה דָּנִיֵּאל'''}} וכו'. כמ&quot;ש אח&quot;כ בתענית ([[תענית ח ב|דף ח, ב]]): שהיה מבקש רחמים על חורבן בית המקדש ונתקבלה אח&quot;כ תפלתו. והכוונה כי גם את זה [לעומת] זה עשה האלקים, וזכותם של צדיקים היא שעומדת כנגד רשעתם של רשעים ועל ידם הב&quot;ה מצילנו מידם. ועפ&quot;י הדרך של מהר&quot;ם קורדווירו אפשר לומר כלו בדמעות בשביל אותם הדמעות שהוריד עשו הרשע, כמשז&quot;ל [[זהר חלק ב יב ב|בזוהר פ' שמות (דף י&quot;ב ע&quot;ב)]] על {{צ|'''וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּֽבְךְּ'''}} ([[בראשית כז לח|בראשית כז, לח]]). בשביל זה {{צ|'''כָּלוּ עֵינַי'''}} אלו עיני העדה אלו סנהדרין והחכמים, שהרי בשביל אותם הדמעות בירכו יצחק ואמר לו {{צ|'''וְהָיָה כַּֽאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָֽרַקְתָּ'''}} וכו' ([[בראשית כז מ|בראשית כז, מ]]). ואמרו ז&quot;ל ([[בראשית רבה סז ז|ב&quot;ר סז, ז]]): {{צ|'''גזור עליו שמדים ואת שולט בו'''}}. והנה בס' הזוהר פ' בלק [[זהר חלק ג קצב ב|(דף קצ&quot;ב ע&quot;ב)]]: גבי וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ וכו' ([[דברים לג ב|דברים לג, ב]]). אמרו שכל א' מהשרים של עשו וישמעאל אמרו {{צ|'''טוֹל מִנְּהִירוּ דִילִי'''}} וכו'. ופירש אח&quot;כ ואמר וז&quot;ל: {{צ|'''אֶלָּא נָטַל בְּהַהוּא נְהִירוּ דְּאַפְשִׁיט בְּהוּ סמא&quot;ל חֶרֶב וְקָטוֹלָא, לְקָטְלָא בְּדִינָא, וּלְקָטְלָא בְּדִינָא כְּדְקָא יָאוּת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ'''}} ([[דברים לג כט|דברים לג, כט]]). {{צ|'''אַף עַל גַּב דְּלָא הֲוָה דִּילָךְ'''}} וכו' עכ&quot;ל. והכוונה כי בשעת מתן תורה קבלו כח משרו של עשו לדון דיני נפשות גם כי בידו של מלאך המות ניתן ברשותו של הב&quot;ה להמית נפש כל חי, וכאשר חטאו ישראל אז {{צ|'''וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל'''}} וכו' ([[שמות לג ו|שמות לג, ו]]). וסוף דבר {{צ|'''וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶֽׁבִי'''}} ([[במדבר כא א|במדבר כא, א]]), כמ&quot;ש בזוהר פ' הנז' [[זהר חלק ג קצג א|(דף קצ&quot;ג ע&quot;א)]]. והעיקר הוא כי עתה בטלו דיני נפשות, וכמ&quot;ש בפ' {{צ|'''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן'''}} ([[איכה ב י|איכה ב, י]]). וזהו {{צ|'''כָּלוּ'''}} בשביל הַ{{צ|'''דְּמָעוֹת'''}} הנז' {{צ|'''עֵינַי'''}}, גם {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} וכו'. במדרש הנעלם פ' תולדות [[זהר חלק א קמ ב|(זח&quot;א ק&quot;מ ע&quot;ב)]] על פ' {{צ|'''וַיִּתְרוֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ'''}} וכו' ([[בראשית כה כב|בראשית כה, כב]]). פי' {{צ|'''שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, אֵלּוּ הַשְּׁנֵי גֵאִים הַכָּבֵד וְהַלֵּב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַמּוֹחַ וְהַלֵּב'''}} וכו'. ואח&quot;כ אומר: {{צ|'''וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד. הַלֵּב חוֹשֶׁב וּמְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בִּידִיעַת בּוֹרְאוֹ, וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. הַכָּבֵד שֶׁדֶּרֶךְ טִבְעוֹ לָצֵאת וְלָצוּד צַיִד בְּפִיו וְלִבְלוֹעַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא נִקְרָא עָיֵף וכו', עד וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ. [וְהַלֵּב אוֹמֵר] תֵּן לִי הָרִאשׁוֹן וְהַמֻּבְחָר'''}} וכו' עכ&quot;ל בקצור. והכוונה כמו שפירשו בזוהר בפ' תרומה [[זהר חלק ב קנג א|(דף קנ&quot;ג ע&quot;א)]] בענין מח לב וכבד, כי הכבד נוטל בתחלה ונותן ללב וכו' ואח&quot;כ לשאר האברים. והדבר מובן וגם בחוש נראה שאם לא היה הכבד משלח המזון ללב ולשאר האיברים הנה היה בנין הגוף נהרס ונאבד ח&quot;ו, והנה הרי זה בא ללמד פי' יעקב ועשו רמז ללב וכבד, ונמצא למדים כי הנה הם דומים להם, וכל זמן שהכבד {{צ|'''וְרַב יַעֲבוֹד צָעִיר'''}}, והוא נותן הראשון והמובחר שהוא נהירו דיליה ללב שהוא יעקב אז כל בנין הגוף קיים והעולם כתקונו, אך כאשר עשו הרשע {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ'''}}, ונקט 'נשפך' לרמוז כי ממשלתו הוא דרך שפיכה ולא דרך נתינה, וזה היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, על דרך (רש&quot;י בראשית כה, כג): {{צ|'''לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחוּרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלִַים'''}}. וזה הנני אומר בראותי {{צ|'''בֵּעָטוֹף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}, כי האברים שהם פועלים הפעולות ונקראי' עולל, וגם הלב שהוא יונק מן הכבד הנה הם עטופים ברעב ברחובות קריה, והכוונה כי עשו שהוא הכבד הנה הוא נוטל השפע ואינו נותן ממנו אל הלב שהוא יעקב רק הכל מעכב לעצמו והנה הוא נשפך לארץ כמ&quot;ש, והנה לסיבת שליטתו של עשו נאמר {{צ|'''וַיֵּצֵא יַֽעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָֽנָה'''}} ([[בראשית כח י|בראשית כח, י]]). והוא רמז לגלות, כמשז&quot;ל במדרש ובזוהר ובהרבה מקומות. ובאותה שעה תקן תפלת ערבית כמשז&quot;ל ([[ברכות כו ב|ברכות כו, ב]]) על {{צ|'''ויפגע במקום'''}} ([[בראשית כח יא|בראשית כח, יא]]). והנה אז&quot;ל ([[ברכות כז ב]]) {{צ|'''תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת'''}}. והטעם כמו שפי' בזוהר פ' חיי שרה ([[זהר חלק א קלג א|דף קל&quot;ג ע&quot;א]]) ז&quot;ל: {{צ|'''אֲבָל תָּא חֲזֵי הַנֵּי תְּרֵי זִמְנֵי דִּתְרֵי צְלוֹתֵי לָאו אִינוּן אֶלָּא לְחַבְּרָא יַעֲקֹב בְּעַדְבֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִתְחַבָּרוּ דָּא בְּדָא אֲנַן לָא צְרִיכִין [יַתִּיר], דְּכֵיוָן דְּאִתְיְהִיבַת אִתְּתָא בֵּין אִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וְאִתְחַבָּרַת בְּגוּפָא לָא אִצְטְרִיךְ יַתִּיר, וְעַל דָּא אֲנַן בָּעִינָן לְאִתְעָרָא תְּרֵין דְּרוֹעִין בְּגִין דְּאִתְיְהִיבַת בֵּינַיְיהוּ, [כֵּיוָן דְּאִיהִי בֵּינַיְיהוּ] גּוּפָא וְאִתְּתָא, מִלַּיְיהוּ בִּלְחִישׁוּ דְּלָא לְאַדְכָּרָא, וּבְגִין כָּךְ יַעֲקֹב מְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם תָּנִינָן. מַאי בַּמָּרוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר: וְאַתָּה מָרוֹם''' ([[תהלים צב ט|תהלים צב, ט]])}} וכו' ע&quot;כ. והכוונה נ&quot;ל כי תפלת שחרית בחסד, ותפלת מנחה בגבורה, וכיון שנאחזת השכינה בזרועות אינה צריכה זווג אל האמצע בת&quot;ת כי מעצמו נעשה, ותפלת ערבית היא בלאה וזהו יעקב משמש במרום שהיא לאה, ובפרט בתפלת ערבית שהיא מן החזה ולמעלה. והנה קודם הגלות היה כל זה נעשה מעצמו לפיכך היה רשות, אך עתה בזמן הגלות קבעו הדבר חובה וזהו {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי'''}} שהוא מן החזה ולמעלה ששם יש בחי' יסוד ומטה עליונה, וכמ&quot;ש ע&quot;ז בספר הכוונות: רחל היתה תחת מטתו של יעקב, והנה {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה יעקב הנז' אשר עליו נאמר {{צ|'''וַיֶּֽאֱהַב יַֽעֲקֹב אֶת רָחֵל'''}} ([[בראשית כט יח|בראשית כט, יח]]). {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}} יען הנה הוא משמש במרום כמ&quot;ש, והנה תפלת ערבית נתקנה כנגד איברים ופדרים שהיו מתאכלים כל הלילה והיה עשן המערכה מתעקם והולך אל החצונים וממנו ניזונים כמבואר בזוהר [[זהר חלק ב קמא א|(ח&quot;ב קמ&quot;א ע&quot;א)]], וכן ג&quot;כ על ידי תפלת ערבית הגם כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} ונתפשט כמ&quot;ש, מ&quot;מ יסתלקו החצונים ולא יזיקו לישראל וכמ&quot;ש אח&quot;כ {{צ|'''וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא'''}} ([[בראשית כח יא|בראשית כח, יא]]). פי' על ידי מה שאמר {{צ|'''וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם'''}} שתקן תפלת ערבית כנז', וכאשר הלך חרנה שהוא בגלות כמ&quot;ש, עי&quot;ז {{צ|'''וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא'''}} שהיה לו נייחא, פי' בתוך הגלות.

ועל דרך האמת יאמר {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}. הנה הדמעות רמז למדת הדין [[זהר חלק ב יט ב|(ח&quot;ב י&quot;ט ע&quot;ב)]], וכן פי' מהר&quot;א גלאנטי על פ' זה. והנה דמע&quot;ה פי' המקובלים שהוא בגימטריא קי&quot;ט ועם הכולל כמנין ק&quot;כ צירופי אלקי&quot;ם שהם דין גמור, וכבר ביארנו בפ' הקודם {{צ|'''בְּתוּלוֹת יְרוּשָׁלַיִם'''}} דְּתַרְעִין דִּילָּה סְתוּמוֹת, ועתה אמר לא בלבד יסוד ומלכות דידה שהם תרעין דילה בכל מקום, אלא גם השערים האחרים אשר עליהם נאמר {{צ|'''פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק'''}} ([[תהלים קיח יט|תהלים קיח, יט]]), והם העפעפים המכסים על העינים, הנה גם אלו כלו בדמעות מכח הדין החזק, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}. והנה אמרו ז&quot;ל בס' הכוונות, כי ב' פעמים דמע&quot;ה בגימט' רח&quot;ל, על כן אמרו ([[זהר חלק ב צה א|ח&quot;ב צ&quot;ה ע&quot;א]]) כי רחל הנה היא עולימתא שפירתא דלית לה עיינין, עד אשר יבא אליה הארת החכמה מנ&quot;ה אשר עליהם אמרו ([[ברכות לב ב|ברכות לב, ב]]) {{צ|'''שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ'''}}. וזהו עתה {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת'''}} בשתי דמעות שהם בגימט' רח&quot;ל על ידם כלו עיני כמ&quot;ש, גם {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}. כמ&quot;ש לעיל בפ' {{צ|'''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר'''}} ([[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג|לעיל שה&quot;ש ב, ג]]) בענין {{צ|'''רְאֵה ה' כִּי צַר לִי חֳמַרְמְרוּ מֵעָי'''}}. כי המעים של הנוק' נתקנו מכח הגבורות, וע&quot;י חסדי הז&quot;א מתמתקין, וכשהדין גובר ואין הז&quot;א משפיע חסד כמ&quot;ש על {{צ|'''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן'''}}. אז {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעָי'''}} מכח הדין ח&quot;ו, ובזה {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} שהוא כח הדין, נשפך לארץ {{צ|'''כְּקִיתוֹן'''}} כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי, וזה היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שנשברה ונתמעטה בעוה&quot;ר.

אי נמי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ'''}} וכו'. הנה בעת מיתת המלכים וירידתם למטה אז מן השברים נתהוו הקליפות כידוע, והנה הקליפות אין להם חיות והשפעה זולתי מכח הדין ובפרט כשהעוונות גורמים הם נוטלים שפע מצד הדין וזהו עיקר שליטתם וכל זה ידוע וזהו {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} שהוא כח הדין החזק שהוא דמיון הכבד שכולו דם, נשפך {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שהם הכלים הנזכרי' שנשברו, והם נקראי' {{צ|'''שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שהיא המלכות שממנה נתהוית שבירת הכלים כידוע, גם פי' בדרוש הצלם בענין בריאת הוולד שתחלת ברייתו הוא הכבד והוא בסוד המלכות ובה היתה השבירה וזהו {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} פי' 'עולל ויונק' הם מט&quot;ט וסנדלפון. וכן פי' מהר&quot;א גלאנטי. ולפי דרכו שפי' שם בספרו שהיל&quot;ל בהתעטף עולל ויונק, לכך נ&quot;ל לפרש לשון לבישה ועטיפה ויפורש בעטף עולל ויונק שהעולל והיונק הם העטופים ומלבישים. והכוונה על השכינה המתלבשת בהם כידוע כי בזמן הגלות השכינה מתלבשת בהם וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}}. וזה היה {{צ|'''בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} שהוא היסוד של המלכות הנק' 'רחובות', כמ&quot;ש מהר&quot;י סרוק בפי' עולם הבריאה. ויהיה פי' {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}} פי' מט&quot;ט וסנדלפון הנז' הנה הם מלבישים המלכות ביסוד שלה שע&quot;י נעשה היחוד בימות החול. ואפשר לפרש שהם נעשי' כדמות כנפים ביסוד שלה בשעת היחוד להגין עליה מן החצונים שלא יהנו ממנה, וכמו שפי' בס' הכוונות שכל העולמות נעשים אליה כדמות כנפים כזה: [[קובץ:כנפים.png|לא ממוסגר]], וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}. ופי' עתה ואמר כי אפי' בזמן היחוד מ&quot;מ נשפע הדין כמ&quot;ש, והוא על דרך הפלגה כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי הרבה פעמים כי המקונן הזכיר הרבה דברים על דרך הפלגה, וזה כדי לעורר הבכיה וההספד למען ישובו אל ה'. וכנגד כל זה אמר {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת'''}} וכו'. והנה בזוהר פ' תזריע ז&quot;ל ([[זהר חלק ג מב ב|ח&quot;ג מ&quot;ב ע&quot;ב]]): {{צ|'''רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת וגו'. עַל מִשְׁכָּבִי, בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי. אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָעָאת מִנֵּיהּ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנָהָא וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וְעַל דְּהִיא שְׁכִיבַת בְּאַרְעָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא, אָמְרָה עַל מִשְׁכָּבִי בָּעֵינָא, דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא, וְעַל דָּא בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי, דִּכְתִּיב הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים'''}} עכ&quot;ל. ואפשר לומר כי הוקשה לו שאם כוונת הכתוב הוא כפשוטו כדמיון אשה אין בעלה עמה ובהיותה במשכבה הנה היא חפצה וחושקת יבא אצלה, הנה אין דרך לבקש אז את בעלה אשר על זה יאמר בקשתיו וכו' והיל&quot;ל זכרתי את שאהבה נפשי. ומלבד זה הוקשה לו ג&quot;כ אם 'בלילות' נראה שאז היו לילות הרבה, וכפי הפשט מהפסוקים הנמשכים נראה שזה היה פעם א' שאירע לה כך. ולתרץ זה הקשה קושיא אחרת ואמר {{צ|'''בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ'''}} שאם הכוונה כפשוטו שבהיותה במשכבה בקשה אותו היל&quot;ל במשכבי, וזהו {{צ|'''בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי'''}}, פי' הוקשה לו ג&quot;כ אומרו במשכבי שהוא המשכב המיוחד לה והוא שלה ומאי איריא אם הוא שלה היל&quot;ל במשכבי או על משכב בלילות ומהו על משכבי. והכוונה ג&quot;כ שאם נפרש 'משכבי' כמו בשכבי ותהיה המ' נוספת כמו המ' של מדבר משבר וכיוצא מ&quot;מ לא יצדק מלת 'על' וזהו {{צ|'''מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי'''}}. ולתרץ כל זה פי' מלת 'על' כמו בשביל וכמו שמפרש {{צ|'''אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''}}. ידוע כי השכינה בשם כנסת ישראל כאשר מתכנסים בתוכה נשמותיהם של ישראל ואז נעשית רבה, וכמ&quot;ש על פסוק {{צ|'''חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ'''}} ([[איכה ג כג|איכה ג, כג]]). ופי' כי המלכות נעשית רבה בכל לילה על ידי כללות נשמותיהם של ישראל. והנה בעת החרבן אמרו בס' הכוונות כי המלכות רחל, נקודה עשירית יורדת בכל לילה בבריאה והיא צועקת וקוראה לבעלה, כי היא עומדת בחוץ נדחית ממקומה בגלות, וז&quot;ס {{צ|'''אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקוֹט אֵל'''}} ([[תהלים פג ב|תהלים פג, ב]]) עכ&quot;ל ע&quot;ש. וזהו {{צ|'''כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל'''}} שהיא המלכות הנז' {{צ|'''אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ'''}} שהוא ז&quot;א, {{צ|'''אָמְרָה עַל מִשְׁכָּבִי'''}} וכו' {{צ|'''וּבָעָאת מִנֵּיהּ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין'''}}, כי ברדתה למטה יחשב לה היות בין שאר עמין מפני שאינם מינה, וכן ג&quot;כ יחשב בין שאר עמין למלכות של עשיה, כי כבר ביארנו כי כל אחד מהמלכיות של העולמות ירדו למטה ממדרגתם, והמלכות של עשיה עליה יאמר שירדה למקום הקליפות, וזהו {{צ|'''בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנָהָא'''}}. הורה לנו כמ&quot;ש בשם מהר&quot;א אזולאי כי אין הכוונה שנתערב קדש בחול ח&quot;ו, רק שהשכינה עושה לה שביל בתוך הטומאה ושורה בראש צדיק. וזהו {{צ|'''בְּגִין דְּיָתְבָא וכו' עִם בְּנָהָא'''}} דווקא ולא עם שאר עמין ח&quot;ו, אבל {{צ|'''שְׁכִיבַת לְעַפְרָא'''}} שהיא יורדת למטה ממדרגתה, ובפרט ברדתה בבריאה ששם יש הה' גבורות חזקות אשר ע&quot;ז אמרו ([[ברכות נא א|ברכות נא, א]]): {{צ|'''וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח'''}}. שהוא מקום הגבורות החזקות, וזהו {{צ|'''וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא'''}}. ולכן {{צ|'''וְעַל דְּהִיא שְׁכִיבַת בְּאַרְעָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא'''}} ולכן היא צועקת וזהו אומרה: {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בָּעֵינָא'''}}. פי' באותם הלילות שהנני בגלות שהם לילות ממש, בין שנפרש בגלות הדומה ללילה. ואפשר שאמר 'בלילות' לרמוז על שתיהם, פי' בלילה ובגלו[ת]. וזהו בלילות כש{{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי'''}} שהוא היחוד שהיה מתיחד עמי בתחלה קודם החורבן ועתה שנטמאתי בגלות כביכול, וזה על דרך {{צ|'''הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאוֹתָֽם'''}} ([[ויקרא טז טז|ויקרא טז, טז]]). כי {{צ|'''לֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע כְתִיב''' ([[תהלים ה ה|תהלים ה, ה]])}} ([[שבת קמט ב|שבת קמט, ב]]), וזהו {{צ|'''דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא'''}}. והנסחא האמיתית בס' דרך אמת היא {{צ|'''דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא'''}}. וכן כתבו הרמ&quot;ק והרב הנשי&quot;א. והכוונה שהיא מרגשת כאב בהיותה בגלות ולכן {{צ|'''וְעַל דָּא בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ'''}}. כי ברדת אליה הארת ז&quot;א הנה היא עולה למעלה. ואם נפרש {{צ|'''קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''}} על יעקב שהוא לפני הקב&quot;ה שהוא ז&quot;א, {{צ|'''וּבָעָאת מִנֵּיהּ'''}}, פי' שאלה ממנו על אורך הגלות וכו' וכמ&quot;ש. והנה יעקב עיקר הארתו מיסוד אבא אשר הוא עיקר הגואל, וכמ&quot;ש בתהלות לאל עליון. ולכן אמר {{צ|'''וְעַל דָּא'''}} בשביל הזווג שהוא משכבי הנז', {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} שהוא יסוד אבא, {{צ|'''לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ'''}} פי' מן הגלות, אבל לא יצדק שאר דברי המאמר אם לא שנפרש על דרך מה שפי' על פסוק {{צ|'''כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגוּלָּתוֹ'''}} ([[תהלים קלה ד|תהלים קלה, ד]]). כי כשמזדווג יעקב עם רחל אז הם נעשי' כמו סגול עם יעקב. ומ&quot;מ נפרש על ז&quot;א כמ&quot;ש, ואמר {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}. הכוונה אפשר לפרש כמ&quot;ש על {{צ|'''וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ'''}} וכו' ([[בראשית לה יח|בראשית לה, יח]]). שהוא על שם ב&quot;ן בסוד {{צ|'''בֶּן אוֹנִי'''}} מצד הגבורות, {{צ|'''וְאָבִיו קָֽרָא לוֹ בִנְיָמִֽין'''}} מצד החסדים. והנה עיקר מה שאוהבת נפשה של רחל שהוא שם ב&quot;ן הנז' היא להתחבר עם החסדים, וכן ג&quot;כ מ&quot;ש {{צ|'''וַיֶּֽאֱהַב יַֽעֲקֹב אֶת רָחֵל'''}} ([[בראשית כט יח|בראשית כט, יח]]) הוא ע&quot;ז. וזהו {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ'''}}, כי עיקר הזווג אינו אלא כשהיא נק' בשם אדנ&quot;י או בשם אלקים שאז היא בסוד הגדלות, אבל כשהיא בסוד קטנות, ה' אחרונה של שם, אעפ&quot;י שיש זווג אינו זווג שלם וזהו {{צ|'''דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ'''}}, שהוא סוד {{צ|'''וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ'''}} ([[חבקוק ב כ|חבקוק ב, כ]]). וע&quot;ז נאמר {{צ|'''פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ'''}}, וגם אמרו ([[תיקוני זהר ז ב|הקדמת ס' התיקוני' דף ז' ע&quot;ב]]) {{צ|'''יוּדֶי&quot;ךָ'''}}, שהוא שם כפול הוי&quot;ה ואדנ&quot;י. {{צ|'''קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי'''}}. אפשר לומר שדקדק אומרו {{צ|'''קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי'''}} היל&quot;ל ולא ענה, ולפיכך מפרש שענה אבל לא ענה אלי מפני שלא שמעתי ענייתו אלי, וזהו {{צ|'''וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי'''}}, ולפיכך אני אומר {{צ|'''וְלֹא עָנָנִי'''}}, והביא ראיה מהכתוב {{צ|'''הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים'''}} ([[דברים ד לג|דברים ד, לג]]). הכוונה כמ&quot;ש על פי עצמו ומפי הגבורה. והכוונה שהקול שהוא ז&quot;א היה נשמע לישראל ע&quot;י שהיה מתגלה במלכות, וזהו {{צ|'''הֲשָׁמַע עָם'''}} שהם ישראל, {{צ|'''קוֹל אֱלֹקִים'''}} ת&quot;ת עם מלכות, וכיון שהם בגלות אין מי שיוכל לשמוע קולו כמ&quot;ש. והכלל העולה שכנסת ישראל נתרעמה לפניו ית' על העדר היחוד מפני שירדה למטה כמ&quot;ש. {{צ|'''רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת. אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי, וּלְבָרְכָא בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתֵּי יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא, [וְכַמָּה בִּרְכָאן] מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא'''}} עכ&quot;ל. אפשר לומר כי כוונת ר' יצחק היא לומר כי לא בלבד נתרעמה על העדר היחוד בחצות לילה, אלא שאפילו בזמן היחוד כגון בשעת התפלה ובשים שלום וכיוצא אינו זווג שלם, שהרי אמרו בס' הכוונות, כי עתה אחר התפלות שלנו מועילים לפי שעה להביא לנו נשמות חדשות בסוד אחור באחור בלבד עכ&quot;ל. ובאותו דרוש ג&quot;כ אמר שהזווג עליון שהוא אחר חצות הוא לחדש הנשמות הישנות, וזהו {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ'''}}. פי' על היחוד בעצמו אעפ&quot;י שהוא מתיחד עמי לעתים מיוחדים מ&quot;מ {{צ|'''אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי'''}}. כי זה הזווג שהוא להוציא נשמות מסוד אחור באחור, אין בו שמחה לפני כי הוא בסוד הדין, ומה שאני מבקש הוא {{צ|'''אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}, פי' נשמות מצד החסד פנים בפנים, כי בזה יהיה מיתוק הגבורות שהוא עיקר השמחה, וגם יהיה שמחה מצד הבינה, וגם ברכה מצד אבא, וזהו {{צ|'''וּלְבָרְכָא לִי, בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא'''}} שהוא ז&quot;א בקבלתו התרין עטרין מאו&quot;א שאז נקרא מלך. {{צ|'''בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל'''}} שהוא זווג פנים אל פנים, אז {{צ|'''כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתֵּי יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא'''}}, מצד הבינה בקבלתה מחכמה, {{צ|['''וְכַמָּה בִּרְכָאן'''] '''מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא'''}}. שמתהוים במלכות הנקראת עלמא, נשמות חדשות לצאת לעה&quot;ז. והנה ע&quot;י התרין עטרין שאמרנו שהם יוצאי' מיסוד או&quot;א הנה ע&quot;י הארת היסודות הנז' נעשה הזווג, וכמ&quot;ש על 'למען שמ&quot;ו' שהוא בגימט' דפ&quot;ק קס&quot;א, אחוריים של ב' יסודות הנז'. ועי&quot;ז 'באהבה' והם ג&quot;כ בגימט' רצו&quot;ן. והנה ע&quot;י הארת הב' יסודות הנז' יתמתקו הגבורות היורדות על ידי הדמעות, וכמ&quot;ש בפסוק פותח את ידיך. וא&quot;כ אעפ&quot;י ש{{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} כמ&quot;ש, מ&quot;מ ע&quot;י היסודות הנז' יתמתקו. וע&quot;י מה ש{{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} ע&quot;י התפלה וכיוצא, הנה בזה יתמתקו הגבורות הנז', גם ישפיעו בה סוד החסדים ולא יהיו המעים חמרמר כמ&quot;ש, רק יתמתקו הדיני' עד ירחמנו עושנו, וכמ&quot;ש בזוהר {{צ|'''דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנַהָא'''}}. אפשר שהוא כנגד {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}} כמ&quot;ש. כי הנה השכינה בהיותה בגלות היא סובבת בכל יום לראות אם מוצאה צדיק להיות מרכבה אליו, ואם לא מצאה חוזרת לקן צפור שהוא מט&quot;ט, וזה רמוז בתקוני' תקון ו' ([[תיקוני זהר כא א|דף כ&quot;א ע&quot;א]]). וכשהיא עם בנהא שמצאה צדיקי' להיות מרכבה אליהם, אינה צריכה לעולל ויונק, ועל זה אמרה {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}. ובמדרש אמרו ([[שיר השירים רבה ג א|שהש&quot;ר ג, א]]): {{צ|'''כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי לִי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת, נִסְמְכוּ לִי לֵילוֹת לְלֵילוֹת'''}}. אפשר כי כוונתו לומר כי כיון שנסתלקו המוחין מז&quot;א ומנוק', וזהו {{צ|'''כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי מִן הַתּוֹרָה'''}} שהוא ז&quot;א, {{צ|'''וּמִן הַמִּצְווֹת'''}} שהיא מלכות, 'אז {{צ|'''נִסְמְכוּ לִי לֵילוֹת לְלֵילוֹת'''}}. פי' נסמכו שתי לילות, לילה ממש, ולילה של גלות וכמ&quot;ש.

עוד אמרו במדרש ([[שיר השירים רבה ג ב|שהש&quot;ר ג, ב]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם'''}}. אפשר שכנגד זה אמר הכתוב {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו'. פי' כי בגלות מצרים כלו בדמעות עיני וכו' ולא נתקבלה תפלתי הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}. ולא היה דרך תפלה וכמ&quot;ש לעיל. וזהו שנאמר שם: {{צ|'''וַיֵּאָֽנְחוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל מִן הָֽעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ'''}} ([[שמות ב כג|שמות ב, כג]]). פי' בעוד שויאנחו בני ישראל מן העבודה ולא היו מתפללי' אל ה' אז ויצעקו היו צועקים ואינם נענים, אבל כאשר התפללו אז {{צ|'''וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָֽאֱלֹקִים'''}}. ואעפ&quot;י שזה לא היה רק {{צ|'''מִן הָֽעֲבֹדָֽה'''}}, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' וכמ&quot;ש לעיל. ולכן {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה משֶׁה'''}}. ועל ידו באה הגאולה לישראל. אי נמי ידוע כי על ידי מכירת יוסף נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו מצרים. ובזוהר חדש בסתרי תורה פ' וישב ([[זהר חדש מו ב|דף מ&quot;ו ע&quot;ב]]) פי' הטעם ואמר ז&quot;ל: {{צ|'''תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, קַיָּים לֵיהּ וּשָׁתִיל לֵיהּ עַל אִינְהוּ שִׁיתָּא יוֹמִין עִילָּאִין, וּשְׁבִיעָאָה דַּעֲלַיְיהוּ דִּבְגִינֵיהּ דִּשְׁבִיעָאָה דְּאִקְּרֵי צַדּיק מִתְּזָנִין עִילָּאִין וְתַתָּאִין, וַעֲלֵיהּ קָיְימִין וּבֵיהּ מִסְתַּמְּכִין, וְהוּא יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא דִילְהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. לְהַהוּא מְשַׁח רְבוּת עִילָּאָה דִּנָגִיד מִמּוֹחָא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין לְהַאי כֹּל. וּכְדֵין וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם [בְּעִתּוֹ], דְּהַאי כָּל כַּד אִתְעַר לְכַלָּה דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא, וְכוּלְּהוּ עָלְמִין בְּחֵידוּ בְּשַׁעֲשׁוּעָא. וּכְדֵין מַה כְּתִיב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וְגו'. וְדָא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָחִית מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְהַאי כָּל. וְכֵיוָן דְּהַאי כָּל אִתְבָּרֵךְ, כוּלְּהוּ עָלְמִין אִיתְבְּרִיכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב צַדִּיק ה' וְגו', קָרוֹב ה' וְגו', רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְגו'. וּכְמָא דִּבָּרָא הַאי בְּעָלְמָא עִילָּאָה בְּרָזָא דִשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, הָכִי בָּרָא בְּעָלְמָא תַּתָּאָה שִׁיתָּא זַכָּאֵי קְשׁוֹט וְחַד שְׁבִיעָאָה, כְּדִכְתִיב: גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים. וְכַד גָּרְמוּ חוֹבִין וְדָחוּ לְהַהוּא כָּל מֵאַתְרֵהּ דְּאִיקְּרֵי צַדִּיק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנָא גָּזַרְנָא וכו', [אֲמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא] אַתּוּן חִלַּלְתּוּן לְהַאי שַׁבָּת דַּאֲנָא גָּזַרְנָא דִּיהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל שְׁאָר יוֹמִין וְאַתּוּן עֲבַדְתּוּן יָתֵיהּ עֶבֶד עֲבָדִין, אוּף אַתּוּן תִּסְבְּלוּן הַהִיא עוּבְדָּא קַשְׁיָא'''}} עכ&quot;ל. והנה המאמר הזה היה צריך ביאור רחב מה שאין בכחי, רק מה שצריך לעניינינו לפי פשוטן של דברים הוא כי על ידי יוסף הצדיק שהוא ביסוד, על ידו נשפע השפע ויורד החסד העליון שממנו סוד המזון, וגם יורד הרצון העליון שהוא נוצ&quot;ר - רצו&quot;ן, והוא {{צ|'''רַעֲוָא דְּרַעֲוִין'''}} שהוא יסוד דעתיק שהוא בדעת אריך, וכמ&quot;ש בס' עץ החיים ש&quot;ג ח&quot;ב פ' ז' ז&quot;ל. הרי מבואר בפי' כי עתיק יומין נתלבש היסוד שבו הנקרא ([[זהר חלק ג רפח ב|זח&quot;ג רפ&quot;ח ע&quot;ב]]): {{צ|'''חַד טוּרְנָא יָאָה'''}}, בסוד: {{צ|'''וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תוֹאַר'''}} ([[בראשית לט ו|בראשית לט, ו]]). {{צ|'''בְּסִימָא'''}}, כי החסדים שבו נותנן לנוק' לבסם הגבורות ולהמתיק, וזה היסוד אתלבש ואתכליל במצחא דעתיק שהוא האריך עכ&quot;ל. והוא נחית ממוחא סתימאה שהוא הראש השלישי מתלת רישין, שהיא חכמה דאריך אשר ממנה יוצאי' י&quot;ג תיקוני דיקנא שיש בהם תרין מזלות, מזל עליון נוצ&quot;ר. וזהו {{צ|'''וְדָא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָחִית מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְהַאי כָּל'''}} שהוא יסוד, {{צ|'''וְכֵיוָן דְּהַאי כָּל אִתְבָּרֵךְ, כוּלְּהוּ עָלְמִין מִתְבָּרְכֵי'''}}, שיורד השפע לכל העולמות, וכמ&quot;ש אח&quot;כ {{צ|'''צַדִּיק ה' וְגו', קָרוֹב ה' וְגו', רְצוֹ&quot;ן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה'''}}. גם בב&quot;ר פי' ואתה נותן להם את אכלם, {{צ|'''דְּהַאי כָּל'''}} שהוא יסוד, {{צ|'''כַּד אִתְעַר לְכַלָּה דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא'''}} וכו'. וכל זה נעשה על ידי יוסף הצדיק, וכאשר גרמו העוונות ומכרו את יוסף אז חסרנו כל אלו, ותחת היות הרצון העליון ממתק הדין כמ&quot;ש מה שאמרו בס' הכוונות בפ' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצו&quot;ן, הנה עתה שמכרו את יוסף והורידוהו למטה למקום הקליפות, אין כאן מי שימתק הדין באופן כי {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}, שהם כחות הדין הנז', וידוע כי אלו הם מונעים הפרנסה כמבואר שם בס' הכוונות, ולכן {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}, בסוד {{צ|'''וַֽאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּֽעוּ'''}} ([[ויקרא כו כו|ויקרא כו, כו]]). וגם {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}. שהוצרכו ללכת למצרים בשבר אשר הם שוברים, וכמו שפי' אח&quot;כ בזוהר חדש ([[זהר חדש מו ד|דף מ&quot;ו הנז' עמוד ד']]): {{צ|'''אֲמַר לוֹן יַעֲקֹב, בְּבָעוּ מִינַּיְיכוּ, חוּתוּ לְגָלוּתָא'''}}. וזה גרם אח&quot;כ {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}. שהיו משליכים בניהם ליאור, מהם מעכו בבנין, מהם הרגו, מהם השליכו ליאור. וכמפורסם בכתוב ובמדרש. ולכן {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה גָּלוּת מִצְרַיִם'''}} כמ&quot;ש, {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה משֶׁה'''}}, אשר הוא ביסוד אבא הנתון תוך אי'. והוא בגימט' דפ&quot;ק קס&quot;א שהוא הרצון הנז', אשר על ידו יתמתקו הדינים הנזכרי', וגם אח&quot;כ נתעלה עד הרצון העליון שכן 'משה' עם הכולל בגימט' רצו&quot;ן, ועל ידו יצאו ישראל ממצרים.</text>
      <sha1>cn4kg4p6ib3e3m86okpocntesu868u6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083169</id>
      <parentid>3083168</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T12:04:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3083169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57138" sha1="c9jo7h9zcy87qmh4t4g1d2as84mglom" xml:space="preserve">ואפשר שכנגד זה אמרו במדרש{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים ג||א||}}
== א ==
{{טורים שווים | '''&lt;sup&gt;(שה&quot;ש ג, א):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי{{ש}}בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.'''}}|'''&lt;sup&gt;(איכה ב, יא):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי{{ש}}נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי{{ש}}בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.'''}}}}

ארז&quot;ל ([[שיר השירים רבה ג א|שהש&quot;ר ג, א]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי. עַל מַרְעִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב'''}} ([[שמות כא יח|שמות כא, יח]]). עכ&quot;ל. וזה דומה למה שאמרו ([[ילקוט שמעוני שיר השירים#רמז תתקפ&quot;ו|ילקוט שה&quot;ש רמז תתקפ&quot;ו]]) על {{צ|'''חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי'''}} ([[שיר השירים|שה&quot;ש ב, ה]]). {{צ|['''אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבִינָא כְּשֶׁהָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה אָדָם מִתְאַוֶּה דְּבַר מִשְׁנָה, דְּבַר הֲלָכָה, דְּבַר תַּלְמוּד. וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין הַפְּרוּטָה מְצוּיָה] וּבְיוֹתֵר שֶׁאָנוּ חוֹלִים מִן הַמַּלְכִיּוֹת [אָדָם מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִקְרָא דְּבַר אַגָּדָה]'''}}. והנה לסיבת החולי {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} וכו'. והענין כי הנה המקונן אמר {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}} וכו'. וקשה שהרי מצינו ([[בבא מציעא נט א|ב&quot;מ נט, א]]): כי {{צ|'''שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ'''}}. ואם כן היאך {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו'. ולזה השיב הכתוב {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי''' עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי}}, כי העיקר ממה שהייתי מצטער לא היה בשביל העוונות ודרך תשובה רק היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} ולפיכך לא נתקבלו הדמעות, וזה דומה למה שפירשנו על מה שאמרו ז&quot;ל ([[איכה רבה א כה|איכ&quot;ר א, כה]]) על פסוק ([[איכה א ב]]): {{צ|'''וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ'''}}. {{צ|'''עַל כֹּהֲנֶיהָ, עַל גִּבּוֹרֶיהָ'''}} וכו'. שהקשה למה להם לרז&quot;ל להוציא הכתוב מפשוטו, אך מפני שהוקשה להם כמ&quot;ש כי {{צ|'''שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ'''}}, והיאך {{צ|'''דִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ'''}} ו{{צ|'''אֵין לָהּ מְנַחֵם'''}} וכו' ([[איכה א ב]]), לזה השיב מפני שהוא {{צ|'''עַל כֹּהֲנֶיהָ, עַל גִּבּוֹרֶיהָ'''}} וכיוצא, ולא היה דרך בקשה ותפלה מאתו ית', ולפיכך {{צ|'''אֵין לָהּ מְנַחֵם'''}} וכו' ע&quot;כ. וכן נמי כאן מפני מה {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}, הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, ולא שב בתשובה לפניו ית'. וראיה לדבר {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה'''}}. פי' במקום שהיה לי לאסוף עוללים ויונקי שדים, ו{{צ|'''בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ'''}} ([[יואל ב יז]]), ואז היתה תפלתי נשמעת בודאי כמו שכתוב אח&quot;כ {{צ|'''וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ'''}} ([[יואל ב יח]]). הנה עתה מתאחר ועוטף עולל ויונק ברחובות קריה ולכן לא נתקבלה תפלתי, ועל זה אמר ג&quot;כ {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, עַל מַרְעִי'''}}. לסבת החולי הנזכר, לא צעקתי בשביל החולי רק {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה הקב&quot;ה, ומכל מקום {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}. כמו שאמר הכתוב: {{צ|'''וְאָֽנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי'''}} מהם {{צ|'''בַּיּוֹם הַהוּא'''}} וכו' ([[דברים לא יח]]). ומכל מקום לא היה זה - אינו אלא לפי שעה כי אח&quot;כ {{צ|'''אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ'''}} ([[שיר השירים ג ד|שה&quot;ש ג, ד]]). והטעם שלא מצאתיו בתחלה הוא מפני כי {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו'''}} בהיותי במשכבי ועדיין היה חולי העוונות עלי ולא שבתי בתשובה שלמה עד {{צ|'''שְׁלוֹךְ שֶׁרֶץ טְבִילָה תַעַל'''}}&lt;ref&gt;(נוסח סליחות לער&quot;ה ושחרית יוה&quot;כ).&lt;/ref&gt;. ולכן {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}.

אי נמי ידוע כי עיקר גלותנו זה הוא בשביל שנאת חנם, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, ונפרדו כל א' מחבירו, ולכן {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} שאין מי שיעזור את חבירו להצילו, וכן ג&quot;כ {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}, כמ&quot;ש החכם&lt;ref&gt;הובא בספר חסד אל לרב משה אלמושנינו דף י&quot;ד, ובמדרש תלפיות בשם ספר החינוך, ובספר יש נוחלין לאביו של השל&quot;ה הק'. והובא בס' אוצר מדרשים אייזנשטיין ח&quot;ב חלק המעשיות מעשה י&quot;ח בשם אדווש הפילוסוף.&lt;/ref&gt;: {{צ|'''רַבִּים [הַ]אוֹהֲבִים בְּמִסְפָּר, וּלְעֵת הַצוֹרֶךְ הֵם מְעַטִּים'''}}. והנה כבר ארז&quot;ל ([[שיר השירים רבה א יב|שהש&quot;ר א, יב]]): {{צ|'''לֹא נִתַּן שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִדָּרֵשׁ אֶלָּא לְשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל'''}}. ולכן נפרש {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, עַל מַרְעִי'''}} כמ&quot;ש, {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה הקב&quot;ה. וכאשר בקשתי להב&quot;ה כאן {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו'''}}, פי' למשכבי שהוא החולי הנזכר, {{צ|'''וְלֹא מְצָאתִיו'''}}, על דרך מ&quot;ש {{צ|'''וַֽעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹֽקֵיכֶם'''}} וכו' {{צ|'''וַֽהֲסִרוֹתִי מַֽחֲלָה מִקִּרְבֶּֽךָ'''}} ([[שמות כג, כה]]).

אי נמי הכתוב אומר: {{צ|'''מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה'''}} ([[משלי כח, ט]]). ועל דרך זה יאמר הכתוב: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' שלא נתקבלה תפלתי הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, והנה השבר הזה הוא שהפרידו תורה שבכתב מתורה שבעל פה ואין לך שבר גדול מזה, וזה גרם על ידי שנאת חנם וכמ&quot;ש [[זהר חלק ג פד ב|בזוהר פ' קדושים (דף פ&quot;ד ע&quot;ב)]]: {{צ|'''אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רִבִּי חִיָיא: בְּקַדְמִיתָא אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, לֹא תִשָּׂא, לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנוֹב בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי'''}} ([[שמות כ ב|שמות כ, ב־יג]]). {{צ|'''וְהָכָא אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין'''}} ([[ויקרא יט, ב|ויקרא יט, ב־ד]]). {{צ|'''אֶלָּא תָּא חֲזֵי מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין בְּעָלְמָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא חַד בִרְעוּתָא חֲדָא כְּהַהוּא יוֹמָא דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְּסִינַי. וְעַל דָּא כֹּלָּא דְּאִתְּמַר בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי אִיתְּמַר. לְבָתַר בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין דְּהָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ כָּל כַּךְ כְּהַהוּא שַׁעְתָּא'''}} עכ&quot;ל. בעל אור יקר פי' {{צ|'''מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין'''}} וכו'. {{צ|'''הָעִנְיָן'''}} ([[שבת קמו א]]) {{צ|'''שֶׁפָּסְקָה זוּהֲמָתָן וְנִסְתַּלְּקָה שִׂנְאַת חִנָּם וְתַחֲרוּת מִבֵּינֵיהֶם, וּלְכָךְ הָיוּ בְּלֵב א' אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְנִיתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד. כִּי כְּפִי מַה שֶׁהֵם הַתַּחְתּוֹנִים כֵּן יְעוֹרְרוּ לְמַעְלָה, וְכֵיוָן שֶׁהֵם בְּלֵב א' שָׁאֲבוּ מֵי הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד, אָמְנָם אַחַר שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרַע, וּתְחִלָּתוֹ בְּשִׂנְאַת חִנָּם וּפֵירוּד הַלְּבָבוֹת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּלְכָךְ כְּשֶׁחָזַר הקב&quot;ה בְּפ' זוֹ וּשְׁנָאָם אֲמָרָם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל רִיבּוּי הַלְּבָבוֹת וּפֵירוּדָם, וּכְמוֹ שֶׁהָיוּ נֶחֱלָקִים בְּדֵעוֹת כָּךְ בָּא לָהֶם הַדִּבּוּר הָעֶלְיוֹן בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהִיא הִיא הַסִּבָּה שֶׁהוּצְרְכוּ לְשַׁנּוֹת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁאֲפִילּוּ בַּלְּבָבוֹת הָרַבּוֹת הֵם מְצוּוִים הַמִּצְווֹת. וְהוֹרָה עוֹד בָּזֶה כִּי פְּגַם שִׂנְאַת חִנָּם פּוֹגֵם הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נְטוּעָה בְּלִבּוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבִהְיוֹת הַלְּבָבוֹת א' הֲרֵי נְטוּעָה בְּאֶרֶץ א' וְכַן א' שֹׁרֶשׁ א'. וּבִהְיוֹת הַלְּבָבוֹת רַבּוֹת הֲרֵי הִיא כִּנְטִיעָה הַנְּטוּעָה בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת וְגַנּוֹת נִפְרָדוֹת, וְעוֹד כִּי הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הב&quot;ה, וְעִיקַּר הָאָדָם לְיַיחֵד וּלְקַשֵּׁר שְׁמוֹ קְצָתוֹ אֶל קְצָתוֹ בְּאָמְרוֹ קָרְבָּן ליהו&quot;ה, לְקַשֵּׁר י' בֵּהּ', ו' בֵּהּ', וְכֵן הַתּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל א' וְא' חֵלֶק בָּהּ וְאָחוּז כָּל א' וְא' בְּאוֹת אַחַת מִמֶּנָּה, וּבִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל מְיוּחָדִים בְּלִבּוֹתָם וְנִקְשָׁרִים בְּקֶשֶׁר אַהֲבָה הַתּוֹרָה מְיוּחֶדֶת בָּהֶם, וְאִם הֵם נִפְרָדִים מַפְרִידִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְגוֹרְמִים פֵּרוּד בִּשְׁמוֹ, וְזֶה טַעַם חוֹמֶר עֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם וְהַפְּגָם. וְלָזֶה בָּאָה הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהֵם גּוֹרְמִים בַּתּוֹרָה כִּבְ&quot;יָכוֹל'''}} עכ&quot;ל. וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} בביטול תורה כמו שאמרו ז&quot;ל ([[שבת קיט ב|שבת קיט, ב]]) [על {{צ|'''שְׁפוֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ'''}} ([[ירמיה ו יא|ירמיה ו, יא]])]. גם מהר&quot;ם אלשיך (בס' דברי נחומים) פי' הכתוב הזה על ביטול תורה: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב וְעֵינַיִם אַיִן לִרְאוֹת, וְאִם לִשְׁנוֹת מִשְׁנָה עַל פֶּה הִנֵּה חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}} וכו' ע&quot;ש. ועתה כנגד זה אמר {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}, כי עיקר רנה של תורה הנה היא בלילה ([[ויקרא רבה יט א|ויק&quot;ר יט, א]]). ואז {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} שאדם למד תורה במקום שלבו חפץ ([[עבודה זרה יט א|ע&quot;ז יט, א]]). ומהר&quot;ש אוזידה (בס' לחם דמעה) פי' בשם מהר&quot;ם קורדווירו ז&quot;ל: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת. בִּשְׁבִיל דִּמְעוֹתָיו שֶׁל נ&quot;נ הָרָשָׁע שֶׁהָיוּ סִבָּה לְהַשְׁלִיטוֹ בְּכָל הָעוֹלָם לְכָךְ כָּלוּ עֵינַי וָחֳמַרְמְרוּ מֵעַי. וְזֶה נִלְמָד מִמִּדְרַשׁ תְּהִלִּים בפ' הנז' ז&quot;ל: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הב&quot;ה בִּזְכוּת ג' דְּמָעוֹת שֶׁהוֹרִיד אוֹתוֹ רָשָׁע הִשְׁלַטְתָּהּ אוֹתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם וכו''''}} ע&quot;ש עכ&quot;ל. ואפשר שכנגד זה אמרו במדרש ([[שיר השירים רבה ג ג|שהש&quot;ר ג, ג]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל בָּבֶל, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה דָּנִיֵּאל'''}} וכו'. כמ&quot;ש אח&quot;כ בתענית ([[תענית ח ב|דף ח, ב]]): שהיה מבקש רחמים על חורבן בית המקדש ונתקבלה אח&quot;כ תפלתו. והכוונה כי גם את זה [לעומת] זה עשה האלקים, וזכותם של צדיקים היא שעומדת כנגד רשעתם של רשעים ועל ידם הב&quot;ה מצילנו מידם. ועפ&quot;י הדרך של מהר&quot;ם קורדווירו אפשר לומר כלו בדמעות בשביל אותם הדמעות שהוריד עשו הרשע, כמשז&quot;ל [[זהר חלק ב יב ב|בזוהר פ' שמות (דף י&quot;ב ע&quot;ב)]] על {{צ|'''וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּֽבְךְּ'''}} ([[בראשית כז לח|בראשית כז, לח]]). בשביל זה {{צ|'''כָּלוּ עֵינַי'''}} אלו עיני העדה אלו סנהדרין והחכמים, שהרי בשביל אותם הדמעות בירכו יצחק ואמר לו {{צ|'''וְהָיָה כַּֽאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָֽרַקְתָּ'''}} וכו' ([[בראשית כז מ|בראשית כז, מ]]). ואמרו ז&quot;ל ([[בראשית רבה סז ז|ב&quot;ר סז, ז]]): {{צ|'''גזור עליו שמדים ואת שולט בו'''}}. והנה בס' הזוהר פ' בלק [[זהר חלק ג קצב ב|(דף קצ&quot;ב ע&quot;ב)]]: גבי וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ וכו' ([[דברים לג ב|דברים לג, ב]]). אמרו שכל א' מהשרים של עשו וישמעאל אמרו {{צ|'''טוֹל מִנְּהִירוּ דִילִי'''}} וכו'. ופירש אח&quot;כ ואמר וז&quot;ל: {{צ|'''אֶלָּא נָטַל בְּהַהוּא נְהִירוּ דְּאַפְשִׁיט בְּהוּ סמא&quot;ל חֶרֶב וְקָטוֹלָא, לְקָטְלָא בְּדִינָא, וּלְקָטְלָא בְּדִינָא כְּדְקָא יָאוּת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ'''}} ([[דברים לג כט|דברים לג, כט]]). {{צ|'''אַף עַל גַּב דְּלָא הֲוָה דִּילָךְ'''}} וכו' עכ&quot;ל. והכוונה כי בשעת מתן תורה קבלו כח משרו של עשו לדון דיני נפשות גם כי בידו של מלאך המות ניתן ברשותו של הב&quot;ה להמית נפש כל חי, וכאשר חטאו ישראל אז {{צ|'''וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל'''}} וכו' ([[שמות לג ו|שמות לג, ו]]). וסוף דבר {{צ|'''וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶֽׁבִי'''}} ([[במדבר כא א|במדבר כא, א]]), כמ&quot;ש בזוהר פ' הנז' [[זהר חלק ג קצג א|(דף קצ&quot;ג ע&quot;א)]]. והעיקר הוא כי עתה בטלו דיני נפשות, וכמ&quot;ש בפ' {{צ|'''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן'''}} ([[איכה ב י|איכה ב, י]]). וזהו {{צ|'''כָּלוּ'''}} בשביל הַ{{צ|'''דְּמָעוֹת'''}} הנז' {{צ|'''עֵינַי'''}}, גם {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} וכו'. במדרש הנעלם פ' תולדות [[זהר חלק א קמ ב|(זח&quot;א ק&quot;מ ע&quot;ב)]] על פ' {{צ|'''וַיִּתְרוֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ'''}} וכו' ([[בראשית כה כב|בראשית כה, כב]]). פי' {{צ|'''שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, אֵלּוּ הַשְּׁנֵי גֵאִים הַכָּבֵד וְהַלֵּב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַמּוֹחַ וְהַלֵּב'''}} וכו'. ואח&quot;כ אומר: {{צ|'''וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד. הַלֵּב חוֹשֶׁב וּמְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בִּידִיעַת בּוֹרְאוֹ, וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. הַכָּבֵד שֶׁדֶּרֶךְ טִבְעוֹ לָצֵאת וְלָצוּד צַיִד בְּפִיו וְלִבְלוֹעַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא נִקְרָא עָיֵף וכו', עד וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ. [וְהַלֵּב אוֹמֵר] תֵּן לִי הָרִאשׁוֹן וְהַמֻּבְחָר'''}} וכו' עכ&quot;ל בקצור. והכוונה כמו שפירשו בזוהר בפ' תרומה [[זהר חלק ב קנג א|(דף קנ&quot;ג ע&quot;א)]] בענין מח לב וכבד, כי הכבד נוטל בתחלה ונותן ללב וכו' ואח&quot;כ לשאר האברים. והדבר מובן וגם בחוש נראה שאם לא היה הכבד משלח המזון ללב ולשאר האיברים הנה היה בנין הגוף נהרס ונאבד ח&quot;ו, והנה הרי זה בא ללמד פי' יעקב ועשו רמז ללב וכבד, ונמצא למדים כי הנה הם דומים להם, וכל זמן שהכבד {{צ|'''וְרַב יַעֲבוֹד צָעִיר'''}}, והוא נותן הראשון והמובחר שהוא נהירו דיליה ללב שהוא יעקב אז כל בנין הגוף קיים והעולם כתקונו, אך כאשר עשו הרשע {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ'''}}, ונקט 'נשפך' לרמוז כי ממשלתו הוא דרך שפיכה ולא דרך נתינה, וזה היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, על דרך (רש&quot;י בראשית כה, כג): {{צ|'''לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחוּרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלִַים'''}}. וזה הנני אומר בראותי {{צ|'''בֵּעָטוֹף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}, כי האברים שהם פועלים הפעולות ונקראי' עולל, וגם הלב שהוא יונק מן הכבד הנה הם עטופים ברעב ברחובות קריה, והכוונה כי עשו שהוא הכבד הנה הוא נוטל השפע ואינו נותן ממנו אל הלב שהוא יעקב רק הכל מעכב לעצמו והנה הוא נשפך לארץ כמ&quot;ש, והנה לסיבת שליטתו של עשו נאמר {{צ|'''וַיֵּצֵא יַֽעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָֽנָה'''}} ([[בראשית כח י|בראשית כח, י]]). והוא רמז לגלות, כמשז&quot;ל במדרש ובזוהר ובהרבה מקומות. ובאותה שעה תקן תפלת ערבית כמשז&quot;ל ([[ברכות כו ב|ברכות כו, ב]]) על {{צ|'''ויפגע במקום'''}} ([[בראשית כח יא|בראשית כח, יא]]). והנה אז&quot;ל ([[ברכות כז ב]]) {{צ|'''תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת'''}}. והטעם כמו שפי' בזוהר פ' חיי שרה ([[זהר חלק א קלג א|דף קל&quot;ג ע&quot;א]]) ז&quot;ל: {{צ|'''אֲבָל תָּא חֲזֵי הַנֵּי תְּרֵי זִמְנֵי דִּתְרֵי צְלוֹתֵי לָאו אִינוּן אֶלָּא לְחַבְּרָא יַעֲקֹב בְּעַדְבֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִתְחַבָּרוּ דָּא בְּדָא אֲנַן לָא צְרִיכִין [יַתִּיר], דְּכֵיוָן דְּאִתְיְהִיבַת אִתְּתָא בֵּין אִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וְאִתְחַבָּרַת בְּגוּפָא לָא אִצְטְרִיךְ יַתִּיר, וְעַל דָּא אֲנַן בָּעִינָן לְאִתְעָרָא תְּרֵין דְּרוֹעִין בְּגִין דְּאִתְיְהִיבַת בֵּינַיְיהוּ, [כֵּיוָן דְּאִיהִי בֵּינַיְיהוּ] גּוּפָא וְאִתְּתָא, מִלַּיְיהוּ בִּלְחִישׁוּ דְּלָא לְאַדְכָּרָא, וּבְגִין כָּךְ יַעֲקֹב מְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם תָּנִינָן. מַאי בַּמָּרוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר: וְאַתָּה מָרוֹם''' ([[תהלים צב ט|תהלים צב, ט]])}} וכו' ע&quot;כ. והכוונה נ&quot;ל כי תפלת שחרית בחסד, ותפלת מנחה בגבורה, וכיון שנאחזת השכינה בזרועות אינה צריכה זווג אל האמצע בת&quot;ת כי מעצמו נעשה, ותפלת ערבית היא בלאה וזהו יעקב משמש במרום שהיא לאה, ובפרט בתפלת ערבית שהיא מן החזה ולמעלה. והנה קודם הגלות היה כל זה נעשה מעצמו לפיכך היה רשות, אך עתה בזמן הגלות קבעו הדבר חובה וזהו {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי'''}} שהוא מן החזה ולמעלה ששם יש בחי' יסוד ומטה עליונה, וכמ&quot;ש ע&quot;ז בספר הכוונות: רחל היתה תחת מטתו של יעקב, והנה {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה יעקב הנז' אשר עליו נאמר {{צ|'''וַיֶּֽאֱהַב יַֽעֲקֹב אֶת רָחֵל'''}} ([[בראשית כט יח|בראשית כט, יח]]). {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}} יען הנה הוא משמש במרום כמ&quot;ש, והנה תפלת ערבית נתקנה כנגד איברים ופדרים שהיו מתאכלים כל הלילה והיה עשן המערכה מתעקם והולך אל החצונים וממנו ניזונים כמבואר בזוהר [[זהר חלק ב קמא א|(ח&quot;ב קמ&quot;א ע&quot;א)]], וכן ג&quot;כ על ידי תפלת ערבית הגם כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} ונתפשט כמ&quot;ש, מ&quot;מ יסתלקו החצונים ולא יזיקו לישראל וכמ&quot;ש אח&quot;כ {{צ|'''וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא'''}} ([[בראשית כח יא|בראשית כח, יא]]). פי' על ידי מה שאמר {{צ|'''וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם'''}} שתקן תפלת ערבית כנז', וכאשר הלך חרנה שהוא בגלות כמ&quot;ש, עי&quot;ז {{צ|'''וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא'''}} שהיה לו נייחא, פי' בתוך הגלות.

ועל דרך האמת יאמר {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}. הנה הדמעות רמז למדת הדין [[זהר חלק ב יט ב|(ח&quot;ב י&quot;ט ע&quot;ב)]], וכן פי' מהר&quot;א גלאנטי על פ' זה. והנה דמע&quot;ה פי' המקובלים שהוא בגימטריא קי&quot;ט ועם הכולל כמנין ק&quot;כ צירופי אלקי&quot;ם שהם דין גמור, וכבר ביארנו בפ' הקודם {{צ|'''בְּתוּלוֹת יְרוּשָׁלַיִם'''}} דְּתַרְעִין דִּילָּה סְתוּמוֹת, ועתה אמר לא בלבד יסוד ומלכות דידה שהם תרעין דילה בכל מקום, אלא גם השערים האחרים אשר עליהם נאמר {{צ|'''פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק'''}} ([[תהלים קיח יט|תהלים קיח, יט]]), והם העפעפים המכסים על העינים, הנה גם אלו כלו בדמעות מכח הדין החזק, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}. והנה אמרו ז&quot;ל בס' הכוונות, כי ב' פעמים דמע&quot;ה בגימט' רח&quot;ל, על כן אמרו ([[זהר חלק ב צה א|ח&quot;ב צ&quot;ה ע&quot;א]]) כי רחל הנה היא עולימתא שפירתא דלית לה עיינין, עד אשר יבא אליה הארת החכמה מנ&quot;ה אשר עליהם אמרו ([[ברכות לב ב|ברכות לב, ב]]) {{צ|'''שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ'''}}. וזהו עתה {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת'''}} בשתי דמעות שהם בגימט' רח&quot;ל על ידם כלו עיני כמ&quot;ש, גם {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}. כמ&quot;ש לעיל בפ' {{צ|'''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר'''}} ([[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג|לעיל שה&quot;ש ב, ג]]) בענין {{צ|'''רְאֵה ה' כִּי צַר לִי חֳמַרְמְרוּ מֵעָי'''}}. כי המעים של הנוק' נתקנו מכח הגבורות, וע&quot;י חסדי הז&quot;א מתמתקין, וכשהדין גובר ואין הז&quot;א משפיע חסד כמ&quot;ש על {{צ|'''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן'''}}. אז {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעָי'''}} מכח הדין ח&quot;ו, ובזה {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} שהוא כח הדין, נשפך לארץ {{צ|'''כְּקִיתוֹן'''}} כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי, וזה היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שנשברה ונתמעטה בעוה&quot;ר.

אי נמי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ'''}} וכו'. הנה בעת מיתת המלכים וירידתם למטה אז מן השברים נתהוו הקליפות כידוע, והנה הקליפות אין להם חיות והשפעה זולתי מכח הדין ובפרט כשהעוונות גורמים הם נוטלים שפע מצד הדין וזהו עיקר שליטתם וכל זה ידוע וזהו {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} שהוא כח הדין החזק שהוא דמיון הכבד שכולו דם, נשפך {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שהם הכלים הנזכרי' שנשברו, והם נקראי' {{צ|'''שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שהיא המלכות שממנה נתהוית שבירת הכלים כידוע, גם פי' בדרוש הצלם בענין בריאת הוולד שתחלת ברייתו הוא הכבד והוא בסוד המלכות ובה היתה השבירה וזהו {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} פי' 'עולל ויונק' הם מט&quot;ט וסנדלפון. וכן פי' מהר&quot;א גלאנטי. ולפי דרכו שפי' שם בספרו שהיל&quot;ל בהתעטף עולל ויונק, לכך נ&quot;ל לפרש לשון לבישה ועטיפה ויפורש בעטף עולל ויונק שהעולל והיונק הם העטופים ומלבישים. והכוונה על השכינה המתלבשת בהם כידוע כי בזמן הגלות השכינה מתלבשת בהם וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}}. וזה היה {{צ|'''בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} שהוא היסוד של המלכות הנק' 'רחובות', כמ&quot;ש מהר&quot;י סרוק בפי' עולם הבריאה. ויהיה פי' {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}} פי' מט&quot;ט וסנדלפון הנז' הנה הם מלבישים המלכות ביסוד שלה שע&quot;י נעשה היחוד בימות החול. ואפשר לפרש שהם נעשי' כדמות כנפים ביסוד שלה בשעת היחוד להגין עליה מן החצונים שלא יהנו ממנה, וכמו שפי' בס' הכוונות שכל העולמות נעשים אליה כדמות כנפים כזה: [[קובץ:כנפים.png|לא ממוסגר]], וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}. ופי' עתה ואמר כי אפי' בזמן היחוד מ&quot;מ נשפע הדין כמ&quot;ש, והוא על דרך הפלגה כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי הרבה פעמים כי המקונן הזכיר הרבה דברים על דרך הפלגה, וזה כדי לעורר הבכיה וההספד למען ישובו אל ה'. וכנגד כל זה אמר {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת'''}} וכו'. והנה בזוהר פ' תזריע ז&quot;ל ([[זהר חלק ג מב ב|ח&quot;ג מ&quot;ב ע&quot;ב]]): {{צ|'''רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת וגו'. עַל מִשְׁכָּבִי, בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי. אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָעָאת מִנֵּיהּ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנָהָא וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וְעַל דְּהִיא שְׁכִיבַת בְּאַרְעָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא, אָמְרָה עַל מִשְׁכָּבִי בָּעֵינָא, דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא, וְעַל דָּא בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי, דִּכְתִּיב הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים'''}} עכ&quot;ל. ואפשר לומר כי הוקשה לו שאם כוונת הכתוב הוא כפשוטו כדמיון אשה אין בעלה עמה ובהיותה במשכבה הנה היא חפצה וחושקת יבא אצלה, הנה אין דרך לבקש אז את בעלה אשר על זה יאמר בקשתיו וכו' והיל&quot;ל זכרתי את שאהבה נפשי. ומלבד זה הוקשה לו ג&quot;כ אם 'בלילות' נראה שאז היו לילות הרבה, וכפי הפשט מהפסוקים הנמשכים נראה שזה היה פעם א' שאירע לה כך. ולתרץ זה הקשה קושיא אחרת ואמר {{צ|'''בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ'''}} שאם הכוונה כפשוטו שבהיותה במשכבה בקשה אותו היל&quot;ל במשכבי, וזהו {{צ|'''בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי'''}}, פי' הוקשה לו ג&quot;כ אומרו במשכבי שהוא המשכב המיוחד לה והוא שלה ומאי איריא אם הוא שלה היל&quot;ל במשכבי או על משכב בלילות ומהו על משכבי. והכוונה ג&quot;כ שאם נפרש 'משכבי' כמו בשכבי ותהיה המ' נוספת כמו המ' של מדבר משבר וכיוצא מ&quot;מ לא יצדק מלת 'על' וזהו {{צ|'''מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי'''}}. ולתרץ כל זה פי' מלת 'על' כמו בשביל וכמו שמפרש {{צ|'''אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''}}. ידוע כי השכינה בשם כנסת ישראל כאשר מתכנסים בתוכה נשמותיהם של ישראל ואז נעשית רבה, וכמ&quot;ש על פסוק {{צ|'''חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ'''}} ([[איכה ג כג|איכה ג, כג]]). ופי' כי המלכות נעשית רבה בכל לילה על ידי כללות נשמותיהם של ישראל. והנה בעת החרבן אמרו בס' הכוונות כי המלכות רחל, נקודה עשירית יורדת בכל לילה בבריאה והיא צועקת וקוראה לבעלה, כי היא עומדת בחוץ נדחית ממקומה בגלות, וז&quot;ס {{צ|'''אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקוֹט אֵל'''}} ([[תהלים פג ב|תהלים פג, ב]]) עכ&quot;ל ע&quot;ש. וזהו {{צ|'''כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל'''}} שהיא המלכות הנז' {{צ|'''אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ'''}} שהוא ז&quot;א, {{צ|'''אָמְרָה עַל מִשְׁכָּבִי'''}} וכו' {{צ|'''וּבָעָאת מִנֵּיהּ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין'''}}, כי ברדתה למטה יחשב לה היות בין שאר עמין מפני שאינם מינה, וכן ג&quot;כ יחשב בין שאר עמין למלכות של עשיה, כי כבר ביארנו כי כל אחד מהמלכיות של העולמות ירדו למטה ממדרגתם, והמלכות של עשיה עליה יאמר שירדה למקום הקליפות, וזהו {{צ|'''בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנָהָא'''}}. הורה לנו כמ&quot;ש בשם מהר&quot;א אזולאי כי אין הכוונה שנתערב קדש בחול ח&quot;ו, רק שהשכינה עושה לה שביל בתוך הטומאה ושורה בראש צדיק. וזהו {{צ|'''בְּגִין דְּיָתְבָא וכו' עִם בְּנָהָא'''}} דווקא ולא עם שאר עמין ח&quot;ו, אבל {{צ|'''שְׁכִיבַת לְעַפְרָא'''}} שהיא יורדת למטה ממדרגתה, ובפרט ברדתה בבריאה ששם יש הה' גבורות חזקות אשר ע&quot;ז אמרו ([[ברכות נא א|ברכות נא, א]]): {{צ|'''וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח'''}}. שהוא מקום הגבורות החזקות, וזהו {{צ|'''וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא'''}}. ולכן {{צ|'''וְעַל דְּהִיא שְׁכִיבַת בְּאַרְעָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא'''}} ולכן היא צועקת וזהו אומרה: {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בָּעֵינָא'''}}. פי' באותם הלילות שהנני בגלות שהם לילות ממש, בין שנפרש בגלות הדומה ללילה. ואפשר שאמר 'בלילות' לרמוז על שתיהם, פי' בלילה ובגלו[ת]. וזהו בלילות כש{{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי'''}} שהוא היחוד שהיה מתיחד עמי בתחלה קודם החורבן ועתה שנטמאתי בגלות כביכול, וזה על דרך {{צ|'''הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאוֹתָֽם'''}} ([[ויקרא טז טז|ויקרא טז, טז]]). כי {{צ|'''לֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע כְתִיב''' ([[תהלים ה ה|תהלים ה, ה]])}} ([[שבת קמט ב|שבת קמט, ב]]), וזהו {{צ|'''דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא'''}}. והנסחא האמיתית בס' דרך אמת היא {{צ|'''דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא'''}}. וכן כתבו הרמ&quot;ק והרב הנשי&quot;א. והכוונה שהיא מרגשת כאב בהיותה בגלות ולכן {{צ|'''וְעַל דָּא בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ'''}}. כי ברדת אליה הארת ז&quot;א הנה היא עולה למעלה. ואם נפרש {{צ|'''קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''}} על יעקב שהוא לפני הקב&quot;ה שהוא ז&quot;א, {{צ|'''וּבָעָאת מִנֵּיהּ'''}}, פי' שאלה ממנו על אורך הגלות וכו' וכמ&quot;ש. והנה יעקב עיקר הארתו מיסוד אבא אשר הוא עיקר הגואל, וכמ&quot;ש בתהלות לאל עליון. ולכן אמר {{צ|'''וְעַל דָּא'''}} בשביל הזווג שהוא משכבי הנז', {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} שהוא יסוד אבא, {{צ|'''לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ'''}} פי' מן הגלות, אבל לא יצדק שאר דברי המאמר אם לא שנפרש על דרך מה שפי' על פסוק {{צ|'''כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגוּלָּתוֹ'''}} ([[תהלים קלה ד|תהלים קלה, ד]]). כי כשמזדווג יעקב עם רחל אז הם נעשי' כמו סגול עם יעקב. ומ&quot;מ נפרש על ז&quot;א כמ&quot;ש, ואמר {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}. הכוונה אפשר לפרש כמ&quot;ש על {{צ|'''וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ'''}} וכו' ([[בראשית לה יח|בראשית לה, יח]]). שהוא על שם ב&quot;ן בסוד {{צ|'''בֶּן אוֹנִי'''}} מצד הגבורות, {{צ|'''וְאָבִיו קָֽרָא לוֹ בִנְיָמִֽין'''}} מצד החסדים. והנה עיקר מה שאוהבת נפשה של רחל שהוא שם ב&quot;ן הנז' היא להתחבר עם החסדים, וכן ג&quot;כ מ&quot;ש {{צ|'''וַיֶּֽאֱהַב יַֽעֲקֹב אֶת רָחֵל'''}} ([[בראשית כט יח|בראשית כט, יח]]) הוא ע&quot;ז. וזהו {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ'''}}, כי עיקר הזווג אינו אלא כשהיא נק' בשם אדנ&quot;י או בשם אלקים שאז היא בסוד הגדלות, אבל כשהיא בסוד קטנות, ה' אחרונה של שם, אעפ&quot;י שיש זווג אינו זווג שלם וזהו {{צ|'''דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ'''}}, שהוא סוד {{צ|'''וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ'''}} ([[חבקוק ב כ|חבקוק ב, כ]]). וע&quot;ז נאמר {{צ|'''פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ'''}}, וגם אמרו ([[תיקוני זהר ז ב|הקדמת ס' התיקוני' דף ז' ע&quot;ב]]) {{צ|'''יוּדֶי&quot;ךָ'''}}, שהוא שם כפול הוי&quot;ה ואדנ&quot;י. {{צ|'''קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי'''}}. אפשר לומר שדקדק אומרו {{צ|'''קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי'''}} היל&quot;ל ולא ענה, ולפיכך מפרש שענה אבל לא ענה אלי מפני שלא שמעתי ענייתו אלי, וזהו {{צ|'''וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי'''}}, ולפיכך אני אומר {{צ|'''וְלֹא עָנָנִי'''}}, והביא ראיה מהכתוב {{צ|'''הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים'''}} ([[דברים ד לג|דברים ד, לג]]). הכוונה כמ&quot;ש על פי עצמו ומפי הגבורה. והכוונה שהקול שהוא ז&quot;א היה נשמע לישראל ע&quot;י שהיה מתגלה במלכות, וזהו {{צ|'''הֲשָׁמַע עָם'''}} שהם ישראל, {{צ|'''קוֹל אֱלֹקִים'''}} ת&quot;ת עם מלכות, וכיון שהם בגלות אין מי שיוכל לשמוע קולו כמ&quot;ש. והכלל העולה שכנסת ישראל נתרעמה לפניו ית' על העדר היחוד מפני שירדה למטה כמ&quot;ש. {{צ|'''רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת. אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי, וּלְבָרְכָא בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתֵּי יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא, [וְכַמָּה בִּרְכָאן] מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא'''}} עכ&quot;ל. אפשר לומר כי כוונת ר' יצחק היא לומר כי לא בלבד נתרעמה על העדר היחוד בחצות לילה, אלא שאפילו בזמן היחוד כגון בשעת התפלה ובשים שלום וכיוצא אינו זווג שלם, שהרי אמרו בס' הכוונות, כי עתה אחר התפלות שלנו מועילים לפי שעה להביא לנו נשמות חדשות בסוד אחור באחור בלבד עכ&quot;ל. ובאותו דרוש ג&quot;כ אמר שהזווג עליון שהוא אחר חצות הוא לחדש הנשמות הישנות, וזהו {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ'''}}. פי' על היחוד בעצמו אעפ&quot;י שהוא מתיחד עמי לעתים מיוחדים מ&quot;מ {{צ|'''אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי'''}}. כי זה הזווג שהוא להוציא נשמות מסוד אחור באחור, אין בו שמחה לפני כי הוא בסוד הדין, ומה שאני מבקש הוא {{צ|'''אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}, פי' נשמות מצד החסד פנים בפנים, כי בזה יהיה מיתוק הגבורות שהוא עיקר השמחה, וגם יהיה שמחה מצד הבינה, וגם ברכה מצד אבא, וזהו {{צ|'''וּלְבָרְכָא לִי, בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא'''}} שהוא ז&quot;א בקבלתו התרין עטרין מאו&quot;א שאז נקרא מלך. {{צ|'''בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל'''}} שהוא זווג פנים אל פנים, אז {{צ|'''כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתֵּי יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא'''}}, מצד הבינה בקבלתה מחכמה, {{צ|['''וְכַמָּה בִּרְכָאן'''] '''מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא'''}}. שמתהוים במלכות הנקראת עלמא, נשמות חדשות לצאת לעה&quot;ז. והנה ע&quot;י התרין עטרין שאמרנו שהם יוצאי' מיסוד או&quot;א הנה ע&quot;י הארת היסודות הנז' נעשה הזווג, וכמ&quot;ש על 'למען שמ&quot;ו' שהוא בגימט' דפ&quot;ק קס&quot;א, אחוריים של ב' יסודות הנז'. ועי&quot;ז 'באהבה' והם ג&quot;כ בגימט' רצו&quot;ן. והנה ע&quot;י הארת הב' יסודות הנז' יתמתקו הגבורות היורדות על ידי הדמעות, וכמ&quot;ש בפסוק פותח את ידיך. וא&quot;כ אעפ&quot;י ש{{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} כמ&quot;ש, מ&quot;מ ע&quot;י היסודות הנז' יתמתקו. וע&quot;י מה ש{{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} ע&quot;י התפלה וכיוצא, הנה בזה יתמתקו הגבורות הנז', גם ישפיעו בה סוד החסדים ולא יהיו המעים חמרמר כמ&quot;ש, רק יתמתקו הדיני' עד ירחמנו עושנו, וכמ&quot;ש בזוהר {{צ|'''דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנַהָא'''}}. אפשר שהוא כנגד {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}} כמ&quot;ש. כי הנה השכינה בהיותה בגלות היא סובבת בכל יום לראות אם מוצאה צדיק להיות מרכבה אליו, ואם לא מצאה חוזרת לקן צפור שהוא מט&quot;ט, וזה רמוז בתקוני' תקון ו' ([[תיקוני זהר כא א|דף כ&quot;א ע&quot;א]]). וכשהיא עם בנהא שמצאה צדיקי' להיות מרכבה אליהם, אינה צריכה לעולל ויונק, ועל זה אמרה {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}. ובמדרש אמרו ([[שיר השירים רבה ג א|שהש&quot;ר ג, א]]): {{צ|'''כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי לִי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת, נִסְמְכוּ לִי לֵילוֹת לְלֵילוֹת'''}}. אפשר כי כוונתו לומר כי כיון שנסתלקו המוחין מז&quot;א ומנוק', וזהו {{צ|'''כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי מִן הַתּוֹרָה'''}} שהוא ז&quot;א, {{צ|'''וּמִן הַמִּצְווֹת'''}} שהיא מלכות, 'אז {{צ|'''נִסְמְכוּ לִי לֵילוֹת לְלֵילוֹת'''}}. פי' נסמכו שתי לילות, לילה ממש, ולילה של גלות וכמ&quot;ש.

עוד אמרו במדרש ([[שיר השירים רבה ג ב|שהש&quot;ר ג, ב]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם'''}}. אפשר שכנגד זה אמר הכתוב {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו'. פי' כי בגלות מצרים כלו בדמעות עיני וכו' ולא נתקבלה תפלתי הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}. ולא היה דרך תפלה וכמ&quot;ש לעיל. וזהו שנאמר שם: {{צ|'''וַיֵּאָֽנְחוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל מִן הָֽעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ'''}} ([[שמות ב כג|שמות ב, כג]]). פי' בעוד שויאנחו בני ישראל מן העבודה ולא היו מתפללי' אל ה' אז ויצעקו היו צועקים ואינם נענים, אבל כאשר התפללו אז {{צ|'''וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָֽאֱלֹקִים'''}}. ואעפ&quot;י שזה לא היה רק {{צ|'''מִן הָֽעֲבֹדָֽה'''}}, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' וכמ&quot;ש לעיל. ולכן {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה משֶׁה'''}}. ועל ידו באה הגאולה לישראל. אי נמי ידוע כי על ידי מכירת יוסף נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו מצרים. ובזוהר חדש בסתרי תורה פ' וישב ([[זהר חדש מו ב|דף מ&quot;ו ע&quot;ב]]) פי' הטעם ואמר ז&quot;ל: {{צ|'''תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, קַיָּים לֵיהּ וּשָׁתִיל לֵיהּ עַל אִינְהוּ שִׁיתָּא יוֹמִין עִילָּאִין, וּשְׁבִיעָאָה דַּעֲלַיְיהוּ דִּבְגִינֵיהּ דִּשְׁבִיעָאָה דְּאִקְּרֵי צַדּיק מִתְּזָנִין עִילָּאִין וְתַתָּאִין, וַעֲלֵיהּ קָיְימִין וּבֵיהּ מִסְתַּמְּכִין, וְהוּא יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא דִילְהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. לְהַהוּא מְשַׁח רְבוּת עִילָּאָה דִּנָגִיד מִמּוֹחָא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין לְהַאי כֹּל. וּכְדֵין וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם [בְּעִתּוֹ], דְּהַאי כָּל כַּד אִתְעַר לְכַלָּה דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא, וְכוּלְּהוּ עָלְמִין בְּחֵידוּ בְּשַׁעֲשׁוּעָא. וּכְדֵין מַה כְּתִיב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וְגו'. וְדָא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָחִית מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְהַאי כָּל. וְכֵיוָן דְּהַאי כָּל אִתְבָּרֵךְ, כוּלְּהוּ עָלְמִין אִיתְבְּרִיכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב צַדִּיק ה' וְגו', קָרוֹב ה' וְגו', רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְגו'. וּכְמָא דִּבָּרָא הַאי בְּעָלְמָא עִילָּאָה בְּרָזָא דִשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, הָכִי בָּרָא בְּעָלְמָא תַּתָּאָה שִׁיתָּא זַכָּאֵי קְשׁוֹט וְחַד שְׁבִיעָאָה, כְּדִכְתִיב: גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים. וְכַד גָּרְמוּ חוֹבִין וְדָחוּ לְהַהוּא כָּל מֵאַתְרֵהּ דְּאִיקְּרֵי צַדִּיק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנָא גָּזַרְנָא''' וכו', ['''אֲמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''] '''אַתּוּן חִלַּלְתּוּן לְהַאי שַׁבָּת דַּאֲנָא גָּזַרְנָא דִּיהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל שְׁאָר יוֹמִין וְאַתּוּן עֲבַדְתּוּן יָתֵיהּ עֶבֶד עֲבָדִין, אוּף אַתּוּן תִּסְבְּלוּן הַהִיא עוּבְדָּא קַשְׁיָא'''}} עכ&quot;ל. והנה המאמר הזה היה צריך ביאור רחב מה שאין בכחי, רק מה שצריך לעניינינו לפי פשוטן של דברים הוא כי על ידי יוסף הצדיק שהוא ביסוד, על ידו נשפע השפע ויורד החסד העליון שממנו סוד המזון, וגם יורד הרצון העליון שהוא נוצ&quot;ר - רצו&quot;ן, והוא {{צ|'''רַעֲוָא דְּרַעֲוִין'''}} שהוא יסוד דעתיק שהוא בדעת אריך, וכמ&quot;ש בס' עץ החיים ש&quot;ג ח&quot;ב פ' ז' ז&quot;ל. הרי מבואר בפי' כי עתיק יומין נתלבש היסוד שבו הנקרא ([[זהר חלק ג רפח ב|זח&quot;ג רפ&quot;ח ע&quot;ב]]): {{צ|'''חַד טוּרְנָא יָאָה'''}}, בסוד: {{צ|'''וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תוֹאַר'''}} ([[בראשית לט ו|בראשית לט, ו]]). {{צ|'''בְּסִימָא'''}}, כי החסדים שבו נותנן לנוק' לבסם הגבורות ולהמתיק, וזה היסוד אתלבש ואתכליל במצחא דעתיק שהוא האריך עכ&quot;ל. והוא נחית ממוחא סתימאה שהוא הראש השלישי מתלת רישין, שהיא חכמה דאריך אשר ממנה יוצאי' י&quot;ג תיקוני דיקנא שיש בהם תרין מזלות, מזל עליון נוצ&quot;ר. וזהו {{צ|'''וְדָא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָחִית מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְהַאי כָּל'''}} שהוא יסוד, {{צ|'''וְכֵיוָן דְּהַאי כָּל אִתְבָּרֵךְ, כוּלְּהוּ עָלְמִין מִתְבָּרְכֵי'''}}, שיורד השפע לכל העולמות, וכמ&quot;ש אח&quot;כ {{צ|'''צַדִּיק ה' וְגו', קָרוֹב ה' וְגו', רְצוֹ&quot;ן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה'''}}. גם בב&quot;ר פי' ואתה נותן להם את אכלם, {{צ|'''דְּהַאי כָּל'''}} שהוא יסוד, {{צ|'''כַּד אִתְעַר לְכַלָּה דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא'''}} וכו'. וכל זה נעשה על ידי יוסף הצדיק, וכאשר גרמו העוונות ומכרו את יוסף אז חסרנו כל אלו, ותחת היות הרצון העליון ממתק הדין כמ&quot;ש מה שאמרו בס' הכוונות בפ' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצו&quot;ן, הנה עתה שמכרו את יוסף והורידוהו למטה למקום הקליפות, אין כאן מי שימתק הדין באופן כי {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}, שהם כחות הדין הנז', וידוע כי אלו הם מונעים הפרנסה כמבואר שם בס' הכוונות, ולכן {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}, בסוד {{צ|'''וַֽאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּֽעוּ'''}} ([[ויקרא כו כו|ויקרא כו, כו]]). וגם {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}. שהוצרכו ללכת למצרים בשבר אשר הם שוברים, וכמו שפי' אח&quot;כ בזוהר חדש ([[זהר חדש מו ד|דף מ&quot;ו הנז' עמוד ד']]): {{צ|'''אֲמַר לוֹן יַעֲקֹב, בְּבָעוּ מִינַּיְיכוּ, חוּתוּ לְגָלוּתָא'''}}. וזה גרם אח&quot;כ {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}. שהיו משליכים בניהם ליאור, מהם מעכו בבנין, מהם הרגו, מהם השליכו ליאור. וכמפורסם בכתוב ובמדרש. ולכן {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה גָּלוּת מִצְרַיִם'''}} כמ&quot;ש, {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה משֶׁה'''}}, אשר הוא ביסוד אבא הנתון תוך אי'. והוא בגימט' דפ&quot;ק קס&quot;א שהוא הרצון הנז', אשר על ידו יתמתקו הדינים הנזכרי', וגם אח&quot;כ נתעלה עד הרצון העליון שכן 'משה' עם הכולל בגימט' רצו&quot;ן, ועל ידו יצאו ישראל ממצרים.</text>
      <sha1>c9jo7h9zcy87qmh4t4g1d2as84mglom</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083260</id>
      <parentid>3083169</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:58:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3083260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57249" sha1="e81tiu8ekyxqehrfcc59thho4mn9x5g" xml:space="preserve">ואפשר שכנגד זה אמרו במדרש{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים ג||א||}}
== א ==
{{טורים שווים | '''&lt;sup&gt;(שה&quot;ש ג, א):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי{{ש}}בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.'''}}|'''&lt;sup&gt;(איכה ב, יא):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי{{ש}}נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי{{ש}}בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.'''}}}}

ארז&quot;ל ([[שיר השירים רבה ג א|שהש&quot;ר ג, א]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי. עַל מַרְעִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב'''}} ([[שמות כא יח|שמות כא, יח]]). עכ&quot;ל. וזה דומה למה שאמרו ([[ילקוט שמעוני שיר השירים#רמז תתקפ&quot;ו|ילקוט שה&quot;ש רמז תתקפ&quot;ו]]) על {{צ|'''חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי'''}} ([[שיר השירים|שה&quot;ש ב, ה]]). {{צ|['''אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבִינָא כְּשֶׁהָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה אָדָם מִתְאַוֶּה דְּבַר מִשְׁנָה, דְּבַר הֲלָכָה, דְּבַר תַּלְמוּד. וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין הַפְּרוּטָה מְצוּיָה] וּבְיוֹתֵר שֶׁאָנוּ חוֹלִים מִן הַמַּלְכִיּוֹת [אָדָם מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִקְרָא דְּבַר אַגָּדָה]'''}}. והנה לסיבת החולי {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} וכו'. והענין כי הנה המקונן אמר {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}} וכו'. וקשה שהרי מצינו ([[בבא מציעא נט א|ב&quot;מ נט, א]]): כי {{צ|'''שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ'''}}. ואם כן היאך {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו'. ולזה השיב הכתוב {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי''' עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי}}, כי העיקר ממה שהייתי מצטער לא היה בשביל העוונות ודרך תשובה רק היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} ולפיכך לא נתקבלו הדמעות, וזה דומה למה שפירשנו על מה שאמרו ז&quot;ל ([[איכה רבה א כה|איכ&quot;ר א, כה]]) על פסוק ([[איכה א ב]]): {{צ|'''וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ'''}}. {{צ|'''עַל כֹּהֲנֶיהָ, עַל גִּבּוֹרֶיהָ'''}} וכו'. שהקשה למה להם לרז&quot;ל להוציא הכתוב מפשוטו, אך מפני שהוקשה להם כמ&quot;ש כי {{צ|'''שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ'''}}, והיאך {{צ|'''דִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ'''}} ו{{צ|'''אֵין לָהּ מְנַחֵם'''}} וכו' ([[איכה א ב]]), לזה השיב מפני שהוא {{צ|'''עַל כֹּהֲנֶיהָ, עַל גִּבּוֹרֶיהָ'''}} וכיוצא, ולא היה דרך בקשה ותפלה מאתו ית', ולפיכך {{צ|'''אֵין לָהּ מְנַחֵם'''}} וכו' ע&quot;כ. וכן נמי כאן מפני מה {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}, הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, ולא שב בתשובה לפניו ית'. וראיה לדבר {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה'''}}. פי' במקום שהיה לי לאסוף עוללים ויונקי שדים, ו{{צ|'''בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ'''}} ([[יואל ב יז]]), ואז היתה תפלתי נשמעת בודאי כמו שכתוב אח&quot;כ {{צ|'''וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ'''}} ([[יואל ב יח]]). הנה עתה מתאחר ועוטף עולל ויונק ברחובות קריה ולכן לא נתקבלה תפלתי, ועל זה אמר ג&quot;כ {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, עַל מַרְעִי'''}}. לסבת החולי הנזכר, לא צעקתי בשביל החולי רק {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה הקב&quot;ה, ומכל מקום {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}. כמו שאמר הכתוב: {{צ|'''וְאָֽנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי'''}} מהם {{צ|'''בַּיּוֹם הַהוּא'''}} וכו' ([[דברים לא יח]]). ומכל מקום לא היה זה - אינו אלא לפי שעה כי אח&quot;כ {{צ|'''אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ'''}} ([[שיר השירים ג ד|שה&quot;ש ג, ד]]). והטעם שלא מצאתיו בתחלה הוא מפני כי {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו'''}} בהיותי במשכבי ועדיין היה חולי העוונות עלי ולא שבתי בתשובה שלמה עד {{צ|'''שְׁלוֹךְ שֶׁרֶץ טְבִילָה תַעַל'''}}&lt;ref&gt;(נוסח סליחות לער&quot;ה ושחרית יוה&quot;כ).&lt;/ref&gt;. ולכן {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}.

אי נמי ידוע כי עיקר גלותנו זה הוא בשביל שנאת חנם, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, ונפרדו כל א' מחבירו, ולכן {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} שאין מי שיעזור את חבירו להצילו, וכן ג&quot;כ {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}, כמ&quot;ש החכם&lt;ref&gt;הובא בספר חסד אל לרב משה אלמושנינו דף י&quot;ד, ובמדרש תלפיות בשם ספר החינוך, ובספר יש נוחלין לאביו של השל&quot;ה הק'. והובא בס' אוצר מדרשים אייזנשטיין ח&quot;ב חלק המעשיות מעשה י&quot;ח בשם אדווש הפילוסוף.&lt;/ref&gt;: {{צ|'''רַבִּים [הַ]אוֹהֲבִים בְּמִסְפָּר, וּלְעֵת הַצוֹרֶךְ הֵם מְעַטִּים'''}}. והנה כבר ארז&quot;ל ([[שיר השירים רבה א יב|שהש&quot;ר א, יב]]): {{צ|'''לֹא נִתַּן שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִדָּרֵשׁ אֶלָּא לְשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל'''}}. ולכן נפרש {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, עַל מַרְעִי'''}} כמ&quot;ש, {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה הקב&quot;ה. וכאשר בקשתי להב&quot;ה כאן {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו'''}}, פי' למשכבי שהוא החולי הנזכר, {{צ|'''וְלֹא מְצָאתִיו'''}}, על דרך מ&quot;ש {{צ|'''וַֽעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹֽקֵיכֶם'''}} וכו' {{צ|'''וַֽהֲסִרוֹתִי מַֽחֲלָה מִקִּרְבֶּֽךָ'''}} ([[שמות כג, כה]]).

אי נמי הכתוב אומר: {{צ|'''מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה'''}} ([[משלי כח, ט]]). ועל דרך זה יאמר הכתוב: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' שלא נתקבלה תפלתי הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, והנה השבר הזה הוא שהפרידו תורה שבכתב מתורה שבעל פה ואין לך שבר גדול מזה, וזה גרם על ידי שנאת חנם וכמ&quot;ש [[זהר חלק ג פד ב|בזוהר פ' קדושים (דף פ&quot;ד ע&quot;ב)]]: {{צ|'''אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רִבִּי חִיָיא: בְּקַדְמִיתָא אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, לֹא תִשָּׂא, לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנוֹב בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי'''}} ([[שמות כ ב|שמות כ, ב־יג]]). {{צ|'''וְהָכָא אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין'''}} ([[ויקרא יט, ב|ויקרא יט, ב־ד]]). {{צ|'''אֶלָּא תָּא חֲזֵי מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין בְּעָלְמָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא חַד בִרְעוּתָא חֲדָא כְּהַהוּא יוֹמָא דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְּסִינַי. וְעַל דָּא כֹּלָּא דְּאִתְּמַר בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי אִיתְּמַר. לְבָתַר בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין דְּהָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ כָּל כַּךְ כְּהַהוּא שַׁעְתָּא'''}} עכ&quot;ל. בעל אור יקר פי' {{צ|'''מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין'''}} וכו'. {{צ|'''הָעִנְיָן'''}} ([[שבת קמו א]]) {{צ|'''שֶׁפָּסְקָה זוּהֲמָתָן וְנִסְתַּלְּקָה שִׂנְאַת חִנָּם וְתַחֲרוּת מִבֵּינֵיהֶם, וּלְכָךְ הָיוּ בְּלֵב א' אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְנִיתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד. כִּי כְּפִי מַה שֶׁהֵם הַתַּחְתּוֹנִים כֵּן יְעוֹרְרוּ לְמַעְלָה, וְכֵיוָן שֶׁהֵם בְּלֵב א' שָׁאֲבוּ מֵי הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד, אָמְנָם אַחַר שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרַע, וּתְחִלָּתוֹ בְּשִׂנְאַת חִנָּם וּפֵירוּד הַלְּבָבוֹת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּלְכָךְ כְּשֶׁחָזַר הקב&quot;ה בְּפ' זוֹ וּשְׁנָאָם אֲמָרָם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל רִיבּוּי הַלְּבָבוֹת וּפֵירוּדָם, וּכְמוֹ שֶׁהָיוּ נֶחֱלָקִים בְּדֵעוֹת כָּךְ בָּא לָהֶם הַדִּבּוּר הָעֶלְיוֹן בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהִיא הִיא הַסִּבָּה שֶׁהוּצְרְכוּ לְשַׁנּוֹת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁאֲפִילּוּ בַּלְּבָבוֹת הָרַבּוֹת הֵם מְצוּוִים הַמִּצְווֹת. וְהוֹרָה עוֹד בָּזֶה כִּי פְּגַם שִׂנְאַת חִנָּם פּוֹגֵם הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נְטוּעָה בְּלִבּוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבִהְיוֹת הַלְּבָבוֹת א' הֲרֵי נְטוּעָה בְּאֶרֶץ א' וְכַן א' שֹׁרֶשׁ א'. וּבִהְיוֹת הַלְּבָבוֹת רַבּוֹת הֲרֵי הִיא כִּנְטִיעָה הַנְּטוּעָה בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת וְגַנּוֹת נִפְרָדוֹת, וְעוֹד כִּי הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הב&quot;ה, וְעִיקַּר הָאָדָם לְיַיחֵד וּלְקַשֵּׁר שְׁמוֹ קְצָתוֹ אֶל קְצָתוֹ בְּאָמְרוֹ קָרְבָּן ליהו&quot;ה, לְקַשֵּׁר י' בֵּהּ', ו' בֵּהּ', וְכֵן הַתּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל א' וְא' חֵלֶק בָּהּ וְאָחוּז כָּל א' וְא' בְּאוֹת אַחַת מִמֶּנָּה, וּבִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל מְיוּחָדִים בְּלִבּוֹתָם וְנִקְשָׁרִים בְּקֶשֶׁר אַהֲבָה הַתּוֹרָה מְיוּחֶדֶת בָּהֶם, וְאִם הֵם נִפְרָדִים מַפְרִידִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְגוֹרְמִים פֵּרוּד בִּשְׁמוֹ, וְזֶה טַעַם חוֹמֶר עֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם וְהַפְּגָם. וְלָזֶה בָּאָה הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהֵם גּוֹרְמִים בַּתּוֹרָה כִּבְ&quot;יָכוֹל'''}} עכ&quot;ל. וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} בביטול תורה כמו שאמרו ז&quot;ל ([[שבת קיט ב|שבת קיט, ב]]) [על {{צ|'''שְׁפוֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ'''}} ([[ירמיה ו יא|ירמיה ו, יא]])]. גם מהר&quot;ם אלשיך (בס' דברי נחומים) פי' הכתוב הזה על ביטול תורה: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב וְעֵינַיִם אַיִן לִרְאוֹת, וְאִם לִשְׁנוֹת מִשְׁנָה עַל פֶּה הִנֵּה חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}} וכו' ע&quot;ש. ועתה כנגד זה אמר {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}, כי עיקר רנה של תורה הנה היא בלילה ([[ויקרא רבה יט א|ויק&quot;ר יט, א]]). ואז {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} שאדם למד תורה במקום שלבו חפץ ([[עבודה זרה יט א|ע&quot;ז יט, א]]). ומהר&quot;ש אוזידה (בס' לחם דמעה) פי' בשם מהר&quot;ם קורדווירו ז&quot;ל: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת. בִּשְׁבִיל דִּמְעוֹתָיו שֶׁל נ&quot;נ הָרָשָׁע שֶׁהָיוּ סִבָּה לְהַשְׁלִיטוֹ בְּכָל הָעוֹלָם לְכָךְ כָּלוּ עֵינַי וָחֳמַרְמְרוּ מֵעַי. וְזֶה נִלְמָד מִמִּדְרַשׁ תְּהִלִּים בפ' הנז' ז&quot;ל: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הב&quot;ה בִּזְכוּת ג' דְּמָעוֹת שֶׁהוֹרִיד אוֹתוֹ רָשָׁע הִשְׁלַטְתָּהּ אוֹתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם וכו''''}} ע&quot;ש עכ&quot;ל. ואפשר שכנגד זה אמרו במדרש ([[שיר השירים רבה ג ג|שהש&quot;ר ג, ג]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל בָּבֶל, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה דָּנִיֵּאל'''}} וכו'. כמ&quot;ש אח&quot;כ בתענית ([[תענית ח ב|דף ח, ב]]): שהיה מבקש רחמים על חורבן בית המקדש ונתקבלה אח&quot;כ תפלתו. והכוונה כי גם את זה [לעומת] זה עשה האלקים, וזכותם של צדיקים היא שעומדת כנגד רשעתם של רשעים ועל ידם הב&quot;ה מצילנו מידם. ועפ&quot;י הדרך של מהר&quot;ם קורדווירו אפשר לומר כלו בדמעות בשביל אותם הדמעות שהוריד עשו הרשע, כמשז&quot;ל [[זהר חלק ב יב ב|בזוהר פ' שמות (דף י&quot;ב ע&quot;ב)]] על {{צ|'''וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּֽבְךְּ'''}} ([[בראשית כז לח|בראשית כז, לח]]). בשביל זה {{צ|'''כָּלוּ עֵינַי'''}} אלו עיני העדה אלו סנהדרין והחכמים, שהרי בשביל אותם הדמעות בירכו יצחק ואמר לו {{צ|'''וְהָיָה כַּֽאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָֽרַקְתָּ'''}} וכו' ([[בראשית כז מ|בראשית כז, מ]]). ואמרו ז&quot;ל ([[בראשית רבה סז ז|ב&quot;ר סז, ז]]): {{צ|'''גזור עליו שמדים ואת שולט בו'''}}. והנה בס' הזוהר פ' בלק [[זהר חלק ג קצב ב|(דף קצ&quot;ב ע&quot;ב)]]: גבי וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ וכו' ([[דברים לג ב|דברים לג, ב]]). אמרו שכל א' מהשרים של עשו וישמעאל אמרו {{צ|'''טוֹל מִנְּהִירוּ דִילִי'''}} וכו'. ופירש אח&quot;כ ואמר וז&quot;ל: {{צ|'''אֶלָּא נָטַל בְּהַהוּא נְהִירוּ דְּאַפְשִׁיט בְּהוּ סמא&quot;ל חֶרֶב וְקָטוֹלָא, לְקָטְלָא בְּדִינָא, וּלְקָטְלָא בְּדִינָא כְּדְקָא יָאוּת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ'''}} ([[דברים לג כט|דברים לג, כט]]). {{צ|'''אַף עַל גַּב דְּלָא הֲוָה דִּילָךְ'''}} וכו' עכ&quot;ל. והכוונה כי בשעת מתן תורה קבלו כח משרו של עשו לדון דיני נפשות גם כי בידו של מלאך המות ניתן ברשותו של הב&quot;ה להמית נפש כל חי, וכאשר חטאו ישראל אז {{צ|'''וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל'''}} וכו' ([[שמות לג ו|שמות לג, ו]]). וסוף דבר {{צ|'''וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶֽׁבִי'''}} ([[במדבר כא א|במדבר כא, א]]), כמ&quot;ש בזוהר פ' הנז' [[זהר חלק ג קצג א|(דף קצ&quot;ג ע&quot;א)]]. והעיקר הוא כי עתה בטלו דיני נפשות, וכמ&quot;ש בפ' {{צ|'''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן'''}} ([[איכה ב י|איכה ב, י]]). וזהו {{צ|'''כָּלוּ'''}} בשביל הַ{{צ|'''דְּמָעוֹת'''}} הנז' {{צ|'''עֵינַי'''}}, גם {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} וכו'. במדרש הנעלם פ' תולדות [[זהר חלק א קמ ב|(זח&quot;א ק&quot;מ ע&quot;ב)]] על פ' {{צ|'''וַיִּתְרוֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ'''}} וכו' ([[בראשית כה כב|בראשית כה, כב]]). פי' {{צ|'''שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, אֵלּוּ הַשְּׁנֵי גֵאִים הַכָּבֵד וְהַלֵּב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַמּוֹחַ וְהַלֵּב'''}} וכו'. ואח&quot;כ אומר: {{צ|'''וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד. הַלֵּב חוֹשֶׁב וּמְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בִּידִיעַת בּוֹרְאוֹ, וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. הַכָּבֵד שֶׁדֶּרֶךְ טִבְעוֹ לָצֵאת וְלָצוּד צַיִד בְּפִיו וְלִבְלוֹעַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא נִקְרָא עָיֵף וכו', עד וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ. [וְהַלֵּב אוֹמֵר] תֵּן לִי הָרִאשׁוֹן וְהַמֻּבְחָר'''}} וכו' עכ&quot;ל בקצור. והכוונה כמו שפירשו בזוהר בפ' תרומה [[זהר חלק ב קנג א|(דף קנ&quot;ג ע&quot;א)]] בענין מח לב וכבד, כי הכבד נוטל בתחלה ונותן ללב וכו' ואח&quot;כ לשאר האברים. והדבר מובן וגם בחוש נראה שאם לא היה הכבד משלח המזון ללב ולשאר האיברים הנה היה בנין הגוף נהרס ונאבד ח&quot;ו, והנה הרי זה בא ללמד פי' יעקב ועשו רמז ללב וכבד, ונמצא למדים כי הנה הם דומים להם, וכל זמן שהכבד {{צ|'''וְרַב יַעֲבוֹד צָעִיר'''}}, והוא נותן הראשון והמובחר שהוא נהירו דיליה ללב שהוא יעקב אז כל בנין הגוף קיים והעולם כתקונו, אך כאשר עשו הרשע {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ'''}}, ונקט 'נשפך' לרמוז כי ממשלתו הוא דרך שפיכה ולא דרך נתינה, וזה היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, על דרך (רש&quot;י בראשית כה, כג): {{צ|'''לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחוּרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלִַים'''}}. וזה הנני אומר בראותי {{צ|'''בֵּעָטוֹף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}, כי האברים שהם פועלים הפעולות ונקראי' עולל, וגם הלב שהוא יונק מן הכבד הנה הם עטופים ברעב ברחובות קריה, והכוונה כי עשו שהוא הכבד הנה הוא נוטל השפע ואינו נותן ממנו אל הלב שהוא יעקב רק הכל מעכב לעצמו והנה הוא נשפך לארץ כמ&quot;ש, והנה לסיבת שליטתו של עשו נאמר {{צ|'''וַיֵּצֵא יַֽעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָֽנָה'''}} ([[בראשית כח י|בראשית כח, י]]). והוא רמז לגלות, כמשז&quot;ל במדרש ובזוהר ובהרבה מקומות. ובאותה שעה תקן תפלת ערבית כמשז&quot;ל ([[ברכות כו ב|ברכות כו, ב]]) על {{צ|'''ויפגע במקום'''}} ([[בראשית כח יא|בראשית כח, יא]]). והנה אז&quot;ל ([[ברכות כז ב]]) {{צ|'''תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת'''}}. והטעם כמו שפי' בזוהר פ' חיי שרה ([[זהר חלק א קלג א|דף קל&quot;ג ע&quot;א]]) ז&quot;ל: {{צ|'''אֲבָל תָּא חֲזֵי הַנֵּי תְּרֵי זִמְנֵי דִּתְרֵי צְלוֹתֵי לָאו אִינוּן אֶלָּא לְחַבְּרָא יַעֲקֹב בְּעַדְבֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִתְחַבָּרוּ דָּא בְּדָא אֲנַן לָא צְרִיכִין [יַתִּיר], דְּכֵיוָן דְּאִתְיְהִיבַת אִתְּתָא בֵּין אִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וְאִתְחַבָּרַת בְּגוּפָא לָא אִצְטְרִיךְ יַתִּיר, וְעַל דָּא אֲנַן בָּעִינָן לְאִתְעָרָא תְּרֵין דְּרוֹעִין בְּגִין דְּאִתְיְהִיבַת בֵּינַיְיהוּ, [כֵּיוָן דְּאִיהִי בֵּינַיְיהוּ] גּוּפָא וְאִתְּתָא, מִלַּיְיהוּ בִּלְחִישׁוּ דְּלָא לְאַדְכָּרָא, וּבְגִין כָּךְ יַעֲקֹב מְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם תָּנִינָן. מַאי בַּמָּרוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר: וְאַתָּה מָרוֹם''' ([[תהלים צב ט|תהלים צב, ט]])}} וכו' ע&quot;כ. והכוונה נ&quot;ל כי תפלת שחרית בחסד, ותפלת מנחה בגבורה, וכיון שנאחזת השכינה בזרועות אינה צריכה זווג אל האמצע בת&quot;ת כי מעצמו נעשה, ותפלת ערבית היא בלאה וזהו יעקב משמש במרום שהיא לאה, ובפרט בתפלת ערבית שהיא מן החזה ולמעלה. והנה קודם הגלות היה כל זה נעשה מעצמו לפיכך היה רשות, אך עתה בזמן הגלות קבעו הדבר חובה וזהו {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי'''}} שהוא מן החזה ולמעלה ששם יש בחי' יסוד ומטה עליונה, וכמ&quot;ש ע&quot;ז בספר הכוונות: רחל היתה תחת מטתו של יעקב, והנה {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה יעקב הנז' אשר עליו נאמר {{צ|'''וַיֶּֽאֱהַב יַֽעֲקֹב אֶת רָחֵל'''}} ([[בראשית כט יח|בראשית כט, יח]]). {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}} יען הנה הוא משמש במרום כמ&quot;ש, והנה תפלת ערבית נתקנה כנגד איברים ופדרים שהיו מתאכלים כל הלילה והיה עשן המערכה מתעקם והולך אל החצונים וממנו ניזונים כמבואר בזוהר [[זהר חלק ב קמא א|(ח&quot;ב קמ&quot;א ע&quot;א)]], וכן ג&quot;כ על ידי תפלת ערבית הגם כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} ונתפשט כמ&quot;ש, מ&quot;מ יסתלקו החצונים ולא יזיקו לישראל וכמ&quot;ש אח&quot;כ {{צ|'''וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא'''}} ([[בראשית כח יא|בראשית כח, יא]]). פי' על ידי מה שאמר {{צ|'''וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם'''}} שתקן תפלת ערבית כנז', וכאשר הלך חרנה שהוא בגלות כמ&quot;ש, עי&quot;ז {{צ|'''וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא'''}} שהיה לו נייחא, פי' בתוך הגלות.

ועל דרך האמת יאמר {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}. הנה הדמעות רמז למדת הדין [[זהר חלק ב יט ב|(ח&quot;ב י&quot;ט ע&quot;ב)]], וכן פי' מהר&quot;א גלאנטי על פ' זה. והנה דמע&quot;ה פי' המקובלים שהוא בגימטריא קי&quot;ט ועם הכולל כמנין ק&quot;כ צירופי אלקי&quot;ם שהם דין גמור, וכבר ביארנו בפ' הקודם {{צ|'''בְּתוּלוֹת יְרוּשָׁלַיִם'''}} דְּתַרְעִין דִּילָּה סְתוּמוֹת, ועתה אמר לא בלבד יסוד ומלכות דידה שהם תרעין דילה בכל מקום, אלא גם השערים האחרים אשר עליהם נאמר {{צ|'''פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק'''}} ([[תהלים קיח יט|תהלים קיח, יט]]), והם העפעפים המכסים על העינים, הנה גם אלו כלו בדמעות מכח הדין החזק, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}. והנה אמרו ז&quot;ל בס' הכוונות, כי ב' פעמים דמע&quot;ה בגימט' רח&quot;ל, על כן אמרו ([[זהר חלק ב צה א|ח&quot;ב צ&quot;ה ע&quot;א]]) כי רחל הנה היא עולימתא שפירתא דלית לה עיינין, עד אשר יבא אליה הארת החכמה מנ&quot;ה אשר עליהם אמרו ([[ברכות לב ב|ברכות לב, ב]]) {{צ|'''שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ'''}}. וזהו עתה {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת'''}} בשתי דמעות שהם בגימט' רח&quot;ל על ידם כלו עיני כמ&quot;ש, גם {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}. כמ&quot;ש לעיל בפ' {{צ|'''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר'''}} ([[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג|לעיל שה&quot;ש ב, ג]]) בענין {{צ|'''רְאֵה ה' כִּי צַר לִי חֳמַרְמְרוּ מֵעָי'''}}. כי המעים של הנוק' נתקנו מכח הגבורות, וע&quot;י חסדי הז&quot;א מתמתקין, וכשהדין גובר ואין הז&quot;א משפיע חסד כמ&quot;ש על {{צ|'''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן'''}}. אז {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעָי'''}} מכח הדין ח&quot;ו, ובזה {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} שהוא כח הדין, נשפך לארץ {{צ|'''כְּקִיתוֹן'''}} כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי, וזה היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שנשברה ונתמעטה בעוה&quot;ר.

אי נמי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ'''}} וכו'. הנה בעת מיתת המלכים וירידתם למטה אז מן השברים נתהוו הקליפות כידוע, והנה הקליפות אין להם חיות והשפעה זולתי מכח הדין ובפרט כשהעוונות גורמים הם נוטלים שפע מצד הדין וזהו עיקר שליטתם וכל זה ידוע וזהו {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} שהוא כח הדין החזק שהוא דמיון הכבד שכולו דם, נשפך {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שהם הכלים הנזכרי' שנשברו, והם נקראי' {{צ|'''שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שהיא המלכות שממנה נתהוית שבירת הכלים כידוע, גם פי' בדרוש הצלם בענין בריאת הוולד שתחלת ברייתו הוא הכבד והוא בסוד המלכות ובה היתה השבירה וזהו {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} פי' 'עולל ויונק' הם מט&quot;ט וסנדלפון. וכן פי' מהר&quot;א גלאנטי. ולפי דרכו שפי' שם בספרו שהיל&quot;ל בהתעטף עולל ויונק, לכך נ&quot;ל לפרש לשון לבישה ועטיפה ויפורש בעטף עולל ויונק שהעולל והיונק הם העטופים ומלבישים. והכוונה על השכינה המתלבשת בהם כידוע כי בזמן הגלות השכינה מתלבשת בהם וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}}. וזה היה {{צ|'''בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} שהוא היסוד של המלכות הנק' 'רחובות', כמ&quot;ש מהר&quot;י סרוק בפי' עולם הבריאה. ויהיה פי' {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}} פי' מט&quot;ט וסנדלפון הנז' הנה הם מלבישים המלכות ביסוד שלה שע&quot;י נעשה היחוד בימות החול. ואפשר לפרש שהם נעשי' כדמות כנפים ביסוד שלה בשעת היחוד להגין עליה מן החצונים שלא יהנו ממנה, וכמו שפי' בס' הכוונות שכל העולמות נעשים אליה כדמות כנפים כזה: [[קובץ:כנפים.png|לא ממוסגר]], וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}. ופי' עתה ואמר כי אפי' בזמן היחוד מ&quot;מ נשפע הדין כמ&quot;ש, והוא על דרך הפלגה כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי הרבה פעמים כי המקונן הזכיר הרבה דברים על דרך הפלגה, וזה כדי לעורר הבכיה וההספד למען ישובו אל ה'. וכנגד כל זה אמר {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת'''}} וכו'. והנה בזוהר פ' תזריע ז&quot;ל ([[זהר חלק ג מב ב|ח&quot;ג מ&quot;ב ע&quot;ב]]): {{צ|'''רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת וגו'. עַל מִשְׁכָּבִי, בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי. אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָעָאת מִנֵּיהּ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנָהָא וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וְעַל דְּהִיא שְׁכִיבַת בְּאַרְעָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא, אָמְרָה עַל מִשְׁכָּבִי בָּעֵינָא, דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא, וְעַל דָּא בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי, דִּכְתִּיב הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים'''}} עכ&quot;ל. ואפשר לומר כי הוקשה לו שאם כוונת הכתוב הוא כפשוטו כדמיון אשה אין בעלה עמה ובהיותה במשכבה הנה היא חפצה וחושקת יבא אצלה, הנה אין דרך לבקש אז את בעלה אשר על זה יאמר בקשתיו וכו' והיל&quot;ל זכרתי את שאהבה נפשי. ומלבד זה הוקשה לו ג&quot;כ אם 'בלילות' נראה שאז היו לילות הרבה, וכפי הפשט מהפסוקים הנמשכים נראה שזה היה פעם א' שאירע לה כך. ולתרץ זה הקשה קושיא אחרת ואמר {{צ|'''בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ'''}} שאם הכוונה כפשוטו שבהיותה במשכבה בקשה אותו היל&quot;ל במשכבי, וזהו {{צ|'''בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי'''}}, פי' הוקשה לו ג&quot;כ אומרו במשכבי שהוא המשכב המיוחד לה והוא שלה ומאי איריא אם הוא שלה היל&quot;ל במשכבי או על משכב בלילות ומהו על משכבי. והכוונה ג&quot;כ שאם נפרש 'משכבי' כמו בשכבי ותהיה המ' נוספת כמו המ' של מדבר משבר וכיוצא מ&quot;מ לא יצדק מלת 'על' וזהו {{צ|'''מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי'''}}. ולתרץ כל זה פי' מלת 'על' כמו בשביל וכמו שמפרש {{צ|'''אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''}}. ידוע כי השכינה בשם כנסת ישראל כאשר מתכנסים בתוכה נשמותיהם של ישראל ואז נעשית רבה, וכמ&quot;ש על פסוק {{צ|'''חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ'''}} ([[איכה ג כג|איכה ג, כג]]). ופי' כי המלכות נעשית רבה בכל לילה על ידי כללות נשמותיהם של ישראל. והנה בעת החרבן אמרו בס' הכוונות כי המלכות רחל, נקודה עשירית יורדת בכל לילה בבריאה והיא צועקת וקוראה לבעלה, כי היא עומדת בחוץ נדחית ממקומה בגלות, וז&quot;ס {{צ|'''אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקוֹט אֵל'''}} ([[תהלים פג ב|תהלים פג, ב]]) עכ&quot;ל ע&quot;ש. וזהו {{צ|'''כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל'''}} שהיא המלכות הנז' {{צ|'''אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ'''}} שהוא ז&quot;א, {{צ|'''אָמְרָה עַל מִשְׁכָּבִי'''}} וכו' {{צ|'''וּבָעָאת מִנֵּיהּ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין'''}}, כי ברדתה למטה יחשב לה היות בין שאר עמין מפני שאינם מינה, וכן ג&quot;כ יחשב בין שאר עמין למלכות של עשיה, כי כבר ביארנו כי כל אחד מהמלכיות של העולמות ירדו למטה ממדרגתם, והמלכות של עשיה עליה יאמר שירדה למקום הקליפות, וזהו {{צ|'''בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנָהָא'''}}. הורה לנו כמ&quot;ש בשם מהר&quot;א אזולאי כי אין הכוונה שנתערב קדש בחול ח&quot;ו, רק שהשכינה עושה לה שביל בתוך הטומאה ושורה בראש צדיק. וזהו {{צ|'''בְּגִין דְּיָתְבָא וכו' עִם בְּנָהָא'''}} דווקא ולא עם שאר עמין ח&quot;ו, אבל {{צ|'''שְׁכִיבַת לְעַפְרָא'''}} שהיא יורדת למטה ממדרגתה, ובפרט ברדתה בבריאה ששם יש הה' גבורות חזקות אשר ע&quot;ז אמרו ([[ברכות נא א|ברכות נא, א]]): {{צ|'''וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח'''}}. שהוא מקום הגבורות החזקות, וזהו {{צ|'''וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא'''}}. ולכן {{צ|'''וְעַל דְּהִיא שְׁכִיבַת בְּאַרְעָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא'''}} ולכן היא צועקת וזהו אומרה: {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בָּעֵינָא'''}}. פי' באותם הלילות שהנני בגלות שהם לילות ממש, בין שנפרש בגלות הדומה ללילה. ואפשר שאמר 'בלילות' לרמוז על שתיהם, פי' בלילה ובגלו[ת]. וזהו בלילות כש{{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי'''}} שהוא היחוד שהיה מתיחד עמי בתחלה קודם החורבן ועתה שנטמאתי בגלות כביכול, וזה על דרך {{צ|'''הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאוֹתָֽם'''}} ([[ויקרא טז טז|ויקרא טז, טז]]). כי {{צ|'''לֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע כְתִיב''' ([[תהלים ה ה|תהלים ה, ה]])}} ([[שבת קמט ב|שבת קמט, ב]]), וזהו {{צ|'''דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא'''}}. והנסחא האמיתית בס' דרך אמת היא {{צ|'''דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא'''}}. וכן כתבו הרמ&quot;ק והרב הנשי&quot;א. והכוונה שהיא מרגשת כאב בהיותה בגלות ולכן {{צ|'''וְעַל דָּא בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ'''}}. כי ברדת אליה הארת ז&quot;א הנה היא עולה למעלה. ואם נפרש {{צ|'''קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''}} על יעקב שהוא לפני הקב&quot;ה שהוא ז&quot;א, {{צ|'''וּבָעָאת מִנֵּיהּ'''}}, פי' שאלה ממנו על אורך הגלות וכו' וכמ&quot;ש. והנה יעקב עיקר הארתו מיסוד אבא אשר הוא עיקר הגואל, וכמ&quot;ש בתהלות לאל עליון. ולכן אמר {{צ|'''וְעַל דָּא'''}} בשביל הזווג שהוא משכבי הנז', {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} שהוא יסוד אבא, {{צ|'''לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ'''}} פי' מן הגלות, אבל לא יצדק שאר דברי המאמר אם לא שנפרש על דרך מה שפי' על פסוק {{צ|'''כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגוּלָּתוֹ'''}} ([[תהלים קלה ד|תהלים קלה, ד]]). כי כשמזדווג יעקב עם רחל אז הם נעשי' כמו סגול עם יעקב. ומ&quot;מ נפרש על ז&quot;א כמ&quot;ש, ואמר {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}. הכוונה אפשר לפרש כמ&quot;ש על {{צ|'''וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ'''}} וכו' ([[בראשית לה יח|בראשית לה, יח]]). שהוא על שם ב&quot;ן בסוד {{צ|'''בֶּן אוֹנִי'''}} מצד הגבורות, {{צ|'''וְאָבִיו קָֽרָא לוֹ בִנְיָמִֽין'''}} מצד החסדים. והנה עיקר מה שאוהבת נפשה של רחל שהוא שם ב&quot;ן הנז' היא להתחבר עם החסדים, וכן ג&quot;כ מ&quot;ש {{צ|'''וַיֶּֽאֱהַב יַֽעֲקֹב אֶת רָחֵל'''}} ([[בראשית כט יח|בראשית כט, יח]]) הוא ע&quot;ז. וזהו {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ'''}}, כי עיקר הזווג אינו אלא כשהיא נק' בשם אדנ&quot;י או בשם אלקים שאז היא בסוד הגדלות, אבל כשהיא בסוד קטנות, ה' אחרונה של שם, אעפ&quot;י שיש זווג אינו זווג שלם וזהו {{צ|'''דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ'''}}, שהוא סוד {{צ|'''וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ'''}} ([[חבקוק ב כ|חבקוק ב, כ]]). וע&quot;ז נאמר {{צ|'''פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ'''}}, וגם אמרו ([[תיקוני זהר ז ב|הקדמת ס' התיקוני' דף ז' ע&quot;ב]]) {{צ|'''יוּדֶי&quot;ךָ'''}}, שהוא שם כפול הוי&quot;ה ואדנ&quot;י. {{צ|'''קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי'''}}. אפשר לומר שדקדק אומרו {{צ|'''קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי'''}} היל&quot;ל ולא ענה, ולפיכך מפרש שענה אבל לא ענה אלי מפני שלא שמעתי ענייתו אלי, וזהו {{צ|'''וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי'''}}, ולפיכך אני אומר {{צ|'''וְלֹא עָנָנִי'''}}, והביא ראיה מהכתוב {{צ|'''הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים'''}} ([[דברים ד לג|דברים ד, לג]]). הכוונה כמ&quot;ש על פי עצמו ומפי הגבורה. והכוונה שהקול שהוא ז&quot;א היה נשמע לישראל ע&quot;י שהיה מתגלה במלכות, וזהו {{צ|'''הֲשָׁמַע עָם'''}} שהם ישראל, {{צ|'''קוֹל אֱלֹקִים'''}} ת&quot;ת עם מלכות, וכיון שהם בגלות אין מי שיוכל לשמוע קולו כמ&quot;ש. והכלל העולה שכנסת ישראל נתרעמה לפניו ית' על העדר היחוד מפני שירדה למטה כמ&quot;ש. {{צ|'''רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת. אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי, וּלְבָרְכָא בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתֵּי יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא, [וְכַמָּה בִּרְכָאן] מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא'''}} עכ&quot;ל. אפשר לומר כי כוונת ר' יצחק היא לומר כי לא בלבד נתרעמה על העדר היחוד בחצות לילה, אלא שאפילו בזמן היחוד כגון בשעת התפלה ובשים שלום וכיוצא אינו זווג שלם, שהרי אמרו בס' הכוונות, כי עתה אחר התפלות שלנו מועילים לפי שעה להביא לנו נשמות חדשות בסוד אחור באחור בלבד עכ&quot;ל. ובאותו דרוש ג&quot;כ אמר שהזווג עליון שהוא אחר חצות הוא לחדש הנשמות הישנות, וזהו {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ'''}}. פי' על היחוד בעצמו אעפ&quot;י שהוא מתיחד עמי לעתים מיוחדים מ&quot;מ {{צ|'''אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי'''}}. כי זה הזווג שהוא להוציא נשמות מסוד אחור באחור, אין בו שמחה לפני כי הוא בסוד הדין, ומה שאני מבקש הוא {{צ|'''אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}, פי' נשמות מצד החסד פנים בפנים, כי בזה יהיה מיתוק הגבורות שהוא עיקר השמחה, וגם יהיה שמחה מצד הבינה, וגם ברכה מצד אבא, וזהו {{צ|'''וּלְבָרְכָא לִי, בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא'''}} שהוא ז&quot;א בקבלתו התרין עטרין מאו&quot;א שאז נקרא מלך. {{צ|'''בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל'''}} שהוא זווג פנים אל פנים, אז {{צ|'''כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתֵּי יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא'''}}, מצד הבינה בקבלתה מחכמה, {{צ|['''וְכַמָּה בִּרְכָאן'''] '''מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא'''}}. שמתהוים במלכות הנקראת עלמא, נשמות חדשות לצאת לעה&quot;ז. והנה ע&quot;י התרין עטרין שאמרנו שהם יוצאי' מיסוד או&quot;א הנה ע&quot;י הארת היסודות הנז' נעשה הזווג, וכמ&quot;ש על 'למען שמ&quot;ו' שהוא בגימט' דפ&quot;ק קס&quot;א, אחוריים של ב' יסודות הנז'. ועי&quot;ז 'באהבה' והם ג&quot;כ בגימט' רצו&quot;ן. והנה ע&quot;י הארת הב' יסודות הנז' יתמתקו הגבורות היורדות על ידי הדמעות, וכמ&quot;ש בפסוק פותח את ידיך. וא&quot;כ אעפ&quot;י ש{{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} כמ&quot;ש, מ&quot;מ ע&quot;י היסודות הנז' יתמתקו. וע&quot;י מה ש{{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} ע&quot;י התפלה וכיוצא, הנה בזה יתמתקו הגבורות הנז', גם ישפיעו בה סוד החסדים ולא יהיו המעים חמרמר כמ&quot;ש, רק יתמתקו הדיני' עד ירחמנו עושנו, וכמ&quot;ש בזוהר {{צ|'''דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנַהָא'''}}. אפשר שהוא כנגד {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}} כמ&quot;ש. כי הנה השכינה בהיותה בגלות היא סובבת בכל יום לראות אם מוצאה צדיק להיות מרכבה אליו, ואם לא מצאה חוזרת לקן צפור שהוא מט&quot;ט, וזה רמוז בתקוני' תקון ו' ([[תיקוני זהר כא א|דף כ&quot;א ע&quot;א]]). וכשהיא עם בנהא שמצאה צדיקי' להיות מרכבה אליהם, אינה צריכה לעולל ויונק, ועל זה אמרה {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}. ובמדרש אמרו ([[שיר השירים רבה ג א|שהש&quot;ר ג, א]]): {{צ|'''כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי לִי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת, נִסְמְכוּ לִי לֵילוֹת לְלֵילוֹת'''}}. אפשר כי כוונתו לומר כי כיון שנסתלקו המוחין מז&quot;א ומנוק', וזהו {{צ|'''כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי מִן הַתּוֹרָה'''}} שהוא ז&quot;א, {{צ|'''וּמִן הַמִּצְווֹת'''}} שהיא מלכות, 'אז {{צ|'''נִסְמְכוּ לִי לֵילוֹת לְלֵילוֹת'''}}. פי' נסמכו שתי לילות, לילה ממש, ולילה של גלות וכמ&quot;ש.

עוד אמרו במדרש ([[שיר השירים רבה ג ב|שהש&quot;ר ג, ב]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם'''}}. אפשר שכנגד זה אמר הכתוב {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו'. פי' כי בגלות מצרים כלו בדמעות עיני וכו' ולא נתקבלה תפלתי הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}. ולא היה דרך תפלה וכמ&quot;ש לעיל. וזהו שנאמר שם: {{צ|'''וַיֵּאָֽנְחוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל מִן הָֽעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ'''}} ([[שמות ב כג|שמות ב, כג]]). פי' בעוד שויאנחו בני ישראל מן העבודה ולא היו מתפללי' אל ה' אז ויצעקו היו צועקים ואינם נענים, אבל כאשר התפללו אז {{צ|'''וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָֽאֱלֹקִים'''}}. ואעפ&quot;י שזה לא היה רק {{צ|'''מִן הָֽעֲבֹדָֽה'''}}, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' וכמ&quot;ש לעיל. ולכן {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה משֶׁה'''}}. ועל ידו באה הגאולה לישראל. אי נמי ידוע כי על ידי מכירת יוסף נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו מצרים. ובזוהר חדש בסתרי תורה פ' וישב ([[זהר חדש מו ב|דף מ&quot;ו ע&quot;ב]]) פי' הטעם ואמר ז&quot;ל: {{צ|'''תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, קַיָּים לֵיהּ וּשָׁתִיל לֵיהּ עַל אִינְהוּ שִׁיתָּא יוֹמִין עִילָּאִין, וּשְׁבִיעָאָה דַּעֲלַיְיהוּ דִּבְגִינֵיהּ דִּשְׁבִיעָאָה דְּאִקְּרֵי צַדּיק מִתְּזָנִין עִילָּאִין וְתַתָּאִין, וַעֲלֵיהּ קָיְימִין וּבֵיהּ מִסְתַּמְּכִין, וְהוּא יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא דִילְהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. לְהַהוּא מְשַׁח רְבוּת עִילָּאָה דִּנָגִיד מִמּוֹחָא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין לְהַאי כֹּל. וּכְדֵין וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם [בְּעִתּוֹ], דְּהַאי כָּל כַּד אִתְעַר לְכַלָּה דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא, וְכוּלְּהוּ עָלְמִין בְּחֵידוּ בְּשַׁעֲשׁוּעָא. וּכְדֵין מַה כְּתִיב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וְגו'. וְדָא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָחִית מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְהַאי כָּל. וְכֵיוָן דְּהַאי כָּל אִתְבָּרֵךְ, כוּלְּהוּ עָלְמִין אִיתְבְּרִיכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב צַדִּיק ה' וְגו', קָרוֹב ה' וְגו', רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְגו'. וּכְמָא דִּבָּרָא הַאי בְּעָלְמָא עִילָּאָה בְּרָזָא דִשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, הָכִי בָּרָא בְּעָלְמָא תַּתָּאָה שִׁיתָּא זַכָּאֵי קְשׁוֹט וְחַד שְׁבִיעָאָה, כְּדִכְתִיב: גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים. וְכַד גָּרְמוּ חוֹבִין וְדָחוּ לְהַהוּא כָּל מֵאַתְרֵהּ דְּאִיקְּרֵי צַדִּיק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנָא גָּזַרְנָא''' וכו', ['''אֲמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''] '''אַתּוּן חִלַּלְתּוּן לְהַאי שַׁבָּת דַּאֲנָא גָּזַרְנָא דִּיהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל שְׁאָר יוֹמִין וְאַתּוּן עֲבַדְתּוּן יָתֵיהּ עֶבֶד עֲבָדִין, אוּף אַתּוּן תִּסְבְּלוּן הַהִיא עוּבְדָּא קַשְׁיָא'''}} עכ&quot;ל. והנה המאמר הזה היה צריך ביאור רחב מה שאין בכחי, רק מה שצריך לעניינינו לפי פשוטן של דברים הוא כי על ידי יוסף הצדיק שהוא ביסוד, על ידו נשפע השפע ויורד החסד העליון שממנו סוד המזון, וגם יורד הרצון העליון שהוא נוצ&quot;ר - רצו&quot;ן, והוא {{צ|'''רַעֲוָא דְּרַעֲוִין'''}} שהוא יסוד דעתיק שהוא בדעת אריך, וכמ&quot;ש בס' עץ החיים ש&quot;ג ח&quot;ב פ' ז' ז&quot;ל. הרי מבואר בפי' כי עתיק יומין נתלבש היסוד שבו הנקרא ([[זהר חלק ג רפח ב|זח&quot;ג רפ&quot;ח ע&quot;ב]]): {{צ|'''חַד טוּרְנָא יָאָה'''}}, בסוד: {{צ|'''וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תוֹאַר'''}} ([[בראשית לט ו|בראשית לט, ו]]). {{צ|'''בְּסִימָא'''}}, כי החסדים שבו נותנן לנוק' לבסם הגבורות ולהמתיק, וזה היסוד אתלבש ואתכליל במצחא דעתיק שהוא האריך עכ&quot;ל. והוא נחית ממוחא סתימאה שהוא הראש השלישי מתלת רישין, שהיא חכמה דאריך אשר ממנה יוצאי' י&quot;ג תיקוני דיקנא שיש בהם תרין מזלות, מזל עליון נוצ&quot;ר. וזהו {{צ|'''וְדָא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָחִית מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְהַאי כָּל'''}} שהוא יסוד, {{צ|'''וְכֵיוָן דְּהַאי כָּל אִתְבָּרֵךְ, כוּלְּהוּ עָלְמִין מִתְבָּרְכֵי'''}}, שיורד השפע לכל העולמות, וכמ&quot;ש אח&quot;כ {{צ|'''צַדִּיק ה' וְגו', קָרוֹב ה' וְגו', רְצוֹ&quot;ן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה'''}}. (גם בב&quot;ר)&lt;ref&gt;'''(גם בב&quot;ר)''', לא ברור מה הכוונה לבראשית רבה או לספר אחר. &lt;/ref&gt; פי' ואתה נותן להם את אכלם, {{צ|'''דְּהַאי כָּל'''}} שהוא יסוד, {{צ|'''כַּד אִתְעַר לְכַלָּה דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא'''}} וכו'. וכל זה נעשה על ידי יוסף הצדיק, וכאשר גרמו העוונות ומכרו את יוסף אז חסרנו כל אלו, ותחת היות הרצון העליון ממתק הדין כמ&quot;ש מה שאמרו בס' הכוונות בפ' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצו&quot;ן, הנה עתה שמכרו את יוסף והורידוהו למטה למקום הקליפות, אין כאן מי שימתק הדין באופן כי {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}, שהם כחות הדין הנז', וידוע כי אלו הם מונעים הפרנסה כמבואר שם בס' הכוונות, ולכן {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}, בסוד {{צ|'''וַֽאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּֽעוּ'''}} ([[ויקרא כו כו|ויקרא כו, כו]]). וגם {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}. שהוצרכו ללכת למצרים בשבר אשר הם שוברים, וכמו שפי' אח&quot;כ בזוהר חדש ([[זהר חדש מו ד|דף מ&quot;ו הנז' עמוד ד']]): {{צ|'''אֲמַר לוֹן יַעֲקֹב, בְּבָעוּ מִינַּיְיכוּ, חוּתוּ לְגָלוּתָא'''}}. וזה גרם אח&quot;כ {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}. שהיו משליכים בניהם ליאור, מהם מעכו בבנין, מהם הרגו, מהם השליכו ליאור. וכמפורסם בכתוב ובמדרש. ולכן {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה גָּלוּת מִצְרַיִם'''}} כמ&quot;ש, {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה משֶׁה'''}}, אשר הוא ביסוד אבא הנתון תוך אי'. והוא בגימט' דפ&quot;ק קס&quot;א שהוא הרצון הנז', אשר על ידו יתמתקו הדינים הנזכרי', וגם אח&quot;כ נתעלה עד הרצון העליון שכן 'משה' עם הכולל בגימט' רצו&quot;ן, ועל ידו יצאו ישראל ממצרים.</text>
      <sha1>e81tiu8ekyxqehrfcc59thho4mn9x5g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083302</id>
      <parentid>3083260</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T21:18:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3083302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57203" sha1="j8m9gtyuszzwzt9bmhafvk3quah4mb1" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים ג||א||}}
== א ==
{{טורים שווים | '''&lt;sup&gt;(שה&quot;ש ג, א):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי{{ש}}בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.'''}}|'''&lt;sup&gt;(איכה ב, יא):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי{{ש}}נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי{{ש}}בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה.'''}}}}

ארז&quot;ל ([[שיר השירים רבה ג א|שהש&quot;ר ג, א]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי. עַל מַרְעִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב'''}} ([[שמות כא יח|שמות כא, יח]]). עכ&quot;ל. וזה דומה למה שאמרו ([[ילקוט שמעוני שיר השירים#רמז תתקפ&quot;ו|ילקוט שה&quot;ש רמז תתקפ&quot;ו]]) על {{צ|'''חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי'''}} ([[שיר השירים|שה&quot;ש ב, ה]]). {{צ|['''אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבִינָא כְּשֶׁהָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה אָדָם מִתְאַוֶּה דְּבַר מִשְׁנָה, דְּבַר הֲלָכָה, דְּבַר תַּלְמוּד. וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין הַפְּרוּטָה מְצוּיָה] וּבְיוֹתֵר שֶׁאָנוּ חוֹלִים מִן הַמַּלְכִיּוֹת [אָדָם מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ דְּבַר מִקְרָא דְּבַר אַגָּדָה]'''}}. והנה לסיבת החולי {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} וכו'. והענין כי הנה המקונן אמר {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}} וכו'. וקשה שהרי מצינו ([[בבא מציעא נט א|ב&quot;מ נט, א]]): כי {{צ|'''שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ'''}}. ואם כן היאך {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו'. ולזה השיב הכתוב {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי''' עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי}}, כי העיקר ממה שהייתי מצטער לא היה בשביל העוונות ודרך תשובה רק היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} ולפיכך לא נתקבלו הדמעות, וזה דומה למה שפירשנו על מה שאמרו ז&quot;ל ([[איכה רבה א כה|איכ&quot;ר א, כה]]) על פסוק ([[איכה א ב]]): {{צ|'''וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ'''}}. {{צ|'''עַל כֹּהֲנֶיהָ, עַל גִּבּוֹרֶיהָ'''}} וכו'. שהקשה למה להם לרז&quot;ל להוציא הכתוב מפשוטו, אך מפני שהוקשה להם כמ&quot;ש כי {{צ|'''שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ'''}}, והיאך {{צ|'''דִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ'''}} ו{{צ|'''אֵין לָהּ מְנַחֵם'''}} וכו' ([[איכה א ב]]), לזה השיב מפני שהוא {{צ|'''עַל כֹּהֲנֶיהָ, עַל גִּבּוֹרֶיהָ'''}} וכיוצא, ולא היה דרך בקשה ותפלה מאתו ית', ולפיכך {{צ|'''אֵין לָהּ מְנַחֵם'''}} וכו' ע&quot;כ. וכן נמי כאן מפני מה {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}, הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, ולא שב בתשובה לפניו ית'. וראיה לדבר {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה'''}}. פי' במקום שהיה לי לאסוף עוללים ויונקי שדים, ו{{צ|'''בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ'''}} ([[יואל ב יז]]), ואז היתה תפלתי נשמעת בודאי כמו שכתוב אח&quot;כ {{צ|'''וַיְקַנֵּא ה' לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ'''}} ([[יואל ב יח]]). הנה עתה מתאחר ועוטף עולל ויונק ברחובות קריה ולכן לא נתקבלה תפלתי, ועל זה אמר ג&quot;כ {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, עַל מַרְעִי'''}}. לסבת החולי הנזכר, לא צעקתי בשביל החולי רק {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה הקב&quot;ה, ומכל מקום {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}. כמו שאמר הכתוב: {{צ|'''וְאָֽנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי'''}} מהם {{צ|'''בַּיּוֹם הַהוּא'''}} וכו' ([[דברים לא יח]]). ומכל מקום לא היה זה - אינו אלא לפי שעה כי אח&quot;כ {{צ|'''אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ'''}} ([[שיר השירים ג ד|שה&quot;ש ג, ד]]). והטעם שלא מצאתיו בתחלה הוא מפני כי {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו'''}} בהיותי במשכבי ועדיין היה חולי העוונות עלי ולא שבתי בתשובה שלמה עד {{צ|'''שְׁלוֹךְ שֶׁרֶץ טְבִילָה תַעַל'''}}&lt;ref&gt;(נוסח סליחות לער&quot;ה ושחרית יוה&quot;כ).&lt;/ref&gt;. ולכן {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}.

אי נמי ידוע כי עיקר גלותנו זה הוא בשביל שנאת חנם, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, ונפרדו כל א' מחבירו, ולכן {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} שאין מי שיעזור את חבירו להצילו, וכן ג&quot;כ {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}}, כמ&quot;ש החכם&lt;ref&gt;הובא בספר חסד אל לרב משה אלמושנינו דף י&quot;ד, ובמדרש תלפיות בשם ספר החינוך, ובספר יש נוחלין לאביו של השל&quot;ה הק'. והובא בס' אוצר מדרשים אייזנשטיין ח&quot;ב חלק המעשיות מעשה י&quot;ח בשם אדווש הפילוסוף.&lt;/ref&gt;: {{צ|'''רַבִּים [הַ]אוֹהֲבִים בְּמִסְפָּר, וּלְעֵת הַצוֹרֶךְ הֵם מְעַטִּים'''}}. והנה כבר ארז&quot;ל ([[שיר השירים רבה א יב|שהש&quot;ר א, יב]]): {{צ|'''לֹא נִתַּן שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִדָּרֵשׁ אֶלָּא לְשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל'''}}. ולכן נפרש {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, עַל מַרְעִי'''}} כמ&quot;ש, {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה הקב&quot;ה. וכאשר בקשתי להב&quot;ה כאן {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו'''}}, פי' למשכבי שהוא החולי הנזכר, {{צ|'''וְלֹא מְצָאתִיו'''}}, על דרך מ&quot;ש {{צ|'''וַֽעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹֽקֵיכֶם'''}} וכו' {{צ|'''וַֽהֲסִרוֹתִי מַֽחֲלָה מִקִּרְבֶּֽךָ'''}} ([[שמות כג, כה]]).

אי נמי הכתוב אומר: {{צ|'''מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה'''}} ([[משלי כח, ט]]). ועל דרך זה יאמר הכתוב: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' שלא נתקבלה תפלתי הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, והנה השבר הזה הוא שהפרידו תורה שבכתב מתורה שבעל פה ואין לך שבר גדול מזה, וזה גרם על ידי שנאת חנם וכמ&quot;ש [[זהר חלק ג פד ב|בזוהר פ' קדושים (דף פ&quot;ד ע&quot;ב)]]: {{צ|'''אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רִבִּי חִיָיא: בְּקַדְמִיתָא אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, לֹא תִשָּׂא, לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנוֹב בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי'''}} ([[שמות כ ב|שמות כ, ב־יג]]). {{צ|'''וְהָכָא אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין'''}} ([[ויקרא יט, ב|ויקרא יט, ב־ד]]). {{צ|'''אֶלָּא תָּא חֲזֵי מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין בְּעָלְמָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא חַד בִרְעוּתָא חֲדָא כְּהַהוּא יוֹמָא דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְּסִינַי. וְעַל דָּא כֹּלָּא דְּאִתְּמַר בְּלִישָׁנָא יְחִידָאי אִיתְּמַר. לְבָתַר בְּלִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין דְּהָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ כָּל כַּךְ כְּהַהוּא שַׁעְתָּא'''}} עכ&quot;ל. בעל אור יקר פי' {{צ|'''מִיּוֹמָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין'''}} וכו'. {{צ|'''הָעִנְיָן'''}} ([[שבת קמו א]]) {{צ|'''שֶׁפָּסְקָה זוּהֲמָתָן וְנִסְתַּלְּקָה שִׂנְאַת חִנָּם וְתַחֲרוּת מִבֵּינֵיהֶם, וּלְכָךְ הָיוּ בְּלֵב א' אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְנִיתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד. כִּי כְּפִי מַה שֶׁהֵם הַתַּחְתּוֹנִים כֵּן יְעוֹרְרוּ לְמַעְלָה, וְכֵיוָן שֶׁהֵם בְּלֵב א' שָׁאֲבוּ מֵי הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד, אָמְנָם אַחַר שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרַע, וּתְחִלָּתוֹ בְּשִׂנְאַת חִנָּם וּפֵירוּד הַלְּבָבוֹת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּלְכָךְ כְּשֶׁחָזַר הקב&quot;ה בְּפ' זוֹ וּשְׁנָאָם אֲמָרָם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל רִיבּוּי הַלְּבָבוֹת וּפֵירוּדָם, וּכְמוֹ שֶׁהָיוּ נֶחֱלָקִים בְּדֵעוֹת כָּךְ בָּא לָהֶם הַדִּבּוּר הָעֶלְיוֹן בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהִיא הִיא הַסִּבָּה שֶׁהוּצְרְכוּ לְשַׁנּוֹת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁאֲפִילּוּ בַּלְּבָבוֹת הָרַבּוֹת הֵם מְצוּוִים הַמִּצְווֹת. וְהוֹרָה עוֹד בָּזֶה כִּי פְּגַם שִׂנְאַת חִנָּם פּוֹגֵם הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נְטוּעָה בְּלִבּוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבִהְיוֹת הַלְּבָבוֹת א' הֲרֵי נְטוּעָה בְּאֶרֶץ א' וְכַן א' שֹׁרֶשׁ א'. וּבִהְיוֹת הַלְּבָבוֹת רַבּוֹת הֲרֵי הִיא כִּנְטִיעָה הַנְּטוּעָה בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת וְגַנּוֹת נִפְרָדוֹת, וְעוֹד כִּי הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הב&quot;ה, וְעִיקַּר הָאָדָם לְיַיחֵד וּלְקַשֵּׁר שְׁמוֹ קְצָתוֹ אֶל קְצָתוֹ בְּאָמְרוֹ קָרְבָּן ליהו&quot;ה, לְקַשֵּׁר י' בֵּהּ', ו' בֵּהּ', וְכֵן הַתּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל א' וְא' חֵלֶק בָּהּ וְאָחוּז כָּל א' וְא' בְּאוֹת אַחַת מִמֶּנָּה, וּבִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל מְיוּחָדִים בְּלִבּוֹתָם וְנִקְשָׁרִים בְּקֶשֶׁר אַהֲבָה הַתּוֹרָה מְיוּחֶדֶת בָּהֶם, וְאִם הֵם נִפְרָדִים מַפְרִידִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְגוֹרְמִים פֵּרוּד בִּשְׁמוֹ, וְזֶה טַעַם חוֹמֶר עֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם וְהַפְּגָם. וְלָזֶה בָּאָה הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהֵם גּוֹרְמִים בַּתּוֹרָה כִּבְ&quot;יָכוֹל'''}} עכ&quot;ל. וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} בביטול תורה כמו שאמרו ז&quot;ל ([[שבת קיט ב|שבת קיט, ב]]) [על {{צ|'''שְׁפוֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ'''}} ([[ירמיה ו יא|ירמיה ו, יא]])]. גם מהר&quot;ם אלשיך (בס' דברי נחומים) פי' הכתוב הזה על ביטול תורה: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב וְעֵינַיִם אַיִן לִרְאוֹת, וְאִם לִשְׁנוֹת מִשְׁנָה עַל פֶּה הִנֵּה חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}} וכו' ע&quot;ש. ועתה כנגד זה אמר {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}, כי עיקר רנה של תורה הנה היא בלילה ([[ויקרא רבה יט א|ויק&quot;ר יט, א]]). ואז {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} שאדם למד תורה במקום שלבו חפץ ([[עבודה זרה יט א|ע&quot;ז יט, א]]). ומהר&quot;ש אוזידה (בס' לחם דמעה) פי' בשם מהר&quot;ם קורדווירו ז&quot;ל: {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת. בִּשְׁבִיל דִּמְעוֹתָיו שֶׁל נ&quot;נ הָרָשָׁע שֶׁהָיוּ סִבָּה לְהַשְׁלִיטוֹ בְּכָל הָעוֹלָם לְכָךְ כָּלוּ עֵינַי וָחֳמַרְמְרוּ מֵעַי. וְזֶה נִלְמָד מִמִּדְרַשׁ תְּהִלִּים בפ' הנז' ז&quot;ל: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הב&quot;ה בִּזְכוּת ג' דְּמָעוֹת שֶׁהוֹרִיד אוֹתוֹ רָשָׁע הִשְׁלַטְתָּהּ אוֹתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם וכו''''}} ע&quot;ש עכ&quot;ל. ואפשר שכנגד זה אמרו במדרש ([[שיר השירים רבה ג ג|שהש&quot;ר ג, ג]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל בָּבֶל, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה דָּנִיֵּאל'''}} וכו'. כמ&quot;ש אח&quot;כ בתענית ([[תענית ח ב|דף ח, ב]]): שהיה מבקש רחמים על חורבן בית המקדש ונתקבלה אח&quot;כ תפלתו. והכוונה כי גם את זה [לעומת] זה עשה האלקים, וזכותם של צדיקים היא שעומדת כנגד רשעתם של רשעים ועל ידם הב&quot;ה מצילנו מידם. ועפ&quot;י הדרך של מהר&quot;ם קורדווירו אפשר לומר כלו בדמעות בשביל אותם הדמעות שהוריד עשו הרשע, כמשז&quot;ל [[זהר חלק ב יב ב|בזוהר פ' שמות (דף י&quot;ב ע&quot;ב)]] על {{צ|'''וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּֽבְךְּ'''}} ([[בראשית כז לח|בראשית כז, לח]]). בשביל זה {{צ|'''כָּלוּ עֵינַי'''}} אלו עיני העדה אלו סנהדרין והחכמים, שהרי בשביל אותם הדמעות בירכו יצחק ואמר לו {{צ|'''וְהָיָה כַּֽאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָֽרַקְתָּ'''}} וכו' ([[בראשית כז מ|בראשית כז, מ]]). ואמרו ז&quot;ל ([[בראשית רבה סז ז|ב&quot;ר סז, ז]]): {{צ|'''גזור עליו שמדים ואת שולט בו'''}}. והנה בס' הזוהר פ' בלק [[זהר חלק ג קצב ב|(דף קצ&quot;ב ע&quot;ב)]]: גבי וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ וכו' ([[דברים לג ב|דברים לג, ב]]). אמרו שכל א' מהשרים של עשו וישמעאל אמרו {{צ|'''טוֹל מִנְּהִירוּ דִילִי'''}} וכו'. ופירש אח&quot;כ ואמר וז&quot;ל: {{צ|'''אֶלָּא נָטַל בְּהַהוּא נְהִירוּ דְּאַפְשִׁיט בְּהוּ סמא&quot;ל חֶרֶב וְקָטוֹלָא, לְקָטְלָא בְּדִינָא, וּלְקָטְלָא בְּדִינָא כְּדְקָא יָאוּת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ'''}} ([[דברים לג כט|דברים לג, כט]]). {{צ|'''אַף עַל גַּב דְּלָא הֲוָה דִּילָךְ'''}} וכו' עכ&quot;ל. והכוונה כי בשעת מתן תורה קבלו כח משרו של עשו לדון דיני נפשות גם כי בידו של מלאך המות ניתן ברשותו של הב&quot;ה להמית נפש כל חי, וכאשר חטאו ישראל אז {{צ|'''וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל'''}} וכו' ([[שמות לג ו|שמות לג, ו]]). וסוף דבר {{צ|'''וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶֽׁבִי'''}} ([[במדבר כא א|במדבר כא, א]]), כמ&quot;ש בזוהר פ' הנז' [[זהר חלק ג קצג א|(דף קצ&quot;ג ע&quot;א)]]. והעיקר הוא כי עתה בטלו דיני נפשות, וכמ&quot;ש בפ' {{צ|'''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן'''}} ([[איכה ב י|איכה ב, י]]). וזהו {{צ|'''כָּלוּ'''}} בשביל הַ{{צ|'''דְּמָעוֹת'''}} הנז' {{צ|'''עֵינַי'''}}, גם {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} וכו'. במדרש הנעלם פ' תולדות [[זהר חלק א קמ ב|(זח&quot;א ק&quot;מ ע&quot;ב)]] על פ' {{צ|'''וַיִּתְרוֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ'''}} וכו' ([[בראשית כה כב|בראשית כה, כב]]). פי' {{צ|'''שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, אֵלּוּ הַשְּׁנֵי גֵאִים הַכָּבֵד וְהַלֵּב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַמּוֹחַ וְהַלֵּב'''}} וכו'. ואח&quot;כ אומר: {{צ|'''וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד. הַלֵּב חוֹשֶׁב וּמְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בִּידִיעַת בּוֹרְאוֹ, וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. הַכָּבֵד שֶׁדֶּרֶךְ טִבְעוֹ לָצֵאת וְלָצוּד צַיִד בְּפִיו וְלִבְלוֹעַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא נִקְרָא עָיֵף וכו', עד וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ. [וְהַלֵּב אוֹמֵר] תֵּן לִי הָרִאשׁוֹן וְהַמֻּבְחָר'''}} וכו' עכ&quot;ל בקצור. והכוונה כמו שפירשו בזוהר בפ' תרומה [[זהר חלק ב קנג א|(דף קנ&quot;ג ע&quot;א)]] בענין מח לב וכבד, כי הכבד נוטל בתחלה ונותן ללב וכו' ואח&quot;כ לשאר האברים. והדבר מובן וגם בחוש נראה שאם לא היה הכבד משלח המזון ללב ולשאר האיברים הנה היה בנין הגוף נהרס ונאבד ח&quot;ו, והנה הרי זה בא ללמד פי' יעקב ועשו רמז ללב וכבד, ונמצא למדים כי הנה הם דומים להם, וכל זמן שהכבד {{צ|'''וְרַב יַעֲבוֹד צָעִיר'''}}, והוא נותן הראשון והמובחר שהוא נהירו דיליה ללב שהוא יעקב אז כל בנין הגוף קיים והעולם כתקונו, אך כאשר עשו הרשע {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ'''}}, ונקט 'נשפך' לרמוז כי ממשלתו הוא דרך שפיכה ולא דרך נתינה, וזה היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, על דרך (רש&quot;י בראשית כה, כג): {{צ|'''לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחוּרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלִַים'''}}. וזה הנני אומר בראותי {{צ|'''בֵּעָטוֹף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}, כי האברים שהם פועלים הפעולות ונקראי' עולל, וגם הלב שהוא יונק מן הכבד הנה הם עטופים ברעב ברחובות קריה, והכוונה כי עשו שהוא הכבד הנה הוא נוטל השפע ואינו נותן ממנו אל הלב שהוא יעקב רק הכל מעכב לעצמו והנה הוא נשפך לארץ כמ&quot;ש, והנה לסיבת שליטתו של עשו נאמר {{צ|'''וַיֵּצֵא יַֽעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָֽנָה'''}} ([[בראשית כח י|בראשית כח, י]]). והוא רמז לגלות, כמשז&quot;ל במדרש ובזוהר ובהרבה מקומות. ובאותה שעה תקן תפלת ערבית כמשז&quot;ל ([[ברכות כו ב|ברכות כו, ב]]) על {{צ|'''ויפגע במקום'''}} ([[בראשית כח יא|בראשית כח, יא]]). והנה אז&quot;ל ([[ברכות כז ב]]) {{צ|'''תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת'''}}. והטעם כמו שפי' בזוהר פ' חיי שרה ([[זהר חלק א קלג א|דף קל&quot;ג ע&quot;א]]) ז&quot;ל: {{צ|'''אֲבָל תָּא חֲזֵי הַנֵּי תְּרֵי זִמְנֵי דִּתְרֵי צְלוֹתֵי לָאו אִינוּן אֶלָּא לְחַבְּרָא יַעֲקֹב בְּעַדְבֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִתְחַבָּרוּ דָּא בְּדָא אֲנַן לָא צְרִיכִין [יַתִּיר], דְּכֵיוָן דְּאִתְיְהִיבַת אִתְּתָא בֵּין אִינּוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וְאִתְחַבָּרַת בְּגוּפָא לָא אִצְטְרִיךְ יַתִּיר, וְעַל דָּא אֲנַן בָּעִינָן לְאִתְעָרָא תְּרֵין דְּרוֹעִין בְּגִין דְּאִתְיְהִיבַת בֵּינַיְיהוּ, [כֵּיוָן דְּאִיהִי בֵּינַיְיהוּ] גּוּפָא וְאִתְּתָא, מִלַּיְיהוּ בִּלְחִישׁוּ דְּלָא לְאַדְכָּרָא, וּבְגִין כָּךְ יַעֲקֹב מְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם תָּנִינָן. מַאי בַּמָּרוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר: וְאַתָּה מָרוֹם''' ([[תהלים צב ט|תהלים צב, ט]])}} וכו' ע&quot;כ. והכוונה נ&quot;ל כי תפלת שחרית בחסד, ותפלת מנחה בגבורה, וכיון שנאחזת השכינה בזרועות אינה צריכה זווג אל האמצע בת&quot;ת כי מעצמו נעשה, ותפלת ערבית היא בלאה וזהו יעקב משמש במרום שהיא לאה, ובפרט בתפלת ערבית שהיא מן החזה ולמעלה. והנה קודם הגלות היה כל זה נעשה מעצמו לפיכך היה רשות, אך עתה בזמן הגלות קבעו הדבר חובה וזהו {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי'''}} שהוא מן החזה ולמעלה ששם יש בחי' יסוד ומטה עליונה, וכמ&quot;ש ע&quot;ז בספר הכוונות: רחל היתה תחת מטתו של יעקב, והנה {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} זה יעקב הנז' אשר עליו נאמר {{צ|'''וַיֶּֽאֱהַב יַֽעֲקֹב אֶת רָחֵל'''}} ([[בראשית כט יח|בראשית כט, יח]]). {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו'''}} יען הנה הוא משמש במרום כמ&quot;ש, והנה תפלת ערבית נתקנה כנגד איברים ופדרים שהיו מתאכלים כל הלילה והיה עשן המערכה מתעקם והולך אל החצונים וממנו ניזונים כמבואר בזוהר [[זהר חלק ב קמא א|(ח&quot;ב קמ&quot;א ע&quot;א)]], וכן ג&quot;כ על ידי תפלת ערבית הגם כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} ונתפשט כמ&quot;ש, מ&quot;מ יסתלקו החצונים ולא יזיקו לישראל וכמ&quot;ש אח&quot;כ {{צ|'''וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא'''}} ([[בראשית כח יא|בראשית כח, יא]]). פי' על ידי מה שאמר {{צ|'''וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם'''}} שתקן תפלת ערבית כנז', וכאשר הלך חרנה שהוא בגלות כמ&quot;ש, עי&quot;ז {{צ|'''וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא'''}} שהיה לו נייחא, פי' בתוך הגלות.

ועל דרך האמת יאמר {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}. הנה הדמעות רמז למדת הדין [[זהר חלק ב יט ב|(ח&quot;ב י&quot;ט ע&quot;ב)]], וכן פי' מהר&quot;א גלאנטי על פ' זה. והנה דמע&quot;ה פי' המקובלים שהוא בגימטריא קי&quot;ט ועם הכולל כמנין ק&quot;כ צירופי אלקי&quot;ם שהם דין גמור, וכבר ביארנו בפ' הקודם {{צ|'''בְּתוּלוֹת יְרוּשָׁלַיִם'''}} דְּתַרְעִין דִּילָּה סְתוּמוֹת, ועתה אמר לא בלבד יסוד ומלכות דידה שהם תרעין דילה בכל מקום, אלא גם השערים האחרים אשר עליהם נאמר {{צ|'''פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק'''}} ([[תהלים קיח יט|תהלים קיח, יט]]), והם העפעפים המכסים על העינים, הנה גם אלו כלו בדמעות מכח הדין החזק, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}. והנה אמרו ז&quot;ל בס' הכוונות, כי ב' פעמים דמע&quot;ה בגימט' רח&quot;ל, על כן אמרו ([[זהר חלק ב צה א|ח&quot;ב צ&quot;ה ע&quot;א]]) כי רחל הנה היא עולימתא שפירתא דלית לה עיינין, עד אשר יבא אליה הארת החכמה מנ&quot;ה אשר עליהם אמרו ([[ברכות לב ב|ברכות לב, ב]]) {{צ|'''שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ'''}}. וזהו עתה {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת'''}} בשתי דמעות שהם בגימט' רח&quot;ל על ידם כלו עיני כמ&quot;ש, גם {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}. כמ&quot;ש לעיל בפ' {{צ|'''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר'''}} ([[רפואה למכה/שיר השירים ב/ג|לעיל שה&quot;ש ב, ג]]) בענין {{צ|'''רְאֵה ה' כִּי צַר לִי חֳמַרְמְרוּ מֵעָי'''}}. כי המעים של הנוק' נתקנו מכח הגבורות, וע&quot;י חסדי הז&quot;א מתמתקין, וכשהדין גובר ואין הז&quot;א משפיע חסד כמ&quot;ש על {{צ|'''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן'''}}. אז {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעָי'''}} מכח הדין ח&quot;ו, ובזה {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} שהוא כח הדין, נשפך לארץ {{צ|'''כְּקִיתוֹן'''}} כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי, וזה היה {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שנשברה ונתמעטה בעוה&quot;ר.

אי נמי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ'''}} וכו'. הנה בעת מיתת המלכים וירידתם למטה אז מן השברים נתהוו הקליפות כידוע, והנה הקליפות אין להם חיות והשפעה זולתי מכח הדין ובפרט כשהעוונות גורמים הם נוטלים שפע מצד הדין וזהו עיקר שליטתם וכל זה ידוע וזהו {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי'''}} שהוא כח הדין החזק שהוא דמיון הכבד שכולו דם, נשפך {{צ|'''עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שהם הכלים הנזכרי' שנשברו, והם נקראי' {{צ|'''שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}} שהיא המלכות שממנה נתהוית שבירת הכלים כידוע, גם פי' בדרוש הצלם בענין בריאת הוולד שתחלת ברייתו הוא הכבד והוא בסוד המלכות ובה היתה השבירה וזהו {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}, {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} פי' 'עולל ויונק' הם מט&quot;ט וסנדלפון. וכן פי' מהר&quot;א גלאנטי. ולפי דרכו שפי' שם בספרו שהיל&quot;ל בהתעטף עולל ויונק, לכך נ&quot;ל לפרש לשון לבישה ועטיפה ויפורש בעטף עולל ויונק שהעולל והיונק הם העטופים ומלבישים. והכוונה על השכינה המתלבשת בהם כידוע כי בזמן הגלות השכינה מתלבשת בהם וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}}. וזה היה {{צ|'''בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}} שהוא היסוד של המלכות הנק' 'רחובות', כמ&quot;ש מהר&quot;י סרוק בפי' עולם הבריאה. ויהיה פי' {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}} פי' מט&quot;ט וסנדלפון הנז' הנה הם מלבישים המלכות ביסוד שלה שע&quot;י נעשה היחוד בימות החול. ואפשר לפרש שהם נעשי' כדמות כנפים ביסוד שלה בשעת היחוד להגין עליה מן החצונים שלא יהנו ממנה, וכמו שפי' בס' הכוונות שכל העולמות נעשים אליה כדמות כנפים כזה: [[קובץ:כנפים.png|לא ממוסגר]], וזהו {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}. ופי' עתה ואמר כי אפי' בזמן היחוד מ&quot;מ נשפע הדין כמ&quot;ש, והוא על דרך הפלגה כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי הרבה פעמים כי המקונן הזכיר הרבה דברים על דרך הפלגה, וזה כדי לעורר הבכיה וההספד למען ישובו אל ה'. וכנגד כל זה אמר {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת'''}} וכו'. והנה בזוהר פ' תזריע ז&quot;ל ([[זהר חלק ג מב ב|ח&quot;ג מ&quot;ב ע&quot;ב]]): {{צ|'''רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת וגו'. עַל מִשְׁכָּבִי, בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי. אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָעָאת מִנֵּיהּ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנָהָא וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וְעַל דְּהִיא שְׁכִיבַת בְּאַרְעָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא, אָמְרָה עַל מִשְׁכָּבִי בָּעֵינָא, דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא, וְעַל דָּא בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי, דִּכְתִּיב הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים'''}} עכ&quot;ל. ואפשר לומר כי הוקשה לו שאם כוונת הכתוב הוא כפשוטו כדמיון אשה אין בעלה עמה ובהיותה במשכבה הנה היא חפצה וחושקת יבא אצלה, הנה אין דרך לבקש אז את בעלה אשר על זה יאמר בקשתיו וכו' והיל&quot;ל זכרתי את שאהבה נפשי. ומלבד זה הוקשה לו ג&quot;כ אם 'בלילות' נראה שאז היו לילות הרבה, וכפי הפשט מהפסוקים הנמשכים נראה שזה היה פעם א' שאירע לה כך. ולתרץ זה הקשה קושיא אחרת ואמר {{צ|'''בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ'''}} שאם הכוונה כפשוטו שבהיותה במשכבה בקשה אותו היל&quot;ל במשכבי, וזהו {{צ|'''בְּמִשְׁכָּבִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי'''}}, פי' הוקשה לו ג&quot;כ אומרו במשכבי שהוא המשכב המיוחד לה והוא שלה ומאי איריא אם הוא שלה היל&quot;ל במשכבי או על משכב בלילות ומהו על משכבי. והכוונה ג&quot;כ שאם נפרש 'משכבי' כמו בשכבי ותהיה המ' נוספת כמו המ' של מדבר משבר וכיוצא מ&quot;מ לא יצדק מלת 'על' וזהו {{צ|'''מַהוּ עַל מִשְׁכָּבִי'''}}. ולתרץ כל זה פי' מלת 'על' כמו בשביל וכמו שמפרש {{צ|'''אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''}}. ידוע כי השכינה בשם כנסת ישראל כאשר מתכנסים בתוכה נשמותיהם של ישראל ואז נעשית רבה, וכמ&quot;ש על פסוק {{צ|'''חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ'''}} ([[איכה ג כג|איכה ג, כג]]). ופי' כי המלכות נעשית רבה בכל לילה על ידי כללות נשמותיהם של ישראל. והנה בעת החרבן אמרו בס' הכוונות כי המלכות רחל, נקודה עשירית יורדת בכל לילה בבריאה והיא צועקת וקוראה לבעלה, כי היא עומדת בחוץ נדחית ממקומה בגלות, וז&quot;ס {{צ|'''אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקוֹט אֵל'''}} ([[תהלים פג ב|תהלים פג, ב]]) עכ&quot;ל ע&quot;ש. וזהו {{צ|'''כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל'''}} שהיא המלכות הנז' {{צ|'''אָמְרָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ'''}} שהוא ז&quot;א, {{צ|'''אָמְרָה עַל מִשְׁכָּבִי'''}} וכו' {{צ|'''וּבָעָאת מִנֵּיהּ עַל גָּלוּתָא בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין'''}}, כי ברדתה למטה יחשב לה היות בין שאר עמין מפני שאינם מינה, וכן ג&quot;כ יחשב בין שאר עמין למלכות של עשיה, כי כבר ביארנו כי כל אחד מהמלכיות של העולמות ירדו למטה ממדרגתם, והמלכות של עשיה עליה יאמר שירדה למקום הקליפות, וזהו {{צ|'''בְּגִין דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנָהָא'''}}. הורה לנו כמ&quot;ש בשם מהר&quot;א אזולאי כי אין הכוונה שנתערב קדש בחול ח&quot;ו, רק שהשכינה עושה לה שביל בתוך הטומאה ושורה בראש צדיק. וזהו {{צ|'''בְּגִין דְּיָתְבָא וכו' עִם בְּנָהָא'''}} דווקא ולא עם שאר עמין ח&quot;ו, אבל {{צ|'''שְׁכִיבַת לְעַפְרָא'''}} שהיא יורדת למטה ממדרגתה, ובפרט ברדתה בבריאה ששם יש הה' גבורות חזקות אשר ע&quot;ז אמרו ([[ברכות נא א|ברכות נא, א]]): {{צ|'''וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח'''}}. שהוא מקום הגבורות החזקות, וזהו {{צ|'''וּשְׁכִיבַת לְעַפְרָא'''}}. ולכן {{צ|'''וְעַל דְּהִיא שְׁכִיבַת בְּאַרְעָא אָחֳרָא מִסְאֲבָא'''}} ולכן היא צועקת וזהו אומרה: {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בָּעֵינָא'''}}. פי' באותם הלילות שהנני בגלות שהם לילות ממש, בין שנפרש בגלות הדומה ללילה. ואפשר שאמר 'בלילות' לרמוז על שתיהם, פי' בלילה ובגלו[ת]. וזהו בלילות כש{{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי'''}} שהוא היחוד שהיה מתיחד עמי בתחלה קודם החורבן ועתה שנטמאתי בגלות כביכול, וזה על דרך {{צ|'''הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאוֹתָֽם'''}} ([[ויקרא טז טז|ויקרא טז, טז]]). כי {{צ|'''לֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע כְתִיב''' ([[תהלים ה ה|תהלים ה, ה]])}} ([[שבת קמט ב|שבת קמט, ב]]), וזהו {{צ|'''דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא'''}}. והנסחא האמיתית בס' דרך אמת היא {{צ|'''דְּסָאִיבְּנָא בְּגָלוּתָא'''}}. וכן כתבו הרמ&quot;ק והרב הנשי&quot;א. והכוונה שהיא מרגשת כאב בהיותה בגלות ולכן {{צ|'''וְעַל דָּא בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ'''}}. כי ברדת אליה הארת ז&quot;א הנה היא עולה למעלה. ואם נפרש {{צ|'''קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''}} על יעקב שהוא לפני הקב&quot;ה שהוא ז&quot;א, {{צ|'''וּבָעָאת מִנֵּיהּ'''}}, פי' שאלה ממנו על אורך הגלות וכו' וכמ&quot;ש. והנה יעקב עיקר הארתו מיסוד אבא אשר הוא עיקר הגואל, וכמ&quot;ש בתהלות לאל עליון. ולכן אמר {{צ|'''וְעַל דָּא'''}} בשביל הזווג שהוא משכבי הנז', {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} שהוא יסוד אבא, {{צ|'''לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ'''}} פי' מן הגלות, אבל לא יצדק שאר דברי המאמר אם לא שנפרש על דרך מה שפי' על פסוק {{צ|'''כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגוּלָּתוֹ'''}} ([[תהלים קלה ד|תהלים קלה, ד]]). כי כשמזדווג יעקב עם רחל אז הם נעשי' כמו סגול עם יעקב. ומ&quot;מ נפרש על ז&quot;א כמ&quot;ש, ואמר {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}. הכוונה אפשר לפרש כמ&quot;ש על {{צ|'''וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ'''}} וכו' ([[בראשית לה יח|בראשית לה, יח]]). שהוא על שם ב&quot;ן בסוד {{צ|'''בֶּן אוֹנִי'''}} מצד הגבורות, {{צ|'''וְאָבִיו קָֽרָא לוֹ בִנְיָמִֽין'''}} מצד החסדים. והנה עיקר מה שאוהבת נפשה של רחל שהוא שם ב&quot;ן הנז' היא להתחבר עם החסדים, וכן ג&quot;כ מ&quot;ש {{צ|'''וַיֶּֽאֱהַב יַֽעֲקֹב אֶת רָחֵל'''}} ([[בראשית כט יח|בראשית כט, יח]]) הוא ע&quot;ז. וזהו {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה, לְאַפָּקָא לִי מִינֵּיהּ, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ'''}}, כי עיקר הזווג אינו אלא כשהיא נק' בשם אדנ&quot;י או בשם אלקים שאז היא בסוד הגדלות, אבל כשהיא בסוד קטנות, ה' אחרונה של שם, אעפ&quot;י שיש זווג אינו זווג שלם וזהו {{צ|'''דְּלָאו אָרְחֵיהּ לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ'''}}, שהוא סוד {{צ|'''וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ'''}} ([[חבקוק ב כ|חבקוק ב, כ]]). וע&quot;ז נאמר {{צ|'''פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ'''}}, וגם אמרו ([[תיקוני זהר ז ב|הקדמת ס' התיקוני' דף ז' ע&quot;ב]]) {{צ|'''יוּדֶי&quot;ךָ'''}}, שהוא שם כפול הוי&quot;ה ואדנ&quot;י. {{צ|'''קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי'''}}. אפשר לומר שדקדק אומרו {{צ|'''קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי'''}} היל&quot;ל ולא ענה, ולפיכך מפרש שענה אבל לא ענה אלי מפני שלא שמעתי ענייתו אלי, וזהו {{צ|'''וְלֹא עָנָנִי, דְּהָא בֵּינִי עַמִּין אָחֳרָנִין יָתִיבְנָא, וְקָלֵיהּ לָא שַׁמְעִין אֶלָּא בְּנוֹי'''}}, ולפיכך אני אומר {{צ|'''וְלֹא עָנָנִי'''}}, והביא ראיה מהכתוב {{צ|'''הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקִים'''}} ([[דברים ד לג|דברים ד, לג]]). הכוונה כמ&quot;ש על פי עצמו ומפי הגבורה. והכוונה שהקול שהוא ז&quot;א היה נשמע לישראל ע&quot;י שהיה מתגלה במלכות, וזהו {{צ|'''הֲשָׁמַע עָם'''}} שהם ישראל, {{צ|'''קוֹל אֱלֹקִים'''}} ת&quot;ת עם מלכות, וכיון שהם בגלות אין מי שיוכל לשמוע קולו כמ&quot;ש. והכלל העולה שכנסת ישראל נתרעמה לפניו ית' על העדר היחוד מפני שירדה למטה כמ&quot;ש. {{צ|'''רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת. אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי, וּלְבָרְכָא בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתֵּי יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא, [וְכַמָּה בִּרְכָאן] מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא'''}} עכ&quot;ל. אפשר לומר כי כוונת ר' יצחק היא לומר כי לא בלבד נתרעמה על העדר היחוד בחצות לילה, אלא שאפילו בזמן היחוד כגון בשעת התפלה ובשים שלום וכיוצא אינו זווג שלם, שהרי אמרו בס' הכוונות, כי עתה אחר התפלות שלנו מועילים לפי שעה להביא לנו נשמות חדשות בסוד אחור באחור בלבד עכ&quot;ל. ובאותו דרוש ג&quot;כ אמר שהזווג עליון שהוא אחר חצות הוא לחדש הנשמות הישנות, וזהו {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ'''}}. פי' על היחוד בעצמו אעפ&quot;י שהוא מתיחד עמי לעתים מיוחדים מ&quot;מ {{צ|'''אִתְרָעַמְנָא קַמֵּיהּ, דִּיְהֵא מִזְדְּוַּוג עַמִּי לְמֶחְדֵּי לִי'''}}. כי זה הזווג שהוא להוציא נשמות מסוד אחור באחור, אין בו שמחה לפני כי הוא בסוד הדין, ומה שאני מבקש הוא {{צ|'''אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}, פי' נשמות מצד החסד פנים בפנים, כי בזה יהיה מיתוק הגבורות שהוא עיקר השמחה, וגם יהיה שמחה מצד הבינה, וגם ברכה מצד אבא, וזהו {{צ|'''וּלְבָרְכָא לִי, בְּחֵידוּ שְׁלִים. דְּהָכִי תָּנֵינָן דְּמִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא'''}} שהוא ז&quot;א בקבלתו התרין עטרין מאו&quot;א שאז נקרא מלך. {{צ|'''בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל'''}} שהוא זווג פנים אל פנים, אז {{צ|'''כַּמָּה צַדִּיקִים יַרְתֵּי יְרוּתַת אַחֲסַנְתָּא קַדִּישָׁא'''}}, מצד הבינה בקבלתה מחכמה, {{צ|['''וְכַמָּה בִּרְכָאן'''] '''מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא'''}}. שמתהוים במלכות הנקראת עלמא, נשמות חדשות לצאת לעה&quot;ז. והנה ע&quot;י התרין עטרין שאמרנו שהם יוצאי' מיסוד או&quot;א הנה ע&quot;י הארת היסודות הנז' נעשה הזווג, וכמ&quot;ש על 'למען שמ&quot;ו' שהוא בגימט' דפ&quot;ק קס&quot;א, אחוריים של ב' יסודות הנז'. ועי&quot;ז 'באהבה' והם ג&quot;כ בגימט' רצו&quot;ן. והנה ע&quot;י הארת הב' יסודות הנז' יתמתקו הגבורות היורדות על ידי הדמעות, וכמ&quot;ש בפסוק פותח את ידיך. וא&quot;כ אעפ&quot;י ש{{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} כמ&quot;ש, מ&quot;מ ע&quot;י היסודות הנז' יתמתקו. וע&quot;י מה ש{{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}} ע&quot;י התפלה וכיוצא, הנה בזה יתמתקו הגבורות הנז', גם ישפיעו בה סוד החסדים ולא יהיו המעים חמרמר כמ&quot;ש, רק יתמתקו הדיני' עד ירחמנו עושנו, וכמ&quot;ש בזוהר {{צ|'''דְּהִיא יָתְבָא בֵּין שְׁאָר עַמִּין עִם בְּנַהָא'''}}. אפשר שהוא כנגד {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'''}} כמ&quot;ש. כי הנה השכינה בהיותה בגלות היא סובבת בכל יום לראות אם מוצאה צדיק להיות מרכבה אליו, ואם לא מצאה חוזרת לקן צפור שהוא מט&quot;ט, וזה רמוז בתקוני' תקון ו' ([[תיקוני זהר כא א|דף כ&quot;א ע&quot;א]]). וכשהיא עם בנהא שמצאה צדיקי' להיות מרכבה אליהם, אינה צריכה לעולל ויונק, ועל זה אמרה {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי'''}}. ובמדרש אמרו ([[שיר השירים רבה ג א|שהש&quot;ר ג, א]]): {{צ|'''כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי לִי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת, נִסְמְכוּ לִי לֵילוֹת לְלֵילוֹת'''}}. אפשר כי כוונתו לומר כי כיון שנסתלקו המוחין מז&quot;א ומנוק', וזהו {{צ|'''כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי מִן הַתּוֹרָה'''}} שהוא ז&quot;א, {{צ|'''וּמִן הַמִּצְווֹת'''}} שהיא מלכות, 'אז {{צ|'''נִסְמְכוּ לִי לֵילוֹת לְלֵילוֹת'''}}. פי' נסמכו שתי לילות, לילה ממש, ולילה של גלות וכמ&quot;ש.

עוד אמרו במדרש ([[שיר השירים רבה ג ב|שהש&quot;ר ג, ב]]): {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם'''}}. אפשר שכנגד זה אמר הכתוב {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו'. פי' כי בגלות מצרים כלו בדמעות עיני וכו' ולא נתקבלה תפלתי הוא מפני כי {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}. ולא היה דרך תפלה וכמ&quot;ש לעיל. וזהו שנאמר שם: {{צ|'''וַיֵּאָֽנְחוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל מִן הָֽעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ'''}} ([[שמות ב כג|שמות ב, כג]]). פי' בעוד שויאנחו בני ישראל מן העבודה ולא היו מתפללי' אל ה' אז ויצעקו היו צועקים ואינם נענים, אבל כאשר התפללו אז {{צ|'''וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָֽאֱלֹקִים'''}}. ואעפ&quot;י שזה לא היה רק {{צ|'''מִן הָֽעֲבֹדָֽה'''}}, וזהו {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}} וכו' וכמ&quot;ש לעיל. ולכן {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה משֶׁה'''}}. ועל ידו באה הגאולה לישראל. אי נמי ידוע כי על ידי מכירת יוסף נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו מצרים. ובזוהר חדש בסתרי תורה פ' וישב ([[זהר חדש מו ב|דף מ&quot;ו ע&quot;ב]]) פי' הטעם ואמר ז&quot;ל: {{צ|'''תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, קַיָּים לֵיהּ וּשָׁתִיל לֵיהּ עַל אִינְהוּ שִׁיתָּא יוֹמִין עִילָּאִין, וּשְׁבִיעָאָה דַּעֲלַיְיהוּ דִּבְגִינֵיהּ דִּשְׁבִיעָאָה דְּאִקְּרֵי צַדּיק מִתְּזָנִין עִילָּאִין וְתַתָּאִין, וַעֲלֵיהּ קָיְימִין וּבֵיהּ מִסְתַּמְּכִין, וְהוּא יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא דִילְהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. לְהַהוּא מְשַׁח רְבוּת עִילָּאָה דִּנָגִיד מִמּוֹחָא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין לְהַאי כֹּל. וּכְדֵין וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם [בְּעִתּוֹ], דְּהַאי כָּל כַּד אִתְעַר לְכַלָּה דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא, וְכוּלְּהוּ עָלְמִין בְּחֵידוּ בְּשַׁעֲשׁוּעָא. וּכְדֵין מַה כְּתִיב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וְגו'. וְדָא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָחִית מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְהַאי כָּל. וְכֵיוָן דְּהַאי כָּל אִתְבָּרֵךְ, כוּלְּהוּ עָלְמִין אִיתְבְּרִיכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב צַדִּיק ה' וְגו', קָרוֹב ה' וְגו', רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְגו'. וּכְמָא דִּבָּרָא הַאי בְּעָלְמָא עִילָּאָה בְּרָזָא דִשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, הָכִי בָּרָא בְּעָלְמָא תַּתָּאָה שִׁיתָּא זַכָּאֵי קְשׁוֹט וְחַד שְׁבִיעָאָה, כְּדִכְתִיב: גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים. וְכַד גָּרְמוּ חוֹבִין וְדָחוּ לְהַהוּא כָּל מֵאַתְרֵהּ דְּאִיקְּרֵי צַדִּיק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנָא גָּזַרְנָא''' וכו', ['''אֲמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'''] '''אַתּוּן חִלַּלְתּוּן לְהַאי שַׁבָּת דַּאֲנָא גָּזַרְנָא דִּיהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל שְׁאָר יוֹמִין וְאַתּוּן עֲבַדְתּוּן יָתֵיהּ עֶבֶד עֲבָדִין, אוּף אַתּוּן תִּסְבְּלוּן הַהִיא עוּבְדָּא קַשְׁיָא'''}} עכ&quot;ל. והנה המאמר הזה היה צריך ביאור רחב מה שאין בכחי, רק מה שצריך לעניינינו לפי פשוטן של דברים הוא כי על ידי יוסף הצדיק שהוא ביסוד, על ידו נשפע השפע ויורד החסד העליון שממנו סוד המזון, וגם יורד הרצון העליון שהוא נוצ&quot;ר - רצו&quot;ן, והוא {{צ|'''רַעֲוָא דְּרַעֲוִין'''}} שהוא יסוד דעתיק שהוא בדעת אריך, וכמ&quot;ש בס' עץ החיים ש&quot;ג ח&quot;ב פ' ז' ז&quot;ל. הרי מבואר בפי' כי עתיק יומין נתלבש היסוד שבו הנקרא ([[זהר חלק ג רפח ב|זח&quot;ג רפ&quot;ח ע&quot;ב]]): {{צ|'''חַד טוּרְנָא יָאָה'''}}, בסוד: {{צ|'''וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תוֹאַר'''}} ([[בראשית לט ו|בראשית לט, ו]]). {{צ|'''בְּסִימָא'''}}, כי החסדים שבו נותנן לנוק' לבסם הגבורות ולהמתיק, וזה היסוד אתלבש ואתכליל במצחא דעתיק שהוא האריך עכ&quot;ל. והוא נחית ממוחא סתימאה שהוא הראש השלישי מתלת רישין, שהיא חכמה דאריך אשר ממנה יוצאי' י&quot;ג תיקוני דיקנא שיש בהם תרין מזלות, מזל עליון נוצ&quot;ר. וזהו {{צ|'''וְדָא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָחִית מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְהַאי כָּל'''}} שהוא יסוד, {{צ|'''וְכֵיוָן דְּהַאי כָּל אִתְבָּרֵךְ, כוּלְּהוּ עָלְמִין מִתְבָּרְכֵי'''}}, שיורד השפע לכל העולמות, וכמ&quot;ש אח&quot;כ {{צ|'''צַדִּיק ה' וְגו', קָרוֹב ה' וְגו', רְצוֹ&quot;ן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה'''}}. (גם בב&quot;ר)&lt;ref&gt;'''(גם בב&quot;ר)''', לא ברור מה הכוונה לבראשית רבה או לספר אחר. &lt;/ref&gt; פי' ואתה נותן להם את אכלם, {{צ|'''דְּהַאי כָּל'''}} שהוא יסוד, {{צ|'''כַּד אִתְעַר לְכַלָּה דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא'''}} וכו'. וכל זה נעשה על ידי יוסף הצדיק, וכאשר גרמו העוונות ומכרו את יוסף אז חסרנו כל אלו, ותחת היות הרצון העליון ממתק הדין כמ&quot;ש מה שאמרו בס' הכוונות בפ' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצו&quot;ן, הנה עתה שמכרו את יוסף והורידוהו למטה למקום הקליפות, אין כאן מי שימתק הדין באופן כי {{צ|'''כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי'''}}, שהם כחות הדין הנז', וידוע כי אלו הם מונעים הפרנסה כמבואר שם בס' הכוונות, ולכן {{צ|'''חֳמַרְמְרוּ מֵעַי'''}}, בסוד {{צ|'''וַֽאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּֽעוּ'''}} ([[ויקרא כו כו|ויקרא כו, כו]]). וגם {{צ|'''נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי'''}}. שהוצרכו ללכת למצרים בשבר אשר הם שוברים, וכמו שפי' אח&quot;כ בזוהר חדש ([[זהר חדש מו ד|דף מ&quot;ו הנז' עמוד ד']]): {{צ|'''אֲמַר לוֹן יַעֲקֹב, בְּבָעוּ מִינַּיְיכוּ, חוּתוּ לְגָלוּתָא'''}}. וזה גרם אח&quot;כ {{צ|'''בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה'''}}. שהיו משליכים בניהם ליאור, מהם מעכו בבנין, מהם הרגו, מהם השליכו ליאור. וכמפורסם בכתוב ובמדרש. ולכן {{צ|'''עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה גָּלוּת מִצְרַיִם'''}} כמ&quot;ש, {{צ|'''בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה משֶׁה'''}}, אשר הוא ביסוד אבא הנתון תוך אי'. והוא בגימט' דפ&quot;ק קס&quot;א שהוא הרצון הנז', אשר על ידו יתמתקו הדינים הנזכרי', וגם אח&quot;כ נתעלה עד הרצון העליון שכן 'משה' עם הכולל בגימט' רצו&quot;ן, ועל ידו יצאו ישראל ממצרים.</text>
      <sha1>j8m9gtyuszzwzt9bmhafvk3quah4mb1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>337605</id>
    <revision>
      <id>3083215</id>
      <parentid>3082850</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T16:23:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="235484" sha1="hx6fqikc065uus7w1iglhp0jnz3tm1q" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971

&lt;מאגר תקן 2104188 קוד a163Y00000DuPCpQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 306|תקנות הנמלים|2650)), ((878|תיקון|2688)); ((תשל&quot;ב, 1371|תיקון|2867)); ((תשל&quot;ג, 14|תיקון - תקנות בדבר אגרות|2909)), ((235|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות גלנוע|2929)), ((469|תיקון מס' 3 - תקנות בדבר אגרות החסנה|2946)), ((521|תיקון מס' 4|2949)), ((838|תיקון מס' 5|2974)), ((914|תיקון מס' 6 - תקנות בדבר אגרות|2980)), ((1096|תיקון מס' 7|2991)), ((1105|תיקון מס' 8|2991)), ((1105|תיקון מס' 9|2991)), ((1838|תיקון מס' 10|3050)), ((1921|תיקון מס' 11|3055)); ((תשל&quot;ד, 270|תיקון - תקנות בדבר אגרות|3085)), ((481|תיקון מס' 2 - תקנות בדבר אגרות קשירת כלי שיט לכונסאות עגינה|3110)), ((543|ת&quot;ט|3113)), ((896|תיקון מס' 3|3154)); ((תשל&quot;ה, 1156|תיקון|3309)), ((1157|אגרת החסנה - הוראת שעה|3309)), ((1251|אגרות החסנה בנמל אילת - הוראת שעה|3314)), ((1253|תיקון מס' 2|3314)), ((1329|תיקון מס' 3|3318)), ((1658|תיקון מס' 4|3334)), ((1813|תיקון מס' 5|3343)), ((2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|3361)); ((תשל&quot;ו, 147|תקנות-שעת-חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|3406)), ((380|תיקון מס' 3|3426)), ((590|תיקון מס' 5 - תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|3440)), ((686|ת&quot;ט|3447)), ((1331|תיקון מס' 6|3505)), ((2482|תיקון מס' 8 [צ&quot;ל: מס' 7] - תקנות בדבר אגרות הנמלים|3581)); ((תשל&quot;ז, 533|תיקון מס' 8|3635)), ((644|תיקון מס' 9|3644)), ((1031|תיקון מס' 11|3669)), ((1215|תיקון מס' 12|3680)), ((1308|תיקון מס' 13|3687)), ((2232|תיקון מס' 13|3741)), ((2454|תיקון מס' 15|3753)); ((תשל&quot;ח, 622|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון]|3810)), ((1020|תיקון מס' 2|3833)), ((1717|תיקון מס' 3|3869)), ((1791|תיקון מס' 4|3873)), ((1951|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 5]|3881)), ((2091|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 6]|3890)); ((תשל&quot;ט, 28|תיקון|3899)), ((478|תיקון [צ&quot;ל: מס' 2]|3933)), ((675|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: מס' 3]|3943)), ((1214|תיקון מס' 3 [צ&quot;ל: מס' 4]|3984)), ((1478|תיקון מס' 4 [צ&quot;ל: מס' 5]|3998)), ((1867|תיקון מס' 5 [צ&quot;ל: מס' 6]|4025)); ((תש&quot;ם, 84|ת&quot;ט|4036)), ((779|תיקון|4078)), ((1159|תיקון מס' 2|4100)), ((1226|ת&quot;ט|4104)), ((1271|תיקון מס' 3|4107)), ((1271|הוראת שעה|4107)), ((1458|ת&quot;ט|4116)); ((תשמ&quot;א, 74|תיקון|4172)), ((198|תיקון מס' 2|4183)), ((956|תיקון מס' 3|4231)), ((1045|תיקון מס' 4|4238)), ((1275|תיקון מס' 5|4257)); ((תשמ&quot;ב, 722|תיקון|4323)), ((1159|תיקון מס' 2|4360)), ((1344|ת&quot;ט|4382)), ((1472|ת&quot;ט|4393)), ((1571|תיקון מס' 3|4398)), ((1616|ת&quot;ט|4402)); ((תשמ&quot;ג, 1392|תיקון|4496)), ((1626|תיקון מס' 2|4508)); ((תשמ&quot;ד, 790|ת&quot;ט|4581)), ((1303|תיקון|4618)), ((1444|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ה, 1254|תיקון|4802)), ((1430|תיקון מס' 2|4628)); ((תשמ&quot;ו, 699|תיקון מס' 3|4915)), ((1353|הוראת שעה|4963)), ((1353|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (הפחתת אגרות נמלים)|4963)); ((תשמ&quot;ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5150)), ((204|תיקון מס' 4|5150)), ((698|תיקון מס' 5|5180)), ((911|תיקון מס' 6|5190)), ((1018|תיקון מס' 7|5196)), ((1172|תיקון מס' 8|5206)); ((תשנ&quot;ב, 240|תיקון|5390)), ((458|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5400)), ((1167|תיקון מס' 2|5451)); ((תשנ&quot;ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה|5491)), ((289|תיקון|5492)), ((327|תיקון מס' 2|5496)); ((תשנ&quot;ד, 232|אגרת רציף לדלק - הוראת שעה|5564)), ((634|פטור מאגרות החסנה - הוראת שעה|5580)), ((1010|תיקון|5607)), ((1113|תיקון מס' 2|5611)), ((1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב - הוראת שעה (תיקון)|5611)), ((1290|תיקון מס' 3|5619)); ((תשנ&quot;ה, 428|תיקון|5646)), ((600|תיקון מס' 2|5655)), ((1726|תיקון מס' 3|5697)), ((1727|תיקון מס' 4|5697)), ((1887|תיקון מס' 5|5703)); ((תשנ&quot;ו, 68|ת&quot;ט|5711)), ((1001|תיקון|5760)); ((תשנ&quot;ז, 446|תיקון|5814)), ((701|תיקון מס' 2|5831)); ((תשנ&quot;ח, 254|תיקון|5871)), ((405|תיקון מס' 2|5880)), ((597|תיקון מס' 3|5889)); ((תשנ&quot;ט, 26|תיקון|5931)), ((186|תיקון מס' 2|5942)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((374|תיקון מס' 4|5953)), ((375|תיקון מס' 5|5953)); ((תש&quot;ס, 401|תיקון|6025)); ((תשס&quot;א, 194|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ב, 445|תיקון|6153)); ((תשס&quot;ג, 443|תיקון|6222)); ((תשס&quot;ו, 712|תיקון|6475)); ((תשס&quot;ח, 569|תיקון|6651)); ((תשס&quot;ט, 813|תיקון|6769)); ((תש&quot;ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6891)); ((תשע&quot;א, 173|תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|6942)); ((תשע&quot;ח, 218|תיקון|7886)); ((תשפ&quot;ה, 1424|תיקון|11803)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ב) --&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-21(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים=החוק|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - החוק), [[+|וסעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן - הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ט, תשנ&quot;ט-4, תשע&quot;ח)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;הוראת מסירה&quot; - [[סעיף 14 לפקודה|כמשמעותו של &quot;צו מסירה&quot; בסעיף 14 לפקודה]];
:- &quot;הפלגה בין-לאומית&quot; - הפלגה במסע בין-לאומי, כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]];
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים והרכבות;
:- &quot;זמן העבודה הרגיל&quot; - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;ימי מנוחה&quot; - ימי המנוחה הקבועים [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], ויום העצמאות כמשמעותו [[בחוק יום העצמאות, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;כלי שיט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטען במעבר בין נמלי&quot; (Cargo in Transit Between Ports) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
:: (2) הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
:: (3) הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
:- &quot;מטען במעבר יבשתי&quot; (Cargo in Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
:- &quot;מטען במעבר אווירי&quot; (Cargo in Sea-Air Transit) - מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
:: (1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
:: (2) הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
:- &quot;מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ&quot; - מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;מסוך&quot; - [[#1|כמשמעות &quot;מחסן עבר&quot; (([&quot;מסוך מעבר&quot;])) או &quot;אזור סיוור&quot; בפקודה]];
:- &quot;מסירה ישירה&quot; - מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
:- &quot;מסירה עקיפה&quot; - מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
:- &quot;מעגן סגור&quot; - חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת - חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
:- &quot;משגור&quot; - כלל הטובין לפי מטען אחד;
:- &quot;מיתקן נמל ייעודי&quot; - מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
:- &quot;נמל&quot; - נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
:- &quot;סימן עזר&quot; - סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
:- &quot;סימן עיקרי&quot; - הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
:- &quot;ספינת דיג&quot; - ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
:- &quot;פקיד מוסמך&quot; - פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
:- &quot;קברניט&quot; - רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;רב חובל נמל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]];
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;שיטעון&quot; (transshipment) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
:- &quot;שיטעון בין נמלי&quot; - העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
:- &quot;מכולה&quot; (freight container) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
:: (1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
:: (2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
:: (3) היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
:: (4) מידותיה אחידות כדלקמן:
::: (1) רחבה הוא 8 רגל;
::: (2) גבהה עד 9 רגל;
::: (3) ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
:: (5) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
:- &quot;מכולה שאינה רגילה&quot; - מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
:- &quot;המכלה&quot; - מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
:- &quot;גלנוע&quot; (Roll-on/Roll-off) - שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
:- &quot;כלי רכב מוביל&quot; - כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל-נוע (roll-trailer); לענין זה, &quot;גרור גל-נוע&quot; (roll-trailer) - גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל-נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
:- &quot;כלי רכב מובל&quot; - מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
:- &quot;סיור כלי רכב&quot; - פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
:- &quot;תקנות הספנות (ימאים)&quot; - [[תקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;תקנות ניהול התעבורה הימית&quot; - [[=תקנות ניהול התעבורה הימית|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;תצפית נמל&quot; - כהגדרתה [[בתקנות ניהול התעבורה הימית]].

== פרק שני: הוראות סדר כלליות ==

=== סימן א': שעות העבודה ===

@ 2. עבודה מחוץ לזמן הרגיל
: לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

=== סימן ב': כניסה ויציאה ===

@ 3. תחולה
: (א) הוראות [[סימן זה]] יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן - השטח המוגבל).
: (ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

@ 4. כניסה ברשיון (תיקון: תשנ&quot;ה-5)
: (א) לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
: (ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

@ 5. מתן רשיון
: מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

@ 6. המצאת רשיון
: השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי [[תקנה 5]] לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

@ 7. עיסוק
: לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

@ 8. הגבלות נוספות
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי-חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

@ 9. הצגת רשיון
: בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

=== סימן ג': רכב ===

@ 10. כניסת רכב לנמל
: לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 11. עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
: הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

@ 12. ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
: אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

@ 13. הגבלת זמן חניה
: לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ד': השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו ===

@ 14. הגבלות בשימוש
: מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

@ 15. איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
: לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

@ 16. איסור נטילת חול, אבנים וכו'
: לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': התנהגות אנשים בנמל ===

@ 17. מילוי אחר תנאי הרשיון
: מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

@ 18. איסור הסרטה וצילום
: (א) לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

@ 19. הצבת מודעות רק ברשות
: לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

@ 20. כניסה למסוך
: לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

@ 21. איסור דיג (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

@ 22. חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
: לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

@ 23. איסור רחצה (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל-חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

@ 24. הפגנות והתקהלויות
: (א) לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
: (ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
: (ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

== פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים ==

@ 25. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי [[סעיף 9 לפקודה]].

@ 26. סירוב לתת רשיונות
: מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
: (1) כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
: (2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
: (3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]], ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
: (4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

@ 27. תוקף רשיון
: תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

@ 28. תנאים לרשיונות
: (א) מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
: (ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע [[מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]].

@ 29. הצגת רשיון
: הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

@ 30. הצגת פרטים במקום בולט
: הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי [[תקנה 28(ב)]] באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

@ 31. שמירה
: לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

== פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP) ==

@ 32. רתיקת גווה (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

@ 33. המצאת רתוקות על-ידי הקברניט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
: (ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

@ 34. ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן (תיקון: תשע&quot;ח)
: בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

== פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות ==

@ 35. סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי -
: (1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
: (2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

@ 36. פיקוח על הנפת דגלי שיט
: (א) מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
: (ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

== פרק ששי: ניתוב ==

@ 37. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק - בנמל המפורט [[בתקנה 289 לתקנות אלה]] למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (2) נתב העוסק בפועל בניתוב - במיקשר הימי בנמל אשדוד - בבקשות לפי [[תקנה 42(1) עד (3)]];
:: (3) רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי [[תקנה 42(4) ו-(5)]];
:- &quot;נתב&quot; - בעל רשיון;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח [[סעיף 13 לפקודה]];
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 38. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 39. הגשת בקשה לרשיון
: בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן [[בפרק זה]] - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

@ 39א. תנאי כשירות כללית (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
: (1) הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי [[+|תקנה 20(1)(א)]] [[ופרק ד' לתקנות הספנות (ימאים)]];
: (2) שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
: (3) הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, &quot;מוסד רפואי מוסמך&quot; ו&quot;רופא מורשה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)]].

@ 40. בקשה לרשיון זמני (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש -
: (1) מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט [[בתקנה 39א]];
: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
: (3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
: (4) (((נמחקה);))
: (5) (((נמחקה).))

@ 41. בקשה לרשיון קבוע (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש -
:: (1) רשיון זמני תקף של המבקש;
:: (2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור [[בתקנה 39א(3)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 42. סמכויות הועדה (תיקון: תשע&quot;ח)
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 39]] ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
: (4) לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
: (5) לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

@ 42א. המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 39א(2)]] רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין-לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת (([במקור: לפחות])), או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ב) המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 42(3)]].

@ 43. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 44. חקירות הוועדה
: הועדה רשאית -
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
: (3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

@ 45. סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו (תיקון: תשע&quot;ח)
: רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
: (2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
: (3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

@ 45א. התליה לאלתר (תיקון: תשע&quot;ח)
: אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם [[בתקנה 39א]], כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

@ 46. פקיעת רשיון
: הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
: (2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

@ 47. (תיקון: תשל&quot;ג-8, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 48. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 49. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

== פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה ==

@ 50. הודעה על בואו של כלי שיט
: לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור [[בתקנה 48]] שאינו זקוק לשירותים בנמל.

@ 51. מסירת מיצהר היבוא
: (א) לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל -
:: (1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו [[בתקנה 218]] - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
:: (2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
:: (3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
:: (4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
: (ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
: (ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

@ 52. סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
: (א) לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
: (ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

@ 53. מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
: כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

== פרק שמיני: כלי שיט בנמלים ==

@ 54. תנועת כלי שיט בנמל
: לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

@ 54א. אמצעי קשר בכלי שיט (תיקון: תשל&quot;ה-7)
: (א) לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג&quot;מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
: (ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

@ 55. מצופי עוגנים (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

@ 56. הפעלת צופר (תיקון: תשע&quot;ח)
: לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

@ 57. כוח ההנעה של כלי השיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

@ 58. נוכחות אנשי צוות (תיקון: תשע&quot;ח)
: הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

@ 59. אמצעי ריתוק
: הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

@ 60. סוככי מגן (תיקון: תשע&quot;ח)
: קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

@ 61. קשירת כבלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
: (ב) לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

@ 62. הפעלת מדחף על יד רציף (תיקון: תשע&quot;ח)
: בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם -
: (1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
: (2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

@ 63. איסור חסימת נתיבי שיט וגישות (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

@ 64. עגינה וריתוק (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;הרשות&quot;, &quot;חברת נמל&quot; ו&quot;תאגיד מורשה&quot; - כהגדרתם [[בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]] (להלן - החוק);
::- &quot;רציף מסחרי&quot; - רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
::- &quot;מפעיל&quot;, לגבי כל רציף - חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
::- &quot;צוות תפעול&quot; - קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
: (א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות -
:: (1) לקבוע בכללים לפי [[סעיף 32(ב) לחוק]], ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן - נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ&quot;ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
:: (2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן - אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
::: (א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
::: (ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, &quot;זמן שהיית אניה בנמל&quot; - פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
::: (ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ&quot;ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל -
:::: (1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה - שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
:::: (2) ביום שישי - שלושה צוותי תפעול;
::: (ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
:::: (1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
:::: (2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
:::: (3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
:: ((פורסמו [[כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008]].))
: (א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
: (א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
: (א4) קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
: (א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
: (ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
: (ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
: (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
: (ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
: (ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור [[בסעיף 42(ג)(3) לחוק]], בכפוף להוראות [[+|סעיפים 43 עד 46]] [[ו-48 לחוק]].

@ 65. היתר ריתוק
: אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

@ 66. פריקת מטענים וטעינתם
: לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

@ 67. הגבלות בשירותי הנמל
: מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

@ 68. עיכוב פריקה וטעינה
: (א) כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

@ 69. מניעת נזק ממיתקני הנמל
: קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

@ 70. הודעה על גרימת נזק
: קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

@ 71. איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
: מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על-ידי כלי השיט בנמל.

@ 72. הרחקת כלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

== פרק תשיעי: ציוד ==

@ 73. עגורני חוף
: מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 74. חובת שימוש בעגורני חוף
: על אף האמור [[בתקנה 73]] יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

== פרק עשירי: מטענים ==

=== סימן א': מסמכי המטענים וסימונם ===

@ 75. טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
: נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

@ 76. רשימת טובין ליצוא
: לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן [[בפרק זה]] - טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

@ 77. סימון משקל טובין מיוצאים
: הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר-קיימא.

@ 78. המצאת רשימת טובין בשיטעון
: אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור [[בתקנה 76]] לענין הטובין שבשיטעון.

@ 79. הוראת מסירה (תיקון: תשנ&quot;ט)
: טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי [[סעיף 14 לפקודה]].

@ 80. תעודת יצוא
: יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
: (1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
: (2) שם המקבל;
: (3) משקלם של הטובין ונפחם;
: (4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
: (5) נמל היעוד.

@ 81. אי אחריות להטענת טובין
: רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

@ 82. פיקוח בעת פריקה וטעינה
: בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

=== סימן ב': מטענים ברציפים ===

@ 83. הנחת טובין בנמל
: (א) לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
: (ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

@ 84. אריזת טובין
: לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

@ 85. איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל (תיקון: תשל&quot;ג-5)
: (א) לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסילת ברזל&quot; - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

@ 86. איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
: (א) לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
: (ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

@ 87. בעלי-חיים בנמל
: מי שבפיקוחו נמצאים בעלי-חיים בנמל או המביא בעלי-חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

=== סימן ג': פריקה וטעינה ===

@ 88. מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
: הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

@ 89. הוראות לקברניט
: (א) מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
:: (1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
:: (2) השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
:: (3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
:: (4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
:: (5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

@ 90. מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
: (א) במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
: (ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

@ 91. רשימות טובין בפריקה
: ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

@ 91א. כיסוי מטענים בגלנוע (תיקון: תשל&quot;ז-2)
: כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

=== סימן ד': סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===

@ 92. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ט-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 93. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 94. מסירה ישירה טעונה אישור
: לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

@ 95. סמכות לסרב מסירה עקיפה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

== פרק אחד-עשר: טובין ללא תובעים ==

@ 96. דמי מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) נמכרו טובין בהתאם להוראות [[+|סעיף 21]] [[או 22 לפקודה]], ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
: (ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
: (ג) ניתנה הוראה בהתאם [[+|לסעיף 21]] [[או 22 לפקודה]] למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
: (ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
: (ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

@ 97. הודעה על מכירת טובין ללא תובעים (תיקון: תשל&quot;ה-5)
: (א) הודעה על מכירה של טובין כאמור [[בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]], תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
: (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
: (ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
: (ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

== פרק שנים-עשר: בטיחות ==

=== סימן א': אמצעי בטיחות ===

@ 98. אמצעי גישה לכלי שיט
: (א) הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
: (ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
: (ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

@ 99. עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור [[בתקנה 98]].

@ 100. כלי שיט בתנועה
: לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

@ 101. איסור לטפס
: לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

@ 102. שמירת דינים
: הוראות [[סימן זה]] אינן באות לגרוע [[מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947]].

=== סימן ב': מניעת דליקות בנמל וכיבוין ===

@ 103. איסור עישון בנמל
: לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

@ 104. איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
: לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

@ 105. כיבוי דליקות בנמל
: מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

@ 106. הרחקת טובין ממקום דליקה
: פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

=== סימן ג': מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין ===

@ 107. הגדרות
: [[בסימן זה]], &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 108. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

@ 109. הבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 108]] מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

@ 110. ריתוך אסור
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן [[בסימן זה]] - פעולות ריתוך) -
: (1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 111. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 110]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 112. אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
: (1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
: (2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 113. אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
: (3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
: (4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 114. אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
: המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
: (2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

@ 115. סמכויות מנהל הנמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 112]], [[113]] [[ו-114]], אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

@ 116. הודעה על דליקה בכלי שיט (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
: (ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

@ 117. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

@ 118. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

@ 119. הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: (((במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).))
: קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי [[תקנות 117]] [[או 118]].

@ 120. שימוש במלגזה לצורך שינוע
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

=== סימן ד': כללי ===

@ 121. אחריות מעביד
: חובה המוטלת על פי [[פרק זה]] תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

@ 122. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

== פרק שלושה-עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-3) ==

@ 123. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;אזור מוגבל&quot; - אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
::- &quot;אזור מניעה&quot; - אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
::: (1) טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
::: (2) עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
::- &quot;אזור סכנה א'&quot; - שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אזור סכנה ב'&quot; - השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
::- &quot;אנית חמרי נפץ&quot; - כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
::- &quot;בעל&quot; - הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
::- &quot;חמרי נפץ&quot; - כמשמעותם [[בחוק חמרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
::- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
::- &quot;הקודקס&quot; - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ&quot;ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
: (ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
: (ג) הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

@ 124. הודעה על מטען (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם [[לטופס 1 שבתוספת השניה]].
: (ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה [[תוספת שניה לוח א|שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה]], לפי הענין.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר [[בפרק זה]], כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

@ 125. סיווג בהעדר הודעה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא נמסרה הודעה לפי [[תקנה 124(א)]], או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

@ 126. עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: (א) אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
: (ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

@ 127. אמצעים לגרירה בשעת סכנה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
: (ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

@ 128. טעינת חמרי נפץ ופריקתם (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
: (ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
: (ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, &quot;בודק מוסמך&quot; - כמשמעותו על פי [[סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].
: (ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

@ 129. כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות [[התוספת השניה]].
: (ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה &quot;א&quot; שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה &quot;א&quot; התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי [[טופס 2 בתוספת השניה]];
:: (2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם [[לטופס 2 בתוספת השניה]], כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה&quot;ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה &quot;א&quot;.

@ 130. חובת זהירות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
: (ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

@ 131. דגל ומאור (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות [[טופס 3 בתוספת השניה]] ובשעות הלילה - לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן - באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

@ 132. איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: (א) לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
: (ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

@ 133. מניעת דליקות והתפוצצויות (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
: (ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
: (ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
: (ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
: (ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
: (ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

@ 134. ((שילוט)) (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: &quot;'''אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל'''&quot;.

@ 135. איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;אש גלויה&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
: (ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
: (ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
: (ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

@ 136. איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

@ 137. איסור פעולות המתיזות גצים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

@ 138. כוננות האניה וצוותה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

@ 139. איסור פירוק מנועי האניה (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשע&quot;ח)
: הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי-קיום הכוח המניע של האנייה.

@ 140. אמצעי בטיחות נוספים (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור [[בפרק זה]].

@ 141. הרחקת חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
: (ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
: (ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
: (ד) בכפוף לאמור [[בתקנה 128]], לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

@ 142. אריזה וסימון (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
: (ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

@ 143. תקינות מכולות וכלי-רכב (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

@ 144. פיקוח על טעינה ופריקה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
: (ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

@ 145. תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
: (ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
:: (2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
: (ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
: (ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות [[פרק זה]], מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
: (ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

@ 146. כיסוי חמרי נפץ (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: (א) קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
: (ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
: (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

@ 147. איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע (תיקון: תשמ&quot;ד-3, תשמ&quot;ה-2)
: (א) לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
: (ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
: (ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס &quot;Ex&quot; או &quot;EE&quot;.
: (ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס &quot;DS&quot; (דיזל) או &quot;EE&quot; (חשמל).

@ 148. איסור כניסה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה &quot;א&quot; שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 149. הודעה על תקלה (תיקון: תשמ&quot;ד-3)
: קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

@ 149א. (תיקון: תשל&quot;ח-3, תשמ&quot;א-5, תשמ&quot;ד-3) : (((בוטלה).))

== פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 150. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור סכנה&quot; - מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים&quot; - כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
:- &quot;אימ&quot;ו&quot; - הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
:- &quot;בעל&quot; - קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;גז&quot; - לרבות אדי חומר מסוכן;
:- &quot;הנחיות אימ&quot;ו&quot; - ההנחיות הכלולות בספר &quot;תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;חומר לקיח&quot; - חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ&quot;ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם [[בפרק 13 לתקנות אלה]];
:- &quot;חומר מסוכן ארוז&quot; - חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
:- &quot;חומר מסוכן בצובר&quot; - חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
:- &quot;חמרים מסוכנים מוצקים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;חמרים מסוכנים נוזלים בצובר&quot; - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
:- &quot;כלי קיבול&quot; - מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
:- &quot;מחסן חמרים מסוכנים&quot; - אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
:- &quot;מינגש&quot; - אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
:- &quot;מסוף&quot; - אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
:- &quot;מנהל מסוף&quot; - אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
:- &quot;מספר או&quot;ם&quot; (UN Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;מפעיל מחסן&quot; - בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
:- &quot;מפעיל מיתקן&quot; - בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
:- &quot;מקרה חירום&quot; - מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
:- &quot;נוהלי חירום&quot; (EM'S) - ההנחיות הכלולות בספר &quot;נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים&quot;, בהוצאת אימ&quot;ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;עובד במיתקן&quot; - מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
:- &quot;רציף&quot; - אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
:- &quot;מפיל רציף&quot; - בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
:- &quot;קבוצת סיכון&quot; (UN Class) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו&quot;ם להובלת מטענים מסוכנים;
:- &quot;קודקס של אימ&quot;ו&quot; (IMDG Code) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ&quot;ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
:- &quot;רמת סיכון&quot; - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ&quot;ו;
:- &quot;שינוע&quot; - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

=== סימן ב': כללי (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 151. הודעה על חמרים מסוכנים (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב)
: (א) בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן - ההודעה) בנוסח הקבוע [[בטופס 1 בתוספת השלישית]]; לגבי משך הפלגה קצר מ-24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
: (ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ&quot;ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

@ 151א. (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 152. קשר האניה עם החוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

@ 153. פעולה הקשורה בחומר מסוכן (תיקון: תשמ&quot;א-3, תשנ&quot;ב)
: (א) שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ&quot;ו והקודקס של אימ&quot;ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
: (ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
:: (1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו&quot;ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
:: (2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
:: (3) נוהלי חירום.

@ 154. פיקוח על שינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן - הקצין המפקח).
: (ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
: (ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

@ 155. נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -
:: (1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
:: (2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
:: (3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
:: (4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
: (ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
: (ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

@ 156. עישון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
: (ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
: (ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
: (ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור [[בתקנה 168]].

@ 157. איסור ביצוע עבודות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
: (ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

@ 158. מאור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

@ 159. שימוש בציוד חשמלי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת&quot;י 786 של מכון התקנים הישראלי.

@ 160. שינוע בתנאי מזג אויר קשים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

@ 161. הודעות על תקלות ופעולות חירום (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן -
:: (1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
:: (2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
:: (3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
:: (4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
:: (5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
:: (6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
:: (7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
: (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

@ 162. בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק -
:: (1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
:: (2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
:: (3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
: (ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
: (ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

@ 163. סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
: (ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
: (ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

=== סימן ג': חמרים מסוכנים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 164. קשירה, ריתוק וניתוק של אניה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל - אחרת.
: (ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -
:: (1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
:: (2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
:: (3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;
:: ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
: (ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

@ 165. דגל ואור אדום (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי [[טופס 3 שבתוספת השניה]], ויאיר בשעות הלילה - מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן - בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

@ 166. איסור שיוט כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור [[בתקנה 165]], אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

@ 167. גידור וסימון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

@ 168. שילוט (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
: {{ממורכז|{{מוגדל|'''אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار'''}}}}
: {{ממורכז|{{מוגדל|'''הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة'''}}}}

@ 169. אמצעי מיגון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

@ 170. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

@ 170א. אספקת צידה ודלק (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
: (ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

@ 170ב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על-פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

=== סימן ד': חמרים מסוכנים נוזלים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-2) __NOSUB__ ===

==== חלק א': ניהול מסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה א&gt; ====

@ 170ג. עבודות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ד. בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

@ 170ה. הדרכת עובדי המיתקן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

@ 170ו. ביקורות לסידורי בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
: (ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
: (ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

==== חלק ב': עבודה במסופים (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3) &lt;עוגן סימן משנה ב&gt; ====

@ 170ז. תעודת כושר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ&quot;ו.

@ 170ז1. (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;ב) : (((בוטלה).))

@ 170ח. קשר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות [[תקנה 152]], יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
:: (1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג &quot;קו ישיר&quot; המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
:: (2) באלחוט (תג&quot;מ - V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
:: (3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
: (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
: (ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

@ 170ט. ביקורת בטיחות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי [[טופס 2 שבתוספת השלישית]] ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
: (ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
: (ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

@ 170י. פעולות מקדימות לשאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
: (ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
: (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

@ 170יא. שאיבת החומר המסוכן (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי -
:: (1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
:: (2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
:: (3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
:: (4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

@ 170יב. מניעת גלישה ונזילה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ט-3)
: (א) לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי -
:: (1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ&quot;ו;
:: (2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
: (ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

@ 170יג. צנרת וצינורות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן -
: (1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
: (2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
: (3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ&quot;ו;
: (4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
: (5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
: (6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
: (7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

@ 170יד. השלמת פעולות שאיבה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי -
: (1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
: (2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
: (3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

@ 170טו. כניסה למקומות איחסון (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
: (ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
: (ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

@ 170טז. אחסנה ודיווח (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל-24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

@ 170יז. שינוע בין כלי שיט (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע&quot;ח)
: שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

@ 170יח. שינוע מכלי שיט לכלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

@ 170יט. הוצאת אניה מהנמל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

@ 170כ. כוננות במסוף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

=== סימן ה': חמרים מסוכנים מוצקים בצובר (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כא. כניסה למקומות איחסון ושינוע (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי -
: (1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
: (2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
: (3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות [[תקנה 170טו(ב) ו-(ג)]].

@ 170כב. פליטת אבק (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
: (ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

@ 170כג. אבק נפיץ (תיקון: תשנ&quot;ב)
: קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

=== סימן ו': חמרים מסוכנים ארוזים (תיקון: תשנ&quot;ב) ===

@ 170כד. אריזה וסימונה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי -
:: (1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
:: (2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
:: (3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
: (ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כה. תכנית סיוור (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
: (ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כו. חמרים מסוכנים במכולות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי [[טופס 3 בתוספת השלישית]] במסירה ישירה (להלן - חומרים המסווגים במסירה ישירה).
: (ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ&quot;ו.

@ 170כז. כלי רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

@ 170כח. תנאי מסירה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
: (ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
: (ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך [[סימן זה]], כמסווגים במסירה עקיפה.

@ 170כט. חומרים בעלי סיכון מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ב)
: על אף האמור [[בתקנה 170כח]], חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או&quot;ם: 5.2 - פרוקסידים אורגניים, 6.2 - חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 - חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

@ 170ל. אמצעי זהירות כלליים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
: (ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
: (ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

@ 170לא. ניקוי כלי קיבול ונטישתם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 170לב. אחסנה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ&quot;ו.
: (ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

@ 170לג. הפרדת חמרים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ&quot;ו.

@ 170לד. מניעת גזים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

== פרק חמישה-עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים ==

=== סימן א': מניעת זיהום (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 171. מניעת זיהום בנמל
: לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

@ 172. איסור שפיכת שופכין לים
: לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

@ 173. מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
: (א) קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות [[תקנה 177]].
: (ב) קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

=== סימן ב': מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 174. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מי שיפוליים שמנוניים&quot; - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
:- &quot;מיכלית&quot; - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
:- &quot;מפקח ימי&quot; - מפקח כלי שיט כמשמעותו [[בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;תקופת שהייה&quot; - תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

@ 174א. איסור שפיכת מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6)
: לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

@ 174ב. הזרמת מי שיפוליים שמנוניים (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: (א) כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
: (ב) האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

@ 174ג. אגרת איסוף מי שיפוליים (תיקון: תשל&quot;ה-6, תשל&quot;ז-7)
: קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי [[תקנה 174ב(א)]], ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע [[בחלק ו' לתוספת החמישית]] בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

=== סימן ג': פסולת וטובין מקולקלים (תיקון: תשל&quot;ה-6) ===

@ 175. חובות הקברניט למניעת זיהום
: (א) קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
: (ב) קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

@ 176. מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
: (א) הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
: (ב) אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

@ 177. סילוק פסולת
: פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

@ 178. הוצאות סילוק פסולת
: הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

@ 179. ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
: בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

@ 180. מניעת מפגעים
: (א) הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
: (ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 181. טובין מקולקלים שנפרקו
: (א) טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן [[בפרק זה]] - טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
: (ב) נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
: (ג) מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

@ 182. טובין מקולקלים שהובאו לנמל
: הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

@ 183. השמדת טובין מקולקלים
: (א) מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
: (ב) רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
: (ג) השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

@ 184. הוצאות השמדת טובין מקולקלים
: הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור [[בתקנה 183(א) ו-(ב)]] ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

@ 185. תחולה
: הוראות [[תקנות 175 עד 179]] יחולו במעגן הסגור.

== פרק ששה-עשר: אניות טרופות ==

@ 186. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;כלי שיט&quot; - כמשמעות אניה [[בסעיף 26 לפקודה]];
:- &quot;דרישה&quot; - הודעה בכתב כאמור [[בסעיף 27(א), (ב) ו-(ד) לפקודה]].

@ 187. דרכי מסירת דרישה
: (א) דרישה תימסר בטופס לפי [[התוספת הרביעית]].
: (ב) דרישה תימסר -
:: (1) אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים - במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
:: (2) אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים - בפרסום ברשומות.

@ 188. תוכן הדרישה
: רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל -
: (1) להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
: (2) להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

== פרק שבעה-עשר: אגרות (תיקון: תשל&quot;ח) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 189. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ו-4, תשל&quot;ו-5, תשל&quot;ז-7, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6, תש&quot;ם, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ד-3, תשנ&quot;ד-6, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) [[בפרק זה]] [[ובתוספת החמישית]] -
::- &quot;אורך כלי שיט&quot; - האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן [[בפרק זה]] - תעודת רישום), והמחושב במטרים;
::- &quot;טונה&quot; - 1,000 קילוגרם ברוטו;
::- &quot;טונה נפח&quot; - 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
::- &quot;יממה&quot; - פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
::- &quot;מעגן הדיג בקישון&quot; - תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
::- &quot;משגור קטן&quot; - טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק&quot;ג ביבוא ועל 3,000 ק&quot;ג ביצוא;
::- &quot;משמרת&quot; - משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
::- &quot;עולה&quot; - מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, תש&quot;י-1950]], או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי [[חוק הכניסה לישראל, תשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תבואות&quot; - תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
::- &quot;תחום מספנות ישראל&quot; - השטח שהוחכר למספנות ישראל בע&quot;מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע&quot;מ מיום 3 ביוני 1965;
::- &quot;תפוסה של כלי שיט&quot; - התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
::- &quot;אגרה&quot; - לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
::- &quot;יום שינוי&quot; -
::: (1) כל יום לגבי האגרות שלהלן:
:::: (א) אגרת איסוף מי שיפוליים לפי [[סימן ב' בפרק חמישה עשר]];
:::: (ב) אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי [[סימן ב' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ג) אגרת הוצאת אשפה לפי [[סימן ג' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ד) אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי [[תקנות 220]] [[ו-221]] [[בסימן ד' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ה) אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי [[תקנה 236]] [[בסימן ה' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו) אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי [[סימן ז' בפרק שבעה עשר]];
:::: (ו1) אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית לפי [[סימן י&quot;ג]];
:::: (ז) אגרות נוסעים וחפציהם לפי [[סימן י&quot;ד בפרק שבעה עשר]];
:::: (ח) אגרות לשירותים המפורטים [[בסעיף 20 לחלק ד' בתוספת החמישית]];
:::: (ט) אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות [[בסעיף 24 לחלק ה' בתוספת החמישית]];
::: (2) כל 1 בחודש החל ביום י&quot;ב בטבת תש&quot;ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו [[בפרק זה]], למעט:
:::: (א) האגרות המנויות בפסקה (1);
:::: (ב) אגרות אחסנה;
:::: (ג) אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
:::: (ד) אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי [[סימן י&quot;ב]];
::: (3) על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת &quot;השער החדש&quot;, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
::: (4) מדי שלושה חדשים, ב-1 לחודש, החל ביום י&quot;ח בניסן תשמ&quot;ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::: (5) המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו-(2) כולן או מקצתן;
::- &quot;השער החדש&quot; -
:: (1) השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (2) ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת &quot;יום שינוי&quot;;
:: (3) השער היציג האחרון שפורסם לפני ה-16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות [[בסימן י&quot;ז]];
::- &quot;השער היציג&quot; - שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
::- &quot;שער הבסיס&quot; - שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
: (ב)(1) האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס.
:: (2) האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת &quot;יום שינוי&quot; ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
: (ג) האגרות לפי [[סימן ו']] למעט לפי [[תקנה 242(ב)]] וכן לפי [[תקנה 254]] ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב-1 בכל חודש.
: (ג1) התשלום בעד החסנה לפי [[תקנה 242(ב)]] ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
: (ג2) האגרה לפי [[סימן י&quot;ב]] תשתנה ב-1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
: (ד) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי [[חוק מס ערך מוסף, תשל&quot;ו-1975]].
: (ה) לענין תשלום אגרות לפי [[פרק זה]], יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ -
:: (1) כאשר הוא נפרק מכלי שיט - כמטען יבוא;
:: (2) כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט - כמטען יצוא.

@ 189א. שיעורי אגרות (תיקון: תשמ&quot;ט-5)
: האגרות המנויות [[בתוספת הששית]] ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

=== סימן ב': אגרות כלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) ===

@ 190. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 191. הצגת תעודת רישום (תיקון: תשל&quot;ח)
: עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

@ 192. חישוב התפוסה (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת - על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה -
:: (1) על ידי מדינת ישראל;
:: (2) על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
:: (3) על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
: (ב) הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
: (ג) אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
: (ד) שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
: (ה) האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

@ 193. אגרות לכלי שיט נמליים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור [[תוספת חמישית חלק א פרט 1|בסעיפים 1]] [[ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה [[בתוספת האמורה]] אגרה שנתית -
:: (1) לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
:: (2) לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
: (ב) האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
: (ג) בתקנה זו, &quot;כלי שיט נמליים&quot; - גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

@ 194. אגרות כלי שיט שארכו פחות מ-24 מטרים (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשמ&quot;ט-6, תשנ&quot;ה-4, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור &lt;!-- (([במקור: ומעגן ואגרת מינגש])) --&gt; אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
:: האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
:: (1) אגרה יומית – [---] 0.80
:: (2) אגרה לשבוע או חלק ממנו – [---] 2.00
:: (3) אגרה לחודש או חלק ממנו – [---] 6.00
:: (4) אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – [---] 30.00
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט קטן&quot; - כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ-24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

@ 195. כלי שיט של צה&quot;ל (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: כלי שיט של צה&quot;ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור&lt;!-- (([במקור: ומינגש])) --&gt;.

@ 196. אגרות לספינות דיג (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-8, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ע)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]], תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל -
:: (1) בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
:: (2) אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
: (ב) (((בוטלה).))
: (ג) (((בוטלה).))

@ 196א. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 197. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 198. כלי שיט במצוקה (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: (א) כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור&lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt;, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
: (ב) בתקנה זו, &quot;כלי שיט במצוקה&quot; - כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

@ 199. כלי שיט לצרכי לימוד (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור &lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt; כל עוד הוא משמש כך.

@ 200. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 201. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 202. אגרות מגדלור מוזלות &lt;!-- (([במקור: אגרות מגדלור ועגינה מוזלות])) --&gt;(תיקון: תשמ&quot;ג-2, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע)
: כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור &lt;!-- (([במקור: ועגינה])) --&gt; שנקבעה [[בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 203. (תיקון: תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 203א. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

@ 204. פטור מאגרת מגדלור &lt;!-- (([במקור: פטור מאגרות מגדלות, מינגש ומעגן])) --&gt; (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור&lt;!-- (([במקור: אגרות מגדלות, מינגש ומעגן])) --&gt;, כולה או מקצתה.

@ 205. אגרות מוזלות לאניות גלנוע (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע)
: בכפוף לאמור בתקנות -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה [[בחלק א' לתוספת החמישית]].

@ 205א. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 205ב. (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 206. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 207. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 208. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 209. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 210. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 211. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 212. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ג': אגרת הוצאות אשפה (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) ===

@ 213. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 214. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 215. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 216. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217. (תיקון: תשל&quot;ו-3, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 217א. (תיקון: תשמ&quot;ג-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ד': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 218. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א-4, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-4, תשמ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 219. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 220. (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 221. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 222א. (תיקון: תשמ&quot;א-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 223. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 224. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225א. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225ב. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-5, תש&quot;ם-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 225ג. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ד. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ה. (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 225ו. (תיקון: תשל&quot;ז-3, תשל&quot;ח) : (((בוטלה).))
@ 226. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 227. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 228. (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 229. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 230. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 231. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 232. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ה': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 233. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 234. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 235. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 236. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 237. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 238. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 239. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ו': אגרות החסנה (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 240. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-4, תש&quot;ם-5, תשמ&quot;א-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ט, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ד-5, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;החסנה ממושכת&quot; - החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו [[בתקנה 218]], של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ-100 טון או מ-20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
:- &quot;תקופת החסנה&quot; - תקופה בת ששים ימים;
:- &quot;ימי החסנה&quot; -
:: (1) לגבי טובין מיובאים או בשיטעון - כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
:: (2) לגבי טובין המיועדים לייצוא -
::: (א) מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
::: (ב) שאר טובין - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
:: (3) (((פקעה);))
:- &quot;ימי פטור&quot; - כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
:: (1) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
:: (2) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
:: (3) עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין-נמלי;
:: (4) שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין-נמלי;
:: (5) שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
:- &quot;מכונית&quot; - מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
:- &quot;מכונית נוסעים&quot; - רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם [[בתקנות התעבורה, תשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה);
:- &quot;מכונית מסחרית&quot; - רכב מסחרי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]] ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק&quot;ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]];
:- &quot;משאית&quot; - רכב מסחרי כמשמעותו [[בתקנות התעבורה]], למעט מכונית מסחרית;
:- &quot;מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מכולה רכובה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מפעיל מסוף רכוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שבוע&quot; - תקופה של שבעה ימים;
:- &quot;טונה&quot; - טונה ברוטו כאמור [[בתקנה 224]].

@ 241. אגרות החסנה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ב-3, תשנ&quot;ה-2)
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
:: בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
:: א. מטעני עצים ומתכות
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 0.95
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 1.39
:: ב. לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
::: - בשלושת השבועות הראשונים – [---] 1.49
::: - בשבוע הרביעי ואילך – [---] 2.06
: (ב) בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ-1,000 ק&quot;ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
: (ג) בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות - בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
:: {|
! סוג המטען !! יח' חישוב !! האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : א. מטעני מתכות
|-
| :: א.1 צינורות מתכת || טונה || 11.48
|-
| :: א.2 שאר מתכות - אחודות || טונה || 2.15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : ב. עצים
|-
| :: ב.1 בולי עץ || טונה || 5.17
|-
| :: ב.2 שאר עצים אחודים || טונה || 3.67
|-
| : ג. גלילי נייר אחודים || טונה || 8.81
|-
| : ד. מכוניות נוסעים || יחידה || 63.15
|-
| : ה. מכונית מסחרית || יחידה || 91.85
|-
| : ו. משאית || יחידה || 155.00
|}
: (ד) בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג' והן למטען עצמו.
: (ה)(1) על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) [[ותקנה 242]] בהתאם;
:: (2) האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
:: (3) מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

@ 242. החסנת מכוניות ומכולות (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג, תשל&quot;ג-2, תשל&quot;ג-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-5, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ס)
: (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
: (ב)(1) לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
::: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | בשקלים חדשים למכולה באורך
|-
! {{מוקטן|עד 20′}} !! {{מוקטן| מעל 20′}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | למכולה המכילה טובין -
|-
| בשבוע הראשון להחסנה || 79.55 || 120.42
|-
| בשבוע השני להחסנה || 99.44 || 150.53
|-
| בשבוע השלישי להחסנה || 119.32 || 180.63
|-
| בשבוע הרביעי להחסנה ואילך || 139.22 || 210.75
|}
:: (2) לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו-11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
:: (3) לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
: (ג) בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם מכולה.
: (ד) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;2&quot; | האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו -
|-
! {{מוקטן|עד 20 רגל}} !! {{מוקטן|מעל 20 רגל}}
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : א. לכלי רכב הטעון טובין -
|-
| :: (1) בארבעת השבועות הראשונים || 12.70 || 19.00
|-
| :: (2) בשבוע החמישי ואילך || 25.40 || 38.00
|-
| :: (3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%. || ||
|-
| : ב. לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע || 5.15 || 7.75
|-
| : ג. לגרור גלנוע ריק || 2.80 || 4.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה [[בסימן זה]] לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
|}
: (ה) בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה [[בסימן זה]] בתוספת 100%.

@ 242א. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד-5) : (((פקעה).))

@ 243. פטור והנחה (תיקון: תשל&quot;ג, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-4, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ס)
: (א) בעד החסנת טובין הכלולים [[בהגדרת &quot;ימי פטור&quot; בתקנה 240]], והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
: (ב)(1) לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור [[בתקנה 242]], המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
:: (2) לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין-נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
: (ג) במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי [[תקנות 241]] [[ו-242]].
: (ד) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי [[סימן זה]] למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
: (ה) (((פקעה).))

=== סימן ז': אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין-נמלי דרך ישראל (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) ===

@ 244. (תיקון: תשל&quot;ג-6, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 245. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 246. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 247. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 248. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 249. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן ח': אגרות לשירותים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 250. אגרות לשירותים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-4)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;שירות&quot; - שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת החמישית]];
::- &quot;בעל מטען&quot; - בעליו של מטען או סוכנו;
::- &quot;סיוור נאות&quot; - סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
::- &quot;סימון נאות&quot; - סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
: (ג) כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
: (ד) בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ה) נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו-(ו).
: (ו) בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ז) בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
:: (1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]];
:: (2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות - כמפורט [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ח) בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב [[תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית]].
: (ט) בעד כל שירות המצויין [[בחלק ד' של התוספת החמישית]] תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

=== סימן ט': אגרות למשגור קטן (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 251. אגרה משולבת למשגור קטן (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6)
: שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
: (1) אגרות סבלות לפי [[תקנות 219]], [[220]] [[ו-221]];
: (2) אגרות החסנה לפי [[תקנה 241]] בעד שלושים הימים הראשונים;
: (3) מיון לפי [[תקנה 250]].

@ 252. שירות שאינו כלול באגרה (תיקון: תשל&quot;ד, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6)
: הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
: (1) הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
: (2) הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו [[בתקנה 221(א)]];
: (3) הוא מכונית נוסעים.

@ 253. שיעורי האגרה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-3, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-4, תשל&quot;ט-6, תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5)
: (א) בעד מתן השירותים המפורטים [[בתקנה 251]], למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
:: בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
:: (1) למשגור קטן מיובא 25
:: (2) למשגור קטן מיוצא 7.30
:: אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ-50 ק&quot;ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
: (ב) בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם [[בתקנה 123]] או חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בתקנה 150]], תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

@ 254. אגרת החסנה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז-6, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-6, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ד-2)
: (א) בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב [[בתקנה 251(ב)]] תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה [[בתקנה 241(א)]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ-200 ק&quot;ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
: (ג) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
: (ד) (((פקעה).))

=== סימן י': אגרת שימוש במירצף (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 255. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 256. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 257. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 258. (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) ===

@ 259. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 260. (תיקון: תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ז, תשל&quot;ז-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 261. (תיקון: תשל&quot;ג-11, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-4, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 262. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשנ&quot;ד-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 263. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 264. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 265. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ט-4, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 266. (תיקון: תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 267. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 268. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ד-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) ===

@ 269. (תיקון: תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 270. (תיקון: תשל&quot;ח, תשנ&quot;ד-3, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ג: אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) ===

@ 271. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 271א. (תיקון: תשנ&quot;ד-6, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

=== סימן י&quot;ד: אגרות נוסעים וחפציהם (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 272. (תיקון: תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 273. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 274. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-4, תשנ&quot;ה-5, תשנ&quot;ו, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))
@ 275. (תיקון: תשל&quot;ג-4, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטלה).))

=== סימן ט&quot;ו: אגרות מלתחה (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 276. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: [[בסימן זה]], &quot;אגרות מלתחה&quot; - אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

@ 277. שיעורי האגרה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-7, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ה-4, תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ב-3, תשמ&quot;ב-6, תשמ&quot;ט-5)
: אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | הנפח במטר מעוקב !! colspan=&quot;2&quot; | שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים
|-
! בעד מטען קל של נוסעים !! בעד מטען כבד של נוסעים
|-
| עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) || 0.01 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת) || 0.02 || 0.01
|-
| למעלה מ-0.283 || 0.03 || 0.02
|}

@ 278. חישוב היממות (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
: (ב) בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

=== סימן ט&quot;ז: אגרות שימוש בציוד (תיקון: תשל&quot;ח) ===

@ 279. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;העברה&quot; - העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
:- &quot;ציוד&quot; - עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט [[בחלק ה' לתוספת החמישית]];
:- &quot;שימוש בציוד&quot; - שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

@ 280. קשר אגרות (תיקון: תשל&quot;ח)
: בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]] ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

@ 281. שיעורי האגרה במשמרת השלישית (תיקון: תשל&quot;ה, תשל&quot;ח)
: נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי [[תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה' לתוספת החמישית]], או משיעור הקבוע ל-4 שעות לפי [[חלק ה תוספת חמישית|סעיף 33(1) ו-(2) לחלק ה' האמור]], לפי הענין.

@ 282. שיעורי האגרות בימים מסויימים (תיקון: תשל&quot;ח)
: (א) בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים [[בחלק ה' לתוספת החמישית]], בתוספת של 75%.
: (ב) לצורך חישוב אגרה לפי [[סימן זה]], השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ-6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

=== סימן י&quot;ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל (תיקון: תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2) ===

@ 283. אגרת רשיון (תיקון: תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ג-2)
: (א) בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
:: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
| (1) || יום אחד || 0.35
|-
| (2) || חודש אחד || 3.00
|-
| (3) || מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב || 10.00
|}
: (ב) ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
: (ג) קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

@ 284. אגרת רשיון לרכב (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ג-9, תשל&quot;ד-4, תשל&quot;ז-5, תשל&quot;ח, תשל&quot;ח-2, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ג-2, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ג-2, תש&quot;ע)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;רכב זכאי&quot; - רכב מסחרי, כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]] שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק&quot;ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
::- &quot;רכב מסחרי&quot; - רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]].
: (ב) בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א', תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת הרשיון !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים
|-
! רכב מסחרי !! רכב אחר
|-
| : (1) יום אחד || 1 || 1.70
|-
| : (2) חודש אחד || 6 || 13
|-
| : (3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב || 23 || 67
|-
| : (4) מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד || 115 || -
|}
: (ג) (((בוטלה).))
: (ד) הוצא רשיון מיום כ&quot;ז באדר ב' תשנ&quot;ב (1 באפריל 1992) עד יום ז' בטבת תשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי [[תקנות 283(א)(3)]] ו-284(ב)(3) ו-(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

@ 284א. פטור (תיקון: תשל&quot;ח-2)
: רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

=== סימן י&quot;ח: אגרת רשיונות לכלי שיט (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ח, תש&quot;ע) ===

@ 285. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5, תשנ&quot;ט, תש&quot;ע) : (((בוטלה).))

== פרק שמונה-עשר: שונות ==

@ 286. הכרעת סכסוכים
: (א) מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

@ 287. תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
: (א) לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
: (ב) מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

@ 287א. דיווח לתצפית נמל (תיקון: תשע&quot;ח)
: כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן - המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

@ 288. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ב-2)
: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

@ 289. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט [[פרק שבעה עשר]].

@ 290. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

@ 291. ביטול (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ח)
: החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
: 1. [[תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)]];
: 2. תקנות נמל חיפה;
: 3. [[תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)]];
: 4. תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
: 5. [[תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934]];
: 6. [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935]];
: 7. [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936]];
: 8. [[תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936]];
: 9. תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
: 10. [[תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943]];
: 11. [[תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943]];
: 12. תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
: 13. [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946]];
: 14. [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש&quot;ל-1970]];
: 15. [[תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]];
: 16. תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
: 17. תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי&quot;ב-1951;
: 18. צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי&quot;ג-1953;
: 19. [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט&quot;ז-1956]];
: 20. [[תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי&quot;ז-1957]];
: 21. תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי&quot;ז-1957;
: 22. תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש&quot;ך-1960;
: 23. תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש&quot;ך-1960;
: 24. [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש&quot;ך-1960]];
: 25. צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ&quot;ב-1962;
: 26. [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964]];
: 27. תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ&quot;ד-1964;
: 28. [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964]];
: 29. תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1965;
: 30. [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]];
: 31. [[תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966]];
: 32. [[תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ&quot;ו-1966]];
: 33. תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ&quot;ו-1966;
: 34. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ&quot;ז-1966;
: 35. [[תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ&quot;ז-1967]];
: 36. תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ&quot;ז-1967;
: 37. תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ&quot;ז-1967;
: 38. [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968]];
: 39. תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ&quot;ח-1968;
: 40. תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ&quot;ט-1969.

@ 292. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971&quot;.

== תוספת ראשונה __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
=== זמן העבודה הרגיל בנמל ===

@ 1. : ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

@ 2. : שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
: (א) בנמל חיפה - בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
: (ב) בנמל אשדוד -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים,
::: פרט לימי ששי - בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
::: בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
::: בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
:: בימי ששי -
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה-15 ביוני;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין ה-16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
: (ג) בנמל אילת -
:: לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
:: לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
:: בימי ששי -
::: בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
::: בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
:: בפסקה זו -
::- &quot;תקופת חורף&quot; - ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
::- &quot;תקופת קיץ&quot; - ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

== תוספת שניה (תיקון: תשמ&quot;ד-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנות 124]], [[129]], [[131]]))) ====

=== א. כללי ===
@ 1. : [[בתוספת זו]], &quot;כמות בטונות&quot; - כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
@ 2. : בחישוב רדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת -
: (1) תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
: (2) המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה &quot;א&quot; התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה &quot;ב&quot; יהיה בהתאם לכך.
@ 3. : הרדיוסים של אזורי סכנה &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot; ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

=== ב. טופס 1 &lt;עוגן טופס 1&gt; ===
==== ((([[תקנה 124(א)]]))) ====
@ : הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל (((הטופס הושמט)))

=== ג. טופס 2 &lt;עוגן טופס 2&gt; ===
==== ((([[תקנה 129(ג)(1)]]))) ====
@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א' התואם חורג מתחום האזור המוגבל (((הטופת הושמט)))

=== ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה ===
==== ((([[תקנה 124(ב)]]))) ====
==== לוח א' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ב' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ג' - טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ&quot;ו ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ד' - טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס ====
: (((הטבלה הושמטה)))
==== לוח ה' - חלוקת קבוצה 1.2 לתת-קבוצות ====
: (((הטבלה הושמטה)))

=== ה. טופס 3 &lt;עוגן טופס 3&gt; ===
==== ((([[תקנות 131]] [[ו-165]]))) (תיקון: תשנ&quot;ב) ====
==== תיאור הדגל ====
@ : ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
: (((האיור הושמט)))

== תוספת שלישית (תיקון: תשנ&quot;ב) __NOSUB__ ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים ((([[תקנה 151]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף ((([[תקנה 170ט]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : '''טופס 3:''' טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים ((([[תקנה 170כו]])))

== תוספת רביעית __NOSUB__ ==
==== ((([[תקנה 187]]))) ====
=== דרישה בדבר אניה טרופה ===
@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((הטופס הושמט)))

== תוספת חמישית (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;ב-2, תשמ&quot;ט-5) __NOSUB__ ==
=== חלק א': אגרות כלי שיט ===
==== ((([[תקנה 190]]))) ====

@ 1. אגרת מגדלור
: בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט [[פרט 3|בסעיף 3 להלן]], אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ד, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

@ 3. שיעור אגרות מגדלור (תיקון: תשמ&quot;ט-6, תש&quot;ע)
: אגרת מגדלור, כאמור [[פרט 1|בסעיף 1]] תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | אורך כלי השיט במטרים {{ש}} (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם) !! האגרה בשקלים חדשים למטר אורך
|-
! אגרת מגדלור
|-
| עד 50 || 0.50
|-
| 51 עד 60 || 0.70
|-
| 61 עד 70 || 0.90
|-
| 71 עד 80 || 1.40
|-
| 81 עד 90 || 1.50
|-
| 91 עד 100 || 1.70
|-
| 101 עד 110 || 2.00
|-
| 111 עד 150 || 3.30
|-
| 151 עד 160 || 4.60
|-
| 161 עד 170 || 5.20
|-
| 171 עד 180 || 6.20
|-
| 181 עד 190 || 7.30
|-
| 191 עד 220 || 8.50
|-
| 221 עד 250 || 10.30
|-
| 251 עד 300 || 17.20
|-
| מעל 300 || 37.00
|}

@ 4. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ב': אגרות סבלות (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ה-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ג': אגרות רציף (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 17. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ט-5, תשס&quot;ג, תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ט-5, תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ד': אגרות לשירותים מסויימים ===
==== ((([[תקנה 250]]))) ====

@ 19. : בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
: (()) '''א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר'''
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | סוג המטען !! colspan=&quot;4&quot; | שקלים חדשים לכל טון מטרי
|-
! colspan=&quot;2&quot; | לפי סימן עיקרי !! colspan=&quot;2&quot; | לפי סימן עזר
|-
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 1. ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד -
|-
| :: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.21 || 4.42 || 1.50 || 3.00
|-
| :: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 2. צינורות בקוטר -
|-
| :: עד 3″ || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| :: מעל 3″ עד 8″ || 1.17 || 2.34 || 0.80 || 1.60
|-
| :: מעל 8″ || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|-
| colspan=&quot;5&quot; | : 3. לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד -
|-
| :: אינו עולה על 100 ק&quot;ג || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|-
| :: עולה על 100 ק&quot;ג || 1.17 || 2.34 || 0.80 || 1.60
|-
| : 4. שקים וחביות || 1.43 || 2.86 || 1.00 || 2.00
|-
| : 5. קרטונים || 1.69 || 3.38 || 1.20 || 2.40
|-
| : 6. מטען אחר || 2.08 || 4.16 || 1.40 || 2.80
|}
: '''ב. מיון עץ וטיפול בעץ'''
:: {|
! סוג המטען !! היחידה !! בשקלים חדשים {{ש}} לכל יחידה
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 1. בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 1.17
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 1.69
|-
| :: ג. אריזה || טון מטרי || 2.21
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 2. בעד מיון לפי סימני עזר של עץ -
|-
| :: א. לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ב. אורן, לפי מידות עובי ורוחב || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ג. אשור, לפי מידות עובי || מטר מעוקב || 5.00
|-
| :: ד. אריזה || טון מטרי || 1.20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | : 3. בעד טיפול לצורך מדידה של עץ -
|-
| :: א. לבן ואורן || מטר מעוקב || 3.00
|-
| :: ב. אשור || מטר מעוקב || 5.00
|}

@ 20. : בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
:: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
: 1. שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים -
:: עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 12.35
:: לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן [---] 6.11
: 2. (א) שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים -
::: (1) כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 4.29
::: (2) כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן [---] 8.58
:: (ב) תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
: 3. (א) שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים -
::: (1) ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה -
:::: עד 40 טון [---] 43.55
:::: למעלה מ-40 טון [---] 61.10
::: (2) ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה [---] 30.55
:: (ב) בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
: 4. (א) אספקת מים לאניות העוגנות בנמל -
::: (1) באמצעות כלי שיט -
:::: ל-30 הטון הראשונים או חלק מהם [---] 105.30
:::: לכל טון נוסף [---] 3.51
::: (2) באמצעות צינורות מהרציף -
:::: ל-15 הטון הראשונים או חלק מהם [---] 31.20
:::: לכל טון נוסף [---] 2.08
:: (ב) בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.

@ 21. : (א) מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
: (ב) בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
:: {|
! למטעני יבוא !! בשקלים חדשים
|-
| : 1. לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי || 2.0
|-
| : 2. לכל תעודת אישור אחרת || 4.0
|-
! למטעני יצוא !!
|-
| :: לכל תעודת אישור || 1.0
|}

@ 22. : (א) נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו-6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
: (ב) הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
: (ג) פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.

@ 23. : (א) שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה -
:: (1) כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
:: (2) כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס&quot;מ.
: (ב) בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
: (ג) מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.

=== חלק ה': אגרות שימוש בציוד (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 24. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

=== חלק ו': אגרת איסוף מי שיפוליים (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ע) ===
@ 26. (תיקון: תש&quot;ע) : (((בוטל).))

== תוספת ששית (((בוטלה))) (תיקון: תשמ&quot;ט-5, תש&quot;ע) __NOSUB__ ==

== רשימת מונחים __NOTOC__ ==
{{עמודות|2|{{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול תש&quot;ל (20 בספטמבר 1970)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס, שר התחבורה</text>
      <sha1>hx6fqikc065uus7w1iglhp0jnz3tm1q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>344721</id>
    <revision>
      <id>3083216</id>
      <parentid>3082876</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T16:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3083215]</comment>
      <origin>3083216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="288327" sha1="lz6baheluguxe8y3flythggq1zp935f" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים, תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 306|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1371|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2867.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 14|תיקון – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2909.pdf}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות גלנוע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2929.pdf}}, {{ח:תיבה|469|תיקון מס׳ 3 – תקנות בדבר אגרות החסנה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2946.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2949.pdf}}, {{ח:תיבה|838|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2974.pdf}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 6 – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2980.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1105|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2991.pdf}}, {{ח:תיבה|1838|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3050.pdf}}, {{ח:תיבה|1921|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3055.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 270|תיקון – תקנות בדבר אגרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3085.pdf}}, {{ח:תיבה|481|תיקון מס׳ 2 – תקנות בדבר אגרות קשירת כלי שיט לכונסאות עגינה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3110.pdf}}, {{ח:תיבה|543|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3113.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3154.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1156|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3309.pdf}}, {{ח:תיבה|1157|אגרת החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3309.pdf}}, {{ח:תיבה|1251|אגרות החסנה בנמל אילת – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3314.pdf}}, {{ח:תיבה|1253|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3314.pdf}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3318.pdf}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3334.pdf}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3343.pdf}}, {{ח:תיבה|2090|תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 147|תקנות־שעת־חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3406.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3426.pdf}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 5 – תקנות בדבר אגרות הוצאת אשפה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3440.pdf}}, {{ח:תיבה|686|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3447.pdf}}, {{ח:תיבה|1331|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3505.pdf}}, {{ח:תיבה|2482|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 7] – תקנות בדבר אגרות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3581.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 533|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3635.pdf}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3644.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3669.pdf}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3680.pdf}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3687.pdf}}, {{ח:תיבה|2232|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3741.pdf}}, {{ח:תיבה|2454|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3753.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 622|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3810.pdf}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3833.pdf}}, {{ח:תיבה|1717|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3869.pdf}}, {{ח:תיבה|1791|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3873.pdf}}, {{ח:תיבה|1951|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3881.pdf}}, {{ח:תיבה|2091|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3890.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 28|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3899.pdf}}, {{ח:תיבה|478|תיקון [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3943.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3984.pdf}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3998.pdf}}, {{ח:תיבה|1867|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4025.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 84|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4036.pdf}}, {{ח:תיבה|779|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4078.pdf}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4100.pdf}}, {{ח:תיבה|1226|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4104.pdf}}, {{ח:תיבה|1271|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1271|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1458|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 74|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4172.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4183.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4231.pdf}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4238.pdf}}, {{ח:תיבה|1275|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 722|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4323.pdf}}, {{ח:תיבה|1159|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4360.pdf}}, {{ח:תיבה|1344|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4382.pdf}}, {{ח:תיבה|1472|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4393.pdf}}, {{ח:תיבה|1571|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4398.pdf}}, {{ח:תיבה|1616|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1392|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4496.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 790|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4581.pdf}}, {{ח:תיבה|1303|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4618.pdf}}, {{ח:תיבה|1444|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4802.pdf}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 699|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4915.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4963.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (הפחתת אגרות נמלים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 203|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5180.pdf}}, {{ח:תיבה|911|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5190.pdf}}, {{ח:תיבה|1018|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5196.pdf}}, {{ח:תיבה|1172|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 240|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5390.pdf}}, {{ח:תיבה|458|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5400.pdf}}, {{ח:תיבה|1167|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 276|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5491.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5492.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 232|אגרת רציף לדלק – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf}}, {{ח:תיבה|634|פטור מאגרות החסנה – הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5580.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5607.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|אגרות אחסנה במסוף רכוב – הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5611.pdf}}, {{ח:תיבה|1290|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5619.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 428|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5646.pdf}}, {{ח:תיבה|600|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5655.pdf}}, {{ח:תיבה|1726|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5697.pdf}}, {{ח:תיבה|1727|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5697.pdf}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5703.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 68|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5711.pdf}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 446|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5814.pdf}}, {{ח:תיבה|701|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 254|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5871.pdf}}, {{ח:תיבה|405|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5880.pdf}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5931.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5942.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5948.pdf}}, {{ח:תיבה|374|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5953.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 401|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6025.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 194|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6071.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 445|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 443|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6222.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 712|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6475.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 569|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 813|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1095|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6891.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 173|תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6942.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 218|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1424|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11803.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־21(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}} (להלן – החוק), {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|וסעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במירצף {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת ששית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ה, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשנ״ט־4, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מסירה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|כמשמעותו של ”צו מסירה“ בסעיף 14 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, ויום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוך“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|כמשמעות ”מחסן עבר“ {{ח:הערה|[&quot;מסוך מעבר&quot;]}} או ”אזור סיוור“ בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רב חובל נמל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבנה יציב בזוויות ישרות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(4)}} מידותיה אחידות כדלקמן:
{{ח:תתתת|(1)}} רחבה הוא 8 רגל;
{{ח:תתתת|(2)}} גבהה עד 9 רגל;
{{ח:תתתת|(3)}} ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:תתת|(5)}} הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הספנות (ימאים)“ – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצפית נמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית)|בתקנות ניהול התעבורה הימית}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שעות העבודה}}

{{ח:סעיף|2|עבודה מחוץ לזמן הרגיל}}
{{ח:ת}} לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כניסה ויציאה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן זה}} יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).
{{ח:תת|(ב)}} תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

{{ח:סעיף|4|כניסה ברשיון|תיקון: תשנ״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

{{ח:סעיף|6|המצאת רשיון}}
{{ח:ת}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

{{ח:סעיף|7|עיסוק}}
{{ח:ת}} לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

{{ח:סעיף|8|הגבלות נוספות}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

{{ח:סעיף|9|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רכב}}

{{ח:סעיף|10|כניסת רכב לנמל}}
{{ח:ת}} לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|11|עצירת רכב להצגת מסמכי מטען}}
{{ח:ת}} הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

{{ח:סעיף|12|ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות}}
{{ח:ת}} אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

{{ח:סעיף|13|הגבלת זמן חניה}}
{{ח:ת}} לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות בשימוש}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

{{ח:סעיף|15|איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

{{ח:סעיף|16|איסור נטילת חול, אבנים וכו׳}}
{{ח:ת}} לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל}}

{{ח:סעיף|17|מילוי אחר תנאי הרשיון}}
{{ח:ת}} מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

{{ח:סעיף|18|איסור הסרטה וצילום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|19|הצבת מודעות רק ברשות}}
{{ח:ת}} לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

{{ח:סעיף|20|כניסה למסוך}}
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

{{ח:סעיף|21|איסור דיג|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

{{ח:סעיף|22|חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו}}
{{ח:ת}} לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

{{ח:סעיף|23|איסור רחצה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|24|הפגנות והתקהלויות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|25|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|26|סירוב לתת רשיונות}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
{{ח:תת|(3)}} כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
{{ח:תת|(4)}} השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

{{ח:סעיף|27|תוקף רשיון}}
{{ח:ת}} תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

{{ח:סעיף|28|תנאים לרשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף|29|הצגת רשיון}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|הצגת פרטים במקום בולט}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(ב)}} באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

{{ח:סעיף|31|שמירה}}
{{ח:ת}} לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)}}

{{ח:סעיף|32|רתיקת גווה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|33|המצאת רתוקות על־&lt;wbr&gt;ידי הקברניט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|34|ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות}}

{{ח:סעיף|35|סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

{{ח:סעיף|36|פיקוח על הנפת דגלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
{{ח:תת|(ב)}} נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ניתוב}}

{{ח:סעיף|37|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289 לתקנות אלה}} למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(3)}} רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(4) ו־(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – בעל רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 13|סעיף 13 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|38|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|39|הגשת בקשה לרשיון}}
{{ח:ת}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

{{ח:סעיף|39א|תנאי כשירות כללית|תיקון: תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 20|תקנה 20(1)(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#פרק ד|ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים)}};
{{ח:תת|(2)}} שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
{{ח:תת|(3)}} הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים)}}.

{{ח:סעיף|40|בקשה לרשיון זמני|תיקון: תשל״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –
{{ח:תת|(1)}} מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}};
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תת|(3)}} אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|41|בקשה לרשיון קבוע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני תקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|42|סמכויות הועדה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}} ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
{{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
{{ח:תת|(5)}} לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

{{ח:סעיף|42א|המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים|תיקון: תשל״ב, תשע״ח, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א(2)}} רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת {{ח:הערה|[במקור: לפחות]}}, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42(3)}}.

{{ח:סעיף|43|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|44|חקירות הוועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית –
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

{{ח:סעיף|45|סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תת|(3)}} השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

{{ח:סעיף|45א|התליה לאלתר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 39א|בתקנה 39א}}, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

{{ח:סעיף|46|פקיעת רשיון}}
{{ח:ת}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תת|(2)}} הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשל״ג־8, תשס״ט, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על בואו של כלי שיט}}
{{ח:ת}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} שאינו זקוק לשירותים בנמל.

{{ח:סעיף|51|מסירת מיצהר היבוא}}
{{ח:תת|(א)}} לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –
{{ח:תתת|(1)}} העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}} – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
{{ח:תתת|(2)}} רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
{{ח:תתת|(4)}} רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
{{ח:תת|(ב)}} הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

{{ח:סעיף|52|סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|53|מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט}}
{{ח:ת}} כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: כלי שיט בנמלים}}

{{ח:סעיף|54|תנועת כלי שיט בנמל}}
{{ח:ת}} לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

{{ח:סעיף|54א|אמצעי קשר בכלי שיט|תיקון: תשל״ה־7}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

{{ח:סעיף|55|מצופי עוגנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

{{ח:סעיף|56|הפעלת צופר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

{{ח:סעיף|57|כוח ההנעה של כלי השיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

{{ח:סעיף|58|נוכחות אנשי צוות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

{{ח:סעיף|59|אמצעי ריתוק}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

{{ח:סעיף|60|סוככי מגן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|61|קשירת כבלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

{{ח:סעיף|62|הפעלת מדחף על יד רציף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם –
{{ח:תת|(1)}} הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
{{ח:תת|(2)}} הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

{{ח:סעיף|63|איסור חסימת נתיבי שיט וגישות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

{{ח:סעיף|64|עגינה וריתוק|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}} (להלן – החוק);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
{{ח:תת|(א1)}} לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(ב) לחוק}}, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –
{{ח:תתתתת|(1)}} בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
{{ח:תתתת|(ד)}} המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
{{ח:תתתתת|(3)}} להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת)|כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(א2)}} בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
{{ח:תת|(א4)}} קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
{{ח:תת|(א5)}} נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
{{ח:תת|(ה)}} מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ח)}} היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 42|בסעיף 42(ג)(3) לחוק}}, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 43|סעיפים 43 עד 46}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 48|ו־48 לחוק}}.

{{ח:סעיף|65|היתר ריתוק}}
{{ח:ת}} אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

{{ח:סעיף|66|פריקת מטענים וטעינתם}}
{{ח:ת}} לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|67|הגבלות בשירותי הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

{{ח:סעיף|68|עיכוב פריקה וטעינה}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

{{ח:סעיף|69|מניעת נזק ממיתקני הנמל}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

{{ח:סעיף|70|הודעה על גרימת נזק}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

{{ח:סעיף|71|איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.

{{ח:סעיף|72|הרחקת כלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: ציוד}}

{{ח:סעיף|73|עגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|74|חובת שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בתקנה 73}} יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: מטענים}}
{{ח:קטע3|פרק 10 סימן א|סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם}}

{{ח:סעיף|75|טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות}}
{{ח:ת}} נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

{{ח:סעיף|76|רשימת טובין ליצוא}}
{{ח:ת}} לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן {{ח:פנימי|פרק 10|בפרק זה}} – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

{{ח:סעיף|77|סימון משקל טובין מיוצאים}}
{{ח:ת}} הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.

{{ח:סעיף|78|המצאת רשימת טובין בשיטעון}}
{{ח:ת}} אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בתקנה 76}} לענין הטובין שבשיטעון.

{{ח:סעיף|79|הוראת מסירה|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 14|סעיף 14 לפקודה}}.

{{ח:סעיף|80|תעודת יצוא}}
{{ח:ת}} יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
{{ח:תת|(1)}} שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
{{ח:תת|(2)}} שם המקבל;
{{ח:תת|(3)}} משקלם של הטובין ונפחם;
{{ח:תת|(4)}} סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
{{ח:תת|(5)}} נמל היעוד.

{{ח:סעיף|81|אי אחריות להטענת טובין}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

{{ח:סעיף|82|פיקוח בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ב|סימן ב׳: מטענים ברציפים}}

{{ח:סעיף|83|הנחת טובין בנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

{{ח:סעיף|84|אריזת טובין}}
{{ח:ת}} לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

{{ח:סעיף|85|איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל|תיקון: תשל״ג־5}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

{{ח:סעיף|86|איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

{{ח:סעיף|87|בעלי־&lt;wbr&gt;חיים בנמל}}
{{ח:ת}} מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ג|סימן ג׳: פריקה וטעינה}}

{{ח:סעיף|88|מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה}}
{{ח:ת}} הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

{{ח:סעיף|89|הוראות לקברניט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
{{ח:תתת|(4)}} שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
{{ח:תתת|(5)}} האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|90|מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען}}
{{ח:תת|(א)}} במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

{{ח:סעיף|91|רשימות טובין בפריקה}}
{{ח:ת}} ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

{{ח:סעיף|91א|כיסוי מטענים בגלנוע|תיקון: תשל״ז־2}}
{{ח:ת}} כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

{{ח:קטע3|פרק 10 סימן ד|סימן ד׳: סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ט־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשל״ט־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|94|מסירה ישירה טעונה אישור}}
{{ח:ת}} לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

{{ח:סעיף|95|סמכות לסרב מסירה עקיפה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים}}

{{ח:סעיף|96|דמי מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נמכרו טובין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}}, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הוראה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|לסעיף 21}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 22|או 22 לפקודה}} למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
{{ח:תת|(ד)}} טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ה)}} רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

{{ח:סעיף|97|הודעה על מכירת טובין ללא תובעים|תיקון: תשל״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על מכירה של טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
{{ח:תת|(ג)}} טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

{{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים־עשר: בטיחות}}
{{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: אמצעי בטיחות}}

{{ח:סעיף|98|אמצעי גישה לכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

{{ח:סעיף|99|עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 98|בתקנה 98}}.

{{ח:סעיף|100|כלי שיט בתנועה}}
{{ח:ת}} לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

{{ח:סעיף|101|איסור לטפס}}
{{ח:ת}} לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|102|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן זה}} אינן באות לגרוע {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}}.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין}}

{{ח:סעיף|103|איסור עישון בנמל}}
{{ח:ת}} לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|104|איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|105|כיבוי דליקות בנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

{{ח:סעיף|106|הרחקת טובין ממקום דליקה}}
{{ח:ת}} פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ג|סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין}}

{{ח:סעיף|107|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}}, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

{{ח:סעיף|108|איסור הבערת אש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
{{ח:תתת|(1)}} בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} בשעת תדלוקו של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

{{ח:סעיף|109|הבערת אש}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}} מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
{{ח:תת|(2)}} הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
{{ח:תת|(3)}} חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

{{ח:סעיף|110|ריתוך אסור}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן {{ח:פנימי|פרק 12 סימן ג|בסימן זה}} – פעולות ריתוך) –
{{ח:תת|(1)}} בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
{{ח:תת|(2)}} בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
{{ח:תת|(3)}} בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

{{ח:סעיף|111|פעולות ריתוך מותרות}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בתקנה 110}} מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
{{ח:תת|(2)}} במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

{{ח:סעיף|112|אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
{{ח:תת|(2)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
{{ח:תת|(3)}} במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
{{ח:תת|(4)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
{{ח:תת|(5)}} אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
{{ח:תת|(6)}} אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

{{ח:סעיף|113|אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
{{ח:תת|(2)}} חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
{{ח:תת|(3)}} הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
{{ח:תת|(4)}} חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|114|אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך}}
{{ח:ת}} המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
{{ח:תת|(2)}} מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
{{ח:תת|(3)}} הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

{{ח:סעיף|115|סמכויות מנהל הנמל}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 112|בתקנות 112}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}}, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

{{ח:סעיף|116|הודעה על דליקה בכלי שיט|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

{{ח:סעיף|117|הרחקת טובין מכלי שיט}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

{{ח:סעיף|118|הרחקת כלי שיט מתחום הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

{{ח:סעיף|119|הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).}}
{{ח:ת}} קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|תקנות 117}} {{ח:פנימי|סעיף 118|או 118}}.

{{ח:סעיף|120|שימוש במלגזה לצורך שינוע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
{{ח:תת|(ג)}} בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

{{ח:קטע3|פרק 12 סימן ד|סימן ד׳: כללי}}

{{ח:סעיף|121|אחריות מעביד}}
{{ח:ת}} חובה המוטלת על פי {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

{{ח:סעיף|122|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 12|פרק זה}} יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

{{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־3}}

{{ח:סעיף|123|הגדרות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
{{ח:תתתת|(2)}} עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חמרי נפץ|בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954}}, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
{{ח:תת|(ב)}} הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}} באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

{{ח:סעיף|124|הודעה על מטען|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|לטופס 1 שבתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח א|שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

{{ח:סעיף|125|סיווג בהעדר הודעה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}}, או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

{{ח:סעיף|126|עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
{{ח:תת|(ב)}} אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|127|אמצעים לגרירה בשעת סכנה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
{{ח:תת|(ב)}} הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

{{ח:סעיף|128|טעינת חמרי נפץ ופריקתם|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 1|סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

{{ח:סעיף|129|כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבעל הגיש למנהל בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 בתוספת השניה}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|לטופס 2 בתוספת השניה}}, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.

{{ח:סעיף|130|חובת זהירות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

{{ח:סעיף|131|דגל ומאור|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 בתוספת השניה}} ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

{{ח:סעיף|132|איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ב)}} גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|133|מניעת דליקות והתפוצצויות|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
{{ח:תת|(ג)}} ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
{{ח:תת|(ה)}} האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
{{ח:תת|(ו)}} ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

{{ח:סעיף|134|{{ח:הערה|שילוט}}|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”'''אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל'''“.

{{ח:סעיף|135|איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|136|איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

{{ח:סעיף|137|איסור פעולות המתיזות גצים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|138|כוננות האניה וצוותה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

{{ח:סעיף|139|איסור פירוק מנועי האניה|תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.

{{ח:סעיף|140|אמצעי בטיחות נוספים|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|141|הרחקת חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|142|אריזה וסימון|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

{{ח:סעיף|143|תקינות מכולות וכלי־&lt;wbr&gt;רכב|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

{{ח:סעיף|144|פיקוח על טעינה ופריקה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|145|תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
{{ח:תת|(ב)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
{{ח:תת|(ד)}} פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 13|פרק זה}}, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
{{ח:תת|(ה)}} אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

{{ח:סעיף|146|כיסוי חמרי נפץ|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
{{ח:תת|(ב)}} בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

{{ח:סעיף|147|איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע|תיקון: תשמ״ד־3, תשמ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.
{{ח:תת|(ד)}} מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).

{{ח:סעיף|148|איסור כניסה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|149|הודעה על תקלה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

{{ח:סעיף|149א||תיקון: תשל״ח־3, תשמ״א־5, תשמ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע3|פרק 14 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 13|בפרק 13 לתקנות אלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי חירום“ (EM'S) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ב|סימן ב׳: כללי|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|151|הודעה על חמרים מסוכנים|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1|בטופס 1 בתוספת השלישית}}; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|151א||תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|152|קשר האניה עם החוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

{{ח:סעיף|153|פעולה הקשורה בחומר מסוכן|תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום.

{{ח:סעיף|154|פיקוח על שינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

{{ח:סעיף|155|נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי –
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
{{ח:תתת|(3)}} לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
{{ח:תתת|(4)}} באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

{{ח:סעיף|156|עישון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
{{ח:תת|(ג)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
{{ח:תת|(ד)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168}}.

{{ח:סעיף|157|איסור ביצוע עבודות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

{{ח:סעיף|158|מאור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

{{ח:סעיף|159|שימוש בציוד חשמלי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת״י 786 של מכון התקנים הישראלי.

{{ח:סעיף|160|שינוע בתנאי מזג אויר קשים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

{{ח:סעיף|161|הודעות על תקלות ופעולות חירום|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן –
{{ח:תתת|(1)}} יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
{{ח:תתת|(3)}} יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
{{ח:תתת|(4)}} יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
{{ח:תתת|(5)}} יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
{{ח:תתת|(6)}} יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
{{ח:תתת|(7)}} יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

{{ח:סעיף|162|בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק –
{{ח:תתת|(1)}} מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
{{ח:תתת|(2)}} אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

{{ח:סעיף|163|סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ג|סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|164|קשירה, ריתוק וניתוק של אניה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל – אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה –
{{ח:תתת|(1)}} העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
{{ח:תתת|(3)}} המותקנים בצד האניה הפונה לים;
{{ח:תת}} ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
{{ח:תת|(ד)}} אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

{{ח:סעיף|165|דגל ואור אדום|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 שבתוספת השניה}}, ויאיר בשעות הלילה – מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן – בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

{{ח:סעיף|166|איסור שיוט כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בתקנה 165}}, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

{{ח:סעיף|167|גידור וסימון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

{{ח:סעיף|168|שילוט|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה {{ש}} NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS {{ש}} ممنوع الدخول او اشعال الدار'''}}}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''הגישה ללא רשות אסורה {{ש}} NO UNAUTHORIZED PERSONS {{ש}} ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة'''}}}}

{{ח:סעיף|169|אמצעי מיגון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

{{ח:סעיף|170|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

{{ח:סעיף|170א|אספקת צידה ודלק|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.

{{ח:סעיף|170ב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על־פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ד|סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־2}}
{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה א|חלק א׳: ניהול מסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ג|עבודות במסוף|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:ת}} בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ד|בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

{{ח:סעיף|170ה|הדרכת עובדי המיתקן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

{{ח:סעיף|170ו|ביקורות לסידורי בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.

{{ח:קטע4|פרק 14 סימן ד משנה ב|חלק ב׳: עבודה במסופים {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}

{{ח:סעיף|170ז|תעודת כושר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170ז1||תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|170ח|קשר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 152|תקנה 152}}, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
{{ח:תתת|(1)}} בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג ”קו ישיר“ המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
{{ח:תתת|(2)}} באלחוט (תג״מ – V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

{{ח:סעיף|170ט|ביקורת בטיחות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלישית}} ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
{{ח:תת|(ב)}} היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
{{ח:תת|(ג)}} טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

{{ח:סעיף|170י|פעולות מקדימות לשאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

{{ח:סעיף|170יא|שאיבת החומר המסוכן|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי –
{{ח:תתת|(1)}} קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
{{ח:תתת|(2)}} ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
{{ח:תתת|(3)}} צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
{{ח:תתת|(4)}} ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

{{ח:סעיף|170יב|מניעת גלישה ונזילה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי –
{{ח:תתת|(1)}} האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ״ו;
{{ח:תתת|(2)}} כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

{{ח:סעיף|170יג|צנרת וצינורות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן –
{{ח:תת|(1)}} השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
{{ח:תת|(2)}} הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
{{ח:תת|(3)}} ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ״ו;
{{ח:תת|(4)}} הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
{{ח:תת|(5)}} הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
{{ח:תת|(6)}} לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
{{ח:תת|(7)}} בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

{{ח:סעיף|170יד|השלמת פעולות שאיבה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי –
{{ח:תת|(1)}} כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
{{ח:תת|(2)}} צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
{{ח:תת|(3)}} נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

{{ח:סעיף|170טו|כניסה למקומות איחסון|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

{{ח:סעיף|170טז|אחסנה ודיווח|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל־24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

{{ח:סעיף|170יז|שינוע בין כלי שיט|תיקון: תשנ״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.

{{ח:סעיף|170יח|שינוע מכלי שיט לכלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

{{ח:סעיף|170יט|הוצאת אניה מהנמל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

{{ח:סעיף|170כ|כוננות במסוף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ה|סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כא|כניסה למקומות איחסון ושינוע|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי –
{{ח:תת|(1)}} המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
{{ח:תת|(2)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
{{ח:תת|(3)}} כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל־פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 170טו|תקנה 170טו(ב) ו־(ג)}}.

{{ח:סעיף|170כב|פליטת אבק|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
{{ח:תת|(ב)}} קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

{{ח:סעיף|170כג|אבק נפיץ|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.

{{ח:קטע3|פרק 14 סימן ו|סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף|170כד|אריזה וסימונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי –
{{ח:תתת|(1)}} כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
{{ח:תתת|(2)}} כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
{{ח:תת|(ב)}} כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כה|תכנית סיוור|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כו|חמרים מסוכנים במכולות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3 בתוספת השלישית}} במסירה ישירה (להלן – חומרים המסווגים במסירה ישירה).
{{ח:תת|(ב)}} המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ״ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ״ו.

{{ח:סעיף|170כז|כלי רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

{{ח:סעיף|170כח|תנאי מסירה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
{{ח:תת|(ג)}} סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך {{ח:פנימי|פרק 14 סימן ו|סימן זה}}, כמסווגים במסירה עקיפה.

{{ח:סעיף|170כט|חומרים בעלי סיכון מיוחד|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170כח|בתקנה 170כח}}, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או״ם: 5.2 – פרוקסידים אורגניים, 6.2 – חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 – חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

{{ח:סעיף|170ל|אמצעי זהירות כלליים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

{{ח:סעיף|170לא|ניקוי כלי קיבול ונטישתם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|170לב|אחסנה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ״ו.
{{ח:תת|(ב)}} חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170לג|הפרדת חמרים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ״ו.

{{ח:סעיף|170לד|מניעת גזים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים}}
{{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: מניעת זיהום|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|171|מניעת זיהום בנמל}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|172|איסור שפיכת שופכין לים}}
{{ח:ת}} לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|173|מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|174|הגדרות|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שיפוליים שמנוניים“ – כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שהייה“ – תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

{{ח:סעיף|174א|איסור שפיכת מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6}}
{{ח:ת}} לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.

{{ח:סעיף|174ב|הזרמת מי שיפוליים שמנוניים|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:תת|(א)}} כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

{{ח:סעיף|174ג|אגרת איסוף מי שיפוליים|תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7}}
{{ח:ת}} קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב(א)}}, ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק ו׳ לתוספת החמישית}} בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.

{{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים|תיקון: תשל״ה־6}}

{{ח:סעיף|175|חובות הקברניט למניעת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.

{{ח:סעיף|176|מכלים לאיסוף פסולת ואשפה}}
{{ח:תת|(א)}} הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.

{{ח:סעיף|177|סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.

{{ח:סעיף|178|הוצאות סילוק פסולת}}
{{ח:ת}} הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.

{{ח:סעיף|179|ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט}}
{{ח:ת}} בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.

{{ח:סעיף|180|מניעת מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|181|טובין מקולקלים שנפרקו}}
{{ח:תת|(א)}} טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
{{ח:תת|(ב)}} נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.

{{ח:סעיף|182|טובין מקולקלים שהובאו לנמל}}
{{ח:ת}} הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.

{{ח:סעיף|183|השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
{{ח:תת|(ג)}} השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|184|הוצאות השמדת טובין מקולקלים}}
{{ח:ת}} הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183(א) ו־(ב)}} ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.

{{ח:סעיף|185|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנות 175 עד 179}} יחולו במעגן הסגור.

{{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה־עשר: אניות טרופות}}

{{ח:סעיף|186|הגדרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 16|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כמשמעות אניה {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 26|בסעיף 26 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – הודעה בכתב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|בסעיף 27(א), (ב) ו־(ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|187|דרכי מסירת דרישה}}
{{ח:תת|(א)}} דרישה תימסר בטופס לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה תימסר –
{{ח:תתת|(1)}} אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים – במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים – בפרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|188|תוכן הדרישה}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל –
{{ח:תת|(1)}} להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
{{ח:תת|(2)}} להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

{{ח:קטע2|פרק 17|פרק שבעה־עשר: אגרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:קטע3|פרק 17 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|189|הגדרות|תיקון: תשל״ד, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ו־4, תשל״ו־5, תשל״ז־7, תשל״ח, תשל״ט־6, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת 5|ובתוספת החמישית}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך כלי שיט“ – האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}} – תעודת רישום), והמחושב במטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – 1,000 קילוגרם ברוטו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טונה נפח“ – 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יממה“ – פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעגן הדיג בקישון“ – תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משגור קטן“ – טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק״ג ביבוא ועל 3,000 ק״ג ביצוא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת“ – משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, תש״י–1950}}, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תבואות“ – תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחום מספנות ישראל“ – השטח שהוחכר למספנות ישראל בע״מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע״מ מיום 3 ביוני 1965;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה של כלי שיט“ – התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום שינוי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כל יום לגבי האגרות שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} אגרת איסוף מי שיפוליים לפי {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳ בפרק חמישה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרת הוצאת אשפה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 220|תקנות 220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ה)}} אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 236|תקנה 236}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ה|בסימן ה׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו)}} אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳ בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ו1)}} אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתתתת|(ז)}} אגרות נוסעים וחפציהם לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד בפרק שבעה עשר}};
{{ח:תתתתת|(ח)}} אגרות לשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 20|בסעיף 20 לחלק ד׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתתת|(ט)}} אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה פרט 24|בסעיף 24 לחלק ה׳ בתוספת החמישית}};
{{ח:תתתת|(2)}} כל 1 בחודש החל ביום י״ב בטבת תש״ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו {{ח:פנימי|פרק 17|בפרק זה}}, למעט:
{{ח:תתתתת|(א)}} האגרות המנויות בפסקה (1);
{{ח:תתתתת|(ב)}} אגרות אחסנה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת ”השער החדש“, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
{{ח:תתתת|(4)}} מדי שלושה חדשים, ב־1 לחודש, החל ביום י״ח בניסן תשמ״ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תתתת|(5)}} המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו־(2) כולן או מקצתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער החדש“ –
{{ח:תתת|(1)}} השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(2)}} ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת ”יום שינוי“;
{{ח:תתת|(3)}} השער היציג האחרון שפורסם לפני ה־16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השער היציג“ – שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שער הבסיס“ – שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס.
{{ח:תתת|(2)}} האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} האגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳}} למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 254|תקנה 254}} ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב־1 בכל חודש.
{{ח:תת|(ג1)}} התשלום בעד החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 242|תקנה 242(ב)}} ישתנה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
{{ח:תת|(ג2)}} האגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב}} תשתנה ב־1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תשלום אגרות לפי {{ח:פנימי|פרק 17|פרק זה}}, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ –
{{ח:תתת|(1)}} כאשר הוא נפרק מכלי שיט – כמטען יבוא;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט – כמטען יצוא.

{{ח:סעיף|189א|שיעורי אגרות|תיקון: תשמ״ט־5}}
{{ח:ת}} האגרות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת הששית}} ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ב|סימן ב׳: אגרות כלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|191|הצגת תעודת רישום|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

{{ח:סעיף|192|חישוב התפוסה|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת – על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה –
{{ח:תתת|(1)}} על ידי מדינת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
{{ח:תתת|(3)}} על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
{{ח:תת|(ג)}} אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

{{ח:סעיף|193|אגרות לכלי שיט נמליים|תיקון: תשל״א, תשל״ג־3, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיפים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 3|ו־3 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} אגרה שנתית –
{{ח:תתת|(1)}} לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”כלי שיט נמליים“ – גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

{{ח:סעיף|194|אגרות כלי שיט שארכו פחות מ־&lt;wbr&gt;24 מטרים|תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשנ״ה־4, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
{{ח:תת}} האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
{{ח:תתת|(1)}} אגרה יומית – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.80&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה לשבוע או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה לחודש או חלק ממנו – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;30.00&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט קטן“ – כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ־24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

{{ח:סעיף|195|כלי שיט של צה״ל|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט של צה״ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.

{{ח:סעיף|196|אגרות לספינות דיג|תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־8, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ז־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל –
{{ח:תתת|(1)}} בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|196א||תיקון: תשנ״ז־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|197||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|198|כלי שיט במצוקה|תיקון: תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”כלי שיט במצוקה“ – כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

{{ח:סעיף|199|כלי שיט לצרכי לימוד|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.

{{ח:סעיף|200||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|201||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|202|אגרות מגדלור מוזלות |תיקון: תשמ״ג־2, תשל״ח, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|203||תיקון: תשל״ד־2, תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|203א||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|204|פטור מאגרת מגדלור |תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.

{{ח:סעיף|205|אגרות מוזלות לאניות גלנוע|תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|205א||תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|205ב||תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|206||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|208||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|209||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|210||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ו־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|211||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|212||תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ג|סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|213||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|214||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|216||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־3, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217||תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|217א||תיקון: תשמ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ד|סימן ד׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|222א||תיקון: תשמ״א־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|224||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־3, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225א||תיקון: תשל״ג, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ב||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשל״ט־5, תש״ם־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ג||תיקון: תשל״ג, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ד||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ה||תיקון: תשל״ג־2, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|225ו||תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|226||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|227||תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|228||תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|229||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|230||תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|231||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|232||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ה|סימן ה׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|233||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|234||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|235||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|236||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תשנ״ח־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|237||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|238||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|239||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ו|סימן ו׳: אגרות החסנה|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|240|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תש״ם־5, תשמ״א־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט, תשמ״ט־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ג־2, תשנ״ד־5, תשנ״ה־2, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החסנה ממושכת“ – החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 218|בתקנה 218}}, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ־100 טון או מ־20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החסנה“ – תקופה בת ששים ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי החסנה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי טובין מיובאים או בשיטעון – כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טובין המיועדים לייצוא –
{{ח:תתתת|(א)}} מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
{{ח:תתתת|(ב)}} שאר טובין – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי פטור“ – כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
{{ח:תתת|(3)}} עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(4)}} שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין־נמלי;
{{ח:תתת|(5)}} שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית“ – מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית נוסעים“ – רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונית מסחרית“ – רכב מסחרי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משאית“ – רכב מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}, למעט מכונית מסחרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכולה רכובה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסוף רכוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – תקופה של שבעה ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טונה“ – טונה ברוטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בתקנה 224}}.

{{ח:סעיף|241|אגרות החסנה|תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
{{ח:תתת|א.}} מטעני עצים ומתכות
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;0.95&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.39&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
{{ח:תתתת|–}} בשלושת השבועות הראשונים – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1.49&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|–}} בשבוע הרביעי ואילך – &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.06&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ־1,000 ק״ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות – בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יח׳ חישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|א.}} מטעני מתכות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} א.1 צינורות מתכת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.48&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} א.2 שאר מתכות – אחודות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|ב.}} עצים
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ב.1 בולי עץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} ב.2 שאר עצים אחודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ג.}} גלילי נייר אחודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ד.}} מכוניות נוסעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;63.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ה.}} מכונית מסחרית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;91.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ו.}} משאית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ד)}} בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג׳ והן למטען עצמו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 242|ותקנה 242}} בהתאם;
{{ח:תתת|(2)}} האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|242|החסנת מכוניות ומכולות|תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;בשקלים חדשים למכולה באורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20′}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן| מעל 20′}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;למכולה המכילה טובין –&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הראשון להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;79.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השני להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;99.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע השלישי להחסנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בשבוע הרביעי להחסנה ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;139.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו־11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
{{ח:תתת|(3)}} לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
{{ח:תת|(ג)}} בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם מכולה.
{{ח:תת|(ד)}} לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו –&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|עד 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|מעל 20 רגל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|א.}} לכלי רכב הטעון טובין –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(1)}} בארבעת השבועות הראשונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(2)}} בשבוע החמישי ואילך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|(3)}} לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ב.}} לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|ג.}} לגרור גלנוע ריק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|ד.}} בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ה)}} בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|בסימן זה}} בתוספת 100%.

{{ח:סעיף|242א||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ג, תשנ״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|243|פטור והנחה|תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תשמ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2, תשנ״ה־5, תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת טובין הכלולים {{ח:פנימי|סעיף 240|בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240}}, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 242|בתקנה 242}}, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנות 241}} {{ח:פנימי|סעיף 242|ו־242}}.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ו|סימן זה}} למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ז|סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}

{{ח:סעיף|244||תיקון: תשל״ג־6, תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|245||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|246||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|247||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|248||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|249||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ח|סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|250|אגרות לשירותים מסויימים|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מטען“ – בעליו של מטען או סוכנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיוור נאות“ – סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון נאות“ – סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ו)}} בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מטען שסימן העזר שלו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(2)}} מטען שסימן העזר שלו אינו נאות – כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד פרט 19|בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ט)}} בעד כל שירות המצויין {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת החמישית}} תשולם האגרה שנקבעה לגביו.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן ט|סימן ט׳: אגרות למשגור קטן|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|251|אגרה משולבת למשגור קטן|תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־6}}
{{ח:ת}} שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} אגרות סבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנות 219}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}} {{ח:פנימי|סעיף 221|ו־221}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות החסנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|תקנה 241}} בעד שלושים הימים הראשונים;
{{ח:תת|(3)}} מיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}}.

{{ח:סעיף|252|שירות שאינו כלול באגרה|תיקון: תשל״ד, תשל״ח, תשל״ט־6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 17 סימן ט|סימן זה}} לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
{{ח:תת|(2)}} הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 221|בתקנה 221(א)}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מכונית נוסעים.

{{ח:סעיף|253|שיעורי האגרה|תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד, תשל״ד־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן השירותים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}}, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
{{ח:תת}} בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
{{ח:תתת|(1)}} למשגור קטן מיובא 25
{{ח:תתת|(2)}} למשגור קטן מיוצא 7.30
{{ח:תת}} אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ־50 ק״ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 123|בתקנה 123}} או חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 150|בתקנה 150}}, תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

{{ח:סעיף|254|אגרת החסנה|תיקון: תשל״א, תשל״ד, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ט־6, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(ב)}} תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 241|בתקנה 241(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ־200 ק״ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן י|סימן י׳: אגרת שימוש במירצף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|255||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|256||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|257||תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|258||תיקון: תשל״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יא|סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}

{{ח:סעיף|259||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|260||תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז, תשל״ז־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|261||תיקון: תשל״ג־11, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|262||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|263||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|264||תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|265||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|266||תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|267||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|268||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יב|סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}

{{ח:סעיף|269||תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|270||תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יג|סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע}}

{{ח:סעיף|271||תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|271א||תיקון: תשנ״ד־6, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יד|סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|272||תיקון: תשל״ג־9, תשל״ח, תשמ״א, תשנ״ו־2, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|273||תיקון: תשל״ח, תשמ״א, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|274||תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|275||תיקון: תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טו|סימן ט״ו: אגרות מלתחה|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|276|הגדרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טו|בסימן זה}}, ”אגרות מלתחה“ – אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

{{ח:סעיף|277|שיעורי האגרה|תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ב־6, תשמ״ט־5}}
{{ח:ת}} אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הנפח במטר מעוקב&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בעד מטען קל של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בעד מטען כבד של נוסעים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 0.085 (3 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;למעלה מ־0.283&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|278|חישוב היממות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן טז|סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד|תיקון: תשל״ח}}

{{ח:סעיף|279|הגדרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בציוד“ – שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

{{ח:סעיף|280|קשר אגרות|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:ת}} בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}} ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

{{ח:סעיף|281|שיעורי האגרה במשמרת השלישית|תיקון: תשל״ה, תשל״ח}}
{{ח:ת}} נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 31 לחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, או משיעור הקבוע ל־4 שעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|סעיף 33(1) ו־(2) לחלק ה׳ האמור}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|282|שיעורי האגרות בימים מסויימים|תיקון: תשל״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ה|בחלק ה׳ לתוספת החמישית}}, בתוספת של 75%.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב אגרה לפי {{ח:פנימי|פרק 17 סימן טז|סימן זה}}, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ־6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יז|סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל|תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2}}

{{ח:סעיף|283|אגרת רשיון|תיקון: תשל״ג־9, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳ תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יום אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חודש אחד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

{{ח:סעיף|284|אגרת רשיון לרכב|תיקון: תשל״א, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב זכאי“ – רכב מסחרי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק״ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳, תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת הרשיון&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} האגרה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רכב מסחרי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רכב אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יום אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} חודש אחד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוצא רשיון מיום כ״ז באדר ב׳ תשנ״ב (1 באפריל 1992) עד יום ז׳ בטבת תשנ״ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי {{ח:פנימי|סעיף 283|תקנות 283(א)(3)}} ו־284(ב)(3) ו־(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

{{ח:סעיף|284א|פטור|תיקון: תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|פרק 17 סימן יח|סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ח, תש״ע}}

{{ח:סעיף|285||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ט, תש״ע}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק 18|פרק שמונה־עשר: שונות}}

{{ח:סעיף|286|הכרעת סכסוכים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.

{{ח:סעיף|287|תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|287א|דיווח לתצפית נמל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן – המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.

{{ח:סעיף|288|עונשין|תיקון: תשמ״ב־2}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.

{{ח:סעיף|289|תחולה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|פרק 17|פרק שבעה עשר}}.

{{ח:סעיף|290|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.

{{ח:סעיף|291|ביטול|תיקון: תשל״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
{{ח:תת|1.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)|תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם)}};
{{ח:תת|2.}} תקנות נמל חיפה;
{{ח:תת|3.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)|תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)}};
{{ח:תת|4.}} תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
{{ח:תת|5.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (כוח מניע)|תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934}};
{{ח:תת|6.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת זיהום)|תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935}};
{{ח:תת|7.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות)|תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936}};
{{ח:תת|8.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל)|תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936}};
{{ח:תת|9.}} תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
{{ח:תת|10.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים 1943|תקנות הנמלים, 1943}};
{{ח:תת|11.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה)|תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943}};
{{ח:תת|12.}} תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
{{ח:תת|13.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)|תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946}};
{{ח:תת|14.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)|תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש״ל–1970}};
{{ח:תת|15.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)|תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}};
{{ח:תת|16.}} תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
{{ח:תת|17.}} תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951;
{{ח:תת|18.}} צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953;
{{ח:תת|19.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)|תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט״ז–1956}};
{{ח:תת|20.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה)|תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957}};
{{ח:תת|21.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|22.}} תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960;
{{ח:תת|23.}} תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש״ך–1960;
{{ח:תת|24.}} {{ח:חיצוני|תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960}};
{{ח:תת|25.}} צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962;
{{ח:תת|26.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תת|27.}} תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964;
{{ח:תת|28.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|29.}} תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965;
{{ח:תת|30.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|31.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט)|תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|32.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן)|תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תת|33.}} תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966;
{{ח:תת|34.}} תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ״ז–1966;
{{ח:תת|35.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (שימוש במרצף)|תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|36.}} תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|37.}} תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967;
{{ח:תת|38.}} {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|39.}} תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968;
{{ח:תת|40.}} תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.

{{ח:סעיף|292|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים, תשל״א–1971“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}
{{ח:קטע3||זמן העבודה הרגיל בנמל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
{{ח:תת|(א)}} בנמל חיפה – בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
{{ח:תת|(ב)}} בנמל אשדוד –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים,
{{ח:תתת}} פרט לימי ששי – בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
{{ח:תתת}} בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
{{ח:תתת}} בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
{{ח:תת|(ג)}} בנמל אילת –
{{ח:תת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
{{ח:תת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
{{ח:תת}} בימי ששי –
{{ח:תתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
{{ח:תתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשמ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנות 124}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}})}}}}
{{ח:קטע3||א. כללי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”כמות בטונות“ – כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} בחישוב רדיוס אזור סכנה ”א“ במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת –
{{ח:תת|(1)}} תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
{{ח:תת|(2)}} המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה ”א“ התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה ”ב“ יהיה בהתאם לכך.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 1|ב. טופס 1}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 2|ג. טופס 2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 129|תקנה 129(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א׳ התואם חורג מתחום האזור המוגבל {{ח:הערה|(הטופת הושמט)}}

{{ח:קטע3||ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 124|תקנה 124(ב)}})}}}}
{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח א|לוח א׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ב|לוח ב׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ג|לוח ג׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ד|לוח ד׳ – טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע4|תוספת 2 לוח ה|לוח ה׳ – חלוקת קבוצה 1.2 לתת־קבוצות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 טופס 3|ה. טופס 3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 131|תקנות 131}} {{ח:פנימי|סעיף 165|ו־165}})}}|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע4||תיאור הדגל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(האיור הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ב}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על חומרים מסוכנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|תקנה 151}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170ט|תקנה 170ט}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 170כו|תקנה 170כו}})}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 187|תקנה 187}})}}}}
{{ח:קטע3||דרישה בדבר אניה טרופה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5}}
{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: אגרות כלי שיט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|אגרת מגדלור|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 3|בסעיף 3 להלן}}, אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ד, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|3|שיעור אגרות מגדלור|תיקון: תשמ״ט־6, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} אגרת מגדלור, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א פרט 1|בסעיף 1}} תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אורך כלי השיט במטרים {{ש}} (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האגרה בשקלים חדשים למטר אורך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אגרת מגדלור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51 עד 60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61 עד 70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71 עד 80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81 עד 90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91 עד 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101 עד 110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111 עד 150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;151 עד 160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;161 עד 170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;171 עד 180&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;181 עד 190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;191 עד 220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;221 עד 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;251 עד 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: אגרות סבלות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: אגרות רציף {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט־5, תשס״ג, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשנ״ט־5, תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לשירותים מסויימים}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 250|תקנה 250}})}}}}

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 19}}
{{ח:ת}} בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
{{ח:ת}} '''א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר'''
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;שקלים חדשים לכל טון מטרי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;לפי סימן עיקרי&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;לפי סימן עזר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} אינו עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} צינורות בקוטר –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עד 3″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 3″ עד 8″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} מעל 8″
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} אינו עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} עולה על 100 ק״ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|4.}} שקים וחביות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|5.}} קרטונים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|6.}} מטען אחר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|'''ב.'''}} '''מיון עץ וטיפול בעץ'''
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המטען&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היחידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים {{ש}} לכל יחידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|1.}} בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן ואורן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אשור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} אריזה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טון מטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|2.}} בעד מיון לפי סימני עזר של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אורן, לפי מידות עובי ורוחב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ג.}} אשור, לפי מידות עובי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ד.}} אריזה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טון מטרי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;
{{ח:תת|3.}} בעד טיפול לצורך מדידה של עץ –
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|א.}} לבן ואורן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תתת|ב.}} אשור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 20}}
{{ח:ת}} בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;האגרה בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|1.}} שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים –
{{ח:תת}} עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;12.35&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת}} לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;6.11&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|2.|(א)}} שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים –
{{ח:תתתת|(1)}} כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4.29&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;8.58&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
{{ח:תת|3.|(א)}} שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים –
{{ח:תתתת|(1)}} ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה –
{{ח:תתתת}} עד 40 טון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;43.55&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} למעלה מ־40 טון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;61.10&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;30.55&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
{{ח:תת|4.|(א)}} אספקת מים לאניות העוגנות בנמל –
{{ח:תתתת|(1)}} באמצעות כלי שיט –
{{ח:תתתת}} ל־30 הטון הראשונים או חלק מהם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;105.30&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} לכל טון נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3.51&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(2)}} באמצעות צינורות מהרציף –
{{ח:תתתת}} ל־15 הטון הראשונים או חלק מהם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;31.20&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת}} לכל טון נוסף &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2.08&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 21}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
{{ח:תת|(ב)}} בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למטעני יבוא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} לכל תעודת אישור אחרת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;למטעני יצוא&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת}} לכל תעודת אישור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 22}}
{{ח:תת|(א)}} נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו־6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 23}}
{{ח:תת|(א)}} שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה –
{{ח:תתת|(1)}} כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ה|חלק ה׳: אגרות שימוש בציוד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 24}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ה פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ו|חלק ו׳: אגרת איסוף מי שיפוליים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ע}}

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 5 חלק ו פרט 26}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת ששית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ט־5, תש״ע}}
{{ח:קטע2||רשימת מונחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{עמודות|2|{{דוכיווני|זקפים|bollards}}
{{דוכיווני|מכולות|containers}}
{{דוכיווני|גווה|hulk}}
{{דוכיווני|כלי שיט מושבת|laid-up ship}}
{{דוכיווני|רתוקות|moorings}}
{{דוכיווני|אורך מקסימלי|overall length}}
{{דוכיווני|משטחים|pallets}}
{{דוכיווני|מענבים|slings}}
{{דוכיווני|ספינת אספקה|store ship}}
{{דוכיווני|סיוור|stowage}}
{{דוכיווני|תכנית סיוור|stowage plan}}
{{דוכיווני|חבקים|straps}}
{{דוכיווני|במעבר|transit}}
{{דוכיווני|שיטעון|transshipment}}}}

{{ח:חתימות|י״א באלול תש״ל (20 בספטמבר 1970)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lz6baheluguxe8y3flythggq1zp935f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Yack67</title>
    <ns>3</ns>
    <id>379849</id>
    <revision>
      <id>3083276</id>
      <parentid>3018433</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:28:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קישור למשתמש בתקציר עריכה */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3083276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19218" sha1="glu2dikixq8fgxk1ipwgok0e037lycp" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:32, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

== אזהרות ==

שלום וברוך הבא! תודה רבה על כל הפיוטים שאתה מעלה לכאן ועל הסיוע בהשלמת המחזור האשכנזי כולו.{{ש}}
הוספת את [[אזהרת ראשית]] ל[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]]. שים לב שה[[:קטגוריה:אזהרות]] כולה היא כבר חלק מפיוטי שבועות. לכן, לענ&quot;ד מיותר לקטלג את אזהרת ראשית בנפרד. לא רציתי לבטל את העריכה שלך כי אולי יש לך סיבה לחלוק עלי ולראות ערך בקטלוג הכפול במקרה הזה. ועשית כחכמתך. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:09, 20 בינואר 2026 (IST)

::תודה רבה. מכיוון שהוא פיוט שרבים עדיין נוהגים לאמרו חשבתי שכדאי שיהיה מצוי בדף. סיבה שנייה היא שפיוט זה אינו מהווה ממש אזהרה אלא כנראה הוא קטע מאזהרה אחרת או רשות לאזהרות ואם כן הוא דומה ל&quot;אז שש מאות&quot; ו&quot;עליונים ששו&quot; שנמצאים בדף זה והם קטעי מעבר מהאזהרה לתפילה (שאחד הוא חלק מהשני).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]])
:[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:16, 20 בינואר 2026 (IST)
:::בסדר גמור, מקבל. לגופם של דברים, מקובל להניח, לפי הצורה, שהוא חלק ראשון של אזהרה ארוכה שלא הגיעה לידינו, אבל באמת אין לדעת. הערה טכנית: יש תקלה כלשהי בחתימה שלך שגורמת לכך שהשם שלך מופיע פעמים ופותח שורה חדשה. ממליץ לתקן, אם אפשר (תבדוק ב'העדפות' איך מוגדרת החתימה שם). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:23, 20 בינואר 2026 (IST)

== סליחות אוגשבורג ==

אני מתייחס לתקציר שכתבת [[מי:הבדלים/3018363|כאן]]. מה המקור שלך לסדר הסליחות מנהג אוגשבורג-אולמא? בשעתו בדקתי את הסליחות שנדפסו בנספח לסליחות האשכנזים שבאיטליה אוגשפורג רצ&quot;ו, ומצאתי שהוא זהה לסליחות שנמצאות במנהג שוואבן-שווייץ ואינן במנהג האש' באיטליה, מכאן הסקתי שמדובר בהדפסה מוקדמת של מנהג שוואבן-שווייץ (אוגסבורג גם נמצאת באזור שוואבן), שבשלמותו נדפס רק בתצ&quot;ז (וכן הערתי [[W:מיוחד:הבדלים/42746910|כאן]]). כשחפשתי חבר למסקנה הזו לא מצאתי, בקטלוג הספה&quot;ל כתבו ע&quot;פ גולדשמידט שמדובר בהשלמה לפי מנהג אשכנז הכללי, למרות שיש שם סליחות רבות שכלל אינן במנ' אשכנז הכללי, והערתי להם על כך והם סרבו לשנות. לאור דבריך, האם יתכן שמנ' אוגשבורג הוא אולי פשוט מנ' שוואבן-שווייץ? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:30, 1 ביוני 2026 (IDT)

:גולדשמידט שגה בזה, עיין [https://muse.jhu.edu/article/885159/pdf כאן] עמ' 17 ב-.pdf. מנהג אוגשבורג אינו ממש כמו שוואבן-שווייץ היותר מאוחר (אני לא בדקתי את הספר אבל כבר לפני כמה שנים זיהיתי זה מהכתב יד שבמינכן כשחיפשתי אחר הכ&quot;י המוזכרים בפתיחה לסליחות עלזאס כ'מנהג קולמר', לא מצאתי את מבוקשי אבל כן מצאתי את זה. את הכתבה ראיתי רק לפני מספר ימים), אבל הוא בהחלט אב מנהג זה, וגם מנהג עלזאס מאד דומה בימי תשובה הרגילים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:41, 1 ביוני 2026 (IDT)
::הנה סדר הסליחות ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001265190205171 כ&quot;י מינכן] הנ&quot;ל:
::{{צבע גופן|אדום|אין פתיחה}}
::אנשי  אמנה אבדו
::תבוא  לפניך
::ישראל  עמך
::במוצאי  מנוחה
::אדון  בינה
::אליך נשואות
::אין  כמדת
::אזון  תחן
::קל נא  רפא
::אך בך מקוה
::אם  עונינו רבו
::אין מי  יקרא
::מלאכי  רחמים
::גדול  עוני
::אתה מקדם
::איה כל  נפלאותיך
::איויתיך
::ישראל  נושע
::יושב  בגבהי
::אני  יום אירא
::אחריש  ואתאפק
::ארכו  הימים
::רועה  ישראל
::אוילים  מדרך פשעם
::אבדו  חכמי
::אפס  הוד
::אשמתינו  ועוונינו
::חננו  ה׳
::אדאג  מחטאים {{צבע גופן|אדום|שוואבן: אודה עלי חטאתי}}
::אנשי  אמנה עברו
::איה  קנאתך
::אל  ימעט
::ה׳  שמעה
::אודה  עלי פשעי
::תא  שמע
::1ה׳  אלקי הצבאות יושב
::4אדון  מועד
::2אדון  בפקדך
::2אך  במתח {{צבע גופן|אדום|שוואבן: אחר אנוש רימה}}
::2אנוש  רימה
::4אביוני  עמך
::2אל  באפך - 2אך בך לדל
::3אדון  דין
::3אשפוך  שיחי
::3אלקים  אין בלתך
::3אורך  ואמיתך
::4ה׳  אלקי רבת
::4את  הקול
::4אלקים  אל דמי
::2אמונים  בני
::4שופט  כל הארץ
::4אלה  אזכרה
::4זכור  ברית
::ובכן  יהי רצון
::אנא  הבט
::2תפלה  תקח
::איך נפתח
::אמנת  מאז
::אבלה  נפשי
::את צום
::תשוב  תרחמנו
::(אקרא  אל אלקים) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה מילת &quot;אקרא&quot; בצד עם הפנייה להוספות.}}
::אזרחי  מעבר
::הורית  דרך
::אשמרה  אליך
::תורה  הקדושה
::גרוני  ניחר
::עם ה׳
::את ה׳
::אני  ברוב
::אליך  אקרא
::אמרנו  נגזרנו
::(אתה  אלקי תהלתי) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}}
::אהל  שכן
::לך ה׳
::אז  קשתי
::שערי  שמים
::לב  ונפש
::אלקים  בישראל 
::אנוש  עד
::ארכן  וקצרן
::אב  לרחם
::(אתה  קל נורא) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}}
::בנין  המזבח
::באשמורת  הבוקר
::אריד  בשיחי
::שבת  הכסא
::שיחרנוך
::אם  אומרי
::אריה  ביער
::איך  אוכל לבוא
::תוחלת  ישראל
::(אתה  חלקי וצור) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}}
::אז בהר  מור
::שחר  קמתי
::אודה  עלי פשעי (חטאתי) {{צבע גופן|אדום|בכ&quot;י אודה עלי פשעי, בשוואבן אודה עלי חטאתי. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות. יד אחרת כתבה עוד חטאנו אחר &quot;אודה פשעי במרץ&quot;.}}
::מלך  מלכים
::אז  טרם
::תערוג  אליך
::תשובה  חשובה {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י &quot;אנוש במה יזכה, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד אבל אינה קריאה.}}
::שוממתי  ברוב {{צבע גופן|אדום|בשוואבן אחרי &quot;תחרות רוגז&quot;.}}
::תחרות  רוגז
::את  דביר קדשך
::אם  עוונינו (כי הנה) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה למעלה עם הפנייה להוספות.}}
::אדון  משפטד
::ה׳  שומרי
::ה׳  אלקי הצבאות נורא
::4אדון  מועד
::2אדון  בפקדך
::2אנוש  רימה
::2אך  במתך
::4אביוני  עמך
::2אך בך  לדל - 2אל באפך
::3אדון  דין
::3אשפוך  שיחי
::3אלקים  אין בלתך
::3אורך  ואמיתך
::4ה׳  אלקי רבת
::4את  הקול
::4אלקים  אל דמי
::2אמונים  בני
::ירצה  צום
::4אלה  אזכרה
::4זכור  ברית
::ובכן  יהי רצון
::אנא  הבט
::2תפלה  תקח
::אנא  הואל {{צבע גופן|אדום|בשוואבן סדר מאד שונה לכל תפילות של יום כפור, כולל פזמוני נעילה.}}
::אפס  מזיח
::אמנם  אלקי
::אך  במתך
::אנוש  רימה
::אדון  בפקדך
::אדון  דין
::אך בך
::אל  באפך
::אשפוך  שיחי
::אקרא  אל אלקים
::אורך  ואמיתך
::ה׳  אלקי רבת
::את  הברית ואת
::אמונה  אומן
::שןפט  כל הארץ
::שרי  קדש
::ה׳ ה׳
::אדברה  תחנונים
::איך  אשא ראש
::אבל  אנחנו חטאים
::אכפרה  פני
::אפסו  אישים
::אמנם  אנחנו חטאנו
::אומץ  יוסיף
::אני  הוא השואל
::אני  אני המדבר
::תיגרת  יד
::תפן  בעינוי
::ה׳  אלקי רבת
::אלקים  בישראל גדול יחודך
::אהבת  עזז
::רועה  ישראל
::אליך  צורי
::אדון  מועד
::תפלה  לעני
::ותיק  וחסיד
::אריאל  בהיותו
::את  הקול
::אלקים  אל דמי
::ה׳  אלקי רבת
::אמונים  בני
::ה׳  שמעה
::אלה  אזכרה
::זכור  ברית
::רועה  ישראל
::ה׳  שמעה
::ה׳ ה׳
::חננו  ה׳
::אדוני  האדונים
::לך ה׳  הצדקה
::אנקת  מסלדיך
::מלאכי  רחמים
::באשמורת  הבוקר
::אם  עוונינו
::כי הנה
::שחר  קמתי
::מי קל  כמוך
::שמע  ישראל [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:53, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::{{התנגשות}} ברור שהוא שגה, רק חבל שבספריה הלאומית סרבו לבקשתי לתקן את הטעות. אולי אם הייתי מכיר את המאמר ומפנה אותם אליו הם היו משתכנעים. תודה רבה על ההפניה. המחברת השוותה את כתבי היד של מנהג אוגשבורג לנספח בדפוס ומצאה התאמה, &lt;s&gt;אבל לא השוותה למנהג שואבן-שוייץ&lt;/s&gt;. לא בדקתי עכשיו בשנית, אבל לפני כמה חודשים בדקתי ומצאתי (אם אינני טועה) התאמה מלאה בין הנספח למנהג שוואבן-שוייץ. לא כתבת היכן מצויים ההבדלים בין מנהג אוגשבורג בכ&quot;י ובין מנהג שוואבן-שווייץ הנדפס, אבל מאחר שבנספח לא נדפס סדר סליחות מלא מסתמא יהיה קשה להכריע איזה מהם בדיוק הוא מייצג. בעת ההדפסה כבר לא היו יהודים לא באוגסבורג ולא באולם, ולכן בכל מקרה הכוונה כנראה למנהג הקהילות הקטנות בסביבה (אזור שוואבן). היא גם מזכירה שבכתב היד היו סליחות מיוחדות על הריגת ר' אברהם הגר באוגסבורג, ואלה לא נדפסו בנספח. מכך מקום לאור כל הנ&quot;ל מסתבר שיש לראות את מנהג אוגסבורג שבכתבי היד ואת מנהג שוואבן-שווייץ כמנהג אחד, שגם הנספח מייצג שלב כלשהו בהתפתחות שלו. השינויים הקלים אינם יותר מהשינויים שהיו בדפוסי איטליה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:11, 1 ביוני 2026 (IDT)
::::עכשיו בדקתי. יש ג' סליחות בנספח שאינן בכ&quot;י מינכן  (אבל נמצאות בכ&quot;י שטרסבורג לדברי המחברת). נ&quot;ל שיש כמה סליחות בכ&quot;י מינכן שאינן בנספח וגם לא במנהג א' באיט'. מצד שני כן יש פזמון אחד (מי אל כמוך) שנמצא בנספח ובכ&quot;י מינכן, אבל לא במנהג שוואבן. לאור זאת כנראה המסקנה היא שזה שלו ביניים. אני חושב שכל זה מצדיק החשיבות של סדר הסליחות למנהג אוגשבורג ואולמא יותר מעשרות (מאות?) הכתבי יד שמייצגים מנהגים שאין אנו יודעים מאין באו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:50, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::::סדר הפזמונים בנעילה בדפוס אוגשבורג עוד טעון מעט בדיקה. במנהג האש' באיטליה שם נדפס: ה' שמעה, לך ה' הצדקה, חננו, כי הנה כחומר, רועה ישראל, מלאכי רחמים, ישראל נושע, אם עוונינו, אנקת מסלדיך, ה' ה', המבדיל. בנספח נדפס: אדוני האדונים, אנקת מסלדיך, מי אל כמוך. צ&quot;ע למה בחלק הראשון לא נדפס אדוני האדונים, שישנו ביתר דפוסי מנהג האש' באיטליה, וצ&quot;ע למה הדפיסו בשנית את אנקת מסלדיך למרות שישנו בחלק הראשון. אם נשים בצד את הפזמונים בנעילה, הנספח זהה לחלוטין למנהג שוואבן-שווייץ המאוחר, ואני לא רואה סיבה לא לראות בו את הדפוס הראשון של אותו מנהג (גם אם מתישהו השמיטו פזמון אחד בנעילה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:18, 1 ביוני 2026 (IDT)
::::::בעצם גם בפייבי די שקו רל&quot;ה אין אדוני האדונים, אבל בדפוסים המאוחרים ישנו, וכנראה מנהגי הפזמונים בנעילה נשארו קצת יותר גמישים גם בעידן הדפוס. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:23, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::::::אולי התשובה היא שמנהג האשכנזים באיטליה במקור היה לא לומר, אבל מנהג האשכנזים באשכנז שאומרים סליחות כמנהג זה כן לומר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:11, 2 ביוני 2026 (IDT)
::::::::בהתחלה חשבתי שזה הסיפור, אבל הפוך. מחזור סביונטה-קרימונה, סליחות ונציה ש&quot;ח וסליחות ונציה ש&quot;ס כולם נועדו לאשכנזים באיטליה גופה, ובכולם יש את הפזמון. מסתבר שסליחות אוגשפורג רצ&quot;ו נועדו (גם?) לאשכנזים באשכנז שנהגו במנהג הזה, ואם שם איננו אולי זה מנהגם. אבל דפוס פייבי-די-שקו הוא כן מאיטליה עצמה, ואין בו, ומצד שני בסליחות פיורדא תקמ&quot;ז שנועדו לאשכנזים באשכנז יש, אז כנראה זה לא קשור. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:10, 2 ביוני 2026 (IDT)
::::::למעשה הפזמונים בשוואבן-שווייץ הנדפס הם זהים למנהג איטליה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:24, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::תיקון: כעת ראיתי שהמחברת דוקא כן מתייחסת (עמ' 20) לזה שמנהג שוואבן-שווייץ הוא הדפסה מאוחרת של אותו המנהג שבכ&quot;י מאוגסבורג ובנספח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:43, 1 ביוני 2026 (IDT)
::::והטעם שהסדר שבדפוס שוואבן-שווייץ אינו תואם את זה של מנהג אוגסבורג-אולמא בתפילות יום כפור, הוא שביום כפור הוא דווקא תואם את סדר מגנצא. עוד פעם, אני חושב ששני מנהגים אלו חשובים מאד וצריך לעשות להם מקום בנספח. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 09:35, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::::האם בתפילות יו&quot;כ הסדר בדפוס אוגשפורג רצ&quot;ו תואם את הסדר שבכה&quot;י או את סדר שוואבן-שוייץ? הסליחה האחרונה בנספח לפני פזמוני נעילה היא אם עונינו ענו, מה שמתאים לכאורה לסדר שוואבן (פזמון של מנחה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:14, 2 ביוני 2026 (IDT)
::::::יותר את שוואבן-שווייץ. בכה&quot;י &quot;אם עוונינו&quot; הוא פזמון ליום שלפני ערב יום כפור, והפזמון למנחה הוא &quot;ה' שמעה&quot;. אבל צריך גם להשוות כ&quot;י שטרסבורג,  והרשימה שמה בסריקה בקושי קריאה.
::::::אגב, אז כן מצאתי לפחות רשימה אחת של סליחות יו&quot;כ תואמת מנהג עלזאס (לא זוכר את רמת ההתאמה) בסוף כ&quot;י באזל AN IX 5 מהמאה ה-16 (אבל הרשימה יכולה להיות יותר מאוחרת). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:27, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::::::עכשיו בדקתי הרשימה שבכ&quot;י שטרסבורג (לא תעניות צבור), היא כמעט אותו דבר כמו מנהג שוואבן-שווייץ, יש קצת סטיות בעיקר ביו&quot;כ (ל&quot;ד כמו כ&quot;י מינכן) אבל על זה באמת נראה לי שאפשר לומר שהוא אותו מנהג. ויש גם רשימה כמעט אותו דבר ליום כפור בסוף כ&quot;י מינכן.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:38, 2 ביוני 2026 (IDT)

== קישור למשתמש בתקציר עריכה ==
שלום! נראה שתבניות לא עובדות בתקצירי עריכה, בניגוד לקישורים רגילים. לכן, קישור למשתמש בתקציר עריכה באמצעות [[תבנית:א]] לא עובד, והמשתמש לא מקבל הודעה על התיוג שלו. לצורך כך יש להשתמש בקישור רגיל. בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:28, 15 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>glu2dikixq8fgxk1ipwgok0e037lycp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083281</id>
      <parentid>3083276</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:34:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* קישור למשתמש בתקציר עריכה */ תגובה</comment>
      <origin>3083281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19361" sha1="0c1fe5m4qqpm8sbdjgt5yl97997brli" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:32, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

== אזהרות ==

שלום וברוך הבא! תודה רבה על כל הפיוטים שאתה מעלה לכאן ועל הסיוע בהשלמת המחזור האשכנזי כולו.{{ש}}
הוספת את [[אזהרת ראשית]] ל[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]]. שים לב שה[[:קטגוריה:אזהרות]] כולה היא כבר חלק מפיוטי שבועות. לכן, לענ&quot;ד מיותר לקטלג את אזהרת ראשית בנפרד. לא רציתי לבטל את העריכה שלך כי אולי יש לך סיבה לחלוק עלי ולראות ערך בקטלוג הכפול במקרה הזה. ועשית כחכמתך. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:09, 20 בינואר 2026 (IST)

::תודה רבה. מכיוון שהוא פיוט שרבים עדיין נוהגים לאמרו חשבתי שכדאי שיהיה מצוי בדף. סיבה שנייה היא שפיוט זה אינו מהווה ממש אזהרה אלא כנראה הוא קטע מאזהרה אחרת או רשות לאזהרות ואם כן הוא דומה ל&quot;אז שש מאות&quot; ו&quot;עליונים ששו&quot; שנמצאים בדף זה והם קטעי מעבר מהאזהרה לתפילה (שאחד הוא חלק מהשני).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]])
:[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:16, 20 בינואר 2026 (IST)
:::בסדר גמור, מקבל. לגופם של דברים, מקובל להניח, לפי הצורה, שהוא חלק ראשון של אזהרה ארוכה שלא הגיעה לידינו, אבל באמת אין לדעת. הערה טכנית: יש תקלה כלשהי בחתימה שלך שגורמת לכך שהשם שלך מופיע פעמים ופותח שורה חדשה. ממליץ לתקן, אם אפשר (תבדוק ב'העדפות' איך מוגדרת החתימה שם). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:23, 20 בינואר 2026 (IST)

== סליחות אוגשבורג ==

אני מתייחס לתקציר שכתבת [[מי:הבדלים/3018363|כאן]]. מה המקור שלך לסדר הסליחות מנהג אוגשבורג-אולמא? בשעתו בדקתי את הסליחות שנדפסו בנספח לסליחות האשכנזים שבאיטליה אוגשפורג רצ&quot;ו, ומצאתי שהוא זהה לסליחות שנמצאות במנהג שוואבן-שווייץ ואינן במנהג האש' באיטליה, מכאן הסקתי שמדובר בהדפסה מוקדמת של מנהג שוואבן-שווייץ (אוגסבורג גם נמצאת באזור שוואבן), שבשלמותו נדפס רק בתצ&quot;ז (וכן הערתי [[W:מיוחד:הבדלים/42746910|כאן]]). כשחפשתי חבר למסקנה הזו לא מצאתי, בקטלוג הספה&quot;ל כתבו ע&quot;פ גולדשמידט שמדובר בהשלמה לפי מנהג אשכנז הכללי, למרות שיש שם סליחות רבות שכלל אינן במנ' אשכנז הכללי, והערתי להם על כך והם סרבו לשנות. לאור דבריך, האם יתכן שמנ' אוגשבורג הוא אולי פשוט מנ' שוואבן-שווייץ? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:30, 1 ביוני 2026 (IDT)

:גולדשמידט שגה בזה, עיין [https://muse.jhu.edu/article/885159/pdf כאן] עמ' 17 ב-.pdf. מנהג אוגשבורג אינו ממש כמו שוואבן-שווייץ היותר מאוחר (אני לא בדקתי את הספר אבל כבר לפני כמה שנים זיהיתי זה מהכתב יד שבמינכן כשחיפשתי אחר הכ&quot;י המוזכרים בפתיחה לסליחות עלזאס כ'מנהג קולמר', לא מצאתי את מבוקשי אבל כן מצאתי את זה. את הכתבה ראיתי רק לפני מספר ימים), אבל הוא בהחלט אב מנהג זה, וגם מנהג עלזאס מאד דומה בימי תשובה הרגילים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:41, 1 ביוני 2026 (IDT)
::הנה סדר הסליחות ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001265190205171 כ&quot;י מינכן] הנ&quot;ל:
::{{צבע גופן|אדום|אין פתיחה}}
::אנשי  אמנה אבדו
::תבוא  לפניך
::ישראל  עמך
::במוצאי  מנוחה
::אדון  בינה
::אליך נשואות
::אין  כמדת
::אזון  תחן
::קל נא  רפא
::אך בך מקוה
::אם  עונינו רבו
::אין מי  יקרא
::מלאכי  רחמים
::גדול  עוני
::אתה מקדם
::איה כל  נפלאותיך
::איויתיך
::ישראל  נושע
::יושב  בגבהי
::אני  יום אירא
::אחריש  ואתאפק
::ארכו  הימים
::רועה  ישראל
::אוילים  מדרך פשעם
::אבדו  חכמי
::אפס  הוד
::אשמתינו  ועוונינו
::חננו  ה׳
::אדאג  מחטאים {{צבע גופן|אדום|שוואבן: אודה עלי חטאתי}}
::אנשי  אמנה עברו
::איה  קנאתך
::אל  ימעט
::ה׳  שמעה
::אודה  עלי פשעי
::תא  שמע
::1ה׳  אלקי הצבאות יושב
::4אדון  מועד
::2אדון  בפקדך
::2אך  במתח {{צבע גופן|אדום|שוואבן: אחר אנוש רימה}}
::2אנוש  רימה
::4אביוני  עמך
::2אל  באפך - 2אך בך לדל
::3אדון  דין
::3אשפוך  שיחי
::3אלקים  אין בלתך
::3אורך  ואמיתך
::4ה׳  אלקי רבת
::4את  הקול
::4אלקים  אל דמי
::2אמונים  בני
::4שופט  כל הארץ
::4אלה  אזכרה
::4זכור  ברית
::ובכן  יהי רצון
::אנא  הבט
::2תפלה  תקח
::איך נפתח
::אמנת  מאז
::אבלה  נפשי
::את צום
::תשוב  תרחמנו
::(אקרא  אל אלקים) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה מילת &quot;אקרא&quot; בצד עם הפנייה להוספות.}}
::אזרחי  מעבר
::הורית  דרך
::אשמרה  אליך
::תורה  הקדושה
::גרוני  ניחר
::עם ה׳
::את ה׳
::אני  ברוב
::אליך  אקרא
::אמרנו  נגזרנו
::(אתה  אלקי תהלתי) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}}
::אהל  שכן
::לך ה׳
::אז  קשתי
::שערי  שמים
::לב  ונפש
::אלקים  בישראל 
::אנוש  עד
::ארכן  וקצרן
::אב  לרחם
::(אתה  קל נורא) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}}
::בנין  המזבח
::באשמורת  הבוקר
::אריד  בשיחי
::שבת  הכסא
::שיחרנוך
::אם  אומרי
::אריה  ביער
::איך  אוכל לבוא
::תוחלת  ישראל
::(אתה  חלקי וצור) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}}
::אז בהר  מור
::שחר  קמתי
::אודה  עלי פשעי (חטאתי) {{צבע גופן|אדום|בכ&quot;י אודה עלי פשעי, בשוואבן אודה עלי חטאתי. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות. יד אחרת כתבה עוד חטאנו אחר &quot;אודה פשעי במרץ&quot;.}}
::מלך  מלכים
::אז  טרם
::תערוג  אליך
::תשובה  חשובה {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י &quot;אנוש במה יזכה, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד אבל אינה קריאה.}}
::שוממתי  ברוב {{צבע גופן|אדום|בשוואבן אחרי &quot;תחרות רוגז&quot;.}}
::תחרות  רוגז
::את  דביר קדשך
::אם  עוונינו (כי הנה) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ&quot;י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה למעלה עם הפנייה להוספות.}}
::אדון  משפטד
::ה׳  שומרי
::ה׳  אלקי הצבאות נורא
::4אדון  מועד
::2אדון  בפקדך
::2אנוש  רימה
::2אך  במתך
::4אביוני  עמך
::2אך בך  לדל - 2אל באפך
::3אדון  דין
::3אשפוך  שיחי
::3אלקים  אין בלתך
::3אורך  ואמיתך
::4ה׳  אלקי רבת
::4את  הקול
::4אלקים  אל דמי
::2אמונים  בני
::ירצה  צום
::4אלה  אזכרה
::4זכור  ברית
::ובכן  יהי רצון
::אנא  הבט
::2תפלה  תקח
::אנא  הואל {{צבע גופן|אדום|בשוואבן סדר מאד שונה לכל תפילות של יום כפור, כולל פזמוני נעילה.}}
::אפס  מזיח
::אמנם  אלקי
::אך  במתך
::אנוש  רימה
::אדון  בפקדך
::אדון  דין
::אך בך
::אל  באפך
::אשפוך  שיחי
::אקרא  אל אלקים
::אורך  ואמיתך
::ה׳  אלקי רבת
::את  הברית ואת
::אמונה  אומן
::שןפט  כל הארץ
::שרי  קדש
::ה׳ ה׳
::אדברה  תחנונים
::איך  אשא ראש
::אבל  אנחנו חטאים
::אכפרה  פני
::אפסו  אישים
::אמנם  אנחנו חטאנו
::אומץ  יוסיף
::אני  הוא השואל
::אני  אני המדבר
::תיגרת  יד
::תפן  בעינוי
::ה׳  אלקי רבת
::אלקים  בישראל גדול יחודך
::אהבת  עזז
::רועה  ישראל
::אליך  צורי
::אדון  מועד
::תפלה  לעני
::ותיק  וחסיד
::אריאל  בהיותו
::את  הקול
::אלקים  אל דמי
::ה׳  אלקי רבת
::אמונים  בני
::ה׳  שמעה
::אלה  אזכרה
::זכור  ברית
::רועה  ישראל
::ה׳  שמעה
::ה׳ ה׳
::חננו  ה׳
::אדוני  האדונים
::לך ה׳  הצדקה
::אנקת  מסלדיך
::מלאכי  רחמים
::באשמורת  הבוקר
::אם  עוונינו
::כי הנה
::שחר  קמתי
::מי קל  כמוך
::שמע  ישראל [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:53, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::{{התנגשות}} ברור שהוא שגה, רק חבל שבספריה הלאומית סרבו לבקשתי לתקן את הטעות. אולי אם הייתי מכיר את המאמר ומפנה אותם אליו הם היו משתכנעים. תודה רבה על ההפניה. המחברת השוותה את כתבי היד של מנהג אוגשבורג לנספח בדפוס ומצאה התאמה, &lt;s&gt;אבל לא השוותה למנהג שואבן-שוייץ&lt;/s&gt;. לא בדקתי עכשיו בשנית, אבל לפני כמה חודשים בדקתי ומצאתי (אם אינני טועה) התאמה מלאה בין הנספח למנהג שוואבן-שוייץ. לא כתבת היכן מצויים ההבדלים בין מנהג אוגשבורג בכ&quot;י ובין מנהג שוואבן-שווייץ הנדפס, אבל מאחר שבנספח לא נדפס סדר סליחות מלא מסתמא יהיה קשה להכריע איזה מהם בדיוק הוא מייצג. בעת ההדפסה כבר לא היו יהודים לא באוגסבורג ולא באולם, ולכן בכל מקרה הכוונה כנראה למנהג הקהילות הקטנות בסביבה (אזור שוואבן). היא גם מזכירה שבכתב היד היו סליחות מיוחדות על הריגת ר' אברהם הגר באוגסבורג, ואלה לא נדפסו בנספח. מכך מקום לאור כל הנ&quot;ל מסתבר שיש לראות את מנהג אוגסבורג שבכתבי היד ואת מנהג שוואבן-שווייץ כמנהג אחד, שגם הנספח מייצג שלב כלשהו בהתפתחות שלו. השינויים הקלים אינם יותר מהשינויים שהיו בדפוסי איטליה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:11, 1 ביוני 2026 (IDT)
::::עכשיו בדקתי. יש ג' סליחות בנספח שאינן בכ&quot;י מינכן  (אבל נמצאות בכ&quot;י שטרסבורג לדברי המחברת). נ&quot;ל שיש כמה סליחות בכ&quot;י מינכן שאינן בנספח וגם לא במנהג א' באיט'. מצד שני כן יש פזמון אחד (מי אל כמוך) שנמצא בנספח ובכ&quot;י מינכן, אבל לא במנהג שוואבן. לאור זאת כנראה המסקנה היא שזה שלו ביניים. אני חושב שכל זה מצדיק החשיבות של סדר הסליחות למנהג אוגשבורג ואולמא יותר מעשרות (מאות?) הכתבי יד שמייצגים מנהגים שאין אנו יודעים מאין באו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:50, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::::סדר הפזמונים בנעילה בדפוס אוגשבורג עוד טעון מעט בדיקה. במנהג האש' באיטליה שם נדפס: ה' שמעה, לך ה' הצדקה, חננו, כי הנה כחומר, רועה ישראל, מלאכי רחמים, ישראל נושע, אם עוונינו, אנקת מסלדיך, ה' ה', המבדיל. בנספח נדפס: אדוני האדונים, אנקת מסלדיך, מי אל כמוך. צ&quot;ע למה בחלק הראשון לא נדפס אדוני האדונים, שישנו ביתר דפוסי מנהג האש' באיטליה, וצ&quot;ע למה הדפיסו בשנית את אנקת מסלדיך למרות שישנו בחלק הראשון. אם נשים בצד את הפזמונים בנעילה, הנספח זהה לחלוטין למנהג שוואבן-שווייץ המאוחר, ואני לא רואה סיבה לא לראות בו את הדפוס הראשון של אותו מנהג (גם אם מתישהו השמיטו פזמון אחד בנעילה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:18, 1 ביוני 2026 (IDT)
::::::בעצם גם בפייבי די שקו רל&quot;ה אין אדוני האדונים, אבל בדפוסים המאוחרים ישנו, וכנראה מנהגי הפזמונים בנעילה נשארו קצת יותר גמישים גם בעידן הדפוס. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:23, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::::::אולי התשובה היא שמנהג האשכנזים באיטליה במקור היה לא לומר, אבל מנהג האשכנזים באשכנז שאומרים סליחות כמנהג זה כן לומר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:11, 2 ביוני 2026 (IDT)
::::::::בהתחלה חשבתי שזה הסיפור, אבל הפוך. מחזור סביונטה-קרימונה, סליחות ונציה ש&quot;ח וסליחות ונציה ש&quot;ס כולם נועדו לאשכנזים באיטליה גופה, ובכולם יש את הפזמון. מסתבר שסליחות אוגשפורג רצ&quot;ו נועדו (גם?) לאשכנזים באשכנז שנהגו במנהג הזה, ואם שם איננו אולי זה מנהגם. אבל דפוס פייבי-די-שקו הוא כן מאיטליה עצמה, ואין בו, ומצד שני בסליחות פיורדא תקמ&quot;ז שנועדו לאשכנזים באשכנז יש, אז כנראה זה לא קשור. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:10, 2 ביוני 2026 (IDT)
::::::למעשה הפזמונים בשוואבן-שווייץ הנדפס הם זהים למנהג איטליה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:24, 1 ביוני 2026 (IDT)
:::תיקון: כעת ראיתי שהמחברת דוקא כן מתייחסת (עמ' 20) לזה שמנהג שוואבן-שווייץ הוא הדפסה מאוחרת של אותו המנהג שבכ&quot;י מאוגסבורג ובנספח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:43, 1 ביוני 2026 (IDT)
::::והטעם שהסדר שבדפוס שוואבן-שווייץ אינו תואם את זה של מנהג אוגסבורג-אולמא בתפילות יום כפור, הוא שביום כפור הוא דווקא תואם את סדר מגנצא. עוד פעם, אני חושב ששני מנהגים אלו חשובים מאד וצריך לעשות להם מקום בנספח. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 09:35, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::::האם בתפילות יו&quot;כ הסדר בדפוס אוגשפורג רצ&quot;ו תואם את הסדר שבכה&quot;י או את סדר שוואבן-שוייץ? הסליחה האחרונה בנספח לפני פזמוני נעילה היא אם עונינו ענו, מה שמתאים לכאורה לסדר שוואבן (פזמון של מנחה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:14, 2 ביוני 2026 (IDT)
::::::יותר את שוואבן-שווייץ. בכה&quot;י &quot;אם עוונינו&quot; הוא פזמון ליום שלפני ערב יום כפור, והפזמון למנחה הוא &quot;ה' שמעה&quot;. אבל צריך גם להשוות כ&quot;י שטרסבורג,  והרשימה שמה בסריקה בקושי קריאה.
::::::אגב, אז כן מצאתי לפחות רשימה אחת של סליחות יו&quot;כ תואמת מנהג עלזאס (לא זוכר את רמת ההתאמה) בסוף כ&quot;י באזל AN IX 5 מהמאה ה-16 (אבל הרשימה יכולה להיות יותר מאוחרת). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:27, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::::::עכשיו בדקתי הרשימה שבכ&quot;י שטרסבורג (לא תעניות צבור), היא כמעט אותו דבר כמו מנהג שוואבן-שווייץ, יש קצת סטיות בעיקר ביו&quot;כ (ל&quot;ד כמו כ&quot;י מינכן) אבל על זה באמת נראה לי שאפשר לומר שהוא אותו מנהג. ויש גם רשימה כמעט אותו דבר ליום כפור בסוף כ&quot;י מינכן.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:38, 2 ביוני 2026 (IDT)

== קישור למשתמש בתקציר עריכה ==
שלום! נראה שתבניות לא עובדות בתקצירי עריכה, בניגוד לקישורים רגילים. לכן, קישור למשתמש בתקציר עריכה באמצעות [[תבנית:א]] לא עובד, והמשתמש לא מקבל הודעה על התיוג שלו. לצורך כך יש להשתמש בקישור רגיל. בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:28, 15 בספטמבר 2026 (IDT)

:אה לא שמתי לב. תודה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:34, 15 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0c1fe5m4qqpm8sbdjgt5yl97997brli</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>401013</id>
    <revision>
      <id>3083330</id>
      <parentid>2932540</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T07:55:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3083330</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29449" sha1="8llwkecyg0yb5qg1oa3ebsi42iyioun" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מאגר תקן 2128473 קוד a163Y00000DuU0aQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1074|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|5991)); ((תשס&quot;ד, 657|תיקון|6321)); ((תשס&quot;ז, 701|תיקון|6577)); ((תש&quot;ע, 267|תיקון|6836)); ((תשע&quot;ג, 774|תיקון|7223)); ((תשע&quot;ה, 50|תיקון|7434)); ((תשע&quot;ח, 320|תיקון|7896)); ((תשפ&quot;ז, 11|תיקון|12528)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 12]], [[+|12ב]] [[+|ו-16]] [[=החוק|לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר ושר התחבורה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזהרה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 12ד לחוק]], מטעם בעל הזיכיון או רשות הרישוי;
:- &quot;בעל הזיכיון&quot; - לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, זולת מקום בתקנות אלה שהמפעיל נזכר בנפרד;
:- &quot;הסכם&quot; - הסכם בכתב בין בעל הזיכיון ובין בעל תג חיוב או חייב רשום, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, שלפיו ייפרעו החיובים באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע בבנק או פיקדון, לפי הענין;
:- &quot;חיוב&quot; - חיוב בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;
:- &quot;חייב&quot; - החייב, לפי [[החוק]], בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;
:- &quot;חייב חד פעמי&quot;, &quot;חייב רגיל&quot;, &quot;חייב רשום&quot; ו&quot;פרטים מזהים&quot; - (((תוחלף ביום 15.12.2026):)) כמשמעותם [[=תקנות דמי גביה|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי גביה), :- התשנ&quot;ט-1999]] (להלן - תקנות דמי גביה);
:- &quot;הסכם המצאה דיגיטלית&quot;, &quot;חייב חד פעמי&quot;, &quot;חייב רגיל&quot;, &quot;חייב רשום&quot;, &quot;מען דיגיטלי&quot;, &quot;פרטים מזהים&quot; - (((החל מיום 15.12.2026):)) כהגדרתם [[בתקנות דמי גבייה]];
:- &quot;חשבון&quot; - הודעה על חיוב או על כמה חיובים בתקופת חיוב מסוימת, לגבי כלי רכב מסויים;
:- &quot;חשבון ראשוני&quot; - חשבון הנשלח לחייב ושעד למועד משלוחו פרע במלואם את כל החשבונות שנשלחו אליו, בשל תקופות חיוב קודמות;
:- &quot;חשבון נוסף&quot; - חשבון הנשלח לחייב שטרם פרע במלואו עד למועד משלוחו חשבון קודם של -
:: (1) תקופת חיוב קודמת אחת (חשבון נוסף ראשון);
:: (2) שתי תקופות חיוב קודמות או יותר (חשבון נוסף שני);
:: (3) (((נמחקה);))
:- &quot;יום החיוב&quot; - יום בחודש שקבע בעל הזיכיון, לגבי חייב לצורך חיובו;
:- &quot;כרטיס אשראי&quot; - כהגדרתו [[חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;כרטיס אשראי&quot; - (((החל מיום 15.12.2026):)) כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד יצירת חיוב&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בחיוב בשל נסיעות - מועד הנסיעה בכביש האגרה;
:: (2) בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות -
::: (א) בשל אי פירעון חשבון - המועד האחרון לפירעונו;
::: (ב) בשל הפעלת סמכויות אכיפה של עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה - המועד שבוצעו, ואם היתה סמכות האכיפה בעלת אופי מתמשך - מועד תחילת הפעלתה;
::: (ג) בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה - המועד שבו נודע לבעל הזיכיון על המעשה;
:- &quot;רשות הרישוי&quot; - כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;פיצוי והחזר הוצאות&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 12(ב)(2) לחוק]];
:- &quot;פיקדון&quot; - פיקדון בלא ציון שם, כמשמעותו [[בתקנה 3]];
:- &quot;תקופת החיוב&quot; - תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום החיוב;
:- &quot;תקנות דמי גבייה&quot; - [[=תקנות דמי גבייה|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה), התשנ&quot;ט-1999]].

== פרק ב': הודעות על חיובים וגבייתם ==

=== סימן א': חשבונות ומועדי תשלום ===

@ 2. אופן חיוב חייבים (תיקון: תשפ&quot;ז)
: חייב יכול שיחויב באחת מאלה:
: (1) בעל תג חיוב - לפי הסכם;
: (2) חייב רשום - לפי הסכם;
: (3) חייב חד פעמי - לפי חשבון, על סמך פרטים מזהים שמסר;
: (4) חייב רגיל - לפי חשבון, על סמך פרטי הרכב והחייב ברישומי רשות הרישוי, (((החל מיום 15.12.2026):)) או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - על סמך פרטים מזהים שמסר בהסכם כאמור;
: (5) בעל פיקדון - בין שהוא בעל תג חיוב ובין שהוא חייב רשום, בפירעון מתוך הפיקדון, לגבי חלק החיוב שהסכומים בפיקדון מספיקים לכיסויו.

@ 3. פיקדון
: (א) בעל רכב המבקש לשלם את חיוביו בלא מסירת שמו ומענו, יהיה רשאי להפקיד, מזמן לזמן, סכום בחשבון אצל בעל הזיכיון לכיסוי חיוביו.
: (ב) הופקד פיקדון כאמור, ינכה ממנו בעל הזיכיון כל חיוב המגיע לו מבעל הרכב, ואם לא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב, ייגבו ממנו החיוב או יתרת החיוב, לפי הענין, כאילו היה חייב רגיל.
: (ג) בעל פיקדון יהא זכאי לקבל, בכל עת, פרטים על הסכומים שנותרו בפיקדונו; מסירת פרטים כאמור, תהיה באמצעות קוד זיהוי בלבד.

@ 4. המצאת חשבון
: (א) לכל חייב, למעט בעל פיקדון, ימציא בעל הזיכיון חשבון בשל חיובים שלו שנוצרו בתקופת החיוב, אחת או יותר, ובשל חיובים שנצברו עד יום החיוב ולא נפרעו.
: (ב) לגבי כל רכב יומצא חשבון נפרד, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.
: (ג) בחשבון יפורטו כל אלה:
:: (1) מספר רישוי של הרכב, שם החייב, מספר זהותו ומענו לפי [[תקנה 6]];
:: (2) תקופה או תקופות החיוב בחשבון;
:: (3) תאריך הוצאת החשבון;
:: (4) סכום החיוב הכולל לתשלום;
:: (5) מספר הנסיעות שבשלהן נדרשים אגרה ודמי גביה וסכומם הכולל;
:: (6) האירועים כאמור [[בתקנה 11]] שבשלהם נדרשים פיצוי והחזר הוצאות, והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;
:: (7) התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו, ייווספו פיצוי והחזר הוצאות;
:: (8) הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים, כמשמעותם [[בסעיף 12ג לחוק]].
: (ד) נשמט מחשבון חיוב שנוצר בתקופת החיוב, רשאי בעל הזיכיון לכלול אותו בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב.

@ 5. דרך המצאת חשבון (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (א) חשבון יומצא לחייב -
:: (1) אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - בדואר רגיל, (((החל מיום 15.12.2026):)) ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית - בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;
:: (2) אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות - בדואר רשום, (((החל מיום 15.12.2026):)) ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית - בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;
:: (3) (((תימחק ביום 15.12.2026):)) אם הוא חשבון הנשלח לחייב על פי הסכם - בכל דרך שנקבעה להמצאת חשבונות בהסכם.
: (ב) חשבון שנשלח בדואר רגיל, לפי המען כאמור [[בתקנה 6]], ושולמו בעדו, מראש, דמי הדואר, יראו כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון.
: (ג) חשבון שנשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהוו ראיה לדבר.
: (ג1) (((החל מיום 15.12.2026):)) חשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו - חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6):
:: (1) בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו;
:: (2) באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו - חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי;
:: (3) חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל;
:: (4) התקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3);
:: (5) נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3);
:: (6) נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד-פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין.
: (ג2) (((החל מיום 15.12.2026):)) חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ג1)(1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4):
:: (1) התקבל חיווי על הצגה;
:: (2) התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה;
:: (3) נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם;
:: (4) נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד-פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין;
: (ג3) (((החל מיום 15.12.2026):)) על אף האמור בתקנה זו, לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי תקנות משנה (ג1) או (ג2), לפי העניין, כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו.
: (ד) חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין, אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו.

@ 6. המען להמצאת חשבון (תיקון: תשפ&quot;ז)
: המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) חייב שיש לו הסכם - המען שמסר בהסכם, (((החל מיום 15.12.2026):)) או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי;
: (2) חייב חד פעמי - המען שמסר, לפי [[תקנות דמי גבייה|תקנות דמי גביה]], בין הפרטים המזהים;
: (3) חייב רגיל - מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.
:: (((החל מיום 15.12.2026):)) חייב רגיל - מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי, כפי שהם מעודכנים במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.

@ 7. מועדי תשלום (תיקון: תשפ&quot;ז)
: המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) נגבה חיוב, לפי הסכם, באמצעות כרטיס אשראי - המועד שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס אשראי;
: (2) נגבה החיוב, לפי הסכם, באמצעות הוראת קבע או מתוך פיקדון - במועד שקבע בעל הזיכיון ושלא יקדם מ-15 ימים מיום החיוב;
: (3) נגבה החיוב, מחייב רגיל או מחייב חד פעמי, לפי חשבון - עד היום ה-15 מתאריך הוצאת החשבון; (((החל מיום 15.12.2026):)) נשלח החשבון לפי הוראות [[5|תקנות משנה 5(ג1)(4) עד (6) או (ג2)(2) עד (4)]], ייספר מניין הימים האמור מהשליחה האחרונה.

@ 8. אי פירעון חשבון
: (א) חייב שלא פרע חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד התשלום, יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל כל נסיעה בתקופת החיוב, נושא החשבון שלא נפרע.
: (ב) בעל הזיכיון יודיע לחייב על חיובו בפיצוי ובהחזר הוצאות כאמור, בחשבון שישלח למענו כאמור [[בתקנה 6]], בין יחד עם חיובים חדשים שנוצרו ובין בנפרד, ואולם חיוב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי תשלום חשבון ראשוני, יהיה נפרד מחיובים חדשים שנוצרו כאמור, אף שיכול שיישלחו, כחשבונות נפרדים, במשלוח אחד בדרך האמורה [[בתקנה 5(א)(2) או (3)]], לפי הענין.

@ 9. חייב שמכר את רכבו
: (א) נתברר לבעל הזיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו לפי [[החוק]] או לפי תקנות אלה, להודיע לחייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר - לגבי רכב שיהיה בבעלותו.
: (ב) בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש מבעל הזיכיון, בכתב, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל הזיכיון יפעל כמבוקש.
: (ג) לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), או לא ענה להודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצויין בהודעה לפי תקנת משנה (א).
: (ד) החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.

=== סימן ב': גביית חוב חלוט ===

@ 10. עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה
: (א) עיכב בעל הזיכיון יציאה מכביש האגרה של רכב, שבשלו לא שולם חוב חלוט -
:: (1) ימסור לנהג הודעה כי יציאתו מכביש האגרה מעוכבת, עקב אי תשלום חוב חלוט בשל הרכב;
:: (2) יאפשר לנהג או לנוסע ברכב לפרוע לאלתר את החוב החלוט, בצירוף פיצוי והחזר הוצאות כאמור [[בתקנה 11(2)]], אף אם אינו החייב, אך אם פרע במקום החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון; פירעון כאמור ייעשה במזומן או בכרטיס אשראי, או בדרך אחרת המקובלת על בעל הזיכיון;
:: (3) לא נפרעו החיובים כאמור בפסקה (2), יורה לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו בכביש האגרה למקום אחסנה, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי בעל הזיכיון, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו [[בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה]], לגרור את הרכב ולפנותו מכביש האגרה למקום אחסנה; לענין זה, &quot;מקום אחסנה&quot; - מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לכביש האגרה, שאישרה הרשות הממונה.
: (ב) רכב שעוכב, פונה ואוחסן, לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום מלוא החוב החלוט כהגדרתו [[בסעיף 12ד לחוק]], בצירוף סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות; שולמו התשלומים כאמור ונתבקש שחרור הרכב מאחסנתו, ישוחרר לא יאוחר מתום שעתיים, לאחר התשלום והבקשה כאמור.
: (ג) עוכבה יציאת רכב מכביש אגרה, בעל הזיכיון -
:: (1) יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על עיכוב היציאה מן הכביש ועל מקום הימצאו, לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;
:: (2) יגרום להבאת הנהג ונוסעיו, או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.
: (ד) לא תעוכב יציאת רכב מכביש האגרה ולא יפונה הרכב ממנו בידי בעל הזיכיון, אם נסיעתו בכביש האגרה, באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.

== פרק ג': פיצוי והחזר הוצאות ==

@ 11. תשלום פיצוי והחזר הוצאות
: (א) חייב יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות, בעד כל אחד מאלה:
:: (1) אי פרעון של חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד תשלומו, כאמור [[בתקנה 8]];
:: (2) עיכוב רכב שלא שולם בשלו חוב חלוט;
:: (3) גרירת רכב ופינויו;
:: (4) אחסנת רכב שפונה;
:: (5) מעשה שעשה ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב, או חיובו באגרה;
:: (6) שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב.
: (ב) נשתנה מענו של חייב רגיל, והוא הודיע על כך לבעל הזיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי - לא יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל אי פירעון חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.

@ 12. סכומי פיצוי והחזר הוצאות
: סכומי פיצוי והחזר הוצאות שישלם חייב לפי [[תקנה 11]], יהיו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], בתוספת מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]].

@ 13. עדכון סכומים (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת הראשונה]], יתעדכנו ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
: (ב) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

@ 14. שינוי סכומים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הרשות הממונה רשאית להגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות [[שבתוספת הראשונה]], באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייקבעו, יהיו תואמים את סכומן הכולל של ההוצאות הכרוכות באכיפת הגביה של האגרה, אכיפת התשלומים ופיצוי בשל נזק שנגרם.
: (ב) בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לפי דרישתה, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות האכיפה, לרבות עלויות האכיפה, ההכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום, וזאת לא יאוחר מ-21 ימים ממועד הדרישה כאמור.
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) הפסד הכנסות של בעל הזיכיון בשל אי גביה או אי אכיפה, לא יוכר כעלויות אכיפה, לצורך המלצת הרשות הממונה לשינוי סכומים.

== פרק ד': אזהרות ==

@ 15. הודעת בעל הזיכיון לרשות הרישוי
: 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעות הקבוע [[בסעיף 12ד לחוק]], ישלח בעל הזיכיון הודעה לרשות הרישוי על הצורך במתן אזהרה לבעל רכב, שצוינו בה שם החייב ומספר זהותו, מענו הידוע לבעל הזיכיון במועד ההודעה וכן מספר הרישוי של הרכב, שבשלו נדרשת אזהרה.

@ 16. דרך המצאת אזהרות
: (א) אזהרה לחייב בדבר אי חידוש רשיון רכבו, כל עוד לא שולם מלוא החוב החלוט, שיש להמציאה לפי [[החוק]] 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש, תומצא -
:: (1) מטעם בעל הזיכיון - בדואר רשום;
:: (2) מטעם רשות הרישוי - בדואר רגיל.
: (ב) המען למשלוח אזהרה יהיה המען של החייב ברישומי רשות הרישוי, או המען שמסר לבעל הזיכיון בהסכם, כפי שהיה רשום או שנמסר, לפי הענין, 3 ימים לפני מועד המשלוח בידי בעל הזיכיון של אזהרה לחייב או של הודעה לרשות הרישוי לפי [[תקנה 15]].
: (ג) על המצאת אזהרות יחולו הוראות [[תקנה 5(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

== פרק ה': ערר וערעור ==

@ 17. מושבן של ועדות ערר
: מקומות מושבן של ועדות הערר, שנתמנו לפי [[סעיף 12ב(ב) לחוק]], יהיו ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע, ואזור שיפוטן כאזור השיפוט של בתי המשפט המחוזיים במקומות האמורים.

@ 18. מועדים לערעור
: (א) המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה.
: (ב) המועד להגשת ערעור, הוא 15 ימים מיום שניתנה הרשות לערער.

== פרק ו': שונות ==

@ 19. שימוש בתג חיוב
: (א) תג חיוב יותקן על השמשה הקדמית של הרכב, או במקום אחר ברכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שיינתנו מזמן לזמן.
: (ב) השימוש בתג חיוב יהיה בהתאם לסוג הרכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שאישרה הרשות הממונה.
: (ג) בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לסוג הרכב, באופן שהחיוב הנגבה לפיו נמוך מהחיוב שהיה נגבה בשל שימוש בתג חיוב מתאים, ישולמו פיצוי והחזר הוצאות.

@ 19א. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ז)
: תקנות אלה לא יחולו על כביש אגרה יקנעם סומך כהגדרתו [[בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך), התשע&quot;ג-2013]] (((החל מיום 15.12.2026):)) וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו [[בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק), התשפ&quot;ו-2026]].

@ 19ב. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (((החל מיום 15.12.2026):)) בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], תתבצע בתום 3 שנים ממועד כניסתן לתוקף.

@ 20. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תש&quot;ע, תשע&quot;ה) ==
==== ((([[תקנה 11]]))) ====
@ : סכומי הפיצוי והחזר הוצאות הם כמפורט להלן: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ח) : בשל אי-פירעון חשבון במועד, לגבי כל נסיעה בכביש האגרה בתקופת החיוב נושא החשבון הכלולה -
: (א) בחשבון ראשוני [---] 12
: (ב) בחשבון נוסף ראשון [---] 17
: (ג) בחשבון נוסף שני [---] 34
: (ד) (((נמחק)))
@ (2) : בשל עיכוב רכב [---] 191
@ (3) : בשל גרירת רכב ופינויו [---] 142
@ (4) : בשל אחסנת רכב שפונה -
: (א) בשל 12 שעות ראשונות [---] פטור
: (ב) בשל 12 שעות נוספות או חלק מהן [---] 51
: (ג) בשל כל 24 שעות נוספות או חלק מהן [---] 51
@ (5) : בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את חיובו באגרה [---] 1,561
@ (6) : בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב לפי [[תקנה 19]] [---] 568

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ח) ==

&lt;פרסום&gt; כ' בתמוז התשנ&quot;ט (4 ביולי 1999)
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, שר התשתיות הלאומיות
* אני מסכים., מאיר שטרית, שר האוצר
* אני מסכים., שאול יהלום, שר התחבורה</text>
      <sha1>8llwkecyg0yb5qg1oa3ebsi42iyioun</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083344</id>
      <parentid>3083330</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:06:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083344</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29446" sha1="a4jbq861eiagp1d5fd5krc9xxydqhky" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מאגר תקן 2128473 קוד a163Y00000DuU0aQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1074|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|5991)); ((תשס&quot;ד, 657|תיקון|6321)); ((תשס&quot;ז, 701|תיקון|6577)); ((תש&quot;ע, 267|תיקון|6836)); ((תשע&quot;ג, 774|תיקון|7223)); ((תשע&quot;ה, 50|תיקון|7434)); ((תשע&quot;ח, 320|תיקון|7896)); ((תשפ&quot;ז, 11|תיקון|12528)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 12]], [[+|12ב]] [[+|ו-16]] [[=החוק|לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר ושר התחבורה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזהרה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 12ד לחוק]], מטעם בעל הזיכיון או רשות הרישוי;
:- &quot;בעל הזיכיון&quot; - לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, זולת מקום בתקנות אלה שהמפעיל נזכר בנפרד;
:- &quot;הסכם&quot; - הסכם בכתב בין בעל הזיכיון ובין בעל תג חיוב או חייב רשום, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, שלפיו ייפרעו החיובים באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע בבנק או פיקדון, לפי הענין;
:- &quot;חיוב&quot; - חיוב בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;
:- &quot;חייב&quot; - החייב, לפי [[החוק]], בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;
:- &quot;חייב חד פעמי&quot;, &quot;חייב רגיל&quot;, &quot;חייב רשום&quot; ו&quot;פרטים מזהים&quot; - (((תוחלף ביום 15.12.2026):)) כמשמעותם [[=תקנות דמי גביה|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי גביה), התשנ&quot;ט-1999]] (להלן - תקנות דמי גביה);
:- &quot;הסכם המצאה דיגיטלית&quot;, &quot;חייב חד פעמי&quot;, &quot;חייב רגיל&quot;, &quot;חייב רשום&quot;, &quot;מען דיגיטלי&quot;, &quot;פרטים מזהים&quot; - (((החל מיום 15.12.2026):)) כהגדרתם [[בתקנות דמי גבייה]];
:- &quot;חשבון&quot; - הודעה על חיוב או על כמה חיובים בתקופת חיוב מסוימת, לגבי כלי רכב מסויים;
:- &quot;חשבון ראשוני&quot; - חשבון הנשלח לחייב ושעד למועד משלוחו פרע במלואם את כל החשבונות שנשלחו אליו, בשל תקופות חיוב קודמות;
:- &quot;חשבון נוסף&quot; - חשבון הנשלח לחייב שטרם פרע במלואו עד למועד משלוחו חשבון קודם של -
:: (1) תקופת חיוב קודמת אחת (חשבון נוסף ראשון);
:: (2) שתי תקופות חיוב קודמות או יותר (חשבון נוסף שני);
:: (3) (((נמחקה);))
:- &quot;יום החיוב&quot; - יום בחודש שקבע בעל הזיכיון, לגבי חייב לצורך חיובו;
:- &quot;כרטיס אשראי&quot; - כהגדרתו [[חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ&quot;ו-1986]];
:- &quot;כרטיס אשראי&quot; - (((החל מיום 15.12.2026):)) כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד יצירת חיוב&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בחיוב בשל נסיעות - מועד הנסיעה בכביש האגרה;
:: (2) בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות -
::: (א) בשל אי פירעון חשבון - המועד האחרון לפירעונו;
::: (ב) בשל הפעלת סמכויות אכיפה של עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה - המועד שבוצעו, ואם היתה סמכות האכיפה בעלת אופי מתמשך - מועד תחילת הפעלתה;
::: (ג) בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה - המועד שבו נודע לבעל הזיכיון על המעשה;
:- &quot;רשות הרישוי&quot; - כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;פיצוי והחזר הוצאות&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 12(ב)(2) לחוק]];
:- &quot;פיקדון&quot; - פיקדון בלא ציון שם, כמשמעותו [[בתקנה 3]];
:- &quot;תקופת החיוב&quot; - תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום החיוב;
:- &quot;תקנות דמי גבייה&quot; - [[=תקנות דמי גבייה|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה), התשנ&quot;ט-1999]].

== פרק ב': הודעות על חיובים וגבייתם ==

=== סימן א': חשבונות ומועדי תשלום ===

@ 2. אופן חיוב חייבים (תיקון: תשפ&quot;ז)
: חייב יכול שיחויב באחת מאלה:
: (1) בעל תג חיוב - לפי הסכם;
: (2) חייב רשום - לפי הסכם;
: (3) חייב חד פעמי - לפי חשבון, על סמך פרטים מזהים שמסר;
: (4) חייב רגיל - לפי חשבון, על סמך פרטי הרכב והחייב ברישומי רשות הרישוי, (((החל מיום 15.12.2026):)) או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - על סמך פרטים מזהים שמסר בהסכם כאמור;
: (5) בעל פיקדון - בין שהוא בעל תג חיוב ובין שהוא חייב רשום, בפירעון מתוך הפיקדון, לגבי חלק החיוב שהסכומים בפיקדון מספיקים לכיסויו.

@ 3. פיקדון
: (א) בעל רכב המבקש לשלם את חיוביו בלא מסירת שמו ומענו, יהיה רשאי להפקיד, מזמן לזמן, סכום בחשבון אצל בעל הזיכיון לכיסוי חיוביו.
: (ב) הופקד פיקדון כאמור, ינכה ממנו בעל הזיכיון כל חיוב המגיע לו מבעל הרכב, ואם לא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב, ייגבו ממנו החיוב או יתרת החיוב, לפי הענין, כאילו היה חייב רגיל.
: (ג) בעל פיקדון יהא זכאי לקבל, בכל עת, פרטים על הסכומים שנותרו בפיקדונו; מסירת פרטים כאמור, תהיה באמצעות קוד זיהוי בלבד.

@ 4. המצאת חשבון
: (א) לכל חייב, למעט בעל פיקדון, ימציא בעל הזיכיון חשבון בשל חיובים שלו שנוצרו בתקופת החיוב, אחת או יותר, ובשל חיובים שנצברו עד יום החיוב ולא נפרעו.
: (ב) לגבי כל רכב יומצא חשבון נפרד, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.
: (ג) בחשבון יפורטו כל אלה:
:: (1) מספר רישוי של הרכב, שם החייב, מספר זהותו ומענו לפי [[תקנה 6]];
:: (2) תקופה או תקופות החיוב בחשבון;
:: (3) תאריך הוצאת החשבון;
:: (4) סכום החיוב הכולל לתשלום;
:: (5) מספר הנסיעות שבשלהן נדרשים אגרה ודמי גביה וסכומם הכולל;
:: (6) האירועים כאמור [[בתקנה 11]] שבשלהם נדרשים פיצוי והחזר הוצאות, והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;
:: (7) התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו, ייווספו פיצוי והחזר הוצאות;
:: (8) הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים, כמשמעותם [[בסעיף 12ג לחוק]].
: (ד) נשמט מחשבון חיוב שנוצר בתקופת החיוב, רשאי בעל הזיכיון לכלול אותו בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב.

@ 5. דרך המצאת חשבון (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (א) חשבון יומצא לחייב -
:: (1) אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - בדואר רגיל, (((החל מיום 15.12.2026):)) ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית - בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;
:: (2) אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות - בדואר רשום, (((החל מיום 15.12.2026):)) ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית - בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;
:: (3) (((תימחק ביום 15.12.2026):)) אם הוא חשבון הנשלח לחייב על פי הסכם - בכל דרך שנקבעה להמצאת חשבונות בהסכם.
: (ב) חשבון שנשלח בדואר רגיל, לפי המען כאמור [[בתקנה 6]], ושולמו בעדו, מראש, דמי הדואר, יראו כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון.
: (ג) חשבון שנשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהוו ראיה לדבר.
: (ג1) (((החל מיום 15.12.2026):)) חשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו - חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6):
:: (1) בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו;
:: (2) באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו - חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי;
:: (3) חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל;
:: (4) התקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3);
:: (5) נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3);
:: (6) נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד-פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין.
: (ג2) (((החל מיום 15.12.2026):)) חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ג1)(1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4):
:: (1) התקבל חיווי על הצגה;
:: (2) התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה;
:: (3) נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם;
:: (4) נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד-פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין;
: (ג3) (((החל מיום 15.12.2026):)) על אף האמור בתקנה זו, לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי תקנות משנה (ג1) או (ג2), לפי העניין, כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו.
: (ד) חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין, אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו.

@ 6. המען להמצאת חשבון (תיקון: תשפ&quot;ז)
: המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) חייב שיש לו הסכם - המען שמסר בהסכם, (((החל מיום 15.12.2026):)) או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי;
: (2) חייב חד פעמי - המען שמסר, לפי [[תקנות דמי גבייה|תקנות דמי גביה]], בין הפרטים המזהים;
: (3) חייב רגיל - מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.
:: (((החל מיום 15.12.2026):)) חייב רגיל - מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי, כפי שהם מעודכנים במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.

@ 7. מועדי תשלום (תיקון: תשפ&quot;ז)
: המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי הענין:
: (1) נגבה חיוב, לפי הסכם, באמצעות כרטיס אשראי - המועד שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס אשראי;
: (2) נגבה החיוב, לפי הסכם, באמצעות הוראת קבע או מתוך פיקדון - במועד שקבע בעל הזיכיון ושלא יקדם מ-15 ימים מיום החיוב;
: (3) נגבה החיוב, מחייב רגיל או מחייב חד פעמי, לפי חשבון - עד היום ה-15 מתאריך הוצאת החשבון; (((החל מיום 15.12.2026):)) נשלח החשבון לפי הוראות [[5|תקנות משנה 5(ג1)(4) עד (6) או (ג2)(2) עד (4)]], ייספר מניין הימים האמור מהשליחה האחרונה.

@ 8. אי פירעון חשבון
: (א) חייב שלא פרע חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד התשלום, יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל כל נסיעה בתקופת החיוב, נושא החשבון שלא נפרע.
: (ב) בעל הזיכיון יודיע לחייב על חיובו בפיצוי ובהחזר הוצאות כאמור, בחשבון שישלח למענו כאמור [[בתקנה 6]], בין יחד עם חיובים חדשים שנוצרו ובין בנפרד, ואולם חיוב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי תשלום חשבון ראשוני, יהיה נפרד מחיובים חדשים שנוצרו כאמור, אף שיכול שיישלחו, כחשבונות נפרדים, במשלוח אחד בדרך האמורה [[בתקנה 5(א)(2) או (3)]], לפי הענין.

@ 9. חייב שמכר את רכבו
: (א) נתברר לבעל הזיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו לפי [[החוק]] או לפי תקנות אלה, להודיע לחייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר - לגבי רכב שיהיה בבעלותו.
: (ב) בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש מבעל הזיכיון, בכתב, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל הזיכיון יפעל כמבוקש.
: (ג) לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), או לא ענה להודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצויין בהודעה לפי תקנת משנה (א).
: (ד) החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.

=== סימן ב': גביית חוב חלוט ===

@ 10. עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה
: (א) עיכב בעל הזיכיון יציאה מכביש האגרה של רכב, שבשלו לא שולם חוב חלוט -
:: (1) ימסור לנהג הודעה כי יציאתו מכביש האגרה מעוכבת, עקב אי תשלום חוב חלוט בשל הרכב;
:: (2) יאפשר לנהג או לנוסע ברכב לפרוע לאלתר את החוב החלוט, בצירוף פיצוי והחזר הוצאות כאמור [[בתקנה 11(2)]], אף אם אינו החייב, אך אם פרע במקום החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון; פירעון כאמור ייעשה במזומן או בכרטיס אשראי, או בדרך אחרת המקובלת על בעל הזיכיון;
:: (3) לא נפרעו החיובים כאמור בפסקה (2), יורה לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו בכביש האגרה למקום אחסנה, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי בעל הזיכיון, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו [[בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה]], לגרור את הרכב ולפנותו מכביש האגרה למקום אחסנה; לענין זה, &quot;מקום אחסנה&quot; - מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לכביש האגרה, שאישרה הרשות הממונה.
: (ב) רכב שעוכב, פונה ואוחסן, לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום מלוא החוב החלוט כהגדרתו [[בסעיף 12ד לחוק]], בצירוף סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות; שולמו התשלומים כאמור ונתבקש שחרור הרכב מאחסנתו, ישוחרר לא יאוחר מתום שעתיים, לאחר התשלום והבקשה כאמור.
: (ג) עוכבה יציאת רכב מכביש אגרה, בעל הזיכיון -
:: (1) יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על עיכוב היציאה מן הכביש ועל מקום הימצאו, לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;
:: (2) יגרום להבאת הנהג ונוסעיו, או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.
: (ד) לא תעוכב יציאת רכב מכביש האגרה ולא יפונה הרכב ממנו בידי בעל הזיכיון, אם נסיעתו בכביש האגרה, באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.

== פרק ג': פיצוי והחזר הוצאות ==

@ 11. תשלום פיצוי והחזר הוצאות
: (א) חייב יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות, בעד כל אחד מאלה:
:: (1) אי פרעון של חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד תשלומו, כאמור [[בתקנה 8]];
:: (2) עיכוב רכב שלא שולם בשלו חוב חלוט;
:: (3) גרירת רכב ופינויו;
:: (4) אחסנת רכב שפונה;
:: (5) מעשה שעשה ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב, או חיובו באגרה;
:: (6) שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב.
: (ב) נשתנה מענו של חייב רגיל, והוא הודיע על כך לבעל הזיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי - לא יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל אי פירעון חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.

@ 12. סכומי פיצוי והחזר הוצאות
: סכומי פיצוי והחזר הוצאות שישלם חייב לפי [[תקנה 11]], יהיו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], בתוספת מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]].

@ 13. עדכון סכומים (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) הסכומים הנקובים [[בתוספת הראשונה]], יתעדכנו ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה -
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
: (ב) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

@ 14. שינוי סכומים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הרשות הממונה רשאית להגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות [[שבתוספת הראשונה]], באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייקבעו, יהיו תואמים את סכומן הכולל של ההוצאות הכרוכות באכיפת הגביה של האגרה, אכיפת התשלומים ופיצוי בשל נזק שנגרם.
: (ב) בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לפי דרישתה, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות האכיפה, לרבות עלויות האכיפה, ההכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום, וזאת לא יאוחר מ-21 ימים ממועד הדרישה כאמור.
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) הפסד הכנסות של בעל הזיכיון בשל אי גביה או אי אכיפה, לא יוכר כעלויות אכיפה, לצורך המלצת הרשות הממונה לשינוי סכומים.

== פרק ד': אזהרות ==

@ 15. הודעת בעל הזיכיון לרשות הרישוי
: 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעות הקבוע [[בסעיף 12ד לחוק]], ישלח בעל הזיכיון הודעה לרשות הרישוי על הצורך במתן אזהרה לבעל רכב, שצוינו בה שם החייב ומספר זהותו, מענו הידוע לבעל הזיכיון במועד ההודעה וכן מספר הרישוי של הרכב, שבשלו נדרשת אזהרה.

@ 16. דרך המצאת אזהרות
: (א) אזהרה לחייב בדבר אי חידוש רשיון רכבו, כל עוד לא שולם מלוא החוב החלוט, שיש להמציאה לפי [[החוק]] 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש, תומצא -
:: (1) מטעם בעל הזיכיון - בדואר רשום;
:: (2) מטעם רשות הרישוי - בדואר רגיל.
: (ב) המען למשלוח אזהרה יהיה המען של החייב ברישומי רשות הרישוי, או המען שמסר לבעל הזיכיון בהסכם, כפי שהיה רשום או שנמסר, לפי הענין, 3 ימים לפני מועד המשלוח בידי בעל הזיכיון של אזהרה לחייב או של הודעה לרשות הרישוי לפי [[תקנה 15]].
: (ג) על המצאת אזהרות יחולו הוראות [[תקנה 5(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

== פרק ה': ערר וערעור ==

@ 17. מושבן של ועדות ערר
: מקומות מושבן של ועדות הערר, שנתמנו לפי [[סעיף 12ב(ב) לחוק]], יהיו ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע, ואזור שיפוטן כאזור השיפוט של בתי המשפט המחוזיים במקומות האמורים.

@ 18. מועדים לערעור
: (א) המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה.
: (ב) המועד להגשת ערעור, הוא 15 ימים מיום שניתנה הרשות לערער.

== פרק ו': שונות ==

@ 19. שימוש בתג חיוב
: (א) תג חיוב יותקן על השמשה הקדמית של הרכב, או במקום אחר ברכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שיינתנו מזמן לזמן.
: (ב) השימוש בתג חיוב יהיה בהתאם לסוג הרכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שאישרה הרשות הממונה.
: (ג) בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לסוג הרכב, באופן שהחיוב הנגבה לפיו נמוך מהחיוב שהיה נגבה בשל שימוש בתג חיוב מתאים, ישולמו פיצוי והחזר הוצאות.

@ 19א. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ז)
: תקנות אלה לא יחולו על כביש אגרה יקנעם סומך כהגדרתו [[בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך), התשע&quot;ג-2013]] (((החל מיום 15.12.2026):)) וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו [[בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק), התשפ&quot;ו-2026]].

@ 19ב. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (((החל מיום 15.12.2026):)) בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], תתבצע בתום 3 שנים ממועד כניסתן לתוקף.

@ 20. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תש&quot;ע, תשע&quot;ה) ==
==== ((([[תקנה 11]]))) ====
@ : סכומי הפיצוי והחזר הוצאות הם כמפורט להלן: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ח) : בשל אי-פירעון חשבון במועד, לגבי כל נסיעה בכביש האגרה בתקופת החיוב נושא החשבון הכלולה -
: (א) בחשבון ראשוני [---] 12
: (ב) בחשבון נוסף ראשון [---] 17
: (ג) בחשבון נוסף שני [---] 34
: (ד) (((נמחק)))
@ (2) : בשל עיכוב רכב [---] 191
@ (3) : בשל גרירת רכב ופינויו [---] 142
@ (4) : בשל אחסנת רכב שפונה -
: (א) בשל 12 שעות ראשונות [---] פטור
: (ב) בשל 12 שעות נוספות או חלק מהן [---] 51
: (ג) בשל כל 24 שעות נוספות או חלק מהן [---] 51
@ (5) : בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את חיובו באגרה [---] 1,561
@ (6) : בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב לפי [[תקנה 19]] [---] 568

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ח) ==

&lt;פרסום&gt; כ' בתמוז התשנ&quot;ט (4 ביולי 1999)
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, שר התשתיות הלאומיות
* אני מסכים., מאיר שטרית, שר האוצר
* אני מסכים., שאול יהלום, שר התחבורה</text>
      <sha1>a4jbq861eiagp1d5fd5krc9xxydqhky</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>401014</id>
    <revision>
      <id>3083329</id>
      <parentid>2933284</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T07:43:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3083329</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6500" sha1="894a3js5307n6r5huca4g2gld1mddfu" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מאגר תקן 2128401 קוד a163Y00000DuVgqQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 968|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)|5983)); ((תשע&quot;ג, 776|תיקון|7223)); ((תשפ&quot;ז, 10|תיקון|12528)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 12(ב)(1)]] [[+|ו-16]] [[=החוק|לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ושר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל הזיכיון&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק]], לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה;
:- &quot;הסכם המצאה דיגיטלית&quot; - (((החל מיום 15.12.2026):)) הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה והכולל פרטים מזהים, בין בעל הזיכיון לבין חייב רגיל או חייב חד-פעמי, ולפיו בעל הזיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב כאמור;
:- &quot;החייב בתשלום&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6א לחוק]], החייב בדמי גביה;
:- &quot;חייב חד-פעמי&quot; - חייב בתשלום שאינו חייב רשום, אשר מסר לבעל הזיכיון פרטים מזהים לצורך חיובו בגין נסיעה מסוימת לפני מועד אותה נסיעה או בתוך 12 שעות לאחריה;
:- &quot;חייב רגיל&quot; - חייב בתשלום שאינו חייב רשום ושאינו חייב חד-פעמי;
:- &quot;חייב רשום&quot; - חייב בתשלום אשר לפני מועד משלוח החשבון בעבור נסיעת רכבו בכביש האגרה, התקשר בהסכם בכתב עם בעל הזיכיון שעל פיו רשאי בעל הזיכיון לחייבו באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע, או באמצעות פיקדון שהפקיד אצל בעל הזיכיון, ובלבד שהסכום בפיקדון מספיק לכיסוי החיוב;
:- &quot;מען דיגיטלי&quot; - (((החל מיום 15.12.2026):)) כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה;
:- &quot;פרטים מזהים&quot; - שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב ומספרו, ומען בעל הרכב להמצאת חשבונות.
:- &quot;פרטים מזהים&quot; - (((החל מיום 15.12.2026):)) פרטים הכוללים שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב, מספר רישוי של הרכב ומען בעל הרכב להמצאת חשבונות, או מען דיגיטלי אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית.

@ 2. סכומי דמי הגביה (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (א) דמי הגביה שישלם חייב בתשלום יהיו הסכומים כמפורט להלן: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
:: (1) חייב רגיל [---] 4
:: (2) חייב חד-פעמי [---] 3
::: (((החל מיום 15.12.2026):)) חייב חד-פעמי [---] 3
:: (3) חייב רשום [---] 2
: (ב) על סכומי דמי הגביה המפורטים בתקנת משנה (א) ייווסף מס ערך מוסף, לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 3. עדכון דמי הגביה
: (א) סכומי דמי הגביה ישתנו ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.

@ 4. חייב בתשלום שמסר פרטים מזהים שגויים (תיקון: תשפ&quot;ז)
: חייב בתשלום שמסר פרטים מזהים לצורך חיובו כחייב חד-פעמי, ונתברר כי פרט מהפרטים שמסר אינו נכון, שלם או מדויק - יראו אותו כחייב רגיל.
: (((החל מיום 15.12.2026):)) חייב בתשלום שמסר פרטים מזהים לצורך חיובו כחייב חד-פעמי או חייב רגיל שמסר פרטים מזהים בהסכם המצאה דיגיטלית, ונתברר כי פרט מהפרטים שמסר אינו נכון, שלם או מדויק - יראו אותו כחייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית.

@ 4א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (((החל מיום 15.12.2026):)) בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (תיקון), התשפ&quot;ז-2026, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], תתבצע בתום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

@ 5א. סייג לתחולה (תיקון: תשע&quot;ג, תשפ&quot;ז)
: תקנות אלה לא יחולו על כביש אגרה יקנעם סומך כהגדרתו [[בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך), התשע&quot;ג-2013]] (((החל מיום 15.12.2026):)) וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו [[בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק), התשפ&quot;ו-2026]].

@ 6. הוראת שעה
: לענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה יהיה המדד היסודי, המדד שפורסם בחודש מאי 1996.

&lt;פרסום&gt; י' בסיון התשנ&quot;ט (25 במאי 1999)
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, שר התשתיות הלאומיות
* אני מסכים., מאיר שטרית, שר האוצר
* אני מסכים., שאול יהלום, שר התחבורה</text>
      <sha1>894a3js5307n6r5huca4g2gld1mddfu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403223</id>
    <revision>
      <id>3083303</id>
      <parentid>3078753</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T21:21:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3083303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="193652" sha1="au9m01asfasancvaia5u3tng0shc6gb" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כג|כד|כה|}}
== כ&quot;ד ==
'''רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח, מַשָֹּׂא גֵיא חִזָּיוֹן''' (ישעיה כב, א). '''גֵּיא שֶׁכָּל הַחוֹזִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ, שֶׁכָּל הַחוֹזִים עוֹמְדִים מִמֶּנָּה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל נָבִיא שֶׁלֹא נִתְפָּרֵשׁ שֵׁם עִירוֹ וּשְׁמוֹ - יְרוּשַׁלְמִי הָיָה. גֵּיא חִזָּיוֹן, שֶׁהִשְׁלִיכָה דִּבְרֵי חוֹזִים לָאָרֶץ, מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת, וּלְאִגָּרַיָּא סָלְקִין לוֹן. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵלּוּ גַּסֵּי הָרוּחַ. תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב הַלָּשׁוֹן הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ ג' לְשׁוֹנוֹת: צָרוֹת, מְרַגְּשׁוֹת, אֲפֵלָה. צָרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע''' (איוב לט, ז). '''מְרַגְשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה''' (ישעיה כב, ב). '''אֲפֵלָה שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה''' (איוב ל, ג). '''עִיר הוֹמִיָּה, קַרְתָּא מְעַרְבַּבְתָּא. קִרְיָה עֲלִיזָה קַרְתָּא חֲדַיָּיתָּא. חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְּלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה, וּמָה הֵן, מְזֵי רָעָב וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף''' (דברים לב, כד). '''כָּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ, מִקַּשְׁיוּתָם נִמְסְרוּ לְמַּלְכֻיוֹת.''' 

'''דָּבָר אַחֵר כָּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ, שֶׁהָיוּ מַתִּירִין גִּידֵי קַשְׁתוֹתָם וְאוֹסְרִין בָּהֶן, כָּל נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו מֵרָחוֹק בָּרָחוּ, מַרְחִיקִים מִלִּשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי''' (ירמיה לא, ב). '''עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי''' (ישעיה כב, ד). '''אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּג' מְקוֹמוֹת בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הב&quot;ה וְלֹא הִנִּיחָן, וְאֵלּוּ הֵן: בְּדוֹר הַמַּבּוּל, וּבַיָּם, וּבְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. בְּדוֹר הַמַּבּוּל מַה כְּתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָּאָדָם לְעוֹלָם''' (בראשית ו, ג). '''וּבַּיָּם כְּתִיב: וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה''' (שמות יד, כ). '''וּבְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּתִיב: עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי, אַל תְּאַסְּפוּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַל תָּאִיצוּ, אָמַר הב&quot;ה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, נִחוּמִין אֵלּוּ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לְפָנַי נִאוּצִין הֵן לִי, לָמָּה כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת''' (ישעיה כב, ה). '''יוֹם מְעוּרְבָּב יוֹם דְּבִיזָּה יוֹם דִּבְכִיָּה. בְּגֵיא חִזָּיוֹן, גֵּיא שֶׁכָּל הַחוֹזִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ. מְקַרְקַר קִיר וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר, שֶׁהָיוּ מְקַרְקְרִים קִירוֹת בָּתֵּיהֶם וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ מָגִנִּים וּמַעֲמִידִים אוֹתָם עַל שׁוֹעֵיהֶם. וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה. רַב אָמַר הֲדָא קִבּוּץ דְּגִירֵי, בְּרֶכֶב אָדָם וּפָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן''' (שם ו), '''שֶׁהָיוּ מְקַרְקְרִין קִירוֹת בָּתֵּיהֶם וְעוֹשִׂין אוֹתָם מָגִנִּים. וַיְהִי מִבְחַר עֲמָקַיִךְ מָלְאוּ רָכֶב. רַב אָמַר: כִּמְלֹא עֻמְקָהּ שֶׁל יָם. וְהַפָּרָשִׁים שׁוֹת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה''' (שם ז), '''מִשְׁתְּיֵי אָזְלִין וּמִשְׁתְּיֵי אָתְיָין וּמִתְחַמְאִין סָגְיָן. וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה, גַּלֵּי דְּכַסְיָא. וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר''' (שם ח). '''תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כְּלֵי זַיִן הָיָה לְיִשְׂרָאֵל בְּסִינַי, וְהָיָה שֵׁם הַמְּפוֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וּכְשֶׁחָטְאוּ נוּטַּל מֵהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב''' (שמות לג, ו). '''כֵּיצַד נוּטַּל מֵהֶן, רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבָּנָן. רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלָף. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָךְ הָיָה יוֹרֵד וּמְקַלְּפוֹ. וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד רְאִיתֶם כִּי רָבּוּ''' וגו' (ישעיה כב, ט). '''וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלָיִם סְפַרְתֶּם וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה''' (שם י). '''מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְצִין בָּתֵּיהֶם וּמוֹסִיפִין עַל הַחוֹמָה, וְלֹא כְבָר עָשָׂה חִזְקִיָּה כֵּן, הֲלֹא כְתִיב וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה''' וגו' (דה&quot;ב לב). '''אֶלָּא, חִזְקִיָּה בַּה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל בָּטַח, אֲבָל אַתֶּם לֹא בָּטַחְתֶּם אֶל עוֹשֶׂיהָ, הַיְינוּ הוּא דְּאָמַר וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ וְיוֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם''' (ישעיה כב, יא). '''וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּתִיב הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו''' (תהלים צו, ו). '''וְאַתָּה אוֹמֵר כְּדֵין. אֲמַר לְהוֹן אֲנָא מַלֵּיף לְהוֹן, הַיְינוּ הוּא דַאֲמַר פְּשׁוֹטָה וְעוֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם, כָּךְ תִּהְיוּ מַסְפִּידִים עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים, עַל חֻרְבָּן רִאשׁוֹן וְעַל חֻרְבָּן שֵׁנִי. עַל שְׂדֵי חֶמֶד, עַל בֵּית חֶמְדָתִי שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתוֹ כְּשָׂדֶה, הַיְינוּ דְּאָמַר צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ''' (מיכה ג, יב). '''וְעַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ''' (תהלים פ, ט). 

'''דָּבָר אַחֵר, וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא''' וגו', '''זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי בְּנֵי קֹרַח, אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי''' וגו' (תהלים מב, ה). '''כְּנֶגֶד מִי אֲמָרוּהוּ בְּנֵי קֹרַח לַמִּקְרָא הַזֶּה, לֹא אֲמָרוּהוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הב&quot;ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְכוּרָה אֲנִי בִּטָּחוֹן וְשַׁאֲנָן וְשַׁלְוָה שֶׁהָיִיתִי שְׁרוּיָה בּוֹ וְעַכְשָׁיו נִתְרַחֵק מִמֶּנִּי, וַאֲנִי בּוֹכָה וּמִתְאַנַּחַת וְאוֹמֶרֶת מִי יְשִׂימֵנִי כַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיָה מִקְדָּשׁ בָּנוּי בְּתוֹכָם, וְאַתָּה יוֹרֵד מִשְּׁמֵי מָרוֹם וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלַי, וְאוּמּוֹת הָעוֹלָם מְקַלְסִין אוֹתִי, וּכְשֶׁהָיִיתִי מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים עַל עֲוֹנִי אַתָּה עוֹנֶה אוֹתִי, וְעַכְשָׁיו אֲנִי בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְעוֹד אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁמְמָה עָלַי נַפְשִׁי כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֶרֶת עַל בֵּיתְךָ וְהוּא חָרֵב וְקוֹל דְּמָמָה בְּתוֹכוֹ, וָאֹמַר מָקוֹם שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הִקְרִיבוּ קָרְבָּן לְפָנֶיךָ וְהַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּם מְקַלְסִי' בְּכִנּוֹרוֹת, הָיוּ שׁוּעָלִים מְרַקְּדִים בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ''' (איכה ה, יח). '''אֶלָּא מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁעֲוֹנוֹתַי גָּרְמוּ לִי, וּנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁהָיוּ בְּתוֹכִי שֶׁהִתְעוּ אוֹתִי מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי וגו'.''' 

'''דָּבָר אַחֵר, וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד''' וגו', '''בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הב&quot;ה לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי בְּתוֹכוֹ אֵין אוּמּוֹת הָעוֹלָם נוֹגְעִים בּוֹ, אֶלָּא אֶכְבּשׁ אֶת עֵינַי מִמֶּנּוּ, וֶאֱשָׁבַע שֶׁלֹא אֱזָקֵק לוֹ עַד עֵת קֵץ, וְיָבוֹאוּ הָאוֹיְבִים וְיַחְרִיבוּ אוֹתוֹ, מִיָּד נִשְׁבַּע הב&quot;ה בִּימִינוֹ וְהֶחֱזִירָהּ אֲחוֹרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב''' (איכה ב, ג). '''בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ אוֹיְבִים לַהֵיכָל וּשְׂרָפוּהוּ, וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׂרַף אָמַר הב&quot;ה שׁוּב אֵין לִי מוֹשַׁב בָּאָרֶץ, אֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי מִמֶּנָּה וְאֶעֱלֶה לִמְכוֹנִי הָרִאשׁוֹן, דִכְתִיב אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְּשׁוּ פָנָי''' (הושע ה, טו). '''בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הב&quot;ה בּוֹכֶה וְאוֹמֵר, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, הִשְׁרֵיתִי שְׁכִינָתִי לְמַטָּה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו שֶׁחָטְאוּ חָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהָיִיתִי שְׂחוֹק לַגּוֹיִם וְלַעַג לַבְּרִיּוֹת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא מטטרו&quot;ן וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי אֶבְכֶּה וְאַתָּה לֹא תִבְכֶּה, אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ לִי לִבְכּוֹת, אֶכָּנֵס לְמָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת לִיכָּנֵס וְאֶבְכֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה''' וגו' (ירמיה יג, יז). '''אָמַר לָהֶם הב&quot;ה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ אֲנִי וְאַתֶּם וְנִרְאֶה בְּבֵיתִי מֶה עָשׂוּ אוֹיְבִים בּוֹ, מִיָּד הָלַךְ הקב&quot;ה וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הקב&quot;ה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר בְּוַדַּאי זֶהוּ בֵּיתִי וְזֶהוּ מְנוּחָתִי שֶׁבָּאוּ אוֹיְבִים וְעָשׂוּ בוֹ כִּרְצוֹנָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הב&quot;ה בּוֹכֶה וְאוֹמֵר אוֹי עַל בֵּיתִי, בָּנַי הֵיכָן הֵם, כֹּהֲנַי הֵיכָן הֵם, אוֹהֲבַי הֵיכָן הֵם, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, הִתְרֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא חֲזַרְתֶּם בִּתְשׁוּבָה. אָמַר לְיִרְמְיָהוּ, אֲנִי דוֹמֶה הַיּוֹם לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יְחִידִי וְעָשָׂה לוֹ חוּפָּה וּמֵת בְּתוֹךְ חוּפָּתוֹ, וְאֵין לְךָ כְּאֵב, לֹא עָלַי וְלֹא עַל בָנַי, לֵךְ קְרָא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וּמשֶׁה מִקִּבְרֵיהֶם, שֶׁהֵם יוֹדְעִים לִבְכּוֹת. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן משֶׁה קָבוּר, אָמַר לוֹ הב&quot;ה לֵךְ וְעֲמוֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן וּקְרָא, בֶּן עַמְרָם בֶּן עַמְרָם עֲמֹד וּרְעֵה צֹאנְךָ שֶׁבְּלָעוּם אוֹיְבִים. מִיָּד הָלַךְ יִרְמְיָה לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה וְאָמַר לַאֲבוֹת הָעוֹלָם, עִמְדוּ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁאַתֶּם מִתְבַּקְּשִׁים לִפְנֵי הב&quot;ה, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה, אָמַר לָהֶם אֵינִי יוֹדֵעַ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִתְיָירֵא שֶׁלֹא יֹאמְרוּ בְּיָמֶיךָ הָיְתָה לְבָנֵינוּ זֹאת. הִנִּיחָן יִרְמְיָה וְעָמַד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן, וְקָרָא בֶּן עַמְרָם בֶּן עַמְרָם עֲמוֹד, הִגִּיעַ זְמַן שֶׁאַתָּה מְבוּקָּשׁ לִפְנֵי הב&quot;ה, אָמַר לוֹ מָה הַיּוֹם מִיּוֹמַיִם, אָמַר לוֹ יִרְמְיָה אֵינִי יוֹדֵעַ. הִנִּיחוֹ משֶׁה וְהָלַךְ אֵצֶל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָן מִשְּׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, אָמַר לָהֶם מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹנִים, כְּלוּם אַתֶּם יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה אֲנִי מִתְבַּקֵּשׁ לִפְנֵי הב&quot;ה, אָמְרוּ לוֹ בֶּן עַמְרָם, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְיִשְׂרָאֵל גָּלוּ, וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ לַאֲבוֹת הָעוֹלָם, מִיָּד אַף הֵם קָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְהִנִּיחוּ יְדֵיהֶם עַל רָאשֵׁיהֶם, וְהָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִים עַד שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הב&quot;ה, מִיָּד וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת וגו'. וְאִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, וְהָיוּ בוֹכִין וְהוֹלְכִין מִשַּׁעַר זֶה לְשַׁעַר זֶה, כְּאָדָם שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, וְהָיָה הב&quot;ה סוֹפֵד וְאוֹמֵר אוֹי לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִצְלִיחַ וּבְזִקְנוּתוֹ לֹא הִצְלִיחַ''' וכו' ע&quot;ש.

אפשר לומר שר' יוחנן בא לתרץ ולומר שלא באה הרעה פתאום ח&quot;ו רק התרה בהם כמה פעמים על ידי נביאיו, וזהו &quot;גיא שכל החוזים מתנבאים עליה&quot;. עוד אמר &quot;גיא שכל החוזים עומדי' ממנה&quot;, לומר עוד שלא היו נביאים רחוקים ממנה רק בתוכה היו עומדים. דבר אחר ר&quot;י וכו' גיא שהשליכו דברי חוזים לארץ. אפשר לומר עוד על דרך יודעים רבונם ומכוונים למרוד בו. וג&quot;כ כאן היו מכירי' דברי נביאים ומ&quot;מ היו משליכין אותן לארץ ובוזים דבריהם. ואפשר שכל אלו הדברים נפקא ליה ממלת &quot;גיא חזיון&quot; שפי' גיא הנבואה שמתנבאי' עליה, וגם אפשר לפרש שהנביאים עומדים ממנה, ומדקאמר גיא ש&quot;מ שהשליכה דברי הנביאים לארץ למטה כגיא הזה שהיא למטה עמוקה, ולפי הדרך שפי' על מה שאמרו שהשליכו ד&quot;ת לארץ, שהיו מפרשים ד&quot;ת לפי פשוטן, נוכל ג&quot;כ לפרש כי הנביא היה אומר להם נבואתו ומגלה להם איך ע&quot;י חטאם היו פוגמים בגבהי מרומים, והיה אומר להם ג&quot;כ העונש הראוי להם בעה&quot;ז ובעה&quot;ב, והם היו מגשימים דבריו באמרם שאינם אלא ענשי העה&quot;ז, וגם מזה לא היו מתייראים ולכן היו אומרים ימהר יחיש מעשהו, וכמ&quot;ש ג&quot;כ ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים וכו' (דה&quot;ב לו, טז). וזהו שהשליכו דברי חוזים לארץ. מה לך איפוא כי עלית כלך לגגות ולאגרייא סלקין לון. אמר ר' לוי אלו גסי הרוח. אפשר דהוקשה לו מה לו לנביא וכל שכן הוא ית' להוכיחם על מה שהיו עולים לגגות, כי אין בזה שום עבירה, ולזה תירץ א&quot;ר לוי אלו גסי הרוח. שהנביא היה מוכיחן על גסות הרוח שהיה בהם, וידוע כי עון גסות הרוח והגאוה פוגם מאד כמ&quot;ש ז&quot;ל (ברכות מג, ב), כאילו דוחק רגלי השכינה. וכמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה ג&quot;כ בענין הגאוה שגורם הסתלקות המדות העליונות והסתלקות שם י&quot;ה, ודבר זה גרם שליטת הקליפות למעלה עד כי גרם לפרעה ושאר רשעים שעשו עצמן אלוקות לסיבת אחיזתם למעלה, וכמו שהאריך הרבה בענין זה בס' ברית מנוחה ג&quot;כ, יעויין שם בדבריו ובמקומו. תשואות מלאה. א&quot;ר אלעזר בן יעקב הלשון הזה [משמש] ג' לשונות: צרות, מרגשות, אפלה. צרות: תשואות נוגש לא ישמע (איוב לט, ז). מרגשות: תשאות מלאה (ישעיה כב, ב). אפלה: אמש שואה ומשאה (איוב ל, ג). אפשר דהוקשה לו שאם ללמד שהיו בה אנשים הרבה היל&quot;ל עיר מלאה, ומה לו להזכיר קול ההמון ועוד היל&quot;ל קולות מלאה, ולפיכך פי' שבכוונת מכוין אמר הכתוב תשואות לרמוז אל ג' דברים הנזכרי'. והכוונה נ&quot;ל כי הנביא מקונן כי במקום שהיה להם להרים קולם בד&quot;ת ורנה ותפלה ושבח לאל ית', היו מגביהים קולם בדברים בטלים ודברי שחוק והתול, ואולי מתוך זה היו באים לידי ליצנות ונבלות הפה ולפעמים לידי מחלוקת וג&quot;ע וש&quot;ד, ולפיכך באו עליהם צרות, וגם חשך עליהם כמ&quot;ש למעלה וחשכו הרואות וכו' (קהלת יב, ג). ולכן אמר לשון תשואות שרומז לג' דברים: צרות, מרגשות, אפלה. שע&quot;י מה שהיו מרגישים בדברים בטלים, לפיכך בא עליהם צרות ואפלה, ולהוכיח שמה שהיו מרגישים כנזכר היו דברים בטלים וכיוצא, פירש אח&quot;כ עיר הומיה קרתא מערבבתא, כי הערבוב אינו בא כי אם לסיבת דברים בטלים וכיוצא, דברים שאינם ד&quot;ת, והנה הערבוב בא לפעמים מחמת צער ובכיה וכיוצא ובזה אין בו אשם כי אין אדם נתפס על צערו, לפיכך אמר אח&quot;כ קריה עליזה קרתא חדייתא, חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה, ומה הן מזי רעב ולחומי רשף שהם בידי שמים. בא לרמוז מה שאמרו ז&quot;ל (סנהדרין צו, ב) על פ' קחי רחיים וטחני קמח (ישעיה מז, ב). גברא קטילא קטיל וכו'. וג&quot;כ כאן לא חללי חרב ולא מתי מלחמה שהם בידי אדם, רק מזי רעב ולחומי רשף שהם בידי שמים, וז&quot;ש אח&quot;כ כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו (ישעיה כב, ג). מקשיותם נמסרו למלכיות, שאפי' בשעה שצר נבוכדנצר הרשע על ירושלים, אילו יצאו אליו כמ&quot;ש הנביא אליהם לא היה נחרב הבית ולא היה נעשית גלות שלימה, אבל להיות כי הקשו את ערפם והיו בוטחים שהיו יודעים להשביע שרים של מעלה, סוף דבר חלל ממלכה ושריה ונמסרו ביד נבוכדנצר, וסוף דבר ביד כל אומה ולשון, כי כן היה ג&quot;כ בבית שני, כי קושי לב הפריצים גרם חרבן הבית ושאר הצרות שאירעו בעוה&quot;ר. ד&quot;א שהיו מתירין וכו' גם זה להורות כי צורם מכרם וה' הסגירם עד כי האויבים היו בטוחים ומתירים גידי קשתותם ואוסרי' בהם, כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו, מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת. נתן טעם לכל זה ופירש ביותר מ&quot;ש תשואות מלאה, שהיו מגביהים קולם בדברים בטלים ובזה היו מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, היינו מה שהיה החכם דורש והם לא היו מטים אזנם לשמוע את דבריו רק מדברים דברי' בטלים, ובזה היו מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, והביא ראיה מפ' מרחוק ה' נראה לי לרמוז מ&quot;ש ז&quot;ל (ברכות ו, א): כל העוסק בתורה שכינה כנגדו. ובהיות החכם דורש או המלמד מלמד ד&quot;ת, הנה שם השכינה שורה, ובהיות האדם מתרחק ממנה יאמר על זה מרחוק ה' נראה לי. והנה עיקר הכתוב הוא להורות כי אפילו בהיות האדם רחוק מה' מ&quot;מ נראה לו. ועתה אומר המדרש להפך, כי אעפ&quot;י שהיה ה' מתראה להם מ&quot;מ הם היו מרחיקים עצמם ממנו ע&quot;י דברים בטלים וביטול תורה, על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי. אמר ריש לקיש בג' מקומות בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הב&quot;ה ולא הניחן, ואלו הן: בדור המבול, ובים, ובחרבן בית המקדש. בדור המבול מה כתיב ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם. בים כתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה. ובחרבן ב&quot;ה כתיב על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני. אל תאספו אין כתיב כאן אלא אל תאיצו, א&quot;ל הב&quot;ה למלאכי השרת ניחומין אלו שאתם אומרי' לפני ניאוצין הם לי, למה כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלקים צבאות. יום מעורבב יום דביזה יום דבכיה. הנה ענין השירה הוא להעלות כל דבר רוחני וגרם שמימיי, וזה פשוט בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה ותלמידיו בהרבה מקומות. גם ידוע כי עיקר שכינה בתחתונים ובפרט אחר שנבחרו ישראל עיקר שכינה בישראל, והעולם ומלואו לא נבראו אלא בשביל ישראל, וכשישראל זוכים כל העולמות עולים ממדרגה למדרגה עד אין תכלית, וכל הדברים כתיקונן אין פרץ ואין יוצאת, וכשחוטאים גורמים רעה לעצמם ולכל העולמות ג&quot;כ, וכמו שהאריך מהר&quot;א גאלנטי זלה&quot;ה בפ' נחפשה דרכינו ונחקורה (קול בוכים איכה ג, מ) ע&quot;ש. והנה בזמן חרבן בית המקדש גברו העונות ונתקלקלו הצנורות כידוע, ויותר מזה היה בזמן המבול כמ&quot;ש ז&quot;ל: כי בזמן המבול לא היו שם צדיקים זולתי נח ובניו סגורים בתיבה, ובזמן החרבן היו הרבה צדיקים, בבית ראשון החרש והמסגר ורבים כמוהם, ובחרבן שני ג&quot;כ היו ריב&quot;ז ור' אליעזר ור' יוחנן ור' עקיבא וחביריו ורבים כאלו, ולפיכך לא היה חרבן בכל העולם, ועל פי הדברים האלו בזמן המבול ובזמן החרבן לא הניח הב&quot;ה למלאכי השרת לומר שירה, להיות כי גבר הדין מאד, והגם כי מצד מלאכי השרת עצמם לא היה שום עיכוב, להיות כי הם לא חטאו, מ&quot;מ להוכיח ולהראות כי עיקר השכינה בתחתוני' לא רצה הב&quot;ה לקבל שירה מהם, כיון שעיקר משטרם ושליטתם בארץ בטל. והנה בדור המבול כתיב ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם. נראה שאין מכאן ראיה למ&quot;ש, אבל נ&quot;ל שזה יובן עם מ&quot;ש בס' הזוהר פ' בראשית (ח&quot;א נ&quot;ז סע&quot;ב): ויאמר ה' לא ידון רוחי וכו' (בראשית ו, ג). א&quot;ר אלעזר תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא [עבד להאי עלמא] לאשתמשא כגוונא דלעילא, וכד בני עלמא אינון זכאין דאזלי באורח מישר, קב&quot;ה אתער רוחא דחיי דלעילא עד דמטו אינון חיין לאתר דיעקב שרייא ביה, ומתמן נגדי אינון חיין עד דאתמשך ההוא רוחא להאי עולם דדוד מלכא שרייא ביה, ומתמן נגדי ברכאן לכל אינון תתאי, וההוא רוחא עלאה אתנגיד ואתמשיך לתתא ויכלין לאתקיימא, ובג&quot;כ לעולם חסדו דא הוא עולם דדוד מלכא, ובג&quot;כ כתיב לעלם בלא ו', דהא כד ההוא רוחא אתנגיד להאי עלמא, מתמן נפקין ברכאן וחיים לכלא לאתקיימא, השתא דחבו בני נשא אסתלק כלא, בגין דלא ימטי ההוא רוחא דחיי להאי עולם לאתהנא מיניה תתאי ולאתקיימא ביה. בשגם הוא בשר. בגין דלא יתרק האי רוחא להאי עולם, מאי טעמא לאסגאה נחש תתאה דדרגין, דיתתקף ביה רוחא דקב&quot;ה דלא יתערב ברוח מסאב וכו' עכ&quot;ל. ולפי דרך זה יהיה פירוש הכתוב ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם. פירוש רוחא דחיי דלעילא לא ידון אם ראוי לירד ולהשפיע, לא מעט ולא הרבה, באדם שהוא ז&quot;א אתר דיעקב שרייא ביה, כדי להשפיע אח&quot;כ במלכות עולם דדוד מלכא שרייא ביה, והטעם הוא מפני כי בשגם הוא בשר, כדי שלא להשפיע אח&quot;כ במקום טומאה שהוא הנחש הטמא, כמ&quot;ש דלא יתערב (רוחא עילאה ח&quot;ו) ברוחא מסאבא. ולפי זה כיון שאמר הב&quot;ה לא ידון רוחי באדם לעולם, לפי הדרך שפי' כיון שבאו מלאכי השרת לומר לפניו שירה כדי להעלות מ&quot;נ כדי לקבל אח&quot;כ השפע, ואולי כדי להשפיע ג&quot;כ למטה, על דרך מ&quot;ש אם תשים משטרו בארץ (איוב לח, לג). אין לך כל עשב ועשב שאין לו מלאך למעלה שמכה בו (פי' משפיע בו) ואומר לו גדל. וכן כל שאר בעלי חיים וכ&quot;ש האדם דאית ליה מזלא, וכיון שחטאו למטה וגברה הקליפה לא רצה הב&quot;ה שיאמרו שירה לפניו כדי שלא להשפיע אל הקליפות ח&quot;ו. אמנם בים טעם אחר היה שם, כי להיות ישראל חסרי התקון ועדיין היו צריכים להטהר ולהשתלם ע&quot;י ספירת העומר וכיוצא, לא רצה הב&quot;ה שיתעורר היחוד על ידם, וכמשז&quot;ל (זח&quot;ב נ&quot;ב ע&quot;ב): על מה תצעק אלי וכו' (שמות יד, טו). בעתיקא קדישא תלייא. וכמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש יום ז' של פסח וסוד האיילה. וכן נמי אפשר לומר שלא רצה הב&quot;ה שמלאכי השרת יעוררו שום יחוד ולא שום דבר, פן יעוררו הדין על ישראל ח&quot;ו, וזה מלבד משז&quot;ל והוא דרך דרש, וה' יצילני משגיאות. ובחרבן בית המקדש רצה הב&quot;ה להראות כי העולם ומלואו עליונים ותחתונים כלם לא נבראו אלא בשביל ישראל, ולפיכך א&quot;ל הב&quot;ה למלאכי השרת על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי. ופנו עצמיכם ממני ולא תאמרו שירה לפני ואני אמרר בבכי. פי' ע&quot;י הבכיה שהוא סוד השפעת הדין ומתוקו כמ&quot;ש מהר&quot;ם אלשיך, ומ&quot;מ עי&quot;ז אמרר אשפיע מרה ומדה&quot;ד הקשה, אל תאיצו לנחמני. לפי פשוטו מלת תאיצו הוא מלשון והנוגשים אצים. ופירושו אל תמהרו לנחמני, אמנם מדשני קרא בדבוריה לפיכך פירש מלשון ניאוצין. והנה התחיל בתחלה בלשון שירה ואמר בג' מקומות בקשו (מ&quot;ה) לומר שירה, ואח&quot;כ הביא ראיה מפ' אל תאיצו לנחמני ואמר ניחומים אלו שאתם אומרים ניאוצין הן לי. אפשר לומר כי בראות מה&quot;ש תוקף הדין היו רוצים להמתיקו במה שבידם, והיו מתאספים לומר שירה אולי בזה יהיה קצת תנחומין ומתוק הדין, ואמר להם הב&quot;ה אל תאיצו לנחמני וניאוצין הם לי, כי אדרבה מתוק הדין הוא למרר בבכי ולהשפיע מדה&quot;ד בעולם. והנה מהר&quot;ר יהודה לי&quot;ב מארץ פולונייא פירש על מ&quot;ש אל תאיצו לנחמני, ניחומים שאתם אומרים וכו'. פירש ע&quot;ד משז&quot;ל כי כיון שנגזר דין על הרשעים, והב&quot;ה מקבל תנחומין אז לא ישוב חרון ה' עד שיעשה הדין, לפיכך לא היה רוצה בתנחומין כדי שיוכל לשוב מחרון אפו, ולזה א&quot;ל למלאכי השרת כל מה שאתם מרבין תנחומין ניאוצין הן לי ע&quot;כ. ולפי דרכו לא יעלה יפה מ&quot;ש אח&quot;כ ולמה כי יום מהומה וכו'. הן אמת כי להיות כי נתמלאה סאתם ע&quot;ז נאמר באבוד רשעים רנה, ובזה אתי שפיר מה שפי' הרב נר&quot;ו הנז', אבל מה שנ&quot;ל לפי האמת שהם היו מבקשים למתק מדה&quot;ד ולהוריד שפע ומדת רחמים בעולם, וא&quot;ל הב&quot;ה ניאוצין הן לי, כי להיות שגברה כח הקליפה לפיכך נסתלק מדת הטוב, על דרך וימנע מרשעים אורם (איוב לח, טו). ואילו היה יורד השפע לעולם היה נותן כח יותר אל הקליפות ח&quot;ו וזה לא יתכן. וז&quot;ש ניאוצין הן לי לערב ח&quot;ו טהור בטמא, וז&quot;ש למה כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלקי צבאות. ידוקדק אומרו ה' אלקי צבאות עם מ&quot;ש בזוהר פ' נח (ח&quot;א ס&quot;א ע&quot;ב): כי הן אמת באבוד רשעים רנה, הטעם הוא כי אז נתבטלה הקליפה ונשארה הקדושה נקיה וטהורה. אבל בזמן החרבן נעשה דין בישראל הקרובים אל ה', וגבר כח הקליפה בעוה&quot;ר ונסתלקה הקדושה, ולפיכך ראוי למרר בבכי כמ&quot;ש, ופי' המדרש ואמר יום מעורבב. על דרך מ&quot;ש בזוהר [חדש] איכה (דף נ&quot;ד ט&quot;ד): על ענין י' הרוגי מלוכה, בההיא שעתא נחת ס&quot;מ ובלבל עלמא וכו'. וזהו ג&quot;כ שאמר כאן יום מעורבב יומא דביזה, שכל השפע שהיה יורד לישראל בזזו ולקחו אותו החיצונים, יומא דבכיה כמ&quot;ש שהוא הורדת הדמעות סוד הדין, ומ&quot;מ עי&quot;ז היה בו איזה מיתוק, כמ&quot;ש בשם מהר&quot;ם אלשיך זלה&quot;ה. גיא חזיון שכל החוזים מתנבאים עליה. אפשר שחזר הפי' לומר גיא חזיון, וכן המדרש חוזר לפרש גיא שכל החוזים וכו' ליתן טעם למה נתהוה הדין כ&quot;כ חזק, ופי' ואמר שהוא מפני שכל הנביאים היו מתנבאים עליה ולא שבה, ואעפ&quot;י שהתחיל הפורענות לבא שהיו מקרקרין קירות בתיהם וכו' והיו צריכים להתחזק בבתיהם מ&quot;מ לא שבו, ולפיכך ועילם נשא אשפה (ישעיה כב, ו). רב אמר הוא קבוץ דגירי. נ&quot;ל שר&quot;ל קבוץ הדינים והפורענות הראויה לבא בעוה&quot;ר, כלם נטלו הקליפות להרע לשונאיהם של ישראל. ברכב אדם ופרשים, אפשר לפרש שהוא רמז למרכבה טמאה. וקיר ערה מגן, שהיו מקרקרין קירות בתיהם ועושים אותם מגינים, לפי פשוטו הוא על דרך משז&quot;ל (איכ&quot;ר ב, ה): שאין לך בית בירושלם שלא היה בו כח לעמוד נגד האויב חמשים יום. ולפיכך היו משברים ומתקנים, שיהיו חזקים כדי להנצל מן האויב, זה נ&quot;ל לפי פשוטו. אמנם נ&quot;ל לדקדק שהזכיר הדבר הזה בפסוקי' ב' פעמים בשינוי לשון, ועוד אח&quot;כ אומר ותתצו הבתים לבצר החומה. נר' שעדיין לא נלכדה ירושלים, ולפיכך ניתן לידרש שהוא רמז למ&quot;ש בתי גוואי ובתי בראי שהם בינה ומלכות, והנה הבינה נקראת י&quot;ש, ויש בה י&quot;ש עולמות היינו בתבונה לפי דרך האר&quot;י זלה&quot;ה שעולים קי&quot;ר, גם המלכות נקראת קי&quot;ר כמ&quot;ש ויסב חזקיהו פניו אל הקיר (ישעיה לח, ב). ואפשר מפני שגם במלכות יש בה הארת כ&quot;ב אתוון שהם בסוד ש&quot;י עולמות, ואפשר לפרש על דרך מה שכתבנו למעלה בפתיחתא (אות י&quot;א): תחת אשר לא עבדת את ה'. אילו זכיתם וכו' שפירשנו שאילו זכו היו עובדים את ה', וע&quot;י עבודתם היו מקבלים טובות וגדולות, ועתה שלא זכו כל מה שהם טורחים בענין העבודה אינו אלא להנצל מן הפורעניות המתרגשות לבא בעולם, וזהו שרמז ג&quot;כ כאן שהיו מקרקרין קירות בתיהם, שבמקום שהיה להם למצא מקום ליחד ולעשות מצות כדי לזכות לאותם ש&quot;י עולמות כמ&quot;ש הנמשכים מבתי גואי בינה, עתה שוע אל ההר. מעמידי' על שועיהם. פי' חזקם ובטחונם, כמ&quot;ש מהר&quot;ר בעל מתנות כהונה. ופי' היו ממשיכים שפע מן הבינה הנקראת הר כדי להמלט מן האויב, וכן היו ממשיכים מן המלכות בתי בראי, וקיר ערה מגן שהיו עושי' מגינים, שכן היא גולה עמנו וכל השפעתה לעת עתה אינו אלא דרך מגן ומגינים להגן מן האויב, ואפשר ג&quot;כ שכיון שהיו מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, גרם שנסתלק הארת ש&quot;י עולמות הנמשכי' מכ&quot;ב אותיות התורה כמ&quot;ש, וכיון שנסתלק השפע שהיה משפיע טוב לישראל, וגבר הדין בבתי גואי ובבתי בראי, לכן ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב מן המרכבה טמאה. וז&quot;ש רכב מלא, עמקה של גהינם כמו שמגיה אות אמת שמשם הם באים. אי נמי אפשר לומר כמלא עמקה של גהינם, כי המלכיות הם במקום גהינם לישראל. והפרשים שות שתו, משתיין אזלין ומשתיין אתיין ומתחמאין סגיין. אפשר שהוא על דרך משז&quot;ל בענין שלוחי הדין, זה בא וגובה כדי שיעור חוב האדם ועונו, וזה בא וגובה אחר. וז&quot;ש משתיין אזלין ומשתיין אתיין, ובזה ומתחמאין סגיין. להיות כי העונות רבו למעלה ראש ולפיכך רבו המקטרגים עד שנפרעים מהם. ויגל את מסך יהודה גלי דכסיא. כמ&quot;ש במקום אחר כי נטלה השררה מבית יהודה. אי נמי המכסה והמגן שלהם שהיו מסתתרים ובוטחים בו, ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער. תני רשב&quot;י כלי זין היה להם לישראל וכו' עד מלאך היה יורד ומקבלו. קשה שנראה שכל הפרשה מדבר בענין חרבן בית המקדש, וזה היה בעת עשיית העגל, לכן נ&quot;ל שכוונת הכתוב לומר כי בשעת עשיית העגל אעפ&quot;י שהרגישו בדבר כמ&quot;ש וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו (שמות לג, ד). מ&quot;מ כיון שעדיין היה להם מלכות והיו סבורים לתקן כל דבר ע&quot;י בנין ב&quot;ה והקרבת קרבנות וכיוצא, אך אח&quot;כ כאשר נחרב הבית וגלו ישראל זכרו את יום עשיית העגל שגרם להם שברון הלוחות ובו ביום ג&quot;כ שברון חומת העיר, כמ&quot;ש במשנה (מס' תענית ד, ו): הובקעה העיר. וזש&quot;ה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער שזכרו והביטו ביום אשר נלכדה ירושלים אל נשק בית היער, שהוא הזין הניטל מהם, שאילו לא נטלה מהם היו בני חורין, חירות ממלאך המות חירות מן המלכיות. ואת בקיעי עיר דוד וכו' ואת כל בתי ירושלים ספרתם וכו' ר&quot;ל שראו הפרצות שפרצה הקליפה, וזהו ואת בקיעי עיר דוד ראיתם ותתצו הבתים לבצר החומה, מלמד שהיו נותצין בתיהן ומוסיפין על החומה, שהיו משתמשין ולוקחין מן האור הפנימי שהם ב' פעמים אור חסר א' העולה בי&quot;ת, והיו משתמשים ולוקחים מזה לבצר החומה להגן מן האויב, ולא הועיל כי גבר הקטרוג והקליפה. ואם תאמרו הלא עשה חזקיהו כן, הלא כתיב ויחזק [ויבן] וכו'. אלא חזקיהו בה' אלקי ישראל בטח. פי' בטח בה' וחזר בתשובה והמשיך אור פנימי מלמעלה מצד הבינה ששם התשובה ועסק בתורה ג&quot;כ, כמשז&quot;ל (סנהדרין צד, ב): בדקו מדן ועד באר שבע וכו'. ובזה המשיך שפע מצד אבא ג&quot;כ שמשם התורה ג&quot;כ, (ב&quot;ר יז, ה): נובלות חכמה של מעלה תורה. אבל אתם לא הבטתם אל עושיה, שלא חזרתם בתשובה וגם לא עסקתם בתורה, וז&quot;ש ויוצרה מרחוק לא ראיתם. כמ&quot;ש למעלה על מלת מרחוק, שהיו מרחיקים עצמם מלשמוע דברי תורה, וזהו ויוצרה מרחוק וכו'. ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא וגו' אמרו לפניו רבש&quot;ע כתיב הוד והדר לפניו (תהלים צו, ו). ואת אמר כדין, א&quot;ל אנא מוליף לכון. זה יובן כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' פרדס רמונים (שער ח' פרק יב) על פי' מאמר (חגיגה ה, ב): ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי (ירמיה יג, יז), ופי' בבתי גואי איכא עציבו פי' התעוררות הדין, אבל בבתי בראי ליכא והכתיב ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא וכו'. ולשון קריאה חוץ משמע, ופי' שם ואמר שאני חרבן ב&quot;ה שאפילו מלאכי שלום בכו. פי' שאפי' כחות הרחמים הסכימו בהשפעת הדין וכו' ע&quot;ש. וז&quot;ש המדרש: אמרו לפניו רבש&quot;ע כתיב הוד והדר לפניו, שאין שם התעוררות הדין ואת אמרת כדין, שגם בבתי בראי יעוררו הבכיה והדין, א&quot;ל אנא מוליף לכון, שהוא ישפיע כח עליהם כח הדין. פשוטה ועורה וחגורה על חלצים, הנה זה הפ' הוא בישעיה ל&quot;ב. ותחלת הפ' הוא חרדו שאננות רגזה בוטחות וכו'. ובינוקא פ' שלח לך (זח&quot;ג קס&quot;ז ע&quot;ב) אמרו שיש היכלות שבהם בתיה בת פרעה בכמה נשין וכו', בהיכלא אחרא דבורה וכו', בהיכלא אחרא סרח בת אשר וכו', בהיכלא אחרא יוכבד אמיה דמרע&quot;ה, בהיכלא אחרא דבורה וכו'. ואמרו שם שאלו נקראות נשים שאננות, ועוד אית ד' היכלין דאמהן קדישין וכו' עד אקרון היכלין דבנות בוטחות עכ&quot;ל. ולפי זה אפשר לומר כי כונת הכתוב חרדו שאננות רגזה בוטחות על סוד היושבות בהיכלות אלו שנצטערו בצערן של ישראל, ובפרט האמהות רגזו על חרבן ב&quot;ה, וכמו שיסד הפייט: קול לאה וכו'. וכה&quot;א ג&quot;כ קול ברמה נשמע וכו' רחל מבכה על בניה (ירמיה לא, יד). ואליהן אמר פשוטה על השאננות, שיסירו הלבושים שהם מצד הטוב של קליפת נוגה הנדבקת בחשמ&quot;ל, ונדבקה בעוה&quot;ר בצד הרע שהם אש מתלקחת וכו'. והנה אמרו כי בתיה בת פרעה היתה מצד הטוב של קליפת נוגה, וכנגד זה אמר פשוטה בהסיר הלבושים כנז', ועורה להסיר העור וזה מצד לאה שהיא בחי' עו&quot;ר, וחגורה על חלצים מצד רחל שמקומה במקום החגורה, מחצי ז&quot;א ולמטה. והכוונה כי במקום שהיה בחי' הנשים האלה מצד הקדושה מתפשט הארה שלהם, עתה נסתלקה ושלטה הקליפה, כמ&quot;ש ונשים משלו בו (ישעיה ג, יב). מצד הקליפה. עוד עלו ג&quot;כ התרין צפרין שהם מבחי' לאה, וינקו מדדי מלכות דאצי' שהם בסוד דדי בהמ&quot;ה, וגם עז&quot;א ועזא&quot;ל המקבלים מרגל לאה קבלו הארה מלמעלה, וזה גרם חרבן ראשון וחרבן שני, וזהו שאומר במדרש: על שדים סופדים, על חרבן ראשון ועל חרבן שני, על שדי חמד רמז לדדי בהמ&quot;ה שעולה ב&quot;ן כמנין חמ&quot;ד, על בית חמדתי שעשיתי אותו כשדה, פי' שבמלכות היו בה ב' פעמים או&quot;ר כמנין בי&quot;ת בחסרון א', היינו ב&quot;פ ו&quot;ר, ועתה נעשית כשדה שנאמר: ציון שדה תחרש. פי' כי יש בחי' שדה שהיא טובה, אבל עתה שלט בה בחי' שדה חצוני, בסוד: שפחה כי תירש גבירתה (משלי ל, כג). ונזרעים בתוכה חירוב ומאסבו (זח&quot;א קכ&quot;ב ע&quot;ב). וכמ&quot;ש למעלה (אות י&quot;ז). ועל גפן פוריה אלו ישראל, כמד&quot;א: גפן ממצרים תסיע (תהלים פ, ט). כי גם הנשמות שבתוכה שלטה בהם הקליפה, בסוד: עת אשר שלט האדם באדם וכו' (קהלת ח, ט). ד&quot;א ויקרא ה' אלקים צבאות וגו' ז&quot;ש הכתוב ברוח הקדש ע&quot;י בני קרח אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו'. אפשר דהוקשה לו אומרו ה' אלקים, ובפרט שהוא באדנ&quot;י והוי&quot;ה בניקוד אלקים, וגם אומרו צבאות היאך שייך תאר צבאות במקום הזה, ולפיכך הביא פ' אלה אזכרה וכו'. ולפרש זה צריך להביא דברי הס' הזוהר פ' בראשית (דף ב' ע&quot;א) ז&quot;ל: א&quot;ר שמעון על דא שמייא וחיליהון במ&quot;ה אתבריאו וכו' עד ועל דא בראשית ברא אלקים דא אלקי' עילאה דהא מ&quot;ה לא הוי הכי, ולא אתבני אלא בשעתא דאתמשכן אתוון אילין, אל&quot;ה מלעילא לתתא, ואימא אוזיפת לברתא מנהא ולא קשט לה בקישוטה, ואימתי קשט לה בקשוטהא כדקא חזי, בשעתא דאתחזון קמיה כל דכורא, דכתיב את פני האדון ה'. ודא אקרי אדון כד&quot;א הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע ג, יא). כדין נפקת ה' ואעילת י', אתקשטא במאנין דדכורא לקבליהון דכל דכר בישראל, ואתוון אחרנין משכן לון לישראל מעילא לגבי אתר דא, אלה אזכרה אדכרנא בפומאי ושפיכנא דמעאי ברעות נפשי, בגין לאמשכא אתוון אילין, וכדין אדדם מעילא עד בית אלקים, למהוי אלקים כגוונא דיליה, ובמאי בקול רנה ותודה המון חוגג עכ&quot;ל. והנה דברי הזוהר הנז' ביארם האר&quot;י זלה&quot;ה בארוכה (ס' עץ חיים שער מיעוט הירח, פרק ב), ובעוה&quot;ר אין פי' עתה בידי, אמנם לפי מה שאני זוכר לפי מה שכתבתי קצת ממנו במקום אחר, והוא כי ע&quot;י שהיו ישראל עולים לרגל היו ממשיכים אל המלכות ה' גבורות מגבורה שבת&quot;ת ולמטה, ונכנסים תוך חסד שבחכמה ומתלבשת בו אי' תתאה כגוונא דאי' עילאה, וגם בינה משאלת ו&quot;ק למלכות בהלואה, ואז כאימא כן ברתא. ומה שהיתה המלכות נקראת מ&quot;ה עתה נקראת מ&quot;י, וזה נעשה ע&quot;י עליית פעמי רגלינו, יראה כל זכורך, והמלכות נקראת אדון ומתחברים אל&quot;ה עם מ&quot;י ונעשים אלקים, ועתה נחרב הבית בעוה&quot;ר, צריך להרבות בתפלה ע&quot;י השפתים שהם נ&quot;ה דבינה, וזהו אדכרנא בפומאי, וגם להוריד דמעות בגין לאמשכא מנ&quot;ה דחכמה, וזהו ושפיכנא דמעאי כדי להוריד ולחבר אותיות אלקים, וזהו שאמר בגין לאמשכא אתוון אילין עכ&quot;ל. ובזה נבא אל פי' המדרש, כי הוקשה לו כמ&quot;ש איך אפשר כי אדנ&quot;י יֱדֹוִ&quot;ד שהם בינה ומלכות שניהם יחד ובצירוף צבאות שמורה שהוא ע&quot;י היות כלולים בב' ספירות הנזכרי' נשמותיהם של ישראל, ועי&quot;ז קרא לבכי ולמספד וכו'. ולזה הביא פ' אלה אזכרה וכו' והאריך בלשונו לומר ז&quot;ש הכתוב ברוח הקדש על ידי בני קרח, לרמוז כי ידוע כי המלכות נקראת רוח הקדש ע&quot;י קבלתה מן החכמה הנקרא קדש, וגם כי רוח סתם הוא אור יסוד אי' המתגלה בדעת זעיר, והנה הכתובי' הם בחג&quot;ת דנוק', ועתה יאמר זש&quot;ה שהוא בחג&quot;ת דנוק' וזה ברה&quot;ק ע&quot;י קבלתה מחכמה ובינה ע&quot;י ז&quot;א, וזה ע&quot;י בני קרח שהם לויים מצד הגבורה, אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וכו' כמ&quot;ש בזוהר אדכרנא בפומא ושפיכנא דמעאי, ולפיכך אדנ&quot;י יֱדֹוִ&quot;ד שהוא חיבור בינה ומלכות ע&quot;י צבאות נשמות ישראל הכלולים בהם. אי נמי צבאות בסוד נו&quot;ה, בין שנפרש בבינה או במלכות, לבכי ולמספד פי' כדי לחבר בינה במלכות צריך בכי כדי להמשיך מנו&quot;ה דחכמה, ולמספד על החרבן וכיוצא כדי להמשיך מנו&quot;ה דבינה, וע&quot;י הבכי והמספד יתחברו כנז'. ואמרו במדרש כנגד מי אמרוהו בני קרח למקרא זה, לא אמרוהו אלא כנגד כ&quot;י, אמרה כ&quot;י לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע זכורה אני בטחון ושאנן ושלוה שהייתי שרויה בו ועכשיו נתרחק ממני וכו'. הנה בזמן בנין בית ראשון עלתה המלכות עד החכמה, והנה במקום ג' ראשונות אין פחד מן החצונים, וז&quot;ש זכורה אני בטחון שאנן ושלוה כנגד ג' ראשונות, ואפשר לומר כי בטחון הוא מצד הבינה כמש&quot;ה: והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח (דברים יב, י). ושאנן מצד החכמה, ושלוה מצד הדעת המקבל מהכתר. ואפשר לומר כי בטחון בגימטריא כמנין שם אכדט&quot;ם עם הכולל, וידוע כי שם זה מגין מן החצונים, ושאנן בגימטריא ת&quot;א, אפשר שהוא כנגד המלכות בהיותה כלולה מכ&quot;ב אותיות מא' ועד ת'. אי נמי בסוד (זח&quot;ג קכ&quot;ח ע&quot;ב): ת' רשים רשימו וכו'. שהיא מלכות בעלותה עד אבא ששם ד' יודי&quot;ן דע&quot;ב בגימ' ת', וא' יתירה לרמוז על הארת הכתר, ושלוה הנה ג' פעמים יב&quot;ק גימטריא שלו&quot;ם, כמ&quot;ש וישם לך שלום (במדבר ו, כו). דברכת כהנים ר&quot;ת של&quot;ו, שבזה מקבלת הארה מג' רישין, וזהו שלו&quot;ה שלו' ה', ועכשיו נתרחק ממני, שבחרבן ראשון חזרה אחור באחור מחזה ז&quot;א ולמטה, באופן שהיא רחוקה מג' ראשונות שיעור ג' ספירות שזה נק' הרחק, כמ&quot;ש על מרחוק ה' נראה לי (ירמיה לא, ב). ובמקומות אחרים. ואמר עוד ואני בוכה ומתאנחת, פי' על זה אני בוכה ומתאנחת, היינו בוכה להוריד שפע מנ&quot;ה דחכמה, ומתאנחת באנחה השוברת חצי גופו של אדם, שכן ירדה מן החזה ולמטה ואומרת מי ישימני כשנים ראשונים שהיה מקדש בנוי בתוכם, ואתה יורד משמי מרום ומשרה שכינתך עלי. זה יובן במ&quot;ש עוד בדרוש הנז' (ס' עץ חיים שער מיעוט הירח פרק ב): כי בזמן ב&quot;ה ראשון היתה בינה מתפשטת עד הוד הב' דז&quot;א ע&quot;ש וכו'. ואח&quot;כ אמר: ואמנם גרעון שהיה בגלות בבל הוא כי אמנם ההארות שהיו מאירים ז' ספירות עליונות שבהם נתפשטה הבינה בז&quot;א כנז&quot;ל, וכלם היו מאירים בבחינת פנים אל פנים כנז', הנה אלו ההארות כלם ירדו ונמשכו אל הקליפות בעוה&quot;ר, אך לא ט&quot;ס עצמן שבה עלו בז&quot;א וכו' ע&quot;ש. וז&quot;ש מי ישימני (מ&quot;י דוקא) אם בסוד בינה או בסוד מ&quot;י דאלקי&quot;ם, ואמר מי ישימני כשנים ראשונים שהם מצד ג' ראשונות, כמ&quot;ש הרמ&quot;ק שהיה מקדש בנוי בתוכם שהוא הארת הבינה מקדש ראשון, והיה בנוי בתוכם דוקא היינו בתוך השנים הראשונים הנז' שהם ספי' ז&quot;א שנתעלו מחג&quot;ת לחב&quot;ד, ואתה יורד משמי מרום שהיא הבינה ומשרה שכינתך עלי, שכן עד הוד אתפשטת ששם בנין המלכות, ואומות העולם מקלסי' אותי, להיות שעיקר הגאוה והגדולה היתה למלכות שמים ולישראל, וכשהייתי מבקש רחמים על עוני אתה עונה אותי. וכמ&quot;ש במס' ברכות (דף ז, א): ישמעאל בני ברכני. אי נמי כמו שידוע כי ביוה&quot;כ היה מתגלה אור לובן העליון מצד הבינה העולה עד אריך, ולשון של זהורית מלבין, ועכשיו אני בבושה וכלימה, כי הארות האלו שאמרנו ירדו אל הקליפות הנקראי' בושה וכלימה, וכ&quot;ז הוא בחרבן בית ראשון, ועל חרבן שני אמר: ועוד אמרה לפניו רבש&quot;ע שממה עלי נפשי כשאני עוברת על ביתך והוא חרב וקול דממה בתוכו וכו'. הנה בחרבן שני חזרה בסוד נקודה כלולה מי' שהיא המלכות שבה בלבד אחור באחור תחת היסוד שלו, והט' ספירות שלה ירדו אל הקליפות. אמנם ע&quot;י תפלותיהם של ישראל וקיומם מצות התפלה יש כח בנו להעלותה בסוד פרצוף, תחלה אחור באחור ואח&quot;כ פנים בפנים וכו' כמ&quot;ש במקומות רבים ובדרוש הנז'. עוד צריך לדעת כי בחינת המלכות הזאת העיקרית היא נפשה ועיקרה של הנוק' כידוע, והשאר הם בסוד תוספת וזה פשוט בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה, ובזה נבא לפרש דברי המדרש, אמרה לפניו רבש&quot;ע שממה עלי נפשי, שהוא בחינה זו העיקרית, הנה היא שוממה כשאני עוברת על ביתך, פי' כשנעשית בחינת בית שלמה, ואמרה עוברת שאינו אלא דרך העברה בעלמא, כי אינו אלא לפי שעה כי אח&quot;כ חוזרת להיות נקודה, והוא חרב שאין בה הארת החו&quot;ג רק קול דממה בתוכו, כמ&quot;ש בענין החשמ&quot;ל (חגיגה יג, ב): עתים חשות עתים ממללות. והענין כי כשהחשמל מפתי לאתתא אז כלא בחשאי, והחסדי' שביסוד נגנזים שלא יתאחזו בהם הקליפות, וכשזה החשמל אינו מפתי לאתתא אז הוי מל' וכו' (זח&quot;ב ר&quot;ג ע&quot;ב). גם אמרו כי זה החשמל נק' קול דממה דקה ע&quot;כ. וז&quot;ש וקול דממה שהוא זה החשמל דמפתי בתוכו. ואומר מקום שזרעו של אאע&quot;ה הקריבו קרבן לפניך, דקדק אומרו זרעו של אברהם לפי פשוטו כמשז&quot;ל (רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פ&quot;ב ה&quot;א): שמקום המזבח מכוון ביותר, והוא המקום שעקד אברהם את יצחק עליו. ולפיכך אמר זרעו של אברהם, ועל דרך האמת יאמר כפי מ&quot;ש בס' הכוונות שבכל בקר השי&quot;ת מעורר החסד בסוד עול&quot;ת תמיד כמנין אבגית&quot;ץ, כמש&quot;ה: וישכם אברהם בבקר (בראשית כב, ג). וזה נעשה ע&quot;י קרבן תמיד וכו' ע&quot;ש. וזהו מקום שזרעו של אברהם מצד החסד הקריבו קרבן לפניך, שהוא קרבן תמי&quot;ד, ולהיות שהיא בסוד לאה שכלה דינין, לכן למתק הדין הנזכר אמר הכהנים עומדים על הדוכן, אם הנוסחא כך נוכל לפרש על דרך מ&quot;ש בזוהר פ' ויצא (ח&quot;א קמ&quot;ח ע&quot;ב) ופ' פינחס (ח&quot;ג רמ&quot;ד ע&quot;א) על כהניך ילבשו צדק ע&quot;ש. ופי' הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בס' פרדס רמונים בשער (מהות והנהגה) [י' ולא ט' פרק ג']: פי' כי דוד התיר לכהנים לומר שירה כדי להרבות ברחמים. אי נמי נוכל לומר ועיקר שהוא רמז לברכת כהנים. והנה א' מהכונות שבברכת כהנים הוא שהזעיר מגביה ידיו כנגד ראשו כדי לעשות חו&quot;ב דלאה כמ&quot;ש בס' אוצרות חיים, ובזה בודאי מתמתקים דיניה, וגם הלוים מקלסים בכנורות למתק הדינים ולהמשיך השפע כידוע, ועתה היו שועלים מרקדים בו שהם האומות הנק' בשם שועלי', ובפרט אומת אדום הרשעה כמ&quot;ש (ברכות סא, ב): משל לשועל שמהלכת על שפת הים וכו'. הה&quot;ד על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו. וכמ&quot;ש בפי' הפ' בס&quot;ד. אלא מה אעשה ועונותי גרמו לי ונביאי השקר שהיו בתוכי כי התעו אותי מדרך חיים, דרך חיים דוקא שהוא בסוד המוחין בסוד חיי המלך שהם בג' ראשונות, לדרך המות שהם הקליפות הנקראי' מות, והם מו&quot;ת ג&quot;כ בעצם, לכך נאמר אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כמ&quot;ש. ואפשר לומר דעתה דייק מלת נפשי ע&quot;ד מ&quot;ש על שממה עלי נפשי, והנה כנגד זה בא ג&quot;כ שיר השירים כמ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;א): פתח ר' יוסי ואמר שיר השירים אשר לשלמה, שירתא אמר לה שלמה מלכא כד אתבני מקדשא ועלמין אשתלימו עילא ותתא באשלמותא חדא, ואע&quot;ג דחברייא פליגן בהאי, אבל שירתא לא איתמר אלא בשלימו כד סיהרא אתמלייא ובי מקדשא אתבני כגוונא דלעילא עכ&quot;ל. והדבר מובן כי ע&quot;י מה שזוכרת כנסת ישראל חרבן הבית בפי' איכה ישבה בדד. ופי' ישבה בדד אותה נקודה מבלי תוספת האחרון, וכמו כן ע&quot;י שיר השירים תזכור שתשוב עוד כימי קדם ותעלה למעלה עד שיהיו ב' מלכים משתמשי' בכתר א', וזה יהיה בבי&quot;א. 

דבר אחר ויקרא ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וגו', בשעה שבקש הב&quot;ה להחריב ב&quot;ה ואמר כל זמן שאני בתוכו אין א&quot;ה נוגעים בו, אלא אכבוש את עיני ממנו ואשבע שלא אזקק לו עד עת קץ וכו'. אפשר שעתה דייק אומרו ביום ההוא שנראה ביום ההוא דווקא קרא למספד ולא יותר, ולפיכך פי' ואמר בשעה שבקש הב&quot;ה להחריב את בית המקדש וכו'. זה יובן עם מ&quot;ש באותו דרוש שהבאנו מקצתו למעלה (ס' עץ חיים שער מיעוט הירח פרק ב') וז&quot;ל: ואמנם כשגרמו עונות ונחרב בית ראשון, הנה בעת החרבן עצמו היתה אחרי היסוד דז&quot;א, אמנם הט&quot;ס עליונות שבה לא ירדו לקליפות כמו שהיה בחטאו של אדה&quot;ר, אמנם ט' ספירותיה העליונות עלו למעלה בתוך ז&quot;א בשרשיהם אשר שם כנז&quot;ל בענין מיעוט הירח, ואילולי שנתמעטה מיעוט זה הגדול לא היה יכולת אל הקליפות ולא&quot;ה להחריב את ב&quot;ה, אך אמנם חזרו ט' ספירותיה להתעלם למעלה בז&quot;א ולא שלטו בהם הקליפות, אמנם תכף אחר החרבן חזרה הנקבה בבחי' שנית, ונעשית פרצוף של י&quot;ס אחור באחור מן החזה ולמטה וכו'. גם אמרו כי בזמן בית ראשון נתפשטה אי' עד הוד הב' דז&quot;א, ואז גם המלכות יונקת ממנה, והנה אלו האורות ירדו אל הקליפות. וז&quot;ש ע' שנה של גלות בבל וכו', ע&quot;ש כי האריך ואני הבאתי רק מה שצריך לענייננו, והנה כתב מהר&quot;ם אלשיך זלה&quot;ה (בס' דברי נחומים בהקדמה) על מ&quot;ש בשעה שבקש הקב&quot;ה להחריב את ב&quot;ה, שלא יאמר בקש רק על דבר שהוא נעשה ברצון, וכאן א&quot;א לומר כן, ותירץ כי בכונה מכוונת רצה הב&quot;ה כדי שלא לכלות את ישראל, ושפך חרון אפו על העצים ועל האבנים. ועם כל מה שאמרנו יאמר כי הגם שפגם עונות ישראל לא היה מגיע רק להחזיר את המלכות אחור באחור מן החזה דז&quot;א ולמטה כאשר חזרה תכף אחר החרבן, מ&quot;מ בשעת החרבן נסתלקו האורות והט' ספירות הנז'. וזה היה למען האויבים יחריבו ב&quot;ה, וזהו שאמר כל זמן שאני בתוכו אין א&quot;ה נוגעים בו, ולפיכך נסתלקו ט&quot;ס הנז' ובזה שלטו א&quot;ה בב&quot;ה והחריבוהו בעוה&quot;ר, ואמר אכבש את עיני ממנו, שנסתלק ג&quot;כ אור אי' מהוד הב' דז&quot;א, ואשבע של אזקק לו עד עת קץ, שכן לא חזר עוד אור אי' אלא עד הוד הראשון, והוא סוד (יומא כא, ב): ה' דברים שחסרו בבית שני. מיד נשבע הב&quot;ה בימינו והחזירה אחוריו. פי' מהר&quot;א לאניידו ז&quot;ל בפ' נשבע ה' בימינו, שהב&quot;ה אינו צריך שבועה אלא לשכך את האזן, שכמו שהנשבע צריך לקיים דבריו כך הוא ית' מצד התורה שבימינו מוכרח הוא לקיים דבריו וכו' עכ&quot;ל. ולפי דרכו נאמר בין שנפרש ימין על התורה כמ&quot;ש, ובין שנפרש כפשוטו על מדת החסד, יהיה פירושו שכיון שהתורה הסכימה בדבר וכן ג&quot;כ מדת החסד, אין לך הכרח גדול מזה, וזהו נשבע בימינו שהיא מדת החסד, והחזירה אחוריו כי אעפ&quot;י שמטבע החסד להתפשט, וכל מאי דאתפשט טב איהו, מ&quot;מ החזירה אחוריו כדי להשפיע לחצוני' ולא לישראל. וקרוב לזה פי' ג&quot;כ מהר&quot;ם אלשיך ז&quot;ל, והביא המדרש ראיה ואמר הה&quot;ד השיב אחור ימינו מפני אויב. הנה תחלת פ' זה הוא גדע בחרי אף כל קרן ישראל. אפשר שירמוז למ&quot;ש על אכבש את עיני ממנו, שהרי נו&quot;ה נקראי' קרנים כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה, וכמו שנפרש בפי' הכתוב בס&quot;ד. וכיון שנסתלק אור נו&quot;ה מן המלכות, אז השיב אחור ימינו ונסתלק החסד, ויבער ביעקב אש הגבורות, ובאותה שעה נכנסו גוים להיכל ושרפוהו לסיבת אש הגבורות. וכיון שנשרף אמר הב&quot;ה שוב אין לי מושב בארץ, פי' אין לי עוד השפעת נו&quot;ה שהם מקום הישיבה בארץ שהיא המלכות. אסלק שכינתי ממנה, שהם ט' ספירותיה. ואעלה אל מכוני הראשון, שנתעלמו בתוך הז&quot;א, הה&quot;ד אלכה ואשובה אל מקומי הראשון עד אשר יאשמו ובקשו פני, שהוא ע&quot;י תפלה, כי ע&quot;י התפלה נבנית פרצוף המלכות, וכפי בחי' התפלות וכן ג&quot;כ עד אשר יאשמו והתודו את עונם עי&quot;ז יגלו ויורידו אור הבינה שהיא התשובה, וכן ג&quot;כ ע&quot;י הוידוי בפרט אחר התפלה יורדים החסדים ומתגלים בחזה, ובזה יחזור החסד ויאיר למטה מצד הפנים. באותה שעה היה הב&quot;ה בוכה, פי' כיון שנסתלק הארת ההוד דאי', וכמ&quot;ש הכתוב: והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י, ח). אז היתה הבכיה והיו יורדים הדמעות, ואפשר לומר שהם סוד (ברכות נט, א): ב' דמעות דנחתין לימא רבא. והיה אומר אוי לי מה עשיתי, השריתי שכינתי למטה בשביל ישראל, שזכותם הועילה לבנות המלכות בנין שלם ולהעלותה למעלה עד חכמה, גם הבינה נתפשטה למטה כמ&quot;ש, ועכשיו שחטאו חזרתי למקומי הראשון, שנתעלמו ט' ספירותיה בז&quot;א כמ&quot;ש, וכן הבינה נסתלקה ג&quot;כ. ח&quot;ו שהייתי שחוק לגוים, אפשר שנתן טעם למה נסתלקו כנז', גם למה נסתלקה הבינה למעלה, ואמר כי הטעם הוא ח&quot;ו שהייתי שחוק לגוים, כי הנה בכתר רחל יש ב' פעמים אור, והם בגימטריא שחו&quot;ק, וחלילה שיהנו ממנו האומות, וזהו ח&quot;ו שהייתי שחוק לגוים. ולפיכך נסתלק למעלה עד כי אז ימלא שחוק פינו בבי&quot;א. 

עוד אמר: ולעג לבריות, זה יובן כמ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קס&quot;ו ע&quot;ב) ז&quot;ל: תחות כורסייא עילאה טמירא, שריין אינון עולמות, בסטרא דההוא ימינא תלת מאה ועשר אינון, מאתן ושבע אינון בסטרא דימינא, מאה ותלת אינון מסטרא דשמאלא וכו' עכ&quot;ל. ופי' הרמ&quot;ע מפאנו זצ&quot;ל כי מי&quot;ש עולמות נחלקים דוגמתם בעה&quot;ז, או&quot;ר למלכות בית דוד, וק&quot;ג הם חלק המשנה, תלתא במלכותיה ישלט להלחם במחנה האויב, וירבעם הפך הקערה על פיה, ומאלו הק&quot;ג כחות עשה מהם עגלים וכו' עכ&quot;ל. באופן שמאלו הק&quot;ג כחות אפשר שיהנו מהם החצונים, ולפיכך אמר המדרש ולע&quot;ג לבריות ח&quot;ו כמנין ק&quot;ג, והנה בעת רצון שישראל מטיבים דרכיהם כתיב: ולא תגע&quot;ל נפשי אתכם (ויקרא כו, יא). כי אעפ&quot;י שהם מסטרא דשמאלא, הם בקדושה, והגבורה מתגלית בעולם לחזק מדת הטוב, וכשישראל הם עצמם בעונותיהם מוליכין הארות אלו אל הקליפות ח&quot;ו, כמ&quot;ש: ו[אם] את משפטי תגע&quot;ל נפשכם (שם טו), כתיב ג&quot;כ וגעל&quot;ה נפשי אתכם (שם ל'). והכתוב אומר בפירוש יען וביען במשפטי מאסו ואת חקותי געל&quot;ה נפשם (שם מג). ומ&quot;מ עדיין עוד ידו נטויה עלינו להגין, וכתיב אח&quot;כ: ואף גם זאת בהיותם וכו' לא מאסתים ולא געלת&quot;ים לכלותם (שם מד). רק להתם פשע ולהריק חטאת, והוא רחום יכפר. ונחזור לדברי המדרש: באותה שעה בא מטטרו&quot;ן ונפל על פניו ואמר לפניו רבש&quot;ע אני אבכה ואתה לא תבכה, א&quot;ל אם אין אתה מניח אותי לבכות עכשיו, אכנס למקום שאין לך רשות ליכנס ואבכה, שנאמר ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה וגו'. מלבד מה שאמר הרב אלשיך זלה&quot;ה, יעויין במקומו, הנה מלבד הנז' נ&quot;ל שראיתי בזה ואיני זוכר באיזה מקום, כי כונת מטטר&quot;ון היתה שלא היה רוצה שהשי&quot;ת ישפיע הדין ממקום גבוה, והיה ירא מן האף והחימה, שתי כחות הדין, ולפיכך אמר רבש&quot;ע אני אבכה ואתה לא תבכה, והוא ית' השיב לו שאם לא יניחהו לבכות ולהשפיע הדין מב' דמעות היורדים לרחל כמ&quot;ש, יהיה מוכרח אח&quot;כ להשפיע דין יותר חזק, וזהו אכנס למקום שאין לך רשות ליכנס לשם ואבכה, שהוא ע&quot;ד מ&quot;ש בענין י' הרוגי מלוכה (מוסף ליוה&quot;כ): אם אשמע קול אחר אהפוך את העולם למים. וכמו שנתנו טעם שהוצרכו לזה כדי להעלות מ&quot;נ ולברור בירורין, וג&quot;כ כאן להיות המלכות בתוקף הדינין צריכה להשפיע דין, ובזה תטהר ותעלה למעלה, ואם לא תשפיע דין יחרב העולם ח&quot;ו, וזהו שמביא ראיה שנאמר ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, כמשז&quot;ל (חגיגה ה, ב): מפני גאותן של ישראל שניטלה מהם וכו'. 

א&quot;ל הב&quot;ה למלאכי השרת בואו ונלך אני ואתם ונראה בביתי מה עשו אויבים בו, אפשר לומר לפי שמלאכי השרת לא הרגישו בדבר כמו שהרגיש מטטר&quot;ון, ובפרט אם נפרש מלאכי השרת הנז' כאן על בחי' אראלים, כמ&quot;ש בסוף: הן אראלם צעקו חוצה (ישעיה לג, ז). נוכל לומר כי להיותם מסוד מלכות דיצירה ויונקים ממלכות דבריאה, כמ&quot;ש הרח&quot;ו בפי' סוד ג&quot;ע וגהינם, ופי' ג&quot;ע הזוהר פ' ויקהל דף קצ&quot;ה [ע&quot;ב], לכן להיות שלא הגיע הפגם אל מלכות שבמלכות, רק אל ט' ספירותיה שנסתלקו בז&quot;א כנז', לכן לא הרגישו בדבר, והשי&quot;ת התחיל לעוררן וא&quot;ל בואו ונלך אני ואתם וכו', א&quot;ל תחלה באו למעלה וראו איך נסתלקו ט' ספירותיה של המלכות כמ&quot;ש, ועלו בתוך ז&quot;א כמ&quot;ש, וגם שאר האורות שנפלו בתוך הקליפות, וזהו אח&quot;כ ונלך אני ואתם. לרמוז שלכלם הגיע הפגם, גם ונראה בביתי למטה מה עשו, כי אעפ&quot;י שאינו אלא כעשיה גשמית מ&quot;מ הגיע פגע ג&quot;כ בזה למעלה, מיד הלך הב&quot;ה וירמיה לפניו, מלבד מה שפי' מהר&quot;ם אלשיך ע&quot;ש במקומו, אפשר לומר שבא הב&quot;ה להורות אל מלאכי השרת כמה צריך לבכות, כי האורות הנז' נסתלקו ולא יחזרו עד עת קץ. וזה ע&quot;ד מ&quot;ש בזוהר פ' תצוה (ח&quot;ב קע&quot;ט ע&quot;ב) ז&quot;ל: דהא כד אסתלק נהורא עילאה מתתאה, כדין אתחשך כל נהורא ולא אשתכח כלל בעלמא, וע&quot;ד איתחרב בי מקדשא ביומוי דירמיהו, ואע&quot;ג דאתבני לבתר לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות, ועל רזא דא שמא דההוא נביאה גרים ירמיהו אסתלקותא דנהורא עילאה דאסתלק לעילא לעילא ולא אהדר לאנהרא לבתר כדקא יאות, ירמיהו אסתלק ולא אהדר לאתריה ואתחרב מקדשא ואתחשכו נהורין וכו' עכ&quot;ל לענייננו. ואפשר לומר שבא לרמוז מ&quot;ש שהובא בדרוש הנז' (עץ שער מיעוט הירח פרק ב') כי בימי החרבן אותם האורות שהיו מאירים ז&quot;ס עליונות שבהם נתפשטה הבינה בז&quot;א, וכלם היו מאירים בבחי' פנים בפנים, הנה אלו האורות כלם ירדו ונמשכו אל הקליפות בעוה&quot;ר, אך לא ט&quot;ס שבה עצמן ח&quot;ו כנז' שעלו בז&quot;א, אך אלו הז' האורות ירדו בקליפות והיא חזרה אחור באחור וכו' עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר כד אסתלק נהורא עלאה שהיא הבינה, מתתאה שלא נתפשטה עד הוד השני דז&quot;א, והמלכות לא היתה מקבלת הארה ממנה, אז כדין אתחשך כל נהורא שהוא הארת הבינה שהי' מאירה במלכות, ולא אשתכח כלל בעלמא שנסתלקו ט&quot;ס שבמלכות ונשארה בלי הארה כלל רק נקודה א' בלבד, וע&quot;ד אתחרב בי מקדשא ביומוי דירמיהו מפני שנסתלקו כנז', ואע&quot;ג דאתבני לבתר לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות, שלא חזרה המלכות בבחי' פנים בפנים, גם לא חזרה הבינה רק עד הוד הראשון שהוא הגבורה וזהו לא אהדר וכו'. ועל רזא דא שמא דההוא נביאה גרים ירמיהו. פי' ירי&quot;ם יה&quot;ו שנסתלקו אורות או&quot;א וז&quot;א מה' אחרונה, אסתלקותא דנהורא עלאה דאסתלק לעילא לעילא. פי' נהורא עלאה, הארת הבינה שנסתלקה למעלה מכל ספירות ז&quot;א ג&quot;כ, וזהו לעילא לעילא, ולא אהדר לאנהרא לבתר כדקא יאות, שלא נתפשטה עוד בבנין בית שני רק עד הוד ראשון שהוא גבורה דז&quot;א, וזה אפשר שרצה לרמוז הב&quot;ה כשהלך הוא ומלאכי השרת וירמיהו (דשמא גרים כנז') לפניו, להורות ולהראות אל מלאכי השרת איך נסתלקו האורות, ולא יחזרו רק עד עת קץ, וביותר יש להם לדאג יען המלאכים עיקר הווייתם היא מצד הבינה, וכמ&quot;ש בהרבה מקומות. וכיון שראה הב&quot;ה את בית המקדש אמר בודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי שבאו אויבים ועשו בו כרצונם, הנה בית ראשון היה כנגד בינה כידוע, ומלבד מ&quot;ש הנה בסדר העולמות כתב הרח&quot;ו זצ&quot;ל ז&quot;ל: וב&quot;ה וקה&quot;ק הוא נקודת היסוד שבה הפנימית ששם ארון התורה יסוד דדכורא נכנס ומשמש בה, וגם הבית המקדש בעצמו שהוא היסוד שבה כלול מי&quot;ס, ויש בה עזרות ולשכות והראש הוא בקה&quot;ק, והגוף הוא ההיכל שבו שלחן ומנורה וכו' עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר זהו ביתי שהוא בבחי' הפנימיות, וזה בית מנוחתי על סוד ארון התורה שהוא אור אי', ובתוכו יסוד אבא המתלבש בתוך יסוד ז&quot;א, נכנס ומשמש בה, ועתה עשו בו אויבים כרצונם ששלטו בו הקליפות. באותה שעה היה הב&quot;ה בוכה ועי&quot;ז היה מוריד אותם דמעות לים הגדול כמ&quot;ש, ואומר אוי על ביתי שהוא פנימיות המלכות כמ&quot;ש, ולא אמר עתה בית מנוחתי, להיות כי הארון נגנז כידוע ולא שלטו בו האויבים. בני היכן אתם שהיו גורמים היחוד, וכן כהני היכן אתם שהיו מביאים הכפרה כמ&quot;ש הכתוב: וכפר הכהן. מלבד שכל א' היה עושה היחוד הראוי לו, וכמ&quot;ש למעלה על מ&quot;ש במדרש עד שברית כהונה קיימת. וכן ג&quot;כ אוהבי היכן אתם כמ&quot;ש בזוהר פ' ויצא ובמקומות אחרים על וחסידיך ירננו. ואמר בכל א' מהם היכן אתם כמדבר לנוכח, להיות כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם, ומ&quot;מ להיותם בחוץ לארץ, מקום שאין שם ייחוד כתיקונו, לזה אמר היכן אתם, וכמו שגם ישראל חששו לזה עד שאמר להם יחזקאל הא שכינתא הכא, כמ&quot;ש בזוהר פ' שמות (דף ב' ע&quot;ב) ע&quot;ש. מה אעשה לכם, התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה, ובזה כיון שלא חזרתם לא נגלית אור הבינה ע&quot;י התשובה, ולפיכך כאשר גברו העוונות נסתלקה לגמרי וחרב הבית בעוה&quot;ר. עוד אמר הב&quot;ה לירמיהו אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו, אין לך כאב גדול מזה עלי ועל בני. אפשר שבא לרמוז כי מרוב הארה שקבלו ישראל עד כי בינה היתה חופפת עליהם ומתפשטת עד הוד הב' כמ&quot;ש, עתה שנסתלקה וגם זו&quot;ן, ובפרט המלכות ירדה ממדרגתה נחשב למיתה ח&quot;ו, אי נמי חופ&quot;ה הוא בסוד פ&quot;ח ו&quot;ה, ופ&quot;ח הוא סוד ד&quot;ם האדם, שהוא סוד אחוריים דאדי&quot;ד פשוט העולה בגימט' ד&quot;ם, המתפשט בז&quot;א שהוא יו&quot;ד ד&quot;א ו&quot;ו ד&quot;א, וכשמתפשט א' בתוך הוא&quot;ו ונעשית מ&quot;ה אז הוא בסוד חופה כמשז&quot;ל, ועתה שנסתלק נשאר בסוד ד&quot;ם בלבד. וזהו ומת בתוך חופתו. אי נמי אפשר לומר מפני שנסתלקו ל' ומ' שהם סוד המקיפים, לפיכך קרי ליה ומת בתוך חופתו. אי נמי לפי כי אפילו המ&quot;נ של הבינה ירדו למטה בקליפות, וזהו ומת בתוך חופתו, וזה היה בבית שני בלבד, והנה כל זה היה אומר הב&quot;ה לירמיהו דוקא, להיות כי שמא גרים שנסתלקו או&quot;א וז&quot;א, ונשארה בת יחידה ה' יחידה, וכמ&quot;ש איכה, איך ה' ישבה בדד, ולתקן זה אמר לו לך קרא לאברהם ליצחק וליעקב ולמשה מקבריהם שהם יודעים לבכות, ומלבד מה שפי' מהר&quot;ם אלשיך זלה&quot;ה יעויין בספרו, אפשר לומר שבראות הב&quot;ה שנסתלקו האורות הנז', לפיכך אמר לו לירמיהו לך קרא לאברהם יצחק ויעקב ומשה שהם יודעים לבכות, להיות כי אברהם יצחק ויעקב שרשם בחג&quot;ת דז&quot;א, וכל שכן לפי מ&quot;ש בכוונות השופר שהם נעשים אח&quot;כ חב&quot;ד, גם מרע&quot;ה שרשו בסוד הדעת הנעלם, א&quot;כ יוכלו להמשיך הדמעות מנו&quot;ה דאבא שמשם באים, כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על אדכרנא בפומאי ושפיכנא דמעאי. כי ע&quot;י הדמעות שאדם מוריד בתפלתו מביא שפע מנו&quot;ה דאבא, וזהו שהיה רוצה הוא ית' שהאבות ומרע&quot;ה ימשיכו רחמים ויביאו גאולה לבניהם, והנה הועילה תפלתם כמ&quot;ש בזוהר חדש במדרש הנעלם פ' בראשית דף י&quot;ג ע&quot;א. כי בזכות אברהם יצחק ויעקב חזרו בג' גליות, ובגלות רביעי הזה אומר ז&quot;ל: הם חטאו בתורה שנתתי למשה ונקראת על שמו, שנאמר: זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג, כב). כד יתעסקון בתורתו בזכות משה אני גואלם עכ&quot;ל. והנה ירמיהו היה רואה היאך הגלות הזה מתארך ולכן היה משמט עצמו מלקרא למרע&quot;ה, אולי יחזרו בזכות אחרים ולא יהיה צריך לישראל כ&quot;כ זכות גדול, והב&quot;ה רמז לו כי אילולי זכותו של מרע&quot;ה כי גדול הוא, יש סכנה בדבר שלא יטמעום אויבים ח&quot;ו, ולפיכך כשא&quot;ל איני יודע היכן משה קבור, א&quot;ל הב&quot;ה לך ועמוד על שפת הירדן והרם קולך וקרא בן עמרם בן עמרם עמוד ורעה צאנך שבלעום אויבים וכו', מלבד לפי פשוטו אפשר שרמז לו הב&quot;ה לירמיהו שיעמוד על סופה של מדה&quot;ד שהוא על גלות אחרון הזה סוף כל הגליות, וזהו לך ועמוד על שפת הירדן, כמ&quot;ש (בכורות נה, א): שיורד מן דן. והוא סוד מדת הדין, וזהו על שפת הירדן, וראה כי גברה מאד מדה&quot;ד, ולכן הרם קולך וקרא בן עמרם בן עמרם עמוד ורעה צאנך שבלעום אויבים וכו'. ויש להקשות א&quot;כ הוא שבלעום אויבים כמ&quot;ש, מה יש עוד לעשות ומה ירעה, אבל רמז למ&quot;ש בזוהר חדש (פ' בראשית י&quot;ג ע&quot;א): כי בזכות התורה עי&quot;ז יגאלו ישראל. גם זכות התורה משמר את ישראל בגלות, והכתוב אומר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם (תהלים קמט, ו). שהוא עסק התורה ועי&quot;ז וחרב פיפיות בידם, וכ&quot;ז הוא כדי לעשות נקמה בגוים וכו', כמשז&quot;ל שהוא דמיון חיה גדולה שבלעה אדם שלם מזויין בכלי זיינו, שהוא מחתך בני מעיה ויוצא, וכן ישראל בזכות התורה הגם כי ח&quot;ו יהיו בעמקי הקליפות, ע&quot;י התורה שבידם יצאו משם, וידוע כי מרע&quot;ה הנה הוא מתלבש בנשמותיהם של ישראל ללמדם תורה כמ&quot;ש המקובלים ז&quot;ל בהרבה מקומות, והעיקר הוא ברע&quot;מ פ' פינחס (זח&quot;ג רט&quot;ז ע&quot;ב) שאמר שם: שנהיר בשתין רבוא נשמתין דישראל. וזהו שאמר עמוד ורעה צאנך, היינו שיתלבש בהם ללמדם תורה מפני שבלעום אויבים ועי&quot;ז יצאו ביד רמה בעה&quot;ו. 

מיד הלך ירמיהו למערת המכפלה ואמר לאבות העולם, עמדו שהגיע זמן שאתם מתבקשים לפני הב&quot;ה, א&quot;ל למה אמר להם איני יודע, מפני שהיה מתירא שלא יאמרו בימיך זאת, הניחם ירמיהו ועמד על שפת הירדן וקרא בן עמרם בן עמרם עמוד הגיע זמן שאתה מבוקש לפני הב&quot;ה, א&quot;ל מה היום מיומים אני מבוקש לפני הב&quot;ה, א&quot;ל ירמיהו איני יודע וכו'. נ&quot;ל לדקדק שלמעלה אמר לך קרא לאברהם ליצחק וכו' וכאן אומר לאבות העולם, כי הגם כי הכל א', מ&quot;מ ניתן לידרש, ועוד הנה האבות לא שאלו לו רק למה, ומרע&quot;ה האריך בשאלתו לומר מה היום מיומים וכו'. וכן ג&quot;כ אח&quot;כ הלך אצל מלאכי השרת מה שלא עשו האבות כנז', ולהשיב כל זה אפשר לומר כי לפי מה שפי' ע&quot;כ שם הב&quot;ה הנזכר כאן הוא בבינה או במלכות, כמ&quot;ש הכתוב שעליו סובב המדרש הזה, ויקרא אדנ&quot;י יֱדֹוִ&quot;ד שהם מלכות ובינה, וכבר פי' במקומות אחרים, היינו שהבאנו מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על מ&quot;ש בזוהר פ' בראשית (בהקדמה דף א' ע&quot;ב) על פ' הנצנים נראו בארץ (שה&quot;ש ב, יב). ז&quot;ל: הנצנים אלין אבהן דעאלו במחשבה, ועאלו בעלמא דאתי וכו'. והכלל העולה כי כאשר יחטאו התחתונים אז יחסר אורה ח&quot;ו, ותמלא דינים מפני מעשה התחתונים כי רע הוא, ותרד למקום הדיני' לעומק הקליפות, אז יעלו האבות במחשבה לעלמא דאתי להרבות אורם, וכשיגיעו ליסוד יתגלו האבות באור רב במלכות וינצלו התחתוני', וזהו ענין הקשת הרומז ליסוד, וניצולים ע&quot;י התחתונים, וז&quot;ש אמאי אשתזיבו, בגין הנצנים נראו בארץ עכ&quot;ל. ולפי זה אפשר לומר שעתה קרא להם אבות העולם להיות שהם עולים בבינה הנק' עולם, וגם לצורך המלכות הנקרא עולם, בסוד מן העולם ועד העולם. ועתה בזמן החרבן להיות כי גבר הדין כמ&quot;ש, ולכן הב&quot;ה אם נפרש אותו בבינה או במלכות, אמר לירמיהו לך קרא וכו'. הלך לו למערת המכפלה וא&quot;ל עמדו שאתם מתבקשים לפני הב&quot;ה, לפניו דוקא שהיו צריכים לעלות עד או&quot;א, והדבר ידוע שהוא כדי למתק הדינין, ולהיות שהדבר הזה היה דבר מצוי אצלם בכל עת צרה, לא אמרו מה היום מיומים כמ&quot;ש מרע&quot;ה, רק שאלו למה, והוא ע&quot;ד מש&quot;ה: מה היה הדבר. אמנם מה שנתחדש עתה נ&quot;ל לומר דרך דרש, והאמת יורה דרכו. וזה כי בשאר פעמים הגם שיעלו עד או&quot;א, אינו אלא נשמת נשמתם וזכיותם העומדת לעד, ושרשם למעלה מעלים מ&quot;נ, וכאן הוצרכו לעלות נפשם ורוחם ונשמותם, ואולי גם בגופם כנראה מפשט המדרש, וזה להיות כי הם השרשים לכל ישראל, וכמעט דומה לזה מה שעשו י' הרוגי מלוכה שהעלו מ&quot;נ בשביל כל ישראל, ואם נאמר שנתעברו בירמיהו, היינו שירמיהו הנביא עשה יחודים דמיון מה שאמרו ביחודי האר&quot;י זלה&quot;ה, ונשתטח על קבריהם עד שנתלבשו בו, כל זה יכול להיות וברוך היודע האמת, והוא ינחני בדרך אמת, ויצילני משגיאות, כי על זה אומר לא שמענא ולא אימא. ואפשר ג&quot;כ לומר כי בשאר הפעמים עולים האבות במחשבה כנז' ע&quot;י תפלות התחתונים וכיוצא, וכאן לא היה שום תפלה רק הב&quot;ה כמ&quot;ש שלח לקרא אותם כמ&quot;ש, ולפיכך שאלו למה. ונחזור לענין כי להיות האבות דרכם לעלות, לפיכך לא שאלו רק למה, אמנם משה רע&quot;ה שלא היה דרכו לעלות, לפיכך שאל מה היום מיומים, שאני מבוקש לפני הב&quot;ה. ומלבד מ&quot;ש למעלה אפשר לומר לפי דרך זה כי להיות בזמן החרבן גברו הדינין והקליפות שלא כמנהג בעוה&quot;ר, לפיכך הוצרך מלבד האבות כנז' שיעלה גם מרע&quot;ה, אשר הוא בסוד הדעת הנעלם כידוע, וכלם עלו במחשבה חכמה אשר היא לפני הב&quot;ה בינה, והנה בראות מרע&quot;ה שהיה צריך לעלות במחשבה כנז', הלך אצל מלאכי השרת שהם באים מסוד הנשיקין, אולי הם יגידו למה הוצרך לכך. אמנם צריך לדקדק אומר שהיה מכיר אותם משעת מתן תורה, ולזה אפשר שהוא ע&quot;ד מ&quot;ש בס' אוצרות חיים על מלאכי השלום, שהם המלאכים הקרובים אל נשמת הצדיקים יותר משאר המלאכים, ובפרט בשעת מתן תורה שהיה הדבור מדבר עם כל א' מישראל ונושקו על פיו וכו'. וידוע שכל דבור שיצא מפי קב&quot;ה נברא מלאך, ובודאי שהם היותר מובחרים, ואולי שהם מסוד הנשיקין הראשונים, ועיין בדברי הרח&quot;ו זצ&quot;ל בדרוש המ&quot;נ ומ&quot;ד, ולפיכך אמר להם משרתי עליונים, לרמוז שהם עליונים מן האחרים, וא&quot;ל כלום אתם יודעים מפני מה אני מתבקש לפני הב&quot;ה, שאם לא היו יודעים הוא סימן שלא הגיע שום פגם אליהם ואין חשש בדבר, והם השיבו לו כי בודאי הגיע פגם אפילו אליהם, להיות כי בית המקדש חרב וישראל גלו כמ&quot;ש, והנה בכל הפעמים שמזכיר המדרש למרע&quot;ה בכאן קורא אותו בן עמרם, אפשר שבא לרמוז משז&quot;ל (זח&quot;ג רט&quot;ז ע&quot;ב): שהוא מתלבש בכל ישראל ללמדם תורה, וזהו בן ע&quot;ם ר&quot;ם, וכיון שאמרו לו ענין חרבן ב&quot;ה וגלות ישראל, מיד היה צועק להעלות מ&quot;נ, ובוכה כדי להוריד חסדים מנו&quot;ה דאבא, עד שהגיע לאבות העולם אשר גם הם עלו כמ&quot;ש. 

מיד אף הם קרעו בגדיהם, הנה סוד הקריעה כתוב בס' נגיד מצוה שהוא כנגד הצ' של צלם שבקרבו אשר היא בתוך הלב, כי החיות של אדם בתוך הלב הוי הקריעה כנגד הלב שנקרע עכ&quot;ל. ולהיות כי בעת החרבן נסתלקו ג' ראשונות דז&quot;א, וגם שחזר תלת גו תלת ונסתלקו ז' דאי' לפיכך קרעו בגדיהם כנז', והניחו ידיהם על ראשיהם, בסוד וישא אהרן את ידיו (ויקרא ט, כב). מחג&quot;ת נעשו חב&quot;ד, גם קרעו בגדיהם לרמוז לסוד החשמל שנסתלק וגברו החצונים כמ&quot;ש בשער הקליפות, והיו צועקים ובאים עד שערי בית המקדש, שהם ביסוד בינה מקדש עליון, ויסוד דמלכות מקדש תחתון, כיון שראה אותם הב&quot;ה מיד ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא וגו'. מלבד מ&quot;ש בענין הבכיה, עוד אפשר לומר מ&quot;ש כי בכי&quot;ה בגימ' ל&quot;ז והוא מלוי ס&quot;ג, ואפשר לומר כי בכיה לחוד וסוד הדמעות והורדתן לחוד, הגם כי זה נמשך מזה, אך נ&quot;ל לומר כי ע&quot;י הבכיה והורדת הדמעות מנו&quot;ה דחכמה ימשיכו מילוי ס&quot;ג שהוא ל&quot;ז במלכות, וזהו לבכ&quot;י ולמספד, שהוא אחוריים דע&quot;ב בגימטריא מספ&quot;ד, ואפשר לומר ע&quot;ד מ&quot;ש (מו&quot;ק כז, ב): שלשה לבכי ושבעה להספד. ג' לבכי על סילוק ל' דצלם, ועוד ד' אחרים נוספי' להספד בלבד על סילוק המ', והכוונה לענייננו כי על סילוק אור חו&quot;ב בשביל זה ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד, אולי יהיה בזה איזה מיתוק להחזיר אורות אלו למקומם, וזהו ויקרא ה' אלקים ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה. הנה באידרא רבא דנשא (ח&quot;ג קל&quot;ג ע&quot;ב) בתיקונא שתיתאה שהוא ורב חסד אמרו ז&quot;ל: אית חסד ואית חסד, אית חסד דלגו ואית חסד דלבר, חסד דלגו הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי פאת הזקן, ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובג&quot;כ בכהן דלתתא כתיב ביה לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו. מ&quot;ט בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיק, דכהן מסטרא דא קאתי, ותאנא בצניעותא דספרא בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני ולא לקטעא ודלא לאשתצי מעלמא וכו' עכ&quot;ל לענייננו. מכאן נראה כי איסור הקרחה הוא כדי שלא יתמעט מדת החסד, ואפשר שהוא כמ&quot;ש כי דרך החסד להתפשט, ולפיכך צריך ליזהר שלא לעשות מעשה כדי לבטל או למעט אותו ח&quot;ו, והנה עתה בזמן החרבן שגברו האויבים והקליפות בעוה&quot;ר, לפיכך סלק ה' מדת החסד, וכמ&quot;ש הכתוב: השיב אחור ימינו (איכה ב, ג). ולפיכך קרא ג&quot;כ לקרחה שהוא סילוק מדת החסד כמ&quot;ש, ולחגור שק. ענין לבישת השק ידוע שהוא להתיש כח ארבע מאות איש של עשו, וכמו שהאריכו בענין כוונת השק ע&quot;ש. 

והיו בוכין והולכין משער זה לשער זה כאדם שמתו מוטל לפניו, אפשר שהוא על בחינת המלכיות שבכל פרצוף ופרצוף או על בחי' היסודות. אי נמי אומרו והולכין משער זה מיסוד אי' לשער זה הוא יסוד דמלכות, כאדם שמתו מוטל לפניו שהוא מתאבל על שנסתלקו ממנו המוחין וההארות, והנשמה של המת בעצמה הולכת מביתא לבי קברי, וכל זה היו עושים האבות ומרע&quot;ה והב&quot;ה בראשם לסייע עמהם למתק את הדין בכל האפשר, והיה הב&quot;ה בין שנפרש אותו בבינה או במלכות כנז', והיה סופד ואומר אוי לו למלך שבקטנותו הצליח ובזקנותו לא הצליח, אפשר לומר כי המלך שהוא ז&quot;א, בקטנותו בהיותו בסוד קטנות היינו בגלות מצרים שאז היה תלת גו תלת בסוד קטנות, הצליח עד כי נכנסו בו נוה&quot;י דאי' וגם המלכות עלתה עד הבחי' הג' והאירו בה ה' ראשונות דז&quot;א כמ&quot;ש, ובזקנותו שהוא בזמן בנין בית ראשון שעלתה עד בחי' הו', והוא בסוד הזקנה שנעלה עד או&quot;א במוסף שבת, ולא הצליח שחרב הבית בעוה&quot;ר.

אָמַר ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּא אַבְרָהָם לִפְנֵי הב&quot;ה והיה בּוֹכֶה וּמְמָרֵט זְקָנוֹ, אפשר דלא פליג למ&quot;ש לעיל שהב&quot;ה שלח לקרוא אותם ע&quot;י ירמיהו, שאפשר לומר בא אברהם וכו' אחרי שהב&quot;ה שלח לקרא אותו כנז', ואמר שהיה בוכה כמו שפירשנו, וממרט זקנו וְתוֹלֵשׁ שְׂעֲר רֹאשׁוֹ, הנה בס' תורת נתן בפ' תולדות פי' מהר&quot;ר נתן שפירא זצ&quot;ל בשם האר&quot;י זלה&quot;ה, כי יצחק הוא ממזל הח' מסוד השערות עצמם, ואברהם הוא טפת החסד והוא האור שבתוכם עכ&quot;ל. ולפי דרך זה נוכל לומר כי עתה שגבר הדין ונסתלק החסד, לפיכך היה אברהם ממרט זקנו ותולש שער ראשו, למען לא ישלוט הדין, להיותם ריקנים מאור החסד, וּמַכֶּה אֶת פָּנָיו, להיות שלא היה יכול לעלות בסוד חג&quot;ת הנעשים חב&quot;ד שהם הפנים, וְקוֹרֵע אֶת בְּגָדָיו, בסוד: בצע אמרתו (איכה ב, יז). אי נמי על סילוק צ' של הצלם מז&quot;א שבו נרמז סוד הקריעה, וְאֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ, כדי לעורר איזה יחוד בין חו&quot;ב כנודע בסוד כוונת האפר, ומ&quot;מ לא הועיל כלום כי גבר הדין והקטרוג, ולפיכך הָיָה מְהַלֵּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְסוֹפֵד וְצוֹעֵק, כמו שכבר ביארנו מ&quot;ש בענין סוד ההספד והצעקה. אָמַר לִפְנֵי הב&quot;ה מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּנֵּיתִי מִכָּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן שֶׁבָּאתִי לִידֵי בּוּשָׁה וּכְלִימָּה זֹאת, כי אפילו העמים ההולכים כל א' בשם אלקיו, הוא השר שלהם, לא באו לידי חרבן וחורב ושממה כזו, נוסף על זה כי אין גלותם גלות כמשאז&quot;ל (איכ&quot;ר א, כח), ואפשר ג&quot;כ לומר לידי בושה וכלימה זאת, כי להיותו בעל החסד וכמ&quot;ש הכתוב: חסד לאברהם (מיכה ז, כ). וכל ימי היות אברהם בעולם לא הוצרך מדת החסד לעשות מלאכתה. ועתה שלא הועילה כלום אפילו למתק הדין במקצת, אין לך בושה וכלימה גדולה מזו, ולפיכך היה צועק ובוכה לפני הב&quot;ה וכו'. כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אַף הֵם קָשְׁרוּ מִסְפֵּד שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, פי' כיון שראוהו סופד וצועק וכל שאר הדברים שהיה עושה אאע&quot;ה כדי למתק הדין, ולא היה יכול עד שאמר אוי לי שבאתי לידי בושה וכלימה זאת. חששו פן יתרבה מדה&quot;ד ויגברו החצונים ויחרב העולם ח&quot;ו, ולפיכך אף הם קשרו מספד, לראות אם יוכלו למתק הדין, ולפיכך קשרו מספד שורות שורות, להיות כי מטבע החסד להתפשט, לכן קשרו שורות שורות כנז' אולי בזה היו מורידים מדת החסד וימתקו הדין, ולפי דרכם בהספד שהיו עושים היו מזכירים זכותם של ישראל, וז&quot;ש וְאוֹמְרִי' נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עוֹבֵר אוֹרַח וגו' (ישעיה לג, ח). מַאי נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת, אפשר דהוקשה לו לבעל המדרש וכי היו מספידים על הדרכים שהיו שוממים, היה להם להספיד על בני אדם שפסקו מהם, וכמ&quot;ש אח&quot;כ שבת עובר אורח. ולפיכך הקשה ואמר מאי נשמו מסילות, כלומר אפילו לפי דרכך היל&quot;ל נשמו דרכים, ועל זה תירץ ואמר אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה מְסִלּוֹת שֶׁהִתְקַנְתָּ לִירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹא יְהוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים פּוֹסְקִים מֵהֶם הֵיאַךְ הָיוּ לִשְׁמָמָה, פי' ידוע כי התפלות עולות דרך העולמות מעולם לעולם, עד שעולים באצילות כל עמידה ועמידה לפי מקומה ושעתה, והנה בעוד שהיו ישראל בארץ היו התפלות עולות בדרכי הקדושה דרך ישר מבלי שום עיכוב, וכשחרב הבית וגלו ישראל כבר אמרו בזוהר פ' שמות (דף ב' ע&quot;ב), שנפל לבן של ישראל כי לא ידעו היאך יתפללו והיאך יעשו שום יחודים, פן יחשב להם ח&quot;ו כעובד ע&quot;ז לסייע כח השר החצוני, עד שנגלה עליהם יחזקאל וא&quot;ל הא שכינתא הכא, ולא הימנוהו עד דאמר להם וארא וכו'. מיד עאל בליבייהו חדוותא שלימא וכו'. וז&quot;ש מלאכי השרת לפני הב&quot;ה מסילות שהתקנת לירושלי' שהם המדורין והשבילים וההיכלות שהתקנת לירושלים שהיא השכינה, שלא יהיו עוברי דרכים פוסקי' מהם, שאפילו הרשעים הנקראי' &quot;עוברי דרכים&quot;, היתה תפלתם מקובלת ועולה דרך המסילות הנזכרות, היאך היו לשממה שנכנסה השממה והקליפה ביניהם, וכמ&quot;ש על מנשה (סנהדרין קג, ב): העלה שממית על גבי המזבח. שָׁבַת עוֹבֵר אוֹרַח, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה דְּרָכִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים וְשָׁבִים בָּהֶם בַּחַגִּים הֵיאַךְ שָׁבְתוּ, כאן אמר ישראל ואמר עוברים ושבים וכו', פי' כי אפילו אם היו עוברים עבירות הנה בשעת הרגל היו מטהרים עצמם ושבים בתשובה, והכתוב מעיד כל ישראל כא' חברים. ויפורש עוברים ושבים, עוברים כל ימות השנה, ושבים בחגים, ועתה איך שבתו ושערי תשובה ננעלו, הֵפֵר בְּרִית, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּפַר בְּרִית שֶׁל אַבְרָהָם אֲבִיהֶם שֶׁעַל יָדוֹ מִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם וכו', כאן הוסיף לומר רבש&quot;ע להורות כי עי&quot;ז יתקיים העולם לא זולת, ואמרו הופר ברית של אברהם, פי' כי בראותם כי אפילו אאע&quot;ה לא היה יכולת בידו למתק הדין, לפיכך תמהו ואמרו וכי הופר בריתו של אברהם, כי אפילו אם נאמר תמה זכות אבות מ&quot;מ ברית אבות עדיין קיימת ועל ידו מתיישב העולם, וְעַל יָדוֹ הִכִּירוּךָ בָּעוֹלָם שֶׁאַתָּה אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, פי' כי הנה עד שלא בא אאע&quot;ה לא היה בריה בעולם מכרת אלקותו יתברך, וכמו שהאריך הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;א מהלכות ע&quot;ז, וע&quot;י אאע&quot;ה ויקרא שם אברהם בשם ה', שהקריא שמו בפי כל בריה, ואעפ&quot;י שלעת עתה עדיין כל העמים הולכים איש בשם אלקיו, מ&quot;מ בכל מקום מוקטר מוגש לשמו ית' רק דקרו ליה אלקא דאלקייא, באופן כי אעפ&quot;י שחטאו ישראל, זכותו ובריתו של אברהם ראוי שיהיה קיים, כי עדיין עושה פירות בכל העולם, וז&quot;ש ועל ידו הכירוך בעולם שאתה אל עליון וכו', כי אעפ&quot;י שאת אלקיהם הם עובדים מכירים אותו שהוא אל עליון וכו' כמ&quot;ש, מָאַס עָרִים, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה מָאַסְתָּ יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן לְאַחַר שֶׁבָּחַרְתָּ בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה [ו]אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ וגו' (ירמיה יד, יט), ידוע כמה כרכורים כרכרו דוד ושלמה לקדש את ציון וירושלים, ודוד המלך ע&quot;ה בפרט כמה יגיעות יגע עד שמצא מקום ב&quot;ה, וע&quot;י יחודם וקדושתם עם קדושת כל ישראל קדשו את ירושלים וב&quot;ה עד כי אפילו עופות היו בורחים ממנו, כי לכן לא הוצרך לכלה עורב כמו בבית שני, וה' ממעון קדשו ירד עליו באש ע&quot;ג המזבח, והענן מלא את בית ה', וקדושת ירושלים ג&quot;כ אין אחריה היתר. והכלל העולה כי ציון וירושלים כחדא אזלי בקדושה ובטהרה מבלי שום טומאה שבעולם, ולסיבה זו אמרו (ב&quot;ק פב, ב): ירושלים אינה מטמאה בנגעים. שאין צריך כח אחר להוציא את הטומאה, כי כבר יצא ממנה כל טומאה והרי היא בקדושתה, וידוע כי בכל מקום שהקדושה שורה אין כח בטומאה ליכנס שם, וא&quot;כ אפילו חטאו ישראל, ציון וכן ירושלים מה חטאו, וז&quot;ש מלאכי השרת לפני הב&quot;ה מאסת ציון וירושלים, שנכנסה בהם הקליפה והחריבו אותם לאחר שבחרת בהם. ובפרט אם נפרש לפני הב&quot;ה בינה, ידוע ששם אין קליפה שולטת, אדרבה מתוכה כעין החשמל ושולח אור חצון ממנה, ובכל מקום שהוא מגין מן החצונים, ואומר הה&quot;ד המאס מאסת את יהודה שחטאו, אם בציון געלה נפשך כי היא לא חטאה. וכאשר סיימו לבקש רחמים על הדרכים ועל העיר וגם על העולם כלו בכללו, חזרו להיות מבקשי' רחמים על ישראל בפירוש, וזהו לא חשב אנוש. לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ (ישעיה לג, ח), אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה אֲפִלּוּ כְּדוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהָיוּ רֹאשׁ לְעֲבוֹדַה זרה לֹא חָשַׁבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל, כי בדור אנוש פרץ אוקיינוס והציף שלישו של עולם, וכאן הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלוֹמִים (ירמיה יג, יח). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אפשר לומר באותה שעה שהזכירו זכותם של ישראל, אז נִזְקַק להם הב&quot;ה, להורות כמו שאמרנו למעלה בשם מהר&quot;ם אלשיך זלה&quot;ה על בני היכן אתם וכו', עיין בספרו. והנה באותה שעה נִזְקַק לָהֶם הב&quot;ה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶם מַה לָּכֶם קוֹשְׁרִים מִסְפֵּד בָּעִנְיָן הַזֶּה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, כי מטבע הדין להתמעט עד שבטל במיעוטו, ולא להתפשט עד אין תכלית ח&quot;ו, והם השיבו ואָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהַבְךָ שֶׁבָּא לְבֵיתְךָ וְסָפַד וּבָכָה מִפְּנֵי מָה לֹא הִשְׁגַּחְתָּ עָלָיו. דייקו לומר אוהבך שהוא מצד החסד, שבא לביתך שהיא בינה, וספד ובכה מפני מה לא השגחת עליו, וכיון שלא השגחת עליו אפילו השגחה בעלמא, א&quot;כ נראה כי גברה מדת הדין במאד מאד, ולכן כדי להקל הדין מעל ישראל עשינו מספד שורות שורות, להשפיע הדין על העולם בכללו ובזה יקל על ישראל. אָמַר לָהֶם מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אוֹהֲבִי מִלְּפָנַי לְבֵית עוֹלָמוֹ לֹא בָא לְבֵיתִי, וְעַכְשָׁו: מַה לִּידִידִי בְּבֵיתִי (ירמיה יא, טו), תחלה לפי דרכו רמז הוא ית' אליהם שעדיין אברהם הוא אוהבו ולא שכח ברית אוהבו כנז', וזהו מיום שנפטר אוהבי לבית עולמו וכו'. ואמנם בעיקר התשובה מלבד מ&quot;ש למעלה כי עתה עלו האבות בנפשם ורוחם ונשמתם ואולי בגופם ג&quot;כ. עוד אפשר לומר כי בה&quot;מ כבר אמרנו מה שאמר הרח&quot;ו זלה&quot;ה, כי בית המקדש הגשמי הוא יסוד דנוק' דעשיה, ועל זה מה שאמרו למעלה בודאי זהו ביתי בסוד הפנימיות, ועתה אפשר לומר מיום שנפטר אוהבי מלפני לבית עולמו, היינו שנסתלק למעלה באצילות למקומו הראוי לו בחסד, אי נמי בבינה למעלה, לא בא לביתי פה למטה בעשיה, ועכשיו מה לידידי בביתי. אפשר לומר דרך רמז, רמז לו ענין מ&quot;ש ז&quot;ל בעליית שבת, כי ע&quot;י שם מ&quot;ה היינו המילוי ממנו עולים ז' תחתונות דעשייה, וזה ע&quot;י שם מ&quot;ב וזה מ&quot;ה לידידי בביתי. הם ג' ידות. כי ד' אחרונה נוכל לומר שהיא משמשת לכאן ולכאן, ואפשר ג&quot;כ שרמז לו כי ע&quot;י מדת החסד שהוא שם הראשון של שם מ&quot;ב עם שאר השם הנטפל אחריו יוכל לעלות העשייה ועי&quot;ז יהיה איזה מיתוק ותיקון. 

אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הב&quot;ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִפְּנֵי מָה הִגְלֵיתָ אֶת בָּנַי וּמְסַרְתָּן בִּידֵי הָאוּמּוֹת וַהֲרָגוּם בְּכָל מִיתוֹת מְשׁוּנּוֹת, וְהֶחֱרַבְתָּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מָקוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת יִצְחָק בְּנִי עוֹלָה לְפָנֶיךָ. אפשר לומר כי כשראה אברהם כי עדיין לא השגיח הב&quot;ה עליו רק עשה עצמו כמדבר עם המלאכים באומרו להם: מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אוֹהֲבִי וכו' ולא אמר לו, רק שלא לנוכח שהיל&quot;ל מה לך ידידי בביתי, לפיכך התחיל הוא ואמר לפני הב&quot;ה: מִפְּנֵי מָה הִגְלֵיתָ אֶת בָּנַי, אפילו לא היה רק גלות בלבד לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ יש לי להתאונן על זה שיצאו מרשות הקדושה לרשות סטרא אחרא, ארץ העמים, וע&quot;ז אמר דהמע&quot;ה: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלקים אחרים (ש&quot;א כו, יט). בתתם כח אל השר החצוני שאינו מינם, ובפרט להיותם בני, כי כל ימי הייתי עומד על משתיתה של ארץ לדעת איזה ארץ תהיה יותר נכונה אשר בה יתכן לעבודתו ית', כמ&quot;ש בזוהר פ' לך לך (ח&quot;א ע&quot;ח ע&quot;א). עד כי לבסוף נגלה השי&quot;ת אליו וא&quot;ל לך לך מארצך וכו' אל הארץ אשר אראך. וכמשז&quot;ל והאריכו על זה הרבה בס' הזהר פ' הנ&quot;ל כנ&quot;ל. וז&quot;ש: למה הגלית בני דוקא, ועוד מְסַרְתָּם בִּידֵי הָאוּמּוֹת, עד כי נאחזו בהם החצונים ושלטו עליהם, ואילו בזה היו ניצולים מן המיתה הייתי מתנחם, אבל וַהֲרָגוּם בְּכָל מִיתוֹת מְשׁוּנּוֹת, באופן שלקו ונטלו גופם וממונם, ועוד ידם נטויה עליהם להמיתם במיתות משונות ח&quot;ו, ועוד אפילו אם ישובו ישראל וירצו להתפלל אל ה', אין להם מקום להתפלל בו כי בית המקדש חרב בעוה&quot;ר, וז&quot;ש עוד: וְהֶחֱרַבְתָּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ולא אמר והחריבו בית המקדש רק וְהֶחֱרַבְתָּ, כי מה שהיה מתאבל ומתאונן ובוכה הוא על סילוק שכינתו ית', וגם על דרך מ&quot;ש ז&quot;ל (ילקוט איכה, רמז תתר&quot;ט): ממרום שלח אש וכו', [כל רעיה בגדו בה. זה גבריאל ומיכאל שהיו מלמדין עליה זכות, אמר להם הקב&quot;ה מי חביב עליכם, אמרו לפניו ישראל, ואחר ישראל מי חביב עליכם, אמרו לפניו בית המקדש, אמר להם נשבע אני בשמי הגדול שאתם בעצמכם מציתין בו את האור, מיד נטלו גבריאל ומיכאל שני לפידי אש והציתו אש בהיכל ה', והיה היכל קורא על עצמו קינה, שנאמר ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה]. כי הוא ית' היה העיקר. עוד אמר: מָקוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת יִצְחָק בְּנִי עוֹלָה לְפָנֶיךָ, מלבד לפי פשוטו אפשר לומר שבא להגדיל עוד ההספד ולומר כי הגם אם נאמר כמשז&quot;ל (מס' עדיות ח, ו): מקריבי' במקום המקדש אעפ&quot;י שאין בית. גם זה לעת עתה אי אפשר, כי הלא אמרו (רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פ&quot;ב ה&quot;א): מקום המזבח מכוון ביותר. והוא המקום שהקריב עליו אדה&quot;ר, וכן ג&quot;כ הבל ושם עקד אברהם את יצחק בנו כנז', ואי אפשר לכוין הדבר ולמצוא המקום הנזכר עד כי יבא מורה צדק ויורנו את מקומו בבי&quot;א: 

כל זה אפשר לומר לפי פשוטן של דברים, אבל לפי דרך האמת ידחיקו קצת דברים ויבא על נכון תשובת הב&quot;ה, שאָמַר לוֹ הב&quot;ה לְאַבְרָהָם בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהּ וכו'. וזה כאשר נקדים מ&quot;ש מהר&quot;ם זכו&quot;ת נר&quot;ו בס' יודעי בינה בפי' מאמר הזוהר דף קי&quot;ט ק&quot;כ א' בענין העקידה, וכונתו בקיצור ממה שצריך לענייננו, כי הב&quot;ה אמר לאברהם שילך לארץ המוריה, הוא היסוד היינו עטרת היסוד, ובלכתו וירא את המקום מרחוק וכו'. דא יעקב הוא ראש היסוד. ופירש על מ&quot;ש בזוהר חמא ליעקב דזמין למיפק מיניה, כי כן אברהם סודו מיסוד אבא שממנו יצא יעקב, והיינו תורה מורשה קהלת יעקב (דברים לג, ד). ונמצא א&quot;כ שסוד העקידה והייחוד נעשה בשרש היסוד, ושם בנה את המזבח שהוא תקון רחל כנודע. ונחזור לענין שמה שאמר (פי' בזוהר) מיא באשא, והוא הורדת אור החסדים על הגבורות, אשא במיא, הוא אתאדקות הגבורות וביסומן שביסוד למטה מהם וכו' עכ&quot;ל. ובדף ק&quot;כ על מ&quot;ש וירא את המקום דא יעקב דכתיב ויקח מאבני המקום. הקשה למה לא הביא פ' ויפגע במקום, ונתן טעם לדבר עם מה שיפרש בפ' ויצא, ושם בפ' ויצא כתב וז&quot;ל: דע כי העקדה היתה במנחת יוה&quot;כ, ונודע שכל יוה&quot;כ סודו בבריאה מצד עצמה וכו', עד וגם ידוע שבתפלת מנחת יוה&quot;כ כבר עלתה רחל לאימא, וא&quot;כ אז עולם הבריאה עלה אל מקומה באצילות עד כנגד חדוי דמלכא. ולפי זה יום השלישי דא יעקב והוא סוד המקום הנז', דהיינו סוד היכל קה&quot;ק שאז היתה כנגד חזה דזעיר, ולפי ששם מתגלה יסוד אבא לכן אמר מרחוק וכו'. ובסוף על מ&quot;ש בזוהר ויקח מאבני המקום, פי' כי בעולם הבריאה שהוא הכסא לעולם האצילות, בהתכלל היכל הרצון בקה&quot;ק, אז הוא בסוד מטה לזווג ישראל ולאה ואז ויקח מאבני המקום וכו' עד תליסר מרגליטן טבוון וכו'. והם בסוד י&quot;ב שבטים וכו' עכ&quot;ל בקיצור ודלוג, ע&quot;ש כי אני קצרתי הגם שהי&quot;ל להאריך. ועתה נבא לדברי המדרש, כי זהו שאמר אברהם לפני הב&quot;ה, מפני מה הגלית את בני. דקדק אומרו 'את בני', כי להיותו מיסוד אבא, בני יעקב הנמשך ממנו בניו אקרון, ואמר מפני מה הגלית אותם כי להיות כי יעקב שם אותם, היינו י&quot;ב שבטים למעלה בהיכל הרצון בהיותו נכלל בקה&quot;ק בהיותו באצילות, והיו ראויים להיות שם קבועים לעולם וא&quot;כ למה גלו. זאת ועוד להיותם מיסוד אבא, הנה מלכותו בכל משלה, ואפילו ברדתו למטה הנה הוא דוחה את החצונים, וראיה לדבר מפורים כמשז&quot;ל במקומו שנתגלה הארת יסוד אבא והאיר עד העשיה, ובזה ניצולו ממות לחיים, וא&quot;כ למה מסרתם ביד א&quot;ה והרגום בכל מיתות משונות, הפך ממה ששם תלויים ומשם נמשכי' החיים בסוד חיי המלך. ומלבד זה עוד ג&quot;כ והחרבת את בית המקדש שהוא בסוד ה' ראשונה, היינו המלכות מקבלת מן הבינה, כמ&quot;ש למעלה בענין ז' בחינות שיש לנוק', מקום שהעליתי את יצחק בני עולה לפניך, שאז נכלל מיא באשא שהם חסדים על הגבורות, ואשא במיא שנמתקו עם הגבורות למטה במקומם, ועתה לא הועילו שום א' מהדברים אלו להגן ולהציל את ישראל. אמר לו הב&quot;ה לאברהם בניך חטאו ועברו על התורה ועל כ&quot;ב אותיות שבה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ (דניאל ט, יא). פי' אדרבה ממה שאמרת היא ראיה וטעם לגלות וכל הדברים שאירעו, שהרי בניך הם שרשם ממקום גבוה, ועתה שחטאו הפגם שלהם הגיע למעלה, וגם עברו על התורה אשר היא מורשה לקהילת יעקב, והוא הארת יסוד אבא המתגלה ביסוד ז&quot;א, באופן שהמיתוק הנעשה למטה אשא במיא, עתה נפגם בעברם על התורה, גם המיתוק שנעשה מיא באשא שהוא למעלה בצאת החסדי' מיסוד אי', עברו על כ&quot;ב אותיות שבה. כי הנה ידוע כי כ&quot;ב אותיות הנה הם תחות עלמא דאתי, והם נחלקי' לג' קוים בחב&quot;ד דזעיר כמבואר בכוונת העמידה, באופן שפגמו מלמעלה למטה ונתקלקל התקון שנעשה, הן אותו שנעשה בשעת העקידה כמ&quot;ש על ויקח מאבני המקום שהם י&quot;ב מרגליטן, לפיכך גלו ונחרב המקדש. 

והנה אברהם לא מצא בזה מענה, כי צדיק ה' וישר משפטו, ולכן מה עשה בקש לו דרך אחרת וזהו כמ&quot;ש: אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הב&quot;ה [רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם], מִי מֵעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה, שבודאי לא ימצא מי שראוי להעיד על זה, וגם ע&quot;י העדות אולי ימצא בהם איזה זכות לומר שהפגם לא היה כ&quot;כ להגלותם ולהחריב את ב&quot;ה, והשיב הב&quot;ה ואָמַר לוֹ תָּבֹא תוֹרָה וְתָעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, וזה על דרך מש&quot;ה: ותמוגנו ביד עונינו (ישעיה סד, ו). כי העון עצמו הוא הפגם והוא הנפרע מן האדם עד שיוסר הפגם ההוא, וכן אמרו ג&quot;כ שבשעת פטירתו של אדם רואה את השכינה אפילו אינו ראוי לכך, למען יראה הפגמים שפגם בה בעונותיו, וזהו שאמר התורה עצמה תעיד בהם, שאילו עסקו בה היתה מאירה באור גדול, וזה יפורש ג&quot;כ על פי הדרך שאמרו כי כל א' מישראל יש לו חלק מיוחד בתורה, אמנם הנה הוא בכח ואינו יוצא מן הכח אל הפועל רק בהיות האדם עוסק בתורה ויגע בה ומחדש ומוציא מפיו. ויש לזה ראיות ממקומות רבים בזוהר, ובפרט באידרא בדברי ר' שמעון לחברייא. וכן באה התורה להעיד, היינו להראות הפגמים שעשו בה על שלא עסקו בה, וגם על שעברו על מצותיה. אָמַר לָהּ אַבְרָהָם בִּתִּי, קראה ע&quot;ש משז&quot;ל במקום אחר (ב&quot;ב טז, ב): בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. שפי' המפרשי' ז&quot;ל על התורה. וא&quot;ל בִּתִּי אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ עַל מִצְוֹתַיִךְ, וְאֵין לָךְ בּוֹשֶׁת פָּנִים מִבָּנַי, זִכְרִי יוֹם שֶׁהֶחֱזִירֵךְ הב&quot;ה עַל כָּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלֵךְ, עַד שֶׁבָּאוּ בָנַי לְהַר סִינַי וְקִבְּלוּ אוֹתָךְ וְכִבְּדוּךְ, וְעַכְשָׁו אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד בָּהֶם בְּיוֹם צָרָתָם עכ&quot;ל. והנה התורה עד שלא ניתנה היתה נעלמת, ולא היתה מאירה כלל לשרידים אשר היו בארץ ע&quot;י מלאכי עליון הקדושים, כמשז&quot;ל רבו של אדה&quot;ר רזי&quot;אל. רבו של שם יופי&quot;אל וכו'. ואחר מתן תורה לא הוצרכו לכך כי ניתנה תורה בתחתונים, ולישראל לבדם ניתן לגלות סודותיה ע&quot;י עסקם בה. וזה פשוט כתבוהו המפרשים והמקובלים ז&quot;ל, ובפרט מהר&quot;ם אלשיך ומהרמ&quot;ע מפאנו זלה&quot;ה, והנה בעת שרצה הב&quot;ה להוריד ולתת תורה למטה כדי שתהיה עיקר תורה בתחתונים, החזירה על כל אומה ולשון ולא קבלוה, והיתה נשארת למעלה מבלי שום הארה, והיתה כולה בכח ולא בפועל, ועל ידי מה שישראל קבלוה נתגלית הארתה בפועל, והם הוסיפו הארה על הארתה, ובפרט דור דעה לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, באופן שקבלה התורה הארה גדולה ע&quot;י ישראל, ולא די זה אלא בכל דור ודור עד זמן החרבן שהיו בני ישראל עוסקי' בתורה היו הארות על הארות עד אין תכלית, והנה אלו הארות לא זזו ממקום תפארתה של תורה הקדושה, והגם כי באו רשעים אח&quot;כ ועברו על מצותיה ופגמו קדושתה, ואפילו אם נאמר שהפכו דבריה למינות ח&quot;ו, על דרך מ&quot;ש הכתוב: ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה' אלקיהם (מלכים ב יז, ט). הנה קדושת הארתה ראשונה מאירה, באופן כי אפילו לפי מה שחטאו ישראל ופגמו בתורה, מ&quot;מ עדיין היא קרובה לריוח אצלם יותר מן ההפסד, וא&quot;כ לא לכבוד אליה יחשב להעיד על ישראל, אדרבה עליה יאמר כוסה קלון ערום (משלי יב, טז). וזהו מאמר אאע&quot;ה את באה להעיד וכו' ואין לך בושת פנים מבני. שאם אמרו (ב&quot;ק צב, ב): בירא דשתית מיניה מיא לא תשדי ביה קלא, כל שכן בהיותו נהנה ממנו והנאתו ניכרת, הלא יכלם מלדבר נגדו וקולו לא ישמע. והנה בתחלה א&quot;ל את באה להעיד על ישראל, ואח&quot;כ אמר אין לך בושת פנים מבני. קראם בתאר 'בני', כי להיותם בני יעקב יוצאים מיסוד אבא, לפיכך קבלו התורה, ועתה בבא התורה להעיד נגדם בפני אאע&quot;ה אשר הוא ביסוד אבא כמ&quot;ש לעיל, הרי הוא כאילו באה להעיד בפניהם, וראוי הוא שתהיה לה בשת פנים מהם, וא&quot;ל זִכְרִי יוֹם שֶׁהֶחֱזִירֵךְ הב&quot;ה עַל כָּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלֵךְ, עַד שֶׁבָּאוּ בָנַי לְהַר סִינַי וְקִבְּלוּ אוֹתָךְ וְכִבְּדוּךְ. ואותו הכבוד עדיין הוא קיים לעולם אצלך, וְעַכְשָׁו אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד בָּהֶם בְּיוֹם צָרָתָם, דומה למ&quot;ש כי בהיות האדם חולה, או אשה יושבת על המשבר, אין ראוי באותה שעה להזכיר עונותיו או עונותיה כדי שלא לעורר מדת הדין נגדם, אף כאן אין ראוי לך להעיד מן הטעם שכתבנו. עוד נוכל לומר בהקדים מ&quot;ש בס' עץ חיים על פ' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל (תהלים עח, ה). כי ישראל הוא חצי העליון דז&quot;א אשר שם יסוד דאבא סתום, וממנו יוצא התורה ונגלה למשה במקום חצי התחתון דז&quot;א אשר הוא כנגד יעקב, וזהו ויקם עדות ביעקב. כי יעקב הוא עדות שהתורה שם למעלה בחלק ישראל, ומפני שיעקב בחלק התחתון, נקט שם קימה וזהו תורה צוה לנו משה מלגו, ומשם מורשה קהלת יעקב שהוא מלבר בגלוי עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר: אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל, שפגמו בסוד התורה בהיותה למעלה במקום הסתום, והיינו כמ&quot;ש שלא עסקו בה לגלות סודותיה למטה, וְאֵין לָךְ בּוֹשֶׁת פָּנִים מִבָּנַי, שהם בני יעקב כמ&quot;ש ששם התורה בגלוי כמ&quot;ש, זִכְרִי יוֹם וכו'. שאז ע&quot;י ישראל נתגלית הארת התורה כמ&quot;ש, ואין ראוי להעיד על הפגם הנז' אף אם נאמר שפגמו, ולכן כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה הַתּוֹרָה [כָךְ] עָמְדָה לְצַד אֶחָד וְלֹא הֵעִידָה בָּהֶם, מן הטעם הנזכר. וגם להיות שישראל היינו בני יעקב מעידים פה למטה על שלמות התורה למעלה, אין ראוי שתעיד נגדם. אָמַר לוֹ הב&quot;ה לְאַבְרָהָם יָבוֹאוּ כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת וְיָעִידוּ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כי אף אם נאמר שלא חטאו ופגמו למטה, יבואו כ&quot;ב אותיות שהם יוצאות מבינה ויורדות בזעיר, ויעידו בהם בישראל שחטאו במקום מיא באשא, ששם החסדי' למעלה אשר הם ממתיקים את הגבורות, ולפיכך שלטה בהם מדת הדין, מִיָּד בָּאוּ כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת, בָּאָה הַאל&quot;ף לְהָעִיד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה. אָמַר לָהּ אַבְרָהָם, אל&quot;ף אַתְּ רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת וּבָאת לְהָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם צָרָתָם, זִכְרִי יוֹם שֶׁנִּגְלָה הב&quot;ה עַל הַר סִינַי, וְלֹא קִבְּלוּךְ אוּמָּה וְלָשׁוֹן אֶלָּא בָּנַי, וְאַתָּ בָּאָה לְהָעִיד בְּבָנַי וכו' עכ&quot;ל. להבין זה צריך להביא משז&quot;ל הובא בילקוט פ' במדבר (רמז תרפ&quot;ד) וז&quot;ל: בשעה שקבלו ישראל את התורה, נתקנאו אומות העולם בהם, מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות, סתם פיהם הקב&quot;ה א&quot;ל הביאו לי ספר יוחסין שלכם, הבו לה' משפחות עמים (תהלים צו, ז). כשם שבני מביאים, ויתילדו על משפחותם (במדבר א, יח). וכו' עכ&quot;ל. והגם שנראה שאינו לענייננו יש להקשות שהרי החזיר הב&quot;ה את התורה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלה, ועתה למה נתקנאו. וי&quot;ל שהיו סבורים שגם ישראל לא יקבלוה, וכשראו שקבלו אותה אז תמהו, וז&quot;ש המדרש: &quot;בשעה שקבלו ישראל את התורה&quot;, ואינו אומר בשעה שנתן הב&quot;ה תורה לישראל, ובקנאתם על זה אמרו: &quot;מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות&quot;, כי כיון שראו כי כל האומות פחדו מלהתקרב, מה ראו ישראל שלא פחדו אדרבא נתקרבו, וזהו &quot;מה ראו להתקרב יותר מן האומות&quot;, והב&quot;ה סתם פיהם באמר להם הביאו ספרי יחוסיכם וכו'. וזה על דרך מ&quot;ש במקום אחר בענין (טור או&quot;ח סי' ת&quot;ל): והיו שניהם קהות האמור בקרבן פסח, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ואח&quot;כ הלכו בכלימה במכת בכורות, שאז נתגלו היות כלם ממזרים, משא&quot;כ בישראל לא נחשד א' מהם על העריות, בני ישראל נחתין בני ישראל סלקין (ויק&quot;ר לב, ה), ולפיכך להיות שלא נטו אחרי החומר וזרמת הזנות, רוח טהרה שבהם העיר אותם לקבלת התורה ולקרב עצמם, כאשר כן נתקרבו אל ה' אלקינו משא&quot;כ באומות. העולה מזה כי להיות ישראל נזהרים מן הזנות לפיכך קרבנו המקום לעבודתו ולתורתו. והנה בזוהר פ' חיי שרה דף קל&quot;א ע&quot;ב על פ' אשר אנכי יושב בקרבו (בראשית כד, ג). אנכי דייקא, כתיב אשר אנכי וכתיב אנכי עשיתי ארץ, וכל דא בגין דלא לאסתאבא בהו וכו' עכ&quot;ל. ופירש הרמ&quot;ז נר&quot;ו בספר יודעי בינה ז&quot;ל על זה רמז נכון לחומר הבא על הגויה, וזה תדע במה שאמר הרב זלה&quot;ה כי מלת אני היא המלכות בסוד שם ב&quot;ן וט' אותיות כמנין אנ&quot;י, אך בהאיר בה הנקודה הפנימית שהיא הכתר שלה אז נק' אנכי. והנה בפ' בשלח דף ס' תמצא שעון זה פוגם בתנה&quot;י דז&quot;א, ששם סיום יסוד אי' שבו שם של ב&quot;ן, בסוד חסד דגנוז בפום אמה, והיא מדת אברהם ממש וכו' עכ&quot;ל לענייננו. והנני מוסיף לפי דרכו שזהו מה שאמר הכתוב אשר אנכי, היינו הבינה הנק' אשר אנכי כמ&quot;ש, ובזוהר פ' בשלח דף ס&quot;א ע&quot;א האריך הרבה כמ&quot;ש הרב נר&quot;ו. והעולה מדבריו בסוף כתיב: ת&quot;ח לא בעא קב&quot;ה למיהב להו אורייתא עד דקריבו בהדיה, ובמה קריבו בהדיה בגילוייא דרשימו דא כמה דאתמר עכ&quot;ל. דוק אמרו 'בגילוייא' שנשאר אות ברית קדש מגולה ולא נתכסה בטומאות נשג&quot;ז (כידוע שהבא על הגויה מכסה אות ברית קדש), וזהו כמה דאיתמר, כי כל דברי הזוהר שם הוא לפרש כל פ' ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך על אזהרת נשג&quot;ז, ובזה תשמע לקול ה' אלקיך. וז&quot;ש אברהם: אַתְּ רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת, והיא בסוד כתר כמ&quot;ש על אמ&quot;ש בג&quot;ד כפר&quot;ת, בסוד י' ספירות כסדרן מלמעלה למטה, וּבָאת לְהָעִיד בְּיִשְׂרָאֵל, שהם עולים בנשמותיהם עד שם, זִכְרִי יוֹם שֶׁנִּגְלָה הב&quot;ה עַל הַר סִינַי וּפָתַח בָּךְ: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אנכי דייקא ולא אני מן הטעם שאמרנו. וְלֹא קִבְּלוּךְ אוּמָּה וְלָשׁוֹן, מן הטעם שאמרנו שהיו מטונפים בעריות. ואפילו הוה בהו רשימא קדישא לא הוה אתגלייא, כמ&quot;ש כי כל הגוים ערלים (ירמיה ט, כה). ולכן לא קבלוך אֶלָּא בָּנַי, להיותם טהורים שלא נטמאו כנז', וְאַתּ בָּאָה לְהָעִיד בהם, מִיָּד עָמְדָה לְצַד א' וְלֹא הֵעִידָה בָּהֶם. אמנם להיות כי זה לא היה רק בעת נתינת התורה, לפיכך מצאה אות ב' מקום לבא להעיד נגד ישראל, ולפיכך בָּאתָה אוֹת בי&quot;ת לְהָעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לָהּ אַבְרָהָם, בִּתִּי אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד עַל בָּנַי, שֶׁהֵם זְרִיזִין בַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה שֶׁאַתְּ בְּרֹאשׁ הַתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים וכו'. הנה על דברי אברהם אלו יקשה, כי הלא על זה אנו דנים שבאו להעיד על שעברו ישראל על התורה, ואם היו זריזים בה לא היו גולים, אבל אפשר לדקדק אומרו 'שֶׁהֵם זְרִיזִים בַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה', מה לו להזכיר חמשה חומשי תורה, ומה היא זריזותם בהם, ולכן לתרץ הכל אפשר לומר שכוונתו על קריאת התורה בביה&quot;כ בשני ובחמישי ובשבת קדש, אשר בזה ישראל זריזים הם. והנה בענין הוצאת ס&quot;ת הוא גילוי יסוד אבא כידוע מס' הכוונות, וא&quot;כ ע&quot;י גילויו ינוסו החיצונים, ואמנם היאך תשובה זו נכונה לאות ב' אשר עי&quot;ז שתקה, אפשר לומר כי הנה בס' הזוהר פ' בראשית (בהקדמה דף ג' ע&quot;א) אמרו: אעל את ב' אמרה קמיה, רבון עלמא ניחא לך למברי בי עלמא, דבי מברכאן לך עילא ותתא, א&quot;ל קב&quot;ה הא ודאי בך אברי עלמא ואת תהא שירותא למברי עלמא וכו' עכ&quot;ל. והנה ע&quot;י קריאת התורה בפרט ביום ש&quot;ק מידי שבת בשבתו כל שבת ושבת פרשה הראויה לו, אמרו בזוהר פ' ויקהל (ח&quot;ב ר&quot;ו ע&quot;ב): סלקן אינון מילין דההיא פרשתא דאשתלים בצבורא, ונטיל לון ההיא רתיכא דממנא בההיא פרשתא, וסליק לון קמיה קב&quot;ה, ואינון מילין ממש קיימין קמיה וכו'. ולמעלה מזה אמר בענין קריאת ס&quot;ת (שם ע&quot;א): דהא אתברכת ואתעטרת כורסייא מרזא דתורה שבכתב, ותמן אעיל כל אינון דיוקנין ואיהי אתקדשת מיניה, בעי לאתחזאה באתוון לחודייהו כדקא יאות, וכדין כלא אתקדש בקדושה עילאה כדקא חזי, כל שכן וכל שכן בהאי יומא עכ&quot;ל. הנה מפשט דברי הזוהר הנז' נראה כי על ידי קריאת התורה מתברכי' עליונים ותחתונים, וכיון שהתורה מתחלת בב' מן הטעם שבה מברכאן לך לעילא ותתא, אין ראוי שתעיד נגד ישראל הקוראים בתורה וזריזים להשלים הפרשיות בעתם, ועי&quot;ז אתברכאת ואתעטרת כורסייא וכו' עד וכולא אתקדש בקדושה עילאה וכו'. ומ&quot;ש אח&quot;כ: כל שכן וכל שכן בהאי יומא. אפשר לומר שכיון שביום ש&quot;ק מתגלים ז' תחתונות דאבא שבהם עולה הזעיר ביוצר דשחרית, והם סוד ז' שעולים לקרוא בתורה לפחות בשבת, הנה בהם מתגלה בהם אור החסד. וידוע שאות ב' היא בחסד, אם מטעם וסוד אמ&quot;ש בג&quot;ד כפר&quot;ת שאמרנו לעיל, ואם ג&quot;כ לפי סדר אח&quot;ס בט&quot;ע, א' בחסד ח' בגבורה ס' בת&quot;ת, ב' חוזר בחסד. ולפיכך מתגלית הברכה כמ&quot;ש ואתברכת כורסייא וכו' יותר ביום השבת מבשאר ימי קריאת התורה, כל הני מילי מעלייתא הנעשים ע&quot;י ישראל בקריאת התורה, שמתגלה הארת יסוד אבא שבו עיקר הברכה כידוע מכוונת הברכות, וכן ג&quot;כ אתברכא ואתעטרא כורסייא שהיא המלכות, מתורה שבכתב שהוא יסוד אבא ג&quot;כ, ומלבד זה מה שעולה כל פרשה ופרשה בזמנה כנז', אין ראוי שהב' שנרמזה בה ברכה, ולפיכך התחילה התורה בה, שתעיד נגד ישראל, ולפיכך מִיָּד עָמְדָה בי&quot;ת לְצַד א' וְלֹא הֵעִידָה בָּהֶם כְּלוּם. אמנם להיות כי מה שמתגלה על ידי קריאת התורה אינו אלא לפי שעה כמ&quot;ש בס' הכונות, (הגם כי אין האורות בטלים למעלה ח&quot;ו), ולכן לפי הטעם הנז' מצאה מקום אות ג' ובָּאתְ גימ&quot;ל לְהָעִיד בְּיִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהּ אַבְרָהָם גימ&quot;ל אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד בְּבָנַי שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה, כְּלוּם יֵשׁ אוּמָּה שֶׁמְקַיֶּימֶת מִצְוַת צִיצִית שֶׁאַתְּ נְתוּנָה בָּרֹאשׁ, אֶלָּא בָּנַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ. הנה סוד מצות ציצית הוא המשכת אור מקיף מחכמה דאימא, והיינו בזמן התכלת, ובזמן הזה שאין כאן תכלת הוא מרוח בינה דאי', והם שזורים שנכלל ג&quot;כ רוח הבינה עם רוח הגבורה, וזה פשוט בס' הכוונות. והנה בבא אות ג' להעיד אָמַר לָהּ אַבְרָהָם גימ&quot;ל, לא אמר לה בתי כמה דאמר אל התורה ולאות א' ואות ב', מפני שאלו רמוזים מצד אבא שמשם אברהם, אבל לאות ג' שרומזת לגבורה כמ&quot;ש בסוד אמ&quot;ש בג&quot;ד כפר&quot;ת כמ&quot;ש, וגם לפי מה שיאמר לה בענין הציצית אשר הוא בבינה דאי' כמ&quot;ש, לפיכך אמר לה גימ&quot;ל אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד וכו', כְּלוּם יֵשׁ אוּמָּה שֶׁמְקַיֶּימֶת מִצְוַת צִיצִית, ועי&quot;ז ימשיכו בכל יום תמיד אור מקיף מצד הבינה, באופן כי אעפ&quot;י שחטאו מ&quot;מ ע&quot;י המשכת אור מקיף מצד הבינה, שהם ממשיכים בכל יום ע&quot;י מצות ציצית, ראוי הוא שלא ישלטו בהם החצונים, ובפרט בהכלל עמה כח הגבורה, והיינו גדילים שהם שזורים וכפולים, וכל שכן בזמן היות לנו התכלת שאז היו ממשיכים מרוח חכמת הבינה וכלול עמה החסד, וז&quot;ש: הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ. וזו היא תשובה נצחת, כי באמת על כל פשעים תכסה אור מקיף של אי' ולא יהיה ניכר, ובפרט אם נאמר שחטאו בכ&quot;ב אותיות התורה היוצאות מאי', עתה על ידי אור מקיף של אימא יתוקן הכל. לפיכך עָמְדָה גימ&quot;ל לְצַד א' וְלֹא הֵעִידָה כְּלוּם. גם שאר האותיות ראו שזו היא תשובה נצחת כוללת לכלם, לכן שתקו כלם גם הם, וז&quot;ש אח&quot;כ וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהִשְׁתִּיקָן אַבְרָהָם אָבִינוּ ע&quot;ה, נִתְבַּיְּישׁוּ וְעָמְדוּ בְּעַצְמָן וְלֹא הֵעִידוּ בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּד פָּתַח אַבְרָהָם לִפְנֵי הב&quot;ה וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְמֵאָה שָׁנָה נָתַתָּ לִי בֵּן וכו'. אפשר שכיון לומר בן מאת שנה, לרמוז למשז&quot;ל כי בכוונה מכוונת המתין הב&quot;ה לתת לו את יצחק למאת שנה, אחר שכלה כחו וכלתה ממנו הקליפה והוסר ממנו הערלה, ואח&quot;כ יצא ממנו יצחק נקי וטהור. וא&quot;כ יצחק בעצמו לא היה צריך שום צירוף, ומ&quot;מ כְשֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְהָיָה בָּחוּר בֶּן ל&quot;ז שָׁנָה אָמַרְתָּ לִי הַעֲלֵהוּ עוֹלָה לְפָנַי, וְנַעֲשֵׂיתִי עָלָיו אַכְזָרִי וְלֹא רִחַמְתִּי עָלָיו, אֶלָּא אֲנִי בְּעַצְמִי כָּפַתְתִּי אוֹתוֹ, וְלֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנַי וכו'. זה יובן במ&quot;ש מהררח&quot;ו זצ&quot;ל בא' מהפי' שהביא מהר&quot;ר זכות נר&quot;ו בשמו, שעד ל&quot;ז שנה היה עדיין בבחי' גבורה שבנוק' תתאה, היינו בבחי' גבורות שבמלכות, ואח&quot;כ ע&quot;י העקידה השלים גבורה דדכורא. ופי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' כי שלשים הם נה&quot;י, וב' שלישי ת&quot;ת הם ז' הרי ל&quot;ז עכ&quot;ל. הרי מכאן נראה כי יצחק בן ל&quot;ז שנה כבר עלה ב' שלישי ת&quot;ת שהם ז' תחתונות, והתחיל לעלות למעלה מזה שהוא בדע&quot;ת, וזהו כְשֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ דוקא, וְהָיָה בָּחוּר שהיה נבחר ולא היה צריך שום צירוף כמ&quot;ש, בֶּן ל&quot;ז שָׁנָה, וזה ג&quot;כ כמ&quot;ש, אָמַרְתָּ לִי הַעֲלֵהוּ עוֹלָה לְפָנַי, כדי לתקן ולמתק אשא במיא כמ&quot;ש, וְנַעֲשֵׂיתִי עָלָיו אַכְזָרִי וְלֹא רִחַמְתִּי עָלָיו. הגם כי אני במדת החסד כבשתי את רחמי לעשות רצונך, אֶלָּא אֲנִי בְּעַצְמִי כָּפַתְתִּי אוֹתוֹ וכו' כדי לכבוש ולמתק מדת הדין, וְלֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנַי. פָּתַח יִצְחָק וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁאָמַר לִי אַבָּא: אֱלֹקִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶֹּׂה לְעֹלָה בְּנִי, לֹא עִכַּבְתִּי עַל דְּבָרֶיךָ וְנֶעֱקַדְתִּי בִּרְצוֹן לִבִּי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּפָשַׁטְתִּי אֶת צַוָּארִי תַּחַת הַסַּכִּין, וְלֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנַי ע&quot;כ. פי' לא עלה במחשבה בתחלה ליצחק להיות נשחט, רק כאשר אמר לו אברהם אלקים יראה לו השה, ואם לאו לעולה בני כמו שפי' ז&quot;ל, כי הן אמת כי כל הקרבנות באים לתקן החיצוניות, ועתה היה צריך לתקן הפנימיות ע&quot;י עצמו והיינו לעולה בני, מיד קבל עליו יצחק וילכו שניהם יחדיו, לייחד החו&quot;ג בפנימיותם. וז&quot;ש כְּשֶׁאָמַר לִי אַבָּא וכו' לֹא עִכַּבְתִּי עַל דְּבָרֶיךָ. והאריך בדבריו: וְנֶעֱקַדְתִּי בִּרְצוֹן לִבִּי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שהיא מלכות אילנא דמותא, כדי ליחד שמך ולעשות רצונך, וכן פָשַׁטְתִּי צַוָּארִי תַּחַת הַסַּכִּין, כדי להוציא את דמי ולתקן הפנימיות ולהוציא מדת הדין, ועתה לֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנַי. 

פָּתַח יַעֲקֹב וְאָמַר [רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם], לֹא עֶשְׂרִים שָׁנָה עָמַדְתִּי בְּבֵית לָבָן, וּכְשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּיתוֹ פָּגַע בִּי עֵשָׂו הָרָשָׁע וּבִקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת בָּנַי וּמָסַרְתִּי עַצְמִי לְמִיתָה עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁיו נִמְסְרוּ בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם כַּצֹּאן לְטִבְחָה, לְאַחַר שֶׁגִּדַּלְתִּים כְּאֶפְרוֹחִים שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים וְסָבַלְתִּי עֲלֵיהֶם צַעַר גִּידּוּל בָּנִים, כִּי רוֹב יָמַי הָיִיתִי בְּצַעַר גָּדוֹל בַּעֲבוּרָם, וְעַתָּה לֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת לְרַחֵם עַל בָּנַי וכו'. אפשר לפרש כונת יעקב אבינו ע&quot;ה באמרו: לֹא עֶשְׂרִים שָׁנָה עָמַדְתִּי בְּבֵית לָבָן, כי כל כונתו בעמדו בבית לבן היתה להוציא ניצוצות שהיו טמונות שם, כאשר כן עלה בידו והוציא ד' נשיו בטהרה ובקדושה, וכן כל השבטים ואת דינה בתו, וכשיצא מבית לבן פגע בו עשו הרשע ובקש להרוג בניו, כי בתחלה היה עשו סבור כי יעקב ישאר נטמע בבית לבן, וכשראה כי אדרבה הוציא נשמות בניו והתחילה הקדושה להתפשט ולהתרבות, ולפיכך בקש להרגן, ויעקב מסר עצמו עליהן, הן בהיותו נפגש עם המלאך הוא שטן הוא יצה&quot;ר וכו' הוא שרו של עשו. וגם נגד עשו פה למטה, והוא עבר לפניהם (בראשית לג, ג). כמ&quot;ש ז&quot;ל. ועכשיו נמסרו כצאן לטבחה ביד אויביהם, אשר אין כוונתם כי אם לעזור לרעה ולטמוע אותם ביניהם ח&quot;ו, לולי ה' עזרתה לנו. וזה לְאַחַר שֶׁגִּדַּלְתִּים כְּאֶפְרוֹחִים שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, דמיון מ&quot;ש בס' הזוהר (זח&quot;ג רל&quot;ח ע&quot;ב): ביצים אלו בעלי מקרא, אפרוחים אלו בעלי משנה. והכוונה כי אפילו לאחר שהוציא אלו הנשמות של בניו בפרט, עדיין לא ידעו ולא נתחזקו בקדושתם עד שהגדילו ולמדם יעקב אבינו ע&quot;ה תורה והדריכם בדרך ה'. וזהו וְגִּדַּלְתִּים וכו' וְסָבַלְתִּי עֲלֵיהֶם וכו'. כמאמרם ז&quot;ל (ב&quot;ר פד, ג): לא שלותי מלבן, ולא שקטתי מעשו, ולא נחתי מדינה, ויבא רוגז של יוסף. וכל כוונתי היתה כאשר עלתה בידי, גם כי היה בצער גדול כדי להוציא את הטומאה ויהיו נשמות קדושות, ויהיה הצירוף שלם בגלות וטלטול, ויצטרפו ויתלבנו כראוי, וְעַתָּה לֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת לְרַחֵם עַל בָּנַי, שלא יטמאו בין האומות ח&quot;ו. 

פָּתַח משֶׁה וְאָמַר [רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם], לֹא רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיִיתִי עַל יִשְׂרָאֵל מ' שָׁנָה וְרַצְתִּי לִפְנֵיהֶם כְּסוּס בַּמִּדְבָּר, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ גָּזַרְתָּ עָלַי בַּמִּדְבָּר יִפְּלוּ עַצְמוֹתַי, וְעַכְשָׁיו שֶׁגָּלוּ שָׁלַחְתָּ לִי לִסְפּוֹד וְלִבְכּוֹת עֲלֵיהֶם. הנה מרע&quot;ה עליו נאמר: ויהי בישורון מלך (דברים לג, ה). ופי' המפרשים ז&quot;ל שהוא מלך על נשמותיהם של ישראל. והנה הוא מלמדם תורה לכל א' כראוי לו, וכן הוא אומר בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב, ז). ומ&quot;ש לו הב&quot;ה דבר אל בני ישראל, למד אותם אליהם, ומ&quot;ש לו הב&quot;ה לאמרם בינו לבין עצמו לא גלה אותם רק בינו לבין עצמו, וסוף דבר הואיל משה באר את התורה, וגלה להם סודותיה במה שהורשית לגלות, וכשהגיע זמן שיכנסו לארץ. יש ב' נוסחאות: א' גזרת עליהם במדבר יפלו עצמותם. ואהדר לגבי ישראל דור המדבר שמתו. ונוסח אחר: גזרת עלי במדבר יפלו עצמותיך. ואהדר לגבי מרע&quot;ה, ושניהם אמת וגם שניהם גרמו הגלות, אם על דור המדבר נאמר וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים וכו'. גם אילו נכנס מרע&quot;ה לארץ ישראל לא היה גלות לישראל, באופן כי מה' היתה מתחלה למען ילכו בגלות, וְעַכְשָׁו שֶׁגָּלוּ שָׁלַחְתָּ לִי לִסְפּוֹד וְלִבְכּוֹת עֲלֵיהֶם, והנה יותר טוב היה להניחני לעשות התקון הראוי מתחלה כדי שלא יגלו בהיותי נכנס לארץ, זֶהוּ הַמָּשָׁל שֶׁאוֹמְרִים בְּנֵי אָדָם מִטּוּב אֲדוֹנִי לֹא טוֹב לִי וּמֵרָעָתוֹ רַע לִי. ויהיה פי' לפי מ&quot;ש שבשעת התיקון הראוי למנוע הרע שלא יבא, לא רצה השי&quot;ת שמשה יעשהו, ובעת רעה אז שלח לספוד ולבכות כדי למתק הדין כמ&quot;ש, והנה על כל דברי אברהם יצחק ויעקב ומשה לא השיב השי&quot;ת. ואפשר שלא חשש להשיב להם שכבר אמר במספיק במ&quot;ש שחטאו ועברו על התורה ועל כ&quot;ב אותיות, ואע&quot;ג שהשתיק אותם אברהם ולא העידו, מ&quot;מ לפניו ית' נגלו כל תעלומות ואין צריך עדות. אמנם האבות ע&quot;ה, ומרע&quot;ה יותר מכלם חשב כי הוא ית' היה מסכים לדבריהם, הגם כי שתיקתו ית' אפשר לומר שלא היתה אלא מפני שלא תקטרג מדת הדין, ולפיכך בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לְיִרְמְיָהוּ, לֵךְ לִפְנֵי שֶׁאֵלֵךְ וַאֲבִיאֵם וְאֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם. והיה חושב היות כחו מן האבות, כי אברהם היה נאחז בו ישמעאל, ויצחק עשו, ויעקב אע&quot;ה גם כי היה מטתו שלימה מ&quot;מ מצינו שהוצרך לרדת למצרים כדי לצרף וכו' כמשז&quot;ל, אבל מרע&quot;ה אמר: אֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם, כי לא היתה אומה ולשון שיהיה בו אחיזה, ולא הוצרך לגלות וצירוף, אדרבה עמד בבית פרעה כדי לכוף אותו, וכל העליונים והתחתונים היו סרים למשמעתו, ואפילו מלאך המות נעשה אוהבו, והיה טוב מתחלתו ועד סופו, ולפיכך אמר: אֵלֵךְ וַאֲבִיאֵם וְאֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם. והנה אָמַר לוֹ יִרְמְיָהוּ אִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ מִפְּנֵי הַהֲרוּגִים, אפשר לומר כי כונת ירמיהו היתה לומר כי להיות כי במתים שולטים רוחות רעות, ובפרט בהרוגים וכל שכן באלו שרשעים היו בחייהם, ויש לחוש שמא ידבקו בהם ויטמאו אותם, ובמקום תיקון יעשו קלקול ח&quot;ו, ומרע&quot;ה השיב ואָמַר לוֹ אַף עַל פִּי כֵן, כי לא היה ירא משום דבר, כי לא יגור במגורו רע, ולכן מִיָּד הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל, למדקדק בדברי המדרש נראה שיבא מדוייק על נכון מ&quot;ש למעלה, שיכול להיות כי ירמיהו נשתטח על קברי האבות ועל שפת הירדן בשביל מרע&quot;ה, והעלה מ&quot;נ עד שנתלבשו בו נשמות האבות ומרע&quot;ה, וזהו ג&quot;כ שאומר שהיה הולך מרע&quot;ה והוא היה ההולך ומוליך לפניו ירמיהו. והנה בודאי לא נעלם מבני ישראל, ובפרט אל הכשרים שבהם שהיה להם עין יפה וספיריי כעין נבואה להכיר כשראו את ירמיהו, והכירו שנתלבש בו נשמת מרע&quot;ה, ולפיכך אמר: רָאוּהוּ לְמשֶׁה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה, הנה בָּא בֶּן עַמְרָם [מִקִּבְרוֹ] לִפְדוֹתֵינוּ מִצָרֵינוּ. וכבר אמרתי כי כל זה דרך דרש, והאמת יורה דרכו והפשט לא יופשט. אמנם במ&quot;ש עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל, אפשר לומר ע&quot;ד מ&quot;ש בפירוש פ' טבעו בארץ שעריה (איכה ב, ט - שה&quot;ש ב, טז). ושם נבאר פי' על נהרות. ונפרש על נהרות שהם בחי' היסודות הנקראי' כל א' מהם נהר, ובהקבצם יחד יקראו נהרות, ואז בחורבן בית המקדש בעוה&quot;ר נתבלבלו הצנורות, וזהו על נהרות בבל. והנה הלכו משה וירמיהו בעיונם ובבקשתם עד שראו שנתבלבלו הדברים בעוה&quot;ר, וזהו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל. והנה ירמיה היה לפניו של משה, כשמו כן הוא כמ&quot;ש למעלה בשם ס' הזוהר פ' תצוה (ח&quot;ב קע&quot;ט ע&quot;ב): ירי&quot;ם י&quot;ה. ומשה ג&quot;כ מי כמוהו אשר הוא מיסוד או&quot;א, ועליהם נאמר מקולות מים רבים וכו'. כמשז&quot;ל בקבלת שבת ובאכילת ערב יה&quot;כ. ומרע&quot;ה וכן ירמיהו ג&quot;כ הכירו איך נתבלבלו הנהרות הנז' כמ&quot;ש, והנה כשהגיעו לשם רָאוּהוּ לְמשֶׁה רַבֵּינוּ ע&quot;ה, אָמְרוּ זֶה לָזֶה בָּא בֶּן עַמְרָם מִקִּבְרוֹ לִפְדוֹתֵינוּ מִיַּד צָרֵינוּ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי, בזה הורה כי מה שלא השיב הוא ית' עד עתה לכל דברי האבות ומרע&quot;ה, הוא מפני שלא חשש להשיב, אבל האמת כן הוא כי כיון שנתבלבלו הדברים והצינורות והנהרות, מוכרח הוא שיגלו להשיב הדברים להוייתן הראשונה, לפיכך גם מרע&quot;ה הודה לזה, מִיָּד אָמַר לָהֶם משֶׁה בָּנַי לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶלָּא הַמָּקוֹם יַחֲזִיר אֶתְכֶם בִּמְהֵרָה וְהִנִּיחַ אוֹתָם. וכיון שראו ישראל שזכות משה לא הועיל להם, מיד הֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִיָּה גְדוֹלָה עַד שֶׁעָלְתָה בְּכִיָּיתָם לַמָּרוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ. כבר פירשנו במקום אחר על פ' ויבך חזקיהו בכי גדול (מ&quot;ב כ, ג). מהו בכי גדול, אלא הכונה לומר שבכה על עוונותיו ושב בתשובה, ולא היה כמו בכי הקטנים שאין בו ממש, וזהו בכי גדול. וכן נאמר כאן בכיה גדולה, שהיתה הבכיה עם תשובה בשביל עונותיהם, וזהו בכיה גדולה. ולפיכך עָלְתָה בְּכִיָּיתָם לַמָּרוֹם. ולפי מ&quot;ש נוכל לומר כיון שראו שמרע&quot;ה לא יכול להצילם, וזה לסיבת הבלבול שנתבלבלו הדברים אפילו למעלה במקום הנהרות של או&quot;א כמ&quot;ש, לפיכך הֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִיָּה גְדוֹלָה, כדי להוריד שפע מאו&quot;א ע&quot;י הדמעות כידוע, ולכן עָלְתָה בְּכִיָּיתָם לַמָּרוֹם במקום חו&quot;ב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, הורה שמקום הבכיה היתה במקום הישיבה שהוא בנה&quot;י כידוע, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה אֵצֶל אֲבוֹת הָעוֹלָם, אָמְרוּ לוֹ מֶה עָשׂוּ אוֹיְבִים בְּבָנֵינוּ, אָמַר לָהֶם, מֵהֶם הָרְגוּ, וּמֵהֶם כָּפְתוּ יְדֵיהֶם לַאֲחוֹרֵיהֶם, וּמֵהֶם אֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וּמֵהֶם נִפְשָׁטִים עֲרוּמִּים, וּמֵהֶם מֵתוּ בַּדֶּרֶךְ וְנֵבְלָתָם לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וּמֵהֶם מוּשְׁלָכִים לַחַמָּה רְעֵבִים וּצְמֵאִים, אפשר לומר אפילו אם נאמר לפי מה שפירשנו כי נתלבשו האבות ומרע&quot;ה בירמיהו, אפשר שסילקו עצמן מירמיהו בלכתו עד נהרות בבל, אם מפני מ&quot;ש ירמיהו מפני ההרוגים, כמ&quot;ש שלא היה כחם יפה כמו מרע&quot;ה, ואם מפני הטעם האחר כמ&quot;ש, ולכן כשחזר משה אצל אבות העולם שאלו לו ואמרו לו מֶה עָשׂוּ אוֹיְבִים בְּבָנֵינוּ, והשיב אליהם כסדר, מֵהֶם הָרְגוּ, ששלטו בג' ראשונות שלהם, ואז נאמר צפו מים על ראשי אז אמרתי נגזרתי, שסילקו מהם החיים בסוד חיי המלך שהוא בג' ראשונות, מֵהֶם כָּפְתוּ יְדֵיהֶם לַאֲחוֹרֵיהֶם, שהוא בחג&quot;ת בסוד השיב אחור ימינו מפני אויב. וּמֵהֶם אֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, שהוא ברגלים שהוא בנה&quot;י. וּמֵהֶם נִפְשָׁטִים עֲרוּמִּים, שהסירו מהם הלבושים כמ&quot;ש לעיל על מעדה בגד וכו' (משלי כה, כ). וכל זה עשו האויבים בעצמם, אבל עוד יש שם צרות שאירע להם מצד עצמם, כי מֵהֶם מֵתוּ בַּדֶּרֶךְ וְנִבְלָתָם לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וּמֵהֶם מוּשְׁלָכִים לַחַמָּה רְעֵבִים וּצְמֵאִים. וזה מהעדר השפע, עד כי קצתם מתו וקצתם רעבים וצמאי' כנז', מִיָּד פָּתְחוּ כּוּלָּם וּבָכוּ וְקִינְנוּ בְּקִינוֹת, וַי עַל דִּמְטָא לִבְנַן, דרך כלל אמרו תחלה: וַי עַל דִּמְטָא לִבְנַן, ששלטה עליהם הקליפה, וְהֵיכִי הֲוֵיתוּן כְּיַתְמֵי בְּלָא אַבָּא, שנסתלק אור או&quot;א מעליהם, והקליפה שלטה עליהם, ולפי דרכם אמרו הֵיכִי הֲוֵיתוּן כְּיַתְמֵי בְּלָא אַבָּא, על דרך מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על יתומים היינו ואין אב. כי יתומים בגימט' תק&quot;ו כמנין שם אבגית&quot;ץ, הראשון משם מ&quot;ב. והוא החסד הראשון שעתה נסתלק בעוה&quot;ר, ושלטה במקומה הקליפה הנקראת שור בגימט' הכי הוי. הֵיכִי דַּמִכְתּוּן בְּטִיהֲרָא וּבְקַיְיטָא בְּלָא לְבוּשָׁא וּבְלָא כְסוּ, מלבד לפי פשוטו אפשר לומר שרמזו הֵיכִי דַּמִכְתּוּן בְּטִיהֲרָא, מקום הקליפה מלשון חבילי טהירין, וּבְקַיְיטָא, רמז למדת הדין, כחום היום בוער כתנור, וזהו בְּלָא לְבוּשָׁא וּבְלָא כְסוּ, היינו שנסתלק אור הבינה החופף עליהם בסוד החשמל, ובסוד אור חיצון ששולח הבינה להגן מן החצונים. הֵיכִי סָגֵיתוּן בְּטוּרֵי וּבְּחַצְצֵי חֲלִיצֵי מְסָאנֵי וּבְלֹא סַנְדָּלָא. היינו הֵיכִי סָגֵיתוּן בְּטוּרֵי על הר נשפה, וּבְּחַצְצֵי מקום הסלעים, וכל זה הוא מקום החצונים והקליפות, חֲלִיצֵי מְסָאנֵי בסוד איסור נעילת הסנדל, שמפני שהוסר מהם אור אימא, גם וּבְּלֹא סַנְדָּלָא, כי אפילו הארת מט&quot;ט וסנדלפו&quot;ן אין להם, הֵיכִי טְעַנְתּוּן מוֹבִלֵי טְעוּנֵי דְּחָלָא, שהוא משא הקליפות, שהם כחול שאינו עושה פירות, הֵיכִי הֲווֹ יְדֵיכוֹן כְּפוּתִין לַאֲחוֹרֵיכוֹן, כמ&quot;ש לעיל בסוד השיב אחור ימינו מפני אויב, הֵיכִי לָא בְּלַעְתּוּן רוֹקָא בְּפוּמֵיכוֹן, היינו הֵיכִי לָא בְּלַעְתּוּן רוֹק, שהוא בסוד ש&quot;ו משופר, והוא נמתק ויוצא דרך השפתים, עתה הֵיכִי לָא בְּלַעְתּוּן אותו הרוק הנז' בְּפוּמֵיכוֹן, למען לא יתמתק ותמותו מיתת עצמכם ולא מיד האויבים. 

פָּתַח מֹשֶׁה וְאָמַר לִיטָא שִׁמְשָׁא, אַמַּאי לָא חֲשַׁכְתְּ בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל שַׂנְאָה לְבֵי מַקְדְּשָׁא, הנה משה אשר פניו כפני חמה, אמר שהיה לו לשמש להחשיך ולסתום מאורו שלא להאיר בשעתא דעאל שנאה לבי מקדשא, והטעם כיון שבית המקדש ובפרט בית ראשון, הנה הוא בסוד בינה, ה' ראשונה, הנה השמש שהוא בסוד הת&quot;ת שמקבל הארה מהבינה, היה לו להחשיך אורו להודיע לכל באי עולם הנזק והפגם שהגיע, וְאַהֲדַר לֵיהּ שִׁמְשָׁא: בְּחַיָּיךְ משֶׁה, רַעֲיָא מְהֵימְנָא, [הֵיכֵי אֶהֱוֵי חָשׁוֹכָא] דְּלָא שַׁבְקִין לִי וְלָא רָמוּ לִי, דְּנָקְטִין לִי שִׁיתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא וְאָמְרִין לִי פּוֹק וּנְהַר נְהוֹרָיךְ, לפי פשוטו כמשמעו, כמשז&quot;ל (נדרים לט, ב): לאור חיצך יהלכו (חבקוק ג, יא). כי בכל יום חמה ולבנה אינם רוצים לצאת, עד שזורק בהם חיצים. ובמקום אחר אומר ג&quot;כ דְּמָחוּ לֵיהּ שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא וכו'. ואפשר לומר כי בזמן החורבן השפיעו עליו ג&quot;כ כח הדין, בסוד שתין פולסי דנורא, עד שהאיר אל החצונים ונתן להם כח להחריב ב&quot;ה בעוה&quot;ר. וכאשר שמע מרע&quot;ה תשובת השמש, אז פתח ויקונן על חורבן בית המקדש, וז&quot;ש: תּוּב פָּתַח משֶׁה וַאֲמַר: וַי עַל זִיוָךְ בֵי מַקְדְּשָׁא. להורות כי העיקר מה שראוי להתאבל הוא על האור שנסתלק ממנו, והוסיף לומר: הֵיכִי חָשַׁךְ, שלא די שנסתלק הוא, אלא שגם שלט בו החשך והקליפה, וַי כִּי מְטָא זִמְנֵיהּ וְחָרֵב, כי מתחלה שוא עמלו בוניו בו, שהרי היה לו תכלית וכיון שהגיע זמנו חרב, וְהֵיכְלָא מְקָלֵי, ששלט בו האש, כמ&quot;ש הכתוב: ממרום שלח אש. שהוא כח הגבורות הקשות, כמ&quot;ש מהר&quot;א גאלנטי בפי' פ' הנזכר, וְדַרְדְּקֵי דְבֵי רַב שהם בסוד נו&quot;ה דאבא, מִתְקַטְלִין וַאֲבוּהוֹן אָזְלִין בַּשִּׁבְיָה וְגָלוּתָא וּבְחַרְבָּא, ששלטו עליהם הקליפות הקשות והרעות כמ&quot;ש. 

תּוּב פָּתַח משֶׁה וַאֲמַר, שַׁבָּאֵי, אִי בְּחַיֵּיכוֹן וכו'. אפשר שהתרה בהם כדי שתהיה טענתו יותר חזקה לפניו ית', כיון שלא קבלו התראתו אדרבה הרשיעו יותר לעשות. ולכן וְעוֹד אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ, וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד. וַהֲלֹא כְּבָר הָרְגוּ בָּנִים וְאִמּוֹתֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה וְאַתָּה שׁוֹתֵק. והנה כל אלו הדברים אמרו אבות העולם ומרע&quot;ה לפניו ית', כדי לעורר רחמיו ית', ולא השיב להם כלום. וכבר אמרנו כי על כל הדברים האלו לא חשש להם להשיב, שכבר אמר להם בתחלה חטאו וכו'. ואח&quot;כ גלו גם על מה שקננו בתחלה אבות העולם על ישראל, ואח&quot;כ מרע&quot;ה על בית המקדש, כבר נכלל בתשובתו כנז', אבל על מ&quot;ש מרע&quot;ה עתה באחרונה, היא טענה נצחת, שעושה ח&quot;ו תורתו פלסתר, ולפיכך אמר לפניו ית': וְאַתָּה שׁוֹתֵק, וגם על זה לא השיבו ית' כלום. ואפשר לומר כי כיון שחטאו ישראל בע&quot;ז אשר המודה בה ככופר בכל התורה כלה, א&quot;כ אין להביא עוד ראיה מן התורה לזכות ישראל. 

(לפיכך בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה רָחֵל אִמֵּנוּ לִפְנֵי הַב&quot;ה. ועיקר תשובתה היתה להליץ על ישראל על ענין ע&quot;ז, כנראה מפשט דבריה. והנה באמרו 'אִמֵּנוּ' מה שלא אמר כן באברהם יצחק ויעקב, אפשר שהוא על דרך משז&quot;ל (שבת פט, ב) על כי אתה אבינו (ישעיה סג, טז). על יצחק הפוטר את בניו מן הדין לעתיד לבא, וג&quot;כ כאן להיות כי רחל ע&quot;י טענתה נתגלגלו רחמיו של הב&quot;ה, לפיכך קראה אִמֵּנוּ, וכל שכן לפי מה שאמרו בזוהר איכה (דף נ&quot;ב ט&quot;ד): שהאבות ומרע&quot;ה כלם אמרו ימחו על קדושת שמך. לאינון חוביהון ביני עממייא עד דיהא רעוא דילך לאתבא לון קמך. ואפשר ג&quot;כ שקראה אִמֵּנוּ, להיות שבה מתראים כל הנשמות וממנה יוצאות, והנה לפי פשוטו הודה לה הב&quot;ה וְאָמַר: בִּשְׁבִילֵךְ רָחֵל אֲנִי מַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָן. אך לפרש הדבר על דרך האמת, יפורש בב' דרכים: הא' הוא בהקדים משחז&quot;ל כי בימי החול הזווג אחר חצות הוא יעקב ולאה, ורחל יורדת לבריאה, ובליל שבת הזווג אחר חצות הוא יעקב ורחל. ויש בזה ב' נוסחאות: במקום א' אומר מן החזה ולמטה, ובמקום אחר אומר כי הוא בכל אורך הזעיר אחר חצות של שבת. עוד אמרו במקום אחר כי כאשר עיקר הזיווג לרחל אז לאה משאלת הכלים והגוף שלה כדי שתתארך, וכן בהיפך לוקחת לאה הגוף של רחל והכל נק' לאה וכו' עכ&quot;ל. ופי' שהם הט' נקודות הבאים בסוד תוספת, וזה פשוט לבקי בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה, עוד אמרו בשם האר&quot;י זלה&quot;ה, כי נשואי יעקב אשר על זה נאמר ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה (בראשית כט, כב). היה בליל שבת, רמז לדבר משת&quot;ה בגימט' שבת הגדול עכ&quot;ל. ובמה שאמרנו למעלה אפשר להליץ על יעקב למה לא קיים מה שאמרו במשנה (מס' כתובות א, א): בתולה נישאת ליום רביעי. וזה מפני שבליל שבת הוא זווג רחל ולא בלילי החול. ולבן הרשע ברמאותו הסכים לדברי יעקב, וכל שכן אם נאמר שהיה הוא הממציא ראשון, כדי שלא ירגיש יעקב, ומ&quot;מ נתן לו את לאה. ואפשר ג&quot;כ שכוונת לבן הנז' היתה לבלבל היחוד העליון ח&quot;ו, לולי ה' עזרתה לו ליעקב, והנה אמרו ג&quot;כ כי בליל שבת להיות הזווג ליעקב ורחל, אז עולה לאה להיכל הבינה עכ&quot;ל. והנה לפי דרך זה כשנתחלפה רחל בלאה ליעקב צריכי' אנו לומר א' משני דברים, וכבר אמרנו פעמים הרבה כי כל זה דרך דרש והאמת יורה דרכו). 

או שעלה יעקב למעלה בהיכל הבינה ונזדווג שם, או שרחל ירדה למטה בבריאה כמו בימי החול, ולאה ירדה במקום רחל ונזדווגה שם עם יעקב. והנה לפי דברי ס' הזוהר ממגילת איכה (דף נ&quot;ב ט&quot;ד) שאומר ז&quot;ל: ועל דא אמרה רחל לגבי קב&quot;ה, ואנא לא עבדית יתיר דאעילנא צרתי לגו ביתי. צריכים אנו לומר כפי הפי' הב', שרחל ירדה למטה בבריאה והניחה מקומה ללאה, באופן שהיא נכנסה לתוך ביתה, ולפי מ&quot;ש על ויעש משתה בשם האר&quot;י זלה&quot;ה, כי משת&quot;ה בגימט' שב&quot;ת הגדו&quot;ל. צריכי' אנו לומר כפי הפי' הראשון, שעלה יעקב למעלה אל בינה, שכן היא נק' שבת הגדול, אבל לפי דברי ס' הזוהר ממגילת איכה, צריכי' אנו לומר כפי הפי' השני. ועתה לפי דברי הזוהר של איכה, וכפי הפי' הב' שאמרנו, הן הנה דברי רחל מלכות, לפני הב&quot;ה בינה אימא עילאה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ שֶׁיַּעֲקֹב עַבְדְּךָ אֲהָבַנִּי אַהֲבָה יְתֵירָה, כמ&quot;ש כי היות יעקב אוהב את רחל יותר מלאה, הוא מפני כי רחל עיקרא דביתא, כי היא מכלל הי&quot;ס העשירית שבהם, והיא פרצוף גמור פנים ואחור פנימי וחיצון, כמו שאר כל הפרצופין שבאצילות, אך לאה אינה רק אחוריים של אי' לבד וכו'. כי אינה אלא רק בחי' עור, הארה בלבד. וְעָבַד בִּשְׁבִילִי לְאַבָּא ז' שָׁנִים, שהם בסוד ז' שני שמיטה כמ&quot;ש בזוהר. וכשהשלימו אותן ז' שנים דווקא, קודם שיצא בת קול ואמרה מן העולם ועד העולם, יָעַץ אָבִי לְהַחְלִיפֵנִי לְבַעְלִי בִּשְׁבִיל אֲחוֹתִי, וְהוּקְשָׁה עָלַי הַדָּבָר עַד מְאֹד, כִּי נוֹדְעָה לִי הָעֵצָה, וְהוֹדַעְתִּי לְבַעְלִי וּמָסַרְתִּי לוֹ סִימָן שֶׁיַּכִּיר בֵּינִי וּבֵין אֲחוֹתִי כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכַל אָבִי לְהַחֲלִיפֵנִי, הרבה פעמי' נאמרו מהו הסימן הנז', וא' מהם הוא שאמרה לו שיעקב יאמר שמע ישראל וכו' והיא תענה בשכמל&quot;ו. וזה צודק לע&quot;ד לפי דברי האר&quot;י זלה&quot;ה, שכן יחוד בשכמל&quot;ו הוא כולו לרחל כמבואר בס' הכוונות, ואפשר שמה שמסרה רחל ללאה לפי דרך זה, הוא על דרך מ&quot;ש כי ביוה&quot;כ אנו אומרים בשכמל&quot;ו בקול רם שהוא כנגד ה' קולות פנימיות שעולה המלכות אל התבונה, ושם מקום לאה. וזהו וּמָסַרְתִּי לַאֲחוֹתִי כָּל הַסִּימָנִים וכו', וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּכְנַסְתִּי תַּחַת הַמִּטָּה וכו', כמ&quot;ש שירדה למטה וכו'. עד וְגָמַלְתִּי חֶסֶד עִמָּהּ, אעפ&quot;י שכלה דינין, וְלֹא קִנֵּאתִי בָּהּ וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְחֶרְפָּה אל הקליפות ח&quot;ו, וּמָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם וכו' וְאַתָּה מֶלֶךְ חַי וְקַיָּים, אשר לא יגור במגורך רע, כמ&quot;ש הכתוב: אם חטאת מה תפעל בו (איוב לה, ו). מִפְּנֵי מָה קִנֵאתָ בְּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, והנה היא טענה נצחת עד כי מִיָּד נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל הב&quot;ה וכו'. ואפשר לומר עוד דרך אחרת באיזה שינוי, ונ&quot;ל יותר עיקר, וזה עם מ&quot;ש בס' הכוונות, בענין ויעבר ז&quot;ל לעניינינו. ואמנם זווג רחל עם יעקב בנ&quot;ה דזעיר כנודע, וזווג לאה עם ישראל מחצי ולמעלה, וז&quot;ס שרחל היתה תחת המיטה כשנזדווג ישראל עם לאה, כי הלא בעת שמזדווגת לאה עם ישראל שם מטתם שלימה למעלה עד חזה דזעיר, ומשם ולמטה יושבת רחל, הרי כי רחל נתונה תחת המטה ממש, ולזה כוונו רז&quot;ל וכו' עכ&quot;ל. ובס' אוצרות חיים כתוב וז&quot;ל: ואמנם טעם אמרו ויאהב יעקב את רחל ולא ללאה, הטעם הוא לב' סבות, הא' הוא כי הנה יעקב התחתון אשר הוא בעה&quot;ז לא היה משיג כל מציאות ז&quot;א, רק כנגד החזה ולמטה, מקום רחל. ולכן כתוב אז ויאהב יעקב את רחל, ולא כתיב ויאהב ישראל את רחל שהוא הז&quot;א, שהוא יש לו שתיהן לאה ורחל, אבל יעקב אהב את רחל התחתונה כמוהו, שהוא עלמא דאתגלייא, אבל לאה היא עלמא דאתכסייא שהוא צורת הד' שבקשר תפלה של ראש, ולכן לא היה יכול יעקב להזדווג עמה, כי לא היה משיג עד שם, וזהו שאומר בזוהר פ' ויצא דף קנ&quot;ג ב'. כי לאה ורחל תרין עלמין, מן העולם ועד העולם, ז' שנים עלמא דאתכסייא עכ&quot;ל. העולה מזה דבר פשוט הוא בין המקובלים כי לאה היא עליונה, ומה שהיה יעקב אוהב את רחל, הוא מפני שלא היתה לו השגה בלאה, ומלבד זה אמרו ג&quot;כ ולא היה יכול להזדווג עמה. והנה בודאי שהיה לה לרחל פה למטה לעשות כל יכלתה, שלא יעלה יעקב במעלה עליונה ותעכב אותו למטה כדי שיזדווג עמה, וכל שכן שיש לחוש שאם יזדווג עם לאה תהיה היא רחל אסורה על יעקב משום אחות אשתו, כאשר כן היה לפי האמת אילולי שיצאת בת קול כמ&quot;ש בזוהר (ח&quot;א קנ&quot;ג ע&quot;ב): מן העולם ועד העולם, ולכן בתחלה מסרה לו ליעקב סימן כדי שיכיר יעקב ויזדווג עמה, ובזה אפילו אם יעלה אח&quot;כ יעקב במעלה עליונה מ&quot;מ לא ישא את לאה, מפני שהיתה אז אסורה לו משום אחות אשתו, אמנם אח&quot;כ בראות רחל כי מן השמים סייעו את לאה, חשבה דבר אחר והוא מ&quot;ש כי ראויה היתה להיות בחלקו של עשו, וזה להיותה מסוד חוה ראשונה, לילי&quot;ת דינא קשיא, אך ע&quot;י תפלותיה ודמעותיה נמתקה ואז ניתנה בחלקו של יעקב, ולכן חשבה רחל אם מצדה יבא עיכוב נישואי לאה עם יעקב יחשב לה לאשם ועון אם תעלה אח&quot;כ לחלקו של עשו ח&quot;ו, ולכן מסרה לה סימניה כדי שתנשא ליעקב, ומן השמים סייעו את לאה ויעקב עלה במעלה עליונה בסוד שבת הגדול, ונזדווג עמה בסוד ישראל למעלה, ורחל עמדה תחת המטה בנו&quot;ה דז&quot;א, והנה הגם כ&quot;א נאמר שרחל לא היתה מתפחדת לעלות בחלקו של עשו, וזה להיות שאין לו בה אחיזה, ובפרט שהיא נקודה עשירית של המלכות, והיא ספירה גמורה, ונעשה אח&quot;כ פרצוף גמור, מ&quot;מ בהזדווג יעקב וקחתו את לאה, נשארה רחל פה למטה בלי בן זוג להיותה אסורה משום ואשה אל אחותה. ואעפ&quot;כ כדי שלא תצא לאה לקליפת עשו נתרצתה בדבר, וז&quot;ש ולא הוצאתיה לחרפה שהיא הקליפה ח&quot;ו, ובזה יבא על נכון כל דברי המדרש עפ&quot;י הדרך שאמר, וצדקה בזה רחל בטענתה לפני הב&quot;ה, שאם כבשה תאותה ונכנסה בסכנה שלא תזדווג עם יעקב בן זוגה, למען לא תצא אחותה לאה אל הקליפות ח&quot;ו, כל שכן ואתה מלך חי וקיים רחמן וכו'. הגם כי המסכה צרה כהתכנס, היה לך לסבול יותר מזה ולא להוציא את ישראל לקליפות ועשו אויבים בם כרצונם, ועל זה מיד נתגלגלו רחמיו של הב&quot;ה, פי' כמו שיצאתה בת קול בעת נישואי לאה ואמרה מן העולם ועד העולם, ועי&quot;ז נשא יעקב שתי אחיות ונזדווג עם שניהם, עם לאה בבחי' ישראל, ועם רחל בבחי' יעקב. וזה נעשה ברחמי האל, היינו ע&quot;י סוד ויעב&quot;ר כמבואר בס' הכוונות בסוד ויעבר במלת ויעבר כנז' שם. כן עתה נתגלגלו רחמיו, רחמיו דווקא מלשון רח&quot;ם, בסוד יסוד לאה הנעשה ע&quot;י בקיעת הר הזתים כנזכר שם, וגם זווג יעקב עם רחל, ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן. כי רחל יש בה ריבוי אורות יותר מלאה, כידוע בסוד ושמתי כדכד שמשותיך. ולפיכך א&quot;ל: בִּשְׁבִילֵךְ רָחֵל, ולא לאה ולא בזכות האבות, אֲנִי מַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָן. ובמה שאמרנו על נתגלגלו רחמיו וכו', אתי שפיר מ&quot;ש בזוהר איכה: אנת מרי עלמא דכתיב בך אל רחום וחנון ארך אפים וכו' שהוא סוד התעוררות י&quot;ג מדות של ויעבר. והביא ראיה ואמר הה&quot;ד כה אמר ה' קול ברמה נשמע. זה יובן כמ&quot;ש בזוהר פ' ויגש (ח&quot;א ר&quot;י ע&quot;א) ז&quot;ל: והקול נשמע בית פרעה, דא היא שכינתא דבכאת על חרוב בי מקדשא ועל גלותיהון דישראל, כתיב הכא והקל נשמע, וכתיב קל ברמה נשמע. מה להלן שכינתא אף כאן נמי שכינתא. ר' אלעזר אמר קלא בחשאי, דא הוא קלא עילאה דכל קלין נפקין מתמן, אבל קל בלא ו' דא היא צלותא דלתתא, דאיהי אזלא לאסתלקא בוא&quot;ו ולאתחברא ביה. ת&quot;ח והקל נשמע, דא הוא קל בלא וא&quot;ו, קלא דבכאת על מקדש ראשון ועל מקדש שני. נשמע כד&quot;א קול ברמה נשמע, מאי ברמה דא הוא עלמא עילאה עלמא דאתי, וסימניך מן הרמה ועד בית אל, מן העולם ועד העולם, הכא ברמה דא עלמא עילאה, דהא בההיא שעתא די ברמה נשמע כדין מה כתיב ויקרא ה' צבאות וכו' לבכי ולמספד וגו'. והקל נשמע לעילא לעילא, ואי טעמא בגין דוא&quot;ו אתרחק ואסתלק מיניה, וכדין רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי אינינו, והא אוקימנא כי אינינו דבעלה לא אשתכח עמה, ואלמלא בעלה ישתכח עמה תתנחם עלייהו, דהא כדין בנהא לא יהון בגלותא, ובגין דאינינו לאו איהי מתנחמה על בנהא, בגין דבנהא אתרחקו מינה על דאינינו עמה וכו' עכ&quot;ל. אין ספק שהוקשה לו אומרו והקול נשמע חסר, ולכן פי' בית פרעה דרך רמז כמו שפי' לבסוף, וכאן פי' לשון פרעון שהוא מדת הדין וכיוצא, ופי' דא היא שכינתא וכו'. כי כמו שהשכינה בכתה על חורבן ב&quot;ה ועל הגלות בזמן חורבן ראשון ושני, הכי נמי בכתה הכא בגלות מצרים. וז&quot;ש והקל נשמע וכו' דא היא שכינתא דבכאת, ה&quot;ה נמי הכא בכתה על גלות מצרים, וזהו שאמר אח&quot;כ כתיב הכא והקל נשמע וכתיב התם קל ברמה, מה להלן שכינתא אף כאן נמי שכינתא. ואפשר דדריש דמיון גזירה שוה, נשמע דהכא ונשמע דהתם. ר' אלעזר אמר קלא בחשאי דא הוא קלא עילאה דכל קלין נפקין מתמן. פי' הרמ&quot;ק זלה&quot;ה שהוא בבינה. ואפשר לומר על דרך האר&quot;י זלה&quot;ה שמפרש בכוונת ר&quot;ה, כי בתיקון ואמת מדה ז' מי&quot;ג מדות יש ז' פעמים ס&quot;ג, ומהם נמשכים ז' הבלים והם מילואי ס&quot;ג, והם עולים ר&quot;ס, והם בז' תחתונות דבינה, והם נחלקים ק&quot;ל לזעיר [שהוא ו'] ונעשה קול, וק&quot;ל לנוקביה [שהיא] ה' ונעשית קל&quot;ה עכ&quot;ל. וז&quot;ש ר&quot;א קלא בחשאי דא הוא קלא עילאה דכל קלין נפקין מתמן, כי הבלים יוצאים מהפה, וכאן יוצאים מיסוד הבינה שהוא בדעת דז&quot;א, והוא בחשאי דלא אתגליא מפני שהוא נעלם בדעת דז&quot;א כנז', דכל קלין נפקין מתמן, להיותו כולל ע&quot;ב ס&quot;ג בגימט' קול עם הכולל, וזה ע&quot;י שם אהו&quot;ה במילוי אלפי&quot;ן שבדעת העולה קול, אבל קל בלא ו' דא היא צלותא דלתתא דאיהי אזלא לאסתלקא בוא&quot;ו ולאתחברא בהדיה. אפשר לומר שהוא אחוריים דאלפין העולה, שכן אמרו בס' אוצרות חיים בשער השמות, כי בימות החול החיצון דמלכות, שהוא הדעת שלה שעולה לאסתלקא בוא&quot;ו ולאתחברא בהדיה כי עדיין לא נתחברה. ואפשר ג&quot;כ שהוא בסוד מ&quot;ש במלת ברוך של תפלת העמידה, שצריך לכוין בו ע&quot;ב ק&quot;ל, ובזה היא עולה דרך אחורי זעיר, וזה הוא ממש דאיהי אזלא לאסתלקא בוא&quot;ו תחלה, ואח&quot;כ לאתחברא בהדיה בחזרתה אח&quot;כ פנים בפנים במלך עוזר ומושיע ומגן, ואח&quot;כ עיקר החיבור בשים שלום. ת&quot;ח והקל נשמע דא הוא קל בלא ו' דבכאת על חרבן ראשון ועל חרבן שני, מלבד מ&quot;ש לעיל אפשר לומר דחזר לומר להורות כי אגב גלות מצרים ראתה השכינה גלות בית ראשון ושני ובכתה על זה נשמע, כד&quot;א קול ברמה נשמע. פי' הרמ&quot;ק זלה&quot;ה ז&quot;ל, והענין שהמלכות כשהיא עולה אל הבינה להתייחד עולה בחשאי, וכשהיא עולה דרך בכיה נשמע ברמה במרירות וכו' עכ&quot;ל. אפשר שבא לתרץ כי בשלמא פ' והקל נשמע הנה הוא חסר ו', יצדק לפרשו במלכות, אבל פ' קול ברמה נשמע הנה הוא מלא והיאך יצדק במלכות לפי דברי הזוהר, לפיכך פי' כי דווקא כשהיא עולה אל הבינה להתייחד אז היא עולה בחשאי (פי' והוא ק&quot;ל חסר בלי ו', שהוא קול גדול כמ&quot;ש במקום אחר), וכשהיא עולה דרך בכיה נשמע ברמה במרירות וכו'. ואז הוא בקול גדול ונתוסף עמה ו'. והטעם נ&quot;ל דרך דרש, כי ע&quot;י בכיה מתעוררים שערי דמעה, נו&quot;ה דחכמה, ומתייחדים ע&quot;ב ס&quot;ג שהם בגימט' קו&quot;ל עם הכולל כמ&quot;ש, ולפיכך אמר קול ברמה עם ו', ואמר אח&quot;כ ברמה, מאי ברמה, דא הוא עלמא עילאה עלמא דאתי. אפשר דהוקשה לו שהיל&quot;ל קול למעלה נשמע, וזהו מאי ברמה, וכל שכן למ&quot;ש בפ' ה' רמה ידך בל יחזיון. שזה נאמר להכרית הקליפות, כמ&quot;ש בתקון שמסר האר&quot;י זלה&quot;ה להרח&quot;ו זלה&quot;ה, בהסיר ג' אלפין של השרש כמ&quot;ש שם, וזה לא יתכן הכא, ולפיכך פי' דא הוא עלמא עילאה עלמא דאתי. אפשר לומר כי עלמא עילאה הוא בינה עילאה, וכמו שתרגם יונתן קל ברום עלמא אשתמע, וגם בזוהר איכה אמרו, עד דאשתמע קלא לרום שמיא, ומאן איהו דא רקיע כעין הקרח הנורא דאיהו ע&quot;ג החיות, כי רקיע סתם הוא ביסוד תבונה, כמו שאמרו שבו חמה ולבנה וכו'. וזה הרקיע הוא למעלה והוא למעלה בבינה כמ&quot;ש, ומפני ששכינה עילאה אינה נגלית כמשז&quot;ל כי לפיכך נקראת לעתיד לבא, לפיכך אמר עלמא דאתי שהוא בסוד תבונה עולם הבא שבא תמיד כמשז&quot;ל, והוא ע&quot;ד משז&quot;ל בזוהר איכה ג&quot;כ, עד דאתגליאת אי' לברתא. וא&quot;ל מנעי קולך וכו' וכמו שנפרש. וסי' מן הרמה ועד בית אל, שפי' מן הבינה עד שמגעת למלכות. והיא תבונה המתלבשת בז&quot;א ומגעת עד מלכות, מן העולם ועד העולם. מלבד לפי פשוטו אפשר שבא לרמוז טענת רחל שהכניסה צרתה לתוך ביתה, גם כי היתה סבורה שבזה לא תזדווג עם יעקב, עד שיצאתה בת קול ואמרה מן העולם ועד העולם, הכא ברמה דא עלמא עילאה. פי' אעפ&quot;י שבעלמא אפשר לפרשו כמו שפי' על ה' רמה ידך, או באיזה מקום עליון, בכאן צריך לפרשו בבינה כמ&quot;ש, דהא בההיא שעתא די ברמה נשמע כדין מה כתיב ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וגו'. וכמ&quot;ש למעלה כי פ' זה נכתב אדנ&quot;י יֱדֺוִ&quot;ד שהיא מלכות ובינה, ולפיכך פי' ברמה שהיא בבינה, וכמ&quot;ש בזוהר איכה, וכדין אתגלייא אימא לברתא. וזהו ויקרא אדנ&quot;י יֱדֺוִ&quot;ד, והקל נשמע לעילא לעילא, פי' הוקשה לו אומרו נשמע בלשון נסתר והיל&quot;ל וישמע הקל. ולפיכך פי' שהוא לעילא לעילא שהוא בבינה עליונה כמ&quot;ש, מאי טעמא בגין דו' אתרחק ואסתלק מינה, בסוד אוי והו&quot;י, ולפיכך צריכה להעלות תפלתה ובכייתה למעלה, וכדין רחל מבכה על בניה כי אינינו, כי אינם מבעי ליה, כי אינינו להעלותה, והא אוקימנא דבעלה לא אשתכח עמה וכו'. ועם מ&quot;ש הוא מובן כי עיקר הבכיה הוא על בניה, אבל אם היה יחוד לא היתה חוששת על גלות בניה, כי במהרה היו חוזרים ובשלומה עם בעלה יהיה שלום לבניה ג&quot;כ, אמנם להיות כי בעלה אינינו לפיכך רחל מבכה על בניה דוקא, וגם מבכה דוקא, שהיא מבכה את ארץ ישראל ג&quot;כ כמ&quot;ש הכתוב ויקרא אדנ&quot;י בתחלה ואח&quot;כ יֱדֺוִ&quot;ד לבכי ולמספד וכו'. והטעם כי ע&quot;י התעוררות המלכות מתעוררת גם הבינה, אדנ&quot;י יֱדֺוִ&quot;ד, וזהו קול ברמה נשמע, וזה על העדר הייחוד, הן מצד נשמות הצדיקים מישראל שגלו כמ&quot;ש אח&quot;כ על בניה, וגם הז&quot;א נתרחק ממנו כי אינינו, וזהו ויקרא ה' אלקים מלכות ובינה, צבאות שהם נשמות הצדיקים בניה ממש לבכי וכו'. וגם פ' קול ברמה נשמע וכו' ירמוז מלת נה&quot;י לר&quot;ת נ'צח ה'וד י'סוד ששם זווג יעקב עם רחל, וגם נה&quot;י בגימט' אדנ&quot;י, בכי כמ&quot;ש, וזה בשביל תמרורים שיש בה ריבוי הדינים בלי שום מיתוק, שהם ב' פעמים ש&quot;כ בגימט' תמ&quot;ר, ובמרירותה היא עומדת, וזה להיות כי רחל שהיא בגימט' ב' פעמים דמע&quot;ה כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה, מבכה כמ&quot;ש על בניה כי אינינו. ובאת התשובה מנעי קולך מבכי וכו', פי' מצד הקול הנז' שעולה עד או&quot;א, ע&quot;ב ס&quot;ג שהם באו&quot;א, בגימט' קול עם הכולל כמ&quot;ש, עי&quot;ז מנעי מבכי. גם אפשר לומר מנעי קולך מסבת בכי, כי ע&quot;י הבכ&quot;י מאיר בה ל&quot;ב נתיבות שהם בגימט' בכ&quot;י, ועי&quot;ז נאמר ובהיכלו כלו אומר כבו&quot;ד בגימט' הכי הוי ג&quot;כ, גם קול&quot;ך בגימט' ציו&quot;ן יוס&quot;ף בסוד היסוד בגימט' ו' הויות, עי&quot;ז מנעי מבכי, וגם עיניך שהם בסוד ק&quot;ל בגימט' עי&quot;ן, מנעי אותם מדמעה כנז', כי יש שכר לפעולתך. הנה י' פעמים א&quot;ל בגימט' י&quot;ש, וכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בכונת ק&quot;ש כי כאשר נוסיף ייא&quot;י, עיקר שם ס&quot;ג חסד א&quot;ל על תמ&quot;ר יהיה בגימט' תרע&quot;א, אדנ&quot;י מלא, ובזה ג&quot;כ וי&quot;ש תקוה, פי' ת&quot;ק ו&quot;ה לאחריתך שהוא בסוד זווג זו&quot;ן, ב' אותיות של שם ו&quot;ה, ועי&quot;ז ושבו בנים לגבולם. העולה מכל זה כי ע&quot;י מה שלא נתקנאה רחל בלאה ולא הוציאה לחרפה אל הקליפה ח&quot;ו כמ&quot;ש, אדרבה סייעה גם היא ועמדה תחת המטה, והעלה את לאה למעלה להזדווג עם בחינת ישראל, ועי&quot;ז בנו שתיהן את בית ישראל, הנה בטענה זו נתגלגלו רחמיו של הב&quot;ה כמ&quot;ש, ואמר לה בשבילך רחל אני מחזירן למקומן. והנה כ&quot;ז נרמז ג&quot;כ בפ' שיר השירים וכו'. וזה על דרך מ&quot;ש בס' אוצרות חיים ובס' הכוונות ג&quot;כ כי שיר היא בלאה, גם המלכות רחל נקראת שיר, כמשז&quot;ל בסוד אלקים אל דמי לך וכו'. שהיא משוררת תמיד, וזהו שיר השירים שהוא סוד תרין נשין רחל ולאה, אשר לשלמה שמקבלים הארה מיסוד אימא הנק' אשר, וגם לשלמה מלך שהשלום שלו, שהוא יסוד אבא שממנו מקבלת רחל הארה בנה&quot;י, וכמו שאמרו על פ' מרחוק ה' נראה לי. ועי&quot;ז ושבו בנים אשר הם נה&quot;י הנקראי' בנים כידוע. ועתה נסתלקו, עי&quot;ז כנז' ישובו לגבולם ויתגדל ויתקדש הז&quot;א בגדלות ראשון ושני ותבא הגאולה בבי&quot;א.</text>
      <sha1>au9m01asfasancvaia5u3tng0shc6gb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083304</id>
      <parentid>3083303</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T21:23:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3083304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="194745" sha1="l19jlqonzzp3i89wlawtaxqaciqjhuf" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כג|כד|כה|}}
== כ&quot;ד ==
'''רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח, מַשָֹּׂא גֵיא חִזָּיוֹן''' (ישעיה כב, א). '''גֵּיא שֶׁכָּל הַחוֹזִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ, שֶׁכָּל הַחוֹזִים עוֹמְדִים מִמֶּנָּה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל נָבִיא שֶׁלֹא נִתְפָּרֵשׁ שֵׁם עִירוֹ וּשְׁמוֹ - יְרוּשַׁלְמִי הָיָה. גֵּיא חִזָּיוֹן, שֶׁהִשְׁלִיכָה דִּבְרֵי חוֹזִים לָאָרֶץ, מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת, וּלְאִגָּרַיָּא סָלְקִין לוֹן. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵלּוּ גַּסֵּי הָרוּחַ. תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב הַלָּשׁוֹן הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ ג' לְשׁוֹנוֹת: צָרוֹת, מְרַגְּשׁוֹת, אֲפֵלָה. צָרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע''' (איוב לט, ז). '''מְרַגְשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה''' (ישעיה כב, ב). '''אֲפֵלָה שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה''' (איוב ל, ג). '''עִיר הוֹמִיָּה, קַרְתָּא מְעַרְבַּבְתָּא. קִרְיָה עֲלִיזָה קַרְתָּא חֲדַיָּיתָּא. חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְּלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה, וּמָה הֵן, מְזֵי רָעָב וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף''' (דברים לב, כד). '''כָּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ, מִקַּשְׁיוּתָם נִמְסְרוּ לְמַּלְכֻיוֹת.''' 

'''דָּבָר אַחֵר כָּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ, שֶׁהָיוּ מַתִּירִין גִּידֵי קַשְׁתוֹתָם וְאוֹסְרִין בָּהֶן, כָּל נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו מֵרָחוֹק בָּרָחוּ, מַרְחִיקִים מִלִּשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי''' (ירמיה לא, ב). '''עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי''' (ישעיה כב, ד). '''אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּג' מְקוֹמוֹת בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הב&quot;ה וְלֹא הִנִּיחָן, וְאֵלּוּ הֵן: בְּדוֹר הַמַּבּוּל, וּבַיָּם, וּבְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. בְּדוֹר הַמַּבּוּל מַה כְּתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָּאָדָם לְעוֹלָם''' (בראשית ו, ג). '''וּבַּיָּם כְּתִיב: וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה''' (שמות יד, כ). '''וּבְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּתִיב: עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי, אַל תְּאַסְּפוּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַל תָּאִיצוּ, אָמַר הב&quot;ה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, נִחוּמִין אֵלּוּ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לְפָנַי נִאוּצִין הֵן לִי, לָמָּה כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת''' (ישעיה כב, ה). '''יוֹם מְעוּרְבָּב יוֹם דְּבִיזָּה יוֹם דִּבְכִיָּה. בְּגֵיא חִזָּיוֹן, גֵּיא שֶׁכָּל הַחוֹזִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ. מְקַרְקַר קִיר וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר, שֶׁהָיוּ מְקַרְקְרִים קִירוֹת בָּתֵּיהֶם וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ מָגִנִּים וּמַעֲמִידִים אוֹתָם עַל שׁוֹעֵיהֶם. וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה. רַב אָמַר הֲדָא קִבּוּץ דְּגִירֵי, בְּרֶכֶב אָדָם וּפָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן''' (שם ו), '''שֶׁהָיוּ מְקַרְקְרִין קִירוֹת בָּתֵּיהֶם וְעוֹשִׂין אוֹתָם מָגִנִּים. וַיְהִי מִבְחַר עֲמָקַיִךְ מָלְאוּ רָכֶב. רַב אָמַר: כִּמְלֹא עֻמְקָהּ שֶׁל יָם. וְהַפָּרָשִׁים שׁוֹת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה''' (שם ז), '''מִשְׁתְּיֵי אָזְלִין וּמִשְׁתְּיֵי אָתְיָין וּמִתְחַמְאִין סָגְיָן. וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה, גַּלֵּי דְּכַסְיָא. וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר''' (שם ח). '''תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כְּלֵי זַיִן הָיָה לְיִשְׂרָאֵל בְּסִינַי, וְהָיָה שֵׁם הַמְּפוֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וּכְשֶׁחָטְאוּ נוּטַּל מֵהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב''' (שמות לג, ו). '''כֵּיצַד נוּטַּל מֵהֶן, רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבָּנָן. רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלָף. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָךְ הָיָה יוֹרֵד וּמְקַלְּפוֹ. וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד רְאִיתֶם כִּי רָבּוּ''' וגו' (ישעיה כב, ט). '''וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלָיִם סְפַרְתֶּם וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה''' (שם י). '''מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְצִין בָּתֵּיהֶם וּמוֹסִיפִין עַל הַחוֹמָה, וְלֹא כְבָר עָשָׂה חִזְקִיָּה כֵּן, הֲלֹא כְתִיב וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה''' וגו' (דה&quot;ב לב). '''אֶלָּא, חִזְקִיָּה בַּה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל בָּטַח, אֲבָל אַתֶּם לֹא בָּטַחְתֶּם אֶל עוֹשֶׂיהָ, הַיְינוּ הוּא דְּאָמַר וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ וְיוֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם''' (ישעיה כב, יא). '''וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּתִיב הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו''' (תהלים צו, ו). '''וְאַתָּה אוֹמֵר כְּדֵין. אֲמַר לְהוֹן אֲנָא מַלֵּיף לְהוֹן, הַיְינוּ הוּא דַאֲמַר פְּשׁוֹטָה וְעוֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם, כָּךְ תִּהְיוּ מַסְפִּידִים עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים, עַל חֻרְבָּן רִאשׁוֹן וְעַל חֻרְבָּן שֵׁנִי. עַל שְׂדֵי חֶמֶד, עַל בֵּית חֶמְדָתִי שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתוֹ כְּשָׂדֶה, הַיְינוּ דְּאָמַר צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ''' (מיכה ג, יב). '''וְעַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ''' (תהלים פ, ט). 

'''דָּבָר אַחֵר, וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא''' וגו', '''זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי בְּנֵי קֹרַח, אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי''' וגו' (תהלים מב, ה). '''כְּנֶגֶד מִי אֲמָרוּהוּ בְּנֵי קֹרַח לַמִּקְרָא הַזֶּה, לֹא אֲמָרוּהוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הב&quot;ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְכוּרָה אֲנִי בִּטָּחוֹן וְשַׁאֲנָן וְשַׁלְוָה שֶׁהָיִיתִי שְׁרוּיָה בּוֹ וְעַכְשָׁיו נִתְרַחֵק מִמֶּנִּי, וַאֲנִי בּוֹכָה וּמִתְאַנַּחַת וְאוֹמֶרֶת מִי יְשִׂימֵנִי כַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיָה מִקְדָּשׁ בָּנוּי בְּתוֹכָם, וְאַתָּה יוֹרֵד מִשְּׁמֵי מָרוֹם וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלַי, וְאוּמּוֹת הָעוֹלָם מְקַלְסִין אוֹתִי, וּכְשֶׁהָיִיתִי מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים עַל עֲוֹנִי אַתָּה עוֹנֶה אוֹתִי, וְעַכְשָׁיו אֲנִי בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְעוֹד אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁמְמָה עָלַי נַפְשִׁי כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֶרֶת עַל בֵּיתְךָ וְהוּא חָרֵב וְקוֹל דְּמָמָה בְּתוֹכוֹ, וָאֹמַר מָקוֹם שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הִקְרִיבוּ קָרְבָּן לְפָנֶיךָ וְהַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּם מְקַלְסִי' בְּכִנּוֹרוֹת, הָיוּ שׁוּעָלִים מְרַקְּדִים בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ''' (איכה ה, יח). '''אֶלָּא מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁעֲוֹנוֹתַי גָּרְמוּ לִי, וּנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁהָיוּ בְּתוֹכִי שֶׁהִתְעוּ אוֹתִי מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי וגו'.''' 

'''דָּבָר אַחֵר, וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד''' וגו', '''בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הב&quot;ה לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי בְּתוֹכוֹ אֵין אוּמּוֹת הָעוֹלָם נוֹגְעִים בּוֹ, אֶלָּא אֶכְבּשׁ אֶת עֵינַי מִמֶּנּוּ, וֶאֱשָׁבַע שֶׁלֹא אֱזָקֵק לוֹ עַד עֵת קֵץ, וְיָבוֹאוּ הָאוֹיְבִים וְיַחְרִיבוּ אוֹתוֹ, מִיָּד נִשְׁבַּע הב&quot;ה בִּימִינוֹ וְהֶחֱזִירָהּ אֲחוֹרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב''' (איכה ב, ג). '''בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ אוֹיְבִים לַהֵיכָל וּשְׂרָפוּהוּ, וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׂרַף אָמַר הב&quot;ה שׁוּב אֵין לִי מוֹשַׁב בָּאָרֶץ, אֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי מִמֶּנָּה וְאֶעֱלֶה לִמְכוֹנִי הָרִאשׁוֹן, דִכְתִיב אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְּשׁוּ פָנָי''' (הושע ה, טו). '''בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הב&quot;ה בּוֹכֶה וְאוֹמֵר, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, הִשְׁרֵיתִי שְׁכִינָתִי לְמַטָּה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו שֶׁחָטְאוּ חָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהָיִיתִי שְׂחוֹק לַגּוֹיִם וְלַעַג לַבְּרִיּוֹת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא מטטרו&quot;ן וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי אֶבְכֶּה וְאַתָּה לֹא תִבְכֶּה, אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ לִי לִבְכּוֹת, אֶכָּנֵס לְמָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת לִיכָּנֵס וְאֶבְכֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה''' וגו' (ירמיה יג, יז). '''אָמַר לָהֶם הב&quot;ה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ אֲנִי וְאַתֶּם וְנִרְאֶה בְּבֵיתִי מֶה עָשׂוּ אוֹיְבִים בּוֹ, מִיָּד הָלַךְ הקב&quot;ה וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הקב&quot;ה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר בְּוַדַּאי זֶהוּ בֵּיתִי וְזֶהוּ מְנוּחָתִי שֶׁבָּאוּ אוֹיְבִים וְעָשׂוּ בוֹ כִּרְצוֹנָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הב&quot;ה בּוֹכֶה וְאוֹמֵר אוֹי עַל בֵּיתִי, בָּנַי הֵיכָן הֵם, כֹּהֲנַי הֵיכָן הֵם, אוֹהֲבַי הֵיכָן הֵם, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, הִתְרֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא חֲזַרְתֶּם בִּתְשׁוּבָה. אָמַר לְיִרְמְיָהוּ, אֲנִי דוֹמֶה הַיּוֹם לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יְחִידִי וְעָשָׂה לוֹ חוּפָּה וּמֵת בְּתוֹךְ חוּפָּתוֹ, וְאֵין לְךָ כְּאֵב, לֹא עָלַי וְלֹא עַל בָנַי, לֵךְ קְרָא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וּמשֶׁה מִקִּבְרֵיהֶם, שֶׁהֵם יוֹדְעִים לִבְכּוֹת. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן משֶׁה קָבוּר, אָמַר לוֹ הב&quot;ה לֵךְ וְעֲמוֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן וּקְרָא, בֶּן עַמְרָם בֶּן עַמְרָם עֲמֹד וּרְעֵה צֹאנְךָ שֶׁבְּלָעוּם אוֹיְבִים. מִיָּד הָלַךְ יִרְמְיָה לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה וְאָמַר לַאֲבוֹת הָעוֹלָם, עִמְדוּ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁאַתֶּם מִתְבַּקְּשִׁים לִפְנֵי הב&quot;ה, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה, אָמַר לָהֶם אֵינִי יוֹדֵעַ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִתְיָירֵא שֶׁלֹא יֹאמְרוּ בְּיָמֶיךָ הָיְתָה לְבָנֵינוּ זֹאת. הִנִּיחָן יִרְמְיָה וְעָמַד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן, וְקָרָא בֶּן עַמְרָם בֶּן עַמְרָם עֲמוֹד, הִגִּיעַ זְמַן שֶׁאַתָּה מְבוּקָּשׁ לִפְנֵי הב&quot;ה, אָמַר לוֹ מָה הַיּוֹם מִיּוֹמַיִם, אָמַר לוֹ יִרְמְיָה אֵינִי יוֹדֵעַ. הִנִּיחוֹ משֶׁה וְהָלַךְ אֵצֶל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָן מִשְּׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, אָמַר לָהֶם מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹנִים, כְּלוּם אַתֶּם יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה אֲנִי מִתְבַּקֵּשׁ לִפְנֵי הב&quot;ה, אָמְרוּ לוֹ בֶּן עַמְרָם, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְיִשְׂרָאֵל גָּלוּ, וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ לַאֲבוֹת הָעוֹלָם, מִיָּד אַף הֵם קָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְהִנִּיחוּ יְדֵיהֶם עַל רָאשֵׁיהֶם, וְהָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִים עַד שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הב&quot;ה, מִיָּד וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת וגו'. וְאִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, וְהָיוּ בוֹכִין וְהוֹלְכִין מִשַּׁעַר זֶה לְשַׁעַר זֶה, כְּאָדָם שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, וְהָיָה הב&quot;ה סוֹפֵד וְאוֹמֵר אוֹי לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִצְלִיחַ וּבְזִקְנוּתוֹ לֹא הִצְלִיחַ''' וכו' ע&quot;ש.

אפשר לומר שר' יוחנן בא לתרץ ולומר שלא באה הרעה פתאום ח&quot;ו רק התרה בהם כמה פעמים על ידי נביאיו, וזהו &quot;גיא שכל החוזים מתנבאים עליה&quot;. עוד אמר &quot;גיא שכל החוזים עומדי' ממנה&quot;, לומר עוד שלא היו נביאים רחוקים ממנה רק בתוכה היו עומדים. דבר אחר ר&quot;י וכו' גיא שהשליכו דברי חוזים לארץ. אפשר לומר עוד על דרך יודעים רבונם ומכוונים למרוד בו. וג&quot;כ כאן היו מכירי' דברי נביאים ומ&quot;מ היו משליכין אותן לארץ ובוזים דבריהם. ואפשר שכל אלו הדברים נפקא ליה ממלת &quot;גיא חזיון&quot; שפי' גיא הנבואה שמתנבאי' עליה, וגם אפשר לפרש שהנביאים עומדים ממנה, ומדקאמר גיא ש&quot;מ שהשליכה דברי הנביאים לארץ למטה כגיא הזה שהיא למטה עמוקה, ולפי הדרך שפי' על מה שאמרו שהשליכו ד&quot;ת לארץ, שהיו מפרשים ד&quot;ת לפי פשוטן, נוכל ג&quot;כ לפרש כי הנביא היה אומר להם נבואתו ומגלה להם איך ע&quot;י חטאם היו פוגמים בגבהי מרומים, והיה אומר להם ג&quot;כ העונש הראוי להם בעה&quot;ז ובעה&quot;ב, והם היו מגשימים דבריו באמרם שאינם אלא ענשי העה&quot;ז, וגם מזה לא היו מתייראים ולכן היו אומרים ימהר יחיש מעשהו, וכמ&quot;ש ג&quot;כ ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים וכו' (דה&quot;ב לו, טז). וזהו שהשליכו דברי חוזים לארץ. מה לך איפוא כי עלית כלך לגגות ולאגרייא סלקין לון. אמר ר' לוי אלו גסי הרוח. אפשר דהוקשה לו מה לו לנביא וכל שכן הוא ית' להוכיחם על מה שהיו עולים לגגות, כי אין בזה שום עבירה, ולזה תירץ א&quot;ר לוי אלו גסי הרוח. שהנביא היה מוכיחן על גסות הרוח שהיה בהם, וידוע כי עון גסות הרוח והגאוה פוגם מאד כמ&quot;ש ז&quot;ל (ברכות מג, ב), כאילו דוחק רגלי השכינה. וכמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה ג&quot;כ בענין הגאוה שגורם הסתלקות המדות העליונות והסתלקות שם י&quot;ה, ודבר זה גרם שליטת הקליפות למעלה עד כי גרם לפרעה ושאר רשעים שעשו עצמן אלוקות לסיבת אחיזתם למעלה, וכמו שהאריך הרבה בענין זה בס' ברית מנוחה ג&quot;כ, יעויין שם בדבריו ובמקומו. תשואות מלאה. א&quot;ר אלעזר בן יעקב הלשון הזה [משמש] ג' לשונות: צרות, מרגשות, אפלה. צרות: תשואות נוגש לא ישמע (איוב לט, ז). מרגשות: תשאות מלאה (ישעיה כב, ב). אפלה: אמש שואה ומשאה (איוב ל, ג). אפשר דהוקשה לו שאם ללמד שהיו בה אנשים הרבה היל&quot;ל עיר מלאה, ומה לו להזכיר קול ההמון ועוד היל&quot;ל קולות מלאה, ולפיכך פי' שבכוונת מכוין אמר הכתוב תשואות לרמוז אל ג' דברים הנזכרי'. והכוונה נ&quot;ל כי הנביא מקונן כי במקום שהיה להם להרים קולם בד&quot;ת ורנה ותפלה ושבח לאל ית', היו מגביהים קולם בדברים בטלים ודברי שחוק והתול, ואולי מתוך זה היו באים לידי ליצנות ונבלות הפה ולפעמים לידי מחלוקת וג&quot;ע וש&quot;ד, ולפיכך באו עליהם צרות, וגם חשך עליהם כמ&quot;ש למעלה וחשכו הרואות וכו' (קהלת יב, ג). ולכן אמר לשון תשואות שרומז לג' דברים: צרות, מרגשות, אפלה. שע&quot;י מה שהיו מרגישים בדברים בטלים, לפיכך בא עליהם צרות ואפלה, ולהוכיח שמה שהיו מרגישים כנזכר היו דברים בטלים וכיוצא, פירש אח&quot;כ עיר הומיה קרתא מערבבתא, כי הערבוב אינו בא כי אם לסיבת דברים בטלים וכיוצא, דברים שאינם ד&quot;ת, והנה הערבוב בא לפעמים מחמת צער ובכיה וכיוצא ובזה אין בו אשם כי אין אדם נתפס על צערו, לפיכך אמר אח&quot;כ קריה עליזה קרתא חדייתא, חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה, ומה הן מזי רעב ולחומי רשף שהם בידי שמים. בא לרמוז מה שאמרו ז&quot;ל (סנהדרין צו, ב) על פ' קחי רחיים וטחני קמח (ישעיה מז, ב). גברא קטילא קטיל וכו'. וג&quot;כ כאן לא חללי חרב ולא מתי מלחמה שהם בידי אדם, רק מזי רעב ולחומי רשף שהם בידי שמים, וז&quot;ש אח&quot;כ כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו (ישעיה כב, ג). מקשיותם נמסרו למלכיות, שאפי' בשעה שצר נבוכדנצר הרשע על ירושלים, אילו יצאו אליו כמ&quot;ש הנביא אליהם לא היה נחרב הבית ולא היה נעשית גלות שלימה, אבל להיות כי הקשו את ערפם והיו בוטחים שהיו יודעים להשביע שרים של מעלה, סוף דבר חלל ממלכה ושריה ונמסרו ביד נבוכדנצר, וסוף דבר ביד כל אומה ולשון, כי כן היה ג&quot;כ בבית שני, כי קושי לב הפריצים גרם חרבן הבית ושאר הצרות שאירעו בעוה&quot;ר. ד&quot;א שהיו מתירין וכו' גם זה להורות כי צורם מכרם וה' הסגירם עד כי האויבים היו בטוחים ומתירים גידי קשתותם ואוסרי' בהם, כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו, מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת. נתן טעם לכל זה ופירש ביותר מ&quot;ש תשואות מלאה, שהיו מגביהים קולם בדברים בטלים ובזה היו מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, היינו מה שהיה החכם דורש והם לא היו מטים אזנם לשמוע את דבריו רק מדברים דברי' בטלים, ובזה היו מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, והביא ראיה מפ' מרחוק ה' נראה לי לרמוז מ&quot;ש ז&quot;ל (ברכות ו, א): כל העוסק בתורה שכינה כנגדו. ובהיות החכם דורש או המלמד מלמד ד&quot;ת, הנה שם השכינה שורה, ובהיות האדם מתרחק ממנה יאמר על זה מרחוק ה' נראה לי. והנה עיקר הכתוב הוא להורות כי אפילו בהיות האדם רחוק מה' מ&quot;מ נראה לו. ועתה אומר המדרש להפך, כי אעפ&quot;י שהיה ה' מתראה להם מ&quot;מ הם היו מרחיקים עצמם ממנו ע&quot;י דברים בטלים וביטול תורה, על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי. אמר ריש לקיש בג' מקומות בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הב&quot;ה ולא הניחן, ואלו הן: בדור המבול, ובים, ובחרבן בית המקדש. בדור המבול מה כתיב ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם. בים כתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה. ובחרבן ב&quot;ה כתיב על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני. אל תאספו אין כתיב כאן אלא אל תאיצו, א&quot;ל הב&quot;ה למלאכי השרת ניחומין אלו שאתם אומרי' לפני ניאוצין הם לי, למה כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלקים צבאות. יום מעורבב יום דביזה יום דבכיה. הנה ענין השירה הוא להעלות כל דבר רוחני וגרם שמימיי, וזה פשוט בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה ותלמידיו בהרבה מקומות. גם ידוע כי עיקר שכינה בתחתונים ובפרט אחר שנבחרו ישראל עיקר שכינה בישראל, והעולם ומלואו לא נבראו אלא בשביל ישראל, וכשישראל זוכים כל העולמות עולים ממדרגה למדרגה עד אין תכלית, וכל הדברים כתיקונן אין פרץ ואין יוצאת, וכשחוטאים גורמים רעה לעצמם ולכל העולמות ג&quot;כ, וכמו שהאריך מהר&quot;א גאלנטי זלה&quot;ה בפ' נחפשה דרכינו ונחקורה (קול בוכים איכה ג, מ) ע&quot;ש. והנה בזמן חרבן בית המקדש גברו העונות ונתקלקלו הצנורות כידוע, ויותר מזה היה בזמן המבול כמ&quot;ש ז&quot;ל: כי בזמן המבול לא היו שם צדיקים זולתי נח ובניו סגורים בתיבה, ובזמן החרבן היו הרבה צדיקים, בבית ראשון החרש והמסגר ורבים כמוהם, ובחרבן שני ג&quot;כ היו ריב&quot;ז ור' אליעזר ור' יוחנן ור' עקיבא וחביריו ורבים כאלו, ולפיכך לא היה חרבן בכל העולם, ועל פי הדברים האלו בזמן המבול ובזמן החרבן לא הניח הב&quot;ה למלאכי השרת לומר שירה, להיות כי גבר הדין מאד, והגם כי מצד מלאכי השרת עצמם לא היה שום עיכוב, להיות כי הם לא חטאו, מ&quot;מ להוכיח ולהראות כי עיקר השכינה בתחתוני' לא רצה הב&quot;ה לקבל שירה מהם, כיון שעיקר משטרם ושליטתם בארץ בטל. והנה בדור המבול כתיב ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם. נראה שאין מכאן ראיה למ&quot;ש, אבל נ&quot;ל שזה יובן עם מ&quot;ש בס' הזוהר פ' בראשית (ח&quot;א נ&quot;ז סע&quot;ב): ויאמר ה' לא ידון רוחי וכו' (בראשית ו, ג). א&quot;ר אלעזר תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא [עבד להאי עלמא] לאשתמשא כגוונא דלעילא, וכד בני עלמא אינון זכאין דאזלי באורח מישר, קב&quot;ה אתער רוחא דחיי דלעילא עד דמטו אינון חיין לאתר דיעקב שרייא ביה, ומתמן נגדי אינון חיין עד דאתמשך ההוא רוחא להאי עולם דדוד מלכא שרייא ביה, ומתמן נגדי ברכאן לכל אינון תתאי, וההוא רוחא עלאה אתנגיד ואתמשיך לתתא ויכלין לאתקיימא, ובג&quot;כ לעולם חסדו דא הוא עולם דדוד מלכא, ובג&quot;כ כתיב לעלם בלא ו', דהא כד ההוא רוחא אתנגיד להאי עלמא, מתמן נפקין ברכאן וחיים לכלא לאתקיימא, השתא דחבו בני נשא אסתלק כלא, בגין דלא ימטי ההוא רוחא דחיי להאי עולם לאתהנא מיניה תתאי ולאתקיימא ביה. בשגם הוא בשר. בגין דלא יתרק האי רוחא להאי עולם, מאי טעמא לאסגאה נחש תתאה דדרגין, דיתתקף ביה רוחא דקב&quot;ה דלא יתערב ברוח מסאב וכו' עכ&quot;ל. ולפי דרך זה יהיה פירוש הכתוב ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם. פירוש רוחא דחיי דלעילא לא ידון אם ראוי לירד ולהשפיע, לא מעט ולא הרבה, באדם שהוא ז&quot;א אתר דיעקב שרייא ביה, כדי להשפיע אח&quot;כ במלכות עולם דדוד מלכא שרייא ביה, והטעם הוא מפני כי בשגם הוא בשר, כדי שלא להשפיע אח&quot;כ במקום טומאה שהוא הנחש הטמא, כמ&quot;ש דלא יתערב (רוחא עילאה ח&quot;ו) ברוחא מסאבא. ולפי זה כיון שאמר הב&quot;ה לא ידון רוחי באדם לעולם, לפי הדרך שפי' כיון שבאו מלאכי השרת לומר לפניו שירה כדי להעלות מ&quot;נ כדי לקבל אח&quot;כ השפע, ואולי כדי להשפיע ג&quot;כ למטה, על דרך מ&quot;ש אם תשים משטרו בארץ (איוב לח, לג). אין לך כל עשב ועשב שאין לו מלאך למעלה שמכה בו (פי' משפיע בו) ואומר לו גדל. וכן כל שאר בעלי חיים וכ&quot;ש האדם דאית ליה מזלא, וכיון שחטאו למטה וגברה הקליפה לא רצה הב&quot;ה שיאמרו שירה לפניו כדי שלא להשפיע אל הקליפות ח&quot;ו. אמנם בים טעם אחר היה שם, כי להיות ישראל חסרי התקון ועדיין היו צריכים להטהר ולהשתלם ע&quot;י ספירת העומר וכיוצא, לא רצה הב&quot;ה שיתעורר היחוד על ידם, וכמשז&quot;ל (זח&quot;ב נ&quot;ב ע&quot;ב): על מה תצעק אלי וכו' (שמות יד, טו). בעתיקא קדישא תלייא. וכמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש יום ז' של פסח וסוד האיילה. וכן נמי אפשר לומר שלא רצה הב&quot;ה שמלאכי השרת יעוררו שום יחוד ולא שום דבר, פן יעוררו הדין על ישראל ח&quot;ו, וזה מלבד משז&quot;ל והוא דרך דרש, וה' יצילני משגיאות. ובחרבן בית המקדש רצה הב&quot;ה להראות כי העולם ומלואו עליונים ותחתונים כלם לא נבראו אלא בשביל ישראל, ולפיכך א&quot;ל הב&quot;ה למלאכי השרת על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי. ופנו עצמיכם ממני ולא תאמרו שירה לפני ואני אמרר בבכי. פי' ע&quot;י הבכיה שהוא סוד השפעת הדין ומתוקו כמ&quot;ש מהר&quot;ם אלשיך, ומ&quot;מ עי&quot;ז אמרר אשפיע מרה ומדה&quot;ד הקשה, אל תאיצו לנחמני. לפי פשוטו מלת תאיצו הוא מלשון והנוגשים אצים. ופירושו אל תמהרו לנחמני, אמנם מדשני קרא בדבוריה לפיכך פירש מלשון ניאוצין. והנה התחיל בתחלה בלשון שירה ואמר בג' מקומות בקשו (מ&quot;ה) לומר שירה, ואח&quot;כ הביא ראיה מפ' אל תאיצו לנחמני ואמר ניחומים אלו שאתם אומרים ניאוצין הן לי. אפשר לומר כי בראות מה&quot;ש תוקף הדין היו רוצים להמתיקו במה שבידם, והיו מתאספים לומר שירה אולי בזה יהיה קצת תנחומין ומתוק הדין, ואמר להם הב&quot;ה אל תאיצו לנחמני וניאוצין הם לי, כי אדרבה מתוק הדין הוא למרר בבכי ולהשפיע מדה&quot;ד בעולם. והנה מהר&quot;ר יהודה לי&quot;ב מארץ פולונייא פירש על מ&quot;ש אל תאיצו לנחמני, ניחומים שאתם אומרים וכו'. פירש ע&quot;ד משז&quot;ל כי כיון שנגזר דין על הרשעים, והב&quot;ה מקבל תנחומין אז לא ישוב חרון ה' עד שיעשה הדין, לפיכך לא היה רוצה בתנחומין כדי שיוכל לשוב מחרון אפו, ולזה א&quot;ל למלאכי השרת כל מה שאתם מרבין תנחומין ניאוצין הן לי ע&quot;כ. ולפי דרכו לא יעלה יפה מ&quot;ש אח&quot;כ ולמה כי יום מהומה וכו'. הן אמת כי להיות כי נתמלאה סאתם ע&quot;ז נאמר באבוד רשעים רנה, ובזה אתי שפיר מה שפי' הרב נר&quot;ו הנז', אבל מה שנ&quot;ל לפי האמת שהם היו מבקשים למתק מדה&quot;ד ולהוריד שפע ומדת רחמים בעולם, וא&quot;ל הב&quot;ה ניאוצין הן לי, כי להיות שגברה כח הקליפה לפיכך נסתלק מדת הטוב, על דרך וימנע מרשעים אורם (איוב לח, טו). ואילו היה יורד השפע לעולם היה נותן כח יותר אל הקליפות ח&quot;ו וזה לא יתכן. וז&quot;ש ניאוצין הן לי לערב ח&quot;ו טהור בטמא, וז&quot;ש למה כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלקי צבאות. ידוקדק אומרו ה' אלקי צבאות עם מ&quot;ש בזוהר פ' נח (ח&quot;א ס&quot;א ע&quot;ב): כי הן אמת באבוד רשעים רנה, הטעם הוא כי אז נתבטלה הקליפה ונשארה הקדושה נקיה וטהורה. אבל בזמן החרבן נעשה דין בישראל הקרובים אל ה', וגבר כח הקליפה בעוה&quot;ר ונסתלקה הקדושה, ולפיכך ראוי למרר בבכי כמ&quot;ש, ופי' המדרש ואמר יום מעורבב. על דרך מ&quot;ש בזוהר [חדש] איכה (דף נ&quot;ד ט&quot;ד): על ענין י' הרוגי מלוכה, בההיא שעתא נחת ס&quot;מ ובלבל עלמא וכו'. וזהו ג&quot;כ שאמר כאן יום מעורבב יומא דביזה, שכל השפע שהיה יורד לישראל בזזו ולקחו אותו החיצונים, יומא דבכיה כמ&quot;ש שהוא הורדת הדמעות סוד הדין, ומ&quot;מ עי&quot;ז היה בו איזה מיתוק, כמ&quot;ש בשם מהר&quot;ם אלשיך זלה&quot;ה. גיא חזיון שכל החוזים מתנבאים עליה. אפשר שחזר הפי' לומר גיא חזיון, וכן המדרש חוזר לפרש גיא שכל החוזים וכו' ליתן טעם למה נתהוה הדין כ&quot;כ חזק, ופי' ואמר שהוא מפני שכל הנביאים היו מתנבאים עליה ולא שבה, ואעפ&quot;י שהתחיל הפורענות לבא שהיו מקרקרין קירות בתיהם וכו' והיו צריכים להתחזק בבתיהם מ&quot;מ לא שבו, ולפיכך ועילם נשא אשפה (ישעיה כב, ו). רב אמר הוא קבוץ דגירי. נ&quot;ל שר&quot;ל קבוץ הדינים והפורענות הראויה לבא בעוה&quot;ר, כלם נטלו הקליפות להרע לשונאיהם של ישראל. ברכב אדם ופרשים, אפשר לפרש שהוא רמז למרכבה טמאה. וקיר ערה מגן, שהיו מקרקרין קירות בתיהם ועושים אותם מגינים, לפי פשוטו הוא על דרך משז&quot;ל (איכ&quot;ר ב, ה): שאין לך בית בירושלם שלא היה בו כח לעמוד נגד האויב חמשים יום. ולפיכך היו משברים ומתקנים, שיהיו חזקים כדי להנצל מן האויב, זה נ&quot;ל לפי פשוטו. אמנם נ&quot;ל לדקדק שהזכיר הדבר הזה בפסוקי' ב' פעמים בשינוי לשון, ועוד אח&quot;כ אומר ותתצו הבתים לבצר החומה. נר' שעדיין לא נלכדה ירושלים, ולפיכך ניתן לידרש שהוא רמז למ&quot;ש בתי גוואי ובתי בראי שהם בינה ומלכות, והנה הבינה נקראת י&quot;ש, ויש בה י&quot;ש עולמות היינו בתבונה לפי דרך האר&quot;י זלה&quot;ה שעולים קי&quot;ר, גם המלכות נקראת קי&quot;ר כמ&quot;ש ויסב חזקיהו פניו אל הקיר (ישעיה לח, ב). ואפשר מפני שגם במלכות יש בה הארת כ&quot;ב אתוון שהם בסוד ש&quot;י עולמות, ואפשר לפרש על דרך מה שכתבנו למעלה בפתיחתא (אות י&quot;א): תחת אשר לא עבדת את ה'. אילו זכיתם וכו' שפירשנו שאילו זכו היו עובדים את ה', וע&quot;י עבודתם היו מקבלים טובות וגדולות, ועתה שלא זכו כל מה שהם טורחים בענין העבודה אינו אלא להנצל מן הפורעניות המתרגשות לבא בעולם, וזהו שרמז ג&quot;כ כאן שהיו מקרקרין קירות בתיהם, שבמקום שהיה להם למצא מקום ליחד ולעשות מצות כדי לזכות לאותם ש&quot;י עולמות כמ&quot;ש הנמשכים מבתי גואי בינה, עתה שוע אל ההר. מעמידי' על שועיהם. פי' חזקם ובטחונם, כמ&quot;ש מהר&quot;ר בעל מתנות כהונה. ופי' היו ממשיכים שפע מן הבינה הנקראת הר כדי להמלט מן האויב, וכן היו ממשיכים מן המלכות בתי בראי, וקיר ערה מגן שהיו עושי' מגינים, שכן היא גולה עמנו וכל השפעתה לעת עתה אינו אלא דרך מגן ומגינים להגן מן האויב, ואפשר ג&quot;כ שכיון שהיו מרחיקים עצמם מלשמוע ד&quot;ת, גרם שנסתלק הארת ש&quot;י עולמות הנמשכי' מכ&quot;ב אותיות התורה כמ&quot;ש, וכיון שנסתלק השפע שהיה משפיע טוב לישראל, וגבר הדין בבתי גואי ובבתי בראי, לכן ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב מן המרכבה טמאה. וז&quot;ש רכב מלא, עמקה של גהינם כמו שמגיה אות אמת שמשם הם באים. אי נמי אפשר לומר כמלא עמקה של גהינם, כי המלכיות הם במקום גהינם לישראל. והפרשים שות שתו, משתיין אזלין ומשתיין אתיין ומתחמאין סגיין. אפשר שהוא על דרך משז&quot;ל בענין שלוחי הדין, זה בא וגובה כדי שיעור חוב האדם ועונו, וזה בא וגובה אחר. וז&quot;ש משתיין אזלין ומשתיין אתיין, ובזה ומתחמאין סגיין. להיות כי העונות רבו למעלה ראש ולפיכך רבו המקטרגים עד שנפרעים מהם. ויגל את מסך יהודה גלי דכסיא. כמ&quot;ש במקום אחר כי נטלה השררה מבית יהודה. אי נמי המכסה והמגן שלהם שהיו מסתתרים ובוטחים בו, ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער. תני רשב&quot;י כלי זין היה להם לישראל וכו' עד מלאך היה יורד ומקבלו. קשה שנראה שכל הפרשה מדבר בענין חרבן בית המקדש, וזה היה בעת עשיית העגל, לכן נ&quot;ל שכוונת הכתוב לומר כי בשעת עשיית העגל אעפ&quot;י שהרגישו בדבר כמ&quot;ש וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו (שמות לג, ד). מ&quot;מ כיון שעדיין היה להם מלכות והיו סבורים לתקן כל דבר ע&quot;י בנין ב&quot;ה והקרבת קרבנות וכיוצא, אך אח&quot;כ כאשר נחרב הבית וגלו ישראל זכרו את יום עשיית העגל שגרם להם שברון הלוחות ובו ביום ג&quot;כ שברון חומת העיר, כמ&quot;ש במשנה (מס' תענית ד, ו): הובקעה העיר. וזש&quot;ה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער שזכרו והביטו ביום אשר נלכדה ירושלים אל נשק בית היער, שהוא הזין הניטל מהם, שאילו לא נטלה מהם היו בני חורין, חירות ממלאך המות חירות מן המלכיות. ואת בקיעי עיר דוד וכו' ואת כל בתי ירושלים ספרתם וכו' ר&quot;ל שראו הפרצות שפרצה הקליפה, וזהו ואת בקיעי עיר דוד ראיתם ותתצו הבתים לבצר החומה, מלמד שהיו נותצין בתיהן ומוסיפין על החומה, שהיו משתמשין ולוקחין מן האור הפנימי שהם ב' פעמים אור חסר א' העולה בי&quot;ת, והיו משתמשים ולוקחים מזה לבצר החומה להגן מן האויב, ולא הועיל כי גבר הקטרוג והקליפה. ואם תאמרו הלא עשה חזקיהו כן, הלא כתיב ויחזק [ויבן] וכו'. אלא חזקיהו בה' אלקי ישראל בטח. פי' בטח בה' וחזר בתשובה והמשיך אור פנימי מלמעלה מצד הבינה ששם התשובה ועסק בתורה ג&quot;כ, כמשז&quot;ל (סנהדרין צד, ב): בדקו מדן ועד באר שבע וכו'. ובזה המשיך שפע מצד אבא ג&quot;כ שמשם התורה ג&quot;כ, (ב&quot;ר יז, ה): נובלות חכמה של מעלה תורה. אבל אתם לא הבטתם אל עושיה, שלא חזרתם בתשובה וגם לא עסקתם בתורה, וז&quot;ש ויוצרה מרחוק לא ראיתם. כמ&quot;ש למעלה על מלת מרחוק, שהיו מרחיקים עצמם מלשמוע דברי תורה, וזהו ויוצרה מרחוק וכו'. ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא וגו' אמרו לפניו רבש&quot;ע כתיב הוד והדר לפניו (תהלים צו, ו). ואת אמר כדין, א&quot;ל אנא מוליף לכון. זה יובן כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' פרדס רמונים (שער ח' פרק יב) על פי' מאמר (חגיגה ה, ב): ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי (ירמיה יג, יז), ופי' בבתי גואי איכא עציבו פי' התעוררות הדין, אבל בבתי בראי ליכא והכתיב ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא וכו'. ולשון קריאה חוץ משמע, ופי' שם ואמר שאני חרבן ב&quot;ה שאפילו מלאכי שלום בכו. פי' שאפי' כחות הרחמים הסכימו בהשפעת הדין וכו' ע&quot;ש. וז&quot;ש המדרש: אמרו לפניו רבש&quot;ע כתיב הוד והדר לפניו, שאין שם התעוררות הדין ואת אמרת כדין, שגם בבתי בראי יעוררו הבכיה והדין, א&quot;ל אנא מוליף לכון, שהוא ישפיע כח עליהם כח הדין. פשוטה ועורה וחגורה על חלצים, הנה זה הפ' הוא בישעיה ל&quot;ב. ותחלת הפ' הוא חרדו שאננות רגזה בוטחות וכו'. ובינוקא פ' שלח לך (זח&quot;ג קס&quot;ז ע&quot;ב) אמרו שיש היכלות שבהם בתיה בת פרעה בכמה נשין וכו', בהיכלא אחרא דבורה וכו', בהיכלא אחרא סרח בת אשר וכו', בהיכלא אחרא יוכבד אמיה דמרע&quot;ה, בהיכלא אחרא דבורה וכו'. ואמרו שם שאלו נקראות נשים שאננות, ועוד אית ד' היכלין דאמהן קדישין וכו' עד אקרון היכלין דבנות בוטחות עכ&quot;ל. ולפי זה אפשר לומר כי כונת הכתוב חרדו שאננות רגזה בוטחות על סוד היושבות בהיכלות אלו שנצטערו בצערן של ישראל, ובפרט האמהות רגזו על חרבן ב&quot;ה, וכמו שיסד הפייט: קול לאה וכו'. וכה&quot;א ג&quot;כ קול ברמה נשמע וכו' רחל מבכה על בניה (ירמיה לא, יד). ואליהן אמר פשוטה על השאננות, שיסירו הלבושים שהם מצד הטוב של קליפת נוגה הנדבקת בחשמ&quot;ל, ונדבקה בעוה&quot;ר בצד הרע שהם אש מתלקחת וכו'. והנה אמרו כי בתיה בת פרעה היתה מצד הטוב של קליפת נוגה, וכנגד זה אמר פשוטה בהסיר הלבושים כנז', ועורה להסיר העור וזה מצד לאה שהיא בחי' עו&quot;ר, וחגורה על חלצים מצד רחל שמקומה במקום החגורה, מחצי ז&quot;א ולמטה. והכוונה כי במקום שהיה בחי' הנשים האלה מצד הקדושה מתפשט הארה שלהם, עתה נסתלקה ושלטה הקליפה, כמ&quot;ש ונשים משלו בו (ישעיה ג, יב). מצד הקליפה. עוד עלו ג&quot;כ התרין צפרין שהם מבחי' לאה, וינקו מדדי מלכות דאצי' שהם בסוד דדי בהמ&quot;ה, וגם עז&quot;א ועזא&quot;ל המקבלים מרגל לאה קבלו הארה מלמעלה, וזה גרם חרבן ראשון וחרבן שני, וזהו שאומר במדרש: על שדים סופדים, על חרבן ראשון ועל חרבן שני, על שדי חמד רמז לדדי בהמ&quot;ה שעולה ב&quot;ן כמנין חמ&quot;ד, על בית חמדתי שעשיתי אותו כשדה, פי' שבמלכות היו בה ב' פעמים או&quot;ר כמנין בי&quot;ת בחסרון א', היינו ב&quot;פ ו&quot;ר, ועתה נעשית כשדה שנאמר: ציון שדה תחרש. פי' כי יש בחי' שדה שהיא טובה, אבל עתה שלט בה בחי' שדה חצוני, בסוד: שפחה כי תירש גבירתה (משלי ל, כג). ונזרעים בתוכה חירוב ומאסבו (זח&quot;א קכ&quot;ב ע&quot;ב). וכמ&quot;ש למעלה (אות י&quot;ז). ועל גפן פוריה אלו ישראל, כמד&quot;א: גפן ממצרים תסיע (תהלים פ, ט). כי גם הנשמות שבתוכה שלטה בהם הקליפה, בסוד: עת אשר שלט האדם באדם וכו' (קהלת ח, ט). ד&quot;א ויקרא ה' אלקים צבאות וגו' ז&quot;ש הכתוב ברוח הקדש ע&quot;י בני קרח אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו'. אפשר דהוקשה לו אומרו ה' אלקים, ובפרט שהוא באדנ&quot;י והוי&quot;ה בניקוד אלקים, וגם אומרו צבאות היאך שייך תאר צבאות במקום הזה, ולפיכך הביא פ' אלה אזכרה וכו'. ולפרש זה צריך להביא דברי הס' הזוהר פ' בראשית (דף ב' ע&quot;א) ז&quot;ל: א&quot;ר שמעון על דא שמייא וחיליהון במ&quot;ה אתבריאו וכו' עד ועל דא בראשית ברא אלקים דא אלקי' עילאה דהא מ&quot;ה לא הוי הכי, ולא אתבני אלא בשעתא דאתמשכן אתוון אילין, אל&quot;ה מלעילא לתתא, ואימא אוזיפת לברתא מנהא ולא קשט לה בקישוטה, ואימתי קשט לה בקשוטהא כדקא חזי, בשעתא דאתחזון קמיה כל דכורא, דכתיב את פני האדון ה'. ודא אקרי אדון כד&quot;א הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע ג, יא). כדין נפקת ה' ואעילת י', אתקשטא במאנין דדכורא לקבליהון דכל דכר בישראל, ואתוון אחרנין משכן לון לישראל מעילא לגבי אתר דא, אלה אזכרה אדכרנא בפומאי ושפיכנא דמעאי ברעות נפשי, בגין לאמשכא אתוון אילין, וכדין אדדם מעילא עד בית אלקים, למהוי אלקים כגוונא דיליה, ובמאי בקול רנה ותודה המון חוגג עכ&quot;ל. והנה דברי הזוהר הנז' ביארם האר&quot;י זלה&quot;ה בארוכה (ס' עץ חיים שער מיעוט הירח, פרק ב), ובעוה&quot;ר אין פי' עתה בידי, אמנם לפי מה שאני זוכר לפי מה שכתבתי קצת ממנו במקום אחר, והוא כי ע&quot;י שהיו ישראל עולים לרגל היו ממשיכים אל המלכות ה' גבורות מגבורה שבת&quot;ת ולמטה, ונכנסים תוך חסד שבחכמה ומתלבשת בו אי' תתאה כגוונא דאי' עילאה, וגם בינה משאלת ו&quot;ק למלכות בהלואה, ואז כאימא כן ברתא. ומה שהיתה המלכות נקראת מ&quot;ה עתה נקראת מ&quot;י, וזה נעשה ע&quot;י עליית פעמי רגלינו, יראה כל זכורך, והמלכות נקראת אדון ומתחברים אל&quot;ה עם מ&quot;י ונעשים אלקים, ועתה נחרב הבית בעוה&quot;ר, צריך להרבות בתפלה ע&quot;י השפתים שהם נ&quot;ה דבינה, וזהו אדכרנא בפומאי, וגם להוריד דמעות בגין לאמשכא מנ&quot;ה דחכמה, וזהו ושפיכנא דמעאי כדי להוריד ולחבר אותיות אלקים, וזהו שאמר בגין לאמשכא אתוון אילין עכ&quot;ל. ובזה נבא אל פי' המדרש, כי הוקשה לו כמ&quot;ש איך אפשר כי אדנ&quot;י יֱדֹוִ&quot;ד שהם בינה ומלכות שניהם יחד ובצירוף צבאות שמורה שהוא ע&quot;י היות כלולים בב' ספירות הנזכרי' נשמותיהם של ישראל, ועי&quot;ז קרא לבכי ולמספד וכו'. ולזה הביא פ' אלה אזכרה וכו' והאריך בלשונו לומר ז&quot;ש הכתוב ברוח הקדש על ידי בני קרח, לרמוז כי ידוע כי המלכות נקראת רוח הקדש ע&quot;י קבלתה מן החכמה הנקרא קדש, וגם כי רוח סתם הוא אור יסוד אי' המתגלה בדעת זעיר, והנה הכתובי' הם בחג&quot;ת דנוק', ועתה יאמר זש&quot;ה שהוא בחג&quot;ת דנוק' וזה ברה&quot;ק ע&quot;י קבלתה מחכמה ובינה ע&quot;י ז&quot;א, וזה ע&quot;י בני קרח שהם לויים מצד הגבורה, אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וכו' כמ&quot;ש בזוהר אדכרנא בפומא ושפיכנא דמעאי, ולפיכך אדנ&quot;י יֱדֹוִ&quot;ד שהוא חיבור בינה ומלכות ע&quot;י צבאות נשמות ישראל הכלולים בהם. אי נמי צבאות בסוד נו&quot;ה, בין שנפרש בבינה או במלכות, לבכי ולמספד פי' כדי לחבר בינה במלכות צריך בכי כדי להמשיך מנו&quot;ה דחכמה, ולמספד על החרבן וכיוצא כדי להמשיך מנו&quot;ה דבינה, וע&quot;י הבכי והמספד יתחברו כנז'. ואמרו במדרש כנגד מי אמרוהו בני קרח למקרא זה, לא אמרוהו אלא כנגד כ&quot;י, אמרה כ&quot;י לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע זכורה אני בטחון ושאנן ושלוה שהייתי שרויה בו ועכשיו נתרחק ממני וכו'. הנה בזמן בנין בית ראשון עלתה המלכות עד החכמה, והנה במקום ג' ראשונות אין פחד מן החצונים, וז&quot;ש זכורה אני בטחון שאנן ושלוה כנגד ג' ראשונות, ואפשר לומר כי בטחון הוא מצד הבינה כמש&quot;ה: והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח (דברים יב, י). ושאנן מצד החכמה, ושלוה מצד הדעת המקבל מהכתר. ואפשר לומר כי בטחון בגימטריא כמנין שם אכדט&quot;ם עם הכולל, וידוע כי שם זה מגין מן החצונים, ושאנן בגימטריא ת&quot;א, אפשר שהוא כנגד המלכות בהיותה כלולה מכ&quot;ב אותיות מא' ועד ת'. אי נמי בסוד (זח&quot;ג קכ&quot;ח ע&quot;ב): ת' רשים רשימו וכו'. שהיא מלכות בעלותה עד אבא ששם ד' יודי&quot;ן דע&quot;ב בגימ' ת', וא' יתירה לרמוז על הארת הכתר, ושלוה הנה ג' פעמים יב&quot;ק גימטריא שלו&quot;ם, כמ&quot;ש וישם לך שלום (במדבר ו, כו). דברכת כהנים ר&quot;ת של&quot;ו, שבזה מקבלת הארה מג' רישין, וזהו שלו&quot;ה שלו' ה', ועכשיו נתרחק ממני, שבחרבן ראשון חזרה אחור באחור מחזה ז&quot;א ולמטה, באופן שהיא רחוקה מג' ראשונות שיעור ג' ספירות שזה נק' הרחק, כמ&quot;ש על מרחוק ה' נראה לי (ירמיה לא, ב). ובמקומות אחרים. ואמר עוד ואני בוכה ומתאנחת, פי' על זה אני בוכה ומתאנחת, היינו בוכה להוריד שפע מנ&quot;ה דחכמה, ומתאנחת באנחה השוברת חצי גופו של אדם, שכן ירדה מן החזה ולמטה ואומרת מי ישימני כשנים ראשונים שהיה מקדש בנוי בתוכם, ואתה יורד משמי מרום ומשרה שכינתך עלי. זה יובן במ&quot;ש עוד בדרוש הנז' (ס' עץ חיים שער מיעוט הירח פרק ב): כי בזמן ב&quot;ה ראשון היתה בינה מתפשטת עד הוד הב' דז&quot;א ע&quot;ש וכו'. ואח&quot;כ אמר: ואמנם גרעון שהיה בגלות בבל הוא כי אמנם ההארות שהיו מאירים ז' ספירות עליונות שבהם נתפשטה הבינה בז&quot;א כנז&quot;ל, וכלם היו מאירים בבחינת פנים אל פנים כנז', הנה אלו ההארות כלם ירדו ונמשכו אל הקליפות בעוה&quot;ר, אך לא ט&quot;ס עצמן שבה עלו בז&quot;א וכו' ע&quot;ש. וז&quot;ש מי ישימני (מ&quot;י דוקא) אם בסוד בינה או בסוד מ&quot;י דאלקי&quot;ם, ואמר מי ישימני כשנים ראשונים שהם מצד ג' ראשונות, כמ&quot;ש הרמ&quot;ק שהיה מקדש בנוי בתוכם שהוא הארת הבינה מקדש ראשון, והיה בנוי בתוכם דוקא היינו בתוך השנים הראשונים הנז' שהם ספי' ז&quot;א שנתעלו מחג&quot;ת לחב&quot;ד, ואתה יורד משמי מרום שהיא הבינה ומשרה שכינתך עלי, שכן עד הוד אתפשטת ששם בנין המלכות, ואומות העולם מקלסי' אותי, להיות שעיקר הגאוה והגדולה היתה למלכות שמים ולישראל, וכשהייתי מבקש רחמים על עוני אתה עונה אותי. וכמ&quot;ש במס' ברכות (דף ז, א): ישמעאל בני ברכני. אי נמי כמו שידוע כי ביוה&quot;כ היה מתגלה אור לובן העליון מצד הבינה העולה עד אריך, ולשון של זהורית מלבין, ועכשיו אני בבושה וכלימה, כי הארות האלו שאמרנו ירדו אל הקליפות הנקראי' בושה וכלימה, וכ&quot;ז הוא בחרבן בית ראשון, ועל חרבן שני אמר: ועוד אמרה לפניו רבש&quot;ע שממה עלי נפשי כשאני עוברת על ביתך והוא חרב וקול דממה בתוכו וכו'. הנה בחרבן שני חזרה בסוד נקודה כלולה מי' שהיא המלכות שבה בלבד אחור באחור תחת היסוד שלו, והט' ספירות שלה ירדו אל הקליפות. אמנם ע&quot;י תפלותיהם של ישראל וקיומם מצות התפלה יש כח בנו להעלותה בסוד פרצוף, תחלה אחור באחור ואח&quot;כ פנים בפנים וכו' כמ&quot;ש במקומות רבים ובדרוש הנז'. עוד צריך לדעת כי בחינת המלכות הזאת העיקרית היא נפשה ועיקרה של הנוק' כידוע, והשאר הם בסוד תוספת וזה פשוט בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה, ובזה נבא לפרש דברי המדרש, אמרה לפניו רבש&quot;ע שממה עלי נפשי, שהוא בחינה זו העיקרית, הנה היא שוממה כשאני עוברת על ביתך, פי' כשנעשית בחינת בית שלמה, ואמרה עוברת שאינו אלא דרך העברה בעלמא, כי אינו אלא לפי שעה כי אח&quot;כ חוזרת להיות נקודה, והוא חרב שאין בה הארת החו&quot;ג רק קול דממה בתוכו, כמ&quot;ש בענין החשמ&quot;ל (חגיגה יג, ב): עתים חשות עתים ממללות. והענין כי כשהחשמל מפתי לאתתא אז כלא בחשאי, והחסדי' שביסוד נגנזים שלא יתאחזו בהם הקליפות, וכשזה החשמל אינו מפתי לאתתא אז הוי מל' וכו' (זח&quot;ב ר&quot;ג ע&quot;ב). גם אמרו כי זה החשמל נק' קול דממה דקה ע&quot;כ. וז&quot;ש וקול דממה שהוא זה החשמל דמפתי בתוכו. ואומר מקום שזרעו של אאע&quot;ה הקריבו קרבן לפניך, דקדק אומרו זרעו של אברהם לפי פשוטו כמשז&quot;ל (רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פ&quot;ב ה&quot;א): שמקום המזבח מכוון ביותר, והוא המקום שעקד אברהם את יצחק עליו. ולפיכך אמר זרעו של אברהם, ועל דרך האמת יאמר כפי מ&quot;ש בס' הכוונות שבכל בקר השי&quot;ת מעורר החסד בסוד עול&quot;ת תמיד כמנין אבגית&quot;ץ, כמש&quot;ה: וישכם אברהם בבקר (בראשית כב, ג). וזה נעשה ע&quot;י קרבן תמיד וכו' ע&quot;ש. וזהו מקום שזרעו של אברהם מצד החסד הקריבו קרבן לפניך, שהוא קרבן תמי&quot;ד, ולהיות שהיא בסוד לאה שכלה דינין, לכן למתק הדין הנזכר אמר הכהנים עומדים על הדוכן, אם הנוסחא כך נוכל לפרש על דרך מ&quot;ש בזוהר פ' ויצא (ח&quot;א קמ&quot;ח ע&quot;ב) ופ' פינחס (ח&quot;ג רמ&quot;ד ע&quot;א) על כהניך ילבשו צדק ע&quot;ש. ופי' הרמ&quot;ק זלה&quot;ה בס' פרדס רמונים בשער (מהות והנהגה) [י' ולא ט' פרק ג']: פי' כי דוד התיר לכהנים לומר שירה כדי להרבות ברחמים. אי נמי נוכל לומר ועיקר שהוא רמז לברכת כהנים. והנה א' מהכונות שבברכת כהנים הוא שהזעיר מגביה ידיו כנגד ראשו כדי לעשות חו&quot;ב דלאה כמ&quot;ש בס' אוצרות חיים, ובזה בודאי מתמתקים דיניה, וגם הלוים מקלסים בכנורות למתק הדינים ולהמשיך השפע כידוע, ועתה היו שועלים מרקדים בו שהם האומות הנק' בשם שועלי', ובפרט אומת אדום הרשעה כמ&quot;ש (ברכות סא, ב): משל לשועל שמהלכת על שפת הים וכו'. הה&quot;ד על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו. וכמ&quot;ש בפי' הפ' בס&quot;ד. אלא מה אעשה ועונותי גרמו לי ונביאי השקר שהיו בתוכי כי התעו אותי מדרך חיים, דרך חיים דוקא שהוא בסוד המוחין בסוד חיי המלך שהם בג' ראשונות, לדרך המות שהם הקליפות הנקראי' מות, והם מו&quot;ת ג&quot;כ בעצם, לכך נאמר אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כמ&quot;ש. ואפשר לומר דעתה דייק מלת נפשי ע&quot;ד מ&quot;ש על שממה עלי נפשי, והנה כנגד זה בא ג&quot;כ שיר השירים כמ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;א): פתח ר' יוסי ואמר שיר השירים אשר לשלמה, שירתא אמר לה שלמה מלכא כד אתבני מקדשא ועלמין אשתלימו עילא ותתא באשלמותא חדא, ואע&quot;ג דחברייא פליגן בהאי, אבל שירתא לא איתמר אלא בשלימו כד סיהרא אתמלייא ובי מקדשא אתבני כגוונא דלעילא עכ&quot;ל. והדבר מובן כי ע&quot;י מה שזוכרת כנסת ישראל חרבן הבית בפי' איכה ישבה בדד. ופי' ישבה בדד אותה נקודה מבלי תוספת האחרון, וכמו כן ע&quot;י שיר השירים תזכור שתשוב עוד כימי קדם ותעלה למעלה עד שיהיו ב' מלכים משתמשי' בכתר א', וזה יהיה בבי&quot;א.  

דבר אחר ויקרא ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וגו', בשעה שבקש הב&quot;ה להחריב ב&quot;ה ואמר כל זמן שאני בתוכו אין א&quot;ה נוגעים בו, אלא אכבוש את עיני ממנו ואשבע שלא אזקק לו עד עת קץ וכו'. אפשר שעתה דייק אומרו ביום ההוא שנראה ביום ההוא דווקא קרא למספד ולא יותר, ולפיכך פי' ואמר בשעה שבקש הב&quot;ה להחריב את בית המקדש וכו'. זה יובן עם מ&quot;ש באותו דרוש שהבאנו מקצתו למעלה (ס' עץ חיים שער מיעוט הירח פרק ב') וז&quot;ל: ואמנם כשגרמו עונות ונחרב בית ראשון, הנה בעת החרבן עצמו היתה אחרי היסוד דז&quot;א, אמנם הט&quot;ס עליונות שבה לא ירדו לקליפות כמו שהיה בחטאו של אדה&quot;ר, אמנם ט' ספירותיה העליונות עלו למעלה בתוך ז&quot;א בשרשיהם אשר שם כנז&quot;ל בענין מיעוט הירח, ואילולי שנתמעטה מיעוט זה הגדול לא היה יכולת אל הקליפות ולא&quot;ה להחריב את ב&quot;ה, אך אמנם חזרו ט' ספירותיה להתעלם למעלה בז&quot;א ולא שלטו בהם הקליפות, אמנם תכף אחר החרבן חזרה הנקבה בבחי' שנית, ונעשית פרצוף של י&quot;ס אחור באחור מן החזה ולמטה וכו'. גם אמרו כי בזמן בית ראשון נתפשטה אי' עד הוד הב' דז&quot;א, ואז גם המלכות יונקת ממנה, והנה אלו האורות ירדו אל הקליפות. וז&quot;ש ע' שנה של גלות בבל וכו', ע&quot;ש כי האריך ואני הבאתי רק מה שצריך לענייננו, והנה כתב מהר&quot;ם אלשיך זלה&quot;ה (בס' דברי נחומים בהקדמה) על מ&quot;ש בשעה שבקש הקב&quot;ה להחריב את ב&quot;ה, שלא יאמר בקש רק על דבר שהוא נעשה ברצון, וכאן א&quot;א לומר כן, ותירץ כי בכונה מכוונת רצה הב&quot;ה כדי שלא לכלות את ישראל, ושפך חרון אפו על העצים ועל האבנים. ועם כל מה שאמרנו יאמר כי הגם שפגם עונות ישראל לא היה מגיע רק להחזיר את המלכות אחור באחור מן החזה דז&quot;א ולמטה כאשר חזרה תכף אחר החרבן, מ&quot;מ בשעת החרבן נסתלקו האורות והט' ספירות הנז'. וזה היה למען האויבים יחריבו ב&quot;ה, וזהו שאמר כל זמן שאני בתוכו אין א&quot;ה נוגעים בו, ולפיכך נסתלקו ט&quot;ס הנז' ובזה שלטו א&quot;ה בב&quot;ה והחריבוהו בעוה&quot;ר, ואמר אכבש את עיני ממנו, שנסתלק ג&quot;כ אור אי' מהוד הב' דז&quot;א, ואשבע של אזקק לו עד עת קץ, שכן לא חזר עוד אור אי' אלא עד הוד הראשון, והוא סוד (יומא כא, ב): ה' דברים שחסרו בבית שני. מיד נשבע הב&quot;ה בימינו והחזירה אחוריו. פי' מהר&quot;א לאניידו ז&quot;ל בפ' נשבע ה' בימינו, שהב&quot;ה אינו צריך שבועה אלא לשכך את האזן, שכמו שהנשבע צריך לקיים דבריו כך הוא ית' מצד התורה שבימינו מוכרח הוא לקיים דבריו וכו' עכ&quot;ל. ולפי דרכו נאמר בין שנפרש ימין על התורה כמ&quot;ש, ובין שנפרש כפשוטו על מדת החסד, יהיה פירושו שכיון שהתורה הסכימה בדבר וכן ג&quot;כ מדת החסד, אין לך הכרח גדול מזה, וזהו נשבע בימינו שהיא מדת החסד, והחזירה אחוריו כי אעפ&quot;י שמטבע החסד להתפשט, וכל מאי דאתפשט טב איהו, מ&quot;מ החזירה אחוריו כדי להשפיע לחצוני' ולא לישראל. וקרוב לזה פי' ג&quot;כ מהר&quot;ם אלשיך ז&quot;ל, והביא המדרש ראיה ואמר הה&quot;ד השיב אחור ימינו מפני אויב. הנה תחלת פ' זה הוא גדע בחרי אף כל קרן ישראל. אפשר שירמוז למ&quot;ש על אכבש את עיני ממנו, שהרי נו&quot;ה נקראי' קרנים כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה, וכמו שנפרש בפי' הכתוב בס&quot;ד. וכיון שנסתלק אור נו&quot;ה מן המלכות, אז השיב אחור ימינו ונסתלק החסד, ויבער ביעקב אש הגבורות, ובאותה שעה נכנסו גוים להיכל ושרפוהו לסיבת אש הגבורות. וכיון שנשרף אמר הב&quot;ה שוב אין לי מושב בארץ, פי' אין לי עוד השפעת נו&quot;ה שהם מקום הישיבה בארץ שהיא המלכות. אסלק שכינתי ממנה, שהם ט' ספירותיה. ואעלה אל מכוני הראשון, שנתעלמו בתוך הז&quot;א, הה&quot;ד אלכה ואשובה אל מקומי הראשון עד אשר יאשמו ובקשו פני, שהוא ע&quot;י תפלה, כי ע&quot;י התפלה נבנית פרצוף המלכות, וכפי בחי' התפלות וכן ג&quot;כ עד אשר יאשמו והתודו את עונם עי&quot;ז יגלו ויורידו אור הבינה שהיא התשובה, וכן ג&quot;כ ע&quot;י הוידוי בפרט אחר התפלה יורדים החסדים ומתגלים בחזה, ובזה יחזור החסד ויאיר למטה מצד הפנים. באותה שעה היה הב&quot;ה בוכה, פי' כיון שנסתלק הארת ההוד דאי', וכמ&quot;ש הכתוב: והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י, ח). אז היתה הבכיה והיו יורדים הדמעות, ואפשר לומר שהם סוד (ברכות נט, א): ב' דמעות דנחתין לימא רבא. והיה אומר אוי לי מה עשיתי, השריתי שכינתי למטה בשביל ישראל, שזכותם הועילה לבנות המלכות בנין שלם ולהעלותה למעלה עד חכמה, גם הבינה נתפשטה למטה כמ&quot;ש, ועכשיו שחטאו חזרתי למקומי הראשון, שנתעלמו ט' ספירותיה בז&quot;א כמ&quot;ש, וכן הבינה נסתלקה ג&quot;כ. ח&quot;ו שהייתי שחוק לגוים, אפשר שנתן טעם למה נסתלקו כנז', גם למה נסתלקה הבינה למעלה, ואמר כי הטעם הוא ח&quot;ו שהייתי שחוק לגוים, כי הנה בכתר רחל יש ב' פעמים אור, והם בגימטריא שחו&quot;ק, וחלילה שיהנו ממנו האומות, וזהו ח&quot;ו שהייתי שחוק לגוים. ולפיכך נסתלק למעלה עד כי אז ימלא שחוק פינו בבי&quot;א. 

עוד אמר: ולעג לבריות, זה יובן כמ&quot;ש בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קס&quot;ו ע&quot;ב) ז&quot;ל: תחות כורסייא עילאה טמירא, שריין אינון עולמות, בסטרא דההוא ימינא תלת מאה ועשר אינון, מאתן ושבע אינון בסטרא דימינא, מאה ותלת אינון מסטרא דשמאלא וכו' עכ&quot;ל. ופי' הרמ&quot;ע מפאנו זצ&quot;ל כי מי&quot;ש עולמות נחלקים דוגמתם בעה&quot;ז, או&quot;ר למלכות בית דוד, וק&quot;ג הם חלק המשנה, תלתא במלכותיה ישלט להלחם במחנה האויב, וירבעם הפך הקערה על פיה, ומאלו הק&quot;ג כחות עשה מהם עגלים וכו' עכ&quot;ל. באופן שמאלו הק&quot;ג כחות אפשר שיהנו מהם החצונים, ולפיכך אמר המדרש ולע&quot;ג לבריות ח&quot;ו כמנין ק&quot;ג, והנה בעת רצון שישראל מטיבים דרכיהם כתיב: ולא תגע&quot;ל נפשי אתכם (ויקרא כו, יא). כי אעפ&quot;י שהם מסטרא דשמאלא, הם בקדושה, והגבורה מתגלית בעולם לחזק מדת הטוב, וכשישראל הם עצמם בעונותיהם מוליכין הארות אלו אל הקליפות ח&quot;ו, כמ&quot;ש: ו[אם] את משפטי תגע&quot;ל נפשכם (שם טו), כתיב ג&quot;כ וגעל&quot;ה נפשי אתכם (שם ל'). והכתוב אומר בפירוש יען וביען במשפטי מאסו ואת חקותי געל&quot;ה נפשם (שם מג). ומ&quot;מ עדיין עוד ידו נטויה עלינו להגין, וכתיב אח&quot;כ: ואף גם זאת בהיותם וכו' לא מאסתים ולא געלת&quot;ים לכלותם (שם מד). רק להתם פשע ולהריק חטאת, והוא רחום יכפר. ונחזור לדברי המדרש: באותה שעה בא מטטרו&quot;ן ונפל על פניו ואמר לפניו רבש&quot;ע אני אבכה ואתה לא תבכה, א&quot;ל אם אין אתה מניח אותי לבכות עכשיו, אכנס למקום שאין לך רשות ליכנס ואבכה, שנאמר ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה וגו'. מלבד מה שאמר הרב אלשיך זלה&quot;ה, יעויין במקומו, הנה מלבד הנז' נ&quot;ל שראיתי בזה ואיני זוכר באיזה מקום, כי כונת מטטר&quot;ון היתה שלא היה רוצה שהשי&quot;ת ישפיע הדין ממקום גבוה, והיה ירא מן האף והחימה, שתי כחות הדין, ולפיכך אמר רבש&quot;ע אני אבכה ואתה לא תבכה, והוא ית' השיב לו שאם לא יניחהו לבכות ולהשפיע הדין מב' דמעות היורדים לרחל כמ&quot;ש, יהיה מוכרח אח&quot;כ להשפיע דין יותר חזק, וזהו אכנס למקום שאין לך רשות ליכנס לשם ואבכה, שהוא ע&quot;ד מ&quot;ש בענין י' הרוגי מלוכה (מוסף ליוה&quot;כ): אם אשמע קול אחר אהפוך את העולם למים. וכמו שנתנו טעם שהוצרכו לזה כדי להעלות מ&quot;נ ולברור בירורין, וג&quot;כ כאן להיות המלכות בתוקף הדינין צריכה להשפיע דין, ובזה תטהר ותעלה למעלה, ואם לא תשפיע דין יחרב העולם ח&quot;ו, וזהו שמביא ראיה שנאמר ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, כמשז&quot;ל (חגיגה ה, ב): מפני גאותן של ישראל שניטלה מהם וכו'. 

א&quot;ל הב&quot;ה למלאכי השרת בואו ונלך אני ואתם ונראה בביתי מה עשו אויבים בו, אפשר לומר לפי שמלאכי השרת לא הרגישו בדבר כמו שהרגיש מטטר&quot;ון, ובפרט אם נפרש מלאכי השרת הנז' כאן על בחי' אראלים, כמ&quot;ש בסוף: הן אראלם צעקו חוצה (ישעיה לג, ז). נוכל לומר כי להיותם מסוד מלכות דיצירה ויונקים ממלכות דבריאה, כמ&quot;ש הרח&quot;ו בפי' סוד ג&quot;ע וגהינם, ופי' ג&quot;ע הזוהר פ' ויקהל דף קצ&quot;ה [ע&quot;ב], לכן להיות שלא הגיע הפגם אל מלכות שבמלכות, רק אל ט' ספירותיה שנסתלקו בז&quot;א כנז', לכן לא הרגישו בדבר, והשי&quot;ת התחיל לעוררן וא&quot;ל בואו ונלך אני ואתם וכו', א&quot;ל תחלה באו למעלה וראו איך נסתלקו ט' ספירותיה של המלכות כמ&quot;ש, ועלו בתוך ז&quot;א כמ&quot;ש, וגם שאר האורות שנפלו בתוך הקליפות, וזהו אח&quot;כ ונלך אני ואתם. לרמוז שלכלם הגיע הפגם, גם ונראה בביתי למטה מה עשו, כי אעפ&quot;י שאינו אלא כעשיה גשמית מ&quot;מ הגיע פגע ג&quot;כ בזה למעלה, מיד הלך הב&quot;ה וירמיה לפניו, מלבד מה שפי' מהר&quot;ם אלשיך ע&quot;ש במקומו, אפשר לומר שבא הב&quot;ה להורות אל מלאכי השרת כמה צריך לבכות, כי האורות הנז' נסתלקו ולא יחזרו עד עת קץ. וזה ע&quot;ד מ&quot;ש בזוהר פ' תצוה (ח&quot;ב קע&quot;ט ע&quot;ב) ז&quot;ל: דהא כד אסתלק נהורא עילאה מתתאה, כדין אתחשך כל נהורא ולא אשתכח כלל בעלמא, וע&quot;ד איתחרב בי מקדשא ביומוי דירמיהו, ואע&quot;ג דאתבני לבתר לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות, ועל רזא דא שמא דההוא נביאה גרים ירמיהו אסתלקותא דנהורא עילאה דאסתלק לעילא לעילא ולא אהדר לאנהרא לבתר כדקא יאות, ירמיהו אסתלק ולא אהדר לאתריה ואתחרב מקדשא ואתחשכו נהורין וכו' עכ&quot;ל לענייננו. ואפשר לומר שבא לרמוז מ&quot;ש שהובא בדרוש הנז' (עץ שער מיעוט הירח פרק ב') כי בימי החרבן אותם האורות שהיו מאירים ז&quot;ס עליונות שבהם נתפשטה הבינה בז&quot;א, וכלם היו מאירים בבחי' פנים בפנים, הנה אלו האורות כלם ירדו ונמשכו אל הקליפות בעוה&quot;ר, אך לא ט&quot;ס שבה עצמן ח&quot;ו כנז' שעלו בז&quot;א, אך אלו הז' האורות ירדו בקליפות והיא חזרה אחור באחור וכו' עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר כד אסתלק נהורא עלאה שהיא הבינה, מתתאה שלא נתפשטה עד הוד השני דז&quot;א, והמלכות לא היתה מקבלת הארה ממנה, אז כדין אתחשך כל נהורא שהוא הארת הבינה שהי' מאירה במלכות, ולא אשתכח כלל בעלמא שנסתלקו ט&quot;ס שבמלכות ונשארה בלי הארה כלל רק נקודה א' בלבד, וע&quot;ד אתחרב בי מקדשא ביומוי דירמיהו מפני שנסתלקו כנז', ואע&quot;ג דאתבני לבתר לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות, שלא חזרה המלכות בבחי' פנים בפנים, גם לא חזרה הבינה רק עד הוד הראשון שהוא הגבורה וזהו לא אהדר וכו'. ועל רזא דא שמא דההוא נביאה גרים ירמיהו. פי' ירי&quot;ם יה&quot;ו שנסתלקו אורות או&quot;א וז&quot;א מה' אחרונה, אסתלקותא דנהורא עלאה דאסתלק לעילא לעילא. פי' נהורא עלאה, הארת הבינה שנסתלקה למעלה מכל ספירות ז&quot;א ג&quot;כ, וזהו לעילא לעילא, ולא אהדר לאנהרא לבתר כדקא יאות, שלא נתפשטה עוד בבנין בית שני רק עד הוד ראשון שהוא גבורה דז&quot;א, וזה אפשר שרצה לרמוז הב&quot;ה כשהלך הוא ומלאכי השרת וירמיהו (דשמא גרים כנז') לפניו, להורות ולהראות אל מלאכי השרת איך נסתלקו האורות, ולא יחזרו רק עד עת קץ, וביותר יש להם לדאג יען המלאכים עיקר הווייתם היא מצד הבינה, וכמ&quot;ש בהרבה מקומות. וכיון שראה הב&quot;ה את בית המקדש אמר בודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי שבאו אויבים ועשו בו כרצונם, הנה בית ראשון היה כנגד בינה כידוע, ומלבד מ&quot;ש הנה בסדר העולמות כתב הרח&quot;ו זצ&quot;ל ז&quot;ל: וב&quot;ה וקה&quot;ק הוא נקודת היסוד שבה הפנימית ששם ארון התורה יסוד דדכורא נכנס ומשמש בה, וגם הבית המקדש בעצמו שהוא היסוד שבה כלול מי&quot;ס, ויש בה עזרות ולשכות והראש הוא בקה&quot;ק, והגוף הוא ההיכל שבו שלחן ומנורה וכו' עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר זהו ביתי שהוא בבחי' הפנימיות, וזה בית מנוחתי על סוד ארון התורה שהוא אור אי', ובתוכו יסוד אבא המתלבש בתוך יסוד ז&quot;א, נכנס ומשמש בה, ועתה עשו בו אויבים כרצונם ששלטו בו הקליפות. באותה שעה היה הב&quot;ה בוכה ועי&quot;ז היה מוריד אותם דמעות לים הגדול כמ&quot;ש, ואומר אוי על ביתי שהוא פנימיות המלכות כמ&quot;ש, ולא אמר עתה בית מנוחתי, להיות כי הארון נגנז כידוע ולא שלטו בו האויבים. בני היכן אתם שהיו גורמים היחוד, וכן כהני היכן אתם שהיו מביאים הכפרה כמ&quot;ש הכתוב: וכפר הכהן. מלבד שכל א' היה עושה היחוד הראוי לו, וכמ&quot;ש למעלה על מ&quot;ש במדרש עד שברית כהונה קיימת. וכן ג&quot;כ אוהבי היכן אתם כמ&quot;ש בזוהר פ' ויצא ובמקומות אחרים על וחסידיך ירננו. ואמר בכל א' מהם היכן אתם כמדבר לנוכח, להיות כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם, ומ&quot;מ להיותם בחוץ לארץ, מקום שאין שם ייחוד כתיקונו, לזה אמר היכן אתם, וכמו שגם ישראל חששו לזה עד שאמר להם יחזקאל הא שכינתא הכא, כמ&quot;ש בזוהר פ' שמות (דף ב' ע&quot;ב) ע&quot;ש. מה אעשה לכם, התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה, ובזה כיון שלא חזרתם לא נגלית אור הבינה ע&quot;י התשובה, ולפיכך כאשר גברו העוונות נסתלקה לגמרי וחרב הבית בעוה&quot;ר. עוד אמר הב&quot;ה לירמיהו אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו, אין לך כאב גדול מזה עלי ועל בני. אפשר שבא לרמוז כי מרוב הארה שקבלו ישראל עד כי בינה היתה חופפת עליהם ומתפשטת עד הוד הב' כמ&quot;ש, עתה שנסתלקה וגם זו&quot;ן, ובפרט המלכות ירדה ממדרגתה נחשב למיתה ח&quot;ו, אי נמי חופ&quot;ה הוא בסוד פ&quot;ח ו&quot;ה, ופ&quot;ח הוא סוד ד&quot;ם האדם, שהוא סוד אחוריים דאדי&quot;ד פשוט העולה בגימט' ד&quot;ם, המתפשט בז&quot;א שהוא יו&quot;ד ד&quot;א ו&quot;ו ד&quot;א, וכשמתפשט א' בתוך הוא&quot;ו ונעשית מ&quot;ה אז הוא בסוד חופה כמשז&quot;ל, ועתה שנסתלק נשאר בסוד ד&quot;ם בלבד. וזהו ומת בתוך חופתו. אי נמי אפשר לומר מפני שנסתלקו ל' ומ' שהם סוד המקיפים, לפיכך קרי ליה ומת בתוך חופתו. אי נמי לפי כי אפילו המ&quot;נ של הבינה ירדו למטה בקליפות, וזהו ומת בתוך חופתו, וזה היה בבית שני בלבד, והנה כל זה היה אומר הב&quot;ה לירמיהו דוקא, להיות כי שמא גרים שנסתלקו או&quot;א וז&quot;א, ונשארה בת יחידה ה' יחידה, וכמ&quot;ש איכה, איך ה' ישבה בדד, ולתקן זה אמר לו לך קרא לאברהם ליצחק וליעקב ולמשה מקבריהם שהם יודעים לבכות, ומלבד מה שפי' מהר&quot;ם אלשיך זלה&quot;ה יעויין בספרו, אפשר לומר שבראות הב&quot;ה שנסתלקו האורות הנז', לפיכך אמר לו לירמיהו לך קרא לאברהם יצחק ויעקב ומשה שהם יודעים לבכות, להיות כי אברהם יצחק ויעקב שרשם בחג&quot;ת דז&quot;א, וכל שכן לפי מ&quot;ש בכוונות השופר שהם נעשים אח&quot;כ חב&quot;ד, גם מרע&quot;ה שרשו בסוד הדעת הנעלם, א&quot;כ יוכלו להמשיך הדמעות מנו&quot;ה דאבא שמשם באים, כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על אדכרנא בפומאי ושפיכנא דמעאי. כי ע&quot;י הדמעות שאדם מוריד בתפלתו מביא שפע מנו&quot;ה דאבא, וזהו שהיה רוצה הוא ית' שהאבות ומרע&quot;ה ימשיכו רחמים ויביאו גאולה לבניהם, והנה הועילה תפלתם כמ&quot;ש בזוהר חדש במדרש הנעלם פ' בראשית דף י&quot;ג ע&quot;א. כי בזכות אברהם יצחק ויעקב חזרו בג' גליות, ובגלות רביעי הזה אומר ז&quot;ל: הם חטאו בתורה שנתתי למשה ונקראת על שמו, שנאמר: זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג, כב). כד יתעסקון בתורתו בזכות משה אני גואלם עכ&quot;ל. והנה ירמיהו היה רואה היאך הגלות הזה מתארך ולכן היה משמט עצמו מלקרא למרע&quot;ה, אולי יחזרו בזכות אחרים ולא יהיה צריך לישראל כ&quot;כ זכות גדול, והב&quot;ה רמז לו כי אילולי זכותו של מרע&quot;ה כי גדול הוא, יש סכנה בדבר שלא יטמעום אויבים ח&quot;ו, ולפיכך כשא&quot;ל איני יודע היכן משה קבור, א&quot;ל הב&quot;ה לך ועמוד על שפת הירדן והרם קולך וקרא בן עמרם בן עמרם עמוד ורעה צאנך שבלעום אויבים וכו', מלבד לפי פשוטו אפשר שרמז לו הב&quot;ה לירמיהו שיעמוד על סופה של מדה&quot;ד שהוא על גלות אחרון הזה סוף כל הגליות, וזהו לך ועמוד על שפת הירדן, כמ&quot;ש (בכורות נה, א): שיורד מן דן. והוא סוד מדת הדין, וזהו על שפת הירדן, וראה כי גברה מאד מדה&quot;ד, ולכן הרם קולך וקרא בן עמרם בן עמרם עמוד ורעה צאנך שבלעום אויבים וכו'. ויש להקשות א&quot;כ הוא שבלעום אויבים כמ&quot;ש, מה יש עוד לעשות ומה ירעה, אבל רמז למ&quot;ש בזוהר חדש (פ' בראשית י&quot;ג ע&quot;א): כי בזכות התורה עי&quot;ז יגאלו ישראל. גם זכות התורה משמר את ישראל בגלות, והכתוב אומר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם (תהלים קמט, ו). שהוא עסק התורה ועי&quot;ז וחרב פיפיות בידם, וכ&quot;ז הוא כדי לעשות נקמה בגוים וכו', כמשז&quot;ל שהוא דמיון חיה גדולה שבלעה אדם שלם מזויין בכלי זיינו, שהוא מחתך בני מעיה ויוצא, וכן ישראל בזכות התורה הגם כי ח&quot;ו יהיו בעמקי הקליפות, ע&quot;י התורה שבידם יצאו משם, וידוע כי מרע&quot;ה הנה הוא מתלבש בנשמותיהם של ישראל ללמדם תורה כמ&quot;ש המקובלים ז&quot;ל בהרבה מקומות, והעיקר הוא ברע&quot;מ פ' פינחס (זח&quot;ג רט&quot;ז ע&quot;ב) שאמר שם: שנהיר בשתין רבוא נשמתין דישראל. וזהו שאמר עמוד ורעה צאנך, היינו שיתלבש בהם ללמדם תורה מפני שבלעום אויבים ועי&quot;ז יצאו ביד רמה בעה&quot;ו. 

מיד הלך ירמיהו למערת המכפלה ואמר לאבות העולם, עמדו שהגיע זמן שאתם מתבקשים לפני הב&quot;ה, א&quot;ל למה אמר להם איני יודע, מפני שהיה מתירא שלא יאמרו בימיך זאת, הניחם ירמיהו ועמד על שפת הירדן וקרא בן עמרם בן עמרם עמוד הגיע זמן שאתה מבוקש לפני הב&quot;ה, א&quot;ל מה היום מיומים אני מבוקש לפני הב&quot;ה, א&quot;ל ירמיהו איני יודע וכו'. נ&quot;ל לדקדק שלמעלה אמר לך קרא לאברהם ליצחק וכו' וכאן אומר לאבות העולם, כי הגם כי הכל א', מ&quot;מ ניתן לידרש, ועוד הנה האבות לא שאלו לו רק למה, ומרע&quot;ה האריך בשאלתו לומר מה היום מיומים וכו'. וכן ג&quot;כ אח&quot;כ הלך אצל מלאכי השרת מה שלא עשו האבות כנז', ולהשיב כל זה אפשר לומר כי לפי מה שפי' ע&quot;כ שם הב&quot;ה הנזכר כאן הוא בבינה או במלכות, כמ&quot;ש הכתוב שעליו סובב המדרש הזה, ויקרא אדנ&quot;י יֱדֹוִ&quot;ד שהם מלכות ובינה, וכבר פי' במקומות אחרים, היינו שהבאנו מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על מ&quot;ש בזוהר פ' בראשית (בהקדמה דף א' ע&quot;ב) על פ' הנצנים נראו בארץ (שה&quot;ש ב, יב). ז&quot;ל: הנצנים אלין אבהן דעאלו במחשבה, ועאלו בעלמא דאתי וכו'. והכלל העולה כי כאשר יחטאו התחתונים אז יחסר אורה ח&quot;ו, ותמלא דינים מפני מעשה התחתונים כי רע הוא, ותרד למקום הדיני' לעומק הקליפות, אז יעלו האבות במחשבה לעלמא דאתי להרבות אורם, וכשיגיעו ליסוד יתגלו האבות באור רב במלכות וינצלו התחתוני', וזהו ענין הקשת הרומז ליסוד, וניצולים ע&quot;י התחתונים, וז&quot;ש אמאי אשתזיבו, בגין הנצנים נראו בארץ עכ&quot;ל. ולפי זה אפשר לומר שעתה קרא להם אבות העולם להיות שהם עולים בבינה הנק' עולם, וגם לצורך המלכות הנקרא עולם, בסוד מן העולם ועד העולם. ועתה בזמן החרבן להיות כי גבר הדין כמ&quot;ש, ולכן הב&quot;ה אם נפרש אותו בבינה או במלכות, אמר לירמיהו לך קרא וכו'. הלך לו למערת המכפלה וא&quot;ל עמדו שאתם מתבקשים לפני הב&quot;ה, לפניו דוקא שהיו צריכים לעלות עד או&quot;א, והדבר ידוע שהוא כדי למתק הדינין, ולהיות שהדבר הזה היה דבר מצוי אצלם בכל עת צרה, לא אמרו מה היום מיומים כמ&quot;ש מרע&quot;ה, רק שאלו למה, והוא ע&quot;ד מש&quot;ה: מה היה הדבר. אמנם מה שנתחדש עתה נ&quot;ל לומר דרך דרש, והאמת יורה דרכו. וזה כי בשאר פעמים הגם שיעלו עד או&quot;א, אינו אלא נשמת נשמתם וזכיותם העומדת לעד, ושרשם למעלה מעלים מ&quot;נ, וכאן הוצרכו לעלות נפשם ורוחם ונשמותם, ואולי גם בגופם כנראה מפשט המדרש, וזה להיות כי הם השרשים לכל ישראל, וכמעט דומה לזה מה שעשו י' הרוגי מלוכה שהעלו מ&quot;נ בשביל כל ישראל, ואם נאמר שנתעברו בירמיהו, היינו שירמיהו הנביא עשה יחודים דמיון מה שאמרו ביחודי האר&quot;י זלה&quot;ה, ונשתטח על קבריהם עד שנתלבשו בו, כל זה יכול להיות וברוך היודע האמת, והוא ינחני בדרך אמת, ויצילני משגיאות, כי על זה אומר לא שמענא ולא אימא. ואפשר ג&quot;כ לומר כי בשאר הפעמים עולים האבות במחשבה כנז' ע&quot;י תפלות התחתונים וכיוצא, וכאן לא היה שום תפלה רק הב&quot;ה כמ&quot;ש שלח לקרא אותם כמ&quot;ש, ולפיכך שאלו למה. ונחזור לענין כי להיות האבות דרכם לעלות, לפיכך לא שאלו רק למה, אמנם משה רע&quot;ה שלא היה דרכו לעלות, לפיכך שאל מה היום מיומים, שאני מבוקש לפני הב&quot;ה. ומלבד מ&quot;ש למעלה אפשר לומר לפי דרך זה כי להיות בזמן החרבן גברו הדינין והקליפות שלא כמנהג בעוה&quot;ר, לפיכך הוצרך מלבד האבות כנז' שיעלה גם מרע&quot;ה, אשר הוא בסוד הדעת הנעלם כידוע, וכלם עלו במחשבה חכמה אשר היא לפני הב&quot;ה בינה, והנה בראות מרע&quot;ה שהיה צריך לעלות במחשבה כנז', הלך אצל מלאכי השרת שהם באים מסוד הנשיקין, אולי הם יגידו למה הוצרך לכך. אמנם צריך לדקדק אומר שהיה מכיר אותם משעת מתן תורה, ולזה אפשר שהוא ע&quot;ד מ&quot;ש בס' אוצרות חיים על מלאכי השלום, שהם המלאכים הקרובים אל נשמת הצדיקים יותר משאר המלאכים, ובפרט בשעת מתן תורה שהיה הדבור מדבר עם כל א' מישראל ונושקו על פיו וכו'. וידוע שכל דבור שיצא מפי קב&quot;ה נברא מלאך, ובודאי שהם היותר מובחרים, ואולי שהם מסוד הנשיקין הראשונים, ועיין בדברי הרח&quot;ו זצ&quot;ל בדרוש המ&quot;נ ומ&quot;ד, ולפיכך אמר להם משרתי עליונים, לרמוז שהם עליונים מן האחרים, וא&quot;ל כלום אתם יודעים מפני מה אני מתבקש לפני הב&quot;ה, שאם לא היו יודעים הוא סימן שלא הגיע שום פגם אליהם ואין חשש בדבר, והם השיבו לו כי בודאי הגיע פגם אפילו אליהם, להיות כי בית המקדש חרב וישראל גלו כמ&quot;ש, והנה בכל הפעמים שמזכיר המדרש למרע&quot;ה בכאן קורא אותו בן עמרם, אפשר שבא לרמוז משז&quot;ל (זח&quot;ג רט&quot;ז ע&quot;ב): שהוא מתלבש בכל ישראל ללמדם תורה, וזהו בן ע&quot;ם ר&quot;ם, וכיון שאמרו לו ענין חרבן ב&quot;ה וגלות ישראל, מיד היה צועק להעלות מ&quot;נ, ובוכה כדי להוריד חסדים מנו&quot;ה דאבא, עד שהגיע לאבות העולם אשר גם הם עלו כמ&quot;ש. 

מיד אף הם קרעו בגדיהם, הנה סוד הקריעה כתוב בס' נגיד מצוה שהוא כנגד הצ' של צלם שבקרבו אשר היא בתוך הלב, כי החיות של אדם בתוך הלב הוי הקריעה כנגד הלב שנקרע עכ&quot;ל. ולהיות כי בעת החרבן נסתלקו ג' ראשונות דז&quot;א, וגם שחזר תלת גו תלת ונסתלקו ז' דאי' לפיכך קרעו בגדיהם כנז', והניחו ידיהם על ראשיהם, בסוד וישא אהרן את ידיו (ויקרא ט, כב). מחג&quot;ת נעשו חב&quot;ד, גם קרעו בגדיהם לרמוז לסוד החשמל שנסתלק וגברו החצונים כמ&quot;ש בשער הקליפות, והיו צועקים ובאים עד שערי בית המקדש, שהם ביסוד בינה מקדש עליון, ויסוד דמלכות מקדש תחתון, כיון שראה אותם הב&quot;ה מיד ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא וגו'. מלבד מ&quot;ש בענין הבכיה, עוד אפשר לומר מ&quot;ש כי בכי&quot;ה בגימ' ל&quot;ז והוא מלוי ס&quot;ג, ואפשר לומר כי בכיה לחוד וסוד הדמעות והורדתן לחוד, הגם כי זה נמשך מזה, אך נ&quot;ל לומר כי ע&quot;י הבכיה והורדת הדמעות מנו&quot;ה דחכמה ימשיכו מילוי ס&quot;ג שהוא ל&quot;ז במלכות, וזהו לבכ&quot;י ולמספד, שהוא אחוריים דע&quot;ב בגימטריא מספ&quot;ד, ואפשר לומר ע&quot;ד מ&quot;ש (מו&quot;ק כז, ב): שלשה לבכי ושבעה להספד. ג' לבכי על סילוק ל' דצלם, ועוד ד' אחרים נוספי' להספד בלבד על סילוק המ', והכוונה לענייננו כי על סילוק אור חו&quot;ב בשביל זה ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד, אולי יהיה בזה איזה מיתוק להחזיר אורות אלו למקומם, וזהו ויקרא ה' אלקים ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה. הנה באידרא רבא דנשא (ח&quot;ג קל&quot;ג ע&quot;ב) בתיקונא שתיתאה שהוא ורב חסד אמרו ז&quot;ל: אית חסד ואית חסד, אית חסד דלגו ואית חסד דלבר, חסד דלגו הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי פאת הזקן, ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובג&quot;כ בכהן דלתתא כתיב ביה לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו. מ&quot;ט בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיק, דכהן מסטרא דא קאתי, ותאנא בצניעותא דספרא בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני ולא לקטעא ודלא לאשתצי מעלמא וכו' עכ&quot;ל לענייננו. מכאן נראה כי איסור הקרחה הוא כדי שלא יתמעט מדת החסד, ואפשר שהוא כמ&quot;ש כי דרך החסד להתפשט, ולפיכך צריך ליזהר שלא לעשות מעשה כדי לבטל או למעט אותו ח&quot;ו, והנה עתה בזמן החרבן שגברו האויבים והקליפות בעוה&quot;ר, לפיכך סלק ה' מדת החסד, וכמ&quot;ש הכתוב: השיב אחור ימינו (איכה ב, ג). ולפיכך קרא ג&quot;כ לקרחה שהוא סילוק מדת החסד כמ&quot;ש, ולחגור שק. ענין לבישת השק ידוע שהוא להתיש כח ארבע מאות איש של עשו, וכמו שהאריכו בענין כוונת השק ע&quot;ש. 

והיו בוכין והולכין משער זה לשער זה כאדם שמתו מוטל לפניו, אפשר שהוא על בחינת המלכיות שבכל פרצוף ופרצוף או על בחי' היסודות. אי נמי אומרו והולכין משער זה מיסוד אי' לשער זה הוא יסוד דמלכות, כאדם שמתו מוטל לפניו שהוא מתאבל על שנסתלקו ממנו המוחין וההארות, והנשמה של המת בעצמה הולכת מביתא לבי קברי, וכל זה היו עושים האבות ומרע&quot;ה והב&quot;ה בראשם לסייע עמהם למתק את הדין בכל האפשר, והיה הב&quot;ה בין שנפרש אותו בבינה או במלכות כנז', והיה סופד ואומר אוי לו למלך שבקטנותו הצליח ובזקנותו לא הצליח, אפשר לומר כי המלך שהוא ז&quot;א, בקטנותו בהיותו בסוד קטנות היינו בגלות מצרים שאז היה תלת גו תלת בסוד קטנות, הצליח עד כי נכנסו בו נוה&quot;י דאי' וגם המלכות עלתה עד הבחי' הג' והאירו בה ה' ראשונות דז&quot;א כמ&quot;ש, ובזקנותו שהוא בזמן בנין בית ראשון שעלתה עד בחי' הו', והוא בסוד הזקנה שנעלה עד או&quot;א במוסף שבת, ולא הצליח שחרב הבית בעוה&quot;ר.

'''אָמַר ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּא אַבְרָהָם לִפְנֵי הב&quot;ה והיה בּוֹכֶה וּמְמָרֵט זְקָנוֹ''', אפשר דלא פליג למ&quot;ש לעיל שהב&quot;ה שלח לקרוא אותם ע&quot;י ירמיהו, שאפשר לומר בא אברהם וכו' אחרי שהב&quot;ה שלח לקרא אותו כנז', ואמר שהיה בוכה כמו שפירשנו, וממרט זקנו '''וְתוֹלֵשׁ שְׂעֲר רֹאשׁוֹ''', הנה בס' תורת נתן בפ' תולדות פי' מהר&quot;ר נתן שפירא זצ&quot;ל בשם האר&quot;י זלה&quot;ה, כי יצחק הוא ממזל הח' מסוד השערות עצמם, ואברהם הוא טפת החסד והוא האור שבתוכם עכ&quot;ל. ולפי דרך זה נוכל לומר כי עתה שגבר הדין ונסתלק החסד, לפיכך היה אברהם ממרט זקנו ותולש שער ראשו, למען לא ישלוט הדין, להיותם ריקנים מאור החסד, '''וּמַכֶּה אֶת פָּנָיו''', להיות שלא היה יכול לעלות בסוד חג&quot;ת הנעשים חב&quot;ד שהם הפנים, '''וְקוֹרֵע אֶת בְּגָדָיו''', בסוד: בצע אמרתו (איכה ב, יז). אי נמי על סילוק צ' של הצלם מז&quot;א שבו נרמז סוד הקריעה, '''וְאֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ''', כדי לעורר איזה יחוד בין חו&quot;ב כנודע בסוד כוונת האפר, ומ&quot;מ לא הועיל כלום כי גבר הדין והקטרוג, ולפיכך '''הָיָה מְהַלֵּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְסוֹפֵד וְצוֹעֵק''', כמו שכבר ביארנו מ&quot;ש בענין סוד ההספד והצעקה. '''אָמַר לִפְנֵי הב&quot;ה מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּנֵּיתִי מִכָּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן שֶׁבָּאתִי לִידֵי בּוּשָׁה וּכְלִימָּה זֹאת''', כי אפילו העמים ההולכים כל א' בשם אלקיו, הוא השר שלהם, לא באו לידי חרבן וחורב ושממה כזו, נוסף על זה כי אין גלותם גלות כמשאז&quot;ל (איכ&quot;ר א, כח), ואפשר ג&quot;כ לומר לידי בושה וכלימה זאת, כי להיותו בעל החסד וכמ&quot;ש הכתוב: חסד לאברהם (מיכה ז, כ). וכל ימי היות אברהם בעולם לא הוצרך מדת החסד לעשות מלאכתה. ועתה שלא הועילה כלום אפילו למתק הדין במקצת, אין לך בושה וכלימה גדולה מזו, ולפיכך היה צועק ובוכה לפני הב&quot;ה וכו'. '''כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אַף הֵם קָשְׁרוּ מִסְפֵּד שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת''', פי' כיון שראוהו סופד וצועק וכל שאר הדברים שהיה עושה אאע&quot;ה כדי למתק הדין, ולא היה יכול עד שאמר אוי לי שבאתי לידי בושה וכלימה זאת. חששו פן יתרבה מדה&quot;ד ויגברו החצונים ויחרב העולם ח&quot;ו, ולפיכך אף הם קשרו מספד, לראות אם יוכלו למתק הדין, ולפיכך קשרו מספד שורות שורות, להיות כי מטבע החסד להתפשט, לכן קשרו שורות שורות כנז' אולי בזה היו מורידים מדת החסד וימתקו הדין, ולפי דרכם בהספד שהיו עושים היו מזכירים זכותם של ישראל, וז&quot;ש '''וְאוֹמְרִי' נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עוֹבֵר אוֹרַח''' וגו' (ישעיה לג, ח). '''מַאי נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת''', אפשר דהוקשה לו לבעל המדרש וכי היו מספידים על הדרכים שהיו שוממים, היה להם להספיד על בני אדם שפסקו מהם, וכמ&quot;ש אח&quot;כ שבת עובר אורח. ולפיכך הקשה ואמר מאי נשמו מסילות, כלומר אפילו לפי דרכך היל&quot;ל נשמו דרכים, ועל זה תירץ ואמר '''אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה מְסִלּוֹת שֶׁהִתְקַנְתָּ לִירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹא יְהוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים פּוֹסְקִים מֵהֶם הֵיאַךְ הָיוּ לִשְׁמָמָה''', פי' ידוע כי התפלות עולות דרך העולמות מעולם לעולם, עד שעולים באצילות כל עמידה ועמידה לפי מקומה ושעתה, והנה בעוד שהיו ישראל בארץ היו התפלות עולות בדרכי הקדושה דרך ישר מבלי שום עיכוב, וכשחרב הבית וגלו ישראל כבר אמרו בזוהר פ' שמות (דף ב' ע&quot;ב), שנפל לבן של ישראל כי לא ידעו היאך יתפללו והיאך יעשו שום יחודים, פן יחשב להם ח&quot;ו כעובד ע&quot;ז לסייע כח השר החצוני, עד שנגלה עליהם יחזקאל וא&quot;ל הא שכינתא הכא, ולא הימנוהו עד דאמר להם וארא וכו'. מיד עאל בליבייהו חדוותא שלימא וכו'. וז&quot;ש מלאכי השרת לפני הב&quot;ה מסילות שהתקנת לירושלי' שהם המדורין והשבילים וההיכלות שהתקנת לירושלים שהיא השכינה, שלא יהיו עוברי דרכים פוסקי' מהם, שאפילו הרשעים הנקראי' &quot;עוברי דרכים&quot;, היתה תפלתם מקובלת ועולה דרך המסילות הנזכרות, היאך היו לשממה שנכנסה השממה והקליפה ביניהם, וכמ&quot;ש על מנשה (סנהדרין קג, ב): העלה שממית על גבי המזבח. '''שָׁבַת עוֹבֵר אוֹרַח, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה דְּרָכִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים וְשָׁבִים בָּהֶם בַּחַגִּים הֵיאַךְ שָׁבְתוּ''', כאן אמר ישראל ואמר עוברים ושבים וכו', פי' כי אפילו אם היו עוברים עבירות הנה בשעת הרגל היו מטהרים עצמם ושבים בתשובה, והכתוב מעיד כל ישראל כא' חברים. ויפורש עוברים ושבים, עוברים כל ימות השנה, ושבים בחגים, ועתה איך שבתו ושערי תשובה ננעלו, '''הֵפֵר בְּרִית, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּפַר בְּרִית שֶׁל אַבְרָהָם אֲבִיהֶם שֶׁעַל יָדוֹ מִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם''' וכו', כאן הוסיף לומר רבש&quot;ע להורות כי עי&quot;ז יתקיים העולם לא זולת, ואמרו הופר ברית של אברהם, פי' כי בראותם כי אפילו אאע&quot;ה לא היה יכולת בידו למתק הדין, לפיכך תמהו ואמרו וכי הופר בריתו של אברהם, כי אפילו אם נאמר תמה זכות אבות מ&quot;מ ברית אבות עדיין קיימת ועל ידו מתיישב העולם, '''וְעַל יָדוֹ הִכִּירוּךָ בָּעוֹלָם שֶׁאַתָּה אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ''', פי' כי הנה עד שלא בא אאע&quot;ה לא היה בריה בעולם מכרת אלקותו יתברך, וכמו שהאריך הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;א מהלכות ע&quot;ז, וע&quot;י אאע&quot;ה ויקרא שם אברהם בשם ה', שהקריא שמו בפי כל בריה, ואעפ&quot;י שלעת עתה עדיין כל העמים הולכים איש בשם אלקיו, מ&quot;מ בכל מקום מוקטר מוגש לשמו ית' רק דקרו ליה אלקא דאלקייא, באופן כי אעפ&quot;י שחטאו ישראל, זכותו ובריתו של אברהם ראוי שיהיה קיים, כי עדיין עושה פירות בכל העולם, וז&quot;ש ועל ידו הכירוך בעולם שאתה אל עליון וכו', כי אעפ&quot;י שאת אלקיהם הם עובדים מכירים אותו שהוא אל עליון וכו' כמ&quot;ש, '''מָאַס עָרִים, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה מָאַסְתָּ יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן לְאַחַר שֶׁבָּחַרְתָּ בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה''' [ו]'''אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ''' וגו' (ירמיה יד, יט), ידוע כמה כרכורים כרכרו דוד ושלמה לקדש את ציון וירושלים, ודוד המלך ע&quot;ה בפרט כמה יגיעות יגע עד שמצא מקום ב&quot;ה, וע&quot;י יחודם וקדושתם עם קדושת כל ישראל קדשו את ירושלים וב&quot;ה עד כי אפילו עופות היו בורחים ממנו, כי לכן לא הוצרך לכלה עורב כמו בבית שני, וה' ממעון קדשו ירד עליו באש ע&quot;ג המזבח, והענן מלא את בית ה', וקדושת ירושלים ג&quot;כ אין אחריה היתר. והכלל העולה כי ציון וירושלים כחדא אזלי בקדושה ובטהרה מבלי שום טומאה שבעולם, ולסיבה זו אמרו (ב&quot;ק פב, ב): ירושלים אינה מטמאה בנגעים. שאין צריך כח אחר להוציא את הטומאה, כי כבר יצא ממנה כל טומאה והרי היא בקדושתה, וידוע כי בכל מקום שהקדושה שורה אין כח בטומאה ליכנס שם, וא&quot;כ אפילו חטאו ישראל, ציון וכן ירושלים מה חטאו, וז&quot;ש מלאכי השרת לפני הב&quot;ה מאסת ציון וירושלים, שנכנסה בהם הקליפה והחריבו אותם לאחר שבחרת בהם. ובפרט אם נפרש לפני הב&quot;ה בינה, ידוע ששם אין קליפה שולטת, אדרבה מתוכה כעין החשמל ושולח אור חצון ממנה, ובכל מקום שהוא מגין מן החצונים, ואומר הה&quot;ד המאס מאסת את יהודה שחטאו, אם בציון געלה נפשך כי היא לא חטאה. וכאשר סיימו לבקש רחמים על הדרכים ועל העיר וגם על העולם כלו בכללו, חזרו להיות מבקשי' רחמים על ישראל בפירוש, וזהו לא חשב אנוש. לֹא '''חָשַׁב אֱנוֹשׁ''' (ישעיה לג, ח), '''אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הב&quot;ה אֲפִלּוּ כְּדוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהָיוּ רֹאשׁ לְעֲבוֹדַה זרה לֹא חָשַׁבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל''', כי בדור אנוש פרץ אוקיינוס והציף שלישו של עולם, וכאן '''הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלוֹמִים''' (ירמיה יג, יח). '''בְּאוֹתָהּ שָׁעָה''', אפשר לומר באותה שעה שהזכירו זכותם של ישראל, אז '''נִזְקַק להם הב&quot;ה''', להורות כמו שאמרנו למעלה בשם מהר&quot;ם אלשיך זלה&quot;ה על בני היכן אתם וכו', עיין בספרו. והנה באותה שעה '''נִזְקַק לָהֶם הב&quot;ה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶם מַה לָּכֶם קוֹשְׁרִים מִסְפֵּד בָּעִנְיָן הַזֶּה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת''', כי מטבע הדין להתמעט עד שבטל במיעוטו, ולא להתפשט עד אין תכלית ח&quot;ו, והם השיבו ו'''אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהַבְךָ שֶׁבָּא לְבֵיתְךָ וְסָפַד וּבָכָה מִפְּנֵי מָה לֹא הִשְׁגַּחְתָּ עָלָיו'''. דייקו לומר אוהבך שהוא מצד החסד, שבא לביתך שהיא בינה, וספד ובכה מפני מה לא השגחת עליו, וכיון שלא השגחת עליו אפילו השגחה בעלמא, א&quot;כ נראה כי גברה מדת הדין במאד מאד, ולכן כדי להקל הדין מעל ישראל עשינו מספד שורות שורות, להשפיע הדין על העולם בכללו ובזה יקל על ישראל. '''אָמַר לָהֶם מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אוֹהֲבִי מִלְּפָנַי לְבֵית עוֹלָמוֹ לֹא בָא לְבֵיתִי, וְעַכְשָׁו: מַה לִּידִידִי בְּבֵיתִי''' (ירמיה יא, טו), תחלה לפי דרכו רמז הוא ית' אליהם שעדיין אברהם הוא אוהבו ולא שכח ברית אוהבו כנז', וזהו מיום שנפטר אוהבי לבית עולמו וכו'. ואמנם בעיקר התשובה מלבד מ&quot;ש למעלה כי עתה עלו האבות בנפשם ורוחם ונשמתם ואולי בגופם ג&quot;כ. עוד אפשר לומר כי בה&quot;מ כבר אמרנו מה שאמר הרח&quot;ו זלה&quot;ה, כי בית המקדש הגשמי הוא יסוד דנוק' דעשיה, ועל זה מה שאמרו למעלה בודאי זהו ביתי בסוד הפנימיות, ועתה אפשר לומר מיום שנפטר אוהבי מלפני לבית עולמו, היינו שנסתלק למעלה באצילות למקומו הראוי לו בחסד, אי נמי בבינה למעלה, לא בא לביתי פה למטה בעשיה, ועכשיו מה לידידי בביתי. אפשר לומר דרך רמז, רמז לו ענין מ&quot;ש ז&quot;ל בעליית שבת, כי ע&quot;י שם מ&quot;ה היינו המילוי ממנו עולים ז' תחתונות דעשייה, וזה ע&quot;י שם מ&quot;ב וזה מ&quot;ה לידידי בביתי. הם ג' ידות. כי ד' אחרונה נוכל לומר שהיא משמשת לכאן ולכאן, ואפשר ג&quot;כ שרמז לו כי ע&quot;י מדת החסד שהוא שם הראשון של שם מ&quot;ב עם שאר השם הנטפל אחריו יוכל לעלות העשייה ועי&quot;ז יהיה איזה מיתוק ותיקון. 

'''אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הב&quot;ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִפְּנֵי מָה הִגְלֵיתָ אֶת בָּנַי וּמְסַרְתָּן בִּידֵי הָאוּמּוֹת וַהֲרָגוּם בְּכָל מִיתוֹת מְשׁוּנּוֹת, וְהֶחֱרַבְתָּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מָקוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת יִצְחָק בְּנִי עוֹלָה לְפָנֶיךָ'''. אפשר לומר כי כשראה אברהם כי עדיין לא השגיח הב&quot;ה עליו רק עשה עצמו כמדבר עם המלאכים באומרו להם: '''מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אוֹהֲבִי''' וכו' ולא אמר לו, רק שלא לנוכח שהיל&quot;ל מה לך ידידי בביתי, לפיכך התחיל הוא ואמר לפני הב&quot;ה: '''מִפְּנֵי מָה הִגְלֵיתָ אֶת בָּנַי''', אפילו לא היה רק גלות בלבד לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ יש לי להתאונן על זה שיצאו מרשות הקדושה לרשות סטרא אחרא, ארץ העמים, וע&quot;ז אמר דהמע&quot;ה: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלקים אחרים (ש&quot;א כו, יט). בתתם כח אל השר החצוני שאינו מינם, ובפרט להיותם בני, כי כל ימי הייתי עומד על משתיתה של ארץ לדעת איזה ארץ תהיה יותר נכונה אשר בה יתכן לעבודתו ית', כמ&quot;ש בזוהר פ' לך לך (ח&quot;א ע&quot;ח ע&quot;א). עד כי לבסוף נגלה השי&quot;ת אליו וא&quot;ל לך לך מארצך וכו' אל הארץ אשר אראך. וכמשז&quot;ל והאריכו על זה הרבה בס' הזהר פ' הנ&quot;ל כנ&quot;ל. וז&quot;ש: למה הגלית בני דוקא, ועוד '''מְסַרְתָּם בִּידֵי הָאוּמּוֹת''', עד כי נאחזו בהם החצונים ושלטו עליהם, ואילו בזה היו ניצולים מן המיתה הייתי מתנחם, אבל '''וַהֲרָגוּם בְּכָל מִיתוֹת מְשׁוּנּוֹת''', באופן שלקו ונטלו גופם וממונם, ועוד ידם נטויה עליהם להמיתם במיתות משונות ח&quot;ו, ועוד אפילו אם ישובו ישראל וירצו להתפלל אל ה', אין להם מקום להתפלל בו כי בית המקדש חרב בעוה&quot;ר, וז&quot;ש עוד: '''וְהֶחֱרַבְתָּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ''', ולא אמר והחריבו בית המקדש רק '''וְהֶחֱרַבְתָּ''', כי מה שהיה מתאבל ומתאונן ובוכה הוא על סילוק שכינתו ית', וגם על דרך מ&quot;ש ז&quot;ל (ילקוט איכה, רמז תתר&quot;ט): ממרום שלח אש וכו', [כל רעיה בגדו בה. זה גבריאל ומיכאל שהיו מלמדין עליה זכות, אמר להם הקב&quot;ה מי חביב עליכם, אמרו לפניו ישראל, ואחר ישראל מי חביב עליכם, אמרו לפניו בית המקדש, אמר להם נשבע אני בשמי הגדול שאתם בעצמכם מציתין בו את האור, מיד נטלו גבריאל ומיכאל שני לפידי אש והציתו אש בהיכל ה', והיה היכל קורא על עצמו קינה, שנאמר ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה]. כי הוא ית' היה העיקר. עוד אמר: '''מָקוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת יִצְחָק בְּנִי עוֹלָה לְפָנֶיךָ''', מלבד לפי פשוטו אפשר לומר שבא להגדיל עוד ההספד ולומר כי הגם אם נאמר כמשז&quot;ל (מס' עדיות ח, ו): מקריבי' במקום המקדש אעפ&quot;י שאין בית. גם זה לעת עתה אי אפשר, כי הלא אמרו (רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פ&quot;ב ה&quot;א): מקום המזבח מכוון ביותר. והוא המקום שהקריב עליו אדה&quot;ר, וכן ג&quot;כ הבל ושם עקד אברהם את יצחק בנו כנז', ואי אפשר לכוין הדבר ולמצוא המקום הנזכר עד כי יבא מורה צדק ויורנו את מקומו בבי&quot;א: 

'''כל זה''' אפשר לומר לפי פשוטן של דברים, אבל לפי דרך האמת ידחיקו קצת דברים ויבא על נכון תשובת הב&quot;ה, ש'''אָמַר לוֹ הב&quot;ה לְאַבְרָהָם בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהּ''' וכו'. וזה כאשר נקדים מ&quot;ש מהר&quot;ם זכו&quot;ת נר&quot;ו בס' יודעי בינה בפי' מאמר הזוהר דף קי&quot;ט ק&quot;כ א' בענין העקידה, וכונתו בקיצור ממה שצריך לענייננו, כי הב&quot;ה אמר לאברהם שילך לארץ המוריה, הוא היסוד היינו עטרת היסוד, ובלכתו וירא את המקום מרחוק וכו'. דא יעקב הוא ראש היסוד. ופירש על מ&quot;ש בזוהר חמא ליעקב דזמין למיפק מיניה, כי כן אברהם סודו מיסוד אבא שממנו יצא יעקב, והיינו תורה מורשה קהלת יעקב (דברים לג, ד). ונמצא א&quot;כ שסוד העקידה והייחוד נעשה בשרש היסוד, ושם בנה את המזבח שהוא תקון רחל כנודע. ונחזור לענין שמה שאמר (פי' בזוהר) מיא באשא, והוא הורדת אור החסדים על הגבורות, אשא במיא, הוא אתאדקות הגבורות וביסומן שביסוד למטה מהם וכו' עכ&quot;ל. ובדף ק&quot;כ על מ&quot;ש וירא את המקום דא יעקב דכתיב ויקח מאבני המקום. הקשה למה לא הביא פ' ויפגע במקום, ונתן טעם לדבר עם מה שיפרש בפ' ויצא, ושם בפ' ויצא כתב וז&quot;ל: דע כי העקדה היתה במנחת יוה&quot;כ, ונודע שכל יוה&quot;כ סודו בבריאה מצד עצמה וכו', עד וגם ידוע שבתפלת מנחת יוה&quot;כ כבר עלתה רחל לאימא, וא&quot;כ אז עולם הבריאה עלה אל מקומה באצילות עד כנגד חדוי דמלכא. ולפי זה יום השלישי דא יעקב והוא סוד המקום הנז', דהיינו סוד היכל קה&quot;ק שאז היתה כנגד חזה דזעיר, ולפי ששם מתגלה יסוד אבא לכן אמר מרחוק וכו'. ובסוף על מ&quot;ש בזוהר ויקח מאבני המקום, פי' כי בעולם הבריאה שהוא הכסא לעולם האצילות, בהתכלל היכל הרצון בקה&quot;ק, אז הוא בסוד מטה לזווג ישראל ולאה ואז ויקח מאבני המקום וכו' עד תליסר מרגליטן טבוון וכו'. והם בסוד י&quot;ב שבטים וכו' עכ&quot;ל בקיצור ודלוג, ע&quot;ש כי אני קצרתי הגם שהי&quot;ל להאריך. ועתה נבא לדברי המדרש, כי זהו שאמר אברהם לפני הב&quot;ה, מפני מה הגלית את בני. דקדק אומרו 'את בני', כי להיותו מיסוד אבא, בני יעקב הנמשך ממנו בניו אקרון, ואמר מפני מה הגלית אותם כי להיות כי יעקב שם אותם, היינו י&quot;ב שבטים למעלה בהיכל הרצון בהיותו נכלל בקה&quot;ק בהיותו באצילות, והיו ראויים להיות שם קבועים לעולם וא&quot;כ למה גלו. זאת ועוד להיותם מיסוד אבא, הנה מלכותו בכל משלה, ואפילו ברדתו למטה הנה הוא דוחה את החצונים, וראיה לדבר מפורים כמשז&quot;ל במקומו שנתגלה הארת יסוד אבא והאיר עד העשיה, ובזה ניצולו ממות לחיים, וא&quot;כ למה מסרתם ביד א&quot;ה והרגום בכל מיתות משונות, הפך ממה ששם תלויים ומשם נמשכי' החיים בסוד חיי המלך. ומלבד זה עוד ג&quot;כ והחרבת את בית המקדש שהוא בסוד ה' ראשונה, היינו המלכות מקבלת מן הבינה, כמ&quot;ש למעלה בענין ז' בחינות שיש לנוק', מקום שהעליתי את יצחק בני עולה לפניך, שאז נכלל מיא באשא שהם חסדים על הגבורות, ואשא במיא שנמתקו עם הגבורות למטה במקומם, ועתה לא הועילו שום א' מהדברים אלו להגן ולהציל את ישראל. אמר לו הב&quot;ה לאברהם בניך חטאו ועברו על התורה ועל כ&quot;ב אותיות שבה, '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ''' (דניאל ט, יא). פי' אדרבה ממה שאמרת היא ראיה וטעם לגלות וכל הדברים שאירעו, שהרי בניך הם שרשם ממקום גבוה, ועתה שחטאו הפגם שלהם הגיע למעלה, וגם עברו על התורה אשר היא מורשה לקהילת יעקב, והוא הארת יסוד אבא המתגלה ביסוד ז&quot;א, באופן שהמיתוק הנעשה למטה אשא במיא, עתה נפגם בעברם על התורה, גם המיתוק שנעשה מיא באשא שהוא למעלה בצאת החסדי' מיסוד אי', עברו על כ&quot;ב אותיות שבה. כי הנה ידוע כי כ&quot;ב אותיות הנה הם תחות עלמא דאתי, והם נחלקי' לג' קוים בחב&quot;ד דזעיר כמבואר בכוונת העמידה, באופן שפגמו מלמעלה למטה ונתקלקל התקון שנעשה, הן אותו שנעשה בשעת העקידה כמ&quot;ש על ויקח מאבני המקום שהם י&quot;ב מרגליטן, לפיכך גלו ונחרב המקדש. 

והנה אברהם לא מצא בזה מענה, כי צדיק ה' וישר משפטו, ולכן מה עשה בקש לו דרך אחרת וזהו כמ&quot;ש: '''אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הב&quot;ה''' ['''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם'''], '''מִי מֵעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה''', שבודאי לא ימצא מי שראוי להעיד על זה, וגם ע&quot;י העדות אולי ימצא בהם איזה זכות לומר שהפגם לא היה כ&quot;כ להגלותם ולהחריב את ב&quot;ה, והשיב הב&quot;ה ו'''אָמַר לוֹ תָּבֹא תוֹרָה וְתָעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל''', וזה על דרך מש&quot;ה: ותמוגנו ביד עונינו (ישעיה סד, ו). כי העון עצמו הוא הפגם והוא הנפרע מן האדם עד שיוסר הפגם ההוא, וכן אמרו ג&quot;כ שבשעת פטירתו של אדם רואה את השכינה אפילו אינו ראוי לכך, למען יראה הפגמים שפגם בה בעונותיו, וזהו שאמר התורה עצמה תעיד בהם, שאילו עסקו בה היתה מאירה באור גדול, וזה יפורש ג&quot;כ על פי הדרך שאמרו כי כל א' מישראל יש לו חלק מיוחד בתורה, אמנם הנה הוא בכח ואינו יוצא מן הכח אל הפועל רק בהיות האדם עוסק בתורה ויגע בה ומחדש ומוציא מפיו. ויש לזה ראיות ממקומות רבים בזוהר, ובפרט באידרא בדברי ר' שמעון לחברייא. וכן באה התורה להעיד, היינו להראות הפגמים שעשו בה על שלא עסקו בה, וגם על שעברו על מצותיה. '''אָמַר לָהּ אַבְרָהָם בִּתִּי''', קראה ע&quot;ש משז&quot;ל במקום אחר (ב&quot;ב טז, ב): בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. שפי' המפרשי' ז&quot;ל על התורה. וא&quot;ל '''בִּתִּי אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ עַל מִצְוֹתַיִךְ, וְאֵין לָךְ בּוֹשֶׁת פָּנִים מִבָּנַי''', '''זִכְרִי יוֹם שֶׁהֶחֱזִירֵךְ הב&quot;ה עַל כָּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלֵךְ, עַד שֶׁבָּאוּ בָנַי לְהַר סִינַי וְקִבְּלוּ אוֹתָךְ וְכִבְּדוּךְ, וְעַכְשָׁו אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד בָּהֶם בְּיוֹם צָרָתָם''' עכ&quot;ל. והנה התורה עד שלא ניתנה היתה נעלמת, ולא היתה מאירה כלל לשרידים אשר היו בארץ ע&quot;י מלאכי עליון הקדושים, כמשז&quot;ל רבו של אדה&quot;ר רזי&quot;אל. רבו של שם יופי&quot;אל וכו'. ואחר מתן תורה לא הוצרכו לכך כי ניתנה תורה בתחתונים, ולישראל לבדם ניתן לגלות סודותיה ע&quot;י עסקם בה. וזה פשוט כתבוהו המפרשים והמקובלים ז&quot;ל, ובפרט מהר&quot;ם אלשיך ומהרמ&quot;ע מפאנו זלה&quot;ה, והנה בעת שרצה הב&quot;ה להוריד ולתת תורה למטה כדי שתהיה עיקר תורה בתחתונים, החזירה על כל אומה ולשון ולא קבלוה, והיתה נשארת למעלה מבלי שום הארה, והיתה כולה בכח ולא בפועל, ועל ידי מה שישראל קבלוה נתגלית הארתה בפועל, והם הוסיפו הארה על הארתה, ובפרט דור דעה לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, באופן שקבלה התורה הארה גדולה ע&quot;י ישראל, ולא די זה אלא בכל דור ודור עד זמן החרבן שהיו בני ישראל עוסקי' בתורה היו הארות על הארות עד אין תכלית, והנה אלו הארות לא זזו ממקום תפארתה של תורה הקדושה, והגם כי באו רשעים אח&quot;כ ועברו על מצותיה ופגמו קדושתה, ואפילו אם נאמר שהפכו דבריה למינות ח&quot;ו, על דרך מ&quot;ש הכתוב: ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה' אלקיהם (מלכים ב יז, ט). הנה קדושת הארתה ראשונה מאירה, באופן כי אפילו לפי מה שחטאו ישראל ופגמו בתורה, מ&quot;מ עדיין היא קרובה לריוח אצלם יותר מן ההפסד, וא&quot;כ לא לכבוד אליה יחשב להעיד על ישראל, אדרבה עליה יאמר כוסה קלון ערום (משלי יב, טז). וזהו מאמר אאע&quot;ה את באה להעיד וכו' ואין לך בושת פנים מבני. שאם אמרו (ב&quot;ק צב, ב): בירא דשתית מיניה מיא לא תשדי ביה קלא, כל שכן בהיותו נהנה ממנו והנאתו ניכרת, הלא יכלם מלדבר נגדו וקולו לא ישמע. והנה בתחלה א&quot;ל את באה להעיד על ישראל, ואח&quot;כ אמר אין לך בושת פנים מבני. קראם בתאר 'בני', כי להיותם בני יעקב יוצאים מיסוד אבא, לפיכך קבלו התורה, ועתה בבא התורה להעיד נגדם בפני אאע&quot;ה אשר הוא ביסוד אבא כמ&quot;ש לעיל, הרי הוא כאילו באה להעיד בפניהם, וראוי הוא שתהיה לה בשת פנים מהם, וא&quot;ל '''זִכְרִי יוֹם שֶׁהֶחֱזִירֵךְ הב&quot;ה עַל כָּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלֵךְ, עַד שֶׁבָּאוּ בָנַי לְהַר סִינַי''' '''וְקִבְּלוּ אוֹתָךְ וְכִבְּדוּךְ'''. ואותו הכבוד עדיין הוא קיים לעולם אצלך, '''וְעַכְשָׁו אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד בָּהֶם בְּיוֹם צָרָתָם''', דומה למ&quot;ש כי בהיות האדם חולה, או אשה יושבת על המשבר, אין ראוי באותה שעה להזכיר עונותיו או עונותיה כדי שלא לעורר מדת הדין נגדם, אף כאן אין ראוי לך להעיד מן הטעם שכתבנו. עוד נוכל לומר בהקדים מ&quot;ש בס' עץ חיים על פ' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל (תהלים עח, ה). כי ישראל הוא חצי העליון דז&quot;א אשר שם יסוד דאבא סתום, וממנו יוצא התורה ונגלה למשה במקום חצי התחתון דז&quot;א אשר הוא כנגד יעקב, וזהו ויקם עדות ביעקב. כי יעקב הוא עדות שהתורה שם למעלה בחלק ישראל, ומפני שיעקב בחלק התחתון, נקט שם קימה וזהו תורה צוה לנו משה מלגו, ומשם מורשה קהלת יעקב שהוא מלבר בגלוי עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר: '''אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל''', שפגמו בסוד התורה בהיותה למעלה במקום הסתום, והיינו כמ&quot;ש שלא עסקו בה לגלות סודותיה למטה, '''וְאֵין לָךְ בּוֹשֶׁת פָּנִים מִבָּנַי''', שהם בני יעקב כמ&quot;ש ששם התורה בגלוי כמ&quot;ש, '''זִכְרִי יוֹם''' וכו'. שאז ע&quot;י ישראל נתגלית הארת התורה כמ&quot;ש, ואין ראוי להעיד על הפגם הנז' אף אם נאמר שפגמו, ולכן '''כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה הַתּוֹרָה''' ['''כָךְ'''] '''עָמְדָה לְצַד אֶחָד וְלֹא הֵעִידָה בָּהֶם''', מן הטעם הנזכר. וגם להיות שישראל היינו בני יעקב מעידים פה למטה על שלמות התורה למעלה, אין ראוי שתעיד נגדם. '''אָמַר לוֹ הב&quot;ה לְאַבְרָהָם יָבוֹאוּ כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת וְיָעִידוּ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל''', כי אף אם נאמר שלא חטאו ופגמו למטה, יבואו כ&quot;ב אותיות שהם יוצאות מבינה ויורדות בזעיר, ויעידו בהם בישראל שחטאו במקום מיא באשא, ששם החסדי' למעלה אשר הם ממתיקים את הגבורות, ולפיכך שלטה בהם מדת הדין, '''מִיָּד בָּאוּ כ&quot;ב אוֹתִיּוֹת, בָּאָה הַאל&quot;ף לְהָעִיד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה. אָמַר לָהּ אַבְרָהָם, אל&quot;ף אַתְּ רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת וּבָאת לְהָעִיד עַל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם צָרָתָם, זִכְרִי יוֹם שֶׁנִּגְלָה הב&quot;ה עַל הַר סִינַי, וְלֹא קִבְּלוּךְ אוּמָּה וְלָשׁוֹן אֶלָּא בָּנַי, וְאַתָּ בָּאָה לְהָעִיד בְּבָנַי''' וכו' עכ&quot;ל. להבין זה צריך להביא משז&quot;ל הובא בילקוט פ' במדבר (רמז תרפ&quot;ד) וז&quot;ל: בשעה שקבלו ישראל את התורה, נתקנאו אומות העולם בהם, מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות, סתם פיהם הקב&quot;ה א&quot;ל הביאו לי ספר יוחסין שלכם, הבו לה' משפחות עמים (תהלים צו, ז). כשם שבני מביאים, ויתילדו על משפחותם (במדבר א, יח). וכו' עכ&quot;ל. והגם שנראה שאינו לענייננו יש להקשות שהרי החזיר הב&quot;ה את התורה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלה, ועתה למה נתקנאו. וי&quot;ל שהיו סבורים שגם ישראל לא יקבלוה, וכשראו שקבלו אותה אז תמהו, וז&quot;ש המדרש: &quot;בשעה שקבלו ישראל את התורה&quot;, ואינו אומר בשעה שנתן הב&quot;ה תורה לישראל, ובקנאתם על זה אמרו: &quot;מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות&quot;, כי כיון שראו כי כל האומות פחדו מלהתקרב, מה ראו ישראל שלא פחדו אדרבא נתקרבו, וזהו &quot;מה ראו להתקרב יותר מן האומות&quot;, והב&quot;ה סתם פיהם באמר להם הביאו ספרי יחוסיכם וכו'. וזה על דרך מ&quot;ש במקום אחר בענין (טור או&quot;ח סי' ת&quot;ל): והיו שניהם קהות האמור בקרבן פסח, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ואח&quot;כ הלכו בכלימה במכת בכורות, שאז נתגלו היות כלם ממזרים, משא&quot;כ בישראל לא נחשד א' מהם על העריות, בני ישראל נחתין בני ישראל סלקין (ויק&quot;ר לב, ה), ולפיכך להיות שלא נטו אחרי החומר וזרמת הזנות, רוח טהרה שבהם העיר אותם לקבלת התורה ולקרב עצמם, כאשר כן נתקרבו אל ה' אלקינו משא&quot;כ באומות. העולה מזה כי להיות ישראל נזהרים מן הזנות לפיכך קרבנו המקום לעבודתו ולתורתו. והנה בזוהר פ' חיי שרה דף קל&quot;א ע&quot;ב על פ' אשר אנכי יושב בקרבו (בראשית כד, ג). אנכי דייקא, כתיב אשר אנכי וכתיב אנכי עשיתי ארץ, וכל דא בגין דלא לאסתאבא בהו וכו' עכ&quot;ל. ופירש הרמ&quot;ז נר&quot;ו בספר יודעי בינה ז&quot;ל על זה רמז נכון לחומר הבא על הגויה, וזה תדע במה שאמר הרב זלה&quot;ה כי מלת אני היא המלכות בסוד שם ב&quot;ן וט' אותיות כמנין אנ&quot;י, אך בהאיר בה הנקודה הפנימית שהיא הכתר שלה אז נק' אנכי. והנה בפ' בשלח דף ס' תמצא שעון זה פוגם בתנה&quot;י דז&quot;א, ששם סיום יסוד אי' שבו שם של ב&quot;ן, בסוד חסד דגנוז בפום אמה, והיא מדת אברהם ממש וכו' עכ&quot;ל לענייננו. והנני מוסיף לפי דרכו שזהו מה שאמר הכתוב אשר אנכי, היינו הבינה הנק' אשר אנכי כמ&quot;ש, ובזוהר פ' בשלח דף ס&quot;א ע&quot;א האריך הרבה כמ&quot;ש הרב נר&quot;ו. והעולה מדבריו בסוף כתיב: ת&quot;ח לא בעא קב&quot;ה למיהב להו אורייתא עד דקריבו בהדיה, ובמה קריבו בהדיה בגילוייא דרשימו דא כמה דאתמר עכ&quot;ל. דוק אמרו 'בגילוייא' שנשאר אות ברית קדש מגולה ולא נתכסה בטומאות נשג&quot;ז (כידוע שהבא על הגויה מכסה אות ברית קדש), וזהו כמה דאיתמר, כי כל דברי הזוהר שם הוא לפרש כל פ' ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך על אזהרת נשג&quot;ז, ובזה תשמע לקול ה' אלקיך. וז&quot;ש אברהם: '''אַתְּ רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת''', והיא בסוד כתר כמ&quot;ש על אמ&quot;ש בג&quot;ד כפר&quot;ת, בסוד י' ספירות כסדרן מלמעלה למטה, '''וּבָאת לְהָעִיד בְּיִשְׂרָאֵל''', שהם עולים בנשמותיהם עד שם, '''זִכְרִי יוֹם שֶׁנִּגְלָה הב&quot;ה עַל הַר סִינַי וּפָתַח בָּךְ: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ''', אנכי דייקא ולא אני מן הטעם שאמרנו. '''וְלֹא קִבְּלוּךְ אוּמָּה וְלָשׁוֹן''', מן הטעם שאמרנו שהיו מטונפים בעריות. ואפילו הוה בהו רשימא קדישא לא הוה אתגלייא, כמ&quot;ש כי כל הגוים ערלים (ירמיה ט, כה). ולכן לא קבלוך '''אֶלָּא בָּנַי''', להיותם טהורים שלא נטמאו כנז', '''וְאַתּ בָּאָה לְהָעִיד''' בהם, '''מִיָּד עָמְדָה לְצַד א' וְלֹא הֵעִידָה בָּהֶם'''. אמנם להיות כי זה לא היה רק בעת נתינת התורה, לפיכך מצאה אות ב' מקום לבא להעיד נגד ישראל, ולפיכך '''בָּאתָה אוֹת בי&quot;ת לְהָעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לָהּ אַבְרָהָם,''' '''בִּתִּי אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד עַל בָּנַי, שֶׁהֵם זְרִיזִין בַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה שֶׁאַתְּ בְּרֹאשׁ הַתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים''' וכו'. הנה על דברי אברהם אלו יקשה, כי הלא על זה אנו דנים שבאו להעיד על שעברו ישראל על התורה, ואם היו זריזים בה לא היו גולים, אבל אפשר לדקדק אומרו ''''שֶׁהֵם זְרִיזִים בַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה'''&lt;nowiki/&gt;', מה לו להזכיר חמשה חומשי תורה, ומה היא זריזותם בהם, ולכן לתרץ הכל אפשר לומר שכוונתו על קריאת התורה בביה&quot;כ בשני ובחמישי ובשבת קדש, אשר בזה ישראל זריזים הם. והנה בענין הוצאת ס&quot;ת הוא גילוי יסוד אבא כידוע מס' הכוונות, וא&quot;כ ע&quot;י גילויו ינוסו החיצונים, ואמנם היאך תשובה זו נכונה לאות ב' אשר עי&quot;ז שתקה, אפשר לומר כי הנה בס' הזוהר פ' בראשית (בהקדמה דף ג' ע&quot;א) אמרו: אעל את ב' אמרה קמיה, רבון עלמא ניחא לך למברי בי עלמא, דבי מברכאן לך עילא ותתא, א&quot;ל קב&quot;ה הא ודאי בך אברי עלמא ואת תהא שירותא למברי עלמא וכו' עכ&quot;ל. והנה ע&quot;י קריאת התורה בפרט ביום ש&quot;ק מידי שבת בשבתו כל שבת ושבת פרשה הראויה לו, אמרו בזוהר פ' ויקהל (ח&quot;ב ר&quot;ו ע&quot;ב): סלקן אינון מילין דההיא פרשתא דאשתלים בצבורא, ונטיל לון ההיא רתיכא דממנא בההיא פרשתא, וסליק לון קמיה קב&quot;ה, ואינון מילין ממש קיימין קמיה וכו'. ולמעלה מזה אמר בענין קריאת ס&quot;ת (שם ע&quot;א): דהא אתברכת ואתעטרת כורסייא מרזא דתורה שבכתב, ותמן אעיל כל אינון דיוקנין ואיהי אתקדשת מיניה, בעי לאתחזאה באתוון לחודייהו כדקא יאות, וכדין כלא אתקדש בקדושה עילאה כדקא חזי, כל שכן וכל שכן בהאי יומא עכ&quot;ל. הנה מפשט דברי הזוהר הנז' נראה כי על ידי קריאת התורה מתברכי' עליונים ותחתונים, וכיון שהתורה מתחלת בב' מן הטעם שבה מברכאן לך לעילא ותתא, אין ראוי שתעיד נגד ישראל הקוראים בתורה וזריזים להשלים הפרשיות בעתם, ועי&quot;ז אתברכאת ואתעטרת כורסייא וכו' עד וכולא אתקדש בקדושה עילאה וכו'. ומ&quot;ש אח&quot;כ: כל שכן וכל שכן בהאי יומא. אפשר לומר שכיון שביום ש&quot;ק מתגלים ז' תחתונות דאבא שבהם עולה הזעיר ביוצר דשחרית, והם סוד ז' שעולים לקרוא בתורה לפחות בשבת, הנה בהם מתגלה בהם אור החסד. וידוע שאות ב' היא בחסד, אם מטעם וסוד אמ&quot;ש בג&quot;ד כפר&quot;ת שאמרנו לעיל, ואם ג&quot;כ לפי סדר אח&quot;ס בט&quot;ע, א' בחסד ח' בגבורה ס' בת&quot;ת, ב' חוזר בחסד. ולפיכך מתגלית הברכה כמ&quot;ש ואתברכת כורסייא וכו' יותר ביום השבת מבשאר ימי קריאת התורה, כל הני מילי מעלייתא הנעשים ע&quot;י ישראל בקריאת התורה, שמתגלה הארת יסוד אבא שבו עיקר הברכה כידוע מכוונת הברכות, וכן ג&quot;כ אתברכא ואתעטרא כורסייא שהיא המלכות, מתורה שבכתב שהוא יסוד אבא ג&quot;כ, ומלבד זה מה שעולה כל פרשה ופרשה בזמנה כנז', אין ראוי שהב' שנרמזה בה ברכה, ולפיכך התחילה התורה בה, שתעיד נגד ישראל, ולפיכך '''מִיָּד עָמְדָה בי&quot;ת לְצַד א' וְלֹא הֵעִידָה בָּהֶם כְּלוּם'''. אמנם להיות כי מה שמתגלה על ידי קריאת התורה אינו אלא לפי שעה כמ&quot;ש בס' הכונות, (הגם כי אין האורות בטלים למעלה ח&quot;ו), ולכן לפי הטעם הנז' מצאה מקום אות ג' ו'''בָּאתְ גימ&quot;ל לְהָעִיד בְּיִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהּ אַבְרָהָם גימ&quot;ל אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד בְּבָנַי שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה, כְּלוּם יֵשׁ אוּמָּה שֶׁמְקַיֶּימֶת מִצְוַת צִיצִית שֶׁאַתְּ נְתוּנָה בָּרֹאשׁ, אֶלָּא בָּנַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ'''. הנה סוד מצות ציצית הוא המשכת אור מקיף מחכמה דאימא, והיינו בזמן התכלת, ובזמן הזה שאין כאן תכלת הוא מרוח בינה דאי', והם שזורים שנכלל ג&quot;כ רוח הבינה עם רוח הגבורה, וזה פשוט בס' הכוונות. והנה בבא אות ג' להעיד '''אָמַר לָהּ אַבְרָהָם גימ&quot;ל''', לא אמר לה בתי כמה דאמר אל התורה ולאות א' ואות ב', מפני שאלו רמוזים מצד אבא שמשם אברהם, אבל לאות ג' שרומזת לגבורה כמ&quot;ש בסוד אמ&quot;ש בג&quot;ד כפר&quot;ת כמ&quot;ש, וגם לפי מה שיאמר לה בענין הציצית אשר הוא בבינה דאי' כמ&quot;ש, לפיכך אמר לה '''גימ&quot;ל אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד''' וכו', '''כְּלוּם יֵשׁ אוּמָּה שֶׁמְקַיֶּימֶת מִצְוַת צִיצִית''', ועי&quot;ז ימשיכו בכל יום תמיד אור מקיף מצד הבינה, באופן כי אעפ&quot;י שחטאו מ&quot;מ ע&quot;י המשכת אור מקיף מצד הבינה, שהם ממשיכים בכל יום ע&quot;י מצות ציצית, ראוי הוא שלא ישלטו בהם החצונים, ובפרט בהכלל עמה כח הגבורה, והיינו גדילים שהם שזורים וכפולים, וכל שכן בזמן היות לנו התכלת שאז היו ממשיכים מרוח חכמת הבינה וכלול עמה החסד, וז&quot;ש: '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ'''. וזו היא תשובה נצחת, כי באמת על כל פשעים תכסה אור מקיף של אי' ולא יהיה ניכר, ובפרט אם נאמר שחטאו בכ&quot;ב אותיות התורה היוצאות מאי', עתה על ידי אור מקיף של אימא יתוקן הכל. לפיכך '''עָמְדָה גימ&quot;ל לְצַד א' וְלֹא הֵעִידָה כְּלוּם'''. גם שאר האותיות ראו שזו היא תשובה נצחת כוללת לכלם, לכן שתקו כלם גם הם, וז&quot;ש אח&quot;כ '''וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהִשְׁתִּיקָן אַבְרָהָם''' אָבִינוּ ע&quot;ה, '''נִתְבַּיְּישׁוּ וְעָמְדוּ בְּעַצְמָן וְלֹא הֵעִידוּ בְּיִשְׂרָאֵל'''. '''מִיָּד פָּתַח אַבְרָהָם לִפְנֵי הב&quot;ה וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְמֵאָה שָׁנָה נָתַתָּ לִי בֵּן''' וכו'. אפשר שכיון לומר בן מאת שנה, לרמוז למשז&quot;ל כי בכוונה מכוונת המתין הב&quot;ה לתת לו את יצחק למאת שנה, אחר שכלה כחו וכלתה ממנו הקליפה והוסר ממנו הערלה, ואח&quot;כ יצא ממנו יצחק נקי וטהור. וא&quot;כ יצחק בעצמו לא היה צריך שום צירוף, ומ&quot;מ '''כְשֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְהָיָה בָּחוּר בֶּן ל&quot;ז שָׁנָה אָמַרְתָּ לִי הַעֲלֵהוּ עוֹלָה לְפָנַי, וְנַעֲשֵׂיתִי עָלָיו אַכְזָרִי וְלֹא רִחַמְתִּי עָלָיו, אֶלָּא אֲנִי בְּעַצְמִי כָּפַתְתִּי אוֹתוֹ, וְלֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנַי''' וכו'. זה יובן במ&quot;ש מהררח&quot;ו זצ&quot;ל בא' מהפי' שהביא מהר&quot;ר זכות נר&quot;ו בשמו, שעד ל&quot;ז שנה היה עדיין בבחי' גבורה שבנוק' תתאה, היינו בבחי' גבורות שבמלכות, ואח&quot;כ ע&quot;י העקידה השלים גבורה דדכורא. ופי' הרמ&quot;ז נר&quot;ו הנז' כי שלשים הם נה&quot;י, וב' שלישי ת&quot;ת הם ז' הרי ל&quot;ז עכ&quot;ל. הרי מכאן נראה כי יצחק בן ל&quot;ז שנה כבר עלה ב' שלישי ת&quot;ת שהם ז' תחתונות, והתחיל לעלות למעלה מזה שהוא בדע&quot;ת, וזהו '''כְשֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ''' דוקא, '''וְהָיָה בָּחוּר''' שהיה נבחר ולא היה צריך שום צירוף כמ&quot;ש, '''בֶּן ל&quot;ז שָׁנָה''', וזה ג&quot;כ כמ&quot;ש, '''אָמַרְתָּ לִי הַעֲלֵהוּ עוֹלָה לְפָנַי''', כדי לתקן ולמתק אשא במיא כמ&quot;ש, '''וְנַעֲשֵׂיתִי עָלָיו אַכְזָרִי וְלֹא רִחַמְתִּי עָלָיו'''. הגם כי אני במדת החסד כבשתי את רחמי לעשות רצונך, '''אֶלָּא אֲנִי בְּעַצְמִי כָּפַתְתִּי אוֹתוֹ''' וכו' כדי לכבוש ולמתק מדת הדין, '''וְלֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנַי'''. '''פָּתַח יִצְחָק וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁאָמַר לִי אַבָּא: אֱלֹקִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶֹּׂה לְעֹלָה בְּנִי, לֹא עִכַּבְתִּי עַל דְּבָרֶיךָ וְנֶעֱקַדְתִּי בִּרְצוֹן לִבִּי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּפָשַׁטְתִּי אֶת צַוָּארִי תַּחַת הַסַּכִּין, וְלֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנַי''' ע&quot;כ. פי' לא עלה במחשבה בתחלה ליצחק להיות נשחט, רק כאשר אמר לו אברהם אלקים יראה לו השה, ואם לאו לעולה בני כמו שפי' ז&quot;ל, כי הן אמת כי כל הקרבנות באים לתקן החיצוניות, ועתה היה צריך לתקן הפנימיות ע&quot;י עצמו והיינו לעולה בני, מיד קבל עליו יצחק וילכו שניהם יחדיו, לייחד החו&quot;ג בפנימיותם. וז&quot;ש '''כְּשֶׁאָמַר לִי אַבָּא''' וכו' '''לֹא עִכַּבְתִּי עַל דְּבָרֶיךָ'''. והאריך בדבריו: '''וְנֶעֱקַדְתִּי בִּרְצוֹן לִבִּי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ''', שהיא מלכות אילנא דמותא, כדי ליחד שמך ולעשות רצונך, וכן '''פָשַׁטְתִּי צַוָּארִי תַּחַת הַסַּכִּין''', כדי להוציא את דמי ולתקן הפנימיות ולהוציא מדת הדין, ועתה '''לֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנַי'''. 

'''פָּתַח יַעֲקֹב וְאָמַר''' ['''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם''']''', לֹא עֶשְׂרִים שָׁנָה עָמַדְתִּי בְּבֵית לָבָן, וּכְשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּיתוֹ פָּגַע בִּי עֵשָׂו הָרָשָׁע וּבִקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת בָּנַי וּמָסַרְתִּי עַצְמִי לְמִיתָה עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁיו נִמְסְרוּ בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם כַּצֹּאן לְטִבְחָה, לְאַחַר שֶׁגִּדַּלְתִּים כְּאֶפְרוֹחִים שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים וְסָבַלְתִּי עֲלֵיהֶם צַעַר גִּידּוּל בָּנִים, כִּי רוֹב יָמַי הָיִיתִי בְּצַעַר גָּדוֹל בַּעֲבוּרָם, וְעַתָּה לֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת לְרַחֵם עַל בָּנַי''' וכו'. אפשר לפרש כונת יעקב אבינו ע&quot;ה באמרו: '''לֹא עֶשְׂרִים שָׁנָה עָמַדְתִּי בְּבֵית לָבָן''', כי כל כונתו בעמדו בבית לבן היתה להוציא ניצוצות שהיו טמונות שם, כאשר כן עלה בידו והוציא ד' נשיו בטהרה ובקדושה, וכן כל השבטים ואת דינה בתו, וכשיצא מבית לבן פגע בו עשו הרשע ובקש להרוג בניו, כי בתחלה היה עשו סבור כי יעקב ישאר נטמע בבית לבן, וכשראה כי אדרבה הוציא נשמות בניו והתחילה הקדושה להתפשט ולהתרבות, ולפיכך בקש להרגן, ויעקב מסר עצמו עליהן, הן בהיותו נפגש עם המלאך הוא שטן הוא יצה&quot;ר וכו' הוא שרו של עשו. וגם נגד עשו פה למטה, והוא עבר לפניהם (בראשית לג, ג). כמ&quot;ש ז&quot;ל. ועכשיו נמסרו כצאן לטבחה ביד אויביהם, אשר אין כוונתם כי אם לעזור לרעה ולטמוע אותם ביניהם ח&quot;ו, לולי ה' עזרתה לנו. וזה '''לְאַחַר שֶׁגִּדַּלְתִּים כְּאֶפְרוֹחִים שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים''', דמיון מ&quot;ש בס' הזוהר (זח&quot;ג רל&quot;ח ע&quot;ב): ביצים אלו בעלי מקרא, אפרוחים אלו בעלי משנה. והכוונה כי אפילו לאחר שהוציא אלו הנשמות של בניו בפרט, עדיין לא ידעו ולא נתחזקו בקדושתם עד שהגדילו ולמדם יעקב אבינו ע&quot;ה תורה והדריכם בדרך ה'. וזהו '''וְגִּדַּלְתִּים''' וכו' '''וְסָבַלְתִּי עֲלֵיהֶם''' וכו'. כמאמרם ז&quot;ל (ב&quot;ר פד, ג): לא שלותי מלבן, ולא שקטתי מעשו, ולא נחתי מדינה, ויבא רוגז של יוסף. וכל כוונתי היתה כאשר עלתה בידי, גם כי היה בצער גדול כדי להוציא את הטומאה ויהיו נשמות קדושות, ויהיה הצירוף שלם בגלות וטלטול, ויצטרפו ויתלבנו כראוי, '''וְעַתָּה לֹא תִזְכּוֹר לִי זֹאת לְרַחֵם עַל בָּנַי''', שלא יטמאו בין האומות ח&quot;ו. 

'''פָּתַח משֶׁה וְאָמַר''' ['''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם''']''', לֹא רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיִיתִי עַל יִשְׂרָאֵל מ' שָׁנָה וְרַצְתִּי לִפְנֵיהֶם כְּסוּס בַּמִּדְבָּר, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ גָּזַרְתָּ עָלַי בַּמִּדְבָּר יִפְּלוּ עַצְמוֹתַי, וְעַכְשָׁיו שֶׁגָּלוּ שָׁלַחְתָּ לִי לִסְפּוֹד וְלִבְכּוֹת עֲלֵיהֶם'''. הנה מרע&quot;ה עליו נאמר: ויהי בישורון מלך (דברים לג, ה). ופי' המפרשים ז&quot;ל שהוא מלך על נשמותיהם של ישראל. והנה הוא מלמדם תורה לכל א' כראוי לו, וכן הוא אומר בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב, ז). ומ&quot;ש לו הב&quot;ה דבר אל בני ישראל, למד אותם אליהם, ומ&quot;ש לו הב&quot;ה לאמרם בינו לבין עצמו לא גלה אותם רק בינו לבין עצמו, וסוף דבר הואיל משה באר את התורה, וגלה להם סודותיה במה שהורשית לגלות, וכשהגיע זמן שיכנסו לארץ. יש ב' נוסחאות: א' גזרת עליהם במדבר יפלו עצמותם. ואהדר לגבי ישראל דור המדבר שמתו. ונוסח אחר: גזרת עלי במדבר יפלו עצמותיך. ואהדר לגבי מרע&quot;ה, ושניהם אמת וגם שניהם גרמו הגלות, אם על דור המדבר נאמר וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים וכו'. גם אילו נכנס מרע&quot;ה לארץ ישראל לא היה גלות לישראל, באופן כי מה' היתה מתחלה למען ילכו בגלות, '''וְעַכְשָׁו שֶׁגָּלוּ שָׁלַחְתָּ לִי לִסְפּוֹד וְלִבְכּוֹת עֲלֵיהֶם''', והנה יותר טוב היה להניחני לעשות התקון הראוי מתחלה כדי שלא יגלו בהיותי נכנס לארץ, '''זֶהוּ הַמָּשָׁל שֶׁאוֹמְרִים בְּנֵי אָדָם מִטּוּב אֲדוֹנִי לֹא טוֹב לִי וּמֵרָעָתוֹ רַע לִי'''. ויהיה פי' לפי מ&quot;ש שבשעת התיקון הראוי למנוע הרע שלא יבא, לא רצה השי&quot;ת שמשה יעשהו, ובעת רעה אז שלח לספוד ולבכות כדי למתק הדין כמ&quot;ש, והנה על כל דברי אברהם יצחק ויעקב ומשה לא השיב השי&quot;ת. ואפשר שלא חשש להשיב להם שכבר אמר במספיק במ&quot;ש שחטאו ועברו על התורה ועל כ&quot;ב אותיות, ואע&quot;ג שהשתיק אותם אברהם ולא העידו, מ&quot;מ לפניו ית' נגלו כל תעלומות ואין צריך עדות. אמנם האבות ע&quot;ה, ומרע&quot;ה יותר מכלם חשב כי הוא ית' היה מסכים לדבריהם, הגם כי שתיקתו ית' אפשר לומר שלא היתה אלא מפני שלא תקטרג מדת הדין, ולפיכך '''בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לְיִרְמְיָהוּ, לֵךְ לִפְנֵי שֶׁאֵלֵךְ וַאֲבִיאֵם וְאֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם'''. והיה חושב היות כחו מן האבות, כי אברהם היה נאחז בו ישמעאל, ויצחק עשו, ויעקב אע&quot;ה גם כי היה מטתו שלימה מ&quot;מ מצינו שהוצרך לרדת למצרים כדי לצרף וכו' כמשז&quot;ל, אבל מרע&quot;ה אמר: '''אֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם''', כי לא היתה אומה ולשון שיהיה בו אחיזה, ולא הוצרך לגלות וצירוף, אדרבה עמד בבית פרעה כדי לכוף אותו, וכל העליונים והתחתונים היו סרים למשמעתו, ואפילו מלאך המות נעשה אוהבו, והיה טוב מתחלתו ועד סופו, ולפיכך אמר: '''אֵלֵךְ וַאֲבִיאֵם וְאֶרְאֶה מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם'''. והנה '''אָמַר לוֹ יִרְמְיָהוּ אִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ מִפְּנֵי הַהֲרוּגִים''', אפשר לומר כי כונת ירמיהו היתה לומר כי להיות כי במתים שולטים רוחות רעות, ובפרט בהרוגים וכל שכן באלו שרשעים היו בחייהם, ויש לחוש שמא ידבקו בהם ויטמאו אותם, ובמקום תיקון יעשו קלקול ח&quot;ו, ומרע&quot;ה השיב ו'''אָמַר לוֹ אַף עַל פִּי כֵן''', כי לא היה ירא משום דבר, כי לא יגור במגורו רע, ולכן '''מִיָּד הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָהוּ לְפָנָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל''', למדקדק בדברי המדרש נראה שיבא מדוייק על נכון מ&quot;ש למעלה, שיכול להיות כי ירמיהו נשתטח על קברי האבות ועל שפת הירדן בשביל מרע&quot;ה, והעלה מ&quot;נ עד שנתלבשו בו נשמות האבות ומרע&quot;ה, וזהו ג&quot;כ שאומר שהיה הולך מרע&quot;ה והוא היה ההולך ומוליך לפניו ירמיהו. והנה בודאי לא נעלם מבני ישראל, ובפרט אל הכשרים שבהם שהיה להם עין יפה וספיריי כעין נבואה להכיר כשראו את ירמיהו, והכירו שנתלבש בו נשמת מרע&quot;ה, ולפיכך אמר: '''רָאוּהוּ לְמשֶׁה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה''', הנה '''בָּא בֶּן עַמְרָם''' ['''מִקִּבְרוֹ'''] '''לִפְדוֹתֵינוּ מִצָרֵינוּ'''. וכבר אמרתי כי כל זה דרך דרש, והאמת יורה דרכו והפשט לא יופשט. אמנם במ&quot;ש '''עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל''', אפשר לומר ע&quot;ד מ&quot;ש בפירוש פ' טבעו בארץ שעריה (איכה ב, ט - שה&quot;ש ב, טז). ושם נבאר פי' על נהרות. ונפרש על נהרות שהם בחי' היסודות הנקראי' כל א' מהם נהר, ובהקבצם יחד יקראו נהרות, ואז בחורבן בית המקדש בעוה&quot;ר נתבלבלו הצנורות, וזהו על נהרות בבל. והנה הלכו משה וירמיהו בעיונם ובבקשתם עד שראו שנתבלבלו הדברים בעוה&quot;ר, וזהו '''עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל'''. והנה ירמיה היה לפניו של משה, כשמו כן הוא כמ&quot;ש למעלה בשם ס' הזוהר פ' תצוה (ח&quot;ב קע&quot;ט ע&quot;ב): ירי&quot;ם י&quot;ה. ומשה ג&quot;כ מי כמוהו אשר הוא מיסוד או&quot;א, ועליהם נאמר מקולות מים רבים וכו'. כמשז&quot;ל בקבלת שבת ובאכילת ערב יה&quot;כ. ומרע&quot;ה וכן ירמיהו ג&quot;כ הכירו איך נתבלבלו הנהרות הנז' כמ&quot;ש, והנה כשהגיעו לשם '''רָאוּהוּ לְמשֶׁה רַבֵּינוּ ע&quot;ה, אָמְרוּ זֶה לָזֶה בָּא בֶּן עַמְרָם מִקִּבְרוֹ לִפְדוֹתֵינוּ מִיַּד צָרֵינוּ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי''', בזה הורה כי מה שלא השיב הוא ית' עד עתה לכל דברי האבות ומרע&quot;ה, הוא מפני שלא חשש להשיב, אבל האמת כן הוא כי כיון שנתבלבלו הדברים והצינורות והנהרות, מוכרח הוא שיגלו להשיב הדברים להוייתן הראשונה, לפיכך גם מרע&quot;ה הודה לזה, '''מִיָּד אָמַר לָהֶם משֶׁה בָּנַי לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶלָּא הַמָּקוֹם יַחֲזִיר אֶתְכֶם בִּמְהֵרָה וְהִנִּיחַ אוֹתָם'''. וכיון שראו ישראל שזכות משה לא הועיל להם, מיד '''הֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִיָּה גְדוֹלָה עַד שֶׁעָלְתָה בְּכִיָּיתָם לַמָּרוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב:''' '''עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ'''. כבר פירשנו במקום אחר על פ' ויבך חזקיהו בכי גדול (מ&quot;ב כ, ג). מהו בכי גדול, אלא הכונה לומר שבכה על עוונותיו ושב בתשובה, ולא היה כמו בכי הקטנים שאין בו ממש, וזהו בכי גדול. וכן נאמר כאן בכיה גדולה, שהיתה הבכיה עם תשובה בשביל עונותיהם, וזהו בכיה גדולה. ולפיכך '''עָלְתָה בְּכִיָּיתָם לַמָּרוֹם'''. ולפי מ&quot;ש נוכל לומר כיון שראו שמרע&quot;ה לא יכול להצילם, וזה לסיבת הבלבול שנתבלבלו הדברים אפילו למעלה במקום הנהרות של או&quot;א כמ&quot;ש, לפיכך '''הֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִיָּה גְדוֹלָה''', כדי להוריד שפע מאו&quot;א ע&quot;י הדמעות כידוע, ולכן '''עָלְתָה בְּכִיָּיתָם לַמָּרוֹם''' במקום חו&quot;ב, '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ''', הורה שמקום הבכיה היתה במקום הישיבה שהוא בנה&quot;י כידוע, '''כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה אֵצֶל אֲבוֹת הָעוֹלָם, אָמְרוּ לוֹ מֶה עָשׂוּ אוֹיְבִים בְּבָנֵינוּ, אָמַר לָהֶם, מֵהֶם הָרְגוּ, וּמֵהֶם כָּפְתוּ יְדֵיהֶם לַאֲחוֹרֵיהֶם, וּמֵהֶם אֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וּמֵהֶם נִפְשָׁטִים עֲרוּמִּים, וּמֵהֶם מֵתוּ בַּדֶּרֶךְ וְנֵבְלָתָם לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וּמֵהֶם מוּשְׁלָכִים לַחַמָּה רְעֵבִים וּצְמֵאִים''', אפשר לומר אפילו אם נאמר לפי מה שפירשנו כי נתלבשו האבות ומרע&quot;ה בירמיהו, אפשר שסילקו עצמן מירמיהו בלכתו עד נהרות בבל, אם מפני מ&quot;ש ירמיהו מפני ההרוגים, כמ&quot;ש שלא היה כחם יפה כמו מרע&quot;ה, ואם מפני הטעם האחר כמ&quot;ש, ולכן כשחזר משה אצל אבות העולם שאלו לו ואמרו לו '''מֶה עָשׂוּ אוֹיְבִים בְּבָנֵינוּ''', והשיב אליהם כסדר, '''מֵהֶם הָרְגוּ''', ששלטו בג' ראשונות שלהם, ואז נאמר צפו מים על ראשי אז אמרתי נגזרתי, שסילקו מהם החיים בסוד חיי המלך שהוא בג' ראשונות, '''מֵהֶם כָּפְתוּ יְדֵיהֶם לַאֲחוֹרֵיהֶם''', שהוא בחג&quot;ת בסוד השיב אחור ימינו מפני אויב. '''וּמֵהֶם אֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל''', שהוא ברגלים שהוא בנה&quot;י. '''וּמֵהֶם נִפְשָׁטִים עֲרוּמִּים''', שהסירו מהם הלבושים כמ&quot;ש לעיל על מעדה בגד וכו' (משלי כה, כ). וכל זה עשו האויבים בעצמם, אבל עוד יש שם צרות שאירע להם מצד עצמם, כי '''מֵהֶם מֵתוּ בַּדֶּרֶךְ וְנִבְלָתָם לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וּמֵהֶם מוּשְׁלָכִים לַחַמָּה רְעֵבִים וּצְמֵאִים'''. וזה מהעדר השפע, עד כי קצתם מתו וקצתם רעבים וצמאי' כנז', '''מִיָּד פָּתְחוּ כּוּלָּם וּבָכוּ וְקִינְנוּ בְּקִינוֹת, וַי עַל דִּמְטָא לִבְנַן''', דרך כלל אמרו תחלה: '''וַי עַל דִּמְטָא לִבְנַן''', ששלטה עליהם הקליפה, '''וְהֵיכִי הֲוֵיתוּן כְּיַתְמֵי בְּלָא אַבָּא''', שנסתלק אור או&quot;א מעליהם, והקליפה שלטה עליהם, ולפי דרכם אמרו '''הֵיכִי הֲוֵיתוּן כְּיַתְמֵי בְּלָא אַבָּא''', על דרך מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על יתומים היינו ואין אב. כי יתומים בגימט' תק&quot;ו כמנין שם אבגית&quot;ץ, הראשון משם מ&quot;ב. והוא החסד הראשון שעתה נסתלק בעוה&quot;ר, ושלטה במקומה הקליפה הנקראת שור בגימט' הכי הוי. '''הֵיכִי דַּמִכְתּוּן בְּטִיהֲרָא וּבְקַיְיטָא בְּלָא לְבוּשָׁא וּבְלָא כְסוּ''', מלבד לפי פשוטו אפשר לומר שרמזו '''הֵיכִי דַּמִכְתּוּן בְּטִיהֲרָא''', מקום הקליפה מלשון חבילי טהירין, '''וּבְקַיְיטָא''', רמז למדת הדין, כחום היום בוער כתנור, וזהו '''בְּלָא לְבוּשָׁא וּבְלָא כְסוּ''', היינו שנסתלק אור הבינה החופף עליהם בסוד החשמל, ובסוד אור חיצון ששולח הבינה להגן מן החצונים. '''הֵיכִי סָגֵיתוּן בְּטוּרֵי וּבְּחַצְצֵי חֲלִיצֵי מְסָאנֵי וּבְלֹא סַנְדָּלָא'''. היינו '''הֵיכִי סָגֵיתוּן בְּטוּרֵי''' על הר נשפה, '''וּבְּחַצְצֵי''' מקום הסלעים, וכל זה הוא מקום החצונים והקליפות, '''חֲלִיצֵי מְסָאנֵי''' בסוד איסור נעילת הסנדל, שמפני שהוסר מהם אור אימא, גם '''וּבְּלֹא סַנְדָּלָא''', כי אפילו הארת מט&quot;ט וסנדלפו&quot;ן אין להם, '''הֵיכִי טְעַנְתּוּן מוֹבִלֵי טְעוּנֵי דְּחָלָא''', שהוא משא הקליפות, שהם כחול שאינו עושה פירות, '''הֵיכִי הֲווֹ יְדֵיכוֹן כְּפוּתִין לַאֲחוֹרֵיכוֹן''', כמ&quot;ש לעיל בסוד השיב אחור ימינו מפני אויב, '''הֵיכִי לָא בְּלַעְתּוּן רוֹקָא בְּפוּמֵיכוֹן''', היינו '''הֵיכִי לָא בְּלַעְתּוּן רוֹק''', שהוא בסוד ש&quot;ו משופר, והוא נמתק ויוצא דרך השפתים, עתה '''הֵיכִי לָא בְּלַעְתּוּן''' אותו הרוק הנז' '''בְּפוּמֵיכוֹן''', למען לא יתמתק ותמותו מיתת עצמכם ולא מיד האויבים. 

'''פָּתַח מֹשֶׁה וְאָמַר לִיטָא שִׁמְשָׁא, אַמַּאי לָא חֲשַׁכְתְּ בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל שַׂנְאָה לְבֵי מַקְדְּשָׁא''', הנה משה אשר פניו כפני חמה, אמר שהיה לו לשמש להחשיך ולסתום מאורו שלא להאיר בשעתא דעאל שנאה לבי מקדשא, והטעם כיון שבית המקדש ובפרט בית ראשון, הנה הוא בסוד בינה, ה' ראשונה, הנה השמש שהוא בסוד הת&quot;ת שמקבל הארה מהבינה, היה לו להחשיך אורו להודיע לכל באי עולם הנזק והפגם שהגיע, '''וְאַהֲדַר לֵיהּ שִׁמְשָׁא: בְּחַיָּיךְ משֶׁה, רַעֲיָא מְהֵימְנָא''', ['''הֵיכֵי אֶהֱוֵי חָשׁוֹכָא'''] '''דְּלָא שַׁבְקִין לִי וְלָא רָמוּ לִי, דְּנָקְטִין לִי שִׁיתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא וְאָמְרִין לִי פּוֹק וּנְהַר נְהוֹרָיךְ''', לפי פשוטו כמשמעו, כמשז&quot;ל (נדרים לט, ב): לאור חיצך יהלכו (חבקוק ג, יא). כי בכל יום חמה ולבנה אינם רוצים לצאת, עד שזורק בהם חיצים. ובמקום אחר אומר ג&quot;כ '''דְּמָחוּ לֵיהּ שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא''' וכו'. ואפשר לומר כי בזמן החורבן השפיעו עליו ג&quot;כ כח הדין, בסוד שתין פולסי דנורא, עד שהאיר אל החצונים ונתן להם כח להחריב ב&quot;ה בעוה&quot;ר. וכאשר שמע מרע&quot;ה תשובת השמש, אז פתח ויקונן על חורבן בית המקדש, וז&quot;ש: '''תּוּב פָּתַח משֶׁה וַאֲמַר: וַי עַל זִיוָךְ בֵי מַקְדְּשָׁא'''. להורות כי העיקר מה שראוי להתאבל הוא על האור שנסתלק ממנו, והוסיף לומר: '''הֵיכִי חָשַׁךְ''', שלא די שנסתלק הוא, אלא שגם שלט בו החשך והקליפה, '''וַי כִּי מְטָא זִמְנֵיהּ וְחָרֵב''', כי מתחלה שוא עמלו בוניו בו, שהרי היה לו תכלית וכיון שהגיע זמנו חרב, '''וְהֵיכְלָא מְקָלֵי''', ששלט בו האש, כמ&quot;ש הכתוב: ממרום שלח אש. שהוא כח הגבורות הקשות, כמ&quot;ש מהר&quot;א גאלנטי בפי' פ' הנזכר, '''וְדַרְדְּקֵי דְבֵי רַב''' שהם בסוד נו&quot;ה דאבא, '''מִתְקַטְלִין וַאֲבוּהוֹן אָזְלִין בַּשִּׁבְיָה וְגָלוּתָא וּבְחַרְבָּא''', ששלטו עליהם הקליפות הקשות והרעות כמ&quot;ש. 

'''תּוּב פָּתַח משֶׁה וַאֲמַר, שַׁבָּאֵי, אִי בְּחַיֵּיכוֹן''' וכו'. אפשר שהתרה בהם כדי שתהיה טענתו יותר חזקה לפניו ית', כיון שלא קבלו התראתו אדרבה הרשיעו יותר לעשות. ולכן '''וְעוֹד אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ, וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד'''. '''וַהֲלֹא כְּבָר הָרְגוּ בָּנִים וְאִמּוֹתֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה וְאַתָּה שׁוֹתֵק'''. והנה כל אלו הדברים אמרו אבות העולם ומרע&quot;ה לפניו ית', כדי לעורר רחמיו ית', ולא השיב להם כלום. וכבר אמרנו כי על כל הדברים האלו לא חשש להם להשיב, שכבר אמר להם בתחלה חטאו וכו'. ואח&quot;כ גלו גם על מה שקננו בתחלה אבות העולם על ישראל, ואח&quot;כ מרע&quot;ה על בית המקדש, כבר נכלל בתשובתו כנז', אבל על מ&quot;ש מרע&quot;ה עתה באחרונה, היא טענה נצחת, שעושה ח&quot;ו תורתו פלסתר, ולפיכך אמר לפניו ית': '''וְאַתָּה שׁוֹתֵק''', וגם על זה לא השיבו ית' כלום. ואפשר לומר כי כיון שחטאו ישראל בע&quot;ז אשר המודה בה ככופר בכל התורה כלה, א&quot;כ אין להביא עוד ראיה מן התורה לזכות ישראל. 

(לפיכך '''בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה רָחֵל אִמֵּנוּ לִפְנֵי הַב&quot;ה'''. ועיקר תשובתה היתה להליץ על ישראל על ענין ע&quot;ז, כנראה מפשט דבריה. והנה באמרו ''''אִמֵּנוּ'''&lt;nowiki/&gt;' מה שלא אמר כן באברהם יצחק ויעקב, אפשר שהוא על דרך משז&quot;ל (שבת פט, ב) על כי אתה אבינו (ישעיה סג, טז). על יצחק הפוטר את בניו מן הדין לעתיד לבא, וג&quot;כ כאן להיות כי רחל ע&quot;י טענתה נתגלגלו רחמיו של הב&quot;ה, לפיכך קראה '''אִמֵּנוּ''', וכל שכן לפי מה שאמרו בזוהר איכה (דף נ&quot;ב ט&quot;ד): שהאבות ומרע&quot;ה כלם אמרו ימחו על קדושת שמך. לאינון חוביהון ביני עממייא עד דיהא רעוא דילך לאתבא לון קמך. ואפשר ג&quot;כ שקראה '''אִמֵּנוּ,''' להיות שבה מתראים כל הנשמות וממנה יוצאות, והנה לפי פשוטו הודה לה הב&quot;ה '''וְאָמַר: בִּשְׁבִילֵךְ רָחֵל אֲנִי מַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָן'''. אך לפרש הדבר על דרך האמת, יפורש בב' דרכים: הא' הוא בהקדים משחז&quot;ל כי בימי החול הזווג אחר חצות הוא יעקב ולאה, ורחל יורדת לבריאה, ובליל שבת הזווג אחר חצות הוא יעקב ורחל. ויש בזה ב' נוסחאות: במקום א' אומר מן החזה ולמטה, ובמקום אחר אומר כי הוא בכל אורך הזעיר אחר חצות של שבת. עוד אמרו במקום אחר כי כאשר עיקר הזיווג לרחל אז לאה משאלת הכלים והגוף שלה כדי שתתארך, וכן בהיפך לוקחת לאה הגוף של רחל והכל נק' לאה וכו' עכ&quot;ל. ופי' שהם הט' נקודות הבאים בסוד תוספת, וזה פשוט לבקי בדברי האר&quot;י זלה&quot;ה, עוד אמרו בשם האר&quot;י זלה&quot;ה, כי נשואי יעקב אשר על זה נאמר ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה (בראשית כט, כב). היה בליל שבת, רמז לדבר משת&quot;ה בגימט' שבת הגדול עכ&quot;ל. ובמה שאמרנו למעלה אפשר להליץ על יעקב למה לא קיים מה שאמרו במשנה (מס' כתובות א, א): בתולה נישאת ליום רביעי. וזה מפני שבליל שבת הוא זווג רחל ולא בלילי החול. ולבן הרשע ברמאותו הסכים לדברי יעקב, וכל שכן אם נאמר שהיה הוא הממציא ראשון, כדי שלא ירגיש יעקב, ומ&quot;מ נתן לו את לאה. ואפשר ג&quot;כ שכוונת לבן הנז' היתה לבלבל היחוד העליון ח&quot;ו, לולי ה' עזרתה לו ליעקב, והנה אמרו ג&quot;כ כי בליל שבת להיות הזווג ליעקב ורחל, אז עולה לאה להיכל הבינה עכ&quot;ל. והנה לפי דרך זה כשנתחלפה רחל בלאה ליעקב צריכי' אנו לומר א' משני דברים, וכבר אמרנו פעמים הרבה כי כל זה דרך דרש והאמת יורה דרכו). 

או שעלה יעקב למעלה בהיכל הבינה ונזדווג שם, או שרחל ירדה למטה בבריאה כמו בימי החול, ולאה ירדה במקום רחל ונזדווגה שם עם יעקב. והנה לפי דברי ס' הזוהר ממגילת איכה (דף נ&quot;ב ט&quot;ד) שאומר ז&quot;ל: ועל דא אמרה רחל לגבי קב&quot;ה, ואנא לא עבדית יתיר דאעילנא צרתי לגו ביתי. צריכים אנו לומר כפי הפי' הב', שרחל ירדה למטה בבריאה והניחה מקומה ללאה, באופן שהיא נכנסה לתוך ביתה, ולפי מ&quot;ש על ויעש משתה בשם האר&quot;י זלה&quot;ה, כי משת&quot;ה בגימט' שב&quot;ת הגדו&quot;ל. צריכי' אנו לומר כפי הפי' הראשון, שעלה יעקב למעלה אל בינה, שכן היא נק' שבת הגדול, אבל לפי דברי ס' הזוהר ממגילת איכה, צריכי' אנו לומר כפי הפי' השני. ועתה לפי דברי הזוהר של איכה, וכפי הפי' הב' שאמרנו, הן הנה דברי רחל מלכות, לפני הב&quot;ה בינה אימא עילאה, '''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ שֶׁיַּעֲקֹב עַבְדְּךָ אֲהָבַנִּי אַהֲבָה יְתֵירָה''', כמ&quot;ש כי היות יעקב אוהב את רחל יותר מלאה, הוא מפני כי רחל עיקרא דביתא, כי היא מכלל הי&quot;ס העשירית שבהם, והיא פרצוף גמור פנים ואחור פנימי וחיצון, כמו שאר כל הפרצופין שבאצילות, אך לאה אינה רק אחוריים של אי' לבד וכו'. כי אינה אלא רק בחי' עור, הארה בלבד. '''וְעָבַד בִּשְׁבִילִי לְאַבָּא ז' שָׁנִים''', שהם בסוד ז' שני שמיטה כמ&quot;ש בזוהר. וכשהשלימו אותן ז' שנים דווקא, קודם שיצא בת קול ואמרה מן העולם ועד העולם, '''יָעַץ אָבִי לְהַחְלִיפֵנִי לְבַעְלִי בִּשְׁבִיל אֲחוֹתִי, וְהוּקְשָׁה עָלַי הַדָּבָר עַד מְאֹד, כִּי נוֹדְעָה לִי הָעֵצָה, וְהוֹדַעְתִּי לְבַעְלִי וּמָסַרְתִּי לוֹ סִימָן שֶׁיַּכִּיר בֵּינִי וּבֵין אֲחוֹתִי כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכַל אָבִי לְהַחֲלִיפֵנִי''', הרבה פעמי' נאמרו מהו הסימן הנז', וא' מהם הוא שאמרה לו שיעקב יאמר שמע ישראל וכו' והיא תענה בשכמל&quot;ו. וזה צודק לע&quot;ד לפי דברי האר&quot;י זלה&quot;ה, שכן יחוד בשכמל&quot;ו הוא כולו לרחל כמבואר בס' הכוונות, ואפשר שמה שמסרה רחל ללאה לפי דרך זה, הוא על דרך מ&quot;ש כי ביוה&quot;כ אנו אומרים בשכמל&quot;ו בקול רם שהוא כנגד ה' קולות פנימיות שעולה המלכות אל התבונה, ושם מקום לאה. וזהו '''וּמָסַרְתִּי לַאֲחוֹתִי כָּל הַסִּימָנִים''' וכו', '''וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּכְנַסְתִּי תַּחַת הַמִּטָּה''' וכו', כמ&quot;ש שירדה למטה וכו'. עד '''וְגָמַלְתִּי חֶסֶד עִמָּהּ''', אעפ&quot;י שכלה דינין, '''וְלֹא קִנֵּאתִי בָּהּ וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְחֶרְפָּה''' אל הקליפות ח&quot;ו, '''וּמָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם''' וכו' '''וְאַתָּה מֶלֶךְ חַי וְקַיָּים''', אשר לא יגור במגורך רע, כמ&quot;ש הכתוב: אם חטאת מה תפעל בו (איוב לה, ו). '''מִפְּנֵי מָה קִנֵאתָ בְּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ''', והנה היא טענה נצחת עד כי '''מִיָּד נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל הב&quot;ה''' וכו'. ואפשר לומר עוד דרך אחרת באיזה שינוי, ונ&quot;ל יותר עיקר, וזה עם מ&quot;ש בס' הכוונות, בענין ויעבר ז&quot;ל לעניינינו. ואמנם זווג רחל עם יעקב בנ&quot;ה דזעיר כנודע, וזווג לאה עם ישראל מחצי ולמעלה, וז&quot;ס שרחל היתה תחת המיטה כשנזדווג ישראל עם לאה, כי הלא בעת שמזדווגת לאה עם ישראל שם מטתם שלימה למעלה עד חזה דזעיר, ומשם ולמטה יושבת רחל, הרי כי רחל נתונה תחת המטה ממש, ולזה כוונו רז&quot;ל וכו' עכ&quot;ל. ובס' אוצרות חיים כתוב וז&quot;ל: ואמנם טעם אמרו ויאהב יעקב את רחל ולא ללאה, הטעם הוא לב' סבות, הא' הוא כי הנה יעקב התחתון אשר הוא בעה&quot;ז לא היה משיג כל מציאות ז&quot;א, רק כנגד החזה ולמטה, מקום רחל. ולכן כתוב אז ויאהב יעקב את רחל, ולא כתיב ויאהב ישראל את רחל שהוא הז&quot;א, שהוא יש לו שתיהן לאה ורחל, אבל יעקב אהב את רחל התחתונה כמוהו, שהוא עלמא דאתגלייא, אבל לאה היא עלמא דאתכסייא שהוא צורת הד' שבקשר תפלה של ראש, ולכן לא היה יכול יעקב להזדווג עמה, כי לא היה משיג עד שם, וזהו שאומר בזוהר פ' ויצא דף קנ&quot;ג ב'. כי לאה ורחל תרין עלמין, מן העולם ועד העולם, ז' שנים עלמא דאתכסייא עכ&quot;ל. העולה מזה דבר פשוט הוא בין המקובלים כי לאה היא עליונה, ומה שהיה יעקב אוהב את רחל, הוא מפני שלא היתה לו השגה בלאה, ומלבד זה אמרו ג&quot;כ ולא היה יכול להזדווג עמה. והנה בודאי שהיה לה לרחל פה למטה לעשות כל יכלתה, שלא יעלה יעקב במעלה עליונה ותעכב אותו למטה כדי שיזדווג עמה, וכל שכן שיש לחוש שאם יזדווג עם לאה תהיה היא רחל אסורה על יעקב משום אחות אשתו, כאשר כן היה לפי האמת אילולי שיצאת בת קול כמ&quot;ש בזוהר (ח&quot;א קנ&quot;ג ע&quot;ב): מן העולם ועד העולם, ולכן בתחלה מסרה לו ליעקב סימן כדי שיכיר יעקב ויזדווג עמה, ובזה אפילו אם יעלה אח&quot;כ יעקב במעלה עליונה מ&quot;מ לא ישא את לאה, מפני שהיתה אז אסורה לו משום אחות אשתו, אמנם אח&quot;כ בראות רחל כי מן השמים סייעו את לאה, חשבה דבר אחר והוא מ&quot;ש כי ראויה היתה להיות בחלקו של עשו, וזה להיותה מסוד חוה ראשונה, לילי&quot;ת דינא קשיא, אך ע&quot;י תפלותיה ודמעותיה נמתקה ואז ניתנה בחלקו של יעקב, ולכן חשבה רחל אם מצדה יבא עיכוב נישואי לאה עם יעקב יחשב לה לאשם ועון אם תעלה אח&quot;כ לחלקו של עשו ח&quot;ו, ולכן מסרה לה סימניה כדי שתנשא ליעקב, ומן השמים סייעו את לאה ויעקב עלה במעלה עליונה בסוד שבת הגדול, ונזדווג עמה בסוד ישראל למעלה, ורחל עמדה תחת המטה בנו&quot;ה דז&quot;א, והנה הגם כ&quot;א נאמר שרחל לא היתה מתפחדת לעלות בחלקו של עשו, וזה להיות שאין לו בה אחיזה, ובפרט שהיא נקודה עשירית של המלכות, והיא ספירה גמורה, ונעשה אח&quot;כ פרצוף גמור, מ&quot;מ בהזדווג יעקב וקחתו את לאה, נשארה רחל פה למטה בלי בן זוג להיותה אסורה משום ואשה אל אחותה. ואעפ&quot;כ כדי שלא תצא לאה לקליפת עשו נתרצתה בדבר, וז&quot;ש ולא הוצאתיה לחרפה שהיא הקליפה ח&quot;ו, ובזה יבא על נכון כל דברי המדרש עפ&quot;י הדרך שאמר, וצדקה בזה רחל בטענתה לפני הב&quot;ה, שאם כבשה תאותה ונכנסה בסכנה שלא תזדווג עם יעקב בן זוגה, למען לא תצא אחותה לאה אל הקליפות ח&quot;ו, כל שכן ואתה מלך חי וקיים רחמן וכו'. הגם כי המסכה צרה כהתכנס, היה לך לסבול יותר מזה ולא להוציא את ישראל לקליפות ועשו אויבים בם כרצונם, ועל זה מיד נתגלגלו רחמיו של הב&quot;ה, פי' כמו שיצאתה בת קול בעת נישואי לאה ואמרה מן העולם ועד העולם, ועי&quot;ז נשא יעקב שתי אחיות ונזדווג עם שניהם, עם לאה בבחי' ישראל, ועם רחל בבחי' יעקב. וזה נעשה ברחמי האל, היינו ע&quot;י סוד ויעב&quot;ר כמבואר בס' הכוונות בסוד ויעבר במלת ויעבר כנז' שם. כן עתה נתגלגלו רחמיו, רחמיו דווקא מלשון רח&quot;ם, בסוד יסוד לאה הנעשה ע&quot;י בקיעת הר הזתים כנזכר שם, וגם זווג יעקב עם רחל, ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן. כי רחל יש בה ריבוי אורות יותר מלאה, כידוע בסוד ושמתי כדכד שמשותיך. ולפיכך א&quot;ל: '''בִּשְׁבִילֵךְ רָחֵל''', ולא לאה ולא בזכות האבות, '''אֲנִי מַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָן'''. ובמה שאמרנו על נתגלגלו רחמיו וכו', אתי שפיר מ&quot;ש בזוהר איכה: אנת מרי עלמא דכתיב בך אל רחום וחנון ארך אפים וכו' שהוא סוד התעוררות י&quot;ג מדות של ויעבר. והביא ראיה ואמר הה&quot;ד כה אמר ה' קול ברמה נשמע. זה יובן כמ&quot;ש בזוהר פ' ויגש (ח&quot;א ר&quot;י ע&quot;א) ז&quot;ל: והקול נשמע בית פרעה, דא היא שכינתא דבכאת על חרוב בי מקדשא ועל גלותיהון דישראל, כתיב הכא והקל נשמע, וכתיב קל ברמה נשמע. מה להלן שכינתא אף כאן נמי שכינתא. ר' אלעזר אמר קלא בחשאי, דא הוא קלא עילאה דכל קלין נפקין מתמן, אבל קל בלא ו' דא היא צלותא דלתתא, דאיהי אזלא לאסתלקא בוא&quot;ו ולאתחברא ביה. ת&quot;ח והקל נשמע, דא הוא קל בלא וא&quot;ו, קלא דבכאת על מקדש ראשון ועל מקדש שני. נשמע כד&quot;א קול ברמה נשמע, מאי ברמה דא הוא עלמא עילאה עלמא דאתי, וסימניך מן הרמה ועד בית אל, מן העולם ועד העולם, הכא ברמה דא עלמא עילאה, דהא בההיא שעתא די ברמה נשמע כדין מה כתיב ויקרא ה' צבאות וכו' לבכי ולמספד וגו'. והקל נשמע לעילא לעילא, ואי טעמא בגין דוא&quot;ו אתרחק ואסתלק מיניה, וכדין רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי אינינו, והא אוקימנא כי אינינו דבעלה לא אשתכח עמה, ואלמלא בעלה ישתכח עמה תתנחם עלייהו, דהא כדין בנהא לא יהון בגלותא, ובגין דאינינו לאו איהי מתנחמה על בנהא, בגין דבנהא אתרחקו מינה על דאינינו עמה וכו' עכ&quot;ל. אין ספק שהוקשה לו אומרו והקול נשמע חסר, ולכן פי' בית פרעה דרך רמז כמו שפי' לבסוף, וכאן פי' לשון פרעון שהוא מדת הדין וכיוצא, ופי' דא היא שכינתא וכו'. כי כמו שהשכינה בכתה על חורבן ב&quot;ה ועל הגלות בזמן חורבן ראשון ושני, הכי נמי בכתה הכא בגלות מצרים. וז&quot;ש והקל נשמע וכו' דא היא שכינתא דבכאת, ה&quot;ה נמי הכא בכתה על גלות מצרים, וזהו שאמר אח&quot;כ כתיב הכא והקל נשמע וכתיב התם קל ברמה, מה להלן שכינתא אף כאן נמי שכינתא. ואפשר דדריש דמיון גזירה שוה, נשמע דהכא ונשמע דהתם. ר' אלעזר אמר קלא בחשאי דא הוא קלא עילאה דכל קלין נפקין מתמן. פי' הרמ&quot;ק זלה&quot;ה שהוא בבינה. ואפשר לומר על דרך האר&quot;י זלה&quot;ה שמפרש בכוונת ר&quot;ה, כי בתיקון ואמת מדה ז' מי&quot;ג מדות יש ז' פעמים ס&quot;ג, ומהם נמשכים ז' הבלים והם מילואי ס&quot;ג, והם עולים ר&quot;ס, והם בז' תחתונות דבינה, והם נחלקים ק&quot;ל לזעיר [שהוא ו'] ונעשה קול, וק&quot;ל לנוקביה [שהיא] ה' ונעשית קל&quot;ה עכ&quot;ל. וז&quot;ש ר&quot;א קלא בחשאי דא הוא קלא עילאה דכל קלין נפקין מתמן, כי הבלים יוצאים מהפה, וכאן יוצאים מיסוד הבינה שהוא בדעת דז&quot;א, והוא בחשאי דלא אתגליא מפני שהוא נעלם בדעת דז&quot;א כנז', דכל קלין נפקין מתמן, להיותו כולל ע&quot;ב ס&quot;ג בגימט' קול עם הכולל, וזה ע&quot;י שם אהו&quot;ה במילוי אלפי&quot;ן שבדעת העולה קול, אבל קל בלא ו' דא היא צלותא דלתתא דאיהי אזלא לאסתלקא בוא&quot;ו ולאתחברא בהדיה. אפשר לומר שהוא אחוריים דאלפין העולה, שכן אמרו בס' אוצרות חיים בשער השמות, כי בימות החול החיצון דמלכות, שהוא הדעת שלה שעולה לאסתלקא בוא&quot;ו ולאתחברא בהדיה כי עדיין לא נתחברה. ואפשר ג&quot;כ שהוא בסוד מ&quot;ש במלת ברוך של תפלת העמידה, שצריך לכוין בו ע&quot;ב ק&quot;ל, ובזה היא עולה דרך אחורי זעיר, וזה הוא ממש דאיהי אזלא לאסתלקא בוא&quot;ו תחלה, ואח&quot;כ לאתחברא בהדיה בחזרתה אח&quot;כ פנים בפנים במלך עוזר ומושיע ומגן, ואח&quot;כ עיקר החיבור בשים שלום. ת&quot;ח והקל נשמע דא הוא קל בלא ו' דבכאת על חרבן ראשון ועל חרבן שני, מלבד מ&quot;ש לעיל אפשר לומר דחזר לומר להורות כי אגב גלות מצרים ראתה השכינה גלות בית ראשון ושני ובכתה על זה נשמע, כד&quot;א קול ברמה נשמע. פי' הרמ&quot;ק זלה&quot;ה ז&quot;ל, והענין שהמלכות כשהיא עולה אל הבינה להתייחד עולה בחשאי, וכשהיא עולה דרך בכיה נשמע ברמה במרירות וכו' עכ&quot;ל. אפשר שבא לתרץ כי בשלמא פ' והקל נשמע הנה הוא חסר ו', יצדק לפרשו במלכות, אבל פ' קול ברמה נשמע הנה הוא מלא והיאך יצדק במלכות לפי דברי הזוהר, לפיכך פי' כי דווקא כשהיא עולה אל הבינה להתייחד אז היא עולה בחשאי (פי' והוא ק&quot;ל חסר בלי ו', שהוא קול גדול כמ&quot;ש במקום אחר), וכשהיא עולה דרך בכיה נשמע ברמה במרירות וכו'. ואז הוא בקול גדול ונתוסף עמה ו'. והטעם נ&quot;ל דרך דרש, כי ע&quot;י בכיה מתעוררים שערי דמעה, נו&quot;ה דחכמה, ומתייחדים ע&quot;ב ס&quot;ג שהם בגימט' קו&quot;ל עם הכולל כמ&quot;ש, ולפיכך אמר קול ברמה עם ו', ואמר אח&quot;כ ברמה, מאי ברמה, דא הוא עלמא עילאה עלמא דאתי. אפשר דהוקשה לו שהיל&quot;ל קול למעלה נשמע, וזהו מאי ברמה, וכל שכן למ&quot;ש בפ' ה' רמה ידך בל יחזיון. שזה נאמר להכרית הקליפות, כמ&quot;ש בתקון שמסר האר&quot;י זלה&quot;ה להרח&quot;ו זלה&quot;ה, בהסיר ג' אלפין של השרש כמ&quot;ש שם, וזה לא יתכן הכא, ולפיכך פי' דא הוא עלמא עילאה עלמא דאתי. אפשר לומר כי עלמא עילאה הוא בינה עילאה, וכמו שתרגם יונתן קל ברום עלמא אשתמע, וגם בזוהר איכה אמרו, עד דאשתמע קלא לרום שמיא, ומאן איהו דא רקיע כעין הקרח הנורא דאיהו ע&quot;ג החיות, כי רקיע סתם הוא ביסוד תבונה, כמו שאמרו שבו חמה ולבנה וכו'. וזה הרקיע הוא למעלה והוא למעלה בבינה כמ&quot;ש, ומפני ששכינה עילאה אינה נגלית כמשז&quot;ל כי לפיכך נקראת לעתיד לבא, לפיכך אמר עלמא דאתי שהוא בסוד תבונה עולם הבא שבא תמיד כמשז&quot;ל, והוא ע&quot;ד משז&quot;ל בזוהר איכה ג&quot;כ, עד דאתגליאת אי' לברתא. וא&quot;ל מנעי קולך וכו' וכמו שנפרש. וסי' מן הרמה ועד בית אל, שפי' מן הבינה עד שמגעת למלכות. והיא תבונה המתלבשת בז&quot;א ומגעת עד מלכות, מן העולם ועד העולם. מלבד לפי פשוטו אפשר שבא לרמוז טענת רחל שהכניסה צרתה לתוך ביתה, גם כי היתה סבורה שבזה לא תזדווג עם יעקב, עד שיצאתה בת קול ואמרה מן העולם ועד העולם, הכא ברמה דא עלמא עילאה. פי' אעפ&quot;י שבעלמא אפשר לפרשו כמו שפי' על ה' רמה ידך, או באיזה מקום עליון, בכאן צריך לפרשו בבינה כמ&quot;ש, דהא בההיא שעתא די ברמה נשמע כדין מה כתיב ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וגו'. וכמ&quot;ש למעלה כי פ' זה נכתב אדנ&quot;י יֱדֺוִ&quot;ד שהיא מלכות ובינה, ולפיכך פי' ברמה שהיא בבינה, וכמ&quot;ש בזוהר איכה, וכדין אתגלייא אימא לברתא. וזהו ויקרא אדנ&quot;י יֱדֺוִ&quot;ד, והקל נשמע לעילא לעילא, פי' הוקשה לו אומרו נשמע בלשון נסתר והיל&quot;ל וישמע הקל. ולפיכך פי' שהוא לעילא לעילא שהוא בבינה עליונה כמ&quot;ש, מאי טעמא בגין דו' אתרחק ואסתלק מינה, בסוד אוי והו&quot;י, ולפיכך צריכה להעלות תפלתה ובכייתה למעלה, וכדין רחל מבכה על בניה כי אינינו, כי אינם מבעי ליה, כי אינינו להעלותה, והא אוקימנא דבעלה לא אשתכח עמה וכו'. ועם מ&quot;ש הוא מובן כי עיקר הבכיה הוא על בניה, אבל אם היה יחוד לא היתה חוששת על גלות בניה, כי במהרה היו חוזרים ובשלומה עם בעלה יהיה שלום לבניה ג&quot;כ, אמנם להיות כי בעלה אינינו לפיכך רחל מבכה על בניה דוקא, וגם מבכה דוקא, שהיא מבכה את ארץ ישראל ג&quot;כ כמ&quot;ש הכתוב ויקרא אדנ&quot;י בתחלה ואח&quot;כ יֱדֺוִ&quot;ד לבכי ולמספד וכו'. והטעם כי ע&quot;י התעוררות המלכות מתעוררת גם הבינה, אדנ&quot;י יֱדֺוִ&quot;ד, וזהו קול ברמה נשמע, וזה על העדר הייחוד, הן מצד נשמות הצדיקים מישראל שגלו כמ&quot;ש אח&quot;כ על בניה, וגם הז&quot;א נתרחק ממנו כי אינינו, וזהו ויקרא ה' אלקים מלכות ובינה, צבאות שהם נשמות הצדיקים בניה ממש לבכי וכו'. וגם פ' קול ברמה נשמע וכו' ירמוז מלת נה&quot;י לר&quot;ת נ'צח ה'וד י'סוד ששם זווג יעקב עם רחל, וגם נה&quot;י בגימט' אדנ&quot;י, בכי כמ&quot;ש, וזה בשביל תמרורים שיש בה ריבוי הדינים בלי שום מיתוק, שהם ב' פעמים ש&quot;כ בגימט' תמ&quot;ר, ובמרירותה היא עומדת, וזה להיות כי רחל שהיא בגימט' ב' פעמים דמע&quot;ה כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה, מבכה כמ&quot;ש על בניה כי אינינו. ובאת התשובה מנעי קולך מבכי וכו', פי' מצד הקול הנז' שעולה עד או&quot;א, ע&quot;ב ס&quot;ג שהם באו&quot;א, בגימט' קול עם הכולל כמ&quot;ש, עי&quot;ז מנעי מבכי. גם אפשר לומר מנעי קולך מסבת בכי, כי ע&quot;י הבכ&quot;י מאיר בה ל&quot;ב נתיבות שהם בגימט' בכ&quot;י, ועי&quot;ז נאמר ובהיכלו כלו אומר כבו&quot;ד בגימט' הכי הוי ג&quot;כ, גם קול&quot;ך בגימט' ציו&quot;ן יוס&quot;ף בסוד היסוד בגימט' ו' הויות, עי&quot;ז מנעי מבכי, וגם עיניך שהם בסוד ק&quot;ל בגימט' עי&quot;ן, מנעי אותם מדמעה כנז', כי יש שכר לפעולתך. הנה י' פעמים א&quot;ל בגימט' י&quot;ש, וכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בכונת ק&quot;ש כי כאשר נוסיף ייא&quot;י, עיקר שם ס&quot;ג חסד א&quot;ל על תמ&quot;ר יהיה בגימט' תרע&quot;א, אדנ&quot;י מלא, ובזה ג&quot;כ וי&quot;ש תקוה, פי' ת&quot;ק ו&quot;ה לאחריתך שהוא בסוד זווג זו&quot;ן, ב' אותיות של שם ו&quot;ה, ועי&quot;ז ושבו בנים לגבולם. העולה מכל זה כי ע&quot;י מה שלא נתקנאה רחל בלאה ולא הוציאה לחרפה אל הקליפה ח&quot;ו כמ&quot;ש, אדרבה סייעה גם היא ועמדה תחת המטה, והעלה את לאה למעלה להזדווג עם בחינת ישראל, ועי&quot;ז בנו שתיהן את בית ישראל, הנה בטענה זו נתגלגלו רחמיו של הב&quot;ה כמ&quot;ש, ואמר לה בשבילך רחל אני מחזירן למקומן. והנה כ&quot;ז נרמז ג&quot;כ בפ' שיר השירים וכו'. וזה על דרך מ&quot;ש בס' אוצרות חיים ובס' הכוונות ג&quot;כ כי שיר היא בלאה, גם המלכות רחל נקראת שיר, כמשז&quot;ל בסוד אלקים אל דמי לך וכו'. שהיא משוררת תמיד, וזהו שיר השירים שהוא סוד תרין נשין רחל ולאה, אשר לשלמה שמקבלים הארה מיסוד אימא הנק' אשר, וגם לשלמה מלך שהשלום שלו, שהוא יסוד אבא שממנו מקבלת רחל הארה בנה&quot;י, וכמו שאמרו על פ' מרחוק ה' נראה לי. ועי&quot;ז ושבו בנים אשר הם נה&quot;י הנקראי' בנים כידוע. ועתה נסתלקו, עי&quot;ז כנז' ישובו לגבולם ויתגדל ויתקדש הז&quot;א בגדלות ראשון ושני ותבא הגאולה בבי&quot;א.</text>
      <sha1>l19jlqonzzp3i89wlawtaxqaciqjhuf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>407874</id>
    <revision>
      <id>3083335</id>
      <parentid>2997313</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3083329] תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3083335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8992" sha1="tsvb3cneklh3jjzuofk9arl0i6821dj" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), התשנ״ט–1999}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 968|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 776|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 10|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12528.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12|סעיפים 12(ב)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 16|ו־16}} {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ושר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזיכיון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}}, לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם המצאה דיגיטלית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה והכולל פרטים מזהים, בין בעל הזיכיון לבין חייב רגיל או חייב חד־פעמי, ולפיו בעל הזיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החייב בתשלום“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק}}, החייב בדמי גביה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב חד־פעמי“ – חייב בתשלום שאינו חייב רשום, אשר מסר לבעל הזיכיון פרטים מזהים לצורך חיובו בגין נסיעה מסוימת לפני מועד אותה נסיעה או בתוך 12 שעות לאחריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב רגיל“ – חייב בתשלום שאינו חייב רשום ושאינו חייב חד־פעמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב רשום“ – חייב בתשלום אשר לפני מועד משלוח החשבון בעבור נסיעת רכבו בכביש האגרה, התקשר בהסכם בכתב עם בעל הזיכיון שעל פיו רשאי בעל הזיכיון לחייבו באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע, או באמצעות פיקדון שהפקיד אצל בעל הזיכיון, ובלבד שהסכום בפיקדון מספיק לכיסוי החיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען דיגיטלי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטים מזהים“ – שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב ומספרו, ומען בעל הרכב להמצאת חשבונות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטים מזהים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} פרטים הכוללים שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב, מספר רישוי של הרכב ומען בעל הרכב להמצאת חשבונות, או מען דיגיטלי אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית.

{{ח:סעיף|2|סכומי דמי הגביה|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} דמי הגביה שישלם חייב בתשלום יהיו הסכומים כמפורט להלן: &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(1)}} חייב רגיל &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;4&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} חייב חד־פעמי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} חייב חד־פעמי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} חייב רשום &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;2&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על סכומי דמי הגביה המפורטים בתקנת משנה (א) ייווסף מס ערך מוסף, לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|3|עדכון דמי הגביה}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי דמי הגביה ישתנו ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.

{{ח:סעיף|4|חייב בתשלום שמסר פרטים מזהים שגויים|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} חייב בתשלום שמסר פרטים מזהים לצורך חיובו כחייב חד־פעמי, ונתברר כי פרט מהפרטים שמסר אינו נכון, שלם או מדויק – יראו אותו כחייב רגיל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} חייב בתשלום שמסר פרטים מזהים לצורך חיובו כחייב חד־פעמי או חייב רגיל שמסר פרטים מזהים בהסכם המצאה דיגיטלית, ונתברר כי פרט מהפרטים שמסר אינו נכון, שלם או מדויק – יראו אותו כחייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית.

{{ח:סעיף|4א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (תיקון), התשפ״ז–2026, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|5א|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ג, תשפ״ז}}
{{ח:ת}} תקנות אלה לא יחולו על כביש אגרה יקנעם סומך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך)|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק)|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|6|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} לענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה יהיה המדד היסודי, המדד שפורסם בחודש מאי 1996.

{{ח:חתימות|י׳ בסיון התשנ״ט (25 במאי 1999)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר התשתיות הלאומיות
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;אני מסכים.&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''מאיר שטרית'''&lt;br&gt;שר האוצר
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;אני מסכים.&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''שאול יהלום'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tsvb3cneklh3jjzuofk9arl0i6821dj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>407944</id>
    <revision>
      <id>3083334</id>
      <parentid>2997311</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3083330] תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3083334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37675" sha1="9qdb6b351sameho8kypcbgowyc907rv" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ״ט–1999}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 1074|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 657|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6321.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 701|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6577.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 267|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6836.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 774|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 50|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7434.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 320|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7896.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 11|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12528.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ב|12ב}} {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 16|ו־16}} {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר האוצר ושר התחבורה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הודעות על חיובים וגבייתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: חשבונות ומועדי תשלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: גביית חוב חלוט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אזהרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ערר וערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ז}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזהרה“ – הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ד|סעיף 12ד לחוק}}, מטעם בעל הזיכיון או רשות הרישוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזיכיון“ – לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, זולת מקום בתקנות אלה שהמפעיל נזכר בנפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם“ – הסכם בכתב בין בעל הזיכיון ובין בעל תג חיוב או חייב רשום, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, שלפיו ייפרעו החיובים באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע בבנק או פיקדון, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – חיוב בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – החייב, לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|החוק}}, בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב חד פעמי“, ”חייב רגיל“, ”חייב רשום“ ו”פרטים מזהים“ – {{ח:הערה|(תוחלף ביום 15.12.2026):}} כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי גביה), :-|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי גביה), :– התשנ״ט–1999}} (להלן – תקנות דמי גביה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם המצאה דיגיטלית“, ”חייב חד פעמי“, ”חייב רגיל“, ”חייב רשום“, ”מען דיגיטלי“, ”פרטים מזהים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה)|בתקנות דמי גבייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – הודעה על חיוב או על כמה חיובים בתקופת חיוב מסוימת, לגבי כלי רכב מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון ראשוני“ – חשבון הנשלח לחייב ושעד למועד משלוחו פרע במלואם את כל החשבונות שנשלחו אליו, בשל תקופות חיוב קודמות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון נוסף“ – חשבון הנשלח לחייב שטרם פרע במלואו עד למועד משלוחו חשבון קודם של –
{{ח:תתת|(1)}} תקופת חיוב קודמת אחת (חשבון נוסף ראשון);
{{ח:תתת|(2)}} שתי תקופות חיוב קודמות או יותר (חשבון נוסף שני);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום החיוב“ – יום בחודש שקבע בעל הזיכיון, לגבי חייב לצורך חיובו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד יצירת חיוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחיוב בשל נסיעות – מועד הנסיעה בכביש האגרה;
{{ח:תתת|(2)}} בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות –
{{ח:תתתת|(א)}} בשל אי פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשל הפעלת סמכויות אכיפה של עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה – המועד שבוצעו, ואם היתה סמכות האכיפה בעלת אופי מתמשך – מועד תחילת הפעלתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה – המועד שבו נודע לבעל הזיכיון על המעשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי והחזר הוצאות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12|בסעיף 12(ב)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – פיקדון בלא ציון שם, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החיוב“ – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום החיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות דמי גבייה“ – {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה)|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה), התשנ״ט–1999}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הודעות על חיובים וגבייתם}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: חשבונות ומועדי תשלום}}

{{ח:סעיף|2|אופן חיוב חייבים|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} חייב יכול שיחויב באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל תג חיוב – לפי הסכם;
{{ח:תת|(2)}} חייב רשום – לפי הסכם;
{{ח:תת|(3)}} חייב חד פעמי – לפי חשבון, על סמך פרטים מזהים שמסר;
{{ח:תת|(4)}} חייב רגיל – לפי חשבון, על סמך פרטי הרכב והחייב ברישומי רשות הרישוי, {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – על סמך פרטים מזהים שמסר בהסכם כאמור;
{{ח:תת|(5)}} בעל פיקדון – בין שהוא בעל תג חיוב ובין שהוא חייב רשום, בפירעון מתוך הפיקדון, לגבי חלק החיוב שהסכומים בפיקדון מספיקים לכיסויו.

{{ח:סעיף|3|פיקדון}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רכב המבקש לשלם את חיוביו בלא מסירת שמו ומענו, יהיה רשאי להפקיד, מזמן לזמן, סכום בחשבון אצל בעל הזיכיון לכיסוי חיוביו.
{{ח:תת|(ב)}} הופקד פיקדון כאמור, ינכה ממנו בעל הזיכיון כל חיוב המגיע לו מבעל הרכב, ואם לא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב, ייגבו ממנו החיוב או יתרת החיוב, לפי הענין, כאילו היה חייב רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} בעל פיקדון יהא זכאי לקבל, בכל עת, פרטים על הסכומים שנותרו בפיקדונו; מסירת פרטים כאמור, תהיה באמצעות קוד זיהוי בלבד.

{{ח:סעיף|4|המצאת חשבון}}
{{ח:תת|(א)}} לכל חייב, למעט בעל פיקדון, ימציא בעל הזיכיון חשבון בשל חיובים שלו שנוצרו בתקופת החיוב, אחת או יותר, ובשל חיובים שנצברו עד יום החיוב ולא נפרעו.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי כל רכב יומצא חשבון נפרד, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.
{{ח:תת|(ג)}} בחשבון יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר רישוי של הרכב, שם החייב, מספר זהותו ומענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}};
{{ח:תתת|(2)}} תקופה או תקופות החיוב בחשבון;
{{ח:תתת|(3)}} תאריך הוצאת החשבון;
{{ח:תתת|(4)}} סכום החיוב הכולל לתשלום;
{{ח:תתת|(5)}} מספר הנסיעות שבשלהן נדרשים אגרה ודמי גביה וסכומם הכולל;
{{ח:תתת|(6)}} האירועים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}} שבשלהם נדרשים פיצוי והחזר הוצאות, והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;
{{ח:תתת|(7)}} התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו, ייווספו פיצוי והחזר הוצאות;
{{ח:תתת|(8)}} הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ג|בסעיף 12ג לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} נשמט מחשבון חיוב שנוצר בתקופת החיוב, רשאי בעל הזיכיון לכלול אותו בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב.

{{ח:סעיף|5|דרך המצאת חשבון|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חשבון יומצא לחייב –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל, {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית – בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום, {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית – בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 15.12.2026):}} אם הוא חשבון הנשלח לחייב על פי הסכם – בכל דרך שנקבעה להמצאת חשבונות בהסכם.
{{ח:תת|(ב)}} חשבון שנשלח בדואר רגיל, לפי המען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, ושולמו בעדו, מראש, דמי הדואר, יראו כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון.
{{ח:תת|(ג)}} חשבון שנשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהוו ראיה לדבר.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} חשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6):
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל;
{{ח:תתת|(4)}} התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3);
{{ח:תתת|(6)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד־פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ג1)(1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4):
{{ח:תתת|(1)}} התקבל חיווי על הצגה;
{{ח:תתת|(2)}} התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה;
{{ח:תתת|(3)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם;
{{ח:תתת|(4)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד־פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין;
{{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} על אף האמור בתקנה זו, לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי תקנות משנה (ג1) או (ג2), לפי העניין, כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו.
{{ח:תת|(ד)}} חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין, אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו.

{{ח:סעיף|6|המען להמצאת חשבון|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} חייב שיש לו הסכם – המען שמסר בהסכם, {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי;
{{ח:תת|(2)}} חייב חד פעמי – המען שמסר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה)|תקנות דמי גביה}}, בין הפרטים המזהים;
{{ח:תת|(3)}} חייב רגיל – מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} חייב רגיל – מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי, כפי שהם מעודכנים במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.

{{ח:סעיף|7|מועדי תשלום|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} נגבה חיוב, לפי הסכם, באמצעות כרטיס אשראי – המועד שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס אשראי;
{{ח:תת|(2)}} נגבה החיוב, לפי הסכם, באמצעות הוראת קבע או מתוך פיקדון – במועד שקבע בעל הזיכיון ושלא יקדם מ־15 ימים מיום החיוב;
{{ח:תת|(3)}} נגבה החיוב, מחייב רגיל או מחייב חד פעמי, לפי חשבון – עד היום ה־15 מתאריך הוצאת החשבון; {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} נשלח החשבון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות משנה 5(ג1)(4) עד (6) או (ג2)(2) עד (4)}}, ייספר מניין הימים האמור מהשליחה האחרונה.

{{ח:סעיף|8|אי פירעון חשבון}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שלא פרע חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד התשלום, יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל כל נסיעה בתקופת החיוב, נושא החשבון שלא נפרע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון יודיע לחייב על חיובו בפיצוי ובהחזר הוצאות כאמור, בחשבון שישלח למענו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, בין יחד עם חיובים חדשים שנוצרו ובין בנפרד, ואולם חיוב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי תשלום חשבון ראשוני, יהיה נפרד מחיובים חדשים שנוצרו כאמור, אף שיכול שיישלחו, כחשבונות נפרדים, במשלוח אחד בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)(2) או (3)}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|9|חייב שמכר את רכבו}}
{{ח:תת|(א)}} נתברר לבעל הזיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|החוק}} או לפי תקנות אלה, להודיע לחייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש מבעל הזיכיון, בכתב, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל הזיכיון יפעל כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), או לא ענה להודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצויין בהודעה לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: גביית חוב חלוט}}

{{ח:סעיף|10|עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה}}
{{ח:תת|(א)}} עיכב בעל הזיכיון יציאה מכביש האגרה של רכב, שבשלו לא שולם חוב חלוט –
{{ח:תתת|(1)}} ימסור לנהג הודעה כי יציאתו מכביש האגרה מעוכבת, עקב אי תשלום חוב חלוט בשל הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לנהג או לנוסע ברכב לפרוע לאלתר את החוב החלוט, בצירוף פיצוי והחזר הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(2)}}, אף אם אינו החייב, אך אם פרע במקום החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון; פירעון כאמור ייעשה במזומן או בכרטיס אשראי, או בדרך אחרת המקובלת על בעל הזיכיון;
{{ח:תתת|(3)}} לא נפרעו החיובים כאמור בפסקה (2), יורה לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו בכביש האגרה למקום אחסנה, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי בעל הזיכיון, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה}}, לגרור את הרכב ולפנותו מכביש האגרה למקום אחסנה; לענין זה, ”מקום אחסנה“ – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לכביש האגרה, שאישרה הרשות הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} רכב שעוכב, פונה ואוחסן, לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום מלוא החוב החלוט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק}}, בצירוף סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות; שולמו התשלומים כאמור ונתבקש שחרור הרכב מאחסנתו, ישוחרר לא יאוחר מתום שעתיים, לאחר התשלום והבקשה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} עוכבה יציאת רכב מכביש אגרה, בעל הזיכיון –
{{ח:תתת|(1)}} יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על עיכוב היציאה מן הכביש ועל מקום הימצאו, לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;
{{ח:תתת|(2)}} יגרום להבאת הנהג ונוסעיו, או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.
{{ח:תת|(ד)}} לא תעוכב יציאת רכב מכביש האגרה ולא יפונה הרכב ממנו בידי בעל הזיכיון, אם נסיעתו בכביש האגרה, באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}

{{ח:סעיף|11|תשלום פיצוי והחזר הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} חייב יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות, בעד כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אי פרעון של חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד תשלומו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}};
{{ח:תתת|(2)}} עיכוב רכב שלא שולם בשלו חוב חלוט;
{{ח:תתת|(3)}} גרירת רכב ופינויו;
{{ח:תתת|(4)}} אחסנת רכב שפונה;
{{ח:תתת|(5)}} מעשה שעשה ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב, או חיובו באגרה;
{{ח:תתת|(6)}} שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב.
{{ח:תת|(ב)}} נשתנה מענו של חייב רגיל, והוא הודיע על כך לבעל הזיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי – לא יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל אי פירעון חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.

{{ח:סעיף|12|סכומי פיצוי והחזר הוצאות}}
{{ח:ת}} סכומי פיצוי והחזר הוצאות שישלם חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בתוספת מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף|13|עדכון סכומים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יתעדכנו ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

{{ח:סעיף|14|שינוי סכומים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות הממונה רשאית להגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייקבעו, יהיו תואמים את סכומן הכולל של ההוצאות הכרוכות באכיפת הגביה של האגרה, אכיפת התשלומים ופיצוי בשל נזק שנגרם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לפי דרישתה, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות האכיפה, לרבות עלויות האכיפה, ההכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום, וזאת לא יאוחר מ־21 ימים ממועד הדרישה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הפסד הכנסות של בעל הזיכיון בשל אי גביה או אי אכיפה, לא יוכר כעלויות אכיפה, לצורך המלצת הרשות הממונה לשינוי סכומים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אזהרות}}

{{ח:סעיף|15|הודעת בעל הזיכיון לרשות הרישוי}}
{{ח:ת}} 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעות הקבוע {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק}}, ישלח בעל הזיכיון הודעה לרשות הרישוי על הצורך במתן אזהרה לבעל רכב, שצוינו בה שם החייב ומספר זהותו, מענו הידוע לבעל הזיכיון במועד ההודעה וכן מספר הרישוי של הרכב, שבשלו נדרשת אזהרה.

{{ח:סעיף|16|דרך המצאת אזהרות}}
{{ח:תת|(א)}} אזהרה לחייב בדבר אי חידוש רשיון רכבו, כל עוד לא שולם מלוא החוב החלוט, שיש להמציאה לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|החוק}} 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש, תומצא –
{{ח:תתת|(1)}} מטעם בעל הזיכיון – בדואר רשום;
{{ח:תתת|(2)}} מטעם רשות הרישוי – בדואר רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} המען למשלוח אזהרה יהיה המען של החייב ברישומי רשות הרישוי, או המען שמסר לבעל הזיכיון בהסכם, כפי שהיה רשום או שנמסר, לפי הענין, 3 ימים לפני מועד המשלוח בידי בעל הזיכיון של אזהרה לחייב או של הודעה לרשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}.
{{ח:תת|(ג)}} על המצאת אזהרות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ערר וערעור}}

{{ח:סעיף|17|מושבן של ועדות ערר}}
{{ח:ת}} מקומות מושבן של ועדות הערר, שנתמנו לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ב|סעיף 12ב(ב) לחוק}}, יהיו ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע, ואזור שיפוטן כאזור השיפוט של בתי המשפט המחוזיים במקומות האמורים.

{{ח:סעיף|18|מועדים לערעור}}
{{ח:תת|(א)}} המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת ערעור, הוא 15 ימים מיום שניתנה הרשות לערער.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: שונות}}

{{ח:סעיף|19|שימוש בתג חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} תג חיוב יותקן על השמשה הקדמית של הרכב, או במקום אחר ברכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שיינתנו מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש בתג חיוב יהיה בהתאם לסוג הרכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שאישרה הרשות הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לסוג הרכב, באופן שהחיוב הנגבה לפיו נמוך מהחיוב שהיה נגבה בשל שימוש בתג חיוב מתאים, ישולמו פיצוי והחזר הוצאות.

{{ח:סעיף|19א|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ג, תשפ״ז}}
{{ח:ת}} תקנות אלה לא יחולו על כביש אגרה יקנעם סומך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך)|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק)|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|19ב|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ״ז–2026, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום 3 שנים ממועד כניסתן לתוקף.

{{ח:סעיף|20|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תש״ע, תשע״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סכומי הפיצוי והחזר הוצאות הם כמפורט להלן: &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} בשל אי־פירעון חשבון במועד, לגבי כל נסיעה בכביש האגרה בתקופת החיוב נושא החשבון הכלולה –
{{ח:תת|(א)}} בחשבון ראשוני &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;12&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בחשבון נוסף ראשון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;17&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ג)}} בחשבון נוסף שני &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} בשל עיכוב רכב &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;191&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בשל גרירת רכב ופינויו &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;142&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בשל אחסנת רכב שפונה –
{{ח:תת|(א)}} בשל 12 שעות ראשונות &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;פטור&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בשל 12 שעות נוספות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ג)}} בשל כל 24 שעות נוספות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את חיובו באגרה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1,561&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;568&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:חתימות|כ׳ בתמוז התשנ״ט (4 ביולי 1999)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר התשתיות הלאומיות
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;אני מסכים.&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''מאיר שטרית'''&lt;br&gt;שר האוצר
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;אני מסכים.&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''שאול יהלום'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9qdb6b351sameho8kypcbgowyc907rv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083350</id>
      <parentid>3083334</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3083344]</comment>
      <origin>3083350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37666" sha1="2lyqf4zecy62sr10qbtymgwnl07jloh" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ״ט–1999}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 1074|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 657|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6321.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 701|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6577.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 267|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6836.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 774|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 50|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7434.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 320|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7896.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 11|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12528.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12|סעיפים 12}}, {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ב|12ב}} {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 16|ו־16}} {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר האוצר ושר התחבורה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הודעות על חיובים וגבייתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: חשבונות ומועדי תשלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: גביית חוב חלוט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אזהרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ערר וערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח, תשפ״ז}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזהרה“ – הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ד|סעיף 12ד לחוק}}, מטעם בעל הזיכיון או רשות הרישוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזיכיון“ – לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, זולת מקום בתקנות אלה שהמפעיל נזכר בנפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם“ – הסכם בכתב בין בעל הזיכיון ובין בעל תג חיוב או חייב רשום, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, שלפיו ייפרעו החיובים באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע בבנק או פיקדון, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיוב“ – חיוב בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – החייב, לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|החוק}}, בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב חד פעמי“, ”חייב רגיל“, ”חייב רשום“ ו”פרטים מזהים“ – {{ח:הערה|(תוחלף ביום 15.12.2026):}} כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי גביה)|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי גביה), התשנ״ט–1999}} (להלן – תקנות דמי גביה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם המצאה דיגיטלית“, ”חייב חד פעמי“, ”חייב רגיל“, ”חייב רשום“, ”מען דיגיטלי“, ”פרטים מזהים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה)|בתקנות דמי גבייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – הודעה על חיוב או על כמה חיובים בתקופת חיוב מסוימת, לגבי כלי רכב מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון ראשוני“ – חשבון הנשלח לחייב ושעד למועד משלוחו פרע במלואם את כל החשבונות שנשלחו אליו, בשל תקופות חיוב קודמות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון נוסף“ – חשבון הנשלח לחייב שטרם פרע במלואו עד למועד משלוחו חשבון קודם של –
{{ח:תתת|(1)}} תקופת חיוב קודמת אחת (חשבון נוסף ראשון);
{{ח:תתת|(2)}} שתי תקופות חיוב קודמות או יותר (חשבון נוסף שני);
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום החיוב“ – יום בחודש שקבע בעל הזיכיון, לגבי חייב לצורך חיובו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד יצירת חיוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחיוב בשל נסיעות – מועד הנסיעה בכביש האגרה;
{{ח:תתת|(2)}} בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות –
{{ח:תתתת|(א)}} בשל אי פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשל הפעלת סמכויות אכיפה של עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה – המועד שבוצעו, ואם היתה סמכות האכיפה בעלת אופי מתמשך – מועד תחילת הפעלתה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה – המועד שבו נודע לבעל הזיכיון על המעשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי והחזר הוצאות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12|בסעיף 12(ב)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – פיקדון בלא ציון שם, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החיוב“ – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום החיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות דמי גבייה“ – {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה)|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה), התשנ״ט–1999}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הודעות על חיובים וגבייתם}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: חשבונות ומועדי תשלום}}

{{ח:סעיף|2|אופן חיוב חייבים|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} חייב יכול שיחויב באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל תג חיוב – לפי הסכם;
{{ח:תת|(2)}} חייב רשום – לפי הסכם;
{{ח:תת|(3)}} חייב חד פעמי – לפי חשבון, על סמך פרטים מזהים שמסר;
{{ח:תת|(4)}} חייב רגיל – לפי חשבון, על סמך פרטי הרכב והחייב ברישומי רשות הרישוי, {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – על סמך פרטים מזהים שמסר בהסכם כאמור;
{{ח:תת|(5)}} בעל פיקדון – בין שהוא בעל תג חיוב ובין שהוא חייב רשום, בפירעון מתוך הפיקדון, לגבי חלק החיוב שהסכומים בפיקדון מספיקים לכיסויו.

{{ח:סעיף|3|פיקדון}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רכב המבקש לשלם את חיוביו בלא מסירת שמו ומענו, יהיה רשאי להפקיד, מזמן לזמן, סכום בחשבון אצל בעל הזיכיון לכיסוי חיוביו.
{{ח:תת|(ב)}} הופקד פיקדון כאמור, ינכה ממנו בעל הזיכיון כל חיוב המגיע לו מבעל הרכב, ואם לא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב, ייגבו ממנו החיוב או יתרת החיוב, לפי הענין, כאילו היה חייב רגיל.
{{ח:תת|(ג)}} בעל פיקדון יהא זכאי לקבל, בכל עת, פרטים על הסכומים שנותרו בפיקדונו; מסירת פרטים כאמור, תהיה באמצעות קוד זיהוי בלבד.

{{ח:סעיף|4|המצאת חשבון}}
{{ח:תת|(א)}} לכל חייב, למעט בעל פיקדון, ימציא בעל הזיכיון חשבון בשל חיובים שלו שנוצרו בתקופת החיוב, אחת או יותר, ובשל חיובים שנצברו עד יום החיוב ולא נפרעו.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי כל רכב יומצא חשבון נפרד, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.
{{ח:תת|(ג)}} בחשבון יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר רישוי של הרכב, שם החייב, מספר זהותו ומענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}};
{{ח:תתת|(2)}} תקופה או תקופות החיוב בחשבון;
{{ח:תתת|(3)}} תאריך הוצאת החשבון;
{{ח:תתת|(4)}} סכום החיוב הכולל לתשלום;
{{ח:תתת|(5)}} מספר הנסיעות שבשלהן נדרשים אגרה ודמי גביה וסכומם הכולל;
{{ח:תתת|(6)}} האירועים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}} שבשלהם נדרשים פיצוי והחזר הוצאות, והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;
{{ח:תתת|(7)}} התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו, ייווספו פיצוי והחזר הוצאות;
{{ח:תתת|(8)}} הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ג|בסעיף 12ג לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} נשמט מחשבון חיוב שנוצר בתקופת החיוב, רשאי בעל הזיכיון לכלול אותו בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב.

{{ח:סעיף|5|דרך המצאת חשבון|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חשבון יומצא לחייב –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל, {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית – בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום, {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית – בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 15.12.2026):}} אם הוא חשבון הנשלח לחייב על פי הסכם – בכל דרך שנקבעה להמצאת חשבונות בהסכם.
{{ח:תת|(ב)}} חשבון שנשלח בדואר רגיל, לפי המען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, ושולמו בעדו, מראש, דמי הדואר, יראו כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון.
{{ח:תת|(ג)}} חשבון שנשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהוו ראיה לדבר.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} חשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6):
{{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל;
{{ח:תתת|(4)}} התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3);
{{ח:תתת|(6)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד־פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ג1)(1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4):
{{ח:תתת|(1)}} התקבל חיווי על הצגה;
{{ח:תתת|(2)}} התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה;
{{ח:תתת|(3)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם;
{{ח:תתת|(4)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד־פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין;
{{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} על אף האמור בתקנה זו, לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי תקנות משנה (ג1) או (ג2), לפי העניין, כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו.
{{ח:תת|(ד)}} חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין, אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו.

{{ח:סעיף|6|המען להמצאת חשבון|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} חייב שיש לו הסכם – המען שמסר בהסכם, {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי;
{{ח:תת|(2)}} חייב חד פעמי – המען שמסר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה)|תקנות דמי גביה}}, בין הפרטים המזהים;
{{ח:תת|(3)}} חייב רגיל – מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} חייב רגיל – מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי, כפי שהם מעודכנים במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.

{{ח:סעיף|7|מועדי תשלום|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} נגבה חיוב, לפי הסכם, באמצעות כרטיס אשראי – המועד שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס אשראי;
{{ח:תת|(2)}} נגבה החיוב, לפי הסכם, באמצעות הוראת קבע או מתוך פיקדון – במועד שקבע בעל הזיכיון ושלא יקדם מ־15 ימים מיום החיוב;
{{ח:תת|(3)}} נגבה החיוב, מחייב רגיל או מחייב חד פעמי, לפי חשבון – עד היום ה־15 מתאריך הוצאת החשבון; {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} נשלח החשבון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות משנה 5(ג1)(4) עד (6) או (ג2)(2) עד (4)}}, ייספר מניין הימים האמור מהשליחה האחרונה.

{{ח:סעיף|8|אי פירעון חשבון}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שלא פרע חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד התשלום, יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל כל נסיעה בתקופת החיוב, נושא החשבון שלא נפרע.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון יודיע לחייב על חיובו בפיצוי ובהחזר הוצאות כאמור, בחשבון שישלח למענו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, בין יחד עם חיובים חדשים שנוצרו ובין בנפרד, ואולם חיוב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי תשלום חשבון ראשוני, יהיה נפרד מחיובים חדשים שנוצרו כאמור, אף שיכול שיישלחו, כחשבונות נפרדים, במשלוח אחד בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)(2) או (3)}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|9|חייב שמכר את רכבו}}
{{ח:תת|(א)}} נתברר לבעל הזיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|החוק}} או לפי תקנות אלה, להודיע לחייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש מבעל הזיכיון, בכתב, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל הזיכיון יפעל כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), או לא ענה להודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצויין בהודעה לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: גביית חוב חלוט}}

{{ח:סעיף|10|עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה}}
{{ח:תת|(א)}} עיכב בעל הזיכיון יציאה מכביש האגרה של רכב, שבשלו לא שולם חוב חלוט –
{{ח:תתת|(1)}} ימסור לנהג הודעה כי יציאתו מכביש האגרה מעוכבת, עקב אי תשלום חוב חלוט בשל הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} יאפשר לנהג או לנוסע ברכב לפרוע לאלתר את החוב החלוט, בצירוף פיצוי והחזר הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(2)}}, אף אם אינו החייב, אך אם פרע במקום החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון; פירעון כאמור ייעשה במזומן או בכרטיס אשראי, או בדרך אחרת המקובלת על בעל הזיכיון;
{{ח:תתת|(3)}} לא נפרעו החיובים כאמור בפסקה (2), יורה לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו בכביש האגרה למקום אחסנה, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי בעל הזיכיון, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה}}, לגרור את הרכב ולפנותו מכביש האגרה למקום אחסנה; לענין זה, ”מקום אחסנה“ – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לכביש האגרה, שאישרה הרשות הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} רכב שעוכב, פונה ואוחסן, לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום מלוא החוב החלוט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק}}, בצירוף סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות; שולמו התשלומים כאמור ונתבקש שחרור הרכב מאחסנתו, ישוחרר לא יאוחר מתום שעתיים, לאחר התשלום והבקשה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} עוכבה יציאת רכב מכביש אגרה, בעל הזיכיון –
{{ח:תתת|(1)}} יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על עיכוב היציאה מן הכביש ועל מקום הימצאו, לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;
{{ח:תתת|(2)}} יגרום להבאת הנהג ונוסעיו, או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.
{{ח:תת|(ד)}} לא תעוכב יציאת רכב מכביש האגרה ולא יפונה הרכב ממנו בידי בעל הזיכיון, אם נסיעתו בכביש האגרה, באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}

{{ח:סעיף|11|תשלום פיצוי והחזר הוצאות}}
{{ח:תת|(א)}} חייב יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות, בעד כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אי פרעון של חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד תשלומו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}};
{{ח:תתת|(2)}} עיכוב רכב שלא שולם בשלו חוב חלוט;
{{ח:תתת|(3)}} גרירת רכב ופינויו;
{{ח:תתת|(4)}} אחסנת רכב שפונה;
{{ח:תתת|(5)}} מעשה שעשה ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב, או חיובו באגרה;
{{ח:תתת|(6)}} שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב.
{{ח:תת|(ב)}} נשתנה מענו של חייב רגיל, והוא הודיע על כך לבעל הזיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי – לא יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל אי פירעון חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.

{{ח:סעיף|12|סכומי פיצוי והחזר הוצאות}}
{{ח:ת}} סכומי פיצוי והחזר הוצאות שישלם חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בתוספת מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף|13|עדכון סכומים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יתעדכנו ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

{{ח:סעיף|14|שינוי סכומים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות הממונה רשאית להגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייקבעו, יהיו תואמים את סכומן הכולל של ההוצאות הכרוכות באכיפת הגביה של האגרה, אכיפת התשלומים ופיצוי בשל נזק שנגרם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לפי דרישתה, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות האכיפה, לרבות עלויות האכיפה, ההכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום, וזאת לא יאוחר מ־21 ימים ממועד הדרישה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הפסד הכנסות של בעל הזיכיון בשל אי גביה או אי אכיפה, לא יוכר כעלויות אכיפה, לצורך המלצת הרשות הממונה לשינוי סכומים.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אזהרות}}

{{ח:סעיף|15|הודעת בעל הזיכיון לרשות הרישוי}}
{{ח:ת}} 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעות הקבוע {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק}}, ישלח בעל הזיכיון הודעה לרשות הרישוי על הצורך במתן אזהרה לבעל רכב, שצוינו בה שם החייב ומספר זהותו, מענו הידוע לבעל הזיכיון במועד ההודעה וכן מספר הרישוי של הרכב, שבשלו נדרשת אזהרה.

{{ח:סעיף|16|דרך המצאת אזהרות}}
{{ח:תת|(א)}} אזהרה לחייב בדבר אי חידוש רשיון רכבו, כל עוד לא שולם מלוא החוב החלוט, שיש להמציאה לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|החוק}} 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש, תומצא –
{{ח:תתת|(1)}} מטעם בעל הזיכיון – בדואר רשום;
{{ח:תתת|(2)}} מטעם רשות הרישוי – בדואר רגיל.
{{ח:תת|(ב)}} המען למשלוח אזהרה יהיה המען של החייב ברישומי רשות הרישוי, או המען שמסר לבעל הזיכיון בהסכם, כפי שהיה רשום או שנמסר, לפי הענין, 3 ימים לפני מועד המשלוח בידי בעל הזיכיון של אזהרה לחייב או של הודעה לרשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}.
{{ח:תת|(ג)}} על המצאת אזהרות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ערר וערעור}}

{{ח:סעיף|17|מושבן של ועדות ערר}}
{{ח:ת}} מקומות מושבן של ועדות הערר, שנתמנו לפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ב|סעיף 12ב(ב) לחוק}}, יהיו ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע, ואזור שיפוטן כאזור השיפוט של בתי המשפט המחוזיים במקומות האמורים.

{{ח:סעיף|18|מועדים לערעור}}
{{ח:תת|(א)}} המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת ערעור, הוא 15 ימים מיום שניתנה הרשות לערער.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: שונות}}

{{ח:סעיף|19|שימוש בתג חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} תג חיוב יותקן על השמשה הקדמית של הרכב, או במקום אחר ברכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שיינתנו מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש בתג חיוב יהיה בהתאם לסוג הרכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שאישרה הרשות הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לסוג הרכב, באופן שהחיוב הנגבה לפיו נמוך מהחיוב שהיה נגבה בשל שימוש בתג חיוב מתאים, ישולמו פיצוי והחזר הוצאות.

{{ח:סעיף|19א|סייג לתחולה|תיקון: תשע״ג, תשפ״ז}}
{{ח:ת}} תקנות אלה לא יחולו על כביש אגרה יקנעם סומך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך)|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק)|בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף|19ב|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.12.2026):}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ״ז–2026, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום 3 שנים ממועד כניסתן לתוקף.

{{ח:סעיף|20|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תש״ע, תשע״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} סכומי הפיצוי והחזר הוצאות הם כמפורט להלן: &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;{{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} בשל אי־פירעון חשבון במועד, לגבי כל נסיעה בכביש האגרה בתקופת החיוב נושא החשבון הכלולה –
{{ח:תת|(א)}} בחשבון ראשוני &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;12&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בחשבון נוסף ראשון &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;17&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ג)}} בחשבון נוסף שני &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;34&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} בשל עיכוב רכב &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;191&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בשל גרירת רכב ופינויו &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;142&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בשל אחסנת רכב שפונה –
{{ח:תת|(א)}} בשל 12 שעות ראשונות &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;פטור&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ב)}} בשל 12 שעות נוספות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(ג)}} בשל כל 24 שעות נוספות או חלק מהן &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את חיובו באגרה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;1,561&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;568&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:חתימות|כ׳ בתמוז התשנ״ט (4 ביולי 1999)}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;שר התשתיות הלאומיות
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;אני מסכים.&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''מאיר שטרית'''&lt;br&gt;שר האוצר
* &lt;span style=&quot;float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;&quot;&gt;אני מסכים.&lt;/span&gt; &lt;br clear=&quot;all&quot;&gt; '''שאול יהלום'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2lyqf4zecy62sr10qbtymgwnl07jloh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461209</id>
    <revision>
      <id>3083189</id>
      <parentid>2931850</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:19:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2548" sha1="4o90fcbiehh2x59hd96zyv1bzi0je5z" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964
=== תקנות בדבר שימוש חובה בעגורנים ===

&lt;מאגר תקן 2097862 קוד a163Y00000DuP7OQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 600|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|1532)); ((תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#31|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-68(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים]], [[פקודת סדרי השלטון והמשפט|והסעיפים 14(א)]] [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. שימוש בעגורני חוף
: מנהל נמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, או טעינתם, כולם או מקצתם, מאניה או לאניה העוגנת על יד רציף בנמל, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם, לדעתו, הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני האניה עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 2. חובת שימוש בעגורני חוף למטעני פחם
: על אף האמור [[בתקנה 1]] יהא השימוש בעגורני החוף חובה לשם פריקת מטעני פחם, או טעינתם, מאניה או לאניה העוגנת על יד רציף בנמל, כל אימת שמצויים בו עגורנים.

@ 3. ביטול
: תקנות נמל חיפה (שימוש חובה במנופים), 1939 - בטלות.

@ 4. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בטבת תשכ&quot;ד (29 בדצמבר 1963)
&lt;חתימה&gt; ישראל בר-יהודה שר התחבורה</text>
      <sha1>4o90fcbiehh2x59hd96zyv1bzi0je5z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461242</id>
    <revision>
      <id>3083183</id>
      <parentid>2863700</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6243" sha1="osozt3ul3rcsct4ci96pe29fk3tnful" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; כללי-החופים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947
&lt;שם אחר&gt; תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947
&lt;שם אחר&gt; כללי החופים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947
=== כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי [[+#60|סעיף 17]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1947, תוס' 2, 433|כללי-החופים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ע&quot;ר תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 1|חוק המעבר|1:208911)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו [[+#60|בסעיף 17(1)(ט&quot;ז א')]] של [[=הפקודה|פקודת הנמלים]] (כפי שחוקק [[0:562370|בסעיף 3 של פקודת החופים (תיקון מס' 2), 1946)]], התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:–
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום שכתוב בו &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot;, ובכל מקום שכתוב בו &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. לפי [[סעיף 13 לחוק המעבר, תש&quot;ט-1949]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;עתון רשמי&quot; ייקרא מעתה &quot;רשומות&quot;. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. שם (תיקון: תש&quot;ט)
: הכללים האלה ייקראו ((&quot;))כללי-הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947((&quot;)) (([במקור: כללי-החופים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947])).

@ 2. פירוש
: בכללים אלה -
:- &quot;הודעה&quot; פירושה כל הודעה לפי [[#27|סעיף 13א' של הפקודה]].

@ 3. צורת ההודעה
: כל הודעה תימסר [[תוספת|בטופס הרשום בתוספת לכללים האלה]] או בטופס שווה-ערך ביסודו [[תוספת|לאותו טופס]].

@ 4. אדם שלו יש למסור (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט, תש&quot;ט-2)
: כל הודעה תימסר -
: (א) מקום שלבעל יש כתובת או סוכן בישראל ואותם כתובת או סוכן ידועים לרשויות הנמלים - מתוך שתישלח בדואר רשום לאותם כתובת או סוכן, הכל לפי העניין; או
: (ב) מקום שאין לבעל כתובת או סוכן בישראל או שאותם סוכן או כתובת אינם ידועים לרשויות הנמלים ((-)) במסירה מתוך שתחובר אל תורן האנייה או שתפורסם לפחות בגליון אחד של רשומות (([במקור: העיתון])).

@ 5. דרישות של הודעה (תיקון: תש&quot;ט)
: (1) רשות הנמלים רשאית לכלול בהודעה כל דרישות, שאותן היא חושבת לנחוצות או למועילות כדי להבטיח את העלאתה, סילוקה או השמדתה המהירים או הבטוחים של האנייה.
: (2) בלי לפגוע בכללותן של ההוראות הקודמות יכולה אותה הודעה לדרוש מבעל האנייה -
:: (א) להפקיד בידי רשות הנמלים אותו סכום, שתהיה רשות הנמלים רשאית לקבעו, בתנאי שפקדון זה ישמוט לטובת הממשלה במקרה של אי-מילוי אחר תנאיה ודרישותיה של אותה הודעה, אולם יוחזר לאותו בעל במקרה של מילוי אחר תנאיה ודרישותיה של אותה הודעה; או
:: (ב) להתחייב בערובה טובה ומספקת, כדי הנחת דעתה של רשות הנמלים, על מילוי אחר תנאיה ודרישותיה של אותה הודעה.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 3|כלל (3)]]))) ====
=== הודעה לפי [[סעיף 27 לפקודה|סעיף 13א']] ===
@ (תיקון: תש&quot;ט)
: לכ'
: {{מוגדל|הואיל}} והאנייה הנקראת* ................................
:: טבעה
:: עלתה על שרטון
:: נעזבה**
: בחוף של*** ................................
: {{מוגדל|והואיל}} ואותה אנייה
:: הנה
:: עלולה להיות**
: מכשול או סכנה לניווט או מכשול בשימוש בחוף;**
: {{מוגדל|והואיל}} ואתה הוא בעל האנייה האמורה;
: {{מוגדל|לפיכך,}} הריני דורש ממך בזה להעלות, לסלק או להשמיד אותה אנייה על חשבונך אתה במשך****
: ובזה הנני דורש ממך &lt;sup&gt;$&lt;/sup&gt;
: {{שמאל|רשות הנמלים.}}
: תאריך: ....................
@ : הערה:
::: {{מוקטן|* רשום-נא את שם האנייה.}}
::: {{מוקטן|** מחוק-נא מה שאינו שייך לעניין.}}
::: {{מוקטן|*** רשום-נא את שם הנמל.}}
::: {{מוקטן|**** ציין-נא את התקופה שבהמשכה צריך להעלות, לסלק או להשמיד את האנייה.}}
::: {{מוקטן|$ רשום-נא דרישות נוספות.}}

&lt;פרסום&gt; 24 במארס, 1947.
&lt;חתימות&gt; ג'. מ. ליוואק, סופר הוועד היועץ</text>
      <sha1>osozt3ul3rcsct4ci96pe29fk3tnful</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461711</id>
    <revision>
      <id>3083192</id>
      <parentid>2924739</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3083183]</comment>
      <origin>3083192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8345" sha1="rc0519bii5e8psl3m9qvfo1niidf9g5" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}}

{{ח:קטע3||כללים שהתקין הנציב העליון במועצה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}}.}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 2, 433|כללי־החופים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 1|חוק המעבר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208911.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
מתוך שימוש בכוחות, המסורים לו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|בסעיף 17(1)(ט״ז א׳)}} של {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}} (כפי שחוקק {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562370.pdf|בסעיף 3 של פקודת החופים (תיקון מס׳ 2), 1946)}}, התקין הנציב העליון במועצה את הכללים הבאים:–

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום שכתוב בו ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“, ובכל מקום שכתוב בו ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“. לפי {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 13|סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|שם|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} הכללים האלה ייקראו {{ח:הערה|”}}כללי־הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947{{ח:הערה|“}} {{ח:הערה|[במקור: כללי־החופים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947]}}.

{{ח:סעיף|2|פירוש}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ פירושה כל הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|סעיף 13א׳ של הפקודה}}.

{{ח:סעיף|3|צורת ההודעה}}
{{ח:ת}} כל הודעה תימסר {{ח:פנימי|תוספת|בטופס הרשום בתוספת לכללים האלה}} או בטופס שווה־ערך ביסודו {{ח:פנימי|תוספת|לאותו טופס}}.

{{ח:סעיף|4|אדם שלו יש למסור|תיקון: תש״ח, תש״ט, תש״ט־2}}
{{ח:ת}} כל הודעה תימסר –
{{ח:תת|(א)}} מקום שלבעל יש כתובת או סוכן בישראל ואותם כתובת או סוכן ידועים לרשויות הנמלים – מתוך שתישלח בדואר רשום לאותם כתובת או סוכן, הכל לפי העניין; או
{{ח:תת|(ב)}} מקום שאין לבעל כתובת או סוכן בישראל או שאותם סוכן או כתובת אינם ידועים לרשויות הנמלים {{ח:הערה|-}} במסירה מתוך שתחובר אל תורן האנייה או שתפורסם לפחות בגליון אחד של רשומות {{ח:הערה|[במקור: העיתון]}}.

{{ח:סעיף|5|דרישות של הודעה|תיקון: תש״ט}}
{{ח:תת|(1)}} רשות הנמלים רשאית לכלול בהודעה כל דרישות, שאותן היא חושבת לנחוצות או למועילות כדי להבטיח את העלאתה, סילוקה או השמדתה המהירים או הבטוחים של האנייה.
{{ח:תת|(2)}} בלי לפגוע בכללותן של ההוראות הקודמות יכולה אותה הודעה לדרוש מבעל האנייה –
{{ח:תתת|(א)}} להפקיד בידי רשות הנמלים אותו סכום, שתהיה רשות הנמלים רשאית לקבעו, בתנאי שפקדון זה ישמוט לטובת הממשלה במקרה של אי־מילוי אחר תנאיה ודרישותיה של אותה הודעה, אולם יוחזר לאותו בעל במקרה של מילוי אחר תנאיה ודרישותיה של אותה הודעה; או
{{ח:תתת|(ב)}} להתחייב בערובה טובה ומספקת, כדי הנחת דעתה של רשות הנמלים, על מילוי אחר תנאיה ודרישותיה של אותה הודעה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|כלל (3)}})}}}}
{{ח:קטע3||הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 27|סעיף 13א׳}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} לכ׳
{{ח:ת}} {{מוגדל|הואיל}} והאנייה הנקראת* . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} טבעה
{{ח:תת}} עלתה על שרטון
{{ח:תת}} נעזבה&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;
{{ח:ת}} בחוף של&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} {{מוגדל|והואיל}} ואותה אנייה
{{ח:תת}} הנה
{{ח:תת}} עלולה להיות&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מכשול או סכנה לניווט או מכשול בשימוש בחוף;&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt;
{{ח:ת}} {{מוגדל|והואיל}} ואתה הוא בעל האנייה האמורה;
{{ח:ת}} {{מוגדל|לפיכך,}} הריני דורש ממך בזה להעלות, לסלק או להשמיד אותה אנייה על חשבונך אתה במשך&lt;span style=&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;**** &lt;/span&gt;
{{ח:ת}} ובזה הנני דורש ממך &lt;sup&gt;$&lt;/sup&gt;
{{ח:ת}} {{שמאל|רשות הנמלים.}}
{{ח:ת}} תאריך: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הערה:
{{ח:תתת}} {{מוקטן|* רשום־נא את שם האנייה.}}
{{ח:תתת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;** &lt;/span&gt; מחוק־נא מה שאינו שייך לעניין.}}
{{ח:תתת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;*** &lt;/span&gt; רשום־נא את שם הנמל.}}
{{ח:תתת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -0.167em;&quot;&gt;**** &lt;/span&gt; ציין־נא את התקופה שבהמשכה צריך להעלות, לסלק או להשמיד את האנייה.}}
{{ח:תתת}} {{מוקטן|$ רשום־נא דרישות נוספות.}}

{{ח:חתימות|24 במארס, 1947.}}
* '''ג׳. מ. ליוואק'''&lt;br&gt;סופר הוועד היועץ
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rc0519bii5e8psl3m9qvfo1niidf9g5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470070</id>
    <revision>
      <id>3083190</id>
      <parentid>2926908</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:30:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3083189]</comment>
      <origin>3083190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3469" sha1="77dnqf8igxlfp391wf67ly22yvay2bu" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר שימוש חובה בעגורנים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 600|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 31|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־68(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, או טעינתם, כולם או מקצתם, מאניה או לאניה העוגנת על יד רציף בנמל, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם, לדעתו, הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני האניה עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|2|חובת שימוש בעגורני חוף למטעני פחם}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}} יהא השימוש בעגורני החוף חובה לשם פריקת מטעני פחם, או טעינתם, מאניה או לאניה העוגנת על יד רציף בנמל, כל אימת שמצויים בו עגורנים.

{{ח:סעיף|3|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות נמל חיפה (שימוש חובה במנופים), 1939 – בטלות.

{{ח:סעיף|4|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964“.

{{ח:חתימות|י״ג בטבת תשכ״ד (29 בדצמבר 1963)}}
* '''ישראל בר־יהודה'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>77dnqf8igxlfp391wf67ly22yvay2bu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470280</id>
    <revision>
      <id>3083263</id>
      <parentid>3082998</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:01:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3083263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5354" sha1="ebohdl5dj5o3h3p75gsdauh487up6di" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(לב, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;היה להם כאחד מהם: דאג להם ואחר תסוב&lt;קטע סוף=א/&gt;

(לב, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;הכין צרכם ואחר תרבץ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לב, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;למען תשמח בכבודם \ ועל מוסר תשא שכל:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לב, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;מלל שב כי הוא לך \ והצנע שכל ואל תמנע שיר:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(לב, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;במקום היין אל תשפך שיח ובלא מזמר מה תשפך שיח ובל עת מה תתחכם:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(לב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כחותם על כיס זהב \ שיר אל על משתה היין:{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(לב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כומז אודם(?) על ניב זהב \ משפט שיר על משתה היין:{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(לב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כרביד זהב ובו נפך וספיר \ כך נאים דברים יפים על משתה היין:&lt;קטע סוף=ה/&gt; ''[יש נקודה מעל וליד למילה &quot;נפך&quot;]''

(לב, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;מלואות פז וחותם ברקת \ קול מזמור על נועם תירוש:&lt;קטע סוף=ו/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;מלואות&quot;]''

(לב, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;דבר נער אם צריך אתה \ בחזק פעמים ושלש אם ישאלך:&lt;קטע סוף=ז/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;אתה&quot; ונקודה מעל המילה &quot;ישאלך&quot;]''

(לב, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כל לאמר ומעט הרבה \ ודמה ליודע ומחריש יחדו:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(לב, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;בין זקנים אל תקומם \ ושרים אל תרב לטרד:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(לב, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;לפני ברד ינצח ברק \ ולפני דכא ינצח חן:{{ש}}&lt;קטע סוף=י/&gt;

(לב, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;לפני ברד ינצח ברק \ ולפני בושי חן:&lt;קטע סוף=י/&gt; ''[יש נקודה בין המלים &quot;ברד&quot; ו&quot;ינצח&quot;, ויש נקודה מעל המילה &quot;ברק&quot;]''

(לב, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;בעת מפקד אל תתאחר \ פטר לביתך ושלם רצון:{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(לב, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;בעת שלחן אל תרבה דברים \ ואם עלה על לבך דבר:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(לב, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;... ושלם רצון \ ביראת אל ולא ב[...] כל&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(לב, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;...ל...ל...לה ברך עושך \ המרוך מטובתו:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(לב, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;...ל...צון \ ומתלהלה יוקש בו:{{ש}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(לב, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;דורש אל יקח מוסר \ ומשחרהו ישיג מענה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(לב, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;דורש חפצי אל יקח לקח \ ויענהו בתפלתו:&lt;קטע סוף=יד/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;יקח&quot;]''

(לב, יד, שולי - ימין) [דורש חפצי אל] ישא [לקח \ ויענהו בתפלתו:]

(לב, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;דורש תורה יפיקנה \ ימתלהלה יוקש בה:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(לב, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;ירא ייי יבין משפט \ ותחבולות מנשף יוצא:{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(לב, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;יראי ייי יבינו משפטו \ וכחמות רבות יוציאו מלבם:&lt;קטע סוף=טז/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;וכחכמות&quot;]''

(לב, טז, שולי - שמאל) [יראי ייי יבינו משפטו \] וחכמות [רבות יוציאו מלבם:]

(לב, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;איש חכם יטה תוכחות \ ואחר צרכו ימשך תורה:&lt;קטע סוף=יז/&gt; ''[יש נקודות מעל המילה &quot;חכם&quot;, המילה &quot;ואחר&quot;, והמילה &quot;ימשך&quot;]'' 

(לב, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;איש חכם לא יכסה כחמה \ ולץ לא ישמר לשונו:{{ש}}&lt;קטע סוף=יח/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;כחמה&quot;]''

(לב, יח, שולי - ימין) [איש חכם לא יכסה] חכמה [\ ולץ לא ישמר לשונו:]

(לב, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;איש חכם לא יקח שחד \ זד ולץ לא ישמר תורה:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(לב, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;בלא עצה אל תפעל דבר \ ואחר מעשיך אל תתקצף:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(לב, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;בדרך מוקשת אל תלך \ ואל תתקל בנגף פעמים:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(לב, כא) אל תבטח בדרך מחתף \ (לב, כב) ובאחריתך השמר: ''[יש נקודות מעל המילה &quot;מחתף&quot; ומעל המילה &quot;השמר&quot;]''

(לב, כב) אל תבטח בדרך רשעים \ ובאחריתך הזהר:

(לב, כג) בכל דרכיך שמור נפשך \ כי כל עשה אלה שומר מצוה: ''[יש נקודות מעל המילה &quot;מצוה&quot;]''

בכל מעשיך שמור נפשך \ כי עושה זה שומר מצוה:

(לב, כד) נוצר תורה שומר נפשו \ ובוטח בייי לא יבוש:


''[גרסאות השוליות עוד לא הוקלדו]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>ebohdl5dj5o3h3p75gsdauh487up6di</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1708826</id>
    <revision>
      <id>3083202</id>
      <parentid>3080971</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:51:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* אתה הוא אלהינו */</comment>
      <origin>3083202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8125" sha1="3v8y9m3e5nr13csv8h2lvwy2ljiamsn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום ראשון של ראש השנה=
{{ברכות השחר אשכנז|יו&quot;כ}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|תחינות=לא|עשי&quot;ת=כן}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|ימים נוראים}}
{{יוצרות|נוסח=אשכנז|יוצר={{:מלך אזור גבורה}}|אופן={{:כבודו אהל כהיום}}|מיוחד=והאופנים}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן|ותמלוך}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}} תְּרוּעָה {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|ראש השנה|נוסח=אשכנז|רשות=כן|את חיל יום פקודה}}
====אתה הוא אלהינו====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים:}}
{{ארון|פ}}
{{:אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
{{ארון|ס}}

====אדרת ממלכה====
{{הור2|כשחל בשבת מדלגים על הפיוט הבא, וממשיכים {{צ|אם אשר בצדק}}.}}
{{#קטע:את חיל יום פקודה|אדרת ממלכה}}
{{סוף}}
====אם אשר בצדק====
{{#קטע:את חיל יום פקודה|אם אשר בצדק}}
====אאפיד נזר איום====
{{הור2|כשחל בשבת מדלגים על הפיוט הבא, ואומרים את הפיוטים {{צ|אדר והוד}} ו{{צ|אתן לפועלי צדק}} משחרית של יום ב'.}}
{{#קטע:את חיל יום פקודה|אאפיד נזר איום}}
{{סוף}}
====אדר והוד====
{{רקע אפור}}
{{הור|כשחל בשבת:}}

{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|אדר שבת}}
{{סוף}}
====אתן לפועלי צדק====
{{רקע אפור}}
{{הור|כשחל בשבת:}}

{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|אתן לפועלי צדק}}
{{סוף}}
====אדירי איומה====
{{ארון|פ}}
{{:אדירי איומה}}
{{ארון|ס}}
====לאל עורך דין====
{{:לאל עורך דין}}
====סילוק====
{{#קטע:את חיל יום פקודה|סילוק}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}
{{סוף}}
{{הור2|במנהג אשכנז המערבי אין אומרים את פיוטי הקדושה.}}{{ש}}
{{#קטע:וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|א}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} [{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}] {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}
{{סוף}}
{{#קטע:וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|ב}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} {{החלף|[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}|מַלְכוּתֶךָ,|מַלְכוּתֶךָ,]}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}

===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן|ותמלוך}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, [בְּאַהֲבָה]}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}{{סוף}}
===עבודה===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יז ת}}
{{סוף}}
===הודאה===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}}{{סוף}}
|}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{סוף}}

===ברכת כהנים===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|אדיר}}
{{סוף}}
===שלום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}

==אבינו מלכנו==
{{הור|בשבת אין אומרים אבינו מלכנו.}}

{{טורים|{{הור|מנהג אשכנז המזרחי:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}|{{הור|מנהג אשכנז המערבי:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|מערבי}}}}

==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן}}

[[קטגוריה:תפילות ראש השנה]]</text>
      <sha1>3v8y9m3e5nr13csv8h2lvwy2ljiamsn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/תחינות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1719277</id>
    <revision>
      <id>3083203</id>
      <parentid>3020976</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:51:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21696" sha1="iubc5j0j5ecnd60j04kivmnuu51nnt1" xml:space="preserve">=תחינות=
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{מקורות לסידור|לקט הוספות לתפילה מסידורי אשכנז לדורותיהם. חלקן נועדו להיאמר בתוך התפילה, וחלקן אחרי תפילת שחרית, או לעת מצוא.}}

===תפילה בעת עצירת גשמים===

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ועננו}}

===תפילה בעת ריבוי גשמים===
{{מקורות לסידור|מובאת בכמה סידורים. מקור: [[שולחן ערוך אורח חיים תקעז|אורח חיים סימן תקעז]]}}

{{:תפילה בעת ריבוי גשמים}}
===תפילה על הפרנסה בשומע תפילה===
{{:תפילה על הפרנסה בשומע תפילה}}
===תפילה על העוונות בשומע תפילה===
{{:תפילה על כפרת העוונות בשומע תפילה}}
===ברכת שמע קולנו לתענית יחיד===	
{{מקורות לסידור|סידור השל&quot;ה. מקור: שערי ציון}}

{{:שמע קולנו לתענית יחיד}}
===מלכנו ואלהינו===
{{מקורות לסידור|סידור רש&quot;ס; עבודת ישראל. מקור: [[טור אורח חיים קכב]]}}

{{הור|יש אומרים אחרי {{צ|וקלקל מחשבתם}}, במקום {{צ|עשה למען שמך}} שבסידורים:}}{{ש}}
{{:מלכנו ואלהינו}}
===נזדמן לו רוח בתפלתו===
{{מקורות לסידור|סידור עמודי שמים (יעב&quot;ץ). מקור: ראה [[שולחן ערוך אורח חיים קג|אורח חיים סימן קג]]}}

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְצַרְתָּנוּ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ חֶרְפָּתֵנוּ וּכְלִמָּתֵנוּ בְּחַיֵּינוּ, רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּאַחֲרִיתֵנוּ.
===תפילות האמוראים אחר תפילתם - בבלי===
{{מקורות לסידור|סידור רש&quot;ס; סידור עמודי שמים; סידור אשי ישראל. מקור: [[ברכות טז ב]]}}

{{#קטע:תפילות האמוראים|בבלי}}
===תפילות האמוראים - ירושלמי===
{{מקורות לסידור|סידור אשי ישראל. מקור: [[ירושלמי ברכות ד ב]]}}

{{#קטע:תפילות האמוראים|ירושלמי}}

===תפילת בעל על אשתו===
{{מקורות לסידור|עבודת ישראל; אוצר התפילות. מקור: קיצור של&quot;ה}}

{{:תפילה לבעל על אשתו בחדש השביעי לעיבורה}}

===תפילת אב על בניו===
{{מקורות לסידור|עבודת ישראל; אוצר התפילות}}

{{:תפילת אב על בניו}}

===שבעים ושנים פסוקים===
{{מקורות לסידור|הובא הרבה סידורים קדומים ומאוחרים}}

{{:שבעים ושנים פסוקים}}
===תתברך===
{{מקורות לסידור|הרבה סידורים קדומים}}

{{:תתברך אלהי האלהים}}

===תפילה של אליהו הנביא===
[הרבה סידורים קדומים]

{{:תפילת אליהו הנביא}}

===אתה הוא אלהינו===
{{מקורות לסידור|הרבה סידורים קדומים; סידור רש&quot;ס; סידור השל&quot;ה}}

{{:אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ}}
:חַי וְקַיָּם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ

===האדרת והאמונה===
{{מקורות לסידור|הרבה סידורים קדומים; סידור רש&quot;ס; סידור השל&quot;ה}}
{{#קטע:האדרת והאמונה|אשכנז}}

===תחינות===
{{מקורות לסידור|כמה סידורים קדומים {{ק|(כגון: סדור לכל השנה פראג תכ&quot;ח; תפלות מכל השנה קרקוב של&quot;ח)}}; סידור השל&quot;ה}}

'''תחנה'''{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּתֶּן לִי הַיּוֹם הַזֶּה מַתָּנָה טוֹבָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה, וְזָכְרֵנִי בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנִי בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְתִתֶּן לִי חֵלֶק טוֹב וְשָׂכָר טוֹב וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וְתַשְׁמִיעֵנִי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, וּתְבַשְּׂרֵנִי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. וְתִתֶּן לִי אֹרַח חַיִּים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח וְחָכְמָה וְדַעַת וּבִינָה וְחֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים לְפָנֶיךָ וְלִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְלִפְנֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁרוֹאִין אֶת פָּנָי. וְיַחֵד לְבָבִי לְאַהֲבָה אוֹתְךָ וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְהַט לִבִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וְתִתֶּן לִי חֶלְקִי עִם הַצַּדִּיקִים. וְשַׂבְּעֵנִי מִטּוּבָךָ, וְרַחֵם עָלַי בִּישׁוּעָתֶךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה (יְיָ) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים סְלַח לְכָל חטאתי וּמְחַל לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי וְכַפֵּר לִי עַל כָּל עֲוֹנֹתַי רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה וְהָאֵר עֵינַי בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתַכְנִיעַ אֶת כָּל אוֹיְבַי וְשׂוֹטְנַי וּמְצִיקַי וְעוֹיְנַי וְרוֹדְפַי תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָי וְקַיֵּם בֵּי וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ וּשְׁבוֹר וּגְעוֹר וּמַגֵּר אֶת כָּל הַקָּמִים עָלַי וְהַחוֹשְׁבִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלַי רָעָה וּסְתֹם פֶּה דּוֹבְרֵי רָעָתִי הַצִּילֵנִי מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה בֵּין בֶּן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶּן בְּרִית וְהַצִּילֵנִי מִשְּׁבִי וּמֵחֶרֶב וּמִגָּלוּת וּמֵחֲלָאִים רָעִים וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵעֵצוֹת הָרָעוֹת וּמֵעַזֵּי פָּנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים וּמֵאָדָם רַע וּמֵחָבֵר רַע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית וּמִפֶּגַע רַע וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וּמֵהִרְהוּרִים רָעִים וְעָשָׂה עִמִּי חֵן וָחֶסֶד וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד וְאוֹדְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי וּבְשָׁלוֹם תְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמַי וּבְחַיִּים טוֹבִים וּבְשֵׁם טוֹב וּבְשָׁעָה טוֹבָה וּבְמִיתָה טוֹבָה וּתְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנֹתַי וְתָנוּחַ נַפְשִׁי בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְנַקֵּנִי בְּיוֹם הַדִּין וְצַדְּקֵנִי בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט וְהָפֵר עֲצַת רָעִים מֵעָלַי וְתִטַּע בְּלִבִּי עֵצוֹת טוֹבוֹת וְתֵיטִיב לִי כָּל הַחֶזְיוֹנוֹת וְכָל חֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַמְתִּי אֲנִי לְעַצְמִי וְשֶׁחָלְמוּ חֲבֵרַי עָלַי וְהָבֵא עֲלַי בִּרְכוֹת כֹּהֲנִים וְהַצְלַח דְּרָכַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לְטוֹבָה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. בָּרוּךְ אַתָּה (יי) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

'''תחנה שלישית'''{{ש}}
אָנָּא יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, בּוֹרֵא בְּרָאתַנִי וְגִדַּלְתַּנִי וְזַנְתַּנִי פִּרְנַסְתַּנִי וְכִלְכַּלְתַּנִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי בְּאִוַּלְתִּי גָּמַלְתִּי הָרַע בְּעֵינֶיךָ, וְכִעַסְתִּיךְ בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים מִדֵּי יוֹם יוֹם, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בַּעֲבֵרָה (פלונית). אָנָּא אַב הָרַחֲמִים, הִנְנִי קוֹרֵעַ אֶת לְבָבִי בְּאַנְחָתִי לְפָנֶיךָ, וּבַמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ כְּעָנִי בַּפֶּתַח, לְעָזְרֵנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְשָׁמְרָה זֹאת לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַבְדְּךָ, וְהָכֵן לְבָבִי אֵלֶיךָ, לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְלִהְיוֹת לְפָנֶיךָ עֶבֶד נֶאֱמָן כָּל הַיָּמִים. וְתָקוּם וּתְרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְנִדְחֵי יִשְׂרָאֵל תְּכַנֵּס, וְצֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַּצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה (יְיָ) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

{{הור|סימן: '''שלמה הקטן ברבי יהודה''' (אבן גבירול)}}{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בָתֵּי חֹמֶר לָמָּה תִשְׂאוּ עַיִן{{ש}}
וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אַיִן

{{סי|לָ}}נוּ יֵשׁ לָדַעַת / כִּי אֲנַחְנוּ תוֹלַעַת{{ש}}
לְגַב חֹמֶר גַּבֵּינוּ / וְאֵיךְ יִגְבָּהּ לִבֵּנוּ

{{סי|מַ}}ה יִתְרוֹן לַגֶּבֶר / וְאַחֲרִיתוֹ לַקֶּבֶר{{ש}}
וְזֶה יִהְיֶה לוֹ חֵלֶף / לוּ חַי שָׁנִים אֶלֶף

{{סי|הֲ}}לֹא אִם יֵלֵךְ מֶרִי / יְבֻלַּע בַּחֲמַת קֶרִי{{ש}}
וְיִשָּׂרֵף בַּלַּהַב / וְלֹא יוֹעִיל הַזָּהָב

{{סי|הָ}}אָדָם הַנִּכְאֶה / פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה{{ש}}
מֵאַיִן בּוֹאֶךָ / וְאָנָה מוֹצָאֶךָ

{{סי|קִ}}צְּךָ עָנִי וְאֶבְיוֹן / נִמְשַׁל לְקִיקָיוֹן {{ש}}
שֶבִּן לַיְלָה הָיָה / וְעַד בֹּקֶר לֹא חָיָה

{{סי|ט}}וֹב אֲשֶר לֹא נוֹצַרְתָּ / וְעָמָל לֹא קָצַרְתָּ{{ש}}
וְאֵיךְ גְּדוּלָּה תְּבַקֵּשׁ / וְאַתָּה בְּתוֹךְ הַמּוֹקֵשׁ 

{{סי|נ}}וֹפֵל אַתְּ מֵרֶחֶם / וְתִפְשַׁע עַל פַּת לֶחֶם{{ש}}
וְאִם יִתְמַהְמַהּ רֶגַע / אֲזַי תִּמְצָא כָּל נֶגַע

{{סי|בְּ}}שָׂרְךָ כְּאוֹר זָרוּחַ / בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ הָרוּחַ{{ש}}
וְעֵת תֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ / נִשְׁאַר טִיט וָרֶפֶשׁ

{{סי|רְ}}אֵה כִּי אֵין בְּיָדֶךָ / מְאוּמָה מִכְּבוֹדֶךָ{{ש}}
לְזָרִים חֵילְךָ יוּקַם / וְאַתָּה תֵּלֵךְ רֵיקָם

{{סי|בְּ}}כָל זֹאת לֹא חָשַׁבְתָּ / לַתַּאֲוָה הִקְשַׁבְתָּ{{ש}}
וְאִם תֵּיטִיב רֵאשִׁיתָהּ / מַה תַּעֲשֶׂה בְאַחֲרִיתָהּ

{{סי|יַ}}עֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ / וְיָשֹׁב לִפְנֵי מַלְכּוֹ{{ש}}
אוּלַי צוּר יֵעָתֵר / וּמֵחֲרוֹנוֹ יִסָּתֵר

{{סי|יְ}}הִירִים הִתְקוֹשָׁשׁוּ / וְזִכְרוּ וְהִתְאֹשָׁשׁוּ{{ש}}
שְׂאוּ לֵבָב וְכַפַּיִם / אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם

{{סי|הָ}}הּ עַל חַטֹּאתֵינוּ / וְאוֹי עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ{{ש}}
כִּי רוּחַ רָעִינוּ / וְגַם כַּצֹּאן תָּעִינוּ

{{סי|וּ}}מַה נְּבַקֵשׁ וּמַה נִּדְרֹשׂ / וַעֲוֹנוֹת עָבְרוּ רֹאשׁ{{ש}}
מְאֹד רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ / וְאֵיךְ נִשָּׂא פָנֵינוּ

{{סי|דְּ}}לֵה עַמְּךָ מִשַּׁחַת / מוֹשֵׁל רוֹם וָתַחַת{{ש}}
וְאִם הִקְשִׁינוּ עֹרֶף / יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף

{{סי|הָ}}פֵק חֶמְלָתֶךָ / לְעַם דּוֹפְקֵי דַלְתֶּךָ{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנֵינוּ / וְעָלֶיךָ עֵינֵינוּ

{{:אזכרה יום מותי}}

===פרשת המן עם תרגום===
{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ד}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ד}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ה}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ה}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ו}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ו}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ז}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ז}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ח}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ח}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ט}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ט}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|י}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז י}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יא}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יא}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יב}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יב}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יג}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יג}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יד}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יד}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|טו}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז טו}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|טז}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז טז}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יז}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יז}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יח}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יח}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יט}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יט}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כ}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כ}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כא}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כא}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כב}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כב}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כג}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כג}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כד}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כד}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כה}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כה}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כו}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כו}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כז}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כז}}{{ש}}
{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כח}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כח}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כט}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כט}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ל}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ל}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לא}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לא}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לב}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לב}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לג}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לג}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לד}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לד}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לה}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לה}}{{ש}}

{{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לו}}}}{{ש}}
{{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לו}}
===תפילה אחרי פרשת המן===
{{הור|(בסידורים הנפוצים כיום מובאת תפילה אחרת)}}

{{מקורות לסידור|שפה ברורה; עבודת ישראל; אוצר התפילות}}

אָנָא הָאֵל הַמֵּכִין פַּרְנָסָה לְכָל בִּרְיָה, וּמַזְמִין מַלְבּוּשׁ לְכָל נִבְרָא, וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם מִחְיָה, שֶׁתִּתֵּן לִי מִחְיָתִי בְּשׁוּפִי, שֶׁתְּכַלְכְּלֵנִי וּתְפַרְנְסֵנִי לִי וּלְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל פַּרְנָסָה טוֹבָה שֶׁל כָּבוֹד, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא תַּצְרִיכֵנִי בָּהּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם כִּי אִם מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה, פַּרְנָסָה שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, וְטֶרֶף נָקִי וּמְזֻמָּן וּמְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְכָל צָרְכֵּנוּ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי פָּנוּי בְּלִי טִרְדָּה לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת וְלֵישֵׁב בְּשָׁלוֹם עַל שֻׁלְחָנִי בְּכָבוֹד עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתִי, וְשֶׁלֹּא אֲצַפֶּה לַשֻּׁלְחָן שֶׁל אֲחֵרִים, וְשֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לְשׁוּם אָדָם, וְשֶׁלֹּא יְהֵא עָלַי שׁוּם עוֹל בָּשָׂר וָדָם כִּי אִם עוֹל מַלְכוּתֶךָ לְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וּבְבִגְדֵי כָּבוֹד יִהְיוּ לְבוּשֵׁינוּ, בְּיֹקֶר וְלֹא בְּבֹשֶׁת פָּנִים. וְתַצִּילֵנוּ מֵעֲנִיּוּת מִדַּלּוּת וּמֵאֲבִיּוֹנוֹת. וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס אוֹרְחִים וְלִגְמֹל חֶסֶד אֶת כָּל אָדָם, וְלַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְהָרְאוּיִים לָהּ, וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. אָמֵן.

===תפילה על הפרנסה===
{{מקורות לסידור|סידור רש&quot;ס (ב&quot;הקדמה פרטית&quot;). מקור: רבי שלמה אלקבץ}}

{{:תפילה לפרנסה מרבי שלמה אלקבץ}}

===תפילת הים===
{{מקורות לסידור|סידור השל&quot;ה; אוצר התפילות}}

{{:תפילת הים (אמתחת בנימין)}}</text>
      <sha1>iubc5j0j5ecnd60j04kivmnuu51nnt1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1725176</id>
    <revision>
      <id>3083178</id>
      <parentid>2998484</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T13:03:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>הפניית קישורי התמונות ל־archive.org באמצעות תבנית חדשה, משום שקישורי התמונות באתר בר־חמא אינם פועלים.</comment>
      <origin>3083178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107077" sha1="e5c90af7lzob1l92dnoevkk4mav5m3o" xml:space="preserve">{{מקרא על פי המסורה}}
{{מרכז|{{קו תחתי|'''מפתח לכתר ארם צובה'''}}{{ש}}'''[[#הצילומים של כתר ארם צובה|הצילומים של כתר ארם צובה]] · [[#קטעים מהתורה וסוף ספר דברים|קטעים מהתורה וסוף ספר דברים]]'''{{ש}}'''[[#ספר יהושע|יהושע]] · [[#ספר שופטים|שופטים]] · [[#ספר שמואל|שמואל]] · [[#ספר מלכים|מלכים]]''' · '''[[#ספר ישעיהו|ישעיהו]] · [[#ספר ירמיהו|ירמיהו]] · [[#ספר יחזקאל|יחזקאל]] · [[#ספר תרי עשר|תרי עשר]]'''{{ש}}'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]] · [[#ספר תהלים|תהלים]] · [[#ספר איוב|איוב]] · [[#ספר משלי|משלי]]''' · '''[[#מגילת רות|רות]] · [[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|שיר השירים]]'''{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]}}

==הצילומים של כתר ארם צובה==
[[File:An Index to the Aleppo Codex.png|thumb|left|המפתח לכתר ארם צובה בדף הזה מיוסד על המפתח באנגלית המוצג כאן מאת [https://learn.jdavidstark.com/aleppoindex J. David Stark] (ברישיון [https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/deed.en CC-BY 4.0]).]]
כתר ארם צובה צולם באופן מלא מספר פעמים מאז הגעתו לארץ.
#הצילום הראשון בוצע עבור מהדורת הצילום ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011575340205171/NLI ירושלים: מאגנס, תשל&quot;ו]). במהדורה זו נדפסו מספרי הפרקים והפסוקים בתחתית העמודים כדי לדפדף בה ביעילות. סריקה דיגיטלית ממנה הועלתה לאתר האינטרנט לשעבר [https://web.archive.org/web/20181230092427/http://www.seforimonline.org/ &quot;ספרים אונליין&quot;] ([https://web.archive.org/web/20181217162858/http://www.seforimonline.org/pdf/262%20%5bAleppo%20Codex%20Tanach%20Manuscript%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%99%D7%93%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%AA%D7%A0%27%D7%9A%20%D7%9B%D7%AA%D7%A8%20%D7%90%D7%A8%D7%9D%20%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90%2C%20%2C%20%2C%20%5d.pdf #262]), ועותק ממנה נשמר כ-10 שנים אחר כך ב[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_fascimile_edition/page/n7/mode/2up ארכיון האינטרנט].
#צילום איכותי (ישירות מכתב־היד) בוצע על ידי ארדון בר-חמא והונגש לציבור באתר הישן [https://web.archive.org/web/20190304034407/http://aleppocodex.org/ &quot;כתר ארם צובה&quot;]. כתובת האינטרנט של האתר &quot;כתר ארם צובה&quot; [http://aleppocodex.org מפנה היום] אל '''[https://barhama.com/ajaxzoom/viewer/viewer.php?zoomDir=/pic/AleppoWM/&amp;example=viewer5 העותק הרשמי של צילום זה]''' בתוך '''[https://barhama.com/ האתר של ארדון בר-חמא]'''. הצילום הזה מופיע גם בתוך '''[https://www.mgketer.org/ מקראות גדולות הכתר]''', בתצוגה יעילה לפי חלוקת הפרקים וציון של מספרי הפסוקים בכל עמודה. קובץ נוסף של הצילום הועלה לאתר האינטרנט לשעבר [https://web.archive.org/web/20181230092427/http://www.seforimonline.org/ &quot;ספרים אונליין&quot;] ([https://web.archive.org/web/20181217162858/http://www.seforimonline.org/pdf/263%20%5bAleppo%20Codex%20Tanach%20Manuscript%20%28High%20Resolution%29%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%99%D7%93%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%AA%D7%A0%27%D7%9A%20%D7%9B%D7%AA%D7%A8%20%D7%90%D7%A8%D7%9D%20%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90%20%28%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94%20%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94%29%2C%20%2C%20%2C%20%5d.pdf #263]) ועותק ממנו נשמר כ-10 שנים אחר כך ב[https://archive.org/details/Aleppo_Codex_direct_scan/mode/2up ארכיון האינטרנט], אבל חסרים בו דפים רבים. אמנם כבר בחורף תשע&quot;ב (2011) הועלה הצילום המלא עם כל הדפים אל [https://archive.org/details/Aleppo_Codex/mode/2up ארכיון האינטרנט], בתוספת שלושה קטעים מהתורה שצולמו או התגלו בזמנים שונים.{{הערה|כדי לראות את העותק המלא בארכיון האינטרנט בדפדוף מימין לשמאל כראוי, ראו [https://archive.org/details/aleppo-codex-tanakh-full-scan-images כאן]. קובץ PDF על בסיס העותק הזה נמצא ב'''[[:COMMONS:File:1 Aleppo Codex FULL high-resolution.pdf|וויקישיתוף]]''' לשימוש בתוך ויקיטקסט (לדוגמה [[ספר דברים/טעמים|כאן]]) ושאר מיזמי ויקימדיה.}}
#בחורף תשפ&quot;ה (2025) התפרסם צילום באיכות עוד יותר גבוהה על ידי ארדון בר-חמא '''[https://barhama.com/aleppocodex/ באתר הרשמי שלו]'''. ההצגה כוללת כעת סרגל גלילה עם &quot;אור חודר&quot; (raking light) מימין. אור חודר פירושו אור שנכנס מהצד בתמונה, מה שמקל מאוד לראות שריטות או מחיקות בכתב־היד. הצילום הזה אינו זמין כעת, ולכן הקישורים במפתח בדף הזה מפנים לעותק המלא השמור בארכיון האינטרנט שנזכר בסעיף הקודם.

למידע נוסף על כתב־היד ועל התעודות ההיסטוריות המעידות על תוכנו (כולל במקומות החסרים בו כיום), ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#רשימת מקורות (כתבי־יד ודפוסים), כלי עזר וחומרים קשורים|רשימת המקורות]]'''.

==צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)==

'''התורה חסרה בכתר ארם צובה עד סוף [[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]], וקיימת רק החל מהמילה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ([[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]).''' אמנם יש צילום ישן של עמוד אחד מתוך ספר בראשית, קטע קטן ששרד מתוך דף אחד בספר שמות, ועוד צילום ישן של שני עמודים מספר דברים (המכיל את עשרת הדברות).
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#[https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up?view=theater בראשית כו,לד–כז,ל] (צילום ישן){{הערה|נדפס על ידי ויליאם ויקס (William Wickes) בספרו '''טעמי כ&quot;א הספרים''' או ''A Treatise on the Accentuation of the Twenty-One So-Called Prose Books of the Old Testament'' (אוקספורד, 1887). סריקות של עותקים נוספים נמצאות [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/atreatiseonacce00wickgoog/page/n8/mode/2up כאן]. לקבצי jpg שימושיים ראו [https://ia801302.us.archive.org/view_archive.php?archive=/19/items/treatiseonaccent00wickuoft/treatiseonaccent00wickuoft_jp2.zip&amp;file=treatiseonaccent00wickuoft_jp2%2Ftreatiseonaccent00wickuoft_0008.jp2&amp;ext=jpg כאן] ו[https://ia902207.us.archive.org/view_archive.php?archive=/2/items/treatiseonacce00wick/treatiseonacce00wick_jp2.zip&amp;file=treatiseonacce00wick_jp2%2Ftreatiseonacce00wick_0008.jp2&amp;ext=jpg כאן].}}
#[https://archive.org/details/aleppo-codex-tanakh-full-scan-images/page/n593/mode/1up?view=theater שמות ח,טז–יח] (קטע קטן ששרד מתוך דף אחד){{הערה|על הקטע הזה ראו יוסף עופר, [https://yosefofer.com/papers/fragment.pdf &quot;קטע מספר שמות – מהחלק החסר בכתר ארם צובה&quot;], '''פעמים''' 41 (סתיו תש&quot;ן), עמ' 41-48; [https://bibleproject.huji.ac.il/sites/default/files/he_bible_project/files/a_fragment_of_the_aleppo_codex_exodus_8.pdf &quot;A Fragment of the Aleppo Codex (Exodus 8) that Reached Israel&quot;] '''טקסטוס''' 26 (2016), עמ' 173-198. לקובץ jpg שימושי ראו [https://ia801703.us.archive.org/view_archive.php?archive=/34/items/aleppo-codex-tanakh-full-scan-images/Aleppo_Codex_Tanakh_full_scan_images.zip&amp;file=Aleppo_Codex_images%2F999-02-Exodus_8.jpg כאן].}}
#[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/J.%20Segall%2C%201909%2C%20Travels%20through%20Northern%20Syria%2C%20page%2099%20full%20page.jpg דברים ד,לח–ו,ג] (צילום ישן),{{הערה|נדפס על ידי יוסף סגל (Joseph Segall) בספרו ''Travels through Northern Syria'' (לונדון, 1910), עמ' 99 ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990026710300205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]). למידע על הצילום הזה וניתוח של חלק מהממצאים שיש בו, ראו מאמרו של משה גושן-גוטשטיין, [https://bibleproject.huji.ac.il/sites/default/files/he_bible_project/files/goshen-gottstein_m.h.6.pdf &quot;A Recovered Part of the Aleppo Codex&quot;], '''טקסטוס''' 5 (שנת 1966), עמ' 53-59. על סגל ועל פעילותו המסיונרית בקהילת ארם צובה בסוף המאה ה-19 ראו William Thomas Gidney,  [https://archive.org/details/historyoflondons00gidnuoft/page/n1/mode/2up ''The History of the London Society for Promoting Christianity amongst the Jews, From 1809 to 1908''] (לונדון, 1908); ירון הראל, [https://www.jstor.org/stable/40753503 &quot;Fighting Conversion to Christianity: The Syrian Case&quot;], ב-''JQR'' 17:1 (2010), עמ' 29-43. הסריקה באיכות גבוהה בארכיון האינטרנט בוצעה ע&quot;י נחמיה גורדון.}} [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=001|צד=א|טקסט=דברים כח,יז–מה}} (1א), הטקסט מתחיל: &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot;
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=001|צד=ב|טקסט=דברים כח,מה–סו}} (1ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=002|צד=א|טקסט=דברים כח,סו–כט,יט}} (2א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=002|צד=ב|טקסט=דברים כט,יט–ל,יא}} (2ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=003|צד=א|טקסט=דברים ל,יא–לא,יב}} (3א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=003|צד=ב|טקסט=דברים לא,יב–כח}} (3ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=004|צד=א|טקסט=דברים לא,כח–לב,יד}} (4א), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=004|צד=ב|טקסט=דברים לב,יד–לג}} (4ב), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=005|צד=א|טקסט=דברים לב,לג–נ}} (5א), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=005|צד=ב|טקסט=דברים לב,נ–לג,כט}} (5ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=006|צד=א|טקסט=דברים לג,כט–לד,יב}} (6א)
}}

==ספר יהושע==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=006|צד=ב|טקסט=יהושע א,א–ב,ד}} (6ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=007|צד=א|טקסט=יהושע ב,ד–ג,ג}} (7א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=007|צד=ב|טקסט=יהושע ג,ג–ד,ו}} (7ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=008|צד=א|טקסט=יהושע ד,ו–ה,ג}} (8א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=008|צד=ב|טקסט=יהושע ה,ג–ו,ח}} (8ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=009|צד=א|טקסט=יהושע ו,ח–כו}} (9א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=009|צד=ב|טקסט=יהושע ו,כו–ז,כא}} (9ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=010|צד=א|טקסט=יהושע ז,כא–ח,טו}} (10א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=010|צד=ב|טקסט=יהושע ח,טו–לה}} (10ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=011|צד=א|טקסט=יהושע ח,לה–ט,כג}} (11א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=011|צד=ב|טקסט=יהושע ט,כג–י,טו}} (11ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=012|צד=א|טקסט=יהושע י,טו–לד}} (12א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=012|צד=ב|טקסט=יהושע י,לד–יא,יא}} (12ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=013|צד=א|טקסט=יהושע יא,יא–יב,ז}} (13א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=013|צד=ב|טקסט=יהושע יב,ז–יג,יד}} (13ב), [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=014|צד=א|טקסט=יהושע יג,יד–יד,ו}} (14א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=014|צד=ב|טקסט=יהושע יד,ו–טו,י}} (14ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=015|צד=א|טקסט=יהושע טו,י–נג}} (15א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=015|צד=ב|טקסט=יהושע טו,נג–יז,ז}} (15ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=016|צד=א|טקסט=יהושע יז,ז–יח,ח}} (16א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=016|צד=ב|טקסט=יהושע יח,ט–יט,ז}} (16ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=017|צד=א|טקסט=יהושע יט,ז–לו}} (17א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=017|צד=ב|טקסט=יהושע יט,לו–כא,א}} (17ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=018|צד=א|טקסט=יהושע כא,א–כה}} (18א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=018|צד=ב|טקסט=יהושע כא,כה–כב,ה}} (18ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=019|צד=א|טקסט=יהושע כב,ה–כא}} (19א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=019|צד=ב|טקסט=יהושע כב,כא–כג,ד}} (19ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=020|צד=א|טקסט=יהושע כג,ד–כד,ו}} (20א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=020|צד=ב|טקסט=יהושע כד,ז–כו}} (20ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=021|צד=א|טקסט='''יהושע''' כד,כו–לג; שופטים א,א–טו}} (21א)
}}

==ספר שופטים==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=021|צד=א|טקסט=יהושע כד,כו–לג; '''שופטים''' א,א–טו}} (21א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=021|צד=ב|טקסט=שופטים א,טו–ב,א}} (21ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=022|צד=א|טקסט=שופטים ב,א–כב}} (22א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=022|צד=ב|טקסט=שופטים ב,כב–ג,כ}} (22ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=023|צד=א|טקסט=שופטים ג,כ–ד,י}} (23א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=023|צד=ב|טקסט=שופטים ד,י–ה,י}} (23ב), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=024|צד=א|טקסט=שופטים ה,י–כה}} (24א), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=024|צד=ב|טקסט=שופטים ה,כה–ו,י}} (24ב), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=025|צד=א|טקסט=שופטים ו,יא–ל}} (25א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=025|צד=ב|טקסט=שופטים ו,ל–ז,ט}} (25ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=026|צד=א|טקסט=שופטים ז,ט–ח,ב}} (26א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=026|צד=ב|טקסט=שופטים ח,ב–כד}} (26ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=027|צד=א|טקסט=שופטים ח,כה–ט,יב}} (27א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=027|צד=ב|טקסט=שופטים ט,יב–לג}} (27ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=028|צד=א|טקסט=שופטים ט,לג–נו}} (28א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=028|צד=ב|טקסט=שופטים ט,נו–יא,ב}} (28ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=029|צד=א|טקסט=שופטים יא,ב–כב}} (29א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=029|צד=ב|טקסט=שופטים יא,כג–יב,ג}} (29ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=030|צד=א|טקסט=שופטים יב,ג–יג,ט}} (30א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=030|צד=ב|טקסט=שופטים יג,ט–יד,ו}} (30ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=031|צד=א|טקסט=שופטים יד,ו–טו,ו}} (31א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=031|צד=ב|טקסט=שופטים טו,ו–טז,ו}} (31ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=032|צד=א|טקסט=שופטים טז,ו–כה}} (32א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=032|צד=ב|טקסט=שופטים טז,כה–יח,א}} (32ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=033|צד=א|טקסט=שופטים יח,א–כ}} (33א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=033|צד=ב|טקסט=שופטים יח,כ–יט,י}} (33ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=034|צד=א|טקסט=שופטים יט,י–ל}} (34א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=034|צד=ב|טקסט=שופטים יט,ל–כ,כ}} (34ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=035|צד=א|טקסט=שופטים כ,כ–מ}} (35א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=035|צד=ב|טקסט=שופטים כ,מ–כא,טו}} (35ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=036|צד=א|טקסט='''שופטים''' כא,טו–כה; שמ&quot;א א,א–יג}} (36א)
}}

==ספר שמואל==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=036|צד=א|טקסט=שופטים כא,טו–כה; '''שמ&quot;א''' א,א–יג}} (36א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=036|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א א,יג–ב,יא}} (36ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=037|צד=א|טקסט=שמ&quot;א ב,יא–לג}} (37א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=037|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א ב,לג–ג,כא}} (37ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=038|צד=א|טקסט=שמ&quot;א ג,כא–ד,יט}} (38א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=038|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א ד,כ–ו,ה}} (38ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=039|צד=א|טקסט=שמ&quot;א ו,ה–ז,א}} (39א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=039|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א ז,א–ח,ד}} (39ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=040|צד=א|טקסט=שמ&quot;א ח,ד–ט,ו}} (40א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=040|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א ט,ו–כה}} (40ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=041|צד=א|טקסט=שמ&quot;א ט,כה–י,יח}} (41א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=041|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א י,יח–יא,י}} (41ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=042|צד=א|טקסט=שמ&quot;א יא,יא–יב,טו}} (42א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=042|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א יב,טו–יג,יא}} (42ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=043|צד=א|טקסט=שמ&quot;א יג,יא–יד,ט}} (43א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=043|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א יד,ט–ל}} (43ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=044|צד=א|טקסט=שמ&quot;א יד,ל–נב}} (44א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=044|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א יד,נב–טו,כ}} (44ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=045|צד=א|טקסט=שמ&quot;א טו,כ–טז,ז}} (45א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=045|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א טז,ז–יז,ז}} (45ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=046|צד=א|טקסט=שמ&quot;א יז,ז–כז}} (46א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=046|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א יז,כז–מז}} (46ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=047|צד=א|טקסט=שמ&quot;א יז,מז–יח,יב}} (47א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=047|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א יח,יב–יט,ה}} (47ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=048|צד=א|טקסט=שמ&quot;א יט,ה–כ,ב}} (48א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=048|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א כ,ב–כה}} (48ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=049|צד=א|טקסט=שמ&quot;א כ,כה–כא,ג}} (49א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=049|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א כא,ג–כב,ז}} (49ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=050|צד=א|טקסט=שמ&quot;א כב,ז–כג,ה}} (50א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=050|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א כג,ה–כו}} (50ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=051|צד=א|טקסט=שמ&quot;א כג,כז–כד,יט}} (51א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=051|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א כד,יט–כה,כ}} (51ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=052|צד=א|טקסט=שמ&quot;א כה,כ–מ}} (52א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=052|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א כה,מ–כו,טז}} (52ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=053|צד=א|טקסט=שמ&quot;א כו,טז–כז,יב}} (53א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=053|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א כז,יב–כח,יט}} (53ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=054|צד=א|טקסט=שמ&quot;א כח,יט–ל,א}} (54א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=054|צד=ב|טקסט=שמ&quot;א ל,א–כב}} (54ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=055|צד=א|טקסט=שמ&quot;א ל,כב–לא,יב}} (55א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=055|צד=ב|טקסט='''שמ&quot;א''' לא,יג; '''שמ&quot;ב''' א,א–כה}} (55ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=056|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב א,כו–ב,כא}} (56א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=056|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב ב,כא–ג,י}} (56ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=057|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב ג,יא–לא}} (57א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=057|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב ג,לא–ד,יב}} (57ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=058|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב ד,יב–ה,כג}} (58א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=058|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב ה,כג–ו,כ}} (58ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=059|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב ו,כ–ז,יט}} (59א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=059|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב ז,יט–ח,יא}} (59ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=060|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב ח,יא–י,ב}} (60א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=060|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב י,ב–יא,ג}} (60ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=061|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב יא,ג–כה}} (61א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=061|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב יא,כה–יב,כ}} (61ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=062|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב יב,כ–יג,יב}} (62א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=062|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב יג,יג–לד}} (62ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=063|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב יג,לד–יד,יח}} (63א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=063|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב יד,יח–טו,ו}} (63ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=064|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב טו,ו–כז}} (64א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=064|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב טו,כז–טז,יא}} (64ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=065|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב טז,יא–יז,יא}} (65א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=065|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב יז,יב–יח,ב}} (65ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=066|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב יח,ב–כב}} (66א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=066|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב יח,כב–יט,ט}} (66ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=067|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב יט,ט–כט}} (67א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=067|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב יט,כט–כ,ד}} (67ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=068|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב כ,ד–כו}} (68א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=068|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב כ,כו–כא,יח}} (68ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=069|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב כא,יח–כב,כג}} (69א), [[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=069|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב כב,כד–כג,ג}} (69ב), [[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=070|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב כג,ג–כח}} (70א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=070|צד=ב|טקסט=שמ&quot;ב כג,כח–כד,יג}} (70ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=071|צד=א|טקסט='''שמ&quot;ב''' כד,יד–כה; מל&quot;א א,א–ט}} (71א)
}}

==ספר מלכים==
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}}
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=071|צד=א|טקסט=שמ&quot;ב כד,יד–כה; '''מל&quot;א''' א,ט}} (71א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=071|צד=ב|טקסט=מל&quot;א א,ט–לג}} (71ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=072|צד=א|טקסט=מל&quot;א א,לג–ב,ג}} (72א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=072|צד=ב|טקסט=מל&quot;א ב,ג–כג}} (72ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=073|צד=א|טקסט=מל&quot;א ב,כג–מב}} (73א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=073|צד=ב|טקסט=מל&quot;א ב,מב–ג,יח}} (73ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=074|צד=א|טקסט=מל&quot;א ג,יח–ד,טז}} (74א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=074|צד=ב|טקסט=מל&quot;א ד,טז–ה,יט}} (74ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=075|צד=א|טקסט=מל&quot;א ה,יט–ו,ז}} (75א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=075|צד=ב|טקסט=מל&quot;א ו,ז–לג}} (75ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=076|צד=א|טקסט=מל&quot;א ו,לג–ז,יח}} (76א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=076|צד=ב|טקסט=מל&quot;א ז,יח–לח}} (76ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=077|צד=א|טקסט=מל&quot;א ז,לח–ח,ז}} (77א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=077|צד=ב|טקסט=מל&quot;א ח,ז–כט}} (77ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=078|צד=א|טקסט=מל&quot;א ח,כט–מח}} (78א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=078|צד=ב|טקסט=מל&quot;א ח,מח–ט,א}} (78ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=079|צד=א|טקסט=מל&quot;א ט,ב–כב}} (79א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=079|צד=ב|טקסט=מל&quot;א ט,כב–י,טו}} (79ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=080|צד=א|טקסט=מל&quot;א י,טו–יא,ח}} (80א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=080|צד=ב|טקסט=מל&quot;א יא,ח–כט}} (80ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=081|צד=א|טקסט=מל&quot;א יא,כט–יב,ז}} (81א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=081|צד=ב|טקסט=מל&quot;א יב,ח–כו}} (81ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=082|צד=א|טקסט=מל&quot;א יב,כו–יג,יא}} (82א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=082|צד=ב|טקסט=מל&quot;א יג,יא–לג}} (82ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=083|צד=א|טקסט=מל&quot;א יג,לג–יד,יט}} (83א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=083|צד=ב|טקסט=מל&quot;א יד,כ–טו,יג}} (83ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=084|צד=א|טקסט=מל&quot;א טו,יג–לג}} (84א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=084|צד=ב|טקסט=מל&quot;א טו,לג–טז,כ}} (84ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=085|צד=א|טקסט=מל&quot;א טז,כ–יז,ט}} (85א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=085|צד=ב|טקסט=מל&quot;א יז,ט–יח,ז}} (85ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=086|צד=א|טקסט=מל&quot;א יח,ז–כז}} (86א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=086|צד=ב|טקסט=מל&quot;א יח,כז–יט,ג}} (86ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=087|צד=א|טקסט=מל&quot;א יט,ג–כ,ב}} (87א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=087|צד=ב|טקסט=מל&quot;א כ,ב–כג}} (87ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=088|צד=א|טקסט=מל&quot;א כ,כג–מא}} (88א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=088|צד=ב|טקסט=מל&quot;א כ,מא–כא,יח}} (88ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=089|צד=א|טקסט=מל&quot;א כא,יח–כב,י}} (89א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=089|צד=ב|טקסט=מל&quot;א כב,י–לב}} (89ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=090|צד=א|טקסט='''מל&quot;א''' כב,לב–נד; '''מל&quot;ב''' א,א–ג}} (90א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=090|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב א,ג–יח}} (90ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=091|צד=א|טקסט=מל&quot;ב ב,א–יט}} (91א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=091|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב ב,יט–ג,יד}} (91ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=092|צד=א|טקסט=מל&quot;ב ג,יד–ד,ח}} (92א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=092|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב ד,ח–לג}} (92ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=093|צד=א|טקסט=מל&quot;ב ד,לג–ה,יא}} (93א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=093|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב ה,יא–ו,ה}} (93ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=094|צד=א|טקסט=מל&quot;ב ו,ה–כח}} (94א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=094|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב ו,כח–ז,יב}} (94ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=095|צד=א|טקסט=מל&quot;ב ז,יב–ח,ט}} (95א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=095|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב ח,ט–ט,א}} (95ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=096|צד=א|טקסט=מל&quot;ב ט,א–כא}} (96א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=096|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב ט,כא–י,ה}} (96ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=097|צד=א|טקסט=מל&quot;ב י,ה–כג}} (97א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=097|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב י,כג–יא,ח}} (97ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=098|צד=א|טקסט=מל&quot;ב יא,ח–יב,ח}} (98א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=098|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב יב,ח–יג,ו}} (98ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=099|צד=א|טקסט=מל&quot;ב יג,ו–יד,א}} (99א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=099|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב יד,א–כא}} (99ב), עד &quot;כׇּל־עַ֤ם יְהוּדָה֙&quot;
# דף חסר 1 (א)
# דף חסר 1 (ב)
# דף חסר 2 (א)
# דף חסר 2 (ב)
# דף חסר 3 (א)
# דף חסר 3 (ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=100|צד=א|טקסט=מל&quot;ב יח,יג–לב}} (100א), מ&quot;לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗ה&quot;
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=100|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב יח,לב–יט,יט}} (100ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=101|צד=א|טקסט=מל&quot;ב יט,יט–כ,ו}} (101א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=101|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב כ,ו–כא,ז}} (101ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=102|צד=א|טקסט=מל&quot;ב כא,ז–כב,ד}} (102א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=102|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב כב,ד–כג,ג}} (102ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=103|צד=א|טקסט=מל&quot;ב כג,ג–כ}} (103א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=103|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב כג,כ–כד,ג}} (103ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=104|צד=א|טקסט=מל&quot;ב כד,ג–כה,ו}} (104א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=104|צד=ב|טקסט=מל&quot;ב כה,ז–כז}} (104ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=105|צד=א|טקסט='''מל&quot;ב''' כה,כז–ל; ישעיהו א,א–כד}} (105א)
}}

==ספר ישעיהו==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=105|צד=א|טקסט=מל&quot;ב כה,כז–ל; '''ישעיהו''' א,כד}} (105א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=105|צד=ב|טקסט=ישעיהו א,כה–ג,ד}} (105ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=106|צד=א|טקסט=ישעיהו ג,ד–ה,ב}} (106א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=106|צד=ב|טקסט=ישעיהו ה,ב–כט}} (106ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=107|צד=א|טקסט=ישעיהו ה,כט–ז,יב}} (107א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=107|צד=ב|טקסט=ישעיהו ז,יב–ח,יד}} (107ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=108|צד=א|טקסט=ישעיהו ח,יד–ט,יז}} (108א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=108|צד=ב|טקסט=ישעיהו ט,יז–י,כד}} (108ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=109|צד=א|טקסט=ישעיהו י,כד–יב,ג}} (109א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=109|צד=ב|טקסט=ישעיהו יב,ג–יד,ד}} (109ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=110|צד=א|טקסט=ישעיהו יד,ד–טו,ג}} (110א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=110|צד=ב|טקסט=ישעיהו טו,ג–יז,ז}} (110ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=111|צד=א|טקסט=ישעיהו יז,ז–יט,יא}} (111א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=111|צד=ב|טקסט=ישעיהו יט,יא–כא,ג}} (111ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=112|צד=א|טקסט=ישעיהו כא,ג–כב,יד}} (112א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=112|צד=ב|טקסט=ישעיהו כב,יד–כג,יז}} (112ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=113|צד=א|טקסט=ישעיהו כג,יז–כה,ה}} (113א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=113|צד=ב|טקסט=ישעיהו כה,ה–כו,כא}} (113ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=114|צד=א|טקסט=ישעיהו כו,כא–כח,י}} (114א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=114|צד=ב|טקסט=ישעיהו כח,י–כט,ח}} (114ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=115|צד=א|טקסט=ישעיהו כט,ח–ל,ח}} (115א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=115|צד=ב|טקסט=ישעיהו ל,ח–ל}} (115ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=116|צד=א|טקסט=ישעיהו ל,ל–לב,יג}} (116א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=116|צד=ב|טקסט=ישעיהו לב,יג–לג,כג}} (116ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=117|צד=א|טקסט=ישעיהו לג,כג–לה,י}} (117א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=117|צד=ב|טקסט=ישעיהו לה,י–לו,יח}} (117ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=118|צד=א|טקסט=ישעיהו לו,יח–לז,יט}} (118א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=118|צד=ב|טקסט=ישעיהו לז,יט–לח,ג}} (118ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=119|צד=א|טקסט=ישעיהו לח,ד–לט,ז}} (119א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=119|צד=ב|טקסט=ישעיהו לט,ז–מ,כו}} (119ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=120|צד=א|טקסט=ישעיהו מ,כו–מא,כ}} (120א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=120|צד=ב|טקסט=ישעיהו מא,כ–מב,טז}} (120ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=121|צד=א|טקסט=ישעיהו מב,טז–מג,יט}} (121א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=121|צד=ב|טקסט=ישעיהו מג,יט–מד,טז}} (121ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=122|צד=א|טקסט=ישעיהו מד,טז–מה,יא}} (122א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=122|צד=ב|טקסט=ישעיהו מה,יא–מו,י}} (122ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=123|צד=א|טקסט=ישעיהו מו,י–מח,ו}} (123א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=123|צד=ב|טקסט=ישעיהו מח,ו–מט,ז}} (123ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=124|צד=א|טקסט=ישעיהו מט,ח–נ,ד}} (124א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=124|צד=ב|טקסט=ישעיהו נ,ד–נא,טו}} (124ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=125|צד=א|טקסט=ישעיהו נא,טו–נג,ב}} (125א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=125|צד=ב|טקסט=ישעיהו נג,ב–נד,יד}} (125ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=126|צד=א|טקסט=ישעיהו נד,יד–נו,ו}} (126א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=126|צד=ב|טקסט=ישעיהו נו,ו–נז,יט}} (126ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=127|צד=א|טקסט=ישעיהו נז,יט–נט,ז}} (127א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=127|צד=ב|טקסט=ישעיהו נט,ז–ס,י}} (127ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=128|צד=א|טקסט=ישעיהו ס,י–סא,ט}} (128א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=128|צד=ב|טקסט=ישעיהו סא,ט–סג,ט}} (128ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=129|צד=א|טקסט=ישעיהו סג,ט–סה,ד}} (129א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=129|צד=ב|טקסט=ישעיהו סה,ד–כה}} (129ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=130|צד=א|טקסט=ישעיהו סה,כה–סו,כ}} (130א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=130|צד=ב|טקסט='''ישעיהו''' סו,כ–כד; ירמיהו א,א–יז}} (130ב)
}}

==ספר ירמיהו==
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}}
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=130|צד=ב|טקסט=ישעיהו סו,כ–כד; '''ירמיהו''' א,א–יז}} (130ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=131|צד=א|טקסט=ירמיהו א,יז–ב,כ}} (131א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=131|צד=ב|טקסט=ירמיהו ב,כ–ג,ה}} (131ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=132|צד=א|טקסט=ירמיהו ג,ה–כד}} (132א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=132|צד=ב|טקסט=ירמיהו ג,כד–ד,כ}} (132ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=133|צד=א|טקסט=ירמיהו ד,כ–ה,יב}} (133א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=133|צד=ב|טקסט=ירמיהו ה,יב–ו,ד}} (133ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=134|צד=א|טקסט=ירמיהו ו,ד–כד}} (134א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=134|צד=ב|טקסט=ירמיהו ו,כד–ז,טו}} (134ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=135|צד=א|טקסט=ירמיהו ז,טז–לד}} (135א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=135|צד=ב|טקסט=ירמיהו ז,לד–ח,יח}} (135ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=136|צד=א|טקסט=ירמיהו ח,יח–ט,טז}} (136א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=136|צד=ב|טקסט=ירמיהו ט,טז–י,יב}} (136ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=137|צד=א|טקסט=ירמיהו י,יב–יא,ח}} (137א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=137|צד=ב|טקסט=ירמיהו יא,ח–יב,ד}} (137ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=138|צד=א|טקסט=ירמיהו יב,ד–יג,ט}} (138א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=138|צד=ב|טקסט=ירמיהו יג,ט–יד,ב}} (138ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=139|צד=א|טקסט=ירמיהו יד,ב–כ}} (139א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=139|צד=ב|טקסט=ירמיהו יד,כ–טו,יט}} (139ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=140|צד=א|טקסט=ירמיהו טו,יט–טז,טז}} (140א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=140|צד=ב|טקסט=ירמיהו טז,טז–יז,יט}} (140ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=141|צד=א|טקסט=ירמיהו יז,יט–יח,יא}} (141א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=141|צד=ב|טקסט=ירמיהו יח,יא–יט,ז}} (141ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=142|צד=א|טקסט=ירמיהו יט,ז–כ,ט}} (142א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=142|צד=ב|טקסט=ירמיהו כ,ט–כא,יב}} (142ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=143|צד=א|טקסט=ירמיהו כא,יב–כב,יט}} (143א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=143|צד=ב|טקסט=ירמיהו כב,יט–כג,ח}} (143ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=144|צד=א|טקסט=ירמיהו כג,ט–ל}} (144א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=144|צד=ב|טקסט=ירמיהו כג,ל–כד,ט}} (144ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=145|צד=א|טקסט=ירמיהו כד,ט–כה,יז}} (145א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=145|צד=ב|טקסט=ירמיהו כה,יז–כו,א}} (145ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=146|צד=א|טקסט=ירמיהו כו,א–יט}} (146א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=146|צד=ב|טקסט=ירמיהו כו,יט–כז,יב}} (146ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=147|צד=א|טקסט=ירמיהו כז,יב–כח,ז}} (147א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=147|צד=ב|טקסט=ירמיהו כח,ז–כט,ט}} (147ב), עד &quot;לֹ֥א שְׁלַחְתִּ֖ים נְאֻם־&quot;
# דף חסר 1 (א)
# דף חסר 1 (ב)
# דף חסר 2 (א)
# דף חסר 2 (ב)
#דף קרוע (א): {{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=148|צד=א|טקסט=ירמיהו לא,לה–לב,יד}} (148א), מ&quot;שֶׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם&quot;
#דף קרוע (ב): {{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=148|צד=ב|טקסט=ירמיהו לב,יט–לה}} (148ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=149|צד=א|טקסט=ירמיהו לב,לה–לג,י}} (149א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=149|צד=ב|טקסט=ירמיהו לג,י–לד,ד}} (149ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=150|צד=א|טקסט=ירמיהו לד,ד–כב}} (150א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=150|צד=ב|טקסט=ירמיהו לד,כב–לה,יח}} (150ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=151|צד=א|טקסט=ירמיהו לה,יח–לו,טז}} (151א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=151|צד=ב|טקסט=ירמיהו לו,טז–לז,ב}} (151ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=152|צד=א|טקסט=ירמיהו לז,ב–לח,ב}} (152א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=152|צד=ב|טקסט=ירמיהו לח,ב–יח}} (152ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=153|צד=א|טקסט=ירמיהו לח,יח–לט,ט}} (153א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=153|צד=ב|טקסט=ירמיהו לט,ט–מ,ז}} (153ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=154|צד=א|טקסט=ירמיהו מ,ז–מא,ו}} (154א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=154|צד=ב|טקסט=ירמיהו מא,ז–מב,ד}} (154ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=155|צד=א|טקסט=ירמיהו מב,ד–מג,א}} (155א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=155|צד=ב|טקסט=ירמיהו מג,א–מד,ה}} (155ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=156|צד=א|טקסט=ירמיהו מד,ה–כ}} (156א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=156|צד=ב|טקסט=ירמיהו מד,כ–מה,ה}} (156ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=157|צד=א|טקסט=ירמיהו מה,ה–מו,כה}} (157א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=157|צד=ב|טקסט=ירמיהו מו,כה–מח,יא}} (157ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=158|צד=א|טקסט=ירמיהו מח,יא–מ}} (158א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=158|צד=ב|טקסט=ירמיהו מח,מ–מט,יח}} (158ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=159|צד=א|טקסט=ירמיהו מט,יח–לט}} (159א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=159|צד=ב|טקסט=ירמיהו מט,לט–נ,כא}} (159ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=160|צד=א|טקסט=ירמיהו נ,כא–מה}} (160א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=160|צד=ב|טקסט=ירמיהו נ,מה–נא,כה}} (160ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=161|צד=א|טקסט=ירמיהו נא,כה–מט}} (161א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=161|צד=ב|טקסט=ירמיהו נא,מט–נב,ו}} (161ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=162|צד=א|טקסט=ירמיהו נב,ו–כה}} (162א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=162|צד=ב|טקסט='''ירמיהו''' נב,כה–לד; יחזקאל א,א–יג}} (162ב)
}}

==ספר יחזקאל==
'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=162|צד=ב|טקסט=ירמיהו נב,כה–לד; '''יחזקאל''' א,א–יג}} (162ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=163|צד=א|טקסט=יחזקאל א,יג–ב,ח}} (163א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=163|צד=ב|טקסט=יחזקאל ב,ח–ג,כא}} (163ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=164|צד=א|טקסט=יחזקאל ג,כא–ד,יד}} (164א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=164|צד=ב|טקסט=יחזקאל ד,יד–ה,טז}} (164ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=165|צד=א|טקסט=יחזקאל ה,טז–ז,ח}} (165א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=165|צד=ב|טקסט=יחזקאל ז,ח–ח,ד}} (165ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=166|צד=א|טקסט=יחזקאל ח,ד–ט,ד}} (166א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=166|צד=ב|טקסט=יחזקאל ט,ד–י,יד}} (166ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=167|צד=א|טקסט=יחזקאל י,יד–יא,טו}} (167א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=167|צד=ב|טקסט=יחזקאל יא,טו–יב,יב}} (167ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=168|צד=א|טקסט=יחזקאל יב,יב–יג,ט}} (168א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=168|צד=ב|טקסט=יחזקאל יג,ט–יד,ו}} (168ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=169|צד=א|טקסט=יחזקאל יד,ו–טו,ד}} (169א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=169|צד=ב|טקסט=יחזקאל טו,ד–טז,כד}} (169ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=170|צד=א|טקסט=יחזקאל טז,כד–נ}} (170א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=170|צד=ב|טקסט=יחזקאל טז,נ–יז,יג}} (170ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=171|צד=א|טקסט=יחזקאל יז,יג–יח,טו}} (171א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=171|צד=ב|טקסט=יחזקאל יח,טו–יט,ט}} (171ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=172|צד=א|טקסט=יחזקאל יט,ט–כ,יט}} (172א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=172|צד=ב|טקסט=יחזקאל כ,יט–מ}} (172ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=173|צד=א|טקסט=יחזקאל כ,מ–כא,יט}} (173א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=173|צד=ב|טקסט=יחזקאל כא,כ–כב,ז}} (173ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=174|צד=א|טקסט=יחזקאל כב,ז–כג,ד}} (174א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=174|צד=ב|טקסט=יחזקאל כג,ד–ל}} (174ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=175|צד=א|טקסט=יחזקאל כג,ל–כד,ז}} (175א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=175|צד=ב|טקסט=יחזקאל כד,ז–כה,ד}} (175ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=176|צד=א|טקסט=יחזקאל כה,ד–כו,יא}} (176א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=176|צד=ב|טקסט=יחזקאל כו,יא–כז,יז}} (176ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=177|צד=א|טקסט=יחזקאל כז,יז–כח,יג}} (177א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=177|צד=ב|טקסט=יחזקאל כח,יג–כט,י}} (177ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=178|צד=א|טקסט=יחזקאל כט,י–ל,יב}} (178א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=178|צד=ב|טקסט=יחזקאל ל,יב–לא,ט}} (178ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=179|צד=א|טקסט=יחזקאל לא,ט–לב,יב}} (179א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=179|צד=ב|טקסט=יחזקאל לב,יב–לג,ב}} (179ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=180|צד=א|טקסט=יחזקאל לג,ב–כה}} (180א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=180|צד=ב|טקסט=יחזקאל לג,כה–לד,יג}} (180ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=181|צד=א|טקסט=יחזקאל לד,יג–לה,ט}} (181א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=181|צד=ב|טקסט=יחזקאל לה,ט–לו,טו}} (181ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=182|צד=א|טקסט=יחזקאל לו,טו–לז}} (182א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=182|צד=ב|טקסט=יחזקאל לו,לח–לז,כב}} (182ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=183|צד=א|טקסט=יחזקאל לז,כב–לח,טז}} (183א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=183|צד=ב|טקסט=יחזקאל לח,טז–לט,טו}} (183ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=184|צד=א|טקסט=יחזקאל לט,טו–מ,ז}} (184א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=184|צד=ב|טקסט=יחזקאל מ,ח–לג}} (184ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=185|צד=א|טקסט=יחזקאל מ,לג–מא,ו}} (185א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=185|צד=ב|טקסט=יחזקאל מא,ו–מב,ג}} (185ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=186|צד=א|טקסט=יחזקאל מב,ג–מג,ז}} (186א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=186|צד=ב|טקסט=יחזקאל מג,ז–כז}} (186ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=187|צד=א|טקסט=יחזקאל מג,כז–מד,יט}} (187א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=187|צד=ב|טקסט=יחזקאל מד,יט–מה,ח}} (187ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=188|צד=א|טקסט=יחזקאל מה,ח–מו,ג}} (188א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=188|צד=ב|טקסט=יחזקאל מו,ג–כג}} (188ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=189|צד=א|טקסט=יחזקאל מו,כד–מז,כב}} (189א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=189|צד=ב|טקסט=יחזקאל מז,כב–מח,כ}} (189ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=190|צד=א|טקסט='''יחזקאל''' מח,כ–לה; הושע א,א–ו}} (190א)
}}

==ספר תרי עשר==
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=190|צד=א|טקסט=יחזקאל מח,כ–לה; '''הושע''' א,א–ו}} (190א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=190|צד=ב|טקסט=הושע א,ו–ב,כ}} (190ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=191|צד=א|טקסט=הושע ב,כ–ד,טז}} (191א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=191|צד=ב|טקסט=הושע ד,טז–ז,ב}} (191ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=192|צד=א|טקסט=הושע ז,ב–ט,ג}} (192א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=192|צד=ב|טקסט=הושע ט,ג–י,יא}} (192ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=193|צד=א|טקסט=הושע י,יא–יב,טו}} (193א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=193|צד=ב|טקסט='''הושע''' יב,טו–יד,י; '''יואל''' א,א–ד}} (193ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=194|צד=א|טקסט=יואל א,ד–ב,י}} (194א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=194|צד=ב|טקסט=יואל ב,י–ד,א}} (194ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=195|צד=א|טקסט='''יואל''' ד,א–כא; '''עמוס''' א,א–ג}} (195א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=195|צד=ב|טקסט=עמוס א,ד–ב,י}} (195ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=196|צד=א|טקסט=עמוס ב,י–ד,ו}} (196א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=196|צד=ב|טקסט=עמוס ד,ו–ה,יט}} (196ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=197|צד=א|טקסט=עמוס ה,יט–ז,ז}} (197א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=197|צד=ב|טקסט='''עמוס''' ז,ח–ח,יב}} (197ב)
#דף חסר 1 (א)
#דף חסר 1 (ב)
#דף חסר 2 (א)
#דף חסר 2 (ב)
#דף חסר 3 (א)
#דף חסר 3 (ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=198|צד=א|טקסט='''מיכה''' ה,א–ו,יד}} (198א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=198|צד=ב|טקסט='''מיכה''' ו,יד–ז,כ; '''נחום''' א,א–ד}} (198ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=199|צד=א|טקסט=נחום א,ד–ג,ד}} (199א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=199|צד=ב|טקסט='''נחום''' ג,ד–יט; '''חבקוק''' א,א–יב}} (199ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=200|צד=א|טקסט=חבקוק א,יב–ג,א}} (200א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=200|צד=ב|טקסט='''חבקוק''' ג,א–יט; '''צפניה''' א,א–ח}} (200ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=201|צד=א|טקסט=צפניה א,ח–ב,יג}} (201א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=201|צד=ב|טקסט='''צפניה''' ב,יג–ג,כ}} (201ב)
#דף חסר 1 (א)
#דף חסר 1 (ב)
#דף חסר 2 (א)
#דף חסר 2 (ב)
#דף חסר 3 (א)
#דף חסר 3 (ב)
#דף חסר 4 (א)
#דף חסר 4 (ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=202|צד=א|טקסט='''זכריה''' ט,יז–יא,יג}} (202א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=202|צד=ב|טקסט=זכריה יא,יג–יג,ב}} (202ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=203|צד=א|טקסט=זכריה יג,ב–יד,יג}} (203א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=203|צד=ב|טקסט='''זכריה''' יד,יג–כא; '''מלאכי''' א,א–יב}} (203ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=204|צד=א|טקסט=מלאכי א,יב–ג,ב}} (204א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=204|צד=ב|טקסט=מלאכי ג,ב–כד}} (204ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=205|צד=א|טקסט=מלאכי ג,כד–כד}} (205א)
}}

==ספר דברי הימים==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=205|צד=ב|טקסט='''דה&quot;א''' א,א–מה}} (205ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=206|צד=א|טקסט=דה&quot;א א,מה–ב,כו}} (206א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=206|צד=ב|טקסט=דה&quot;א ב,כו–ג,ד}} (206ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=207|צד=א|טקסט=דה&quot;א ג,ה–ד,טז}} (207א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=207|צד=ב|טקסט=דה&quot;א ד,טז–ה,ב}} (207ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=208|צד=א|טקסט=דה&quot;א ה,ג–כט}} (208א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=208|צד=ב|טקסט=דה&quot;א ה,כט–ו,ל}} (208ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=209|צד=א|טקסט=דה&quot;א ו,ל–נח}} (209א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=209|צד=ב|טקסט=דה&quot;א ו,נח–ז,יח}} (209ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=210|צד=א|טקסט=דה&quot;א ז,יח–ח,טז}} (210א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=210|צד=ב|טקסט=דה&quot;א ח,טז–ט,יג}} (210ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=211|צד=א|טקסט=דה&quot;א ט,יג–י,א}} (211א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=211|צד=ב|טקסט=דה&quot;א י,א–יא,יא}} (211ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=212|צד=א|טקסט=דה&quot;א יא,יא–מ}} (212א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=212|צד=ב|טקסט=דה&quot;א יא,מ–יב,כא}} (212ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=213|צד=א|טקסט=דה&quot;א יב,כא–יג,ד}} (213א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=213|צד=ב|טקסט=דה&quot;א יג,ד–יד,טז}} (213ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=214|צד=א|טקסט=דה&quot;א יד,טז–טו,כו}} (214א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=214|צד=ב|טקסט=דה&quot;א טו,כו–טז,כח}} (214ב), [[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=215|צד=א|טקסט=דה&quot;א טז,כט–יז,יא}} (215א), [[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]]
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=215|צד=ב|טקסט=דה&quot;א יז,יא–יח,ט}} (215ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=216|צד=א|טקסט=דה&quot;א יח,ט–יט,טו}} (216א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=216|צד=ב|טקסט=דה&quot;א יט,טו–כא,ח}} (216ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=217|צד=א|טקסט=דה&quot;א כא,ח–כט}} (217א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=217|צד=ב|טקסט=דה&quot;א כא,ל–כג,א}} (217ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=218|צד=א|טקסט=דה&quot;א כג,א–לב}} (218א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=218|צד=ב|טקסט=דה&quot;א כג,לב–כד,לא}} (218ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=219|צד=א|טקסט=דה&quot;א כד,לא–כה,כח}} (219א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=219|צד=ב|טקסט=דה&quot;א כה,כח–כו,כז}} (219ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=220|צד=א|טקסט=דה&quot;א כו,כז–כז,יד}} (220א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=220|צד=ב|טקסט=דה&quot;א כז,יד–כח,ג}} (220ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=221|צד=א|טקסט=דה&quot;א כח,ג–כא}} (221א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=221|צד=ב|טקסט=דה&quot;א כח,כא–כט,כ}} (221ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=222|צד=א|טקסט='''דה&quot;א''' כט,כ–ל; '''דה&quot;ב''' א,יא}} (222א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=222|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב א,יא–ב,יא}} (222ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=223|צד=א|טקסט=דה&quot;ב ב,יא–ג,יג}} (223א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=223|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב ג,יג–ד,טז}} (223ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=224|צד=א|טקסט=דה&quot;ב ד,טז–ה,יג}} (224א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=224|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב ה,יד–ו,כ}} (224ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=225|צד=א|טקסט=דה&quot;ב ו,כ–לה}} (225א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=225|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב ו,לה–ז,יא}} (225ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=226|צד=א|טקסט=דה&quot;ב ז,יא–ח,ט}} (226א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=226|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב ח,י–ט,ט}} (226ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=227|צד=א|טקסט=דה&quot;ב ט,ט–כט}} (227א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=227|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב ט,כט–י,יח}} (227ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=228|צד=א|טקסט=דה&quot;ב י,יח–יב,ב}} (228א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=228|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב יב,ב–יג,ו}} (228ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=229|צד=א|טקסט=דה&quot;ב יג,ו–יד,ד}} (229א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=229|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב יד,ד–טו,יא}} (229ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=230|צד=א|טקסט=דה&quot;ב טו,יא–טז,יב}} (230א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=230|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב טז,יב–יח,ב}} (230ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=231|צד=א|טקסט=דה&quot;ב יח,ב–כב}} (231א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=231|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב יח,כב–יט,י}} (231ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=232|צד=א|טקסט=דה&quot;ב יט,י–כ,יט}} (232א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=232|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב כ,יט–כא,ג}} (232ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=233|צד=א|טקסט=דה&quot;ב כא,ג–כב,ג}} (233א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=233|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב כב,ג–כג,ח}} (233ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=234|צד=א|טקסט=דה&quot;ב כג,ח–כד,ו}} (234א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=234|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב כד,ו–כה}} (234ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=235|צד=א|טקסט=דה&quot;ב כד,כה–כה,טז}} (235א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=235|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב כה,טז–כו,ז}} (235ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=236|צד=א|טקסט=דה&quot;ב כו,ח–כז,ה}} (236א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=236|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב כז,ה–כח,טו}} (236ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=237|צד=א|טקסט=דה&quot;ב כח,טו–כט,י}} (237א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=237|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב כט,י–כח}} (237ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=238|צד=א|טקסט=דה&quot;ב כט,כח–ל,יב}} (238א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=238|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב ל,יב–לא,ב}} (238ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=239|צד=א|טקסט=דה&quot;ב לא,ב–לב,א}} (239א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=239|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב לב,א–כא}} (239ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=240|צד=א|טקסט=דה&quot;ב לב,כא–לג,ח}} (240א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=240|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב לג,ח–לד,ד}} (240ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=241|צד=א|טקסט=דה&quot;ב לד,ד–כב}} (241א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=241|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב לד,כב–לה,ז}} (241ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=241a|צד=א|טקסט=דה&quot;ב לה,ז–לה,כה}} (241aא){{הערה|שם=דף 241a|הדף הזה לא הובא לארץ עם הכתר כולו אלא נמצא בשלב מאוחר יותר בארצות הברית בידי יוצאי חלב הגרים שם. לכן ניתן לו מספר מיוחד (241a), כדי לא לשנות את המספור שכבר נקבע בארץ לדפי הכתר (מקומו לפי סדר המקרא אחרי דף 241). על הדף הזה ראו מלאכי בית-אריה, &quot;דף נוסף לכתר ארם צובא&quot;, '''תרביץ''' נא (תשמ&quot;ב), עמ' 174-171; ישראל ייבין, &quot;נוסח, ניקוד וטעמים בדף החדש מתוך כתר ארם צובא&quot;, '''תרביץ''' נא (תשמ&quot;ב), עמ' 176-174.}}
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=241a|צד=ב|טקסט=דה&quot;ב לה,כה–לו,יט}} (241aב){{הערה|שם=דף 241a}}
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=242|צד=א|טקסט='''דה&quot;ב''' לו,יט–כג; תהלים א,א–ד,ה}} (242א)
}}

==ספר תהלים==
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}}
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=242|צד=א|טקסט=דה&quot;ב לו,יט–כג; '''תהלים''' א,א–ד,ה}} (242א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=242|צד=ב|טקסט=תהלים ד,ו–ז,יח}} (242ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=243|צד=א|טקסט=תהלים ח,א–י,יד}} (243א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=243|צד=ב|טקסט=תהלים י,יד–יד,ז}} (243ב)
# דף חסר 1 (א)
# דף חסר 1 (ב)
# דף חסר 2 (א)
# דף חסר 2 (ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=244|צד=א|טקסט=תהלים כה,ב–כז,יא}} (244א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=244|צד=ב|טקסט=תהלים כז,יא–לא,ה}} (244ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=245|צד=א|טקסט=תהלים לא,ו–לג,יב}} (245א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=245|צד=ב|טקסט=תהלים לג,יב–לה,טו}} (245ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=246|צד=א|טקסט=תהלים לה,טז–לז,יט}} (246א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=246|צד=ב|טקסט=תהלים לז,כ–לט,ה}} (246ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=247|צד=א|טקסט=תהלים לט,ה–מא,ט}} (247א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=247|צד=ב|טקסט=תהלים מא,ט–מד,י}} (247ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=248|צד=א|טקסט=תהלים מד,יא–מו,ח}} (248א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=248|צד=ב|טקסט=תהלים מו,ט–מט,טו}} (248ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=249|צד=א|טקסט=תהלים מט,טו–נא,יד}} (249א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=249|צד=ב|טקסט=תהלים נא,יד–נה,ו}} (249ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=250|צד=א|טקסט=תהלים נה,ו–נז,ז}} (250א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=250|צד=ב|טקסט=תהלים נז,ז–ס,ג}} (250ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=251|צד=א|טקסט=תהלים ס,ד–סג,ו}} (251א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=251|צד=ב|טקסט=תהלים סג,ז–סו,ז}} (251ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=252|צד=א|טקסט=תהלים סו,ז–סח,יט}} (252א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=252|צד=ב|טקסט=תהלים סח,יט–סט,יט}} (252ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=253|צד=א|טקסט=תהלים סט,יט–עא,יז}} (253א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=253|צד=ב|טקסט=תהלים עא,יח–עג,י}} (253ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=254|צד=א|טקסט=תהלים עג,יא–עד,כב}} (254א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=254|צד=ב|טקסט=תהלים עד,כג–עז,טז}} (254ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=255|צד=א|טקסט=תהלים עז,יז–עח,לח}} (255א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=255|צד=ב|טקסט=תהלים עח,לח–עט,ז}} (255ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=256|צד=א|טקסט=תהלים עט,ז–פא,יד}} (256א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=256|צד=ב|טקסט=תהלים פא,טו–פד,יא}} (256ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=257|צד=א|טקסט=תהלים פד,יא–פז,ו}} (257א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=257|צד=ב|טקסט=תהלים פז,ז–פט,כב}} (257ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=258|צד=א|טקסט=תהלים פט,כב–צ,טו}} (258א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=258|צד=ב|טקסט=תהלים צ,טו–צד,ה}} (258ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=259|צד=א|טקסט=תהלים צד,ו–צז,ב}} (259א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=259|צד=ב|טקסט=תהלים צז,ג–קא,ב}} (259ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=260|צד=א|טקסט=תהלים קא,ג–קג,ט}} (260א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=260|צד=ב|טקסט=תהלים קג,ט–קד,כט}} (260ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=261|צד=א|טקסט=תהלים קד,כט–קה,מד}} (261א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=261|צד=ב|טקסט=תהלים קה,מה–קו,מה}} (261ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=262|צד=א|טקסט=תהלים קו,מו–קז,מא}} (262א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=262|צד=ב|טקסט=תהלים קז,מב–קט,ל}} (262ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=263|צד=א|טקסט=תהלים קט,ל–קיד,א}} (263א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=263|צד=ב|טקסט=תהלים קיד,ב–קיח,א}} (263ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=264|צד=א|טקסט=תהלים קיח,ב–קיט,כג}} (264א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=264|צד=ב|טקסט=תהלים קיט,כד–עב}} (264ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=265|צד=א|טקסט=תהלים קיט,עג–קכא}} (265א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=265|צד=ב|טקסט=תהלים קיט,קכב–קע}} (265ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=266|צד=א|טקסט=תהלים קיט,קעא–קכד,ה}} (266א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=266|צד=ב|טקסט=תהלים קכד,ו–קל,א}} (266ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=267|צד=א|טקסט=תהלים קל,א–קלה,ב}} (267א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=267|צד=ב|טקסט=תהלים קלה,ג–קלז,ד}} (267ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=268|צד=א|טקסט=תהלים קלז,ד–קמ,ג}} (268א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=268|צד=ב|טקסט=תהלים קמ,ג–קמג,ה}} (268ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=269|צד=א|טקסט=תהלים קמג,ה–קמה,כ}} (269א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=269|צד=ב|טקסט=תהלים קמה,כא–קמח,יד}} (269ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=270|צד=א|טקסט='''תהלים''' קמט,א–קנ,ו; איוב א,א–טז}} (270א)
}}

==ספר איוב==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=270|צד=א|טקסט=תהלים קמט,א–קנ,ו; '''איוב''' א,א–טז}} (270א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=270|צד=ב|טקסט=איוב א,טז–ג,ו}} (270ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=271|צד=א|טקסט=איוב ג,ו–ה,י}} (271א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=271|צד=ב|טקסט=איוב ה,י–ו,ל}} (271ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=272|צד=א|טקסט=איוב ז,א–ט,ה}} (272א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=272|צד=ב|טקסט=איוב ט,ה–י,כ}} (272ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=273|צד=א|טקסט=איוב י,כ–יג,ב}} (273א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=273|צד=ב|טקסט=איוב יג,ב–יד,כא}} (273ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=274|צד=א|טקסט=איוב יד,כב–טז,יב}} (274א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=274|צד=ב|טקסט=איוב טז,יג–יט,ו}} (274ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=275|צד=א|טקסט=איוב יט,ז–כ,כו}} (275א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=275|צד=ב|טקסט=איוב כ,כז–כב,יג}} (275ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=276|צד=א|טקסט=איוב כב,יג–כד,יד}} (276א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=276|צד=ב|טקסט=איוב כד,טו–כז,טז}} (276ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=277|צד=א|טקסט=איוב כז,טז–כט,יד}} (277א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=277|צד=ב|טקסט=איוב כט,יד–לא,ו}} (277ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=278|צד=א|טקסט=איוב לא,ז–לב,ז}} (278א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=278|צד=ב|טקסט=איוב לב,ח–לג,לג}} (278ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=279|צד=א|טקסט=איוב לד,א–לה,י}} (279א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=279|צד=ב|טקסט=איוב לה,י–לז,ט}} (279ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=280|צד=א|טקסט=איוב לז,ט–לח,ל}} (280א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=280|צד=ב|טקסט=איוב לח,לא–מ,ה}} (280ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=281|צד=א|טקסט=איוב מ,ו–מא,כב}} (281א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=281|צד=ב|טקסט='''איוב''' מא,כג–מב,יז; משלי א,א–ח}} (281ב)
}}

==ספר משלי==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=281|צד=ב|טקסט=איוב מא,כג–מב,יז; '''משלי''' א,א–ח}} (281ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=282|צד=א|טקסט=משלי א,ט–ב,טז}} (282א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=282|צד=ב|טקסט=משלי ב,טז–ד,א}} (282ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=283|צד=א|טקסט=משלי ד,א–ה,יז}} (283א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=283|צד=ב|טקסט=משלי ה,יח–ו,לא}} (283ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=284|צד=א|טקסט=משלי ו,לא–ח,יג}} (284א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=284|צד=ב|טקסט=משלי ח,יג–י,ג}} (284ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=285|צד=א|טקסט=משלי י,ג–יא,יג}} (285א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=285|צד=ב|טקסט=משלי יא,יד–יב,כה}} (285ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=286|צד=א|טקסט=משלי יב,כה–יד,יז}} (286א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=286|צד=ב|טקסט=משלי יד,יח–טו,כז}} (286ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=287|צד=א|טקסט=משלי טו,כח–יז,ח}} (287א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=287|צד=ב|טקסט=משלי יז,ט–יט,ד}} (287ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=288|צד=א|טקסט=משלי יט,ד–כ,כג}} (288א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=288|צד=ב|טקסט=משלי כ,כג–כב,י}} (288ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=289|צד=א|טקסט=משלי כב,יא–כג,כט}} (289א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=289|צד=ב|טקסט=משלי כג,כט–כד,לב}} (289ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=290|צד=א|טקסט=משלי כד,לג–כו,יב}} (290א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=290|צד=ב|טקסט=משלי כו,יג–כח,ב}} (290ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=291|צד=א|טקסט=משלי כח,ב–כט,טז}} (291א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=291|צד=ב|טקסט=משלי כט,יז–ל,כד}} (291ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=292|צד=א|טקסט=משלי ל,כה–לא,לא}} (292א)
}}

==מגילת רות==
'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=292|צד=ב|טקסט=רות א,א–ב,ג}} (דף 292ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=293|צד=א|טקסט=רות ב,ג–ג,ב}} (דף 293א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=293|צד=ב|טקסט=רות ג,ב–ד,ז}} (דף 293ב)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=294|צד=א|טקסט='''רות''' ד,ז–כב; שיר השירים א,א–יב}} (דף 294א)

==מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)==
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}}
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=294|צד=א|טקסט=רות ד,ז–כב; '''שיר השירים''' א,א–יב}} (דף 294א)
#{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=294|צד=ב|טקסט=שיר השירים א,יב–ג,יא}} (דף 294ב), עד &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot;
#'''מכאן והלאה חסר סוף שיר השירים, ביחד עם שאר ספרי סוף כתובים שאבדו מהכתר: קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.'''{{הערה|על כתר ארם צובה שהגיע לירושלים לא בשלמותו, אלא החל מהמילה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ([[דברים כח/טעמים#כח,יז|דברים כח,יז]]) ועד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;, דרש הרב מרדכי ברויאר: &quot;וְהָיָה '''הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן''' וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ&quot; ([[ישעיהו ד/טעמים#ד ג|ישעיהו ד,ג]]). ראו בנספח &quot;על עקרונות הנוסח במהדורה זו&quot; בתוך תנ&quot;ך כתר ירושלים (ירושלים תש&quot;ס), עמ' 8; וכמו כן לפניו בנספח &quot;על המהדורה&quot; בתוך תנ&quot;ך חורב (ירושלים תשנ&quot;ז), עמ' 4.}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>e5c90af7lzob1l92dnoevkk4mav5m3o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725314</id>
    <revision>
      <id>3083204</id>
      <parentid>3078248</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:51:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8472" sha1="jaxepo86qddkcrmfa61b5wdduwx5w0b" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום שני של ראש השנה=
{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|חודש=לא|תחינות=לא|שבת=לא|עשי&quot;ת=כן}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|ימים נוראים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות}}
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=כן}}
{{יוצרות|יוצר={{:מלך אמון מאמרך}}|שבת=לא|אופן={{#קטע:כבודו אהל כהיום|חול}}|מיוחד=והאופנים|נוסח=אשכנז}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן|ותמלוך}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך-חול}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|ראש השנה|רשות=כן|אמרתך צרופה ועדותיך צדק}}
====אתה הוא אלהינו====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים:}}
{{ארון|פ}}
{{:אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
{{ארון|ס}}
====אדר והוד====
{{הור2|כשיום א' חל בשבת מדלגים על הפיוטים {{צ|אדר והוד}} ו{{צ|אתנה לפועלי צדק}} (כי אמרו אותם אתמול), ואומרים כאן פיוטים שדולגו אתמול, כדלהלן.}}
{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|אדר והוד}}
====אתן לפועלי צדק====
{{הור|כשיום א' חל בשבת, מדלגים על פיוט זה.}}

{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|אתן לפועלי צדק}}
====עמוסיך תוקעים (מתוך {{צ|אדר והוד}})====
{{רקע אפור}}
{{הור|הפיוט הבא נאמר אם יום א' חל בשבת.}}

{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|עמוסיך}}
{{סוף}}
====אדרת ממלכה====
{{רקע אפור}}
{{הור|הפיוט הבא נאמר אם יום א' חל בשבת.}}

{{#קטע:את חיל יום פקודה|אדרת ממלכה}}
{{סוף}}
====אאפיד נזר איום====
{{רקע אפור}}
{{הור|הפיוט הבא נאמר אם יום א' חל בשבת.}}

{{#קטע:את חיל יום פקודה|אאפיד נזר איום}}
{{סוף}}
====שבתי וראה====
{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שבתי וראה}}
====מלך עליון====
{{ארון|פ}}
{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|מלך עליון}}

====ה' מלך====
{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|ה' מלך}}
{{ארון|ס}}
====לאל עורך דין====
{{הור2|בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי אומרים פיוט זה כאן (ובחלקן במוסף).}}
{{:לאל עורך דין|נוסח=מזרחי}}
====סילוק====
{{#קטע:אמרתך צרופה ועדותיך צדק|סילוק}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}
{{סוף}}
{{הור|במנהג אשכנז המערבי אין אומרים את פיוטי הקדושה}}{{ש}}
{{#קטע:וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|א}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} [{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}] {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}
{{סוף}}
{{#קטע:וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|ב}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} {{החלף|[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}|מַלְכוּתֶךָ,|מַלְכוּתֶךָ,]}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}

===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן|ותמלוך}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך-חול}}
{{סוף}}
===עבודה===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יז ת}}
{{סוף}}
===הודאה===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}}{{סוף}}
|}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{סוף}}
===ברכת כהנים===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|אדיר}}
{{סוף}}
===שלום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}

'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}
==אבינו מלכנו==
{{טורים|{{הור|מנהג אשכנז המזרחי:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}|{{הור|מנהג אשכנז המערבי:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|מערבי}}}}

==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן}}

[[קטגוריה:תפילות ראש השנה]]</text>
      <sha1>jaxepo86qddkcrmfa61b5wdduwx5w0b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קדוש אדיר בעליתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725769</id>
    <revision>
      <id>3083307</id>
      <parentid>3078244</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T21:47:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8132" sha1="4b2gxtaqiu7ypi4z60gb21zxdkvi8dq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= קדוש אדיר בעליתו
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:יום כיפור|יום כיפור]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ק-20}}
| מנהגים = נאמר למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא)
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot;|{{מר|&lt;includeonly&gt;{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חו&quot;ק}}|{{הור|קו&quot;ח:}}}}&lt;/includeonly&gt; '''בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ'''}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot;|{{מר|{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קו&quot;ח:}}{{רווח}}}}מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי / וּכְבוֹדוֹ הִיא אֱמוּנָתִי{{ש}}אֵלָיו בִּקַּשְׁתִּי / לְכַפֵּר עֲוֹן חַטָּאתִי{{ש}}וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר סְלִיחָתִי / יַעֲנֶה וְיֹאמַר סָלַחְתִּי}}
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/includeonly&gt;||&lt;includeonly&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}} &lt;/includeonly&gt;
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּעֲלִיָּתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|בִּ}}תְשׁוּבָה שָׁת סְלִיחָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|גִּ}}לָּה לְעַמּוֹ סוֹד דָּתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|דָּ}}ץ עַל כַּפָּרַת צֹאן מַרְעִיתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|הַ}}סּוֹלֵחַ לַאֲיֻמָּתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|וְ}}עַמּוֹ יְמַלְּלוּ גְבוּרָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|ז}}וֹכֵר אֲיֻמָּה בְּאַהֲבָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|חָ}}פֵץ בְּעִנּוּי נֶפֶשׁ תַּמָּתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|טַ}}הֵר טְמֵאִים בְּמֵי זְרִיקָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|יַ}}לְבִּין כַּשֶּׁלֶג חֲטָאֵי סְגֻלָּתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שִׁגְגָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|לְ}}יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה שָׁת קְרִיאָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|מ}}וֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲדָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|נִ}}רְאָה בְּהַר מְרוֹם הָרִים עֲמִידָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|ס}}וֹלֵחַ וְטוֹב לְסוֹבְלֵי עֹל יִרְאָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|עָ}}וֹן יְכַפֵּר וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|פְּ}}שָׁעִים מַעֲבִיר בְּצִדְקָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר יְקַבֵּל לִתְשׁוּבָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַעֲרִיצוּ קְדֻשָּׁתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|רַ}}חוּם וְחַנּוּן וְאֵין זוּלָתוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{מר|&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי…'''}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}}}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים בִּמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{רווח|4}}||{{ע|{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קו&quot;ח:}}{{רווח}}}}בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|{{מילת קבע|קָדוֹשׁ}} {{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַגִּידוּ תִפְאַרְתּוֹ{{רווח|4}}||{{ע|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי / וּכְבוֹדוֹ הִיא אֱמוּנָתִי{{ש}}אֵלָיו בִּקַּשְׁתִּי / לְכַפֵּר עֲוֹן חַטָּאתִי{{ש}}וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר סְלִיחָתִי / יַעֲנֶה וְיֹאמַר סָלַחְתִּי'''}}}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4b2gxtaqiu7ypi4z60gb21zxdkvi8dq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/שחרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725770</id>
    <revision>
      <id>3083205</id>
      <parentid>3080969</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:52:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20639" sha1="f9exmnqo050x2sk71xm4h3odg5vk6vy" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום כיפור=
{{ברכות השחר אשכנז|יו&quot;כ}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|עשי&quot;ת=כן}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|ימים נוראים}}

{{יוצרות|נוסח=אשכנז|יום=יום כפור|יוצר={{:אז ביום כיפור סליחה הורית}}|אופן={{:קדוש אדיר בעליתו}}|מיוחד=והאופנים}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}}
===קדושת היום===
{{קדושת היום|נוסח=אשכנז|כיפור|תפילה=שחרית}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}

===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|ליחיד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי כ|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|יום כיפור|אמצת עשור|רשות=כן|נוסח=אשכנז}}
====אתה הוא אלהינו====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים:}}
{{ארון|פ}}
{{:אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
{{ארון|ס}}
{{#קטע:אמצת עשור|רהיטים}}
====לאל עורך דין====
{{הור|בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}
{{ארון|פ}}
{{:לאל עורך דין|נוסח=מזרחי}}
{{ארון|ס}}
====סילוק====
{{#קטע:אמצת עשור|סילוק}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
{{הור1|אם לא אומרים את הפיוטים, מוסיפים|נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ.}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}

{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}

{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כבודו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}
{{סוף}}
{{#קטע:אל ברוב עצות תכן את רוח|א}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כבודו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומו}}
{{סוף}}
{{#קטע:אל ברוב עצות תכן את רוח|ב}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומו}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|שמע}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.
{{סוף}}
{{#קטע:אל ברוב עצות תכן את רוח|ג}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} [אֶחָד] הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''.{{ש}}
{{הור|קהל:}} [{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדיר}}]
{{סוף}}
{{#קטע:אל ברוב עצות תכן את רוח|ד}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדיר}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}
===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}
{{סוף}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|חמול}}

{{#קטע:חמול על מעשיך|באין}}

{{#קטע:חמול על מעשיך|עוד}}

{{#קטע:חמול על מעשיך|ובכן}}
====רהיטים====
{{:האדיר בשמי עליות}}

{{:ובכן מי לא יראך}}

{{:האזורים באהב}}

תֻּשְׂגַּב לְבַדְּךָ וְתִמְלֹךְ עַל כֹּל בְּיִחוּד. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:{{ממס|זכריה יד ט}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}}
{{סוף}}

===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}
{{סוף}}
====סליחות====
{{הור2|המנהג הישן לומר כאן סליחות ([[סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג אשכנז המערבי]]; [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג עלזאס]]; [[סדר הסליחות/מנהג הונגריה/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג בוהמיה והונגריה]]; [[סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג פולין]]; [[סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג ליטא]]). ברוב קהילות המנהג המזרחי מדלגים הסליחות ומתחילים {{צ|זכור רחמיך}}.}}
=====זכור רחמיך=====
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}}
=====חטאנו=====
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}
{{הור2|יש שנהגו לדלג על רוב הפיוט ולומר רק את הקטע האחרון ({{צ|קול גדול…}}).}}
{{:אדברה תחנונים כרש|נוסח=ליטא}}
=====זכור לנו ברית אבות=====
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור פולין כפור}}

====וידוי====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|חזרה}}

וְדָוִד עַבְדְּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:{{ממס|תהלים יט יג}}
נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:{{ממס|יחזקאל לו כה}}

אַל תִּירָא יַעֲקֹב. שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים. שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:{{ממס|תהלים קכא ד}} כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ:{{ממס|הושע יד, ב}} וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ:{{ממס|הושע יד ג}} וְאַתָּה רַחוּם מְקַבֵּל שָׁבִים. וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ. וְעַל הַתְּשׁוּבָה עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת לָךְ. וּמֵאַהֲבָתְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּמֵחֶמְלָתְךָ מַלְכֵּנוּ שֶׁחָמַלְתָּ עַל בְּנֵי בְרִיתֶךָ, נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, וְאֶת יוֹם}} צוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע.

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש''' (בדילוג ארבעת הבתים האמצעיים)}}

יוֹם {{סי|אֲ}}שֶׁר אֲשָׁמֵינוּ יֻצְלַל וְיֻסְגַּר / הַיּוֹם תִּסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה:{{ממס|במדבר טו כו}}

יוֹם {{סי|בָּ}}גְדֵנוּ תִּשָּׂא וְתִסְלַח / הַיּוֹם שִׁמְךָ יֵאָמֵן אֵל טוֹב וְסַלָּח{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ:{{ממס|תהלים פו ה}}

יוֹם {{סי|גָּ}}עַלְנוּ חֻקֶּיךָ שַׁכַּח וַעֲזֹב / הַיּוֹם רַחֲמֵנוּ וְנָשׁוּב וְדֶרֶךְ רֶשַׁע נַעֲזֹב{{ש}}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}

יוֹם {{סי|דָּ}}פְיֵנוּ אָנָּא שָׂא נָא / הַיּוֹם קְשֹׁב תַּחֲנוּנֵינוּ וּבְתַחֲנוּן סְלַח נָא{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:{{ממס|במדבר יד, יט}} וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:{{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}} 

בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ, מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ.

יוֹם {{סי|חִ}}נְּנָךְ עָנָו בַּעֲדֵנוּ תִּזְכֹּר / הַיּוֹם סְלַח לַעֲוֹנֵינוּ וְחֵטְא אַל תִּזְכֹּר{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד:{{ממס|תהלים עט ח}}

יוֹם {{סי|טָ}}עוּתֵנוּ יְבֻקַּשׁ וָאָיִן / הַיּוֹם נְאֻם הָקֵם יְבֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר:{{ממס|ירמיהו נ כ}}

יוֹם {{סי|יִ}}דְרְשׁוּךָ מְצָרֵף וּמְטַהֵר / הַיּוֹם מִכָּל חַטֹּאתֵינוּ אוֹתָנוּ תְטַהֵר{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:{{ממס|ויקרא טז ל}}

יוֹם {{סי|כָּ}}ל תִּשָּׂא עָוֹן בְּתַחֲנוּן אֲבַטֶּה / הַיּוֹם לְשַׁוְעָתֵנוּ אזֶן הַטֵּה{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

מִי אֵל כָּמוֹךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (בדילוג ז-צ)}}
{|
|-
|{{סי|אֲ}}הַלֶּלְךָ בְּקוֹל רָם|| ||מָגֵן אַבְרָהָם|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|בְּ}}יָדְךָ מִמְתִים|| ||מְחַיֵּה הַמֵּתִים|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|גָּ}}דְלְךָ אֶדְרשׁ|| ||הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אִמְרֵי דַּעַת|| ||חוֹנֵן הַדָּעַת|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|הָ}}אוֹמֵר שׁוּבָה|| ||הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|וּ}}מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ|| ||הַמַּרְבֶּה לִסְלחַ|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ק}}וֹל רִנָּה וְתוֹדוֹת|| ||הַטּוֹב לְךָ לְהוֹדוֹת|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|רָ}}ם בָּרֵךְ קְהַל הֲמוֹנָי|| ||יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|שְׁ}}כִינָתְךָ שָׁלוֹם|| ||עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|תָּ}}בֹא בְרָכָה אֲלֵיכֶם|| ||וְנֹאמַר תְּפִלָּה עֲלֵיכֶם|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּשַׁע|| ||לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:  יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם:{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:{{ממס|מיכה ז כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול1}}{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול2}}{{סוף}}
===עבודה===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
===הודאה===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ועל}}&lt;p&gt;'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''&lt;/p&gt;|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|קהל:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}{{סוף}}
|}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{סוף}}

===ברכת כהנים===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ב}}|| ||{{רקע אפור|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ג}}}}
|}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ד}}

{{סוף}}
===שלום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}}
{{סוף}}

==אבינו מלכנו==
{{הור|בשבת אין אומרים אבינו מלכנו.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}

==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן}}</text>
      <sha1>f9exmnqo050x2sk71xm4h3odg5vk6vy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083318</id>
      <parentid>3083205</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T04:38:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20669" sha1="g5t1vud53jconfwoisnq76gwzkhczbv" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום כיפור=
{{ברכות השחר אשכנז|יו&quot;כ}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|עשי&quot;ת=כן}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|ימים נוראים}}

{{יוצרות|נוסח=אשכנז|יום=יום כפור|יוצר={{:אז ביום כיפור סליחה הורית}}|אופן={{ארון|פ}}{{:קדוש אדיר בעליתו}}{{ארון|ס}}|מיוחד=והאופנים}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}}
===קדושת היום===
{{קדושת היום|נוסח=אשכנז|כיפור|תפילה=שחרית}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}}
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}

===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|ליחיד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי כ|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|יום כיפור|אמצת עשור|רשות=כן|נוסח=אשכנז}}
====אתה הוא אלהינו====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים:}}
{{ארון|פ}}
{{:אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
{{ארון|ס}}
{{#קטע:אמצת עשור|רהיטים}}
====לאל עורך דין====
{{הור|בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}
{{ארון|פ}}
{{:לאל עורך דין|נוסח=מזרחי}}
{{ארון|ס}}
====סילוק====
{{#קטע:אמצת עשור|סילוק}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
{{הור1|אם לא אומרים את הפיוטים, מוסיפים|נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ.}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}

{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}

{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כבודו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}
{{סוף}}
{{#קטע:אל ברוב עצות תכן את רוח|א}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כבודו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומו}}
{{סוף}}
{{#קטע:אל ברוב עצות תכן את רוח|ב}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומו}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|שמע}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.
{{סוף}}
{{#קטע:אל ברוב עצות תכן את רוח|ג}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} [אֶחָד] הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''.{{ש}}
{{הור|קהל:}} [{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדיר}}]
{{סוף}}
{{#קטע:אל ברוב עצות תכן את רוח|ד}}
{{מסגרת-סידור}}
{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדיר}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}
===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}
{{סוף}}
{{#קטע:חמול על מעשיך|חמול}}

{{#קטע:חמול על מעשיך|באין}}

{{#קטע:חמול על מעשיך|עוד}}

{{#קטע:חמול על מעשיך|ובכן}}
====רהיטים====
{{:האדיר בשמי עליות}}

{{:ובכן מי לא יראך}}

{{:האזורים באהב}}

תֻּשְׂגַּב לְבַדְּךָ וְתִמְלֹךְ עַל כֹּל בְּיִחוּד. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:{{ממס|זכריה יד ט}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}}
{{סוף}}

===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}
{{סוף}}
====סליחות====
{{הור2|המנהג הישן לומר כאן סליחות ([[סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג אשכנז המערבי]]; [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג עלזאס]]; [[סדר הסליחות/מנהג הונגריה/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג בוהמיה והונגריה]]; [[סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג פולין]]; [[סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום כיפור/שחרית|מנהג ליטא]]). ברוב קהילות המנהג המזרחי מדלגים הסליחות ומתחילים {{צ|זכור רחמיך}}.}}
=====זכור רחמיך=====
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}}
=====חטאנו=====
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}
{{הור2|יש שנהגו לדלג על רוב הפיוט ולומר רק את הקטע האחרון ({{צ|קול גדול…}}).}}
{{:אדברה תחנונים כרש|נוסח=ליטא}}
=====זכור לנו ברית אבות=====
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור פולין כפור}}

====וידוי====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|חזרה}}

וְדָוִד עַבְדְּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:{{ממס|תהלים יט יג}}
נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:{{ממס|יחזקאל לו כה}}

אַל תִּירָא יַעֲקֹב. שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים. שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:{{ממס|תהלים קכא ד}} כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ:{{ממס|הושע יד, ב}} וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ:{{ממס|הושע יד ג}} וְאַתָּה רַחוּם מְקַבֵּל שָׁבִים. וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ. וְעַל הַתְּשׁוּבָה עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת לָךְ. וּמֵאַהֲבָתְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּמֵחֶמְלָתְךָ מַלְכֵּנוּ שֶׁחָמַלְתָּ עַל בְּנֵי בְרִיתֶךָ, נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, וְאֶת יוֹם}} צוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע.

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש''' (בדילוג ארבעת הבתים האמצעיים)}}

יוֹם {{סי|אֲ}}שֶׁר אֲשָׁמֵינוּ יֻצְלַל וְיֻסְגַּר / הַיּוֹם תִּסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה:{{ממס|במדבר טו כו}}

יוֹם {{סי|בָּ}}גְדֵנוּ תִּשָּׂא וְתִסְלַח / הַיּוֹם שִׁמְךָ יֵאָמֵן אֵל טוֹב וְסַלָּח{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ:{{ממס|תהלים פו ה}}

יוֹם {{סי|גָּ}}עַלְנוּ חֻקֶּיךָ שַׁכַּח וַעֲזֹב / הַיּוֹם רַחֲמֵנוּ וְנָשׁוּב וְדֶרֶךְ רֶשַׁע נַעֲזֹב{{ש}}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}

יוֹם {{סי|דָּ}}פְיֵנוּ אָנָּא שָׂא נָא / הַיּוֹם קְשֹׁב תַּחֲנוּנֵינוּ וּבְתַחֲנוּן סְלַח נָא{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:{{ממס|במדבר יד, יט}} וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:{{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}} 

בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ, מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ.

יוֹם {{סי|חִ}}נְּנָךְ עָנָו בַּעֲדֵנוּ תִּזְכֹּר / הַיּוֹם סְלַח לַעֲוֹנֵינוּ וְחֵטְא אַל תִּזְכֹּר{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד:{{ממס|תהלים עט ח}}

יוֹם {{סי|טָ}}עוּתֵנוּ יְבֻקַּשׁ וָאָיִן / הַיּוֹם נְאֻם הָקֵם יְבֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר:{{ממס|ירמיהו נ כ}}

יוֹם {{סי|יִ}}דְרְשׁוּךָ מְצָרֵף וּמְטַהֵר / הַיּוֹם מִכָּל חַטֹּאתֵינוּ אוֹתָנוּ תְטַהֵר{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:{{ממס|ויקרא טז ל}}

יוֹם {{סי|כָּ}}ל תִּשָּׂא עָוֹן בְּתַחֲנוּן אֲבַטֶּה / הַיּוֹם לְשַׁוְעָתֵנוּ אזֶן הַטֵּה{{ש}}
כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ:{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

מִי אֵל כָּמוֹךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (בדילוג ז-צ)}}
{|
|-
|{{סי|אֲ}}הַלֶּלְךָ בְּקוֹל רָם|| ||מָגֵן אַבְרָהָם|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|בְּ}}יָדְךָ מִמְתִים|| ||מְחַיֵּה הַמֵּתִים|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|גָּ}}דְלְךָ אֶדְרשׁ|| ||הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אִמְרֵי דַּעַת|| ||חוֹנֵן הַדָּעַת|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|הָ}}אוֹמֵר שׁוּבָה|| ||הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|וּ}}מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ|| ||הַמַּרְבֶּה לִסְלחַ|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ק}}וֹל רִנָּה וְתוֹדוֹת|| ||הַטּוֹב לְךָ לְהוֹדוֹת|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|רָ}}ם בָּרֵךְ קְהַל הֲמוֹנָי|| ||יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|שְׁ}}כִינָתְךָ שָׁלוֹם|| ||עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|תָּ}}בֹא בְרָכָה אֲלֵיכֶם|| ||וְנֹאמַר תְּפִלָּה עֲלֵיכֶם|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּשַׁע|| ||לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע|| ||מִי אֵל כָּמוֹךָ
|}
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:  יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם:{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:{{ממס|מיכה ז כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול1}}{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול2}}{{סוף}}
===עבודה===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}}
{{סוף}}
===הודאה===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ועל}}&lt;p&gt;'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''&lt;/p&gt;|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|קהל:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}{{סוף}}
|}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{סוף}}

===ברכת כהנים===
{{מסגרת-סידור}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ב}}|| ||{{רקע אפור|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ג}}}}
|}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ד}}

{{סוף}}
===שלום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}}
{{סוף}}

==אבינו מלכנו==
{{הור|בשבת אין אומרים אבינו מלכנו.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}

==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן}}</text>
      <sha1>g5t1vud53jconfwoisnq76gwzkhczbv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/וידוי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725826</id>
    <revision>
      <id>3083327</id>
      <parentid>3080978</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T07:05:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור */</comment>
      <origin>3083327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27776" sha1="iadafobkzafickmnt0d468m6qxldk1q" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנזהמזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;
{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;
&lt;noinclude&gt;===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===&lt;/noinclude&gt;
{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;noinclude&gt;===על חטא===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>iadafobkzafickmnt0d468m6qxldk1q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083356</id>
      <parentid>3083327</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:21:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* וידוי */</comment>
      <origin>3083356</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28400" sha1="a1ud663vk20tkekyn8s0mxz8idaws13" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;
&lt;noinclude&gt;===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===&lt;/noinclude&gt;
{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;noinclude&gt;===על חטא===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>a1ud663vk20tkekyn8s0mxz8idaws13</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083357</id>
      <parentid>3083356</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:22:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור */</comment>
      <origin>3083357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28432" sha1="mezrcx8bbqb8d9rqjzvgrldrwvi8kkg" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;
&lt;noinclude&gt;===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===&lt;/noinclude&gt;
{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;noinclude&gt;===על חטא===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>mezrcx8bbqb8d9rqjzvgrldrwvi8kkg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083359</id>
      <parentid>3083357</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:28:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28432" sha1="7tk2tq8ksrse6rdz5a2r74uoyxjw51w" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;
&lt;noinclude&gt;===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===&lt;/noinclude&gt;
{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;noinclude&gt;===על חטא===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>7tk2tq8ksrse6rdz5a2r74uoyxjw51w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083360</id>
      <parentid>3083359</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:30:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083360</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28427" sha1="qcc6o6f4kitx06ur3f0xokcrwmver4a" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;
&lt;noinclude&gt;===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===&lt;/noinclude&gt;
{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;noinclude&gt;===על חטא===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>qcc6o6f4kitx06ur3f0xokcrwmver4a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083361</id>
      <parentid>3083360</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:32:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28427" sha1="ozuyncidmr3lk0eiu5jglq3cyyjrwwf" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===&lt;/noinclude&gt;
{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;noinclude&gt;===על חטא===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>ozuyncidmr3lk0eiu5jglq3cyyjrwwf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083362</id>
      <parentid>3083361</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:50:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28746" sha1="b576lvlj7smhk7b8jyc5wy8geob1bgn" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|מילה זו אינה לנוסח אשכנז המערבי וחלק מדפוסי אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===&lt;/noinclude&gt;
{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}}). למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}:}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

&lt;noinclude&gt;===על חטא===&lt;/noinclude&gt;

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>b576lvlj7smhk7b8jyc5wy8geob1bgn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083363</id>
      <parentid>3083362</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:55:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083363</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28768" sha1="508kjh2himt81tbt8do7wjw8ma7ced0" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|מילה זו אינה לנוסח אשכנז המערבי וחלק מדפוסי אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;noinclude&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})&lt;noinclude&gt; למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}&lt;/noinclude&gt;:}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

&lt;noinclude&gt;===על חטא===
&lt;/noinclude&gt;
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>508kjh2himt81tbt8do7wjw8ma7ced0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083364</id>
      <parentid>3083363</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:56:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083364</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28768" sha1="1oplzuuhfq1ht0i05jdnypf46fvvweb" xml:space="preserve">==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|מילה זו אינה לנוסח אשכנז המערבי וחלק מדפוסי אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ  וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר  בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל  נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;noinclude&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})&lt;noinclude&gt; למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}&lt;/noinclude&gt;:}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶֽ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|בָּֽ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּֽנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָֽסֶד{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵֽפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה{{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַֽגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּֽנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָֽנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵֽינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָֽנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵֽנוּ מֵעֹֽנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹֽמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}פַֽשְׁנוּ בְרֹֽעַ יֵֽצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵֽינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּֽנוּ כְּרֶֽשֶׁת לִפְעָמֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵֽנוּ וְעוֹשֵֽׂנוּ יוֹדֵֽעַ יִצְרֵֽנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶֽיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָֽיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵֽיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּֽנוּ חֲקַרְתָּֽנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵֽׂינוּ כִּי הֵֽמָּה עָמָל וָאָֽוֶן{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵֽינוּ כִּי בְיָדְךָ כׇּל נֶֽפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶֽפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָֽפֶשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּֽיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ כַּפֶּר לָֽנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדֽוּעַ לָֽנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּֽנוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵֽינוּ הוֹדִֽינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵֽנוּ מֵחֵטְא נַקֵּֽנוּ מֵעָוֺן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּֽפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּעָשִֽׂיתָ עִם כׇּל חָי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּֽמְנוּ בַנֶּֽשֶׁף קָרַֽבְנוּ בְשֶֽׁוַע / {{סי|קָ}}רַֽבְנוּ אֵלֶֽיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵֽנוּ אַל תֵּֽפֶן רַחֲמֵֽנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יְבֹאֽוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן

{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ תַאֲזִין בְּעׇמְדֵֽנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּתְפִלָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּֽשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶֽשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ

&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

&lt;noinclude&gt;===על חטא===

&lt;/noinclude&gt;וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר הַלֵּב.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד.
:וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם.
:וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;

כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךָּ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>1oplzuuhfq1ht0i05jdnypf46fvvweb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:הור2</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1726064</id>
    <revision>
      <id>3083282</id>
      <parentid>2999836</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:34:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083282</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202" sha1="bf4jvpsls1lq9fzhyndtzivgl569grl" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;background:#F3F6FB;padding:10px;border-radius:5px;font-family:narkisim;display:inline-block;&quot;&gt;{{#תנאי:{{{1|}}}|{{{1}}}{{סוף}}|}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תבניות תפילה]]</text>
      <sha1>bf4jvpsls1lq9fzhyndtzivgl569grl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083283</id>
      <parentid>3083282</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:39:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="217" sha1="ns5slb0skwfiy9xgd3mh97v8tum89re" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;background:#F3F6FB;padding:10px;border-radius:5px;font-family:narkisim;display:inline-block;&quot;&gt;{{#תנאי:{{{1|}}}|&lt;small&gt;{{{1}}}&lt;/small&gt;{{סוף}}|}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תבניות תפילה]]</text>
      <sha1>ns5slb0skwfiy9xgd3mh97v8tum89re</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083284</id>
      <parentid>3083283</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:40:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/3083283|3083283]] של [[Special:Contributions/מו יו הו|מו יו הו]] ([[User talk:מו יו הו|שיחה]])</comment>
      <origin>3083284</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202" sha1="bf4jvpsls1lq9fzhyndtzivgl569grl" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;background:#F3F6FB;padding:10px;border-radius:5px;font-family:narkisim;display:inline-block;&quot;&gt;{{#תנאי:{{{1|}}}|{{{1}}}{{סוף}}|}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תבניות תפילה]]</text>
      <sha1>bf4jvpsls1lq9fzhyndtzivgl569grl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083285</id>
      <parentid>3083284</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:41:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/3083282|3083282]] של [[Special:Contributions/מו יו הו|מו יו הו]] ([[User talk:מו יו הו|שיחה]])</comment>
      <origin>3083285</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="218" sha1="psr4qwknt5eaezh7t0c8vzq8dgnvcng" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;background:#F3F6FB;padding:10px;border-radius:5px;font-family:narkisim;display:inline-block;font-size:0.85em;&quot;&gt;{{#תנאי:{{{1|}}}|{{{1}}}{{סוף}}|}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תבניות תפילה]]</text>
      <sha1>psr4qwknt5eaezh7t0c8vzq8dgnvcng</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרשות האל הגדול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726406</id>
    <revision>
      <id>3083233</id>
      <parentid>2996091</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:27:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7756" sha1="hkcylil76ek4bzrysk2zyo8y2j70k2n" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{רן|מֵרְשׁוּת הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא
וּמֵרְשׁוּת מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה
וּמֵרְשׁוּת סַנְהֶדְרִין הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה
וּמֵרְשׁוּת רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְאַלּוּפֵי הַתּוֹרָה
וּמֵרְשׁוּת זְקֵנִים וּנְעָרִים יוֹשְׁבֵי שׁוּרָה
אֶפְתַּח פִּי בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה
לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְדָר בִּנְהוֹרָא
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ בְּיִרְאָתוֹ הַטְּהוֹרָה
וְהִגִּיעָנוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה
הַמְשַׂמַּחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה
נוֹתֶנֶת עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים וְתִפְאָרָה
מַאֲרֶכֶת יָמִים וּמוֹסֶפֶת גְּבוּרָה
לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ בְּצִוּוּי וְאַזְהָרָה
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַגְּבוּרָה
לָתֵת חַיִּים וָחֶסֶד וְנֵזֶר וַעֲטָרָה
ל{{פבפ|ז|ז}} הַנִּבְחָר לְהַשְׁלִים הַתּוֹרָה
לְ{{סי|אַ}}מְּצוֹ לְ{{סי|בָ}}רְכוֹ, לְ{{סי|גַ}}דְּלוֹ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה
לְ{{סי|דָ}}רְשׁוֹ לְ{{סי|הַ}}דְּרוֹ, לְ{{סי|וַ}}עֲדוֹ בַּחֲבוּרָה
לְ{{סי|זָ}}רְזוֹ לְ{{סי|חַ}}סְּנוֹ לְ{{סי|טַ}}כְּסוֹ לְ{{סי|יַ}}שְּׁרוֹ לְ{{סי|כַ}}בְּדוֹ, לְ{{סי|לַ}}מְּדוֹ לֶקַח וּסְבָרָה
לְ{{סי|מַ}}לְּטוֹ לְ{{סי|נַ}}שְּׂאוֹ, לְ{{סי|סַ}}עֲדוֹ בְּסַעַד בְּרוּרָה
לְ{{סי|עַ}}דְּנוֹ לְ{{סי|פַ}}רְנְסוֹ, לְ{{סי|צַ}}דְּקוֹ בְּעַם נִבְרָא
לְ{{סי|קָ}}רְבוֹ לְ{{סי|רַ}}חֲמוֹ, לְ{{סי|שָׁ}}מְרוֹ מִכָּל צוּקָה וְצָרָה
לְ{{סי|תַ}}קְּפוֹ לְסָמְכוֹ, לְתָמְכוֹ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה
[עֲמֹד עֲמֹד עֲמֹד {{פבפ|ז|ז}} חֲתַן תּוֹרָה
וְתֵן כָּבוֹד לְאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא]
וּבִשְׂכַר זֶה תִּזְכֶּה מֵאֵל נוֹרָא
לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה
וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת בְּתוֹךְ עַם יָפָה וּבָרָה
וְתִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַבְּחִירָה
וּפָנֶיךָ לְהָאִיר בִּצְדָקָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה
כְּנִבָּא יְשַׁעְיָהוּ מָלֵא רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה
שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָהּ מְהֵרָה
שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ בְּאֶבְלָה וְצָרָה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו י}}
עֲמֹד עֲמֹד עֲמֹד {{פבפ|ז|ז}} חֲתַן הַתּוֹרָה
מֵרְשׁוּת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְהַשְׁלֵם הַתּוֹרָה}}
::{{הור|יַעֲמֹד…}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח איטליה==

מֵרְשׁוּת הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא {{ש}}
וּמֵרְשׁוּת מִפְּנִינִים וּמִפָּז יְקָרָה {{ש}}
וּמֵרְשׁוּת רָאשֵׁי סַנְהֶדְרִין הַקְּדוֹשָׁה וְהַבְּחוּרָה {{ש}}
וּמֵרְשׁוּת רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְאַלּוּפֵי תוֹרָה {{ש}}
וּמֵרְשׁוּת זִקְנֵי יָפָה וּבָרָה {{ש}}
וּמֵרְשׁוּת זְקֵנִים וּנְעָרִים יוֹשְׁבֵי שׁוּרָה {{ש}}
אֶפְתַּח פִּי בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה {{ש}}
לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְדָר בִּנְהוֹרָא {{ש}}
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ לְיִרְאָתוֹ הַטְּהוֹרָה {{ש}}
וְהִגִּיעָנוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה {{ש}}
הַמְשַׂמַּחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה {{ש}}
הַנּוֹתֶנֶת חַיִּים עֹשֶׁר וְתִפְאָרָה {{ש}}
הַמְאַשֶּׁרֶת הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה {{ש}}
הַמַּאֲרֶכֶת יָמִים וּמוֹסֶפֶת גְּבוּרָה {{ש}}
לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ בְּצִוּוּי וְאַזְהָרָה {{ש}}
לְעוֹסְקֶיהָ לְנוֹצְרֶיהָ בְּאַהַב וּמוֹרָא {{ש}}
שֶׁכֵּן יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַגְּבוּרָה {{ש}}
לָתֵת חַיִּים חֵן וְחֶסֶד וַעֲטָרָה {{ש}}
לְרִבִּי {{פבפ|ז|ז}} הַנִּבְחָר לְהַשְׁלִים {{הור1|בשבת בראשית|לְהַתְחִיל}} הַתּוֹרָה {{ש}}
לְ{{סי|אַ}}מְּצוֹ לְ{{סי|בָ}}רְכוֹ, לְ{{סי|גַ}}דְּלוֹ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה {{ש}}
לְ{{סי|דָ}}רְשׁוֹ לְחַיִּים לְ{{סי|הַ}}דְּרוֹ, לְ{{סי|וַ}}עֲדוֹ בַּחֲבוֹרָה {{ש}}
לְ{{סי|זַ}}כּוֹתוֹ לְ{{סי|חַ}}יּוֹתוֹ לְ{{סי|טַ}}כְּסוֹ בְּטֶכֶס אוֹרָה {{ש}}
לְ{{סי|יַ}}שְּׁרוֹ לְ{{סי|כַ}}לְּלוֹ, לְ{{סי|לַ}}מְּדוֹ לֶקַח וּסְבָרָה {{ש}}
לְ{{סי|מַ}}לְּטוֹ לְ{{סי|נַ}}שְּׂאוֹ, לְ{{סי|סַ}}עֲדוֹ בְּסַעַד יְקָרָה {{ש}}
לְ{{סי|עַ}}דְּנוֹ לְ{{סי|פַ}}רְנְסוֹ, לְ{{סי|צַ}}דְּקוֹ בְּעַם נִבְרָא {{ש}}
לְ{{סי|קָ}}רְבוֹ לְ{{סי|רַ}}חֲמוֹ, לְ{{סי|שָׁ}}מְרוֹ מִכָּל צָרָה {{ש}}
לְ{{סי|תָ}}מְכָוֹ לְ{{סי|תַ}}קְּפוֹ, לְ{{סי|תַ}}מְּמוֹ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה {{ש}}
וּבִשְׂכַר זֶה יִזְכֶּה מֵאֵל נוֹרָא {{ש}}
לִרְאוֹת בְּבָנִים וּבִבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה {{ש}}
וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת בְּתוֹךְ אֹם שְׁחוֹרָה {{ש}}
וְיִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַבְּחִירָה {{ש}}
כִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָה מָלֵא רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה {{ש}}
שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָהּ מְהֵרָה {{ש}}
שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ תְּמוּר אֵבֶל וְצָרָה {{ש}}
עֲמֹד עֲמֹד עֲמֹד רִבִּי {{פבפ|ז|ז}} חֲתַן תּוֹרָה {{הור1|בשבת בראשית|בְּרֵאשִׁית}} {{ש}}
מֵרְשׁוּת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְהַשְׁלֵם {{הור1|בשבת בראשית|וְהַתְחֵל}} הַתּוֹרָה.

[[קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]]
[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>hkcylil76ek4bzrysk2zyo8y2j70k2n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אאמיר מסתתר במעון חביון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726422</id>
    <revision>
      <id>3083279</id>
      <parentid>3028586</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:31:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7652" sha1="kxkrnde5szf035sc80ikgoe5h7xivoj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הור2|יוצר לפסח או סוכות מאת [[מחבר:יוסף אבן אביתור|ר' יוסף ן' אביתור]].{{הערה|כן קבעה שולמית אליצור, ולא כמו שמקובל לייחסו ל[[מחבר:יוסף טוב עלם|רבי יוסף טוב עלם]].}} נאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי בשבת הגדול.{{הערה|בפולין ושלזיה אומרים {{צ|[[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי|אתי מלבנון]]}}.}} הנוסח המובא כאן הוא הנמצא בסידורי ומחזורי אשכנז.}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יוסף''' (אבן אביתור)}}

{{סי|אַ}}אֲמִיר מִסְתַּתֵּר בִּמְעוֹן חֶבְיוֹן / אֶעֶרְכָה פִלְאוֹתָיו זוֹ לְזוֹ בְּהִגָּיוֹן / אֲזַמְּרָה שֵׁם יְיָ עֶלְיוֹן{{ממס|תהלים ז יח}} {{ש}}
{{סי|בִּ}}אוּר פְּלָאָיו אַטִּיף בְּמַעַן / בַּעֲשׂוֹתוֹ נוֹרָאוֹת לְרִוּוּי לַעַן / בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן{{ממס|תהלים עח יב}} {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה הֶרְאָה נוֹרְאוֹתָיו / וְלֶעָתִיד כֵּן יַרְאֶה מִפְעֲלוֹתָיו / זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו{{ממס|תהלים קיא ד}}

:{{מודגש|{{סי|יָ|1}}זַם {{סי|וְ|1}}הֶרְאָה גְּבוּרוֹת מָעֻזּוֹ / {{סי|סִ|1}}דֵּר {{סי|פְּ|1}}לָאָיו זוֹ לְעֻמַּת זוֹ / בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ. קָדוֹשׁ}}

{{סי|דִּ}}לָּה בָּרִאשׁוֹן זְרוֹעַ מַחֲצֶבֶת / נְטוֹת יְרִיעוֹתָיו כְּעָלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת / וַיִּמְתָּחֵם כְּאֹהֶל לָשָׁבֶת{{ממס|ישעיהו מ כב}} {{ש}}
{{סי|הֲ}}דוּרִים בְּצֵאתָם מֵעַם מְסֻכְסָךְ / מַחֲסֶה מֵעֲלֵיהֶם לֹא נֶחְשַׂךְ / פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ{{ממס|תהלים קה לט}} {{ש}}
{{סי|וְ}}לֶעָתִיד בְּהִשָּׁמַע קוֹל הַתּוֹר / קְנוֹת פְּזוּרָיו מִפְּלֶשֶׁת וְכַפְתּוֹר / בְּסֻכָּה יְסֹכְכֶם לְמַחֲסֶה וּלְמִסְתּוֹר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו ד ו}}

{{סי|זָ}}ךְ בַּשֵּׁנִי חָצָה מְצוּלוֹתָיו / חֶצְיָם בִּתְהוֹם וְחֶצְיָם בְּמַעֲלוֹתָיו / הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו{{ממס|תהלים קד ג}} {{ש}}
{{סי|חֲ}}מֻשִׁים בַּעֲלוֹתָם בְּיוֹם קְרָב / בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם בְּעֻזּוֹ חָרָב / וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב{{ממס|תהלים קו ט}} {{ש}}
וְלֶעָתִיד {{סי|טְ}}רוּפִים בִּהְיוֹתָם פְּדוּיִים / בֶּאֱסוֹף נִדָּחֵימוֹ מִכָּל אִיִּים / בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים{{ממס|זכריה יד ח}}

{{סי|יָ}}הּ בַּשְּׁלִישִׁי הִטְרִיחַ בְּרִי / הִדְשִׁיא דְשָׁאִים וְהִפְרִיא / עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי{{ממס|בראשית א יא}} {{ש}}
{{סי|כְּ}}מֵהִים בְּבוֹא עִתָּם עֵת דּוֹדִים / הֵצִיץ לְבוֹנָה וּפְרִי מְגָדִים / כְּפָרִים עִם נְרָדִים{{ממס|שה&quot;ש ד יג}} {{ש}}
וְלֶעָתִיד {{סי|לְ}}הִגָּאֵל כֹּל יוּכָל / בְּצֵאת נַחַל מִמִּפְתַּן הֵיכָל / יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|מָ}}רוֹם בָּרְבִיעִי הִזְרִיחַ מוֹשְׁלִים / לְאוֹר יוֹם וָלַיְלָה בְּרוּם זְבוּלִים / אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים{{ממס|בראשית א טז}} {{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר דְּמוּתָם לְעַם זוּ הִתְאִיר / וַיַּנְחֵם יוֹמָם בֶּעָנָן מַבְעִיר / וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר{{ממס|שמות יג כא}} {{ש}}
וְלֶעָתִיד {{סי|סְ}}גֻלִּים בְּהִגָּאֵל כִּימֵי עוֹלָם / קוּמִי אוֹרִי יַשְׁמִיעֵם גֹּאֲלָם / וְהָיָה לְךָ יְיָ לְאוֹר עוֹלָם{{ממס|ישעיהו ס יט}}

{{סי|עֶ}}לְיוֹן בַּחֲמִישִׁי הִשְׁרִיץ בְּמֶרֶץ / דְּגַת הַיָּם מַשְׁרִיצֵי שֶׁרֶץ / וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל־הָאָרֶץ{{ממס|בראשית א כ}} {{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּיִים עֵת הִתְאַוּוּ בְּמַאֲוַיָּם / וַיִּתֵּן שֶׁאֱלָתָם אֵל חַי וְקַיָּם / וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן־הַיָּם{{ממס|במדבר יא לא}} {{ש}}
וְלֶעָתִיד {{סי|צֵ}}את הַנַּחַל יִפְרֹץ / בִּדְגַת הַיָּם יִפְרֹץ בְּמֵרוֹץ / וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ{{ממס|יחזקאל מז ט}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ בַּשִּׁשִּׁי הִשְׁלִים בְּתֶרֶץ / וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ / בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ{{ממס|בראשית א כד}} {{ש}}
{{סי|רֻ}}קַּם יְצִיר בְּעֹז נָאֳמוֹ / וְהִבְדִּילוֹ מִכָּל בְּרוּאֵי עוֹלָמוֹ / וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ{{ממס|בראשית א כז}} {{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי כֵּן מִשִּׁבְעִים עֲמָמִים / חָשַׁק וְהִבְדִּיל מְעַטֵּי עַמִּים / כְּנָם וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים{{ממס|ויקרא כ כו}}

{{סי|תַּ}}קִּיף כְּחָש תְּנוּפַת יְמָנִית / קְנוֹת פְּזוּרָיו מִמַּאֲרִיכֵי מַעֲנִית / כֵּן יוֹסִיף אֲדֹנָי יָדוֹ שֵׁנִית{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יא יא}} {{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימֵי לֵב הַמְיַחֲלִים לְגָדְלוֹ / בְּרִנָּה יְנַהֲלֵם לִמְעוֹן הֵיכָלוֹ / שָׁם יַעַבְדוּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כ מ}} {{ש}}
{{סי|תָּ}}רוּם יָד מֻפְלָאָה / לְשַׂמֵּחַ אֹם נַהֲלָאָה / בִּירוּשָׁלַיִם לַשָּׁנָה הַבָּאָה.

:{{מודגש|קוּמָה יְיָ וְחַדֵּשׁ גְּבוּרוֹת מִפְעָלֶיהָ / הַמַּזְרַחַת נְגוֹהוֹת וְרַבּוּ תְעָלֶיהָ / הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ. קָדוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שבת הגדול]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kxkrnde5szf035sc80ikgoe5h7xivoj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חמול על מעשיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726522</id>
    <revision>
      <id>3083196</id>
      <parentid>2959556</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:47:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2529" sha1="6if7e2kcx13k7vvrjfp5nfcyveg7dh9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קטעי פיוטים הנאמרים בקהילות אשכנז בחזרת הש&quot;ץ במוסף ראש השנה ובכל תפילות יום הכיפורים, לאחר קדושה.}}
{{הור|למנהג אשכנז המערבי מתחילים מ{{צ|כי מקדישיך}}.}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חמול/&gt;חֲמֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ / וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ / בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ{{ש}}
תֻּקְדַּשׁ אָדוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ.

{{עוגן בשורה|כי מקדישיך}}כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ בִּקְדֻשָּׁתְךָ קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים.&lt;קטע סוף=חמול/&gt;

&lt;קטע התחלה=באין/&gt;בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע{{ש}}
תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט{{ש}}
וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.&lt;קטע סוף=באין/&gt;

&lt;קטע התחלה=עוד/&gt;עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן אֲדוֹנֵינוּ{{ש}}
וּבַבֵּן הַנֶּעֱקָד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵינוּ{{ש}}
וּבִזְכוּת הַתָּם יוֹצִיא (אָיֹם) [הַיּוֹם] לְצֶדֶק דִּינֵנוּ{{ש}}
כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ.&lt;קטע סוף=עוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ{{ש}}
וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ{{ש}}
וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ{{ש}}
וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ{{ש}}
וְעַל מְכוֹנְךָ וְהֵיכָלֶךָ.&lt;קטע סוף=ובכן/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור2|בתפילות מוסף משנים את סדר הקטעים (חמול, כי מקדישיך, ובכן יתקדש, עוד יזכור, באין מליץ יושר), על פי המהרי&quot;ל שהקפיד לסמוך את המילים {{צ|המלך המשפט}} לפיוט {{צ|[[וכל מאמינים|האוחז ביד מדת משפט]]}}}}.

[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]</text>
      <sha1>6if7e2kcx13k7vvrjfp5nfcyveg7dh9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אז ביום כיפור סליחה הורית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726531</id>
    <revision>
      <id>3083299</id>
      <parentid>3028610</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T21:03:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7581" sha1="qiyhvl4mkmyo9lc35w88hoficyybq6t" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אז ביום כיפור סליחה הורית
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:יום כיפור|יום כיפור]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2106}}
| מנהגים = נאמר למנהגי אשכנז ואיטליה (ורומניא).
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ / בְּיוֹם קָדוֹשׁ / מָרוֹם וְקָדוֹשׁ'''

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|אָ}}ז בְּיוֹם כִּפּוּר סְלִיחָה הוֹרֵיתָ / {{סי|א}}וֹר וּמְחִילָה לְעַם זוּ קָנִיתָ{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|בְּ}}סָלְחֲךָ לַעֲוֹנוֹת וַחֲטָאֵי עֵדָה / {{סי|בֶּ}}עָשׂוֹר סְמוּכִים בְּבֵית הַוַּעֲדָה
{{רפרן|סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ / בְּיוֹם קָדוֹשׁ / מָרוֹם וְקָדוֹשׁ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|גָּ}}בְרוּ חֲטָאִים בַּאֲנִי יְשֵׁנָה / {{סי|גָּ}}שׁ יוֹם אֶחָד בִּימֵי שָׁנָה{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|דּ}}וֹבְבוּ בְּתַחֲנוּן לְמוֹחֵל וְסוֹלֵחַ / {{סי|דּ}}וֹפְקֵי בִתְשׁוּבָה לְיוֹצֵר אוֹר וְסַלָּח
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|הַ}}מְתֵּק הָאוֹר לִסְלִיחָתִי / {{סי|הָ}}עֵת תַּעֲנֶה וְתֹאמַר סָלַחְתִּי{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|וְ}}תָאִיר עֵינֵינוּ וְתַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע / {{סי|וְ}}חוֹטְאֵי בִשְׁגָגָה אַל נָא תָמִית בְּרֶשַׁע
{{רפרן|סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ / בְּיוֹם קָדוֹשׁ / מָרוֹם וְקָדוֹשׁ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|זַ}}דְנוּ וְהִרְשַׁעְנוּ בְּרֹעַ מַעֲלָלֵינוּ / {{סי|זֶ}}ה צַדִּיק אַתָּה עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|חָ}}טָאנוּ לְךָ מֶלֶךְ עוֹלָמִים / {{סי|חָ}}נְכֵנוּ בְּאוֹרְךָ וְלֹא נֵצֵא נִכְלָמִים
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|ט}}וֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַצְּדָקָה / {{סי|טַ}}הֲרֵנוּ בְמַעְיָנָךְ לוֹבֵשׁ צְדָקָה{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|י}}וֹמָם וָלַיְלָה שָׁפַכְנוּ לֵב וָנֶפֶשׁ / {{סי|יִ}}זְרַח לָנוּ אוֹר בְּכִפּוּר עִנּוּי נֶפֶשׁ
{{רפרן|סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ / בְּיוֹם קָדוֹשׁ / מָרוֹם וְקָדוֹשׁ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|כְּ}}חַנּוּן תְּחַפֵּשׂ סִתְרֵי מַעֲשִׂים / {{סי|כְּ}}רַחוּם תִּסְלַח עֲוֹנוֹת עֲמוּסִים{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}מַעַן נָרוּץ בְּאוֹר פָּנֶיךָ / {{סי|לֹ}}א נֵצֵא הַיּוֹם רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|מַ}}לְבִּין כַּשֶּׁלֶג חֲטָאֵי עַמָּךָ / {{סי|מְ}}קוֹר חַיִּים וָחֶסֶד עִמָּךְ{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|נָ}}בוֹאָה עָדֶיךָ זוֹכֵר הַבְּרִית / {{סי|נַ}}הֲלֵנוּ בְאוֹרְךָ כְּמוֹ נִסְתָּר בְּנַחַל כְּרִית
{{רפרן|סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ / בְּיוֹם קָדוֹשׁ / מָרוֹם וְקָדוֹשׁ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|שַׂ}}ר הַמְכַפֵּר בְּעַד צֹאן מַרְעִית / {{סי|ס}}וֹכְכֵנוּ בְאוֹרְךָ כְּסוֹכֵת מַרְאִית{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}נֵנוּ אָבִינוּ מִמַּעֲמַקִּים / {{סי|ע}}וֹרֵר כְּאוֹר נֹגַהּ שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|פְּ}}תַח לָנוּ שַׁעַר וְתַעֲלֶה תְפִלָּה / {{סי|פָּ}}נֶיךָ נְחַלֶּה שׁוֹכֵן מַעְלָה{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|צֵ}}אָתֵנוּ תְנַקֶּה וּבְחֵטְא לֹא נִתְנַזָּק / {{סי|צָ}}רְפֵנוּ כַּכֶּסֶף שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּק
{{רפרן|סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ / בְּיוֹם קָדוֹשׁ / מָרוֹם וְקָדוֹשׁ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|קָ}}רְבֵנוּ לְיֶשְׁעֲךָ בְּאוֹר שְׁנֵי עֳפָרִים / {{סי|ק}}וֹרְאֵי קְדֻשַּׁת יוֹם כִּפּוּרִים{{ש}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רְ}}עֵנוּ כְּמִקֶּדֶם וְתָאֳרֵנוּ יֻנְהַר / {{סי|רַ}}חוּם הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר
{{רפרן|חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ}}
{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|שָׁ}}פַכְנוּ כַמַּיִם אַבְנֵי לִבּוֹת / {{סי|שַׁ}}חַר אוֹר יַגִּיהַּ בּוֹחֵן לְבָבוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}חַטְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְנִטְהַר בְּיוֹם סְלִיחָתִי / {{סי|תַּ}}קְשִׁיב סְלַח נָא וְתֹאמַר סָלַחְתִּי
{{רפרן|סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ / בְּיוֹם קָדוֹשׁ / מָרוֹם וְקָדוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qiyhvl4mkmyo9lc35w88hoficyybq6t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשחר אל אל כל שנות עדני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726532</id>
    <revision>
      <id>3083265</id>
      <parentid>3083133</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:06:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>בדקתי</comment>
      <origin>3083265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9542" sha1="141vbqstdopxoq1pjgnlc0dh0ue4gl4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם=אשחר אל אל כל שנות עדני
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת שובה
| מחבר = [[מחבר:מנחם בן מכיר|ר' מנחם בן מכיר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = מנחם ברבי מכיר
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7880}}
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול; '''מנחם ברבי מכיר'''. מובאות מ[[הושע יד#יד ב|הושע יד ב-י]] ומ[[יואל ב#ב יא|יואל ב יא-כז]]}}

{{סי|אֲ}}שַׁחֵר אֶל אֵל כָּל שְׁנוֹת עִדָּנַי / {{סי|אֱ}}לֹהֵי מֵרָחֹק נִמְצָא וְקָרוֹב מַצְדִּיקִי בְּדִינַי / {{סי|שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ|10}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}טֶרֶם יַעֲלֶה הַבִּימָה לִגְרָדֹם לִדּוֹן הִתְחַשְּׁבוּ / {{סי|בִּ}}ינוּ דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר וּבְצִלּוֹ שֵׁבוּ / {{סי|קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ|10}}{{ש}}
{{סי|גְּ}}דָל חֶסֶד מַטֵּה כְּלַפָּיו כְּפִיד שׁוּעֵנוּ / {{סי|גֶּ}}בֶר טוֹב חֶסְיוֹנוֹ מִבִּטְחַת אָדָם שְׁעוֹנֵנוּ / {{סי|אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ|10}}
: &lt;b&gt;{{סי|מ|2}}וֹשִׁיעֵנוּ {{סי|נִ|2}}קָּיוֹן {{סי|חִ|2}}טּוּי {{סי|מִ|2}}קְוֵנוּ נַפְשֵׁנוּ מִלְּהַדְאִיבָהּ / {{סי|בֵּ|2}}אוּ{{סי|ר בִּ|2}}טּוּ{{סי|י|2}} קִוּוּי בְּסָ{{סי|מְכִי ר|2}}וּחַ נְדִיבָה / {{סי|אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה|10}}. קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|דֹּ}}לְקִים הַצֹּבְאִים עַל אֲרִיאֵל יִקְחוּ בָּשְׁנָה / {{סי|דְּ}}בֵקִים צִבְאוֹת יִשְׁרֵי אֵל יִפְקֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה / {{סי|אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה|10}}{{ש}}
{{סי|הַ}}לֵּב יְכַוֵּן לְמַעְלָה מֵעֲלוֹת שָׁמִיר וָשַׁיִת / {{סי|הִ}}תּוּל חַלְחֹלִיּוֹת מֵדִיחַ יָדִיחַ יַקְצִיעַ מִבַּיִת / {{סי|יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת|10}}{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקָיו יַעֲצִים וְיַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ בִּרְצוֹנוֹ לְהַצִּילוֹ / {{סי|וּ}}מוֹרֶה דֶּרֶךְ לַשּׁוֹבָבִים עַד כִּסְאוֹ אֶצְלוֹ / {{סי|יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ|10}}

{{סי|זְ}}מוֹרוֹת גַּמְזִיּוֹת זֶרַע קֹדֶשׁ מִנִּי צוּרִים וּבוֹרוֹת חֲצוּבִים / {{סי|זְ}}רִיזֵי קוּם מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת בְּלֶחֶם הָעֲצָבִים / {{סי|אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים|10}}{{ש}}
{{סי|חַ}}נּוּן חָפֵץ לְצַדְּקָם וּלְהַחֲיוֹתָם בְּלִי לְכַלֵּה / {{סי|חִ}}וָּה חַדְּשׁוּ שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם בַּעֲשָׂרָה תּוֹלֶה / {{סי|מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה|10}}{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב שְׁלוֹמוֹ לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב מַקְדִּים לַהֲחִילוֹ / {{סי|טְ}}לָאִים שׁוּבוּ לַאֲבִיכֶם לְיַחֲדוֹ לְהַלְלוֹ / {{סי|וַיְיָ נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵיל|10}}

{{סי|יְ}}שַׁדְּלֵם וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בְּשָׂטֵי לְבִלְעָדָי / {{סי|יְ}}שׁוּבוּן וַאֲנִי נַעֲשֶׂה עֵד לְטוֹבָה לְעֵדַי / {{סי|וְגַם עַתָּה נְאֻם יְיָ שֻׁבוּ עָדַי|10}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִיל זְבָחָיו רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְנִדְכָּאִים לוֹ הַקְשִׁיבוּ / {{סי|כְּ}}בוֹד שִׁמּוּשׁוֹ כֵּלִים שְׁבוּרִים שֻׁבְּחוּ חֻשָּׁבוּ / {{סי|וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ|10}}{{ש}}
{{סי|לְ}}הַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים כְּדִבְרֵי בֶּן יְרֹחָם / {{סי|לְ}}שַׁלֵּם פָּרִים שָׂפָה וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם / {{סי|מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם|10}}

{{סי|מַ}}חֲנֵה גְּבוּרָה אֲשֶׁר כֹּחוֹ מַעֲצִימִים עָצוֹם / {{סי|מְ}}שׁוֹבָבִים בֵּינְתַיִם בְּדִבְרֵי כְּבוּשִׁים בְּחֶרֶט לִפְצֹם / {{סי|תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן קַדְּשׁוּ צוֹם|10}}{{ש}}
{{סי|נ}}וֹשֵׂא נַעֲשֶׂה נוֹשֶׁה וְכֹסֶה עָוֹן תֹּהַל / {{סי|נֶ}}חְשְׁבוּ כָּל הַבְּגִידוֹת מֹר וּקְצִיעוֹת וְאָהָל / {{סי|אִסְפוּ עָם קַדְּשׁוּ קָהָל|10}}{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה בְּכַפָּרָתָן לְהִשְׁתַּבֵּחַ / {{סי|סֵ}}בֶר נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה כְּמַעֲלֶה חֶלְבּוֹ וּמְזַבֵּחַ / {{סי|בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ|10}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ מוֹעֲדִים בְּהַקְרָבָה וְכֶסֶה בָּעֲשִׂיָּה טַעֲמוֹ / {{סי|ע}}וֹלִים בְּדִימוֹס נַעֲשִׂים בְּרִיָּה חֲדָשָׁה כְּנָאֳמוֹ / {{סי|וַיְקַנֵּא יְיָ לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ|10}}{{ש}}
{{סי|פְּ}}לוּאֵי יְמֵי תְשׁוּבָה כְּמוּסְפֵי עֲשָׂרָה צוֹלֵחַ / {{סי|פְּ}}גוֹע בָּמוֹ פְּשׁוֹט יָד יְקַבְּלֶנּוּ סוֹלֵחַ / {{סי|וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ הִנְנִי שֹׁלֵחַ|10}}{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִכְשׁוֹל סַתְּתוּ בּוֹ לְכָבְשׁוֹ מִלְּהַמְעִילְכֶם / {{סי|צַ}}דְּקוּ עַד אַעֲבִירוֹ וְרוּחִי תְּחַדֵּשׁ מַעַלְלֵיכֶם / {{סי|וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם|10}}

{{סי|קַ}}ו עוֹלָם בִּנְטוֹתוֹ לְהַחְרִיט יְסוֹדוֹתָיו וּלְחָתְמָה / {{סי|קְ}}רָקְסָיו לֹא עָמְדוּ עַד תְּשׁוּבָה קָדְמָה / {{סי|אַל תִּירְאִי אֲדָמָה|10}}{{ש}}
{{סי|רֵ}}עִים הַמִּשְׁתּוֹקְקִים עָלֶיהָ לְבִלְתִּי מוֹט יְסוּדַי / {{סי|רֹ}}עָם יַשְׁבִּית אַרְבַּע חַיּוֹת הָאָרֶץ מְחַסְּדַי / {{סי|אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי|10}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}פוּלִים מֵאֶרֶץ דּוֹבְרִים וְיִתְנַעֲרוּ מֵעָפָר וְיִצְמָחוּ / {{סי|שְׁ}}לֵמִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים יִכָּתֵבוּ וְלֹא יִמָּחוּ / {{סי|וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ|10}}

{{סי|תְּ}}מִימָיו עוֹד יֵאָמְנוּ וְיִתְמַנּוּ גְּדָבַר וּדְתָבַר / {{סי|תְּ}}מַלֵּא בִּטְנָם צָפוּן חֶלְקָם וּמַתָּנָם הַמְדֻבָּר / {{סי|וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר|10}}{{ש}}
תִּ{{סי|מָּנֶ}}נָּה וְתִתֹּמְנָה שְׁנֵי רָעָה אֹדֶם שָׁנִים / תַּ{{סי|חְמ}}וּד אֲמָרוֹ יֵאָמֵן לְשַׂמְּחֵנוּ כְּנֶגְדָּם מְדֻשָּׁנִים / {{סי|וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים|10}}{{ש}}
תִּ{{סי|בָּר}}וּ וְתִנָּקוּ כְּצוּרִים חֻצַּבְתֶּם וּגְבָעוֹת חוֹלַלְתֶּם / תָּ{{סי|בִי}}אוּ טֶרֶף בְּבֵיתִי רֵאשִׁית קְצִירְכֶם וְחִלַּלְתֶּם / {{סי|וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם|10}}
: &lt;b&gt;{{סי|אֶת שֵׁם|10}} {{סי|מְכֻ}}בָּד וְנוֹרָא צִדְקָתוֹ כְּהַרְרֵי אֵל / {{סי|יָרַ}}ח כְּנִיחוֹחַ מִנְחַת מְנוּחָתוֹ כַּאֲרִיאֵל וְהַהַרְאֵל / {{סי|וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל|10}}. {{ממס|יואל ב כז|שם פסוק כז}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:מנחם בן מכיר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>141vbqstdopxoq1pjgnlc0dh0ue4gl4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אודך כי אנפת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726601</id>
    <revision>
      <id>3083243</id>
      <parentid>3028596</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:18:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, הוספה של נוסח איטליה</comment>
      <origin>3083243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33626" sha1="9dqi72ypy620809ovkorqqsny85x3ga" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח אשכנז ==

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 9); '''יוסף בר שלמה'''}}

{{סי|א}}וֹדְךָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי וַתָּשָׁב / {{סי|אָ}}זְנְךָ הִטִּיתָ שַׁוְעִי לִקְשֹׁב / {{סי|אֹ}}יַבְתִּי כְּקַשׁ בְּעַלְעֹלֶת לִנְשֹׁב{{ש}}
{{סי|אָ}}בִינָה וְאֶזְכְּרָה יְמֵי קֶדֶם / {{סי|אֲ}}שֶׁר קְרָאוּנִי כְּנִכְתָּם אֹדֶם / {{סי|א}}וֹתוֹתָם אַגִּידָה וְלֹא אֵרָדֶם{{ש}}
{{סי|אָ}}שִׂיחָה צָרוֹת וְנִקְמַת אַנְטְיוּכַס / {{סי|אִ}}בַּח חֲסִידַי וּמְשִׁיחַי נָכַס / {{סי|אֱ}}וִילֵי עַמִּי כְּהִקְרִיצוּנִי לְהַרְכַּס

:{{מודגש|{{סי|יַ|1}}עַן {{סי|וִ|1}}עֵד {{סי|ס|1}}וּסֵי {{סי|פְ|1}}לָדוֹת / {{סי|בָּ|1}}מוֹ {{סי|ר|1}}וֹכְבִים {{סי|שְׁ|1}}נוּסֵי {{סי|לַ|1}}פִּידוֹת / {{סי|מ|1}}וֹפֵת {{סי|הַ|1}}רְאוֹת בְּתוֹךְ עִיר נִכְבָּדוֹת. קָדוֹשׁ}}

{{סי|בָּ}}אוּ אָכֵן פָּרִיצִים לְלַשֵּׁן / {{סי|בָּ}}חֳרִי אַף הַמֶּלֶךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|בְּ}}עַד לְהַכְרִית שְׁרוּצֵי גֹשֶׁן{{ש}}
{{סי|בָּ}}עֲרָה חֲמָתוֹ וַיֵּתֶא בְּפֶתַע / {{סי|בִּ}}לָּה בְשָׂרִי וְחַיָּתִי שָׁתַע {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} שִׁתַּע]}} / {{סי|בַּ}}יְעָרִים חֻבֵּאתִי כַּבְּהֵמוֹת לְהָתַע{{ש}}
{{סי|בְּ}}כַלּוֹתוֹ לְהַשְׁמִיד עָם וְלִרְפֹּס / {{סי|בִּ}}אֵר לְשַׂר צְבָאוֹ פִילִפּוֹס / {{סי|בְּ}}רִית לְהַעֲבִירִי וּפִסְלוֹ לִתְפֹּשׂ

{{סי|גָּ}}זַר מִי בַּחֲזִיר יְפַגֵּל / {{סי|גַּ}}ם מוֹשֵׁךְ עָרְלָה לְעַגֵּל / {{סי|גְּ}}וִיָּתוֹ לְהַשְׁאִיר וְהַמְמָאֵן מִלְּסַגֵּל{{ש}}
{{סי|גֹּ}}אֲלוּ בְּפַת־בָּגוֹ וּבֶאֱלִיל חִיָּה / {{סי|גָּ}}בְרוּ בְּתֻמָּם שָׁת לִשְׁאִיָּה / {{סי|גָּ}}דַע וְכִלָּה נוֹצְרֵי תוּשִׁיָּה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בִירוֹת שְׁתַּיִם בְּנֵיהֶן מָלוּ / {{סי|גְּ}}לַל כֵּן בִּשְׁדֵיהֶן נִתְלוּ / {{סי|גּ}}וּרִים וְאִמּוֹתָם מִמִּגְדָּל הִפִּילוּ

{{סי|דִּ}}מּוּ לְטַנֵּף בְּזִבְחֵיהֶם אֶלְעָזָר / {{סי|דָּ}}תוֹ שָׁמַר וְעֹז נֶאֱזַר / {{סי|דָּ}}ח וַיִּבֶז דִּבְרֵי הָאַכְזָר{{ש}}
{{סי|דִּ}}בֵּב דָּאַבְתִּי עַל נַפְשֶׁךָ / {{סי|דָּ}}רוֹשׁ אֶדְרֹשׁ מִבְּשַׂר קָדְשֶׁךָ / {{סי|דֹּ}}ם כְּמוֹ הֶאֱמַנְתִּי וַאֲנַטְּשֶׁךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}לֵּף בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה אָנֹכִי / {{סי|דְּ}}חֹל אֱלֹהַי בְּמִרְמָה תַּמְלִיכִי / {{סי|דְּ}}בָרֶיךָ כַלֵּה זְנַחְתִּים מִלְּהָפְכִי

{{סי|הֲ}}לָזֶה יֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ / {{סי|הַ}}בָּחוּר יוֹסִיף אֹמֶץ בִּרְכּוֹ / {{סי|הַ}}יָּשִׁישׁ בְּשׁוּרוֹ נֶהֱרַג בְּעֶרְכּוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}עַל אֵלֶּה לֹא תִפְקֹד / {{סי|הַ}}צָּפִיר וְהַשָּׂעִיר בַּחֲרוֹנְךָ לִיקוֹד / {{סי|הָ}}רֹאשׁ וְהָרֶגֶל הַזָּקָן וְהַקָּדְקֹד{{ש}}
{{סי|הַ}}בֵּט וּזְכֹר אֶת־כָּל־הַתְּלָאָה / {{סי|הַ}}הִשִּׂיגָה עֲדַת צֹלֵעָה וְנַחֲלָאָה / {{סי|הַ}}לְעוֹלָמִים תִּזְנַח לְרַבַּת חֶלְאָה

{{סי|וְ}}אַבִּיעָה עוֹד מִקְרֵה שִׁבְעָה / {{סי|וָ}}תִיקִים אַחִים תְּמִימֵי דֵעָה / {{סי|וְ}}קָלָם בָּאֵשׁ בְּשָׁוְא נִתְעָה{{ש}}
{{סי|וְ}}עַל לֹא אָכְלוּ מִזִּבְחוֹ / {{סי|וַ}}יִּדְבְּקוּ בְּעֹשֵׂה תֵבֵל בְּכֹחוֹ / {{סי|וְ}}שִׁסְּפָם נָבָל בְּאַכְזְרִיּוּת רוּחוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַחֲבַת נְחֹשֶׁת בְּאוּר רִתַּח / {{סי|וַ}}יְפַשַּׁח הָרִאשׁוֹן נֶתַח נֶתַח / {{סי|וְ}}עוֹר רֹאשׁוֹ חָשַׂף בְּתוֹתָח

{{סי|זָ}}מַם לַהֲרוֹג שֵׁשֶׁת אֶחָיו / {{סי|זֵ}}ד יָהִיר בְּעֶבְרַת טוּחָיו / {{סי|זְ}}בָחָם כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף בְּחוֹחָיו{{ש}}
{{סי|זָ}}מַם אֲפַתֶּה הַשְּׁבִיעִי קְטַנָּם / {{סי|זָ}}הָב אַעֲשִׁירְךָ אֵלָיו נָם / {{סי|זְ}}מַנְתִּיךָ לִי לְמִשְׁנֶה קוֹנָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}רַז הָעֶלֶם הַטּוֹב לְבַחֵר / {{סי|זָ}}עַק הָרְגֵנִי נָא לָמָּה תְאַחֵר / {{סי|זָ}}נַחְתִּי לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְאֵל אַחֵר

{{סי|חָ}}ם וַיִּחַר מוֹשֵׁל רָשָׁע / {{סי|חִ}}זֵּק מַכּוֹתָיו בְּלִי פֶשַׁע / {{סי|חֻ}}סַּן הַיֶּלֶד וּלְסָבְלָם שָׁעֳשַׁע{{ש}}
{{סי|חָ}}זְתָה הוֹרָתָם מִשְׁפְּטֵי בָנֶיהָ / {{סי|חָ}}מְטָה נַפְשָׁהּ עַל נִינֶיהָ / {{סי|חָ}}לְפָה וַתָּשָׁב רוּחָהּ לְקוֹנֶהָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}מָסִי אִם גָּבַר לַעֲכֹר / {{סי|חֲ}}סִידִים אֵלּוּ וַהֲרִיגָתָם זְכֹר / {{סי|חַ}}נֵּן כְּרוּיֵי בְלֶתֶךְ וָכֹר

{{סי|טָ}}פַשׁ עוֹד מָדוֹן מְגָרֶה / {{סי|טִ}}פְטוּפִי אֲשֶׁר לֹא יַמְרֶה / {{סי|טִ}}מּוּסֵי יְוָנִי הַחַי יִקָּרֵא{{ש}}
{{סי|טִ}}כֵּס זוֹכֵר שְׁמוֹ יְהוּדִי / {{סי|טָ}}בוֹחַ וְקָרוֹץ כְּמוֹ גְדִי / {{סי|טְ}}רִיָּה וּבִקֹּרֶת לְהַכְבִּיד בְּשֶׁלְדִּי{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר טְבִילֹות מִקְוֶה מֵהֶם הֶחֱדִיל / {{סי|טָ}}סוּ קְדוֹשִׁים מִנְּשֵׁיהֶם לְהַבְדִּיל / {{סי|טָ}}רְחָם סָקַרְתָּ נֵס לְהַגְדִּיל

{{סי|יָ}}חִיד וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן שָׁמַיִם / {{סי|יִ}}מֵּן לְכֻלָּם מִקְוְאוֹת מַיִם / {{סי|יַ}}עַן חַסִידָיו מְיַחֲדָיו פַּעֲמָיִם{{ש}}
{{סי|יָ}}סַף יָדוֹ לְתָעֵב הָמוֹן / {{סי|יְ}}דִידוּת בַּיִת לְאִישׁ כִּזְמֹן / {{סי|יִ}}שְׁכָּבֶנָּה אָז תְּחִלָּה הַהֶגְמוֹן{{ש}}
{{סי|יָ}}תֵד זֹאת נִתְקְעָה לְגֹדֶשׁ / {{סי|יְ}}רָחִים אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ / {{סי|יְ}}הוּדָה הִסִּיעָהּ כֹּהֵן הַקֹּדֶשׁ

{{סי|כְּ}}נִתְמַלֵּא סֶפֶק וְשַׁדַּי חָנַן / {{סי|כִּ}}נֵּס חַשְׁמֹנַאי לְבַת יוֹחָנָן / {{סי|כִּ}}נְּסוּם לְחֻפָּה בְּמִשְׁתֶּה לְהִתְרוֹנָן{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל־עֶדְיָהּ פָּחֲחָה הַכַּלָּה / {{סי|כּ}}וֹס מָזְגָה לִקְרוּאֵי הַלּוֹלָה / {{סי|כָּ}}בְשׁוּ פְנֵיהֶם מֵהַבִּיט צִלָּהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}בֵד שֶׁצֶף הָאָח לְעֻמָּהּ / {{סי|כַּ}}בִּירִים קְרוּאִים פֶּה לְהַנְעִימָה / {{סי|כְּ}}נֶגְדָּם אֵיךְ עָמַדְתְּ כִּקְדֵשָׁה עֲרֻמָּה

{{סי|לָ}}מוֹ הֵשִׁיבָה נְוַת יְפֵה־פִיָּה / {{סי|לִ}}י אֵיךְ תְּיַסְּרוּנִי בִּרְמִיָּה / {{סי|לְ}}עָרֵל וְטָמֵא תַּשְׁגִּילוּנִי הַלַּיְלָה עֶרְיָה{{ש}}
{{סי|לָ}}בְשָׁה רוּחַ אָז יְהוּדָה / {{סי|לִ}}בּוֹ מְלָאוֹ גְּבוּרָה עֲנוּדָה / {{סי|לָ}}חַשׁ וַיְקַנֵּא קִנְאָה כְבֵדָה{{ש}}
{{סי|לִ}}קֵּט הֲדַס וּמִינֵי בְשָׂמִים / {{סי|לְ}}הָכִין כְּמוֹ בְגִיל וְהֵינוֹמִים / {{סי|לְ}}הַתְעוֹת עַוָּל כְּחֻקּוֹ מַשְׁלִימִים

{{סי|מֵ}}רָחוֹק בְּשָׁקְפָם מְזַמְּרִים וּמְחַנְּגִים / {{סי|מִ}}לֵּל: אֵלֶּה הַשָּׂרִים הַמַּנְהִיגִים / {{סי|מֵ}}עַתָּה יִכָּנְסוּ בְּנִמּוּסֵי עֲרוּגִים{{ש}}
{{סי|מְ}}שָׁרְתָיו וּמַחֲנֵהוּ חוּצָה הֵנִיס / {{סי|מַ}}תִּתְיָהוּ וְאֶחָיו פְּנִימָה הִכְנִיס / {{סי|מַ}}כְבַּי יְהוּדָה גְּבוּרָה הִשְׁנִיס{{ש}}
{{סי|מֹ}}אֶסֶת כָּל־עֵץ הִדְקִיר הַמְזַנֶּה / {{סי|מֵ}}עַכּוֹ לְנִמְרִים רָדַף הַמַּחֲנֶה / {{סי|מְ}}חָצָם וְכִלָּם וַיֻּגַּד לֶאֱלִיפֹרְנֵי

{{סי|נָ}}סַע וַיֶּאֱסֹף הֲמוֹנוֹ לְהַקְמִיל / {{סי|נָ}}ח קָרוֹב מִצִּיּוֹן מִיל / {{סי|נָ}}ע לְבָבִי כְּיַעַר וְכַרְמִל{{ש}}
{{סי|נָ}}דְבוּ הָעָם לָשׁוּב לִמְחוֹלְלָם / {{סי|נֶ}}אֱנָחִים בְּצוֹם וּבְכִי כֻּלָּם / {{סי|נֶ}}חֱמָדִים מִפָּז הָגוּ בְּפִלְפּוּלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}בָּא לַמֶּלֶךְ הֶגְמוֹנוֹ אַכְיוֹר / {{סי|נָ}}דִיב יוֹעֵץ דֻּכָּס וְאַפִּיפְיוֹר / {{סי|נָ}}צְרוּ חֻקָּם וְיַצִּיתוּךָ כַּכִּיּוֹר

{{סי|ס}}וֹטֵן כְּהֶאֱזִין עָלָיו הִגְעִיר / {{סי|סָ}}ח לְהוֹקִיעוֹ כְּבוֹדוֹ לְהַכְעִיר / {{סי|סָ}}מוּךְ מִבּוֹא שַׁעַר הָעִיר{{ש}}
{{סי|סָ}}חַף: מָחָר הַקִּרְיָה כְּאַגְחִיל / {{סי|סְ}}יָפִי בְּרֹאשׁ זֶה אַתְחִיל / {{סי|סַ}}נֵּגְרוֹן מְשַׂנְאַי תְּמוּר הִשְׁחִיל{{ש}}
{{סי|סִ}}כְּכַתְנִי בַּלַּיְלָה הִיא יְהוּדִית / {{סי|ס}}וֹדָהּ בָּרוּךְ וְטַעֲמָהּ עִדִּית / {{סי|ס}}וֹחֵרָה לְעַמָּהּ וּלְיָוָן לַפִּידִית&quot;

{{סי|עִ}}יר וְישְׁבֶיהָ בְּכֹשֶׁר בַּחֲזוֹתָהּ / {{סי|עָ}}לְצָה וַתּוֹלֶךְ עִמָּהּ שִׁפְחָתָהּ / {{סי|עַ}}ל יְיָ הִשְׁלִיכָה יְהָבָתָהּ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדָה בְּרֹאשׁ מַחֲנוֹת הָאוֹיֵב / {{סי|עֲ}}לִיצוֹתָיו לְהָפֵג וַחֲיָלָיו לְדַיֵּב / {{סי|עַ}}ל רֹאשׁוֹ גְּמוּלוֹ לְחַיֵּב{{ש}}
{{סי|עֲ}}דִי יָפְיָהּ הִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ / {{סי|עַ}}לְמָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בַּפֶּלֶךְ / {{סי|עָ}}רְבָה עָלָיו וְלַהֲבִיאָהּ הִלֵּךְ

{{סי|פָּ}}ץ:מַה דַּרְכֵּךְ, הַשְׁמִיעִינִי / {{סי|פָּ}}צְתָה: מִמִּשְׁפַּחַת נְבִיאִים אָנִי / {{סי|פּ}}וֹתְרִים עָלֶיךָ מַלְכִּי וּקְצִינִי{{ש}}
{{סי|פֶּ}}תַע פִּתְאוֹם בְּבֹא מָחָר / {{סי|פָּ}}גוֹזֶיךָ יִתְּצוּ הָעִיר כְּפֶחָר / {{סי|פָּ}}סַעְתִּי לְבַשֶּׂרְךָ לְבַל תְּאַחַר{{ש}}
{{סי|פּ}}וּרָה בְּדָרְכֲךָ בְּמוֹ חֲמָתֶךָ / {{סי|פְּ}}קֹד וּזְכֹר אֶת אֲמָתֶךָ / {{סי|פִּ}}רְחֵי מִשְׁפַּחְתִּי יְשָׁרְתוּךָ בְּבֵיתֶךָ

{{סי|צִ}}פְצֵף: כֹּל שְׁאֵלָתֵךְ אֲמַלֵּא, / {{סי|צִ}}בְיוֹנִי אִם תַּעֲשִׂי, מִלְּכַלֵּה / {{סי|צֶ}}אֱצָאֵי בֵית אָבִיךְ אֲעַלֶּה{{ש}}
{{סי|צָ}}רְחָה לוֹ: אֵינֶנִּי טְהוֹרָה / {{סי|צַ}}ו לְהַעֲבִיר קוֹל וּגְזֵרָה / {{סי|צֹ}}רוּ מֵהַגִּיעַ בָּעַלְמָה הַמִּטַּהֵרָה{{ש}}
{{סי|צָ}}הַל כְּסוּס מְיֻזָּן וְכִרְכָּר / {{סי|צְ}}בָאָיו בְּמִשְׁתֵּה שְׁמָנִים הִשְׁכָּר / {{סי|צַ}}וָּארוֹ לָצוּד שָׁתָה וַיִּשְׁכָּר

{{סי|קִ}}פְּחַתּוּ אָז שְׁנַת תַּרְדֵּמָה / {{סי|קָ}}רְאוּ לוֹ הַנַּעֲרָה לְפָגְמָהּ / {{סי|קָ}}דְקֳדוֹ הִשְׁכִּיב וּכְיָשֵׁן נִדְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מוּ חִישׁ וּפָנוּ לְדַרְכָּם / {{סי|קַ}}לּוּ רֶגֶל מֵעַל מַלְכָּם / {{סי|קִ}}דְּמוּ וַיָּרוּצוּ לְאָהֳלֵי סֻכָּם{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאָה יִרְאַת יְיָ וּמַשְׂכֶּלֶת / {{סי|קָ}}צְצָה גֻלְגַּלְתּוֹ כְּרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת / {{סי|קָ}}חַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ לְהֵיטִיב תּוֹחָלֶת

{{סי|רָ}}אוּהוּ וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהּ / {{סי|רָ}}צוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר בְּקִצְפּוֹ תָלָה / {{סי|רָ}}חַשׁ הוּא ראשׁוֹ בְּאָלָה{{ש}}
{{סי|רְ}}מַשׁ הַהוּא גָּדְלוּ שְׂמָחוֹת / {{סי|רָ}}חֲקוּ וַיָּנוּסוּ יָגוֹן וַאֲנָחוֹת / {{סי|ר}}וֹדֵף וּמִתְנַקֵּם כְּהֶרֶף לְהִמָּחוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}קְדוּ וְחָדוּ כָּל הַלַּיְלָה / {{סי|רֶ}}נֶן הִנְעִימוּ לְנוֹרָא עֲלִילָה / {{סי|רְ}}חָפָם וּפְקָדָם בְּפָסֹחַ וְחֶמְלָה

{{סי|שַׁ}}חַר כְּהִקְרִין וְהַבֹּקֶר אוֹר / {{סי|שָׁ}}אֲגוּ בְקוֹל חָזָק וְנָאוֹר / {{סי|שְׁ}}מַע יִשְׂרָאֵל יְיָ לְבָאוֹר{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹדְדִים כְּשָׁמְעָם הֲמֻלַּת הֶהָמוֹן / {{סי|שָׁ}}קְדוּ לְהָקִיץ הַמֶּלֶךְ וְלִכְמֹן / {{סי|שְׁ}}זָפוּהוּ מֵת מֻשְׁכָּב בְּאַרְמוֹן{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוֹנָם נִכְנַע וַתִּבְרַח רוּחָם / {{סי|שָׁ}}חֲחוּ וְחָגְרוּ בְּפַחַד אֶבְחָם / {{סי|שׁ}}וֹבֵיהֶם רְדָפוּם וְהִכּוּם לְפַלְּחָם

{{סי|תִּ}}מּוּם וַהֲרָגוּם תִּלֵּי תִלִּים / {{סי|תּ}}וֹדוֹת וְהַלֵּל סִיְּגוּ סְגוּלִים / {{סי|תֹּ}}קֶף הַנֵּס קָבְעוּ מַשְׂכִּילִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְּמוּ הַלֵּל לִגְמֹר שְׁמוֹנָה / {{סי|תֹּ}}כֶן נֵרוֹת לְהַעֲלוֹת בִּרְנָנָה / {{סי|תָּ}}מִיד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה{{ש}}
{{סי|תֹּ}}אֲמוּ הַיּוֹם שַׁבָּת {{הור1|בר&quot;ח|וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ}} וַחֲנֻכָּה / {{סי|תְּ}}פֹאַר מֵעִנְיָנָם מֵעֲנֻגָּה וְרַכָּה / {{סי|תְּ}}עִידְךָ נֶצַח כִּי לְךָ הַמְּלוּכָה

:{{מודגש|{{סי|יְ|1}}חִידֶיךָ {{סי|וִ|1}}ידִידֶיךָ {{סי|סֶ|1}}לָה {{סי|פְ|1}}קָדוּךָ / {{סי|בַּ|1}}ל {{סי|נִ|1}}דְמֵיתָ {{סי|שִׂ|1}}גְּבוּךָ {{סי|לִ|1}}בְּדוּךָ / {{סי|מִ|1}}שְּׁבִי {{סי|הַ|1}}דְרִירֵם / וְהַכֹּל יוֹדוּךָ. קָדוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;

== נוסח איטליה ==

{{סי|א}}וֹדְךָ כִּי אָנַפְתָּ וַתָּשׁוֹב / {{סי|אָ}}זְנְךָ הִטֵּיתָ שַׁוְעִי לִקְשֹׁב / {{סי|אֹ}}יַבְתִּי כְּקַשׁ כְּעַלְעֹלֶת לִנְשֹׁב{{ש}}
{{סי|אָ}}בִינָה וְאֶזְכְּרָה יְמֵי קֶדֶם / {{סי|אֲ}}שֶׁר קְרָאוּנִי מִנִּכְתַּם אֹדֶם / {{סי|א}}וֹתוֹתָם אַגִּידָה וְלֹא אֵרָדֶם{{ש}}
{{סי|אָ}}שִׂיחָה צָרוֹת וְנִקְמַת אַנְטִיּוּכַס / {{סי|אִ}}בַּח חֲסִידַי וּמְשִׁיחַי נָכַס / {{סי|אֱ}}וִילֵי עַמִּי כְּהִקְרִיצוּנִי לְהַרְכָּס

:{{מודגש|{{סי|יַ|1}}עַן {{סי|וִ|1}}עֵד {{סי|ס|1}}וּסֵי {{סי|פְ|1}}לָדוֹת / {{סי|בָּ|1}}מוֹ {{סי|ר|1}}וֹכְבִים {{סי|שְׁ|1}}נוּסֵי {{סי|לַ|1}}פִּידוֹת / {{סי|מ|1}}וֹפֵת {{סי|הַ|1}}רְאוֹת בְּעִיר נִכְבָּדוֹת. קָדוֹשׁ}}

{{סי|בָּ}}אוּ אָכֵן פָּרִיצִים לְלַשֵּׁן / {{סי|בָּ}}חֳרִי אַף הַמֶּלֶךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|בְּ}}עַד לְהַכְרִית שְׁרוּצֵי גֹשֶׁן{{ש}}
{{סי|בָּ}}עֲרָה חֲמָתוֹ וַיֵּתֶא בְּפֶתַע / {{סי|בִּ}}לָּה בְשָׂרִי וְחַיָּתִי שִׁתַּע / {{סי|בַּ}}יְעָרִים חֻבֵּיתִי כַּבְּהֵמוֹת לְהָתַע{{ש}}
{{סי|בְּ}}כַלּוֹתוֹ לְהַשְׁמִיד עָם וְלִרְפֹּס / {{סי|בִּ}}אֵר לְשַׂר צְבָאוֹ פִילִפּוֹס / {{סי|בְּ}}רִית לְהַעֲבִירִי וּפִסְלוֹ לִתְפֹּשׂ

{{סי|גָּ}}זַר מִי בַּחֲזִיר יְפַגֵּל / {{סי|גַּ}}ם מוֹשֵׁךְ עָרְלָה לְעַגֵּל / {{סי|גְּ}}וִיָּתָם לְהַשְׁלִיךְ וְהַמְמָאֵן מִלְּסַגֵּל{{ש}}
{{סי|גֹּ}}אֲלֵי בְּפַת־בָּגוֹ וּבָאֱלִיל חִיָּה / {{סי|גָּ}}בְרוּ בְּתֻמָּם שָׁת לִשְׁאִיָּה / {{סי|גִּ}}דַּע וְכִלָּה נוֹצְרֵי תוּשִׁיָּה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בִירוֹת שְׁתַּיִם בְּנֵיהֶן מָלוּ / {{סי|גְּ}}לַל כֵּן בִּשְׁדֵיהֶן נִתְלוּ / {{סי|גּ}}וּרִים וְאִמּוֹתָם מִמִּגְדָּל הִפִּילוּ

{{סי|דִּ}}מּוּ לְטַנֵּף בְּזִבְחֵיהֶם אֶלְעָזָר / {{סי|דָּ}}תוֹ שָׁמַר וְעֹז נֶאֱזַר / {{סי|דָּ}}ח וַיִּבֶז דִּבְרֵי הָאַכְזָר{{ש}}
{{סי|דִּ}}בֵּר דָּאַגְתִּי עַל נַפְשֶׁךָ / {{סי|דָּ}}רוֹשׁ אֶדְרֹשׁ מִבְּשַׂר קָדְשֶׁךָ / {{סי|דֹּ}}ם כְּמוֹ הֶאֱמַנְתִּי וַאֲנַטְּשֶׁךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}לֵּף בֶּן־תִּשְׁעִים אָנֹכִי / {{סי|דְּ}}חֹל אֱלֹהַי בְּמִרְמָה תַּמְלִיכִי / {{סי|דְּ}}בָרֶיךָ כַלֵּה זְנַחְתִּים מִלְּהָפְכִי

{{סי|הַ}}לָּזֶה יֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ / {{סי|הַ}}יָּשִׁישׁ בְּשׁוּרָם נֶהֱרַג בְּעֶרְכּוֹ / {{סי|הַ}}בָּחוּר יוֹסִיף אֹמֶץ בִּרְכּוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}עַל אֵלֶּה לֹא תִפְקֹד / {{סי|הַ}}צָּפִיר וְהַשָּׂעִיר בַּחֲרוֹנְךָ לִיקוֹד / {{סי|הָ}}רֹאשׁ וְהָרֶגֶל וְהַזָּקָן וְהַקָּדְקֹד{{ש}}
{{סי|הַ}}בֵּט וּזְכֹר אֶת־כָּל־הַתְּלָאָה / {{סי|הַ}}הִשִּׂיגָה עֲדַת צֹלֵעָה וְנֶהֱלָאָה / {{סי|הַ}}לְעוֹלָמִים תִּזְנַח בְּרַבַּת חֶלְאָה

{{סי|וְ}}אַבִּיעָה עוֹד מִקְרֵה שִׁבְעָה / {{סי|וַ}}תִּיקִים וְאַחִים תְּמִימֵי דֵעָה / {{סי|וְ}}קָלָם בָּאֵשׁ בַּשָּׁוְא נִתְעָה{{ש}}
{{סי|וְ}}עַל לֹא אָכְלוּ מִזִּבְחוֹ / {{סי|וַ}}יִּדְבְּקוּ בְּעֹשֵׂה תֵבֵל בְּכֹחוֹ / {{סי|וְ}}שִׁסְּפָם נָבָל בְּאַכְזָרִיּוּת רוּחוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַחֲבַת נְחֹשֶׁת בָּאוּר רִתַּח / {{סי|וַ}}יְפַשַּׁח הָרִאשׁוֹן נֶתַח נֶתַח / {{סי|וְ}}עוֹר רֹאשׁוֹ חָשַׂף בְּתוֹתָח

{{סי|זָ}}מַם לְהַחֲרִיג שֵׁשֶׁת אֶחָיו / {{סי|זֵ}}ד יָהִיר בְּעֶבְרַת טוּחָיו / {{סי|זִ}}בְּחָם כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף בְּחָחָיו{{ש}}
{{סי|זָ}}מַם אֲפַתֶּה הַשְּׁבִיעִי קְטַנָּם / {{סי|זָ}}הָב אַעֲשִׁירְךָ אֵלָיו נָם / {{סי|זִ}}מַּנְתִּיךָ לִי לְמִשְׁנֶה קוֹנָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}רַז הָעֶלֶם טוֹב לְבַחֵר / {{סי|זָ}}עַק הָרְגֵנִי לָמָּה תְאַחֵר / {{סי|זָ}}נַחְתִּי לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְאֵל אַחֵר

{{סי|חָ}}ם וַיִּחַר מוֹשֵׁל רָשָׁע / {{סי|חִ}}זֵּק מַכּוֹתָיו בְּלִי פֶשַׁע / {{סי|חֻ}}סַּן הַיֶּלֶד וּלְסָבְלָם שֻׁעֲשַׁע{{ש}}
{{סי|חָ}}זְתָה הוֹרָתָם מִשְׁפְּטֵי בָנֶיהָ / {{סי|חָ}}מְטָה נַפְשָׁהּ עֲלֵי נִינֶיהָ / {{סי|חָ}}לְפָה וַתָּשָׁב רוּחָהּ לְקוֹנֶיהָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}מָסִי אִם גָּבַר לַעֲכֹר / {{סי|חֲ}}סִידִים אֵלּוּ וַהֲרִיגָתָם זְכֹר / {{סי|חֹ}}ן כְּרוּיֵי בְלֶתֶךְ וְכֹר

{{סי|טָ}}פַשׁ עוֹד מָדוֹן מְגָרֶה / {{סי|טִ}}פְטוּפִי אֲשֶׁר לֹא יַמְרֶה / {{סי|טִ}}מּוֹסוֹ יְוָנִי הַחַי יִקָּרֵא{{ש}}
{{סי|טִ}}כֵּס זוֹכֵר שְׁמוֹ יְהוּדִי / {{סי|טָ}}בוּחַ וְקָרוּץ כְּמוֹ גְדִי / {{סי|טְ}}רִיָּה וּבִקֹּרֶת לְהַכְבִּיד בְּשֶׁלְדִּי{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר טְבִילַת מִקְוֶה הֶחְדִּיל / {{סי|טָ}}סוּ קְדוֹשִׁים מִנְּשֵׁיהֶם לְהַבְדִּיל / {{סי|טָ}}רְחָם סָקַרְתָּ נֵס לְהַגְדִּיל

{{סי|יָ}}חִיד וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן שָׁמַיִם / {{סי|יִ}}מֵּן לְכֻלָּם מִקְוְאוֹת מַיִם / {{סי|יַ}}עַן חַסִידָיו מְיַחֲדָיו פַּעֲמָיִם{{ש}}
{{סי|יָ}}סַף יָדוֹ לְתָעֵב הָמוֹן / {{סי|יְ}}דִידוּת בַּיִת לְאִישׁ בִּזְמֹן / {{סי|יִ}}שְׁכָּבֶנָּה אָז תְּחִלָּה הַהֶגְמוֹן{{ש}}
{{סי|יָ}}תֵד זֹאת נִתְקְעָה לְגֹדֶשׁ / {{סי|יְ}}רָחִים אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ / {{סי|יְ}}הוּדָה הִסִּיעָהּ כֹּהֵן הַקֹּדֶשׁ

{{סי|כְּ}}נִתְמַלָּא סֶפֶק וְשַׁדַּי חָנַן / {{סי|כֻּ}}נָּסָה לְחַשְׁמֹנַאי בַּת יוֹחָנָן / {{סי|כִּ}}נְּסוּם בְּמִשְׁתֶּה בְּחֻפָּה לְהִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל־עֶדְיָהּ פָּחֲחָה הַכַּלָּה / {{סי|כּ}}וֹס מָזְגָה לִקְרוּאֵי הַלּוּלָא / {{סי|כָּ}}בְשׁוּ עֵינֵיהֶם מֵהַבִּיט צִלָּהּ{{ש}}
{{סי|כִָּ}}בַד שֶׁצֶף הָאָח לְעֻמָּהּ / {{סי|כַּ}}בִּירִים קְרוּאִים פֹּה לְהַנְעִימָה / {{סי|כְּ}}נֶגְדָּם אֵיךְ עָמַדְתְּ כִּקְדֵשָׁה עֲרֻמָּה

{{סי|לָ}}מוֹ הֵשִׁיבָה נְוַת יְפֵה־פִיָּה / {{סי|לִ}}י אֵיךְ תְּיַסְּרוּנִי בִּרְמִיָּה / {{סי|לְ}}עָרֵל וְטָמֵא תַּשְׁכִּיבוּנִי עֶרְיָה{{ש}}
{{סי|לָ}}בְשָׁה רוּחַ אָז יְהוּדָה / {{סי|לִ}}בּוֹ מְלָאוֹ גְּבוּרָה עֲנוּדָה / {{סי|לָ}}חַשׁ וַיְקַנֵּא קִנְאָה כְבֵדָה{{ש}}
{{סי|לִ}}קֵּט הֲדַס וְכָל מִינֵי בְשָׂמִים / {{סי|לְ}}הָגִיל כְּמוֹ בְגִיל וְהִנּוּמִים / {{סי|לְ}}הַתְעוֹת עַוָּל כְּחֻקּוֹ מַשְׁלִימִים

{{סי|מֵ}}רָחוֹק בְּשָׁקְפָם מְזַמְּרִים וּמְחַנְּגִים / {{סי|מִ}}לֵּל: אֵלּוּ הַשָּׂרִים הַמַּנְהִיגִים / {{סי|מֵ}}עַתָּה נִכְנָסוּ בְּנִמּוֹסֵי עֲרוּגִים{{ש}}
{{סי|מְ}}שָׁרְתָיו וּמַחֲנֵהוּ חוּצָה הֵנִיס / {{סי|מַ}}תַּתְיָה וְאֶחָיו פְּנִימָה הִכְנִיס / {{סי|מַ}}כְּבַי יְהוּדָה גְּבוּרָה הִשְׁנִיס{{ש}}
{{סי|מְ}}מֹאֶסֶת עֵץ הִדְקִיר הַמְזַנֶּה / {{סי|מֵ}}עַכּוֹ לִנְמֵרִים רָדַף הַמַּחֲנֶה / {{סי|מְ}}חָצָם וְכִלָּם וַיֻּגַּד לְאוֹלִיפֶרְנֶה

{{סי|נָ}}סַע וַיֶּאֱסֹף הֲמוֹנוֹ לְהַקְמִיל / {{סי|נָ}}ח קָרוֹב מִצִּיּוֹן מִיל / {{סי|נָ}}ע לְבָבִי כְּיַעַר וְכְכַּרְמִיל{{ש}}
{{סי|נָ}}דְבוּ עָם לָשׁוּב לִמְחוֹלְלָם / {{סי|נֶ}}אֱנָחִים בְּצוֹם וּבְכִי כֻּלָּם / {{סי|נֶ}}חֱמָדִים מִפָּז הָגוּ בְּפִלּוּלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}בָּא לַמֶּלֶךְ הֶגְמוֹנוֹ אַכְיוֹר / {{סי|נָ}}דִיב וְיוֹעֵץ דּוֹכוֹס וְאַפִּיפְיוֹר / {{סי|נָ}}צְרוּ חֻקָּם וְיַצִּיתוּךָ בַּכִּיּוֹר

{{סי|ס}}וֹטֵן כְּהֶאֱזִין עָלָיו הִגְעִיר / {{סי|סָ}}ח לְהוֹקִיעוֹ כְּבוֹדוֹ לְהַכְעִיר / {{סי|סָ}}מוּךְ מְבוֹא שַׁעַר הָעִיר{{ש}}
{{סי|סָ}}עַף: מָחָר הַקִּרְיָה כְּאַגְחִיל / {{סי|סְ}}יָפִי בְּרֹאשׁ זֶה אַתְחִיל / {{סי|סָ}}נֶגְרוֹן מְשַׂנְאַי עֲבוּר הִשְׁחִיל{{ש}}
{{סי|סִ}}כְּכַתְנִי בַּלַּיְלָה הַהוּא יְהוּדִית / {{סי|ס}}וֹדָהּ בָּרוּךְ וְטַעֲמָהּ עִדִּית / {{סי|ס}}וֹחֵרָה לְעַמָּהּ וּלְיָוָן לַפִּידִית

{{סי|עִ}}יר וְישְׁבֶיהָ בְּכֹשֶׁר בַּחֲזוֹתָהּ / {{סי|עָ}}לְצָה וַתּוֹלֶךְ עִמָּהּ שִׁפְחָתָהּ / {{סי|עַ}}ל יְיָ הִשְׁלִיכָה יַהֲבָתָהּ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדָה בְּרֹאשׁ מַחֲנוֹת הָאוֹיֵב / {{סי|עֲ}}לִיצוֹתָיו לַהֲפֹךְ וְחֵילוֹ לְדַיֵּב / {{סי|עַ}}ל רֹאשׁוֹ גְּמוּלוֹ לְחַיֵּב{{ש}}
{{סי|עֲ}}דִי יָפְיָהּ הִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ / {{סי|עַ}}לְמָה כָמוֹהָ אֵין בַּפֶּלֶךְ / {{סי|עָ}}רְבָה עָלָיו וְלַהֲבִיאָהּ הִלֵּךְ

{{סי|פָּ}}ץ: מַה דַּרְכֵּךְ, הַשְׁמִיעִינִי / {{סי|פָּ}}צָה: מִמִּשְׁפַּחַת נְבִיאִים אָנִי / {{סי|פּ}}וֹתְרִים עָלֶיךָ מַלְכִּי וּקְצִינִי{{ש}}
{{סי|פֶּ}}תַע פִּתְאוֹם כָּעֵת מָחָר / {{סי|פָּ}}גוֹזֶיךָ יִתְּצוּ הָעִיר בְּפַחַד / {{סי|פָּ}}סַעְתִּי לְבַשְּׂרָךְ אַל תְּאַחַר{{ש}}
{{סי|פּ}}וּרָה בְּדָרְכָךְ בְּמוֹ חֲמָתֶךָ / {{סי|פְּ}}קֹד וּזְכֹר אֶת אֲמָתֶךָ / {{סי|פִּ}}רְחֵי מִשְׁפַּחְתִּי יְשָׁרְתוּךָ בְּבֵיתֶךָ

{{סי|צִ}}פְצֵף: כֹּל שְׁאֵלָתֵךְ אֲמַלֵּא, / {{סי|צִ}}בְיוֹנִי אִם תַּעֲשִׂי, מִלְּכַלֵּה / {{סי|צֶ}}אֱצָאֵי בֵית אָבִיךְ אַעֲלֶה{{ש}}
{{סי|צָ}}רְחָה לוֹ: אֵינֶנִּי טְהוֹרָה / {{סי|צַ}}ו לְהַעֲבִיר קוֹל וּגְזֵרָה / {{סי|צ}}וּרוּ מֵהַגִּיעַ בָּעַלְמָה הַמִּטַּהֲרָה{{ש}}
{{סי|צָ}}הַל כַּסּוּס מְזֻיַּן וְכִרְכָּר / {{סי|צְ}}בָאָיו לְמִשְׁתֵּה שְׁמָנִים הִשְׁכַּר / {{סי|צַ}}וָּארוֹ לָצוּד שָׁתָה וַיִּשְׁכָּר

{{סי|קִ}}פַּחְתּוֹ אָז שְׁנַת תַּרְדֵּמָה / {{סי|קְ}}רוּאָיו נָמוּ הַנַּעֲרָה לְפַגְּמָה / {{סי|קָ}}דְקֳדוֹ הִשְׁכִּיב וּכְיָשֵׁן נִדְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מוּ חִישׁ וּפָנוּ לְדַרְכָּם / {{סי|קַ}}לּוּ רֶגֶל מֵעַל מַלְכָּם / {{סי|קִ}}דְּמוּ וַיָּרוּצוּ לְאָהֳלֵי סֻכָּם{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאָה יִרְאַת יְיָ וּמַשְׂכֶּלֶת / {{סי|קָ}}צְצָה גֻלְגַּלְתּוֹ כְּרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת / {{סי|קָ}}חַתּוֹ וֶהֱבִיאַתּוֹ לְהֵיטִיב תּוֹחָלֶת

{{סי|רָ}}אוּהוּ וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהּ / {{סי|רָ}}צוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר בְּקִצְפּוֹ תָלָה / {{סי|רָ}}חַשׁ הוּא ראשׁוֹ בְּאָלָה{{ש}}
{{סי|רֶ}}מֶשׁ הַהוּא גָּדְלוּ שְׂמָחוֹת / {{סי|רָ}}חֲקוּ וַיָּנוּסוּ יָגוֹן וַאֲנָחוֹת / {{סי|ר}}וֹדֵף וּמִתְנַקֵּם כְּהֶרֶף לִמְחוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}קְדוּ וְחָדוּ כָּל הַלַּיְלָה / {{סי|רֶ}}נֶן הִנְעִימוּ לְנוֹרָא עֲלִילָה / {{סי|רְ}}חָפָם וּפְקָדָם בְּפָסֹחַ וְחֶמְלָה

{{סי|שַׁ}}חַר כְּהִקְרִין וְהַבֹּקֶר אוֹר / {{סי|שָׁ}}אֲגוּ לְקוֹל אַדִּיר וְנָאוֹר / {{סי|שְׁ}}מַע יִשְׂרָאֵל יְיָ לִבְאֹר{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹדְדִים בְּשָׁמְעָם הֲמֻלַּת הֶהָמוֹן / {{סי|שָׂ}}חוּ לְהָקִיץ הַמֶּלֶךְ וְלִכְמֹן / {{סי|שְׁ}}זָפוּהוּ מֵת מֻשְׁכָּב בְּאַרְמוֹן{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוֹנָם נִכְנַע וַתִּבְרַח רוּחָם / {{סי|שָׁ}}חֲחוּ וְחָגְרוּ בְּפַחַד אֶבְחָם / {{סי|שׁ}}וֹבֵיהֶם רְדָפוּם וְהִכּוּם לְפַלְּחָם

{{סי|תִּ}}מּוּם וַהֲרָגוּם תִּלֵּי תִלִּים / {{סי|תּ}}וֹדוֹת וְשִׁיר סִיְּגוּ סְגוּלִים / {{סי|תֹּ}}קֶף הַנֵּס קָבְעוּ מַשְׂכִּילִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}חֲמוּ הַלֵּל לִגְמֹר שְׁמוֹנָה / {{סי|תֹּ}}כֶן נֵרוֹת לְהַעֲלוֹת בִּרְנָנָה / {{סי|תָּ}}מִיד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה{{ש}}
{{סי|תֹּ}}אֲמוּ הַיּוֹם שַׁבָּת וַחֲנֻכָּה / {{סי|תְּ}}פֹאַר בְּעִנְיָנָם בַּעֲנֻגָּה וְרַכָּה / {{סי|תְּ}}עִידְךָ נֶצַח לְךָ הַמְּלוּכָה

:{{מודגש|{{סי|יְ|1}}חִידֶיךָ {{סי|וִ|1}}ידִידֶיךָ {{סי|סֶ|1}}לָה {{סי|פְ|1}}קָדוּךָ / {{סי|בַּ|1}}ל {{סי|נִ|1}}דְמֵיתָ {{סי|שִׂ|1}}גְּבוּךָ {{סי|לִ|1}}בְּדוּךָ / {{סי|מִ|1}}שְּׁבִי {{סי|הַ|1}}דְרִירֵם / וְהַכֹּל יוֹדוּךָ. קָדוֹשׁ}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9dqi72ypy620809ovkorqqsny85x3ga</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל מתנשא לכל לראש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726607</id>
    <revision>
      <id>3083252</id>
      <parentid>3028618</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:47:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8386" sha1="csgxgsnu6wdz01091ti7jjrcyxqjlp9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח אשכנז ==

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל מִתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ / בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|בִּ}}יטָה וְאוֹתָהּ דְּרֹשׁ / מִכָּל אֹם לִפְרֹשׁ / לְנַשְּׂאָהּ עַל כָּל רֹאשׁ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹעֲלָהּ תָּשִׁית לִמְנוֹד רֹאשׁ / וְהִיא תָּרִים רֹאשׁ / בְּכִסֵּא כָבוֹד מֵרֹאשׁ
:{{מודגש|כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי / עַתָּה יַעֲבֹר בְּרֹאשִׁי / וְיִדְרְשִׁי וִיבַקְשִׁי. קָדוֹשׁ}}

{{סי|דִּ}}בֶּר בְּזֶה סֵפֶר / וְקִיַּם בְּדִבְרֵי שֶׁפֶר / לִמְשׁוּלֵי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}}
{{סי|הֱ}}יוֹתָם נוֹתְנִים כֹּפֶר / בְּלִי דֹפִי וָחֵפֶר / בְּעַד עֲוֹנָם לְכַפֵּר{{ש}}
{{סי|וְ}}צִדְקָתָם תִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר / בְּזִכְרוֹן הַסֵּפֶר / עִם נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר

{{סי|זֶ}}ה אֵלִי נָם לַאֲבִי חוֹזֶה  / וְהֶרְאָהוּ כְּמִין מַטְבֵּעַ אֵשׁ בַּמַּחֲזֶה / וְנָם הַכֹּל יִתְּנוּ כָּזֶה{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדָּם יוּשַׁת בָּזֶה / וְאֶחָד מֵהֶם אַל יִתְבַּזֶּה / וְצוֹרְרָם יֵרָזֶה{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבוֹת יוּטָבוּ עַל זֶה / וּשְׁכִינָה יִזְכּוּ לַחֲזֶה / וְגוֹי לְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה

{{סי|יָ}}חִיד שׁוֹכֵן רוֹמָה / הִתְנָה בְּתוֹרָה תְמִימָה / לְיוֹנָה שֶׁהִיא תַמָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל הָעֹבֵר בְּיָמָּה / יִשְׁקְלוּ שֶׁקֶל בְּלִי מְהוּמָה / מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה{{ש}}
{{סי|לְ}}טוֹבָתָם בְּלִי לְעַלְּמָה / וְתִהְיֶה לָּהּ כְּחוֹמָה / תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה

{{סי|מִ}}בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה / יִתְנַדְּבוּ בַּחֲנִינָה / פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שִׂיאִים וְדַכִּים בְּמַשְׁעֵנָה / כֻּלָּם יִשְׁווּ בִּנְתִינָה / בְּלִי עוֹד לְהִתְמַתְּנָה{{ש}}
{{סי|סֶ}}לָה יַסְכִּית תְּחִנָּה / בְּכָל עֵת וּבְכָל עוֹנָה / וְיִתְקַיְּמוּ בִּרְנָנָה

{{סי|עַ}}ל נַפְשׁוֹתֵיהֶם יְכַפֵּרוּ / וְחַטֹּאתֵיהֶם יוּפָרוּ / וּבְחֵלֶק טוֹב יִסָּפֵרוּ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}אֲרָם הַכֹּל יְסַפֵּרוּ / וְשֶׁבַח יְתַנּוּ וְיִגְמָרוּ / וְהוֹדָיָה לַצּוּר יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}רֵיהֶם יֻמְעֲטוּ וְיֻחְסָרוּ / וְעַל צַוָּארֵיהֶם יֻגְבָּרוּ / וּבְשֹׂבַע שְׂמָחוֹת יְחֻבָּרוּ

{{סי|קְ}}הָלָם לְהִתְחַזֵּק בִּתְעוּדָה / בְּלִי עוֹד לְמָעֲדָה / בְּהַקְרִיבָם זֶה לַעֲבוֹדָה{{ש}}
{{סי|רָ}}ם עִמָּם הִוָּעֲדָה / בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְדָּה / בִּישִׁיבָה וּבַעֲמִידָה{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מָם בַּחַיִּים הַתְמִידָה / בְּכָל כִּלּוּל חֶמְדָּה / לַזָּר בְּלִי לְעָבְדָה
:{{מודגש|{{סי|תָּ}}מִיד תִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן / לַחֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן / בְּכִפּוּר וִתָּרוֹן. לִפְנֵי מָרוֹם וְקָדוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;

== נוסח איטליה ==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל מִתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ / בָּחַר בְּדַלַּת רֹאשׁ / כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|בִּ}}יטָה אוֹתָהּ דְּרֹשׁ / מִכָּל אֹם חוֹטֵא לִפְרֹשׁ / לְנַשְּׂאָהּ עַל כָּל רֹאשׁ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹעֲלָהּ תָּשִׁית לִמְנוֹד רֹאשׁ / וְהִיא תָּרוּם רֹאשׁ / בְּכִסֵּא כָבוֹד מֵרֹאשׁ
:{{מודגש|כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי / עַתָּה יַעֲבֹר בְּרֹאשִׁי / וְיִדְרְשִׁי וִיבַקְשִׁי. קָדוֹשׁ}}

{{סי|דִּ}}בֶּר בְּזֶה סֵפֶר / וְקִיֵּם בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר / לִמְשׁוּלֵי אֵפֶר{{ש}}
{{סי|הֱ}}יוֹתָם נוֹתְנִים כֹּפֶר / בְּלִי דֹפִי וָחֵפֶר / בְּעַד עֲוֹנָם לְכַפֵּר{{ש}}
{{סי|וְ}}צִדְקָתָם לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר / בְּזִכְרוֹן הַסֵּפֶר / עִם נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר

{{סי|זֶ}}ה אֵלִי נָם לַאֲבִי חוֹזֶה  / וְהֶרְאָהוּ כְּמִין מַטְבֵּעַ אֵשׁ בַּמַּחֲזֶה / וְנָם הַכֹּל יִתְּנוּ כָּזֶה{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדָּם יוּשַׁת בָּזֶה / וְאֶחָד מֵהֶם אַל יִתְבַּזֶּה / וְצוֹרְרָם יֵרָזֶה{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבוֹת יוּטָבוּ עַל זֶה / וּשְׁכִינָה יִזְכּוּ לַחֲזֶה / וְגוֹי זֶה לְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה

{{סי|יָ}}חִיד שׁוֹכֵן רוּמָה / הִתְנָה בְּתוֹרָה תְמִימָה / לְיוֹנָה שֶׁהִיא תַמָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל הָעֹבֵר בַּיָּמָּה / יִשְׁקְלוּ שֶׁקֶל בְּלִי מְהוּמָה / מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה{{ש}}
{{סי|לְ}}טוֹבָתָם בְּלִי לְעַלְּמָה / וְתִהְיֶה לָהֶם כַּחוֹמָה / תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה

{{סי|מִ}}בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה / יִתְנַדְּבוּ בַּחֲנִינָה / פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שִׂיאִים וְדַכִּים בְּמַשְׁעֵנָה / כֻּלָּם יֻשְׁווּ בִּנְתִינָה / בְּלִי עוֹד לְהִתְמַתְּנָה{{ש}}
{{סי|סֶ}}לָה יַסְכִּית תְּחִנָּה / בְּכָל עֵת וּבְכָל עוֹנָה / וְיִתְקַיְּמוּ בִּרְנָנָה

{{סי|עַ}}ל נַפְשׁוֹתֵיכֶם יְכַפֵּרוּ / וְחַטֹּאתֵיכֶם יוּפָרוּ / וּבְחֵלֶק טוֹב יִסָּפֵרוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרָם הַכֹּל יְסַפֵּרוּ / וְשֶׁבַח יִתְּנוּ וְיִגְמֹרוּ / וְהוֹדָיָה לְצוּר יְשׁוֹרֵרוּ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרְרֵיהֶם יֻמְעֲטוּ וְיוּסָרוּ / וְעַל צַוָּארָם יֻגְבָּרוּ / וּבְשֹׂבַע שְׂמָחוֹת יְחֻבָּרוּ

{{סי|קְ}}הָלָם לְהִתְחַזֵּק בִּתְעוּדָה / בְּלִי עוֹד לְמַעֲדָה / בְּהַקְרִיבָם זֶה לַעֲבוֹדָה{{ש}}
{{סי|רָ}}ם עִמָּם יִתְוָּעֲדָה / בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְדָּה / בִּישִׁיבָה וּבַעֲמִידָה{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מָם בַּחַיִּים יַתְמִידָה / בְּכָל כִּלּוּל חֶמְדָּה / לַזָּר בְּלִי לַעֲבֹדָה
:{{מודגש|{{סי|תָּ}}מִיד תִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן / לַחֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן / לְכִפּוּר וִתָּרוֹן. לִפְנֵי מָרוֹם וְקָדוֹשׁ}}
{{סוף}}

== הערות ==

[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פרשת שקלים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>csgxgsnu6wdz01091ti7jjrcyxqjlp9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור ישע מאושרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726632</id>
    <revision>
      <id>3083257</id>
      <parentid>3070204</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:56:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33459" sha1="3f86curte7v335am0tjxgglvx3l169b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערכת יוצר לפסח מאת [[מחבר:רבי שלמה הבבלי|ר' שלמה הבבלי]], המיוסדת על פסוקי שיר השירים, וכוללת פיוטי יוצר, אופן, זולת וגאולה. נאמרת למנהג אשכנז ביום ראשון של פסח (במגנצא ביום שני).}}&lt;/noinclude&gt;
==יוצר==
&lt;קטע התחלה=יוצר/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''שלמה הקטן ברבי יהודה יחיה יגדל בתורה ומעשים טובים אמן'''}}

{{סי|א}}וֹר יֶשַׁע מְאֻשָּׁרִים / {{סי|שִׁ|2}}מּוּר זֶה מֻכְשָׁרִים {{ש}}
{{סי|אֲ}}הוֹדֶנּוּ בִידִידָיו כְּשָׁרִים / {{סי|שִׁיר הַשִּׁירִים|10}}

{{סי|אַ}}יֶּלֶת אִוּוּי תְּשׁוּקוֹת / {{סי|לִ|2}}חֲלוּחַ עִיּוּף שׁוֹקֵקוֹת {{ש}}
{{סי|אֲ}}סָמַי שִׂבַּע לְהַשְׁקוֹת / {{סי|יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת|10}}

{{סי|בְּ}}רוּכֵי מֵעֲלָמוֹת מִשְׁמַנֶּיךָ / {{סי|מ|2}}וֹשְׁלֵי גִּנְזַכֵּי מִכְמַנֶּיךָ {{ש}}
{{סי|בִּ}}שַּׂמְתָּם תַּמְרוּק סַמְמָנֶּיךָ / {{סי|לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ|10}}

{{סי|בְּ}}נֵי בֵיתְךָ וְחוֹרֶיךָ / {{סי|הִ|2}}נָּם חָזַר סְחוֹרֶךָ {{ש}}
{{סי|בֵּ}}ית מִדִּין צְחוֹרֶיךָ / {{סי|מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ|10}}

{{סי|גֵּ}}אֶה וְרַב עֲנָוָה / {{סי|ה|2}}וֹדִי מִבָּנוֹת נִוָּה {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם כִּי דָוָה / {{סי|שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה|10}}

{{סי|גַּ}}חַל בִּי מְחֻרְחֶרת / {{סי|קָ|2}}רַב רַגָּז סְחֲרְחוֹרֶת {{ש}}
{{סי|גַּ}}חַן קְדוֹרַנִּית כַחֶרֶת / {{סי|אַל־תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שׁחֲרְחֹרֶת|10}}

{{סי|דּ}}וֹלִי וּכְמַר מִדְּלִי בְּדָלִי / {{סי|ט|2}}וֹטֶפֶת כְּלִילוֹ גְּדָלִי {{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלִי עֹז מִגְדָּלִי / {{סי|הַגִּידָה לִי|10}}

{{סי|דָּ}}רְבוֹנִי מַלְמַד מַרְדָּעִי / {{סי|נָ|2}}תוּן רוֹעֶה דַּרְדַּעִי {{ש}}
{{סי|דָּ}}ן וְהוֹכִיחַ פִּדְעִי / {{סי|אִם־לֹא תֵדְעִי|10}}

{{סי|הִ}}דְרִיךְ סוּס לִמְנוּסָתִי / {{סי|בַּ|2}}יָם בָּקַע לִבְסִיסָתִי {{ש}}
{{סי|הֱ}}מִירוֹ וּמָלֵא בְּפִיסָתִי / {{סי|לְסֻסָתִי|10}}

{{סי|הִ}}תְרַנִי מִלַי חַיַּיִךְ / {{סי|רְ|2}}טִיַּת נוּמֵי מְחָיַיִךְ {{ש}}
{{סי|הַ}}זֶּה וְהַבָּא לִתְחִיַּיִךְ / {{סי|נָאווּ לְחָיַּיִךְ|10}}

{{סי|וְ}}חַנַּנִי חֵן מֻצְהַב / {{סי|בְּ|2}}נִצוּל צוּל רַהַב {{ש}}
{{סי|וְ}}כַבִּיר הִצְבִּיר יַהַב / {{סי|תּוֹרֵי זָהָב|10}}

{{סי|וְ}}לִבִּי גַּס בּוֹ / {{סי|יִ|2}}דַּע סִיג סֻבּוֹ {{ש}}
{{סי|וְ}}סַר בְּאוֹכֵל עֶשְׂבּוֹ / {{סי|עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ|10}}

{{סי|זִ}}מֵּן זְמַן מִזְמוֹר / {{סי|יִ|2}}חוּר עָרִיצִים לִזְמוֹר {{ש}}
{{סי|זִ}}בְּלַנִי בַּצַּר לִכְמוֹר / {{סי|צְרוֹר הַמּוֹר|10}}

{{סי|זִ}}לְזוּל כְּרוּם כֶּפֶר / {{סי|הִ|2}}זּוּל כַּרְכּוּם חֵפֶר {{ש}}
{{סי|זִ}}יֵף חוֹב מִסֵּפֶר / {{סי|אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר|10}}

{{סי|חָ}}שַׁק חִבַּת רְעוּתִי / {{סי|וְ|2}}חָפֵץ חֶלְבֵי רַעֲוָתִי {{ש}}
{{סי|חִ}}וָּה לְחֻפַּת יְרִיעָתִי / {{סי|הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי|10}}

{{סי|חָ}}שׁ חַפְּשִׂי מִדּוּדִי / {{סי|דָּ|2}}ץ בְּרִוּוּי דּוֹדִי {{ש}}
{{סי|חִ}}נַּנְתִּיו חֲתָנִי יְדִידִי / {{סי|הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי|10}}

{{סי|טִ}}לְטֵל פַּנִּיקְטֵי נִתְרָזִים / {{סי|הָ|2}}רִים עוֹקֵר וּתְרָזִים {{ש}}
{{סי|טָ}}ס מַטַּע מְזוֹרָזִים / {{סי|קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים|10}}

{{סי|טִ}}ירַת בֵּיתוֹ נֶאֱצֶלֶת / {{סי|יְ|2}}תְּנֵנִי רוֹן מְצַהֶלֶת {{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס חֲתֻנָּה מְצַלְצֶלֶת / {{סי|אֲנִי חֲבַצֶּלֶת|10}}

{{סי|יַ}}עֲלוּ רוֹם מְתוּחִים / {{סי|חֲ|2}}רוּשִׁים דּוּשִׁים תְּחוּחִים {{ש}}
{{סי|יָ}}אִים עֲרֵבֵי נִיחוֹחִים / {{סי|כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים|10}}

{{סי|יָ}}צִיץ וְלֹא לְמִצְעָר / {{סי|יֶ|2}}תֶר שְׁאָר מִזְעָר {{ש}}
{{סי|יִ}}פְרַח לִוּוּי מַעַר / {{סי|כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר|10}}

{{סי|כִּ}}תְּרַנִי מֵהַכְשֵׁר זַיִן / {{סי|הִ|2}}רְבַּנִי מְלֹא עַיִן {{ש}}
{{סי|כְּ}}תַב רְאָיָה וּמִנַּיִן / {{סי|הֱבִיאַנִי אֶל־בֵּית הַיָּיִן|10}}

{{סי|כִּ}}לְכֵּל עֶדְנִי מִתְּשִׁישׁוֹת / {{סי|יִ|2}}סְּרַנִי קָשׁוֹת מְקֻשָּׁשׁוֹת {{ש}}
{{סי|כִּ}}וַּנְתִּי חוֹלַת חֲשָׁשׁוֹת / {{סי|סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת|10}}

{{סי|לֹ}}א דֶרֶךְ כְּהִפְלִישִׁי / {{סי|גַּ|2}}ם צִיָּה כְּהַפְרִישִׁי {{ש}}
{{סי|לְ}}מָסָךְ וּפִנּוּי טְרָשִׁי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי|10}}

{{סי|לֵ}}ב אֶחָד וּשְׁכֶם / {{סי|דָּ|2}}אִים כָּעָב לְמָשְׁכֶם {{ש}}
{{סי|לַ}}אֲסִירִים יַחְפֹּץ בְּסֶכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}

{{סי|מִ}}בּוֹר תַּחִתִּיוֹת רִדּוּדִי / {{סי|לַ|2}}חַץ עַקְרַבֵּי גִדּוּדִי {{ש}}
{{סי|מִ}}הֵר וְקִדֵּר מְדַּדִי / {{סי|קוֹל דּוֹדִי|10}}

{{סי|מִ}}בֵּית חֹמֶר קִצְבִי / {{סי|בֵּ|2}}ית חַיִּים נְצִיבִי {{ש}}
{{סי|מְ}}צַפִּי מְצִיפִי מַצָּבִי / {{סי|דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי|10}}

{{סי|נַ}}חֲלָה שָׁפְרָה לִּי / {{סי|תִּ|2}}קְוַת שִׁלּוּשׁ גּוֹרָלִי {{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת בְּמַר לִי / {{סי|עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי|10}}

{{סי|נָ}}ם תִּתִּי סְבַר / {{סי|וְ|2}}רַק אֵין דָּבָר {{ש}}
{{סי|נ}}וּסוּ נוּדוּ כְּבָר / {{סי|כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר|10}}

{{סי|סַ}}רְסוּר זֵרוּז מֶרֶץ / {{סי|רֹ|2}}אשׁ פֵּרוּז הֶרֶץ {{ש}}
{{סי|סְ}}לוֹל שָׁלוֹם וָתֶרֶץ / {{סי|הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ|10}}

{{סי|סִ}}פֵּק עַתִּיק מְפִיגֶיהָ / {{סי|הָ|2}}פֵק מַמְתִּיק פָּגֶּיהָ {{ש}}
{{סי|סַ}}לֵת סוֹלֶת סְפוּגֶיהָ / {{סי|הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ|10}}

{{סי|עֲ}}קַלָּתוֹן נוֹשֵׁף קֻלַּע / {{סי|וּ|2}}פִתוֹם מְכַשֵּׁף נִצְלַע {{ש}}
{{סי|עָ}}רֵב שִׁלְשׁוּל בְּהַקְלַע / {{סי|יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע|10}}

{{סי|עֲ}}רוֹדִים עִם עִלִּים / {{סי|מָ|2}}רוּ זָדוּ שְׁעוּלִים {{ש}}
{{סי|עִ}}נְיָן לֹא מַעֲלִים / {{סי|אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים|10}}

{{סי|פְּ}}תִיגִיל וְעָגִיל בְּדָלִי / {{סי|עִ|2}}נּוּק פִּנּוּק קְדָלִי {{ש}}
{{סי|פָּ}}נִים בְּפָנִים הַשְׁדִּילִי / {{סי|דּוֹדִי לִי|10}}

{{סי|פּ}}וֹעַל בָּם תָּפוּחַ / {{סי|שָׂ|2}}כָר לֹא קָפוּחַ {{ש}}
{{סי|פָּ}}קֹד דָּר טָפוּחַ / {{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ|10}}

{{סי|צִ}}מְצֵם שִׁכְנוֹ מֶרְכָּבִי / {{סי|י|2}}וֹם חִנוּךְ כַּרְכּוֹבִי {{ש}}
{{סי|צִ}}פִּיתִי פֹּה עִכּוּבִי / {{סי|עַל מִשְׁכָּבִי|10}}

{{סי|צְ}}בִי קֹדֶש מִנָּה / {{סי|מְ|2}}קוֹם מִבְחַר מָנָה {{ש}}
{{סי|צִ}}יּוּן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / {{סי|אָקוּמָה נָּא|10}}

{{סי|קָ}}רַצְתִּי דַּצְתִּי בְּאוֹמְרִים / {{סי|טַ|2}}פְתִּי נַפְתִּי בְּמוֹרִים {{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְתִּי שְׁמָנִים שְׁמָרִים / {{סי|מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים|10}}

{{סי|קִ}}נְיָן כִּי שָׁבַרְתִּי / {{סי|וְ|2}}טוֹב לֹא סִבַּרְתִּי {{ש}}
{{סי|קָ}}דְשׁוֹ לוּלֵא חִבַּרְתִּי / {{סי|כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי|10}}

{{סי|רָ}}שַׁם אִסָּר בְּצִבְאוֹתֵיכֶם / {{סי|בְּ|2}}זַעֲזוּעַ חִיל אֱיָלוּתְכֶם {{ש}}
{{סי|רִ}}חוּק דִּחוּק אֶתְכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}

{{סי|רֵ}}ישׁ גְּלִי כְּהֶעֱלָה / {{סי|י|2}}וֹנָה תַמָּה עִלָּה {{ש}}
{{סי|רָ}}גְשׁוּ בְּנֵי עַוְלָה / {{סי|מִי זֹאת עֹלָה|10}}

{{סי|שֵׁ}}רוּת שַׁפְרִיר שִׁטָּתוֹ / {{סי|מַ|2}}טּוֹת וְרִיבּוֹא חִיטָּתוֹ {{ש}}
{{סי|שַׁ}}עַר צֵא וְשִׁטָּתוֹ / {{סי|הִנֵּה מִטָּתוֹ|10}}

{{סי|שִׁ}}ירַת עִרְבּוּב מִלְּעָרֵב / {{סי|אֻ|2}}מָּנוּת אַבּוּב עָרֵב {{ש}}
{{סי|שִׁ}}ירוֹת נִבּוּב הֶרֶב / {{סי|כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב|10}}

{{סי|תָּ}}אָיו פָּסַק לוֹ / {{סי|מַ|2}}לֹּאת כַּנֵּי טְרַסְקֵלוֹ {{ש}}
{{סי|תַּ}}טְלִיל חָסָה לוֹ / {{סי|אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ|10}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ}}אֵר פָּנִים מֵהִכָּסֵף / {{סי|נָ|2}}עֳמוֹ יְדִידוּת כֹּסֶף {{ש}}
{{סי|תַּ}}בְנִית אוֹת יוֹסֵף / {{סי|עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף|10}}

{{עוגן בשורה|סילוק}}{{הור|סימן: '''מרדכי הקטן יגדל יצלח בתורה אמן ואמן סלה'''}}
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צְאֶינָה וּרְאֶינָה|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}שְׂכִּיל שִׁיר יְדִידִים
|{{סי|רִ}}נַּת חֲתֻנַּת דּוֹדִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הִנָּךְ יָפָה|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דָּ}}ת דִּין וּפִקּוּדִים
|{{סי|כָּ}}פַל {{סי|יָ}}חִיד לִפְקוּדִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שִׁנַּיִךְ|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הַ}}רְחֵק כִּעוּר חֲמוּדִים
|{{סי|קִ}}שּׁוּט לְשׁוֹן לִמּוּדִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּחוּט הַשָּׁנִי|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|טַ}}עַם זִיֵּן יְלִידִים
|{{סי|נֶ}}גְדּוֹ שֻלַּם לַיְלָדִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּמִגְדַּל דָּוִיד|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יִ}}קְרַת פִּנַּת יִסּוֹדִים
|{{סי|גְּ}}בוּל הוֹרָיוֹת יְסוּדִים
|-
|{{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ|10}}
|{{סי|דִּ}}בּוּק אַחִים חֲסִידִים
|{{סי|לְ}}רוֹעִים תַּיָּרִים חֲסוּדִים
|-
|{{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם|10}}
|{{סי|י}}וֹם {{סי|צְ}}דָקָה {{סי|לַ}}חֲרֵדִים
|{{סי|חֲ}}בוּל זֵדִים זְרָדִים
|-
|{{סי|כֻּלָּךְ יָפָה|10}}
|{{סי|בְּ}}לִי מוּם מְכַבְּדִים
| {{סי|תָּ}}ם וְחֶלְקוֹ מְזַבְּדִים
|-
|{{סי|אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה|10}}
|{{סי|וְ}}עוֹד שְׁכִינָה בְּשִׁעְבּוּדִים
|{{סי|רָ}}צוּף בְּבֹאוֹ מֵאִבּוּדִים
|-
|{{סי|לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה|10}}
|{{סי|הַ}}בַּת בַּת נְגִידִים
|{{סי|אַ}}הֲבָה וְחִבָּה אֲגוּדִים
|-
|{{סי|מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה|10}}
|{{סי|מְנ}}וּחָה וְשְׁאָר וִעוּדִים
|{{סי|וּ}}שְׁמָנַיִךְ קִרְיַת מוֹעֲדִים
|-
|{{סי|נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה|10}}{{רווח|3}}
|{{סי|אַ}}חֲוַת מְשִׁיחִים עוֹמְדִים{{רווח|3}}
|{{סי|מִ}}בְּלִי קִנְאָה מְצֻמָדִים
|-
|{{סי|גַּן נָעוּל|10}}
|{{סי|נָ}}קָם וְאֵין מְגִּידִים
|{{סי|סְ}}תוֹם {{סי|לְ}}תִלְבֹּשֶׁת {{סי|הַ}}בְּגָדִים
|}

{{הור|סימן: '''שלמה הקטן יגדל בתורה אמן ואמן לעד סלה נצח'''}}
{|
|-
|{{סי|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס|10}}
|{{סי|שְׁ}}פַר נָאִים וַהֲדוּרִים
|{{סי|לְ}}טַכְסִיס מְלָכִים אֲדוּרִים
|-
|{{סי|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם|10}}
|{{סי|מִ}}זֶּה וּמִזֶּה סְדוּרִים
|{{סי|הַ}}חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ גְּדוּרִים
|-
|{{סי|מַעְיַן גַּנִּים|10}}
|{{סי|הַ}}דָּחַת {{סי|קַ}}לִים וַחֲמוּרִים
|{{סי|טְ}}בִילוֹת {{סי|נְ}}קִיּוֹת שְׁמוּרִים
|-
|{{סי|עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן|10}}
|{{סי|יַ}}חַד לְכַנֵּס נִסְעָרִים
|{{סי|גָּ}}לוּת כָּל שְׁעָרִים
|-
|{{סי|בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה|10}}{{רווח|3}}
|{{סי|דֻּ}}גְמַת מִלּוּאִים גְּמוּרִים
|{{סי|לְ}}קַבֵּל אֵבָרִים וְאֵמוּרִים
|-
|{{סי|אֲנִי יְשֵׁנָה|10}}
|{{סי|בִּ}}יאַת עִיר מִשֵּׂעִירִים
|{{סי|תּוֹ}}חֶלֶת יִסְחָבוּם צְעִירִים
|-
|{{סי|פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי|10}}{{רווח|3}}
|{{סי|רַ}}בָּתִי וּשְׁנֵי כְתָרִים
|{{סי|הָ}}אוּרִים וְתֻמֵי סְתָרִים
|-
|{{סי|דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ|10}}
|{{סי|אָ}}ז לִסְעֹד הוֹרִים
|{{סי|מְ}}זֻמָּן עוֹד לְנִמְהָרִים
|-
|{{סי|קַמְתִּי|10}}
|{{סי|נִ}}צַּבְתִּי בְּחֶמֶד הָרִים
|{{סי|וְ}}דַצְתִּי {{סי|אַ}}צְתִּי בַּזְּהָרִים
|-
|{{סי|פָּתַחְתִּי|10}}
|{{סי|מֵ}}אֵלַי כְּנִטּוּף מוֹרִים
|{{סי|נַ}}עֲשֶׁה וְנִשְׁמַע אֲמָרִים
|-
|{{סי|מְצָאֻנִי|10}}
|{{סי|לִ}}גְיוֹנוֹת סְבָבוּנִי כַּנְּהָרִים
|{{סי|ע}}וֹמֵד כַּהֲדַסִּים בֶּהָרִים
|-
|{{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}
|{{סי|דְּ}}רֹשׁ דּוֹד מֵישָׁרִים
|{{סי|ס}}וּר מֵרֻכְסֵי קְשָׁרִים
|-
|{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}}
|{{סי|לֶ}}עָתִיד שְׁאוֹל נִפְשָרִים
|{{סי|הֵ}}ם בָּאֻמּוֹת הַכְּשֵׁרִים
|-
|{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}}
|{{סי|נ}}וֹאֲמִים בָּזֶה הַקּוֹשְׁרִים
|{{סי|נֶ}}גְדוֹ נֶהֱרָגִים כַּשְׁוָרִים
|-
|
|{{סי|נֶ}}זֶר יִחוּדוֹ קוֹשְׁרִים
|{{סי|נֶ}}צַח מַלְכוּתוֹ שָׁרִים
|-
|{{סי|דּוֹדִי|10}} 
|{{סי|נָ}}עֳמוֹ עַמּוֹ מְיַשְּׁרִים
|{{סי|נִ}}כְתָּב וְנִקְרָא בַּשִּׁירִים
|-
|
|{{סי|צִ}}דְקוֹתָיו לְרֵקִים מְחַזְּרִים{{רווח|3}}
|{{סי|צִ}}בְיוֹנוֹ עֲשׂוֹת מִתְאַזְּרִים
|-
|
|{{סי|צְ}}פוּתֵינוּ צְפוֹת מְשַׁחֲרִים
|{{סי|צִ}}יּוּן עַמּוּד שְׁחָרִים
|-
|
|{{סי|צ}}וּר קוֹנֵנוּ מַכְתִּירִים
|{{סי|צָ}}רְכֵּנוּ בְּפֶלֶל מַעְתִּירִים
|-
|
|{{סי|חָ}}זֹה נֶחֱזֶה בֶּבֵאוּרִים
|{{סי|חָ}}שְׁכֵּנוּ לָעַד לְאוֹרִים
|-
|
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ}}י זַכֵּנוּ בְּמִתְפָּאֲרִים
|קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים
|-
|
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים}}
|}&lt;קטע סוף=יוצר/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|המאיר}}&lt;/noinclude&gt;
==אופן==
&lt;קטע התחלה=אופן/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' (כפול) '''שלמה חזק'''}}

{{סי|רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז|10}} {{סי|תָּ}}ג עִטּוּר כֶּתֶר / {{סי|תַּ}}חַן יוּחַן עֶתֶר {{ש}}
{{סי|שִׁ}}כְנוֹ בְּיוֹשֵׁב סֵתֶר / {{סי|שָׁ}}לִיחַ מְפֹרָשׁ פּוֹתֵר {{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׁא בְּיוֹתֵר / {{סי|רַ}}ב בִּנְיָן וְסוֹתֵר {{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאָיו פֶּתַח חוֹתֵר / {{סי|קַ}}בֵּל כְּנִתּוּחַ בָּתֶר

{{סי|עֵינָיו כְּיוֹנִים|10}} {{סי|צַ}}ד רִיבּוּעַ דְּפַנִּים / {{סי|צ}}וֹפוֹת צְפוֹת צְפוּנִים {{ש}}
{{סי|פְּ}}תוּחוֹת שִׂיחַ סְפוּנִים / {{סי|פּ}}וֹנוֹת לְאֵלָיו פּוֹנִים {{ש}}
{{סי|עָ}}תִיד וְגָנוּז פְּנִינִים / {{סי|עָ}}רוּךְ נֶגְדּוֹ מִלְּפָנִים {{ש}}
{{סי|סִ}}כְיוֹנוֹ אֵין לְפָנִים / {{סי|שְׂ}}רָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים

{{סי|לְחָיָו|10}} {{סי|נִ}}טּוּף מוֹר לְקָחִים / {{סי|נְ}}עִימִים אֲמָרִים מַלְקוֹחִים {{ש}}
{{סי|מִ}}גְדְּלוֹת מֶרְקַח רִקּוּחִים / {{סי|מַ}}תַּן לְנֶפֶשׁ פִּקּוּחִים {{ש}}
{{סי|ל}}וּחוֹת חֵרוּת מְשִׁיחִים / {{סי|לֵ}}ב עָלוּב מְשַׂמְּחִים {{ש}}
{{סי|כְּ}}אֵב מַמְרִיחִים וּמוֹשְׁחִים / {{סי|כַּ}}עֲרוּגוֹת עֲרֵבִים שִׂיחִים

{{סי|יָדָיו|10}} {{סי|יְ}}דֵי אָדָם פְּשׁוּטוֹת / {{סי|יְ}}צוּרָיו לְקַבֵּל מִלְּשְׁטוֹת {{ש}}
{{סי|ט}}וֹעִים דֶרֶךְ קוֹשְׁטוֹת / {{סי|טֶ}}רֶף לַכֹּל מוֹשִׁיטוֹת {{ש}}
{{סי|חֲ}}זָקוֹת וּמַחֲזִיקוֹת מָטוֹת / {{סי|חִ}}ישׁ מִדֶּחִי מִלִּקְטוֹת {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת מְגַלְגְּלוֹת וּמַטּוֹת / {{סי|זַ}}עַם הַדִּין מִלִּנְטוֹת

{{סי|שׁוֹקָיו|10}} {{סי|וַ}}עַד כָּתְלֵנוּ מְצָרֵף / {{סי|וְ}}תַחַת רַגְלָיו שְׂרַפְרֵף {{ש}}
{{סי|הֲ}}דוֹמוֹ מַרְעִיד וּמְרַפְרֵף / {{סי|הַ}}יָּם מַלְחִיךְ וּמְשָׂרֵף {{ש}}
		
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִכּוֹ מַמְתַּקִּים|10}} {{סי|דַּ}}ת מְשָׁלִים עַתִּיקִים / {{סי|גּ}}וֹזֵר אֹמֶר וּמֵקִים {{ש}}
{{סי|בִּ}}דְבָרוֹ שִׁפַּר שְׁחָקִים / {{סי|אָ}}מַר וַיִּקְרָא אֲרָקִים {{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שְׁ}}בָחוֹ {{סי|לִ}}גְיוֹנָיו {{סי|מְ}}פִיקִים / {{סי|הֲ}}מוּלַת הֲמוֹן אֲפִיקִים {{ש}}
{{סי|חָ}}לִים {{סי|זָ}}עִים / {{סי|קְ}}רִיאַת שִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה מַסְפִּיקִים&lt;קטע סוף=אופן/&gt;&lt;noinclude&gt; {{ש}}
{{הור|והחיות}}&lt;/noinclude&gt;
==זולת==
&lt;קטע התחלה=זולת/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מרדכי הקטן יגדל בתורה כהוגן וכשורה'''}}

{{סי|אֲ}}הֵבוּךָ נֶפֶשׁ לְהָדֵךְ / {{סי|מ|2}}וֹנִים בּוֹטֵחַ וְשׁוֹדֵךְ / {{סי|אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ|10}} {{ש}}
{{סי|בְּ}}שׁוּב נוּחֲךָ גְּנוּנוֹ / {{סי|רְ|2}}בָבָה תְּרַנֵּן בְּגִינוֹ / {{סי|דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ|10}} {{ש}}
{{סי|גָּ}}שִׁים נִבְנֶה כְּהַחֲדִילִי / {{סי|דּ|2}}וֹבְבִים נֵלְכָה לְהַבְדִּילִי / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי|10}} {{ש}}
{{סי|דִּ}}מַּנִי נָאוָה וּתְרוּצָה / {{סי|כִּ|2}}נַּנִ{{סי|י|2}} בְּלֹא פִרְצָה / {{סי|יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה|10}} {{ש}}
{{סי|הִ}}זְהִירַנִי מִמַּעַשׂ מְעַנַּיִּךְ / {{סי|הַ|2}}תְעֵב גֵּיא כְנַעֲנַיִךְ / {{סי|הָסֵבִּי עֵינַיִךְ|10}} {{ש}}
{{סי|וְ}}עַמֵּךְ כֻּלָּם הִלּוּלִים / {{סי|קֹ|2}}דֶשׁ וְלֹא חוּלִים / {{סי|שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים|10}} {{ש}}
{{סי|זְ}}בָדַנִי זְבוּל אַרְמוֹן / {{סי|טִ|2}}יֵּב יוֹשְׁבֵי אָמוֹן / {{סי|כְּפֶלַח הָרִמּוֹן|10}} {{ש}}
{{סי|חֲ}}כְמֵי מַלְאֲכוֹת מְלָאכוֹת / {{סי|נֶ|2}}צַח עוֹלָם הֲלִיכוֹת / {{סי|שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת|10}} {{ש}}
{{סי|ט}}וֹעֲנִים אַסֻפוֹת גַּנָּתִי / {{סי|יַ|2}}חַד נוֹטְעִים כַּנָּתִי / {{סי|אַחַת הִיא יוֹנָתִי|10}} {{ש}}
{{סי|יָ}}שְׁרָם לְהָלִיץ הִתָּקְפָה / {{סי|גַּ|2}}בְרוּת קֶרֶן זְקוּפָה / {{סי|מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה|10}} {{ש}}
{{סי|כַּ}}עַס וּשְׂחוֹק יָגוֹז / {{סי|דַּלַּ|2}}ת רֹאש מִלָּגוֹז / {{סי|אֶל גִּנַּת אֱגוֹז|10}} {{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹלֵל אֶבֶן צִמְּתַתְנִי / {{סי|בְּ|2}}אֵר חַיַּי צִמַּתְנִי / {{סי|לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי|10}} {{ש}}
{{סי|מָ}}תַי לְחָצִיר נַעֲמִית / {{סי|תּוֹ|2}}עָה וּמַתְעָה לְהַעֲמִית / {{סי|שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית|10}} {{ש}}
{{סי|נָ}}אִים לְהִתְנַדֵּב מְעֻלִּים / {{סי|רְ|2}}אוֹת וּלְקַלֵּס מוֹעֲלִים / {{סי|מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים|10}} {{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדָה מְהֻגָּן / {{סי|הָ|2}}שֵׁב לְשִׁיתוֹ נֻגַּן / {{סי|שָׁרְרֵךְ אַגַּן|10}} {{ש}}
{{סי|עֲ}}רוֹךְ אֵילִים וּפָרִים / {{סי|כְּ|2}}אָז בְּיַד סוֹפְרִים / {{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים|10}} {{ש}}
{{סי|פֶּ}}תַח שִׁיר מִלִּדַּל / {{סי|הֲ|2}}דַר זֹקֶן מְגֻדַּל / {{סי|צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל|10}} {{ש}}
{{סי|צַ}}ו חֶסֶד כְּגוֹמֵל / {{סי|וְ|2}}נַשֵּׂא כָּאָמוּר חוֹמֵל / {{סי|רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל|10}} {{ש}}
{{סי|קֶ}}לֶס תְּמוּר אָשַׁמְתְּ / {{סי|גְּנַ|2}}אי זִכְרוֹנֵך שַׂמְתְּ / {{סי|מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ|10}} {{ש}}
{{סי|רִ}}יב לְטוֹב יוּמָר / {{סי|וּ|2}}לְשִׁפְלוּת עֵמֶק יְזֻמָּר / {{סי|זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר|10}} {{ש}}
{{סי|שַׁ}}תֵּף בְּכָל מִשְׁמָר / {{סי|כֻּ|2}}לָּם צַדִּיקִים בְּמַאֲמָר / {{סי|אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר|10}} {{ש}}
{{סי|תַּ}}עַן דָבָר טוֹב / {{סי|שׁוּרָה|2}} אַחַת לַחֲטוֹב / {{סי|וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב|10}} {{ש}}

{{הור|סימן: '''שלמה ברבי יהודה חזק ואמץ מאד בתורה אמן ואמן'''}}

{{סי|שְׁ}}חוֹרָה וְנָאוָה תְשׁוּקָתוֹ / {{סי|לֹ}}א מֵרֹב חֲשׁוּקָתוֹ / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ|10}} {{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲפוּרִים שׁוּר שְׁפוּרִים / {{סי|הִ}}סְתַּכֵּל בְּךָ כּוֹפְרִים / {{סי|לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים|10}} {{ש}}
{{סי|בִּ}}ינָה {{סי|רִ}}צּוּי תּוֹרְמִים / {{סי|בִּי}}סּוּס עוֹלָם גּוֹרְמִים / {{סי|נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים|10}} {{ש}}
{{סי|יֻ}}תַּן קוֹל צוֹרֵחַ / {{סי|הַ}}טוֹבוֹת {{סי|וְ}}הָרָעוֹת הַפְרֵחַ / {{סי|הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ|10}} {{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי נֹחַ לִי / {{סי|הַ}}מְנַחֲמִי וּמוֹחֵל לִי / {{סי|מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי|10}} {{ש}}
{{סי|חֲ}}זוֹת כְּאָז צְבָאֲךָ / {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינַת מוֹרָאֲךָ / {{סי|אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ|10}} {{ש}}
{{סי|קְ}}רוֹבְךָ עַם דַּבְּקֵנִי / {{סי|וֶ}}סֶת שִׁבְחֲךָ סַפְּקֵנִי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי|10}} {{ש}}
{{סי|אַ}}חֲרִית לְטַהֵר שׁוּלַיִם / {{סי|מַ}}הֵר לְשַׁלֵּשׁ בְּכִפְלַיִם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָיִם|10}} {{ש}}
{{סי|צִ}}יּוּן רְשָׁפִים מְלֻבֶּיךָ / {{סי|מִ}}י זֹאת כְּלַבְּבֶךָ / {{סי|שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ|10}} {{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹת רְאוֹת מְרֻבִּים / {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַעֲבֹר מְסֻבִּים / {{סי|מַיִם רַבִּים|10}} {{ש}}
{{סי|בִּ}}יטָה עֲנִיָּה לְנַחֵמָה / {{סי|תַּ}}עֲרַת אֹם חוֹמָה / {{סי|אֲנִי חוֹמָה|10}} {{ש}}
{{סי|וִ}}יהוּדָה כֶּרֶם גְּפָנַי / {{סי|רַ}}גֵּל {{סי|הַ}}הֵיכָל לִפְנָי / {{סי|כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי|10}} {{ש}}
אֶלֶף הַמָּגֵן מָגִנִּים / {{סי|אֶ}}דֶר שָׁרִים סְגָנִים / {{סי|הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים|10}} {{ש}}
{{סי|מִ}}סְּרִיּוּת מַסְרִיחַ רְדִידִי / {{סי|נֵ}}רְדְּ וֶרֶד יְדִידִי / {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}} {{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}דְמֵה לְךָ בְּטִיּוּלִים / {{סי|אַ}}מֵּץ כְּאָז חֲיָלִים / {{סי|לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים|10}} {{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁקָל בְּמִשְׁקָל שָׂמִים / {{סי|נִ}}יחֹחַ מֹר סַמִּים / {{סי|עַל הָרֵי בְשָׂמִים|10}} {{ש}}

עַל הָרֵי בְשָׂמִים {{ש}}
סֹב וּדְמֵה לְךָ דּוֹדִי {{ש}}
מַשְׁגִּיחַ וּמֵצִיץ מֵחֲרַכֵּי בֵּית וַעֲדִי {{ש}}
קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי דְּפֹק לְעוֹדְדִי {{ש}}
כִּי דַלֹּתִי מְאֹד מַמְתֶּנֶת מְעִידִי {{ש}}
יוֹשֶׁבֶת עֲגוּמָה וַעֲגוּנָה וְאֵין מוֹעֲדֵי {{ש}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי

אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת {{ש}}
מֹר וּלְבוֹנָה וֲאֲהָלוֹת {{ש}}
הַבֵּט מִמַּעֲלוֹת {{ש}}
כִּי מַכּוֹת נַחְלוֹת {{ש}}
קוּמָה קַדְּמָה חוֹפֵשׁ עוֹלוֹת עֲלִילוֹת {{ש}}
טֶנֶף וּגְעִילוֹת {{ש}}
יְחַלֵּל קֹדֶשׁ מְעִילוֹת {{ש}}
נָא שְׁבֹר זְרוֹעוֹ מִלְּהַעֲלוֹת תְּעָלוֹת {{ש}}
וְעִם קְהִילּוֹת בְּמַקְהֵלוֹת {{ש}}
לְהוֹדוֹת הַלֵּלוֹת

עַל הָרֵי בָתֶר {{ש}}
עַל אַחַד הֶהָרִים {{ש}}
יֵרָאֶה לִבְחִירִים {{ש}}
גְּמוּל פֹּעַל הֹרִים {{ש}}
דֻּבִּים נְמֵרִים {{ש}}
אֲרָיוֹת וַחֲזִירִים {{ש}}
פָּרִים אַבִּירִים {{ש}}
לְפַסֵּג גִּזְרֵי גְּזָרִים {{ש}}
כִּיקַר כָּרִים {{ש}}
כָּלִים גְּמוּרִים {{ש}}
תֹּר וְגוֹזָל שְׁלֵמִים וְלֹא חֲסֵרִים {{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;שְׁמוּרִים בְּלֵיל שִׁמּוּרִים {{ש}}
הַלֵּל גּוֹמְרִים {{ש}}
כְּעוֹבְרִים שָׁרִים זַמָּרִים {{ש}}
אָשִׁירָה לַייָ אוֹמְרִים&lt;קטע סוף=זולת/&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{הור|עזרת אבותינו}}&lt;/noinclude&gt;
==גאולה==
&lt;קטע התחלה=גאולה/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה הקטן יחי חזק יגדל לתורה'''}}

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}
:עַד שֶׁתֶּחְפָּץ אַהֲבַת כְּלוּלֵינוּ
:{{סי|שׁ}}וּב {{סי|לְ}}רַחֵם כִּי כִלּוּנוּ
:{{סי|מַ}}לְכֵי אֱדוֹם שׁוֹבֵינוּ תּוֹלָלֵינוּ
:{{סי|הֲ}}רוֹס וְקַעְקֵעַ בִּצָּתָם מִתִּלֵּנוּ
:{{סי|הָקֵ}}ם {{סי|ט}}וּרְךָ {{סי|נַ}}גֵּן שְׁתִילֵינוּ
::הִנֵּה־{{מילת קבע|זֶה}} עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ:
{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}
:עַד שֶׁ{{סי|יָּ}}פוּחַ קֵץ מַחֲזֶה
:{{סי|חִ}}ישׁ וְנָסוּ הַצְּלָלִים מִזֶּה
:{{סי|יָ}}רוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ נִבְזֶה
:יַשְׂכִּיל וְיוֹכִיחַ וְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה
:{{סי|חֲ}}שֹוֹף {{סי|זְ}}רוֹעֲךָ {{סי|קְ}}רוֹא כָזֶה
::קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־{{מילת קבע|זֶה}}:
{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}
:וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי
:{{סי|יִגַּ}}ל יִגַּשׁ קֵץ קִצְבִי
:{{סי|דַּלּ}}וֹתִי מִשְּׁבִי 
:{{סי|לַ}}עֲטֶרֶת צְבִי
:{{סי|תְּ}}עוּבִים תְּאֵבִים הַר צְבִי
:{{סי|וְ}}אֵין מֵבִיא וְנָבִיא 
:וְלֹא תִשְׁבִּי
:מְשַׁוִּי מְשִׁיבִי 
:{{סי|רִ}}יבָה רִיבִי
:{{סי|הָ}}סֵר חוֹבִי וּכְאֵבִי 
:וְיֵרֶא וְיֵבוֹשׁ אוֹיְבִי
:וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי בְּנִיבִי
:{{מילת קבע|זֶה}} דּוֹדִי גּוֹאֲלִי קְרוֹבִי
:רֵעִי וַאֲהוּבִי
:אֵל אֱלֹהֵי אָבִי.&lt;קטע סוף=גאולה/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''}} {{ש}}
{{הור|גאל}}
{{סוף}}

==קישורים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
[[קטגוריה:יוצרות]]
[[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3f86curte7v335am0tjxgglvx3l169b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אילת אהבים מתנת סיני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726769</id>
    <revision>
      <id>3083259</id>
      <parentid>3017313</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:58:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7306" sha1="r7palmkb619q793qd8845uil3ni3xip" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אילת אהבים מתנת סיני
| תמונה = [[File:אילת אהבים מתנת סיני מחזור ווארמס.jpg|thumb|ממוזער|224px|;jhk|תחילת הפיוט ב[[W:מחזור וורמייזא|מחזור וורמייזא]], מעוטר באיור המראה אילה נלכדת. למעלה אפשר להבחין בהוראה לומר פיוט אחר במקום זה, כמנהג הקהילה.]]
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = ר' שמעון 
| מיוחס ל = ([[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]])
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמעון (בר יצחק){{הערה|שם=בר יצחק|כך כתב [[מחבר:וולף היידנהיים|רוו&quot;ה]], וכן העתיק [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2960|דוידזון]], אבל הסימן קלוש והוא מוטעה לדעת י. פרנקל.}}
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2960|א-2960]]
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז ביום שני של שבועות (במגנצא ביום ראשון).{{הערה|בוורמייזא אומרים במקומו {{צ|[[אדיר ונאה בקודש]]}}.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''שמען''', '''שמעון (בר יצחק)'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=בר יצחק}}&lt;/noinclude&gt;, מובאות מ[[עשרת הדברות]].}}

{{סי|אַ}}יֶּלֶת אֲהָבִים מַתְּנַת סִינָי{{ש}}
{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים מוֹרָשָׁה מִסִּינָי{{ש}}
{{סי|בְּ}}אוֹר תּוֹרָה אוֹר קְדֻשַּׁת סִינָי{{ש}}
{{סי|בְּ}}הֵחָרֵד עָם סְבִיבוֹת סִינָי
{{רפרן|הִ{{סי|שָּׁמְ|1}}רוּ {{סי|עָ|1}}ם בְּלִי {{סי|נְ|1}}גֹעַ בָּהָר{{ש}}וְ{{סי|עָנָ|1}}ן כָּבֵד עַל הָהָר{{ש}}קוֹלוֹת וּבְרָקִים מִן הָהָר{{ש}}{{סי|שָׁמְעוּ נִ|1}}צָּבִים {{סי|בְּ|1}}תַחְתִּית הָהָ{{סי|ר|1}}{{ש}}{{סי|י|1}}וֹ{{סי|צֵ|1}}ר אוֹר בְּעַמּוֹ יִבְ{{סי|חָ|1}}ר. {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ}}

{{סי|גֶּ}}בֶר חָכָם עָלָה לְסִינָי{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְּרֹב כֹּחוֹ שִׁכֵּן בְּסִינָי{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת מְשַׂחֶקֶת יוֹם יוֹם לְסִינָי{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת מְחַוָּה הֵאִירָה הַר סִינָי

{{סי|הִ}}גְבִּיל גּוֹי קָדוֹשׁ תַּחְתִּית סִינָי{{ש}}
{{סי|ה}}וֹפִיעַ בִּכְבוֹדוֹ וְקִדֵּשׁ סִינָי{{ש}}
{{סי|וַ}}יֵּט שָׁמָיִם וַיֵּרֶד לְסִינָי{{ש}}
{{סי|וְ}}עִמֵּהּ שְׁרֵי נְהוֹרָא הֵאִירָה הַר סִינָי

{{סי|זִ}}עֵף בֶּהָרִים וּבָחַר בְּסִינָי{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אוֹר הִזְרִיחַ זֶה סִינָי{{ש}}
{{סי|חָ}}שׁוּ גַּבְנוּנִים לְקַדֵּם לְסִינָי{{ש}}
{{סי|חָ}}מַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ זֶה סִינָי

{{סי|טְ}}הוֹרָה יִרְאָה הִשְׁמִיעַ בְּסִינָי{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב בְּמָאוֹר טוֹב נִגַּשׁ לְסִינָי{{ש}}
{{סי|יְ}}רַצְּדוּ הָרִים אֶל מוּל סִינָי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינָי

{{סי|כַּ}}לַּת לְבָנוֹן הִזְהִיר מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|כְּ}}תָב שָׁלִשִׁים לִמְּדָם מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|לַ}}עֲרָפֶל נִגַּשׁ מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַשְׁמִיעַ לָעָם '''וַיֵּרֶד מֹשֶׁה'''

{{סי|מִ}}תּוֹךְ הָאֵשׁ אָמַר אֱלֹהִים{{ש}}
{{סי|מָ}}תוֹק הָאוֹר בְּתוֹרַת אֱלֹהִים{{ש}}
{{סי|נֹ}}פֶת צוּפִים נָתַן אֱלֹהִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}חֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז '''וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים'''

{{סי|שִׂ}}מַּחְתָּ גּוֹי קָדוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}דַּרְתָּ לֶעָנָו סוֹד שַׁעֲשׁוּעֶיךָ{{ש}}
{{סי|עַ}}ל הַר סִינַי נִגְלֵיתָ בְּרִבְבוֹת אֲלָפֶיךָ{{ש}}
{{סי|עָ}}נִיתָ וְאָמַרְתָּ: '''אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ'''

{{סי|פּ}}וֹרַרְתָּ יָם בְּעָזְךָ וְעָלָיו דָּרְכָה רַגְלֶךָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}דִיתָ בְּלֶהָבוֹת אֵשׁ אֲשֶׁר חָצַב קוֹלֶךָ{{ש}}
{{סי|צִ}}הַרְתָּ אוֹר מְקַבְּלֵי '''לֹא יִהְיֶה לְךָ'''{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתָ '''לֹא תִשָּׂא''' לַשָּׁוְא כְּבוֹד שְׁמִי בְּמִלוּלֶךָ

{{סי|קַ}}דֵּשׁ '''זָכוֹר''' וְקַיֵּם '''שָׁמוֹר'''{{ש}}
{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב יַעֲנוּ מִזְמוֹר{{ש}}
{{סי|ר}}וּץ לְמִצְוַת '''כַּבֵּד''' וְאוֹר נְתִיבוֹתֶיהָ תִּגְמֹר{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה '''לֹא תִרְצַח''' צֶלֶם צוּרְךָ וְעַצְמְךָ תִּשְׁמֹר

{{סי|שֵׁ}}ם רָע '''לֹא תִנְאָף''' זְנוּנֵי זִמָּה{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מוֹר '''לֹא תִגְנֹב''' פֶּן תּוּשַׁת לִכְלִמָּה{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד '''לֹא תַעֲנֶה''' בְּרֵעֲךָ עֵדוּת מְזִמָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}אֲוַת רֵעֲךָ '''לֹא תַחְמֹד''' מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה
{{רפרן|הִ{{סי|שָּׁמְ|1}}רוּ {{סי|עָ|1}}ם בְּלִי {{סי|נְ|1}}גֹעַ בָּהָר{{ש}}וְ{{סי|עָנָ|1}}ן כָּבֵד עַל הָהָר{{ש}}קוֹלוֹת וּבְרָקִים מִן הָהָר{{ש}}{{סי|שָׁמְעוּ נִ|1}}צָּבִים {{סי|בְּ|1}}תַחְתִּית הָהָ{{סי|ר|1}}{{ש}}{{סי|י|1}}וֹ{{סי|צֵ|1}}ר אוֹר בְּעַמּוֹ יִבְ{{סי|חָ|1}}ר. {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|המאיר לארץ}}
{{רקע אפור}}
{{עוגן בשורה|סילוק}}{{הור|תוספת במחזור בני רומא (מהד' בולוניא):}}{{ש}}
;סילוק
'''וְכָל הָעָם''' רָאוּ גְּבוּרָתֶךָ{{ש}}
וַיָּנוּעוּ מֵאֵימָתֶךָ{{ש}}
וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ{{ש}}
עוֹמְדִים וּמְפָאֲרִים קְדֻשָּׁתֶךָ.
{{סוף}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r7palmkb619q793qd8845uil3ni3xip</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ברית - אשמתנו כי רבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726882</id>
    <revision>
      <id>3083295</id>
      <parentid>3082306</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:55:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6651" sha1="1iztb000ea0r1aa5hphrmyz2j80bobq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= 
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = 
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = 
| מנהגים =
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט סליחות. קטעים ממנו נאמרים בסליחות לצום גדליה למנהג ליטא (ומוסיפים קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]). הקטעים שמדלגים מסומנים באפור.}}

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה חזק'''}}

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק {{ר1}}
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ

{{סי|אַ}}שְׁמָתֵנוּ כִּי רַבָּה / בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ לְחוֹבָה {{ש}}
{{סי|בָּ}}גַדְנוּ בִּיתֵרָה חִבָּה / וַתְּהִי לְהֶפֶךְ סִבָּה
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
&lt;קטע התחלה=דילוג/&gt;{{רקע אפור}}
{{סי|גָּ}}לָה כָבוֹד וְנֻטַּל / וְרַב בּוּז הֻטַּל {{ש}}
{{סי|דָּ}}מַם שִׁיר וּבֻטַּל / מִבֵּית עֶלְיוֹן וּמְנֻטָּל
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|הֹ}}וָה עַל הֹוָה / עַוָּה אַחַר עַוָּה {{ש}}
{{סי|וַ}}עֲנֻגָּה וְרַכָּה וְנָאוָה / כָּל הַיּוֹם דָּוָה
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|זָ}}נַח יִשְׂרָאֵל לֶקַח / וְנֻדַּף מִבֵּית הָרֶקַח {{ש}}
{{סי|חָ}}בוּל כְּעֶבֶד מִקָּח / הַנִּלְקָח בְּאֶבֶן הַלֶּקַח
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|טִ}}פְּשׁוּת אָוֶן אָרַחְנוּ / וּמֵעֲבֵרָה לֹא בָרַחְנוּ {{ש}}
{{סי|י}}וֹם נִטְעֵנוּ סָרַחְנוּ / סֻגְסַגְנוּ וְלַעֲנָה הִפְרַחְנוּ
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|כִּ}}סַּתְנוּ בֹשֶׁת וְנִכְלַמְנוּ / וְלִפְנֵי גוֹזְזֵינוּ נֶאֱלַמְנוּ {{ש}}
{{סי|לְ}}פִי דַרְכֵּנוּ נֶהְלַמְנוּ / כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ שֻׁלַּמְנוּ
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|מ}}וּעָקָה בְּמָתְנֵינוּ שַׂמְתָּ / וְיוֹם רְוָיֵנוּ אָסַמְתָּ {{ש}}
{{סי|נִ}}דְחָפִים וּפִינוּ חָסַמְתָּ / כָּלִים וְלֹא סִיַּמְתָּ
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|סַ}}רְנוּ סַגְנוּ וְנֶאֱלַחְנוּ / לָכֵן מִפָּנֶיךָ שֻׁלַּחְנוּ {{ש}}
{{סי|עֲ}}בוֹדָתְךָ לֹא פָלַחְנוּ / שָׁלַחְתָּ חִצֶּיךָ וּפֻלָּחְנוּ
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{סוף}}

&lt;קטע סוף=דילוג/&gt;{{סי|פְּ}}עֻלַּת רִאשׁוֹנִים חֲסִידֶיךָ / זְכֹר עֹז יְדִידֶךָ {{ש}}
{{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת עֲבָדֶיךָ / גַּלֵּה כָּמוּס סוֹדֶךָ&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;/includeonly&gt;

{{סי|קָ}}שַׁרְנוּ בְּאַחְוָה וְתֹפֶל / וְלִמְאֹד שִׂיחֵנוּ שָׁפֵל {{ש}}
{{סי|רָ}}ם הֲקִימֵנוּ מִנֹּפֶל / וְתוֹצִיא לָאוֹר מֵאֹפֶל&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;/includeonly&gt;

&lt;קטע התחלה=דילוג/&gt;{{רקע אפור}}
{{סי|שְׁ}}עֵה שִׂיחַ הָעֲטוּפִים / שִׁבֹּלֶת מַיִם שְׁטוּפִים {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ וְחָמָס חֲטוּפִים / שִׁירַיִם וְכַגֶּפֶן קְטוּפִים
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{סוף}}

&lt;קטע סוף=דילוג/&gt;{{סי|שֶׁ}}טֶף אֵשׁ וְלֶהָבָה / {{סי|לְ}}הַשְׁבִּית נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה {{ש}}
{{סי|מִ}}צַּר עֶזְרָתֵנוּ הָבָה / {{סי|הָ}}קִיצָה לְעוֹרֵר אַהֲבָה
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|חַ}}י לֹא יִישָׁן / {{סי|זְ}}כֹר עֲדַת שׁוֹשָׁן {{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה כְּחֹק הַיָּשָׁן / וְיָפֻצוּ אוֹיְבֶיךָ כְּעָשָׁן
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1iztb000ea0r1aa5hphrmyz2j80bobq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמצת עשור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726911</id>
    <revision>
      <id>3083206</id>
      <parentid>3078738</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:55:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118439" sha1="c1r7s2uinsbq8tfb579wf8neui419gk" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || ||  {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ|| ||{{רווח|3}}{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ה}}וּא תִּפְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|דָּ}}תְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|וִ}}עוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|חֲ}}נָיָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|יִ}}רְאָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|לִ}}מּוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|נָ}}וְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|עֲ}}דָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;שְׁכִינָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>c1r7s2uinsbq8tfb579wf8neui419gk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727502</id>
    <revision>
      <id>3083353</id>
      <parentid>3082161</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T09:06:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:עקידה (סליחות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3083353</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12166" sha1="7tk0u9yu5c36j4of9sqzha4hheocgyx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אזי בהר המור (ספרדים)==
{{סוף}}
{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}

{{סי|אֲ}}זַי בְּהַר הַמֹּר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם {{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן לְעוֹלָה וְשִׁלֵּם {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְחָנוֹ קַח זֶה הָעֶלֶם {{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דָּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה בִנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ {{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ {{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זַ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לְבָבוֹ לֹא דָאָב {{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב {{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם כַּבֵּן כָּאָב {{ר1}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כט ב}}

{{סי|יָ}}עַד עֵצִים וְלִשְׁפּוֹת דָּרַךְ {{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרָךְ {{ש}}
{{סי|לָ}}הַג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ {{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דה&quot;א כג יג}}

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה הַשֶּׂה וְיָשִׁיב {{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ עֲקֶרֶת שְׂמֵחָה לְהָשִׁיב {{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר צְפוּנוֹת שִׂיחָךְ יַקְשִׁיב {{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ {{מילת קבע|מִקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח {{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אֶנָּעֵר מִפְּנֵי הָאֶבַח {{ש}}
{{סי|צָ}}מְדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח {{ר1}}
לְהַבְדִּיל בֵּין {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מב כ}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכַּל שָׁכוֹל {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}לַח תָּפַשׂ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל {{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִשְׁמֵי מְרוֹמִי {{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם מִי יֶחֱזֶה מִי {{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז הָגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי {{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם הִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד {{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עֲרוּכָה וְהָאֵשׁ תּוּקַד {{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד {{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת {{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְתוּבָה לְפָנַי מְפֻתַּחַת {{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי תֹּם דְּרָכֶיךָ בְּשֶׁפֶר {{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר {{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר {{ר1}}
וְהָיָה וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה {{מילת קבע|קֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח נִשְׁחָז {{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחָז {{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל נֶאֱחָז {{ר1}}
בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז כא}}

{{סי|רַ}}חוּם תַּתָּה שָׁלוֹם אַחֲרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|וְ}}עַד הַיּוֹם לְגִזְעוֹ תִּזְכֹּר בְרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ {{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|עובדיה א יז}}

בְּקָרְאָם וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת׃{{ממס|ויקרא טז ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃{{ממס|בראשית כב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ׃{{ממס|איוב לג כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׃{{ממס|איוב לג כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}
{{סוף}}
===כרוג'===
{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''}}

{{סי|שָׁ}}לוֹם {{סי|לָ}}רֹב {{סי|מִ}}זְּבוּל {{סי|הַ}}נֶּעֱרָב {{ש}}
{{סי|בַּ}}שֵּׂר {{סי|רְ}}חוּמִים בְּיֶשַׁע יִקְרַב {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרְךָ {{סי|הַ}}רְאֵם {{סי|וְ}}קוֹמֵם {{סי|דְּ}}בִיר {{סי|הַ}}נֶּחֱרָב {{ר1}}
לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב.{{ממס|בראשית נ כ}}
==אז בהר מור (אשכנזים)==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אָ}}ז בְּהַר מוֹר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם{{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן עוֹלָה שָׁלֵם{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְּחָנוֹ קַח נָא זֶה הָעֶלֶם{{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דַּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ{{ש}}
{{סי|קַ}}ח נָא אֶת בִּנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זָ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לִבּוֹ לֹא דָאַב{{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב{{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב{{ר1}}
וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ישעיהו כז יג}}

{{סי|יִ}}עֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ{{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרַךְ{{ש}}
{{סי|לִ}}הֵג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ{{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַּשׁ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה לוֹ הַשֶּׂה וְהוּא יָשִׁיב{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב{{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב{{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ {{מילת קבע|מִקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח{{ש}}
{{סי|צַ}}מְּדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח{{ר1}}
וּלְהַבְדִּיל בֵּין {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא י י}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכָּל שָׁכֹל{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת אֶת כֹּל{{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי{{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז יֶהְגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם כְּהִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד{{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד{{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת{{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר{{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ רוּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר{{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה {{מילת קבע|קֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִּשְׁחָז{{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחַז{{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחָז{{ר1}}
לְהַקְדִישׁוֹ לַיְיָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|רַ}}חוּם תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}זְכֹר הַיּוֹם לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵיטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ{{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|עובדיה א יז}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7tk0u9yu5c36j4of9sqzha4hheocgyx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשרי העם יודעי תרועה לפתותו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727908</id>
    <revision>
      <id>3083308</id>
      <parentid>3069972</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T22:18:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8418" sha1="mwcn7ofoztl99giv1cknliwrns45ccy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אשרי העם יודעי תרועה לפתותו
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:ראש השנה|ראש השנה]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר, אלעזר הקטן בן הרב יהודה חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8396}}
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בליל ראשון.{{הערה|בשאר קהילות אשכנז אין אומרים בלילי ראש השנה פיוטי מערבות. לדעת [[מהרי&quot;ל]] הטעם שדוקא בוורמייזא נוהגים לאמרן הוא שנוהגים שם להתענות בער&quot;ה עד הלילה ויש לאחר את סוף התפילה.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן בן הרב יהודה חזק'''}}

{{סי|אַ}}שְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה לְפַתּוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}קוֹל שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לִכְמוֹר חֶמְלָתוֹ{{ש}}
{{סי|גָּ}}דוֹל יוֹם יְיָ וְנוֹרָא יִרְאָתוֹ{{ר1}}
יוֹצִיאֵנוּ לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מיכה ז ט}}
::{{הור|המעריב}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הִדְרִיךְ לִמֵּד לְיִשְׁרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|הֲ}}בָלִים יְכַפֵּר בְּמֹאזְנַיִם צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|וְ}}עָשָׂם בִּרְיָה חֲדָשָׁה קְדוֹשָׁם הַגּוֹאֵל{{ר1}}
בְּאַהֲבַת יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א י ט}}
::{{הור|אוהב}}

{|
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר'''}}
|-
|{{סי|אֱ|1}}לֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|בִּ|1}}תְרוּעָה אֱלֹהִים עָלָה{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יְיָ בְּקוֹל {{מילת קבע|שׁוֹפָר}}}}||{{ממס|תהלים מז ו}}
|-
|{{סי|גָּ|1}}אָה לִפְנֵי חֵילוֹ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|דָּ|1}}גוּל נָתַן קוֹלוֹ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ {{מילת קבע|שׁוֹפָר}}}}||{{ממס|תהלים פא ד}}
|-
|{{סי|הַ|1}}יּוֹצֵר מַעֲצִים וּמַנְהִיר{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|וּ|1}}תְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר הִזְהִיר{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|הַשֹּׁמֵעַ אֶת קוֹל {{מילת קבע|הַשּׁוֹפָר}}}}||{{ממס|יחזקאל לג ד}}
|-
|{{סי|זִ|1}}כְרוּ אֲבוֹתֵיכֶם וְתִזְכּוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|חֶ|1}}סֶד וְרַחֲמִים תִּסְמְכוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|וְהַקְשִׁיבוּ לְקוֹל {{מילת קבע|שׁוֹפָר}}}}||{{ממס|ירמיהו ו יז}}
|-
|{{סי|טַ|1}}עֲמוּ וּרְאוּ וְשׁוּבוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|י|1}}וֹם פְּקֻדָּה הֵטִיבוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל {{מילת קבע|הַשּׁוֹפָר}}}}||{{ממס|יהושע ו ה}}
|-
|{{סי|כָּ|1}}עֵת אֶשְׁמְעָה קוֹלְכֶם{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|לְ|1}}רָצוֹן יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵיכֶם{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|אֶשְׁמְעָה בְּקוֹל {{מילת קבע|שׁוֹפָר}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ד כא}}
|-
|{{סי|מִ|1}}מִּזְרַח הֵאִיר בִּבְחוּנָיו{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|נֶ|1}}אֱחָז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|אִם יִתָּקַע {{מילת קבע|בַּשּׁוֹפָר}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עמוס ג ו}}
|-
|{{סי|ס|1}}וֹד תָּם אֶזְכֹּר בַּכֶּסֶא{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|עֲ|1}}תִירַתְכֶם אֶשְׁמַע בַּכֶּסֶא{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|וְאֵת קוֹל {{מילת קבע|הַשֹּׁפָר}}}}||{{ממס|שמות כ טו}}
|-
|{{סי|פָּ|1}}נֶיךָ הָאֵר וְצַדְּקֵנוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|צֶ|1}}דֶק תּוֹרוֹת שִׁעֲשַׁעְתָּנוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|עַל הָהָר וְקֹל {{מילת קבע|שֹׁפָר}}}}||{{ממס|שמות יט טז}}
|-
|{{סי|קַ|1}}יְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|רַ|1}}חֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בִּתְרוּעָה וְקוֹל {{מילת קבע|שׁוֹפָר}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ו טו}}
|-
|{{סי|שָׁ|1}}מְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|תָּ|1}}חִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ {{מילת קבע|שׁוֹפָר}}}}||{{ממס|ישעיהו יח ג}}
|-
|{{סי|אֵל|1}} {{סי|עֹזֵר|1}} אָיוֹם{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם{{רווח|1}} {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|הַהוּא יִתָּקַע {{מילת קבע|בְּשׁוֹפָר}}}}||{{ממס|ישעיהו כז יג}}
|}

{{סי|זְ}}כוֹר {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב וְ{{סי|יָ}}שָׁר לַקְּדוּמִים{{ש}}
{{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|לְ}}שִׁמְךָ תֵּן וְשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים{{ש}}
{{סי|מְ}}הֻלָּל {{סי|נ}}וֹרָאוֹת {{סי|שַׂ}}גְּבִי {{סי|עֹ}}ז שְׁנַת שִׁלּוּמִים{{ר1}}
עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים.{{ממס|ישעיהו נא ט}}
::{{הור|בגילה}}

{{סי|פָּ}}נַי בְּאוֹר יְהַלֵּכוּן וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתִי {{סי|קְ}}רוֹבָה {{סי|רַ}}ק {{סי|שַׁ}}פְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם{{ש}}
{{סי|תַּ}}זְכִּירוּ אֵלַי מַלְכִיּוֹתֵיכֶם זִכְרוֹנֵיכֶם וְשׁוֹפְרוֹתֵיכֶם{{ר1}}
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|במדבר טו מא}}
::{{הור|זה צור}}

{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חַשׁ {{סי|עֶ}}תֶר {{סי|זַ}}עַק {{סי|רֹ}}ן מִלִּים{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן {{סי|קַ}}שְׁרַק קְשַׁק קְרַק יְהוּ נִקְבָּלִים{{ש}}
{{סי|טִ}}יף {{סי|נִ}}אוּם שָׂטָן וְעִרְבּוּב בְּקֶרֶן הַיּוֹבְלִים{{ר1}}
לֹא תִמָּצֵא שָׁם וְהָלְכוּ גְּאוּלִים.{{ממס|ישעיהו לה ט}}
::{{הור|גאל ישראל}}

{{סי|בָּנֶ}}יךָ {{סי|הַרְבֵּ}}ה {{סי|יְהוּדָה}} וְיִשְׂרָאֵל נִכְאוּ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}ם תְּשׁוּעָתְךָ וּבִירוּשָׁלַיִם יְשֻׁעְשְׁעוּ וְיִרְאוּ{{ש}}
מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם תָּבִיא וְיָעוּפוּ וְיֵדְאוּ{{ר1}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ.{{ממס|ישעיהו כז יג}}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mwcn7ofoztl99giv1cknliwrns45ccy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כסא אורי וישעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727909</id>
    <revision>
      <id>3083309</id>
      <parentid>3069977</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T22:22:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12064" sha1="0b6z1p4nbjpnipcv1y7r4nc9epaxe6i" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= כסא אורי וישעי
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:ראש השנה|ראש השנה]]
| מחבר = [[מחבר:אפרים מבונא|ר' אפרים מבונא]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אפרים בר יעקב בונה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|כ-492}}
| מנהגים = נאמרת למנהג וורמייזא בליל ראשון.{{הערה|בשאר קהילות אשכנז אין אומרים בלילי ראש השנה פיוטי מערבות. לדעת [[מהרי&quot;ל]] הטעם שדוקא בוורמייזא נוהגים לאמרן הוא שנוהגים שם להתענות בער&quot;ה עד הלילה ויש לאחר את סוף התפילה.}}
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְאוֹחִילָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}הְיוֹת אֵל מְצוּדָתִי מְלַמְּדֵנִי לְהוֹעִילָה{{ש}}
{{סי|גֹּ}}דֶל חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ יִזְכֹּר לִסְגֻלָּה{{ר1}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה.{{ממס|תהלים מב ט}}
::{{הור|המעריב}}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|דְּ}}בַר יְיָ נִצָּב בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָם{{ש}}
{{סי|ה}}וּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וּמִכֹּל נֶעְלָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבַתוֹ עַמּוֹ הוֹצִיאָם בְּדִימוּס לְהַצִּילָם{{ר1}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם.{{ממס|ישעיהו סג ט}}
::{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר יעקב בונה'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|אֲ|1}}דוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ {{ש-רווח|0.5em}} || אוֹדְךָ סֶלָה, אֲרוֹמִמְךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|אֱלֹהַי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|תהלים קמה א}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|בּ|1}}וֹ לַמִּשְׁפָּט יִקְרַב {{ש-רווח|0.5em}} || בְּבִימָה וְסָנֵיגוֹר וּמַלְכוּת רָב {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בְּיַד {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|אסתר א ז}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|גָּ|1}}זַר וְהוֹפִיעַ מִצִּיּוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || כִּי יְיָ עֶלְיוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|נוֹרָא, {{מילת קבע|וּמֶלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מז ג}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|דּ|1}}וֹד נֶאְזָר וְנִלְבַּשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בּוֹ {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ו ח}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|הָ|1}}אֵתָנִים נוֹלְדוּ בוֹ לְתִפְאָרָה {{ש-רווח|0.5em}} || וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|עִם {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|דה&quot;א ד כג}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|וַ|1}}עֵד רַב טוּב לִצְפֹּן {{ש-רווח|0.5em}} || הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|קִרְיַת {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|תהלים מח ג}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|זְ|1}}כוּת אָבוֹת אֶזְכֹּר לִסְעֹד {{ש-רווח|0.5em}} || וּמַה יֶּשׁ לִי צְדָקָה עוֹד {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|לִזְעֹק לִפְנֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יט כט}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|חֹ|1}}דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְזִכְרוֹנַי {{ש-רווח|0.5em}} || כִּי כֹה אָמַר יְיָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|אֶל בֵּית {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כב ו}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|טָ|1}}מוּן חָדְשׁוֹ מִלְּהַגִּיהַּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְחַגּוֹ בֶּן יוֹמוֹ, וְהָיָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יְיָ {{מילת קבע|לְמֶלֶךְ}}}}||{{ממס|זכריה יד ט}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|י|1}}וֹם קָדוֹשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|וּתְרוּעַת {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|במדבר כג כא}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|כַּ|1}}בֵּד עַמִּי בְּנֹעַם {{ש-רווח|0.5em}} || וּתְעַטֵּר בְּרָב עָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|הַדְרַת {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|משלי יד כח}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|לְ|1}}יוֹדְעֵי תְרוּעָה יוֹרֵד מִגְּבוֹהִים {{ש-רווח|0.5em}} || אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|חַיִּים {{מילת קבע|וּמֶלֶךְ}}}}||{{ממס|ירמיהו י י}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|מִ|1}}שְׁפָּט וְחוֹק שִׁוָּה {{ש-רווח|0.5em}} || כִּי כֵן צִוָּה {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|לוֹ {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ג ב}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|נִ|1}}תְכְּנוּ עֲלִילוֹת לִסְגֻלָּה {{ש-רווח|0.5em}} || הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|מִבֵּית {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ב ט}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|סִ|1}}פְרֵי זִכְרוֹנוֹת מוּבָאִים {{ש-רווח|0.5em}} || לִהֲיוֹת נִקְרָאִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|לִפְנֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ו א}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|עֲ|1}}קָרוֹת הֻשְׁוּוּ לְהִתָּכֵן {{ש-רווח|0.5em}} || זְכִירָה וּפְקִידָה, כִּי כֵן {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יִסַּד {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר א ח}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|פָּ|1}}דָה מִסֵּבֶל וּנְהִי {{ש-רווח|0.5em}} || עַמּוֹ בְּצֹעַן, וַיְהִי {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בִישֻׁרוּן {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|דברים לג ה}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|צ|1}}וּר הַחֲזֵק בֶּדֶק {{ש-רווח|0.5em}} || וְיֹאמַר הֵן לְצֶדֶק {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יִמְלָךְ {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|ישעיהו לב א}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|קַ|1}}בְּלוּנִי הַמְלִיכוּנִי עֲמוּסִים {{ש-רווח|0.5em}} || יוֹצְרָךְ שׂוֹם תָּשִׂים {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|עָלֶיךָ {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|דברים יז טו}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|רֹ|1}}אשׁ לַחֲמִשָּׁה הַשְּׁנוּיִם {{ש-רווח|0.5em}} || וּמוֹנִין בּוֹ לְמַלְכֵי הַגּוֹיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בִּדְבַר {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ח יד}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|שְׁ|1}}לֹשִׁים תְּקִיעוֹת יֵחָשֵׁב {{ש-רווח|0.5em}} || הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בְּשַׁעַר {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ו י}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|תִּ|1}}קְעוּ בַּחֹדֶשׁ וְהַשְׁמִיעוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|לִפְנֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|תהלים צח ו}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|אֵפֶר יִ|1}}צְחָק {{סי|מַ|1}}הֵר אָבִי {{ש-רווח|0.5em}} || עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|אֶל גִּנְזֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ג ט}} 
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|בְּרָ|1}}כָה {{סי|יַ|1}}שְׁאִיר {{סי|ע|1}}וֹד לְהַצְדִּיק {{ש-רווח|0.5em}} || לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|וּמָלַךְ {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|ירמיהו כג ה}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|קְ|1}}הִלּוֹת {{סי|בְּ|1}}שָׁלֵם תּוּבַלְנָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{סי|בִּ|1}}שְׂמָחֹת {{סי|וָ|1}}גִיל תְּבֹאֶינָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|בְּהֵיכַל {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|תהלים מה טז}}
|-
|{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ אֵלֶּה {{סי|הַ|1}}מְּלָכִים לִזְבֹּד {{ש-רווח|0.5em}} || מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד {{ש-רווח|0.5em}} || {{שמאל|יְיָ {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כד י}}
|}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי מֶלֶךְ גָּדוֹל וָרָב{{ש}}
{{סי|חֲטָ}}אַי יַרְחֵק כְּמִזְרָח מִמַּעֲרָב{{ש}}
{{סי|יִ}}מְלֹך כְּאָז יָם חָרַב{{ר1}}
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.{{ממס|תהלים קה מג}}
::{{הור|בגילה}}

{{סי|כֶּ}}{{מילת קבע|סֶא}} {{סי|לְ}}זִכָּרוֹן קַרְנֵי אַיִל לְבַשְּׂרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי {{סי|נֶ}}אֱחָזִין וְנִסְבָּכִין בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפָן כַּשַּׁיָּרָה בַּיָּם עָבְרָה{{ר1}}
כְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה.{{ממס|שמות טו א}}
::{{הור|זה צור}}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|עָ}}תִיד שׁוֹפָר מְשֻׁלָּשׁ לְהַשְׁמִיעָה{{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן לְהַשְׁפִּיעָה{{ר1}}
{{סי|צְ}}וָחָה מֵרֹאשׁ הָרִים לְהוֹדִיעָה{{ר1}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}
::{{הור|גאל}}

{{מילת קבע|כֶּסֶא}} {{סי|קַ}}טֵּיגוֹר בְּמֶתֶג פִּיהוּ לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|רְשׁ}}וֹם לְחַיִּים קְרֵבִים הֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׂים שִׁמְךָ בִּירוּשָׁלַיִם לְעֵילֹם{{ר1}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}
::{{הור|פורס}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אפרים מבונא]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0b6z1p4nbjpnipcv1y7r4nc9epaxe6i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732477</id>
    <revision>
      <id>3083236</id>
      <parentid>3082635</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:30:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת בראשית */</comment>
      <origin>3083236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30112" sha1="qitf49izqujkia02yogudoltijogxqv" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]
==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* ליל הסדר:
**[[דיינו]]
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה
**אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים
**אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''
**סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: [[במה אקדם ה']]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערך לך ואצפה]]
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכבוד שבת בת כבבת]]
**[[בואי כלה בואי כלה]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[דשנת בשמן ראשי]]
*[[יפעת אלי אומר]]
*לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
*[[צור משלו]]
*[[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
*[[מזמור ליום שבת]]
*([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
*[[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
*[[משביח שאון ימים]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
*[[שיר אענה]]
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אותותינו התמהמהו]]
*([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
*[[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
*לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
*לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
*לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
*לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
*[[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>qitf49izqujkia02yogudoltijogxqv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083244</id>
      <parentid>3083236</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:20:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת חנוכה */</comment>
      <origin>3083244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30157" sha1="5v6zbwbxahbihgm1hssuu5r49mr39v5" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]
==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* ליל הסדר:
**[[דיינו]]
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה
**אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים
**אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''
**סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: [[במה אקדם ה']]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערך לך ואצפה]]
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכבוד שבת בת כבבת]]
**[[בואי כלה בואי כלה]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[דשנת בשמן ראשי]]
*[[יפעת אלי אומר]]
*לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
*[[צור משלו]]
*[[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
*[[מזמור ליום שבת]]
*([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
*[[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
*[[משביח שאון ימים]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
*[[שיר אענה]]
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אותותינו התמהמהו]]
*([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
*[[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
*לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
*לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
*לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
*לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
*[[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>5v6zbwbxahbihgm1hssuu5r49mr39v5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083245</id>
      <parentid>3083244</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:20:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת בראשית */</comment>
      <origin>3083245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30261" sha1="hhu45rxztmn57qj7fis7fq6k7cqjgle" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]
==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* ליל הסדר:
**[[דיינו]]
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה
**אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים
**אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''
**סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: [[במה אקדם ה']]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערך לך ואצפה]]
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכבוד שבת בת כבבת]]
**[[בואי כלה בואי כלה]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[דשנת בשמן ראשי]]
*[[יפעת אלי אומר]]
*לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
*[[צור משלו]]
*[[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
*[[מזמור ליום שבת]]
*([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
*[[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
*[[משביח שאון ימים]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
*[[שיר אענה]]
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אותותינו התמהמהו]]
*([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
*[[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
*לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
*לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
*לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
*לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
*[[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>hhu45rxztmn57qj7fis7fq6k7cqjgle</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083253</id>
      <parentid>3083245</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:47:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת שקלים */</comment>
      <origin>3083253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30284" sha1="294oh4t4xkdelgsc0nstj78mtkhlgzk" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה]]

==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* ליל הסדר:
**[[דיינו]]
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה
**אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים
**אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''
**סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: [[במה אקדם ה']]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערך לך ואצפה]]
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכבוד שבת בת כבבת]]
**[[בואי כלה בואי כלה]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[דשנת בשמן ראשי]]
*[[יפעת אלי אומר]]
*לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
*[[צור משלו]]
*[[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
*[[מזמור ליום שבת]]
*([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
*[[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
*[[משביח שאון ימים]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
*[[שיר אענה]]
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אותותינו התמהמהו]]
*([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
*[[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
*לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
*לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
*לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
*לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
*[[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>294oh4t4xkdelgsc0nstj78mtkhlgzk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083255</id>
      <parentid>3083253</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:47:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת שקלים */</comment>
      <origin>3083255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30316" sha1="m0he7db183bf3n5gt0vabbc06r0sc7t" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* ליל הסדר:
**[[דיינו]]
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה
**אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים
**אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''
**סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: [[במה אקדם ה']]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערך לך ואצפה]]
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכבוד שבת בת כבבת]]
**[[בואי כלה בואי כלה]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[דשנת בשמן ראשי]]
*[[יפעת אלי אומר]]
*לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
*[[צור משלו]]
*[[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
*[[מזמור ליום שבת]]
*([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
*[[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
*[[משביח שאון ימים]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
*[[שיר אענה]]
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אותותינו התמהמהו]]
*([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
*[[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
*לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
*לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
*לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
*לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
*[[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>m0he7db183bf3n5gt0vabbc06r0sc7t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083258</id>
      <parentid>3083255</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:57:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסח */</comment>
      <origin>3083258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30748" sha1="2wi0qb9netqc9xvkcjqh8tgi4s77fke" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': 
**[[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* ליל הסדר:
**[[דיינו]]
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אנעים חדושי שירים#יוצר|אנעים חדושי שירים]]
**סילוק: [[אנעים חדושי שירים#סילוק|צאינה וראינה שמחת יום חתונה]]
**אופן: [[אנעים חדושי שירים#אופן|גן נעול אושר בחצובי להבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: [[אדבר מישרים#יוצר|אדבר מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': [[אור ישע מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]]
**סילוק: [[אור ישע מאושרים#סילוק|צאינה וראינה משכיל שיר ידידים]]
**אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': [[אתה הארת#יוצר|אתה הארת]]
**סילוק / אופן: [[אתה הארת#אופן|אסר רכבו בשלישי חילו]]
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: [[במה אקדם ה']]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערך לך ואצפה]]
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכבוד שבת בת כבבת]]
**[[בואי כלה בואי כלה]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[דשנת בשמן ראשי]]
*[[יפעת אלי אומר]]
*לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
*[[צור משלו]]
*[[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
*[[מזמור ליום שבת]]
*([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
*[[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
*[[משביח שאון ימים]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
*[[שיר אענה]]
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אותותינו התמהמהו]]
*([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
*[[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
*לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
*לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
*לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
*לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
*[[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>2wi0qb9netqc9xvkcjqh8tgi4s77fke</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083261</id>
      <parentid>3083258</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:59:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבועות */</comment>
      <origin>3083261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30801" sha1="s4ejnwp1gq2dma6r3vo4ccr1fpl20h7" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': 
**[[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* ליל הסדר:
**[[דיינו]]
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אנעים חדושי שירים#יוצר|אנעים חדושי שירים]]
**סילוק: [[אנעים חדושי שירים#סילוק|צאינה וראינה שמחת יום חתונה]]
**אופן: [[אנעים חדושי שירים#אופן|גן נעול אושר בחצובי להבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: [[אדבר מישרים#יוצר|אדבר מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': [[אור ישע מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]]
**סילוק: [[אור ישע מאושרים#סילוק|צאינה וראינה משכיל שיר ידידים]]
**אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': [[אתה הארת#יוצר|אתה הארת]]
**סילוק / אופן: [[אתה הארת#אופן|אסר רכבו בשלישי חילו]]
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: [[אילת אהבים מתנת סיני#סילוק|וכל העם ראו גבורתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: [[במה אקדם ה']]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערך לך ואצפה]]
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכבוד שבת בת כבבת]]
**[[בואי כלה בואי כלה]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[דשנת בשמן ראשי]]
*[[יפעת אלי אומר]]
*לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
*[[צור משלו]]
*[[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
*[[מזמור ליום שבת]]
*([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
*[[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
*[[משביח שאון ימים]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
*[[שיר אענה]]
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אותותינו התמהמהו]]
*([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
*[[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
*לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
*לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
*לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
*לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
*[[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>s4ejnwp1gq2dma6r3vo4ccr1fpl20h7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083262</id>
      <parentid>3083261</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:59:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבועות */</comment>
      <origin>3083262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30800" sha1="gz926bcw53jegd1hpmoera4nw6fg8tn" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': 
**[[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* ליל הסדר:
**[[דיינו]]
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אנעים חדושי שירים#יוצר|אנעים חדושי שירים]]
**סילוק: [[אנעים חדושי שירים#סילוק|צאינה וראינה שמחת יום חתונה]]
**אופן: [[אנעים חדושי שירים#אופן|גן נעול אושר בחצובי להבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: [[אדבר מישרים#יוצר|אדבר מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': [[אור ישע מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]]
**סילוק: [[אור ישע מאושרים#סילוק|צאינה וראינה משכיל שיר ידידים]]
**אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': [[אתה הארת#יוצר|אתה הארת]]
**סילוק / אופן: [[אתה הארת#אופן|אסר רכבו בשלישי חילו]]
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: [[אילת אהבים מתנת סיני#סילוק|וכל העם ראו גבורתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: [[במה אקדם ה']]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערך לך ואצפה]]
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכבוד שבת בת כבבת]]
**[[בואי כלה בואי כלה]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[דשנת בשמן ראשי]]
*[[יפעת אלי אומר]]
*לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
*[[צור משלו]]
*[[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
*[[מזמור ליום שבת]]
*([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
*[[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
*[[משביח שאון ימים]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
*[[שיר אענה]]
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אותותינו התמהמהו]]
*([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
*[[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
*לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
*לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
*לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
*לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
*[[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>gz926bcw53jegd1hpmoera4nw6fg8tn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083266</id>
      <parentid>3083262</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:07:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31328" sha1="hk9nivz5bskirx5x3pu1co90307kybd" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
* קיצורים:
** {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
** {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
** {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
* הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
* [[אדון עולם]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* לשני וחמישי: 
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
* קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
* [[אל אדון]]
* בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
* יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
* יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
* רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
* [[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
* יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
* עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
* יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
* קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
* סליחות:
** [[אבותינו בשלוותם]]
** [[אז בעזבי מקרא דת]]
** [[אריה מסבכו]]
* תחנונים:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
* יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
* יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
* [[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
* סליחות:
** [[אבשרה בקהל רב]]
** [[אלופי דת וחכמי דורות]]
** [[אתה האל עושה פלא]]
* תחינות:
** [[שוכן עליונים]]
** [[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
* אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
*  יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
* יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
* יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
* יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
* [[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
* מעריב לליל א' וב': 
** [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** [[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*  ליל הסדר:
** [[דיינו]]
** [[אז רוב ניסים]]
** [[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
** [[כי לו נאה]]
* רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אנעים חדושי שירים#יוצר|אנעים חדושי שירים]]
** סילוק: [[אנעים חדושי שירים#סילוק|צאינה וראינה שמחת יום חתונה]]
** אופן: [[אנעים חדושי שירים#אופן|גן נעול אושר בחצובי להבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* יוצר אחר: [[אדבר מישרים#יוצר|אדבר מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
* יוצר ליום ב': [[אור ישע מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]]
** סילוק: [[אור ישע מאושרים#סילוק|צאינה וראינה משכיל שיר ידידים]]
** אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר ליום ז': [[אתה הארת#יוצר|אתה הארת]]
** סילוק / אופן: [[אתה הארת#אופן|אסר רכבו בשלישי חילו]]
* רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
* יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
* בהוצאת ס&quot;ת: 
** [[תאיר נוגה]]
** [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
** [[מי כמוך אומר ומקים]]
** [[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
** [[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
* יוצר: [[אמונת עתים]]
* אזהרות: 
** [[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז שש מאות]]

==שבועות==
* רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
* יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
* יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אילת אהבים מתנת סיני#סילוק|וכל העם ראו גבורתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
* אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
* קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
* סליחות:
** [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
** [[תחילת אורח]]
** [[אנהים במר יחידתי]]
* תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
* יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
* י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
* קרובות: [[זכור איכה]]
* קינות:
** [[שבת סורו מני]]
** [[איכה אצת באפך]]
** [[אאדה עד חוג שמים]]
** [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
** [[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
** [[איכה ישבה חבצלת השרון]]
** [[אהלי אני עבטתי]]
** [[איכה אהובים נאמנים]]
** [[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
** [[אוי כי אוסרתי]]
** [[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
** [[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
** [[איכה אלי קוננו מאליו]]
** [[אוי כי מחלוקת]]
** [[במכת אהלה]]
** [[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
** [[אם תאכלנה נשים פרים]]
** [[אם תעירו תלונותיכם]]
** [[אז בחטאינו]]
** [[בת ציון שמעתי]]
** [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
** [[אש תוקד בקרבי]]
* נחמה:
** [[אנכי אנכי אנחם]]
** [[בימים ההם ובעת ההיא]]
** סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
* יוצר: [[את יום פדותכם]]
* זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
* תחנונים:
** [[הביטה וראה את אנחותינו]]
** [[אל תבישנו]]
** [[אלהינו שבשמים חננו]]
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[עשה למען שמך]]
** [[עננו אבינו]]
** [[דעני לעניי]]
** [[כשענית לאברהם]]
** [[רחמנא חטינן]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[למקדימים בתפילה]]
** [[מחי ומסי]]
** [[מה נפתח ונימא]]
** [[מוחץ ורופא]]
** [[הלא אמרית ליך]]
** [[מרן דבשמיא]]
** בת ציון עינה למרה תליא
** אלהא על כל מליך
** אל עביד גבורן
** מרן דבשמיא בנפיש חטינן
** [[תורתא דמרביא]]
** [[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
* אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
* יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
* [[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* שחרית:
** רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
** רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
** יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
*** סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
*** אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
*** [[מלך אמיץ ואיום]]
** זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
** רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* (בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
* לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
* מוסף:
** [[ונתנה תוקף]]
** לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
** עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
* קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
* סליחות:
** עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
** [[תאלת יום ענוי]]
** [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* תחינות:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
* יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
* [[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* פתיחה:
** [[אהבת צדק ותשנא רשע]]
** [[יעלה תחנוננו]]
** [[היה עם פיפיות]]
* סליחות:
** [[דלתיך הלילה]]
** [[יום יעלה נקראה]]
** [[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
** [[יה אשר גאה גאה]]
** [[ברוך אלהי עליון]]
** [[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
* רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
* רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
** אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
* (י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* (י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
* רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
* תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
* [[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
* [[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
* [[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
* [[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
* [[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
* קדושה:
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[חמול על מעשיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האומרים אחד]]

===סליחות===
* [[אהלת מתוחים]]
* תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
* [[שופט כל הארץ]]
* [[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* [[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
* [[יערב חין ערכנו]]
* [[ביום עשור קראתיך]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ביום הלבנת פשעי]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יה צור עולמים]]
* [[ידידי אל ברכוהו]]
* [[ביום כפרת עווני]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* בשבת: [[שרי קודש היום]]
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[קול יעקב קורא]]
* [[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*  תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
*  תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
** [[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
** [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
** [[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
* [[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
* [[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
* [[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
* [[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
* סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
* [[ונתנה תוקף]]
* [[חמול על מעשיך]]
* [[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
* סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
* רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
* סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
* תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
* תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
* תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אעשה למען שמי]]
** [[יום אדיר ומיוחד]]
** [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
** [[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
* מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
* משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
* [[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
* [[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
* [[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
* [[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
* סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
* קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[אפננת ערוגים]]
* וידוי: [[במה אקדם ה']]
* [[היה עם פיפיות]]
* [[ידך פשוט ופתחה]]
* [[בת עמי לא תחשה]]
* [[במקדש אל והיכליו]]
* חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אצתי צום כפור]]
** [[אשפוך תחינה]]
** [[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
* [[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
* מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
* מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
* משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
* [[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[היה עם פיפיות]]
* [[בטרם שמש יבוא]]
* [[אלהים דר מרומך]]
* [[יהיו נא אמרי פי]]
* [[בטרם שמש בחדרו]]
* [[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[עב קל ממרומך]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
* מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

===תחינות===
* [[למקדימים בתפילה]]
* [[מחי ומסי]]
* [[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
* יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
* רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
* גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
* הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
* יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* [סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
* הקפות:
** הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
** הקפה ב': [[למען אמיתך]]
** הקפה ג': [[אבן שתיה]]
** הקפה ד': [[אדון המושיע]]
** הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
** הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
** הקפה ז': [[אל למושעות]]
* אחרי ההקפות:
** [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
** [[כהושעת אלים]]
** [[למען תמים בדורותיו]]
** [[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
** [[אז כעיני עבדים]]
** [[תענה אמונים]]
** [[אל נא תעינו כשה אובד]]
** [[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
** [[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* [להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
* עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
* פיוטים לסיום התורה:
** [[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
* זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
* קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
* תחינות:
** [[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
** סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
** [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
** [[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
** [[אבוא היום בתפילה]]
** [[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
** [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
** [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
* [[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
*  רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
*  רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
*  יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
* תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
* [[שופט כל הארץ]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]]
* [[יציץ צור מחרכו]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]]
* [[אל נכספתי לראותך]]
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]]
* [[בקר אערך לך ואצפה]]
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
* [[למענך אלהי]]
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[מצרי ערי יצרי]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]]
* [[אודך ה' כי אנפת בי]]
* [[את פני מבין צפוני]]
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]]
* [[אקום חצות לילה]]
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]]
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
* סליחה: [[יה איום]]
* בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
* שרידי עם (ארקוולטי)
* פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
* בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
* בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
* סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
* בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
* סליחה: [[ברכי אצולה]]
* תחינה: משול יצר
* תחנון: אלהי עוז
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות לרשב&quot;ג]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[יה איום]]
* [[ישראל בחירי אל]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
* קבלת שבת: 
** [[לכבוד שבת בת כבבת]]
** [[בואי כלה בואי כלה]]
* [[כי אשמרה שבת]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[דשנת בשמן ראשי]]
* [[יפעת אלי אומר]]
* לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
* [[צור משלו]]
* [[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
* [[מזמור ליום שבת]]
* ([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
* [[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
* [[משביח שאון ימים]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
* [[שיר אענה]]
* [[המבדיל בין קודש לחול]]
* [[אותותינו התמהמהו]]
* ([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
* [[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
* [[דיינו]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
* [[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
* לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
* לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
* לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
* לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
* [[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>hk9nivz5bskirx5x3pu1co90307kybd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083267</id>
      <parentid>3083266</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:07:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת זכור */</comment>
      <origin>3083267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31334" sha1="fyeeieoqzemtzqybwq6xxvzv0unbn3h" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
* קיצורים:
** {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
** {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
** {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
* הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
* [[אדון עולם]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* לשני וחמישי: 
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
* קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
* [[אל אדון]]
* בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
* יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
* יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
* רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
* [[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
* יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
* עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
* יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
* קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
* סליחות:
** [[אבותינו בשלוותם]]
** [[אז בעזבי מקרא דת]]
** [[אריה מסבכו]]
* תחנונים:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
* יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
* יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
* [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
* סליחות:
** [[אבשרה בקהל רב]]
** [[אלופי דת וחכמי דורות]]
** [[אתה האל עושה פלא]]
* תחינות:
** [[שוכן עליונים]]
** [[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
* אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
*  יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
* יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
* יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
* יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
* [[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
* מעריב לליל א' וב': 
** [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** [[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*  ליל הסדר:
** [[דיינו]]
** [[אז רוב ניסים]]
** [[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
** [[כי לו נאה]]
* רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אנעים חדושי שירים#יוצר|אנעים חדושי שירים]]
** סילוק: [[אנעים חדושי שירים#סילוק|צאינה וראינה שמחת יום חתונה]]
** אופן: [[אנעים חדושי שירים#אופן|גן נעול אושר בחצובי להבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* יוצר אחר: [[אדבר מישרים#יוצר|אדבר מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
* יוצר ליום ב': [[אור ישע מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]]
** סילוק: [[אור ישע מאושרים#סילוק|צאינה וראינה משכיל שיר ידידים]]
** אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר ליום ז': [[אתה הארת#יוצר|אתה הארת]]
** סילוק / אופן: [[אתה הארת#אופן|אסר רכבו בשלישי חילו]]
* רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
* יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
* בהוצאת ס&quot;ת: 
** [[תאיר נוגה]]
** [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
** [[מי כמוך אומר ומקים]]
** [[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
** [[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
* יוצר: [[אמונת עתים]]
* אזהרות: 
** [[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז שש מאות]]

==שבועות==
* רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
* יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
* יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אילת אהבים מתנת סיני#סילוק|וכל העם ראו גבורתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
* אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
* קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
* סליחות:
** [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
** [[תחילת אורח]]
** [[אנהים במר יחידתי]]
* תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
* יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
* י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
* קרובות: [[זכור איכה]]
* קינות:
** [[שבת סורו מני]]
** [[איכה אצת באפך]]
** [[אאדה עד חוג שמים]]
** [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
** [[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
** [[איכה ישבה חבצלת השרון]]
** [[אהלי אני עבטתי]]
** [[איכה אהובים נאמנים]]
** [[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
** [[אוי כי אוסרתי]]
** [[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
** [[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
** [[איכה אלי קוננו מאליו]]
** [[אוי כי מחלוקת]]
** [[במכת אהלה]]
** [[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
** [[אם תאכלנה נשים פרים]]
** [[אם תעירו תלונותיכם]]
** [[אז בחטאינו]]
** [[בת ציון שמעתי]]
** [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
** [[אש תוקד בקרבי]]
* נחמה:
** [[אנכי אנכי אנחם]]
** [[בימים ההם ובעת ההיא]]
** סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
* יוצר: [[את יום פדותכם]]
* זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
* תחנונים:
** [[הביטה וראה את אנחותינו]]
** [[אל תבישנו]]
** [[אלהינו שבשמים חננו]]
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[עשה למען שמך]]
** [[עננו אבינו]]
** [[דעני לעניי]]
** [[כשענית לאברהם]]
** [[רחמנא חטינן]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[למקדימים בתפילה]]
** [[מחי ומסי]]
** [[מה נפתח ונימא]]
** [[מוחץ ורופא]]
** [[הלא אמרית ליך]]
** [[מרן דבשמיא]]
** בת ציון עינה למרה תליא
** אלהא על כל מליך
** אל עביד גבורן
** מרן דבשמיא בנפיש חטינן
** [[תורתא דמרביא]]
** [[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
* אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
* יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
* [[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* שחרית:
** רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
** רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
** יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
*** סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
*** אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
*** [[מלך אמיץ ואיום]]
** זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
** רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* (בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
* לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
* מוסף:
** [[ונתנה תוקף]]
** לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
** עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
* קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
* סליחות:
** עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
** [[תאלת יום ענוי]]
** [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* תחינות:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
* יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
* [[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* פתיחה:
** [[אהבת צדק ותשנא רשע]]
** [[יעלה תחנוננו]]
** [[היה עם פיפיות]]
* סליחות:
** [[דלתיך הלילה]]
** [[יום יעלה נקראה]]
** [[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
** [[יה אשר גאה גאה]]
** [[ברוך אלהי עליון]]
** [[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
* רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
* רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
** אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
* (י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* (י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
* רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
* תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
* [[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
* [[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
* [[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
* [[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
* [[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
* קדושה:
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[חמול על מעשיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האומרים אחד]]

===סליחות===
* [[אהלת מתוחים]]
* תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
* [[שופט כל הארץ]]
* [[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* [[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
* [[יערב חין ערכנו]]
* [[ביום עשור קראתיך]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ביום הלבנת פשעי]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יה צור עולמים]]
* [[ידידי אל ברכוהו]]
* [[ביום כפרת עווני]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* בשבת: [[שרי קודש היום]]
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[קול יעקב קורא]]
* [[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*  תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
*  תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
** [[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
** [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
** [[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
* [[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
* [[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
* [[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
* [[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
* סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
* [[ונתנה תוקף]]
* [[חמול על מעשיך]]
* [[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
* סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
* רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
* סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
* תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
* תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
* תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אעשה למען שמי]]
** [[יום אדיר ומיוחד]]
** [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
** [[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
* מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
* משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
* [[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
* [[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
* [[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
* [[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
* סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
* קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[אפננת ערוגים]]
* וידוי: [[במה אקדם ה']]
* [[היה עם פיפיות]]
* [[ידך פשוט ופתחה]]
* [[בת עמי לא תחשה]]
* [[במקדש אל והיכליו]]
* חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אצתי צום כפור]]
** [[אשפוך תחינה]]
** [[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
* [[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
* מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
* מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
* משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
* [[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[היה עם פיפיות]]
* [[בטרם שמש יבוא]]
* [[אלהים דר מרומך]]
* [[יהיו נא אמרי פי]]
* [[בטרם שמש בחדרו]]
* [[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[עב קל ממרומך]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
* מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

===תחינות===
* [[למקדימים בתפילה]]
* [[מחי ומסי]]
* [[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
* יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
* רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
* גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
* הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
* יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* [סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
* הקפות:
** הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
** הקפה ב': [[למען אמיתך]]
** הקפה ג': [[אבן שתיה]]
** הקפה ד': [[אדון המושיע]]
** הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
** הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
** הקפה ז': [[אל למושעות]]
* אחרי ההקפות:
** [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
** [[כהושעת אלים]]
** [[למען תמים בדורותיו]]
** [[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
** [[אז כעיני עבדים]]
** [[תענה אמונים]]
** [[אל נא תעינו כשה אובד]]
** [[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
** [[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* [להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
* עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
* פיוטים לסיום התורה:
** [[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
* זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
* קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
* תחינות:
** [[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
** סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
** [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
** [[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
** [[אבוא היום בתפילה]]
** [[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
** [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
** [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
* [[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
*  רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
*  רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
*  יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
* תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
* [[שופט כל הארץ]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]]
* [[יציץ צור מחרכו]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]]
* [[אל נכספתי לראותך]]
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]]
* [[בקר אערך לך ואצפה]]
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
* [[למענך אלהי]]
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[מצרי ערי יצרי]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]]
* [[אודך ה' כי אנפת בי]]
* [[את פני מבין צפוני]]
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]]
* [[אקום חצות לילה]]
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]]
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
* סליחה: [[יה איום]]
* בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
* שרידי עם (ארקוולטי)
* פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
* בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
* בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
* סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
* בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
* סליחה: [[ברכי אצולה]]
* תחינה: משול יצר
* תחנון: אלהי עוז
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות לרשב&quot;ג]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[יה איום]]
* [[ישראל בחירי אל]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}
=סידור מברכה=
==שבת==
* קבלת שבת: 
** [[לכבוד שבת בת כבבת]]
** [[בואי כלה בואי כלה]]
* [[כי אשמרה שבת]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[דשנת בשמן ראשי]]
* [[יפעת אלי אומר]]
* לכניסת שבת: [[זכור את יום]]
* [[צור משלו]]
* [[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
* [[מזמור ליום שבת]]
* ([[יום שביעי שבת]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
* [[לכבוד שכינה ושבת עדינה]]

==מוצאי שבת==
* [[משביח שאון ימים]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[אלהים כוננת את אשר נעשה]]
* [[שיר אענה]]
* [[המבדיל בין קודש לחול]]
* [[אותותינו התמהמהו]]
* ([[בעת פנות אור היום]]) (נוסף במהדורות מאוחרות)
==פורים==
* [[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
* [[דיינו]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
==ברית מילה==
* [[ארזי לבנון יפרחו]]
==נישואין==
* לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
* לחופה: [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
* לחופה: [[יפרו וירבו כרעננים]]
* לשבע ברכות: [[בשם אל חי הגיון לשוננו]]
==צידוק הדין==
* [[הצור תמים פעלו]] (נוסח ארוך)</text>
      <sha1>fyeeieoqzemtzqybwq6xxvzv0unbn3h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3083207</id>
      <parentid>3079805</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:56:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קרובות */</comment>
      <origin>3083207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="240271" sha1="t96ei70xnbmmzqpi6dfnl5cpucwahkz" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לנישואין
*[[דוי הסר]]
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
=זמירות=
{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
*{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]
*{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
*{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
*{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
*{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}
==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
*[[אכלו משמנים]]
*{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
*{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
*{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]

=הערות=</text>
      <sha1>t96ei70xnbmmzqpi6dfnl5cpucwahkz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תהיינה עיניך פקוחות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732825</id>
    <revision>
      <id>3083247</id>
      <parentid>2951425</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:23:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5960" sha1="7mfcatg0v903lqf22qbw6xx83tesovp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''יוסף ברבי יצחק'''}}

תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְקוּחוֹת וְאָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת {{ש}}
לְדוֹפֶקֶת דְּלָתֶיךָ בְּרוּחַ נֶעֱצֶבֶת {{ש}}
וּרְצֵה תַּעֲנִיתָהּ כְּמִנְחָה נֶעֱרֶבֶת {{ש}}
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת

{{סי|אַ}}תָּה מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית {{ש}}
{{סי|אָ}}פַס מַעְדִּיר אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשִׁית {{ש}}
{{סי|בְּ}}טֶרֶם הַמַּחַל תְּעָלָה לוֹ תָשִׁית {{ש}}
{{סי|בְּ}}זוּיִם תַּמְשִׁיל וְרָמִים תַּנְשִׁית

{{סי|גִּ}}לִּיתָ לְאֶזְרָח הַמְעֻתָּד לִהְיוֹת {{ש}}
{{סי|גָּ}}לוּת וּפִדְיוֹם עֲתִידוֹת אַחֲרוֹנִיּוֹת {{ש}}
{{סי|דִּ}}בַּרְתָּ לוֹ בַּמַּרְאָה דִּין אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת {{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים עַם זוּ כִּפְרִיצֵי חַיּוֹת

{{סי|הֶ}}חֱלָה לְרַדּוֹת עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת {{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹנִי פִּזְּרָה בְּכָל קַצְוֵי יַבֶּשֶׁת {{ש}}
{{סי|וַ}}תִּדְרֹךְ גֵּוִי כִּמְדוּכַת מַכְתֶּשֶׁת {{ש}}
{{סי|וַ}}תַּאֲרִיךְ עַל גַּבִּי מַעֲנִית הַמַּחֲרֶשֶׁת

{{סי|זְ}}עָכַנִי תְּחִלָּה אֲרִי נוֹהֵם הַצָּר {{ש}}
{{סי|זְ}}בוּלִי הֶחֱרִיב וַיבִאֵנִי בַּמַּעְצָר {{ש}}
{{סי|חֲ}}טָפוּנִי שְׁנֵי גוּרֵיו מִצּוּק וּמִצָּר {{ש}}
{{סי|חֵ}}ילִי אָפַס וְכֹחִי נֶעְצָר

{{סי|טִ}}ירוֹתַי שָׁמְמוּ שָׁבוּעִים עֶשֶׂר {{ש}}
{{סי|טְ}}רוּדִים הָלְכוּ אוֹכְלֵי הַבֹּסֶר {{ש}}
{{סי|יָ}}דַי וְרַגְלַי כֻּבְּלוּ בְּאֹסֶר {{ש}}
{{סי|יֻ}}קַּשְׁתִּי בְּגָלוּת בְּיָגוֹן וְחֹסֶר

{{סי|כְּ}}נִפְרַק מֵעָלַי עֶגְלָה נוֹתֶשֶׁת {{ש}}
{{סי|כִּ}}לַּתְנִי הֲמָמַתְנִי עֵז הַמְשֻׁלֶּשֶׁת {{ש}}
{{סי|לִ}}פְעָמַי פֵּרְשָׂה מִכְמָר וָרֶשֶׁת {{ש}}
{{סי|לְ}}נֶגְדִּי יָדָהּ יָרְתָה תּוֹתָח וְחִצֵּי קֶשֶׁת

{{סי|מָ}}דַי וּפָרָס נִקְווֹ נִקְוּוּ יַחַד {{ש}}
{{סי|מְ}}לָכִים שְׁלֹשָׁה מֵהֶם עָמְדוּ בְּפַחַד {{ש}}
{{סי|נִ}}מְשְׁכָה מַלְכוּתָם שְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעָה כְּאֶחָד {{ש}}
{{סי|נֻ}}תַּתִּי בְיָדָם וְנִכְחַדְתִּי בְּכַחַד

{{סי|סֻ}}נַּף מוֹט הָעֵז וְהִנֵּה אַיִל מְשֻׁלָּשׁ {{ש}}
{{סי|שָׂ}}מַנִי כְדֹמֶן כְּמוֹ מַתְבֵּן מְפֻלָּשׁ {{ש}}
{{סי|עִ}}נָּה וְצִמֵּת כָּל אַבִּיר וְחַלָּשׁ {{ש}}
{{סי|עָ}}רוֹם הִצִּיגַנִי כִּכְלִי רִיק מְפֻלָּשׁ

{{סי|פְּ}}שָׁחַנִי וְהִשְׁקַנִי רֹאשׁ פֶּתֶן אַכְזָר {{ש}}
{{סי|פָּ}}רַע בִּי פְּרָעוֹת וּגְזֵרוֹת גָּזַר {{ש}}
{{סי|צֻ}}נַּחְתִּי שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מְפֹרָד וּמְפֻזָּר {{ש}}
{{סי|צָ}}מוּת וְכָתוּת וְכָרוּת וּמוּזָר

{{סי|קֶ}}רֶן אַיִל כְּנִקְצַץ שָׁרַק קוֹל הַתּוֹר {{ש}}
{{סי|קִ}}רְקֵר וְהֶחֱרִיב בֵּית הַמַּעְתּוֹר {{ש}}
{{סי|רָ}}עֲשׁוּ הַסִּפִּים בְּהַכּוֹתוֹ הַכַּפְתּוֹר {{ש}}
{{סי|רְ}}מָסוּנִי וְנוֹתַרְתִּי בְּאֵין מַחֲסֶה וּמִסְתּוֹר

{{סי|שִׁ}}כְּלַני וּפִלְּחַנִי זֶה כַּמֶּה זְמַנִּים {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לְמוּ אֶלֶף וּמָאתַיִם וְעוֹד שָׁנִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}לָאוֹת סָבַלְנוּ גַּם כַּמֶּה יְגוֹנִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}מוּר קְדֻשַּׁת שְׁמָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנִים

{{סי|יָ}}הּ שׁוּר נָא כִּי כָל זֹאת אָזַל {{ש}}
{{סי|וְ}}כַאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ כֵּן עָלֵינוּ נָזַל {{ש}}
{{סי|סֹ}}ב נָא בְּרַחֲמִים עַל גּוֹזָל הַנִּגְזַל {{ש}}
{{סי|פָּ}}שׁוּחַ הָאֵבֶר וְכָרוּת הַזַּלְזַּל

{{סי|בִּ}}יאַת הָרָעָה כְּנֻחֲצָה וַתִּשְׁקֹד {{ש}}
{{סי|רְ}}צוּצֵי עֲנִיֶּיךָ כֵּן תָּחִישׁ לִפְקֹד {{ש}}
{{סי|בְּ}}זוּיֵי אַרְנוֹן יָרִימוּ קָדְקֹד {{ש}}
{{סי|יְ}}רִיבֵימוֹ יֻסָּקוּ בְּשַׁלְהֶבֶת הַיְקֹד

{{סי|יֵ}}דְעוּ וְיָבִינוּ אָהֳלֵי עוּץ וְתֵימָן {{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף יְצַפְצְפוּ דְּבַר יְיָ אֲשֶׁר נֶאֱמָן {{ש}}
{{סי|ח}}וֹצֵב לְכָל מִפְעָל תַּכְלִית קֵץ וּזְמָן {{ש}}
{{סי|קְ}}דוּשָׁתָךְ אָז יְתַנּוּ נֶטַע הַנַּעֲמָן
::{{הור|תהיינה עיניך פקוחות}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:תחינה (סליחות)]]
[[קטגוריה:עשרה בטבת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>7mfcatg0v903lqf22qbw6xx83tesovp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ברית אב המוני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732878</id>
    <revision>
      <id>3083291</id>
      <parentid>3082878</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:50:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3426" sha1="44peswdoxi4cst1gpgyfnr8h3dz2gz1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק {{ר1}}
וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק {{ר1}}
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב 
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{הור|סימן: '''בנימין''' (בן אברהם מן הענוים)}}

זְכֹר {{סי|בְּ}}רִית אַב הֲמוֹנַי {{ש}}
וְאַל תִּשְׁכַּח אֱלֹהִים יְיָ {{ש}}
אֲשֶׁר בְּעָקְדוֹ שַׂחְתָּ לְעֵינַי {{ר1}}
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ{{ממס|בראשית כב טז}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|נִ}}ינוֹ הוֹלֵךְ בְּתָמוּת {{ש}}
בְּמִצְוַת הוֹרוֹ עָמוּת {{ש}}
וְגַם אֵעָקֵד וְאָמוּת {{ר1}}
חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת{{ממס|שופטים ה יח}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|יֹ}}שֵׁב בְּאָהֳלֵי תוּשִׁיָּה {{ש}}
הֶחָקוּק בְּכִסְאֲךָ דָּר עֲלִיָּה {{ש}}
וְעָלָיו רָשׁוּם בְּכֵס יָהּ {{ר1}}
כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ{{ממס|תהלים קלה ד}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|מָ}}שׁוּי נַעֲלָה וְנִשָּׂא {{ש}}
מוֹרִיד הֲמוֹן בִּכְנִיסָה {{ש}}
וְהֵשִׁיךְ מִמְּךָ רֹב כְּעִיסָה {{ר1}}
צִדְקַת יְיָ עָשָׂה{{ממס|דברים לג כא}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|יְ}}דִיד יְיָ {{ש}}
מַקְטִיר לִפְנִים וְלִפְנַי {{ש}}
וּמְכַפֵּר עַל עַם אֱמוּנַי {{ר1}}
הוּא אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ{{ממס|תהלים קו טז}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|נ}}וֹצֵר אֱמוּנִים {{ש}}
אָהַב נַגֵּן בְּנִגּוּנִים {{ש}}
הֱיוֹת לְמִסְמָךְ וּמַשְׁעֵנִים {{ר1}}
חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים{{ממס|ישעיהו נה ג}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>44peswdoxi4cst1gpgyfnr8h3dz2gz1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083298</id>
      <parentid>3083291</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:59:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3438" sha1="6nvoyoc6jtnv7sxmg5i2hgcidpb07af" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק {{ר1}}
וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק {{ר1}}
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב 
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{הור|סימן: '''בנימין''' (בן אברהם מן הענוים)}}

זְכֹר {{סי|בְּ}}רִית אַב הֲמוֹנַי {{ש}}
וְאַל תִּשְׁכַּח אֱלֹהִים יְיָ {{ש}}
אֲשֶׁר בְּעָקְדוֹ שַׂחְתָּ לְעֵינַי {{ר1}}
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ{{ממס|בראשית כב טז}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|נִ}}ינוֹ הוֹלֵךְ בְּתָמוּת {{ש}}
בְּמִצְוַת הוֹרוֹ עָמוּת {{ש}}
וְגַם אֵעָקֵד וְאָמוּת {{ר1}}
חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת{{ממס|שופטים ה יח}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|יֹ}}שֵׁב בְּאָהֳלֵי תוּשִׁיָּה {{ש}}
הֶחָקוּק בְּכִסְאֲךָ דָּר עֲלִיָּה {{ש}}
וְעָלָיו רָשׁוּם בְּכֵס יָהּ {{ר1}}
כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ{{ממס|תהלים קלה ד}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|מָ}}שׁוּי נַעֲלָה וְנִשָּׂא {{ש}}
מוֹרִיד הֲמוֹן בִּכְנִיסָה {{ש}}
וְהֵשִׁיךְ מִמְּךָ רֹב כְּעִיסָה {{ר1}}
צִדְקַת יְיָ עָשָׂה{{ממס|דברים לג כא}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|יְ}}דִיד יְיָ {{ש}}
מַקְטִיר לִפְנִים וְלִפְנַי {{ש}}
וּמְכַפֵּר עַל עַם אֱמוּנַי {{ר1}}
הוּא אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ{{ממס|תהלים קו טז}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|נ}}וֹצֵר אֱמוּנִים {{ש}}
אָהַב נַגֵּן בְּנִגּוּנִים {{ש}}
הֱיוֹת לְמִסְמָךְ וּמַשְׁעֵנִים {{ר1}}
חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים{{ממס|ישעיהו נה ג}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>6nvoyoc6jtnv7sxmg5i2hgcidpb07af</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ברית - אליך ה' אקרא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732879</id>
    <revision>
      <id>3083246</id>
      <parentid>2951598</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:22:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3931" sha1="5i2hiur05y9tulceqeblxn5j2snc4ty" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא {{ש}}
{{סי|בְּ}}כָל דּוֹר וְדוֹר שִׁמְךָ אַזְכִּירָה {{ש}}
{{סי|גְּ}}אֹל שֶׂה פְזוּרָה {{ש}}
מֵעֲבוֹדָה זָרָה {{ש}}
בִּזְכוּת אַבְרָהָם וְשָׂרָה
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|דְּ}}לֵה מִשּׁוּחָה עֲמֻקָּה {{ש}}
{{סי|הַ}}נִּדָּחִים בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה {{ש}}
{{סי|וַ}}עֲשֵׂה צְדָקָה {{ש}}
לְאֹם בְּךָ דְּבוּקָה {{ש}}
בִּזְכוּת יִצְחָק וְרִבְקָה
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|זְ}}רוֹעֲךָ הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה {{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׂף לְאֹם צֹלֵעָה וְנַהֲלָאָה {{ש}}
{{סי|טַ}}הֵר מִכָּל טֻמְאָה {{ש}}
עֲדָתְךָ עָדֶיךָ בָּאָה {{ש}}
בִּזְכוּת יַעֲקֹב וְרָחֵל וְלֵאָה
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|יְ}}שׁוּעָתְךָ קָרֵב לְמֵעַמִּים מְעוּטִים {{ש}}
{{סי|כּ}}וֹרְעִים לַבֵּל שְׁפֹט בְּאַרְבָּעָה שְׁפָטִים {{ש}}
{{סי|לְ}}קוּחִים לַמָּוֶת וְלַהֶרֶג מָטִים {{ש}}
הַצִּילָה בִּזְכוּת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|מְ}}יַחֲדִים שִׁמְךָ בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם {{ש}}
{{סי|נַ}}אֲקָתָם שְׁעֵה אַל חַי וְקַיָּם {{ש}}
{{סי|סְ}}לַח לַעֲוֹן עַם עוֹבְרֵי יָם {{ש}}
בִּזְכוּת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|עַ}}מְּךָ אֲשֶׁר לַעֲבוֹדָתְךָ הִטָּה שִׁכְמוֹ {{ש}}
{{סי|פָּ}}דָהוּ מִיַּד {{סי|צָ}}ר וּמֵחֶרְמוֹ {{ש}}
וַהֲשִׁיבֵהוּ לְאַרְצוֹ וְלִמְקוֹמוֹ {{ש}}
בִּזְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|קַ}}צֵּץ עָבוֹת רָשָׁע {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה בִלְחִיצוֹת אֹם בְּךָ נוֹשָׁע {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לַח עֶזְרֵנוּ מִקֹּדֶשׁ וּפְדוּת וְיֶשַׁע {{ש}}
בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|תָּ}}מִיד לְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים {{ש}}
וְעַל דַּלְתוֹתֶיךָ לְשַׁחֲרָךְ שׁוֹקְדִים {{ש}}
שְׁעֵה לְשַׁוְעַת עַם עֲנִיִּים וּמְרוּדִים {{ש}}
בִּזְכוּת עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים וְכָל אַנְשֵׁי חֲסָדִים
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>5i2hiur05y9tulceqeblxn5j2snc4ty</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083294</id>
      <parentid>3083246</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:54:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3947" sha1="3nio0uvgyar1uqz8avbwx3lsa3d05qg" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא {{ש}}
{{סי|בְּ}}כָל דּוֹר וְדוֹר שִׁמְךָ אַזְכִּירָה {{ש}}
{{סי|גְּ}}אֹל שֶׂה פְזוּרָה {{ש}}
מֵעֲבוֹדָה זָרָה {{ש}}
בִּזְכוּת אַבְרָהָם וְשָׂרָה
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|דְּ}}לֵה מִשּׁוּחָה עֲמֻקָּה {{ש}}
{{סי|הַ}}נִּדָּחִים בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה {{ש}}
{{סי|וַ}}עֲשֵׂה צְדָקָה {{ש}}
לְאֹם בְּךָ דְּבוּקָה {{ש}}
בִּזְכוּת יִצְחָק וְרִבְקָה
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|זְ}}רוֹעֲךָ הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה {{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׂף לְאֹם צֹלֵעָה וְנַהֲלָאָה {{ש}}
{{סי|טַ}}הֵר מִכָּל טֻמְאָה {{ש}}
עֲדָתְךָ עָדֶיךָ בָּאָה {{ש}}
בִּזְכוּת יַעֲקֹב וְרָחֵל וְלֵאָה
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|יְ}}שׁוּעָתְךָ קָרֵב לְמֵעַמִּים מְעוּטִים {{ש}}
{{סי|כּ}}וֹרְעִים לַבֵּל שְׁפֹט בְּאַרְבָּעָה שְׁפָטִים {{ש}}
{{סי|לְ}}קוּחִים לַמָּוֶת וְלַהֶרֶג מָטִים {{ש}}
הַצִּילָה בִּזְכוּת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|מְ}}יַחֲדִים שִׁמְךָ בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם {{ש}}
{{סי|נַ}}אֲקָתָם שְׁעֵה אַל חַי וְקַיָּם {{ש}}
{{סי|סְ}}לַח לַעֲוֹן עַם עוֹבְרֵי יָם {{ש}}
בִּזְכוּת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|עַ}}מְּךָ אֲשֶׁר לַעֲבוֹדָתְךָ הִטָּה שִׁכְמוֹ {{ש}}
{{סי|פָּ}}דָהוּ מִיַּד {{סי|צָ}}ר וּמֵחֶרְמוֹ {{ש}}
וַהֲשִׁיבֵהוּ לְאַרְצוֹ וְלִמְקוֹמוֹ {{ש}}
בִּזְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|קַ}}צֵּץ עָבוֹת רָשָׁע {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה בִלְחִיצוֹת אֹם בְּךָ נוֹשָׁע {{ש}}
{{סי|שְׁ}}לַח עֶזְרֵנוּ מִקֹּדֶשׁ וּפְדוּת וְיֶשַׁע {{ש}}
בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|תָּ}}מִיד לְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים {{ש}}
וְעַל דַּלְתוֹתֶיךָ לְשַׁחֲרָךְ שׁוֹקְדִים {{ש}}
שְׁעֵה לְשַׁוְעַת עַם עֲנִיִּים וּמְרוּדִים {{ש}}
בִּזְכוּת עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים וְכָל אַנְשֵׁי חֲסָדִים
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>3nio0uvgyar1uqz8avbwx3lsa3d05qg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנעים חדושי שירים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732956</id>
    <revision>
      <id>3083256</id>
      <parentid>3070202</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:52:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26198" sha1="lrc9161jim2e3vk5g4pi5q2yanwkaax" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים, וכוללת פיוטי יוצר, אופן, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי הזולת, המי כמכה והגאולה נשמטו מן המחזורים ונמצאו בכתבי יד ספורים. היוצר, הסילוק ליוצר והאופן נאמרים במנהג איטליה ביום א' של פסח.}}

=== יוצר ===

{{הור|סימן '''א&quot;ב''' (מרובע); '''שבתי הקטן בירבי משה מעיר רומא יחיה ויגדל בתורה ובמצות'''}}

{{סי|אַ}}נְעִים חִדּוּשֵׁי שִׁירִים / {{סי|שֶׂ|2}}כֶר אֱמֶת מֵישָׁרִים{{ש}}
{{סי|אֶ}}עֶנְדֶּנּוּ עַטְּרוֹת מְשׁוֹרְרִים / {{סי|שִׁיר הַשִּׁירִים|10}}

{{סי|אַ}}חַת לְאַחַת מַשִּׁיקוֹת / {{סי|בְּ|2}}הִירוּת כַּרְכֻּמֵּי רְשָׁקוֹת{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶר וְחֶרֶת נֶחֱשָׁקוֹת / {{סי|יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת|10}}

{{סי|בַּ}}חֲרָבוֹת הוֹלַכְתָּ נֶאֱמָנֶיךָ / {{סי|תִּ|2}}לְעַטְתָּם שַׁד חַשְׁמַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|בַּ}}לּוֹתָם רַעֲנָנֵי שְׁמָנֶיךָ / {{סי|לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ|10}}

{{סי|בֶּ}}ן עָמוֹס מְשַׁחֲרֶיךָ / {{סי|יִ|2}}דַּעְתָּ טוֹב שְׂכָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בַּ}}קָּשָׁה מַנְעִים לְשַׁחֲרֶיךָ / {{סי|מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ|10}}

{{סי|גְּ}}דֻלָּה לוֹ נָאוָה / {{סי|הֶ|2}}אֱמַרְתִּיו בְּגֶרֶס תַּאֲוָה{{ש}}
{{סי|גֻּ}}דַּלְתִּי כִּשְׁמַעְתִּיו כְּאִוָּה / {{סי|שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה|10}}

{{סי|גַּ}}ם כְּדָבוּר בְּחֶרֶת / {{סי|קְ|2}}רָנוֹת עֶשֶׂר נִסְחֶרֶת{{ש}}
{{סי|גֹּ}}רַל וְחֶבֶל נִבְחֶרֶת / {{סי|אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת|10}}

{{סי|דּ}}וֹד אָהַב דִּגּוּלִי / {{סי|טְ|2}}עָמָיו הִגִּיד לִי{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ יְשָׁרִים מַגְדִּילִי / {{סי|הַגִּידָה לִּי|10}}

{{סי|דֵּ}}עוֹת פֵּרוּק מַדָּעִי / {{סי|נֹ|2}}עַם הִזְהִיר לְיַדְּעִי{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָא לְיוֹדְעִי / {{סי|אִם לֹא תֵדְעִי|10}}

{{סי|הִ}}גַּהְתִּי אוֹר לַאֲרוּסָתִי / {{סי|בּ|2}}וֹזֶה זְרוֹעוֹ הֵבַסְתִּי{{ש}}
{{סי|הִ}}כְרַעְתִּי וְהוֹדַעְתִּי תְּבוּסָתִי / {{סי|לְסֻסָתִי|10}}

{{סי|הִ}}קְרַנְתִּי זִיו שְׁלוּחַיִךְ / {{סי|יִ|2}}שַׁרְתִּי שַׂמְתִּי לְנוּחָיִךְ{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוֹת עֲנֹק שִׂיחַיִךְ / {{סי|נָאווּ לְחָיַיִךְ|10}}

{{סי|וְ}}רוֹחֵץ הֶעֱבִיר לִהַב / {{סי|רְ|2}}בָבָה מֻדְגָּל בְּאַהַב{{ש}}
{{סי|וְ}}הִנְחִיל לְנַעַר נֶאֱהָב / {{סי|תּוֹרֵי זָהָב|10}}

{{סי|וְ}}חָפֵץ שֵׁרוּת אוֹהֲבוֹ / {{סי|בַּ|2}}סְּנֶה נִגְלָה בְּלַהֲבוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׁר בְּחוֹלַת אֲהָבוֹ / {{סי|עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ|10}}

{{סי|זִ}}קֵּר מָשׁוּל חֲמוֹר / {{סי|יִ|2}}פּוּי כֹּחוֹ לֵאמֹר{{ש}}
{{סי|זֶ}}בֶד סַמִּים שְׁמֹר / {{סי|צְרוֹר הַמֹּר|10}}

{{סי|זֶ}}רַע נִדְמָה לְעֹפֶר / {{סי|מ|2}}וֹנָיו לַשַּׁחַת עִפֵּר{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע פִּדְיוֹן וְכֹפֶר / {{סי|אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר|10}}

{{סי|חֵ}}ן אֲפַדְתִּיךְ רַעְיָתִי / {{סי|שָׁ|2}}מֵן וְטוֹב מַרְעִיתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}בַּבְתִּיךְ בְּכֶפֶל בִּרְאִיָּתִי / {{סי|הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי|10}}

{{סי|חָ}}זַרְתִּי גְמוּל לְדוֹדִי / {{סי|הַ|2}}דְּרוֹ בִּלְשׁוֹן חִדּוּדִי {{ש}}
{{סי|חִ}}בַּבְתִּי נְעִימוֹ יְדִידִי / {{סי|הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי|10}}

{{סי|טִ}}כֵּס בָּחוּר כָּאֲרָזִים / {{סי|מְ|2}}לָכִים מְגַלֶּה רָזִים{{ש}}
{{סי|ט}}וּרִים פּוֹסְלִים וְגוֹזְרִים / {{סי|קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים|10}}

{{סי|טִ}}פְטוּף נֹעַם גָּרוֹן / {{סי|עָ|2}}רַכְתִּי לְרִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר מִשְׁכָּן וְאָרוֹן / {{סי|אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן|10}}

{{סי|יִ}}רְצֶה כְּרֵיחַ נִיחוֹחִים / {{סי|יְ|2}}רוּדִים בַּסּוּגַר בְּחָחִים{{ש}}
{{סי|יְ}}לַקֵּט יְקַבֵּץ נִדָּחִים / {{סי|כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים|10}}

{{סי|יָ}}קוּם אוֹיְבָיו לִגְעַר / {{סי|רֶ|2}}גֶל יוֹם מְבֹעָר{{ש}}
{{סי|יַ}}צִּיל בָּאֵי שַׁעַר / {{סי|כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר|10}}

{{סי|כִּ}}בְּדַנִי מְשׁוֹטֵט בְּעַיִן / {{סי|רִ|2}}בְבוֹתָיו עִנְּדוּנִי זַיִן{{ש}}
{{סי|כּ}}וּוּן לֵב וְעַיִן / {{סי|הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן|10}}

{{סי|כִּ}}לְכְּלַנִי תְּמוּר אֲשִׁישׁוֹת / {{סי|וּ|2}}מִלּוּאִי מְחַזֵּק וּתְשִׁישׁוֹת{{ש}}
{{סי|כִּ}}לְּלַנִי בִּשְׁתֵּי אִשּׁוֹת / {{סי|סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת|10}}

{{סי|לִ}}בִּי בָּחַן וּדְרָשִׁי / {{סי|מֵ|2}}רֹאשׁ רֵאשִׁית הַפְרִישִׁי{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנַי יַעֲבֹר בְּרֹאשִׁי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי|10}} 

{{סי|לְ}}קַבֵּל בְּאַהַב מוֹסְרוֹתֵיכֶם / {{סי|אֻ|2}}לַּפְתִּי בְּשִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵיכֶם{{ש}}
{{סי|ל}}וֹחֵץ וְלֹא לְהִתְגָּרוֹתֵיכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}

{{סי|מָ}}נָה דָר מוֹעֲדִי / {{סי|יָ|2}}רַד וּפִלֵּג דּוֹדִי{{ש}}
{{סי|מְ}}דַלֵּג הַר לְעוֹדְדֵי / {{סי|קוֹל דּוֹדִי|10}}

{{סי|מִ}}כֹּסֶף צוּר מַחֲצָבִי / {{סי|חֲ|2}}לַל נִקְרַת מִקְצָבִי{{ש}}
{{סי|מִ}}פְעָלָם הֵלִיץ בִּי / {{סי|דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי|10}}

{{סי|נְ}}עִימוֹת נֶצַח הִגְדִּילִי / {{סי|יִ|2}}פָּה וְהִדֵּר גּוֹרָלִי{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימִים חֲבָלִים לְהַגְדִּילִי / {{סי|עָנָה דוֹדִי וְאָמַר|10}}

{{סי|נָ}}אוֹר בְּעֵת עָבַר / {{סי|הִ|2}}דְּרִי בְּטוֹב דָּבָר{{ש}}
{{סי|נִ}}בּוּל קַשׁ יֻעֲבַר / {{סי|כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר|10}}

{{סי|סִ}}גֵּר אוֹיְבַי לְקֶרֶץ / {{סי|וַ|2}}יָּרֶם קַרְנִי בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|סִ}}לֵּד מִכְּנַף הָאָרֶץ / {{סי|הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ|10}}

{{סי|ס}}וּגָה סִכְסֵךְ מְפִיגֶיהָ / {{סי|יִ|2}}סֵּד בֵּית חוֹגְגֶיהָ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹר בְּאֶתְנַנֵּי מוֹגֶיהָ / {{סי|הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ|10}}

{{סי|עִ}}לֵּק שִׁבֵּר לְגַלַּע / {{סי|גְּ|2}}רָרוֹ וְקִלְּעוֹ בְּקֶלַע{{ש}}
{{סי|עֲ}}לוּמָה בִּסְחוֹרַת סֶלַע / {{סי|יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע|10}}

{{סי|עִ}}טֵּר כְּעָב עוֹלִים / {{סי|דִּ|2}}עֵךְ עוֹפֶרֶת מְשׁוּלִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נוּ גָזֵי שְׁעוּלִים / {{סי|אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים|10}}

{{סי|פֵּ}}אוּר עִנּוּד כְּלִילִי / {{סי|לִ|2}}בְּדַנִי כִּתְּרַנִי וְהִכְלִילִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹדִי וְעֹז מִגְדָּלִי / {{סי|דּוֹדִי לִי|10}}

{{סי|פְּ}}נוֹתִי מֵהֲמוּהַּ יוֹם / {{סי|בִּ|2}}קַּשְׁתִּי פְנֵי אָיֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת מָתַי וּפִדְיוֹם / {{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם|10}}

{{סי|צֶ}}דֶק נֶאֱלַמְתִּי בְּעִכּוּבִי / {{סי|תְּ|2}}פִלָּתִי סָתַם וְעִכְּבִי{{ש}}
{{סי|צִ}}עֲרוּנִי לֵילוֹת לְעַכְּבִי / {{סי|עַל מִשְׁכָּבִי|10}}

{{סי|צַ}}עֲקָתִי תְּקוֹמֵם נָא / {{סי|וְ|2}}קַרְנוֹת צַדִּיק תְּרוֹמַמְנָה{{ש}}
{{סי|צְ}}דָקָה כְּדָבְרָךְ תְּקַיְּמֶנָּה / {{סי|אָקוּמָה נָּא|10}}

{{סי|קִ}}שּׁוּט נְכוֹחִים אֲמָרִים / {{סי|רִ|2}}שֵּׁם וְחָרַט לַשּׁוֹמְרִים{{ש}}
{{סי|קֵ}}רַבְתִּי חֲבָלִים מְשַׁמְּרִים / {{סי|מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים|10}}

{{סי|קִ}}יּוּם שְׁטָר כְּשִׂבַּרְתִּי / {{סי|הִ|2}}לַּכְתִּי קְדוֹרַנִּית וְהָשְׁבַּרְתִּי{{ש}}
{{סי|קֻ}}לַּעְתִּי וּמִלֵּב נֶעֱבַרְתִּי / {{סי|כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי|10}}

{{סי|רְ}}צוֹן בְּרָכָה אֲשִׁיתְכֶם / {{סי|וּ|2}}מִשְׁנֶה תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם {{ש}}
{{סי|רָ}}זוּ אָדוֹם סוּתְכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}

{{סי|רָ}}חַשְׁתִּי לְרַב עֲלִילָה / {{סי|בְּ|2}}עַד תּוֹר הַמַּעֲלָה{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹת רִבּוּץ מַעֲלָה / {{סי|מִי זֹאת עֹלָה|10}}

{{סי|שִׁ}}וַּנִי כְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמוֹ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבוֹ רִשְּׁמַנִי לְרוֹמְמוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תִילִים צַדִּיקִים כֻּלָּמוֹ / {{סי|הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה|10}}

{{סי|שׂ}}וּמִי בְּלֵב וְקֶרֶב / {{סי|צְ|2}}דָקוֹת מַגִּיהַּ עֶרֶב{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}כֶל זְמִירוֹת עֶרֶב / {{סי|כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב|10}}

{{סי|תֶּ}}לֶף עַל הַכְלִילוֹ / {{סי|וְ|2}}שֵׁם תִּפְאֶרֶת כִּלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}לֵּל כֵּס שֶׁלּוֹ / {{סי|אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ|10}}

{{סי|תָּ}}אַב זִקּוּק כֶּסֶף / {{סי|תָּ|2}}אַב וּפָץ לְהַכְסֵף{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכוֹ עָשׂוּי בְּכֹסֶף / {{סי|עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף|10}}

==== סילוק ====

{{הור|סימן: '''שבתי ברבי משה'''}}

{{סי|צְאֶנָה וּרְאֶינָה|10}} {{סי|שִׂ|2}}מְחַת יוֹם חֲתֻנָּה{{ש}}
{{סי|הִנָּךְ|10}} {{סי|בְּ|2}}רוּרָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה{{ש}}
{{סי|שִׁנַּיִךְ|10}} {{סי|תַּ|2}}קִּיפוֹת לְחִתּוּךְ נֶאֱמָנָה{{ש}}
{{סי|כְּחוֹט הַשָּׁנִי|10}} {{סי|יְ|2}}לִידֵי שַׁעֲשׁוּעַ שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|כְּמִגְדַּל דָּוִיד|10}} {{סי|בָּ|2}}נוּי לְתַלְפִּיּוֹת מְעוֹנָה{{ש}}
{{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ|10}} {{סי|רִ|2}}בּוּץ מְלוֹן שְׁכִינָה{{ש}}
{{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ|10}} {{סי|בְּ|2}}שָׂמִים רֹאשׁ וּלְבוֹנָה{{ש}}
{{סי|כֻּלָּךְ|10}} {{סי|יָ|2}}פָה בָּרָה כַּחַמָּה וּלְבָנָה{{ש}}
{{סי|אִתִּי|10}} {{סי|מִ|2}}לְּבָנוֹן תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}}
{{סי|לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה|10}} {{סי|שְׁ|2}}מַרְתִּיךְ כְּבָבַת עֵינָא{{ש}}
{{סי|מַה יָּפוּ|10}} {{סי|הֶ|2}}גְיוֹנַיִךְ בְּתַלְמוּד וּבְמִשְׁנָה{{ש}}
{{סי|נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ|10}} לְמֶלֶךְ מְפֹאָר בְּכָל פִּנָּה

{{סי|יָפָה|10}} כְּתִרְצָה וְנָאוָה בְּהִדּוּרִים / בָּרָה כַּנִּדְגָּלוֹת אֲיֻמָּה בַהֲדָרִים{{ש}}
{{סי|הָסֵבִּי|10}} הַשְׁלִיכִי יַהַב וּסְבָרִים / לִמְחוֹלֵל כֹּל מְכַלְכֵּל מִשְׁבָּרִים{{ש}}
{{סי|שִׁנַּיִךְ|10}} יֹאכְלוּ הַרְצָיַת פְּדָרִים / לִינַת צֶדֶק בָּהּ מַתְדִּירִים{{ש}}
{{סי|כְּפֶלַח הָרִמּוֹן|10}} וְרָדִים הֲדוּרִים / הַמְשֵׁל רַקָּתֵךְ בְּתַאַב הִדּוּרִים{{ש}}
{{סי|שִׁשִּׁים הֵמָּה|10}} בְּשִׁשָּׁה סְדָרִים / נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד לִמְסַדְּרִים{{ש}}
{{סי|אַחַת|10}} מֵעֲלָמוֹת חֲשׁוּבָה כִּתְדִירִים / יוֹנָה בַת נָדִיב הַבִּיעִי אִדּוּרִים{{ש}}
לִמְיֻסַּד עֹז מִפִּי מְאַדְּרִים / רָם וּמְנֻשָּׁא אַדִּיר בָּאַדִּירִים / הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים.

=== אופן ===

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|גַּן נָעוּל|10}} {{סי|אֻ}}שַּׁר בַּחֲצוּבֵי לְהָבִים{{ש}}
{{סי|שְׁלָחַיִךְ|10}} {{סי|בְּ}}לִקְחָם מִתְעַלְּסִים בַּאֲהָבִים{{ש}}
{{סי|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם|10}} {{סי|גִּ}}בְעַת הַלְּבוֹנָה הוֹבִים{{ש}}
{{סי|מַעְיַן|10}} {{סי|דּ}}וֹלֶה מַשְׁלִיכִים יְהָבִים

{{סי|עוּרִי|10}} {{סי|הַ}}שָּׂמָה מַעֲמַקֵּי שְׁעוּלִים / דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|בָּאתִי|10}} {{סי|וְ}}שׁוֹרַרְתִּי לְדוֹדִי הִלּוּלִים / עֹז יִסַּדְתִּי בְּיוֹנְקִים וְעוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|אֲנִי יְשֵׁנָה|10}} {{סי|זְ}}בוּדָה בְּעַתִּיקִים מְשָׁלִים{{ש}}
{{סי|פָּשַׁטְתִּי|10}} {{סי|חֻ}}קִּים שִׁלְטֵי מוֹשְׁלִים

{{סי|דּוֹדִי|10}} {{סי|טְ}}עָנַנִי בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים{{ש}}
{{סי|קַמְתִּי|10}} {{סי|יָ}}אַבְתִּי לְהַעֲרִיצוֹ בְּשִׁירִים{{ש}}
{{סי|פָּתַחְתִּי|10}} {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק בִּסְתָרִים{{ש}}
{{סי|מְצָאוּנִי|10}} {{סי|לְ}}חָצוּנִי הַבְלֵי שָׁוְא מְשַׁמְּרִים

{{סי|הִשְׁבַּעְתִּי|10}} {{סי|מְ}}רוּדִי לְדוֹדִי לְבַאֲרָה{{ש}}
{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}} {{סי|נֹ}}אַם הֱשִׁיבוּנִי בִּבְאֵרָה{{ש}}
{{סי|דּוֹדִי|10}} {{סי|סִ}}גּוּבוֹ כְּקֶרַח הַנּוֹרָא{{ש}}
{{סי|רֹאשׁוֹ|10}} {{סי|עָ}}טוּר תָּג עֲטָרָה

{{סי|עֵינָיו כְּיוֹנִים|10}} {{סי|פּ}}וֹנוֹת לְבוֹ מֻשְׁעָנִים{{ש}}
{{סי|לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם|10}} {{סי|צ}}וֹמְחוֹת וּמַצְמִיחוֹת פִּדְיוֹנִים{{ש}}
{{סי|יָדָיו|10}} {{סי|קַ}}בֵּל פְּשׁוּטוֹת כַּכְנַף רְנָנִים{{ש}}
{{סי|שׁוֹקָיו|10}} {{סי|רַ}}גְלָיו רוֹבְצִים תַּחְתּוֹנִים

{{סי|חִכּוֹ מַמְתַּקִּים|10}} {{סי|שֶׂ}}כֶל מְשָׁלִים עַתִּיקִים{{ש}}
{{סי|אָנָה הָלַךְ|10}} {{סי|שֶׁ}}הַבְטָחָתוֹ מְחַכִּים דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|דּוֹדִי|10}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת שְׁבָחוֹ מַעֲרִיצִים חֲזָקִים{{ש}}
{{סי|אֲנִי|10}} {{סי|תֹּ}}קֶף יִחוּדוֹ אֲסַפֵּר לְעֻמַּת חֲיָלֵי בְרָקִים{{ש}}
{{הור|והאופנים}}

=== זולת ===

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''שבתי בירבי משה חזק'''}}

{{סי|אֲ}}יֻמָּה נְכוֹנָה כַּשַּׁחַר / {{סי|שְׁ|2}}תוּלָה מֵרֶחֶם מִשְׁחָר / {{סי|מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר|10}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִוּוּי דָּת חָמַדְתִּי / {{סי|בְּ|2}}עֶלֶס נֶפֶשׁ יְדִידוּתִי / {{סי|אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי|10}}{{ש}}
{{סי|גִּ}}ישַׁת זְמַן עִדּוּנִי / {{סי|תֵּ|2}}כֶף עֵת חִתּוּנִי /  {{סי|לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי|10}}{{ש}}
{{סי|דְּ}}חוּפִים תַּכֶּה וְתַצְמִית / {{סי|י|2}}וֹקְשֵׁי בְּפֶה תַּרְמִית / {{סי|שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית|10}}{{ש}}
{{סי|הֵ}}יטַבְתִּי אֹמֶר לְנִסְגָּלִים / {{סי|בְּ|2}}שִׁלּוּשׁ רְגָלִים עוֹלִים / {{סי|מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים|10}}{{ש}}
{{סי|וְ}}הֶעֱמַדְתִּי בְּמַצָּעֵי הַר / {{סי|י|2}}וֹקְשֵׁי וּפוֹרְקֵי הַר / {{סי|שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר|10}}{{ש}}
{{סי|זֶ}}בֶד טוֹב אֲמָרִים / {{סי|רְ|2}}דַדְתִּיךְ בִּשְׁנֵי מוֹרִים / {{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים|10}}{{ש}}
{{סי|חֵ}}ן זִבַּדְתִּיךְ לְהִדָּשֵׁן / {{סי|בְּ|2}}פִנּוּק פַּנֵּג{{הערה|נוסח אחר: פֶּנֶק}} דָּשֵׁן / {{סי|צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן|10}}{{ש}}
{{סי|טֶ}}בַע קִבּוּץ קְהָלַיִךְ / {{סי|יֹ|2}}שֶׁר זֹהַר מַשְׂכִּילַיִךְ / {{סי|רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ|10}}{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידוּתִי כְּתָאַבְתְּ וּפָעַמְתְּ / {{סי|מְ|2}}אוּסָה כְּמָאַסְתְּ וְזָעַמְתְּ / {{סי|מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ|10}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}פִיפַת קוֹמָה קוֹמַמְתֵּךְ / {{סי|שִׁ|2}}טַּת לֶכֶת קוֹמְמִיּוּתֵךְ / {{סי|זֹאת קוֹמָתֵךְ|10}}{{ש}}
{{סי|לְ}}הוֹצִיא מִמַּסְגֵּר מְעֻלֶּה / {{סי|הַ|2}}תּוֹר נוֹרָאוֹת עוֹלֶה / {{סי|אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה|10}}{{ש}}
{{סי|מְ}}כֻתֶּרֶת כֶּתֶר טוֹב / {{סי|חֹ|2}}סֶן מַלְכֵּךְ לַחֲטֹב / {{סי|וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב|10}}{{ש}}
{{סי|נַ}}גְחָנִית מְקַצֵּץ וּמְעוֹדְדִי / {{סי|זִ|2}}כְרוֹ לְגַדֵּל בְּוִעוּדִי / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי|10}}{{ש}}
{{סי|סֻ}}כָּה הַנּוֹפֶלֶת עֲדֵה / {{סי|קֶ|2}}רֶן עֲשִׂירִית הַצְדֵּה / {{סי|לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה|10}}{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ קְרָב וּמִלְחָמִים / עֲרֹךְ נֶגֶד רוֹמִים / {{סי|נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים|10}}{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוֹד עַל גֵּאִים / לְפָאֲרָךְ נֶצַח סְלָאִים / {{סי|הַדּוּדָאִים|10}}{{ש}}
{{סי|צַ}}הֵל בְּתוֹךְ קְהָלִי / וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גִּילִי / {{סי|מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי|10}}{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ נִדּוּחַי בַּהֲבִיאֲךָ / עִמִּי בְּשׁוּבְךָ וּבוֹאֲךָ / {{סי|אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ|10}}{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹת נִיב רַחֲשִׁי / בְּעֵת בִּנּוּי מִקְדָּשִׁי{{הערה|נוסח אחר: וְלַהַג רִבּוּץ מִדְרָשִׁי}} / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי|10}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּעָה נִשְׁבַּעְתִּי לְהַנְחוֹתְכֶם / אַל תָּעִירוּ אַהֲבַתְכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה זוֹהֶרֶת הִלָּה / לְגוֹחָהּ מְפָאֶרֶת וּמְהַלְּלָה / {{סי|מִי זֹאת עֹלָה|10}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}מוּר טֶבַע חוֹתָם / בִּימִין צֶדֶק לְהִתְחַתָּם / {{סי|שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם|10}}{{ש}}
{{סי|תַּ}}אַב עֹז חוֹפְפוּהָ / מַיִם לֹא יִכְפְּפוּהָ / {{סי|וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ|10}} 

{{סי|אָחוֹת|10}} שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים {{ש}}
לְדוֹדָהּ קוֹרְאָה מִמַּעֲמַקִּים {{ש}}
{{סי|אִם|10}} נִקְבֶּצֶת מִמֶּרְחַקִּים {{ש}}
{{סי|אֲנִי|10}} רְאוּיָה לְשׁוֹבֵב כַּאֲפִיקִים 

אֲפִיקִים נָסוּ מִגַּעֲרָתֶךָ {{ש}}
עֵת אֲשֶׁר נֹף הִכִּיתָ בְּעֶבְרָתֶךָ {{ש}}
בְּצֵל יָדְךָ תְּסוֹכְכֵנוּ וּבְאֶבְרָתֶךָ {{ש}}
נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ{{ש}}
{{הור|עזרת אבותינו}}

=== מי כמכה ===

{{סי|כֶּרֶם|10}} אֵשֶׁל יָדִיד מְשַׂמֵּחַ {{ש}}
יָבֵשׁ אֻמְלָל וְעָרַב כָּל שֶׂמַח {{ש}}
{{סי|כַּרְמִי|10}} יֻונְטַע וּמִתַּחְתָּיו יִצְמַח {{ש}}
{{סי|הַיּוֹשֶׁבֶת|10}} שְׁכוּלָה אֵם הַבָּנִים תְּשַׂמַּח {{ש}}
{{הור|שירה חדשה}}

=== גאולה ===

{{הור|סימן: '''שבתי'''}}

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|10}}
:{{סי|שֶׁ}}כֶן שַׁאֲנָן נָוֶה
:{{מילת קבע|אִם}} חִלַּפְנוּ חֹק הַנִּתְוֶה
:נֻותַּנְנוּ לִמְשִׁסָּה וְזַעֲוֵה 
:בְּיַד שָׂעִיר וְקֶשֶׁת רוֹבֶה
:{{מילת קבע|וְאַתָּה}} דּוֹד נָעִים וְנָאוֶה
:{{מילת קבע|זְכֹר}} בְּרִית הַנִּשְׁוֶה 
:וְחַסְדֵי לֻקַּח מִן הַנָּוֶה 
:וּבְכֵן יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב צַוֵּה

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|10}}
:{{סי|בָּ}}נוּי כְּמוֹ רָמִים
:{{מילת קבע|אִם}} סַרְנוּ מִנִּי דֶרֶךְ תָּמִים
:מְאֹד שְׁחָקוּנוּ מַלְכֵי רוֹמִים
:{{מילת קבע|וְאַתָּה}} שׁוֹכֵן מְרוֹמִים
:{{מילת קבע|זְכֹר}} בְּרִית וְקִיּוּמִים
:וְלֹא תִּזְנַח לְעוֹלָמִים 
:שַׁכְלֵל הַתְלֵל דִּיר אוּלַמִּים
:מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|10}}
:{{סי|תֶּ}}לֶף מְסֻלֶּה בַּסַּפִּירִים
:{{מילת קבע|אִם}} גָּעַלְנוּ אִמְרֵי שְׁפָרִים
:כִּתְרוּנוּ אַבִּירֵי בָשָׁן פָּרִים
:כְּנִצְלַב נִסְחַב בָּךְ כּוֹפְרִים
:{{מילת קבע|וְאַתָּה}} דָּשׁ לִבְנַת סַפִּירִים
:{{מילת קבע|זְכֹר}} צִדְקַת שְׁנֵי עֳפָרִים 
:וְאוֹיְבִים יִתְפַּלְּשׁוּ בַּעֲפָרִים
:וְתָרִיחַ רֵיחַ כִּפּוּרִים 
:נְרָדִים עִם כְּפָרִים

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|10}}
:{{סי|יְ}}דִידוּת נֶפֶשׁ כְּלוּלָה 
:{{מילת קבע|אִם}} שָׂטַת מִבַּעֲלָהּ עֲלוּבָה כַלָּה
:נֻצְּלָה מֵעֲדִי מַכְלוּלָהּ
:{{מילת קבע|וְאַתָּה}} נוֹרָא עֲלִילָה
:{{מילת קבע|זְכֹר}} אַהֲבָה כְלוּלָה
:וּבַאֲשֶׁר נֻדְּחָה עֲשֵׂה כָלָה
:וְעַלִּיזָה תֵּשֵׁב אַלְמָנָה וּשְׁכוּלָה
:וְתָשִׂישׂ עֲלֵי יָפָה כֻלָּהּ
:כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה.&lt;noinclude&gt;

{{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:יוצרות]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lrc9161jim2e3vk5g4pi5q2yanwkaax</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אעירה שחר על דברתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733091</id>
    <revision>
      <id>3083264</id>
      <parentid>2952508</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:04:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8355" sha1="pwnx0caq2ik0clk0ur21gh44dkdpg0m" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע, '''אברהם חזק ואמץ עזרה'''}}

{{סי|אָ}}עִירָה שַּׁחַר עַל דִּבְרָתֶךָ {{ש}}
{{סי|אָ}}קִיצָה מִשְּׁנָתִי לְסַפֵּר גְּבוּרוֹתֶיךָ {{ש}}
{{סי|אַ}}שְׁכִּימָה לַבְּקָרִים לְרוֹמֵם הַדְרָתֶךָ {{ש}}
{{סי|אַ}}שְׁמוּרוֹת קִדַּמְתִּי לְהָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ

{{סי|בְּ}}סַרְעַפַּי בְּקִרְבִּי אַגִּידָה נִצְחָךְ {{ש}}
{{סי|בְּ}}עֶשְׁתּוֹנוֹת לִבִּי גֹּדֶל שְׁבָחָךְ {{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹדִי אַזְכִּירָה פִּלְאֵי כֹחָךְ {{ש}}
{{סי|בְּ}}גִילָה וּבִרְעָדָה סֶלָה אֲנַצְּחָךְ

{{סי|גְּ}}בוּרוֹתֶיךָ שְׁחָקִים מְסַפְּרִים בְּאַהֲבָה {{ש}}
{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ {{ש}}
{{סי|גְּ}}אוֹן גַּלֶּיךָ מַרְגִּיז הַיָּם וְהֶחָרָבָה {{ש}}
{{סי|גַּ}}עֲרָתְךָ מְיַבֶּשֶׁת תְּהֹם רַבָּה

{{סי|דֵּ}}עָה אַיֵּה וּלְשׁוֹן לִמּוּדִים {{ש}}
{{סי|דָּ}}רְבוֹנֵי חָכְמָה אֲנָשִׁים מְלֻמָּדִים {{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדוּק מַעֲשִׂים נוֹרָאִים וְנֶחֱמָדִים {{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ פָּעֳלָם וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים

{{סי|הֵ}}ן מִקְצָתָם אַגִּידָה וַאֲסַפֵּר {{ש}}
{{סי|ה}}וֹרוּנִי יְשִׁישִׁים וְיוֹדְעֵי סֵפֶר {{ש}}
{{סי|הֲ}}בִינוֹתִי מִדַּעְתָּם לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר {{ש}}
{{סי|הֶ}}גְיוֹן שְׁבָחָם בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר

{{סי|וְ}}טוֹב וְנָעִים בֹּקֶר לְקַדֵּם {{ש}}
{{סי|וּ}}לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ אֱלֹהֵי קֶדֶם {{ש}}
{{סי|וְ}}אָנֹכִי תוֹלַעַת תְּפִלָּתִי אֲקַדֵּם {{ש}}
{{סי|וְ}}רַחֲמֶיךָ אֲבַקֵּשׁ וְלֹא אֵרָדֵם

{{סי|זָ}}כֹר אֶזְכֹּר יְמוֹת עוֹלָם {{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ מֵעוֹלָם {{ש}}
{{סי|זָ}}ן בִּרְיוֹתֶיךָ בְּחֶסֶד כֻּלָּם {{ש}}
{{סי|זֵ}}דִים וַחֲסִידִים, וְלֹא כְּפָעֳלָם

{{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם עֹשֶׂה גְדוֹלוֹת {{ש}}
{{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת וְרַב עֲלִילוֹת {{ש}}
{{סי|ח}}וֹפֵשׂ טְמוּנוֹת וְסִתְרֵי מִפְעֲלוֹת {{ש}}
{{סי|ח}}וֹנֵן וּמַפְלִיא נוֹרָא תְהִלּוֹת

{{סי|טְ}}בוּלֵי רִגְיוֹן יְנַצְּחוּךָ נִגּוּנִים {{ש}}
{{סי|טַ}}פְסְרֵי עֲרָבוֹת יְשׁוֹרְרוּךָ רְנָנִים {{ש}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי מֶרְכָּבָה רִבְבוֹת שִׁנְאַנִּים {{ש}}
{{סי|טַ}}עַם יַמְתִּיקוּ וּבְרַעַד מִתְחַנְנִים

{{סי|י}}וֹרְדֵי הַיָּם יוֹדְעֵי נִסֶּיךָ {{ש}}
{{סי|יַ}}גִּידוּ בָאִיִּים גֹּדֶל מַעֲשֶׂיךָ {{ש}}
{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהָלִים מִבֶּטֶן עֲמוּסֶיךָ {{ש}}
{{סי|יִ}}חוּדְךָ מְיַחֲדִים בְּקֶרֶב מַכְעִיסֶיךָ

{{סי|כֹּ}}חַ גְּבוּרוֹתֶיךָ מִי יְמַלֵּל {{ש}}
{{סי|כַּ}}עֲלִילוֹתֶיךָ לְהַשְׁמִיעַ וּלְהַלֵּל {{ש}}
{{סי|כִּ}}לְיוֹתַי יִסְּרוּנִי יוֹם וָלֵיל {{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹד שִׁמְךָ לְנַצֵּחַ וּלְהַלֵּל

{{סי|לַ}}יְלָה אָקוּם אֵלֶיךָ אֶתְחַנָּן {{ש}}
{{סי|לַ}}חַשׁ צָקוּן בְּפִי אֶתְבּוֹנָן {{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתֶיךָ אֶתְלוֹנָן {{ש}}
{{סי|לַ}}חֲסוֹת בְּצֵל כְּנָפֶיךָ וּלְהִתְלוֹנָן

{{סי|מִ}}י אָנֹכִי וּמִי עַבְדֶּךָ {{ש}}
{{סי|מִ}}בְטָא שְׂפָתַי עֲרֹךְ נֶגְדֶּךָ {{ש}}
{{סי|מֻ}}בְטָח אֲנִי בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ {{ש}}
{{סי|מִ}}דָּתְךָ לִשְׁמֹעַ בָּאֵי עָדֶיךָ

{{סי|נַ}}פְשִׁי אִוִּיתִיךָ שׁוֹמֵעַ עֲתִירוֹת {{ש}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאַלְפֵי דוֹרוֹת {{ש}}
{{סי|נֹ}}שֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע עֲבֵרוֹת {{ש}}
{{סי|נָ}}א לְמַעַנְךָ נַקֵּנִי מִנִּסְתָּרוֹת

{{סי|שִׂ}}ימָה נָּא עִמְּךָ עָרְבֵנִי {{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵנִי בִימִינְךָ וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי {{ש}}
{{סי|שֹׂ}}בַע שְׂמָחוֹת פָּנֶיךָ תְסוֹבְבֵנִי {{ש}}
{{סי|ס}}וֹכְכֵנִי בְאֶבְרָתֶךָ וְלָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי

{{סי|עָ}}לֶיךָ מֵעוֹדִי הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי {{ש}}
{{סי|עֶ}}זְרָתִי הָיִיתָ אֱלֹהֵי אָבִי {{ש}}
{{סי|עֻ}}זִּי וּמָעֻזִּי רִיבָה רִיבִי {{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵנִי בְקָרְאִי וּבַצַּר תַּרְחִיבִי

{{סי|פְּ}}שָׁעַי תִּמְחֶה וְתַעֲבִיר אֲשָׁמִים {{ש}}
{{סי|פַּ}}לְּטֵנִי מֵעָוֹן וּמֵאֹדֶם כְּתָמִים {{ש}}
{{סי|פְּ}}דָעֵנִי מִשַּׁחַת וּמִגַּחֲלֵי רְתָמִים {{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאֶהְיֶה תָמִים

{{סי|צָ}}מְאָה לְךָ רוּחִי בְּקִרְבִּי {{ש}}
{{סי|צ}}וּר צָרְפָה כִּלְיוֹתַי וְלִבִּי {{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתְךָ תְּמַגְּנֵנִי צוּרִי וּמִשְׂגַּבִּי {{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקֵנִי בַּמִּשְׁפָּט וְאַל תַּעַזְבִי

{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קֹרְאֶיךָ וְדוֹרְשֶׁיךָ {{ש}}
{{סי|קֹ}}וֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ וּמְבַקְשֶׁיךָ {{ש}}
{{סי|קַ}}בְּלֵנִי בְרָצוֹן כִּי אֲבַקְשֶׁךָ {{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב תְּחִנָּתִי מִמְּעוֹן קָדְשֶׁךָ

{{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ מֵעוֹלָם {{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעִי כַּפֵּר יָדוּעַ וְנֶעְלָם {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה עָנִי חָפוּר וְנִכְלָם {{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם וְשָׂא חַטֹּאתַי כֻּלָּם

{{סי|שַׁ}}עֲרֵי תְפִלָּה פְּנִימִי וְחִיצוֹן {{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי תִּפְתַּח דַּלְתוֹתָם בְּעֶלְצוֹן {{ש}}
{{סי|שַׁ}}י כְּתָמִים מִן הַצֹּאן {{ש}}
{{סי|שָׁ}}ם אֲמָרַי יַעֲלוּ לְרָצוֹן

{{סי|תּ}}וֹדוֹת וּשְׁלָמִים וְזִבְחֵי עֵדָה {{ש}}
{{סי|תִּ}}קְרֹבֶת עוֹלָה כְּעַל מוֹקְדָה {{ש}}
{{סי|תְּ}}מוּרָתָם תְּפִלָּתִי וּתְפִלַּת הָעֲבוֹדָה {{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן כִּקְטֹרֶת בְּשָׂמִים וְקִדָּה

{{סי|אֲ}}נִי {{סי|בְּרַ}}חֲמֶיךָ שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה {{ש}}
{{סי|הֱ}}קִיצוֹתִי {{סי|מִ}}שְּׁנָתִי גְּבוֹרוֹתֶיךָ לְשַׁנְּנָה {{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ|0}}נִי {{סי|וְאַמְּצֵ|0}}נִי {{סי|עֶזְרָה|0}} הַיְשָׁנָה {{ש}}
עַצְמוֹתַי לְהַחֲלִיץ וּלְהַפְרִיחַ כַּשּׁוֹשַׁנָּה.
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>pwnx0caq2ik0clk0ur21gh44dkdpg0m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים בהנחילך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733157</id>
    <revision>
      <id>3083224</id>
      <parentid>3028621</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T17:53:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:ליאונטי בן אברהם]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3083224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5391" sha1="sv7nqaentu928ysabahxvhulys7zdob" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''ליונטי'''. בסופי המחרוזות [[עשרת הדיברות]] ומובאות אחרות מהמקרא}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים בְּהַנְחִילְךָ דָּת מוֹרָשָׁה / לְאֹם לְשִׁמְךָ מְקֻדָּשָׁהּ / אֶרֶץ רָעָשָׁה.{{ממס|תהלים סח ט}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקֶיךָ יְסוֹד רוֹפְפוּ / וּרְעָמֶיךָ הֲדוֹם הִתְרִיפוּ / אַף שָׁמַיִם נָטָפוּ.{{ממס|תהלים סח ט|שם}}{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עֲשׁוּ רְקִיעִים מִגִּיהֶיךָ / וְהָאָרֶץ הִתְרַעֲשָׁה מִשִּׂיחֶךָ / בְּהַשְׁמִיעֲךָ '''אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ'''
: &lt;b&gt;{{סי|לְי|1}}וֹם {{סי|וְ|1}}יֶרַח הַנִּקְרָא שְׁלִישִׁי / אֻמָּתְךָ {{סי|נְ|1}}חֹל {{סי|טְ|1}}כוּסָה שְׁלִישִׁי / {{סי|יִ|1}}דַּעְתָּ עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי. קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|דִּ}}כִּיתִי מָתְנֵי קָמֵיכֶם / מִן יְקוּמוּן כְּנֶגְדְּכֶם / חִוִּיתִי וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם.{{ממס|ויקרא כו יג}}{{ש}}
{{סי|הִ}}צְמַתִּי וַעַד אַבִּירִים / מִצְרַיִם צָרִים הַצּוֹרְרִים / וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים.{{ממס|שמות יט ד}}{{ש}}
{{סי|וְ}}עַתָּה קְהַל קְדוֹשַׁי וּבָנַי / הִזָּהֲרוּ בְּדַת אֱמוּנַי / '''לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי'''

{{סי|זֹ}}את זְכֹר לְשָׁמְרָה / שֵׁם קָדְשִׁי לָגוּרָה / אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא.{{ממס|דברים ו יג}}{{ש}}
{{סי|חִ}}נָּם כְּהִזָּכְרִי תִּרְעַשׁ אַרְקָא / בְּבוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה / וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי יְיָ בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה.{{ממס|ירמיהו ד ב}}{{ש}}
{{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ שְׁמִי לַשָּׁוְא פֶּן תֵּאָשֵׁם / נֶעֱקָר הוֹגֵהוּ כְּמוֹ מִתְרַשֵּׁם / '''לֹא תִשָּׂא לַשָּׁוְא אֶת שֵׁם'''

{{סי|יְ}}רֻשַּׁת זְקֵנֶיךָ אַאֲכִילֶךָ / וְאֶרֶץ צְבִי אַנְחִילֶךָ / אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ.{{ממס|ישעיהו נח יג}}{{ש}}
{{סי|כַּ}}בֵּד יוֹם מְקֻדָּשִׁי / שִׁכְלוּל מַרְגּוֹעַ חִפּוּשִׁי / עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי.{{ממס|ישעיהו נח יג|שם}}{{ש}}
{{סי|לְ}}וֵה וְהַאֲמֵן בְּמַקְדִּישׁוֹ / וּבִקְרִיאַת עֹנֶג לְאַשְּׁשׁוֹ / '''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'''

{{סי|מ}}וֹלִידֶיךָ בְּיַקֶּרְךָ מֵהוֹנֶךָ / כְּמַתְשִׁיר פְּנֵי קוֹנֶךָ / וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ.{{ממס|איוב כב כו}}{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח אֲרִיכוּת יָמִים / תְּבַלֶּה בְטוֹב טְעָמִים / וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים.{{ממס|דברים כב ז}}{{ש}}
{{סי|שֹׂ}}בַע שְׂמָחוֹת לְהַאֲסִימֶךָ / לְמַעַן יִרְבּוּ יָמֶיךָ  / '''כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'''

{{סי|עֲ}}מִיתְךָ מֵעֲרֹף בְּרֶצַח / הִזְהִיר אָיֹם בְּפֶצַח / עָנָה '''לֹא תִּרְצָח'''{{ש}}
{{סי|פְּ}}תָיוּת הַמַּזְעֶמֶת אַף / עֲצָבִים גְּנוּבִים מִלִּשְׁאַף / פִּקֵּד '''לֹא תִּנְאָף'''{{ש}}
{{סי|צ}}וֹדֵי נְפָשׁוֹת לַעֲנֹב / עֲמָלָם מִיָּדָם לִקְנֹב / עִמָּם '''לֹא תִגְנֹב'''

{{סי|קִ}}רְקוּשׁ תַּהְפּוּכוֹת מֵהַבִּיעֶךָ / קָדוֹשׁ צִוָּה לְהוֹדִיעֶךָ / '''לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֶךָ'''{{ש}}
{{סי|רְ}}גִינַת כָּל שֶׁתָּמֹר / שָׁמוֹר לַעֲשׂוֹת וְלִלְמֹד / צִוָּה '''לֹא תַחְמֹד'''{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי צָרַח לְהַשְׁמִיעֶךָ / שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ הַמַּגִּיעֶךָ / '''לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ'''
: &lt;b&gt;{{סי|תְּ}}רָקוֹ בְּרָקוֹ אֲרָקוֹ / סִדְּקוֹ עִזְּקוֹ תְּרוּקוֹ / חֻקּוֹ עוֹשְׁקוֹ לַחֲשׁוּקוֹ. קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:ליאונטי בן אברהם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sv7nqaentu928ysabahxvhulys7zdob</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ברית - שש אנכי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733238</id>
    <revision>
      <id>3083297</id>
      <parentid>3082307</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:58:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4505" sha1="ayml15hbngzcsw4d3msvhf6muvpks8y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= 
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = 
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = 
| מנהגים =
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל (בר אברהם הלוי חזק)'''}}

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק {{ר1}}
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ

{{סי|שָׂ}}שׂ אָנֹכִי הָאֵל בְּאִמְרָתֶךָ {{ש}}
וּכְעַל כָּל הוֹן שַׂשְׂתִּי בְּעֵדוֹתֶיךָ {{ש}}
צוֹפוֹת עֵינַי תָּמִיד לִישׁוּעָתֶךָ {{ש}}
שְׁלַח רְצוּצִים חָפְשִׁי כְּדָת בְּרִיתֶךָ
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|מַ}}הֵר לְהָבִיא שְׁנַת גְּאוּלִים {{ש}}
וְתָחִישׁ הַמַּרְאֶה לְהַדְרִיךְ בַּנְּעָלִים {{ש}}
כְּאָז מִקֶּדֶם בְּעָבְרְךָ בֵּין גַּלִּים {{ש}}
וּזְכֹר לָנוּ כִּי הָיוּ מוּלִים
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|וְ}}אַתָּה כְּהוֹרַשְׁתָּ עַמְּךָ מִפְּנֵי צָרִים {{ש}}
גַּלּוֹתָ מֵהֶם חֶרְפַּת מִצְרַיִם {{ש}}
צִוִּיתָ לָמוּל וְלִפְרֹעַ עָרְלַת בְּשָׂרָם {{ש}}
כָּאָמוּר עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צוּרִים
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|אֲ}}דָנֶיךָ הִטְבַּעְתָּ בַּל יִמּוֹטוּ סֶלָה {{ש}}
בְּתוֹרָתְךָ וּבְדַם הַמִּילָה {{ש}}
חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ תְּלוּלָה {{ש}}
בְּיוֹם בְּרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|לְ}}עַמְּךָ פְּדוּת תָּחִישׁ מִמְּלוֹנִים {{ש}}
זָכֹר תִּזְכֹּר לָמוֹ בְּרִית רִאשׁוֹנִים {{ש}}
פְּדֵם וְהַצִּילֵם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים {{ש}}
מִשֶּׁלֶג כָּל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֶזְרָח {{ש}}
בְּרִית יְחִידוֹ הָלַךְ בְּמִישׁוֹר אֹרַח {{ש}}
בְּרִית יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּרַח {{ש}}
וּבְרִית הַלֵּוִי אֲשֶׁר מַטֵּהוּ פָרַח
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

הַבֵּט לַבְּרִית וְאַל תִּשְׁכָּחֵהוּ {{ש}}
וְהָיָה הַדָּם לְאוֹת בִּבְשָׂרֵהוּ {{ש}}
וְשׁוּב מֵחֲרוֹן אַפְּךָ לְרַחֲמֵהוּ {{ש}}
כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא
{{רפרן|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים {{ש}}
וְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים {{ש}}
אֲשֶׁר כָּרַתָּ לְנֶאֱמָנִים {{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
{{רפרן|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג פוזנא]]
[[קטגוריה:סליחות לברית מילה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ayml15hbngzcsw4d3msvhf6muvpks8y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733281</id>
    <revision>
      <id>3083195</id>
      <parentid>3083161</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:44:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3965" sha1="8w7xv8lhqsknglgj1su7dpjorf58rdr" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ{{צבע גופן|אפור| {{כתב עילי|(סדר העבודה)}}}}
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.{{צבע גופן|אפור| {{כתב עילי|(ברכת ברוך ה' לעולם)}}}}}}
{{סוף}}
* הפיוט '''[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]''' כפי הנראה הוא המשכו של פיוט זה.

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>8w7xv8lhqsknglgj1su7dpjorf58rdr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083201</id>
      <parentid>3083195</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:51:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3083201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3958" sha1="1bsz13z5mkttxna3lpkf08mpgxarow8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ{{צבע גופן|אפור| {{כתב עילי|(סדר העבודה)}}}}
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.{{צבע גופן|אפור| {{כתב עילי|(ברכת ברוך ה' לעולם)}}}}}}
{{סוף}}
* הפיוט '''[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]''' הוא כנראה המשכו של פיוט זה.

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>1bsz13z5mkttxna3lpkf08mpgxarow8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בת ברורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733370</id>
    <revision>
      <id>3083234</id>
      <parentid>2954741</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:29:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1412" sha1="5yfs6wy65l7uu1chim7bc44i0m7vi59" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אלעזר'''}}

בַּת בְּרוּרָה / נָאוָה וּשְׁחוֹרָה / הַאֲזִינִי וְשִׁמְעִי תוֹרָה
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}
{{סי|אָ}}דוֹן יָרַד / בְּיוֹם הַמּוֹרָד / כָּל הָעָם הָחְרַד
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}
{{סי|לְ}}דַבֵּר לְעָנָו / מִמְּעוֹנָיו / אָז הֻקְרַן עוֹר פָּנָיו
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}
{{סי|עָ}}לָה אֶל הָאֱלֹהִים / בְּעַד כְּמֵהִים / בִּמְקוֹם גְּבֹהִים
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}
{{סי|זֵ}}ר הִנְזִירָם / לְהַכְתִּירָם / בְּיַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}
{{סי|רַ}}עַם לְהַרְעִים / בְּקוֹל הַנָּעִים / לְעוֹשִׂים וְשׁוֹמְעִים
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>5yfs6wy65l7uu1chim7bc44i0m7vi59</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ברית - בקר ערכתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733693</id>
    <revision>
      <id>3083296</id>
      <parentid>3082874</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:57:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4841" sha1="eycxgi0maneg2fdjvpd32hlsdcipc8r" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק {{ר1}}
וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק {{ר1}}
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{הור|סימן: '''בנימין חזק''' (בן אברהם מן הענוים)}}

{{סי|בֹּ}}קֶר עָרַכְתִּי וָאֶקְרָאֶה {{ש}}
עָדֶיךָ כֹּל צוֹפֶה וְרוֹאֶה {{ש}}
עַם נִדְכֶּה וְנִלְאֶה {{ר1}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה{{ממס|ישעיהו סג טו}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|נ}}וֹשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ {{ש}}
אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ {{ש}}
וְיָבִין עַם קְדוֹשֶׁיךָ {{ר1}}
כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ{{ממס|תהלים ט יא}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|י}}וֹשְׁבֵי בְּצוֹם עִנּוּיֵיהֶם {{ש}}
נָא אַל תָּשֵׁב רֵיקָם פְּנֵיהֶם {{ש}}
כִּי לְךָ תּוֹלִים עֵינֵיהֶם {{ר1}}
כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם{{ממס|תהלים קכג ב}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|מַ}}לֵּט מֵחֵץ שָׁנוּן {{ש}}
עַם הַסָּכוּף וְהָאָנוּן {{ש}}
וְהַסְכֵּת מֵהֶם תַּחֲנוּן {{ר1}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן{{ממס|שמות לד ו}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|י}}וֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ {{ש}}
בְּהוֹשִׁיעֲךָ עַם בְּרוּכֵי יְיָ {{ש}}
נָא יִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵּי יְיָ {{ר1}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ{{ממס|תהלים לה כז}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|נְ}}טַשְׁתָּנוּ בְּזַעְמֶךָ {{ש}}
כִּי נִאַצְנוּ לְעֻמֶּךָ {{ש}}
נָא יִתְגַלְגְּלוּ רַחֲמִים מֵעִמֶּךָ {{ר1}}
כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|ח}}וּשָׁה לְהוֹשִׁיעַ {{ש}}
וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ {{ש}}
כִּי אַתָּה רַב וּמוֹשִׁיעַ {{ר1}}
מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|זְ}}כֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם {{ש}}
אֲשֶׁר גָּאַלְתָּ מִימֵי קֶדֶם {{ש}}
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם {{ר1}}
מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם{{ממס|דברים לג כז}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{סי|קָ}}רֵב קֵץ חֶזְיוֹן {{ש}}
לִמְחַכֶּיךָ אֵל עֶלְיוֹן {{ש}}
וְתָשִׁיב שְׁבוּת אַפִּרְיוֹן {{ר1}}
שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן{{ממס|ישעיהו לד ח}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>eycxgi0maneg2fdjvpd32hlsdcipc8r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ברית אזרחי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733694</id>
    <revision>
      <id>3083290</id>
      <parentid>2999936</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:50:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4110" sha1="ee5a5z9zdmq0oa7yuwdn58cfhgkq8xh" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק{{ר1}}
וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק{{ר1}}
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{הור|סימן: '''בנימן''' (בן אברהם מן הענוים)}}

זְכֹר {{סי|בְּ}}רִית אֶזְרָחִי וּבְרֹגֶז רַחֵם {{ש}}
וּרְאֵה בְּעָנִי בָנָיו מִצָּרָתָם לְהַרְוִיחֵם{{ש}}
וּפְקֹד אוֹתָם לִמְחוֹז חֶפְצָם לְהַנְחֵם{{ר1}}
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם.{{ממס|שמות לב יב}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|נֶ}}עְקָד אֲשֶׁר בְּיִרְאָתְךָ הוּקָם{{ש}}
וּרְאֵה יְלָדָיו הָעֲשׁוּקִים וּשְׁמַע זַעֲקָם{{ש}}
וּפְקֹד בְּאַפֶּךָ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹיְבֵיהֶם נָקָם{{ר1}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם.{{ממס|תהלים עט יב}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|יָ}}סַד אֶבֶן בְּשַׁעַר הַשָּׁמַיִם{{ש}}
וּרְאֵה רִגְשַׁת מְרֵעִים כִּשְׁאוֹן מַיִם{{ש}}
וּפְקֹד רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם הֶחֱרִיבוּהוּ פַּעֲמַיִם{{ר1}}
שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם.{{ממס|תהלים פ טו}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|מִ}}סְפָּר רֹבַע יִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִים{{ש}}
וּרְאֵה בְצָרָתָם עֵינֵיהֶם לְךָ נוֹשְׂאִים{{ש}}
וּפְקֹד הֲמוֹנָם לְקַבְּצֵם מִבֵּין הַגּוֹיִם{{ר1}}
הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים.{{ממס|תהלים צד ב}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|נִ}}מְשְׁכוּ אַחֲרֶיךָ בִּישִׁימוֹן בְּהַנְחוֹתֶךָ{{ש}}
וּרְאֵה יְדִידִים הִתְנַדְּבוּ לְקַבֵּל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
וּפְקֹד מְהֵרָה שְׁאֵרִיתָם הַמַּחֲזִיקִים בִּבְרִיתֶךָ{{ר1}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ.{{ממס|ישעיהו סג יז}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|חֶ}}רְפַּת חוֹרְפֶיךָ תָּמִיד בְּמִלֵּיהֶם{{ש}}
וּרְאֵה {{סי|זָ}}רִים נִאֲצוּ שִׁמְךָ בְּהַבְלֵיהֶם{{ש}}
וּפְקֹד {{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם בָּהֶם וּבֶאֱלִילֵיהֶם{{ר1}}
הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם.{{ממס|תהלים כח ד}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>ee5a5z9zdmq0oa7yuwdn58cfhgkq8xh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083300</id>
      <parentid>3083290</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T21:03:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4122" sha1="b49tqh3skm2s1wyknudgyrr08a5agyy" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק{{ר1}}
וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק{{ר1}}
וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב
{{רפרן|הזחה=2|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

{{הור|סימן: '''בנימן''' (בן אברהם מן הענוים)}}

זְכֹר {{סי|בְּ}}רִית אֶזְרָחִי וּבְרֹגֶז רַחֵם {{ש}}
וּרְאֵה בְּעָנִי בָנָיו מִצָּרָתָם לְהַרְוִיחֵם{{ש}}
וּפְקֹד אוֹתָם לִמְחוֹז חֶפְצָם לְהַנְחֵם{{ר1}}
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם.{{ממס|שמות לב יב}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|נֶ}}עְקָד אֲשֶׁר בְּיִרְאָתְךָ הוּקָם{{ש}}
וּרְאֵה יְלָדָיו הָעֲשׁוּקִים וּשְׁמַע זַעֲקָם{{ש}}
וּפְקֹד בְּאַפֶּךָ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹיְבֵיהֶם נָקָם{{ר1}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם.{{ממס|תהלים עט יב}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|יָ}}סַד אֶבֶן בְּשַׁעַר הַשָּׁמַיִם{{ש}}
וּרְאֵה רִגְשַׁת מְרֵעִים כִּשְׁאוֹן מַיִם{{ש}}
וּפְקֹד רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם הֶחֱרִיבוּהוּ פַּעֲמַיִם{{ר1}}
שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם.{{ממס|תהלים פ טו}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|מִ}}סְפָּר רֹבַע יִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִים{{ש}}
וּרְאֵה בְצָרָתָם עֵינֵיהֶם לְךָ נוֹשְׂאִים{{ש}}
וּפְקֹד הֲמוֹנָם לְקַבְּצֵם מִבֵּין הַגּוֹיִם{{ר1}}
הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים.{{ממס|תהלים צד ב}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|נִ}}מְשְׁכוּ אַחֲרֶיךָ בִּישִׁימוֹן בְּהַנְחוֹתֶךָ{{ש}}
וּרְאֵה יְדִידִים הִתְנַדְּבוּ לְקַבֵּל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
וּפְקֹד מְהֵרָה שְׁאֵרִיתָם הַמַּחֲזִיקִים בִּבְרִיתֶךָ{{ר1}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ.{{ממס|ישעיהו סג יז}}
{{רפרן|הזחה=2|וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

זְכֹר {{סי|חֶ}}רְפַּת חוֹרְפֶיךָ תָּמִיד בְּמִלֵּיהֶם{{ש}}
וּרְאֵה {{סי|זָ}}רִים נִאֲצוּ שִׁמְךָ בְּהַבְלֵיהֶם{{ש}}
וּפְקֹד {{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם בָּהֶם וּבֶאֱלִילֵיהֶם{{ר1}}
הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם.{{ממס|תהלים כח ד}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}

[[קטגוריה:פיוטי זכור ברית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>b49tqh3skm2s1wyknudgyrr08a5agyy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בקר אערך לך ואצפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733726</id>
    <revision>
      <id>3083293</id>
      <parentid>3082869</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:52:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6935" sha1="33o5k3wqzk0cxb41avjizqxwe7opqhc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''בנימן בר אברהם''' (מן הענוים)}}
{|
|{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|אֶ}}עֱרֹךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה לְעֵת מַרְפֵּא וּפִדְיוֹם
|-
| ||{{סי|בֹּ|1}}קֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי נוֹרָא וְאָיֹם
|-
| ||{{סי|בַּ}}הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ אֲנַחְנוּ מַחְשִׁים וְחִכִּינוּ עַד יוֹם –
|-
| ||{{שמאל|הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת {{מילת קבע|הַבֹּקֶר}}}}||{{ממס|שמות יט טז}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|גַּ}}שְׁתִּי בְּתַחֲנוּן, זְכֹר צִדְקַת אֵיתָן וּמִפְעָלוֹ
|-
| ||{{סי|נִ|1}}בְחַר לָשֶׁבֶת בְּצִלְּךָ וְנִתְנַסָּה בְּעֶשֶׂר לְהוֹעִילוֹ
|-
| ||{{סי|דָּ}}ת הָעֲשִׂירִית בִּיחִידוֹ נִסִּיתוֹ וַתֹּאמֶר לוֹ
|-
| ||{{שמאל|וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ {{מילת קבע|בַבֹּקֶר}}}}||{{ממס|שמות לד ב}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|ה}}וֹדַעְתִּי וְצִוִּיתִי אוֹר הַשַּׁחַר בִּמְקוֹמוֹ
|-
| ||{{סי|יָ|1}}צַרְתִּי לִכְבוֹדִי חֶלְדִּי בִּימִין רוֹמֵמָה לַהֲקִימוֹ
|-
| ||{{סי|וָ}}אֶבְחַר פְּרִי בִטְנְךָ קָרְבָּן טָהוֹר לְהַשְׁלִימוֹ
|-
| ||{{שמאל|אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה {{מילת קבע|בַבֹּקֶר}}}}||{{ממס|במדבר כח ד}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|זֹ}}הַר אוֹר כְּהִשְׁגִּיחַ וּבְרַק בַּרְקַאי בְּחֶבְרוֹן
|-
| ||{{סי|מִ|1}}מִּזְרַח הֵעִיר, צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ בְּכִשְׁרוֹן
|-
| ||{{סי|חִ}}בָּה יְתֵרָה קִלְקְלָה שׁוּרַת גְּדֻלָּה וְיִתְרוֹן
|-
| ||{{שמאל|וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם {{מילת קבע|בַּבֹּקֶר}}}}||{{ממס|בראשית יט כז}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|טָ}}הֳרוֹ כְּהִקְרִין וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ לֵאוֹר 
|-
| ||{{סי|נִ|1}}הוּג דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים מוֹרִיָּה לִתְאֹר
|-
| ||{{סי|י}}וֹם הַשְּׁלִישִׁי מָצְאוּ מְקוֹם הַמְּנוּחָה, וּכְאוֹר –
|-
| ||{{שמאל|בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ {{מילת קבע|בֹּקֶר}}}}||{{ממס|ש&quot;ב כג ד}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|כְּ}}הַגִּיעוֹ הַר הַמֹּר בִּגְזֵרַת מָעוֹז וּמַחְסֶה
|-
| ||{{סי|בָּ|1}}נָה מִזְבַּח הָעוֹלָה וּמַעֲרֶכֶת אֵשׁ יַעֲשֶׂה
|-
| ||{{סי|לְ}}הוֹרוֹ יַעֲנֶה הִנֵּה הָאֵשׁ וְאַיֵּה הַשֶּׂה –
|-
| ||{{שמאל|הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה {{מילת קבע|בַבֹּקֶר}}}}||{{ממס|שמות כט לט}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|מַ}}אֲכֶלֶת אָחַז כְּעֹלַת כָּלִיל לְחַטְּאֵהוּ
|-
| ||{{סי|רֶ|1}}גֶשׁ אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ אֵל נָא רְפָאֵהוּ
|-
| ||{{סי|נְ}}דָבוֹת הִרְעִיפוּ שָׁמַיִם טַל אוֹרוֹת לְהַחֲיֵהוּ
|-
| ||{{שמאל|מַרְאֵה הָעֶרֶב {{מילת קבע|וְהַבֹּקֶר}}}}||{{ממס|דניאל ח כו}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|סִ}}בַּרְתִּי רַחֲמֶיךָ אֱלֹהֵי קֶדֶם מְעוֹנַי
|-
| ||{{סי|אֶ|1}}פְרוֹ יֵרָאֶה לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאֵיתָנַי
|-
| ||{{סי|עֵ}}רֶךְ פְּגִיעָתִי יִהְיֶה לְרָצוֹן לַייָ
|-
| ||{{שמאל|עֹלַת {{מילת קבע|הַבֹּקֶר}}}}||{{ממס|במדבר כח כג}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|פָּ}}נֶיךָ בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי
|-
| ||{{סי|בְּ|1}}עָבְרְךָ עַל פְּשָׁעַי בְּמֹאזְנִי צֶדֶק לְדָרְשִׁי
|-
| ||{{סי|צ}}וּר יִשְׁעִי וְאוֹרִי בְּיָדְךָ רוּחִי וְנַפְשִׁי
|-
| ||{{שמאל|לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים {{מילת קבע|לַבֹּקֶר}}}}||{{ממס|תהלים קל ו}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|קְ}}רָאתִיךָ וְלֹא אֶחֱשֶׁה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי
|-
| ||{{סי|רִ|1}}נָּתִי תֵחָשֵׁב קְטֹרֶת וְזִבְחֵי שְׁלָמִים קוֹלִי
|-
| ||{{סי|רְ}}צֵה בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלַּת חִין פִּלּוּלִי
|-
| ||{{שמאל|כְּמִנְחַת {{מילת קבע|הַבֹּקֶר}}}}||{{ממס|שמות כט מא}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|שׁ}}וּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל
|-
| ||{{סי|הֱ|1}}יֵה סִתְרֵנוּ מִצָּר וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל
|-
| ||{{סי|שְׁ}}מַע טוֹב בְּשׂוֹרָתָךְ אֶל בֵּית יַעֲקֹב וְאֶל – 
|-
| ||{{שמאל|כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר {{מילת קבע|בֹּקֶר}}}}||{{ממס|במדבר טז ה}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
||{{מילת קבע|בֹּקֶר}}{{רווח}}|| {{סי|תָּ}}אִיר עֵינֵינוּ כְּלָיוֹת בּוֹחֵן וְחוֹקֵר
|-
| ||{{סי|מֵ|1}}אֵימַת דִּין פְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִידֵי עֵקֶר
|-
| ||{{סי|תְּ}}חִנַּת קוֹלֵנוּ וַאֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ בֹּקֶר
|-
| ||{{שמאל|תִּשְׁמַע קוֹלִי {{מילת קבע|בֹּקֶר}}}}||{{ממס|תהלים ה ד}}
|}
[[קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>33o5k3wqzk0cxb41avjizqxwe7opqhc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כי אנו עמך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733980</id>
    <revision>
      <id>3083326</id>
      <parentid>2998804</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T07:04:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4264" sha1="kv0dszn01xs78kt9mdpdh4lzwg64kkp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.
&lt;/noinclude&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|כִּי {{מילת קבע|אָֽנוּ}} עַמֶּֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} אֱלֹהֵֽינוּ | {{מילת קבע|אָֽנוּ}} בָנֶֽיךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} אָבִֽינוּ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{מילת קבע|אָֽנוּ}} עֲבָדֶֽיךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} אֲדוֹנֵֽנוּ{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{מילת קבע|אָֽנוּ}} קְהָלֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} חֶלְקֵֽנוּ{{ש}}
{{מילת קבע|אָֽנוּ}} נַחֲלָתֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} גוֹרָלֵֽנוּ}}}} | {{מילת קבע|אָֽנוּ}} צֹאנֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} רוֹעֵֽנוּ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{מילת קבע|אָֽנוּ}} כַרְמֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=נוֹטְרֵֽנוּ|מערבי=שׁוֹמְרֵֽנוּ}} | {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי= {{מילת קבע|אָֽנוּ}} נַחֲלָתֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} חֶלְקֵֽנוּ}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי={{מילת קבע|אָֽנוּ}} פְעֻלָּתֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} יוֹצְרֵֽנוּ}}}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{מילת קבע|אָֽנוּ}} קֹוֶֽיךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} מוֹשִׁיעֵֽנוּ}} | {{מילת קבע|אָֽנוּ}} פְעֻלָּתֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} יוֹצְרֵֽנוּ}}}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{מילת קבע|אָֽנוּ}} רַעְיָתֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} דוֹדֵֽנוּ}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{מילת קבע|אָֽנוּ}} סְגֻלָּתֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אֱלֹהֵֽינוּ|מערבי=קְרוֹבֵֽנוּ}} | {{מילת קבע|אָֽנוּ}} עַמֶּֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} מַלְכֵּֽנוּ}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{מילת קבע|אָֽנוּ}} רַעְיָתֶֽךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} דוֹדֵֽנוּ}} | {{מילת קבע|אָֽנוּ}} מַאֲמִירֶֽיךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} מַאֲמִירֵֽנוּ}}}}{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי={{מילת קבע|אָֽנוּ}} מַאֲמִירֶֽיךָ {{מילת קבע|וְאַתָּה}} מַאֲמִירֵֽנוּ{{ש}}}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|למנהג פרנקפורט מדלגים:}}{{ש}}}}
{{מילת קבע|אָֽנוּ}} עַזֵּי פָנִים {{מילת קבע|וְאַתָּה}} רַחוּם וְחַנּוּן{{ש}}
{{מילת קבע|אָֽנוּ}} קְשֵׁי עֹֽרֶף {{מילת קבע|וְאַתָּה}} אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם{{ש}}
{{מילת קבע|אָֽנוּ}} מְלֵאֵי עָו‍ֺן {{מילת קבע|וְאַתָּה}} מָלֵא רַחֲמִים{{ש}}
{{מילת קבע|אָֽנוּ}} יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר {{מילת קבע|וְאַתָּה}} הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kv0dszn01xs78kt9mdpdh4lzwg64kkp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהי ישענו נוראות מאוים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734101</id>
    <revision>
      <id>3083272</id>
      <parentid>3083136</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:18:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10770" sha1="hsl9pegrcbbarkdoctn76quncvrqmw9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אלהי ישענו נוראות מאוים
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת תשובה
| מחבר = [[מחבר:רבי מנחם בן יעקב|ר' מנחם בן יעקב]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = מנחם ברבי יעקב בן שלמה חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-4456}}
| מנהגים = נאמר בוורמייזא בשבת שובה (בשאר קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים {{צ|[[אור עולם קראו]]}}).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''מנחם ברבי יעקב בן שלמה חזק'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ נוֹרָאוֹת מְאֻיָּם / {{סי|א}}וֹת מֵרְבָבָה דָּגוּל וּמְסֻיָּם / מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם.{{ממס|תהלים סה ו}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}אוֹתוֹתָיו יוֹשְׁבֵי קְצָוֹת מְאֻיָּמִים / {{סי|בִּ}}שְׁמוֹ בְּטוּחִים כָּל מְפָרְשֵׁי יַמִּים / שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים.{{ממס|תהלים סה ח}}{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוֹל כֹּחַ וּמוֹרֶה אָרְחוֹ / {{סי|גּ}}וֹבֶה שֶׁלּוֹ וּמַאֲרִיךְ רוּחוֹ / הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ.{{ממס|איוב לו כב}}
{{רפרן|{{סי|מְ|1}}קוֹר {{סי|נ|1}}וֹזְלִים {{סי|חַ|1}}יִּים {{סי|מִ|1}}קְוֵה רְחִיצָתִי / {{סי|מַ|1}}עְיָנָךְ {{סי|נַ|1}}קֵּה {{סי|ח|1}}וֹבוֹת {{סי|מְ|1}}עִילָתִי / הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי.{{ממס|מ&quot;ב ה יב}} לִפְנֵי קָדוֹשׁ}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ לְחַטָּאִים הוֹרֵיתָ לְהַסְלֵל / {{סי|דַּ}}כָּאִים הִקְדַּמְתָּ צֳרִי לְעוֹלֵל / בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל.{{ממס|תהלים צ ב}}{{ש}}
{{סי|ה}}וֹפַעְתָּ נִבְרָא בִּשְׁנֵי יְצָרָיו / {{סי|הַ}}בְהֵב כִּנְעֹרֶת מַרְבֶּה הִרְהוּרָיו / וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו.{{ממס|קהלת ט טז}}{{ש}}
{{סי|וִ}}עַדְתְּ סַמְמָנֶיךָ מָעוֹז וּמִגְדָּל / {{סי|וְ}}הִזְהַרְתָּ אֶל טוֹב לְהַטּוֹת בְּדָל / אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל.{{ממס|תהלים מא ב}}
{{רפרן|{{סי|מֵ|1}}עֵת {{סי|נֶחֱ|1}}רַב {{סי|מְ|1}}עוֹן נוֹרָא / {{סי|מֵ|1}}אָז {{סי|נֶחְ|1}}שְׁבוּ {{סי|מְ|1}}דֻכְּאֵי לֵב תְּשׁוּרָה / זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים נא יט}} קָדוֹשׁ}}

{{סי|זֵ}}כֶר שׁוֹפָר בַּעֲלוֹת רוּמָה / {{סי|זָ}}עוּ עַם וָעִיר בִּמְהוּמָה / וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה.{{ממס|ש&quot;א יד טו}}{{ש}}
{{סי|חָ}}פֵץ בַּחַיִּים מֵאָוֶן לְהָשֵׁב / {{סי|חֶ}}רְדַּת קוֹל נָתַן לְנַשֵּׁב / וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב.{{ממס|ישעיהו כא ז}}{{ש}}
{{סי|טְ}}כוּסֵי פֹּעַל מֵעָוֹן להטהרה / {{סי|ט}}וֹב יִעֲדָם יוֹם סְלִיחָה וְכַפָּרָה / כִּי גָדוֹל יוֹם יְיָ וְנוֹרָא.{{ממס|יואל ב יא}}
{{רפרן|{{סי|מְ|1}}רוֹמָם {{סי|נ|1}}וֹרָא {{סי|חֵ|1}}שֶׁק חֶבְלוֹ / {{סי|מַ|1}}זְהִירָם מִכֶּסֶא לָשׁוּב לוֹ / נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ.{{ממס|יואל ב יא}} קָדוֹשׁ}}

{{סי|יֵ}}חָשֵׁב לְשָׁבִים זִבְחֵי הַקְרָבָה / {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ נְדָבָה / הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ לִקְרָאתְךָ נְכוֹנְנָהּ / {{סי|כַּ}}פָּרַת דְּבָרִים לְהַרְצוֹתְךָ בִּתְחִנָּה / כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה.{{ממס|תהלים נא יח}}{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ יִדְרְשׁוּן כָּל הַנִּשְׁאָלִים / {{סי|לְ}}הוֹרוֹתָם דְּבָרִים וּלְהָסִיר מִכְשׁוֹלִים / הֲיִרְצֶה יְיָ בְּאַלְפֵי אֵילִים.{{ממס|מיכה ו ז}}
{{רפרן|{{סי|מְ|1}}אֹד {{סי|נֶ|1}}הְדָּר {{סי|חָ|1}}סִיד {{סי|מַ|1}}עֲלוֹתָיו נִתְנָאָה / מִתְקָרֵב בְּהַרְצָאָה מִתּוֹרָה וּנְבוּאָה / שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה.{{ממס|דברים י יב}} קָדוֹשׁ}}

{{סי|מ}}וֹרֶה חֵץ כּוֹר אוֹ כֹּרַיִם מַעֲבִירֵהוּ / {{סי|מ}}וֹדֶה וְשָׁב לְכִסֵּא כָבוֹד יְקָרְבֵהוּ / וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נה ז}}{{ש}}
{{סי|נִ}}כְשָׁלִים וְכוֹפְרִים מְקֻבָּלִים לְהִתְקָרְבָה / {{סי|נִ}}רְפָּאִים וְנֶאֱהָבִים בְּעָזְבָם מְשׁוּבָה / נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ג מ}}{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ תְּפִלַּת רְחוֹקִים וּמִתְקָרְבִים מֻנְעֶמֶת / {{סי|סֶ}}גֶל קִרְבָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ מֻקְדֶּמֶת / עֲתִירַת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג ו}}
{{רפרן|{{סי|בְּ|1}}צִלָּךְ {{סי|רַבֵּ|1}}ץ {{סי|י|1}}וֹרְדֵי פְלָאִים / {{סי|יֵעָ|1}}רְבוּ {{סי|קָ|1}}רְבְּנוֹתָם {{סי|בְּ|1}}הַתִּירָךְ נִכְלָאִים / וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם.{{ממס|תהלים נא כ}} קָדוֹשׁ}}

{{סי|עִ}}מְּךָ הַסְּלִיחָה לְהִוָּרֵא מֻפְקֶדֶת אֶצְלָךְ / {{סי|ע}}וֹזְבִים וּמִתְוַדִּים לְרַחֵם שְׁבִילָךְ / וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ.{{ממס|דה&quot;א כט יג}}{{ש}}
{{סי|פְּ}}רִישׁוּתָךְ רַבָּה לִסְגֹּר וּלְהַרְחִיק אַפַּיִם / {{סי|פְּ}}קִידִים עַד טְרוּדִים פָּתוֹחַ דְּלָתַיִם / נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם.{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}}
{{סי|צִ}}מְחֵי אָבוֹת לֹא תֵבוֹשׁוּ בְּשׁוּבְכֶם / {{סי|צ}}וּר יִשְׂרָאֵל מְשִׁיבְכֶם וְהוּא אֲבִיכֶם / בָּנִים אַתֶּם לַייָ אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|דברים יד א}}
{{רפרן|{{סי|בְּנִ|1}}י {{סי|שְׁ|1}}מַע {{סי|לְמִ|1}}לּוּלַי {{סי|הַ|1}}טֵּה אָזְנֶךָ / בּוֹרֵא רִבּוֹן יְרָא יוֹצֶרְךָ וְקוֹנֶיךָ / הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ.{{ממס|דברים לב ו}}  קָדוֹשׁ}}

{{סי|קְ}}שֹׁב קוֹל קוֹרֵא מַזְהִירְךָ בְּקִשּׁוּב / {{סי|קַ}}יִן קִבַּלְתִּי הֲתִגָּרַע מִמֶּנּוּ בְּחִשּׁוּב / אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל אֵלַי תָּשׁוּב.{{ממס|ירמיהו ד א}}{{ש}}
{{סי|רְ}}אוּבֵן בְּהַצָּלָה זָכָה בְּאֵרָה לַאֲצִיל / {{סי|רֶ}}וַח וּמִקְלָט גְּבוּלוֹ תְּחִלָּה הֶאֱצִיל / מָצָא לוֹ עָרִים בְּצֻרוֹת וְהִצִּיל.{{ממס|ש&quot;ב כ ו}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּעָה עֲבוּרָה הֻתְּרָה לְהִשָּׁאֵל / {{סי|שָׁ}}תִיל בְּבֵית הָאֲסוּרִים שְׁתָלוֹ אֵל / זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל
{{רפרן|{{סי|מַ|1}}ה {{סי|נִּ|1}}כְבָּד {{סי|חֶ|1}}לְקֵנוּ {{סי|מֶ|1}}לֶךְ יִשְׂרָאֵל / {{סי|מִ|1}}תְקָרְבִים {{סי|נ|1}}וֹשָׁבִים {{סי|חֲ|1}}סוֹת {{סי|מְ|1}}רוֹמוֹ לְהִצָּאֵל / מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.{{ממס|תהלים צ ב}} קָדוֹשׁ}}

{{סי|תְּ}}שׁוּבָה {{סי|מְ|1}}קָרֶבֶת {{סי|נִ|1}}דָּחִים {{סי|חֲ|1}}בוּאֵי {{סי|מְ|1}}צוּלוֹת / נָאוֹר בְּמִשְׁמֶרֶת יוֹם הִבְטִיחָם גְּאֻלּוֹת / קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת.{{ממס|ישעיהו נו א}}{{ש}}
חַנּוּן מָתַי תָּקוּם תְּרַחֵם כְּמֵהִים / מְשׁוּכִים רָצִים אַחֲרֶיךָ נוֹהִים / מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים מב ג}}{{ש}}
{{סי|חַ|1}}דֵּשׁ {{סי|זִ|1}}יו {{סי|קִ|1}}רְיָתְךָ וְסַלְסְלֶיהָ / זֶרַע קָדְשֶׁךָ וְאֹהֲבֶיךָ יִשְׁכְּנוּ עָלֶיהָ / יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא יְיָ וְנִקְווּ אֵלֶיהָ.{{ממס|ירמיהו ג יז}}
{{רפרן|{{סי|מִ|1}}תְרַחֲבוֹת {{סי|נ|1}}וֹי {{סי|ח|1}}וֹמוֹתֶיהָ {{סי|מַ|1}}גִּיעוֹת לְמַעְלָה / {{סי|מִ|1}}תְכַּנְּסוֹת וְ{{סי|נָח|1}}וֹת בִּ{{סי|מְ|1}}לוֹנָהּ קְבוּצֵי גּוֹלָה / וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ל יח}} קָדוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hsl9pegrcbbarkdoctn76quncvrqmw9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור ישראל וקדושו מעמו שואל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734102</id>
    <revision>
      <id>3083274</id>
      <parentid>3028731</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:23:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4222" sha1="ls74yo7hdzc2g5th6jm62cjesq428nt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אור ישראל וקדושו מעמו שואל
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת תשובה
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1966}}
| מנהגים = נאמר בוורמייזא (בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים {{צ|[[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]]}}).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר'''}}

{{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ מֵעַמּוֹ שׁוֹאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}רֵאשִׁית יְצַרְתִּיךָ בְּךָ אֶתְפָּאֵר אָאֵל{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת כְּבוֹדִי לְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי צוֹאֵל{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִים מִתְרַוֶּה רָצְתָה נַפְשִׁי אֲנִי אֵל{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ אָמַר הַגּוֹאֵל{{ר1}}
אָמַר יְיָ '''קְדוֹשׁ''' יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מה יא}}

{{סי|וְ}}הִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב לַחֲדֹשׁ{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוּ אֶת יְיָ וְשׁוּבוּ אֶל גּוֹאַלְכֶם קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בָּכֶם מִכָּל קוֹרְאֵי קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ט}}וֹעֲנִים יִחוּד שֵׁם הַנִּכְבָּד וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר עַם קָדוֹשׁ{{ר1}}
לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי '''קָדוֹשׁ'''.{{ממס|איוב ו י}}

{{סי|כְּ}}בוֹד הֲדַר הוֹדוֹ בְּשִׁירָתוֹ מִתְרוֹמֶמֶת{{ש}}
{{סי|לְ}}פָאֵר בְּזִיו זִהֲיוֹן מִתְגַּדֶּלֶת וְנוֹאֶמֶת{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה כָּל כַּת וְכַת דּוֹמֶמֶת{{ש}}
{{סי|נְ}}עִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל תִּטֹּפְנָה מַנְעֶמֶת{{ש}}
{{סי|סַ}}נְדַּלְפוֹן מַכְתִּיר וּמַזְכִּיר שֵׁם לְהַעֲמֵת{{ר1}}
עַל יְיָ '''קְדוֹשׁ''' יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת.{{ממס|ישעיהו י כ}}

{{סי|עֹ}}מְדִים עַל יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ לִגְדֹּשׁ{{ש}}
{{סי|פָּ}}נִים מְכַסִּים שְׂרָפִים וּמַקְדִּישִׁים לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|צִ}}לְצוּל כְּנָפִים מְעוֹפְפִים יְצַפְצְפוּ לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל קוֹרֵא שָׂרַף אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ לִקְרַאת רָץ לְהַעֲרִיץ {{ר1}}
זֶה אֶל זֶה וְאָמַר '''קָדוֹשׁ'''.{{ממס|ישעיהו ו ג}}

{{סי|שׁ}}וֹאֲגִים שִׁנְאַנִּים וְהַחַיּוֹת מְבָרְכוֹת קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים מְתַנִּים תְּהִלָּה לְשַׁלֵּשׁ קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|אֵ}}שׁ בְּתֵשַׁע מַחֲזוֹת לִפְנֵי קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|לַעֲ}}מֹד לְשָׁרֵת לְבָרֵךְ לְהַמְלִיךְ קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ בַּיּוֹם קָדוֹשׁ יַקְדִּישׁוּ הָאֵל קָדוֹשׁ{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם '''וְקָדוֹשׁ'''.{{ממס|ישעיהו נז טו}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שבת שובה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ls74yo7hdzc2g5th6jm62cjesq428nt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083287</id>
      <parentid>3083274</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:43:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4288" sha1="2ug4snj7fg5j3029rdbs7yh48ebbxox" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אור ישראל וקדושו מעמו שואל
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת תשובה
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1966}}
| מנהגים = נאמר בוורמייזא (בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים {{צ|[[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]]}}).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר'''}}

{{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ מֵעַמּוֹ שׁוֹאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}רֵאשִׁית יְצַרְתִּיךָ בְּךָ אֶתְפָּאֵר אָאֵל{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת כְּבוֹדִי לְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי צוֹאֵל{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִים מִתְרַוֶּה רָצְתָה נַפְשִׁי אֲנִי אֵל{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ אָמַר הַגּוֹאֵל{{ר1}}
אָמַר יְיָ {{מילת קבע|קְדוֹשׁ}} יִשְׂרָאֵל{{ממס|ישעיהו מה יא}}

{{סי|וְ}}הִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב לַחֲדֹשׁ{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוּ אֶת יְיָ וְשׁוּבוּ אֶל גּוֹאַלְכֶם קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בָּכֶם מִכָּל קוֹרְאֵי קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ט}}וֹעֲנִים יִחוּד שֵׁם הַנִּכְבָּד וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר עַם קָדוֹשׁ{{ר1}}
לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי {{מילת קבע|קָדוֹשׁ}}{{ממס|איוב ו י}}

{{סי|כְּ}}בוֹד הֲדַר הוֹדוֹ בְּשִׁירָתוֹ מִתְרוֹמֶמֶת{{ש}}
{{סי|לְ}}פָאֵר בְּזִיו זִהֲיוֹן מִתְגַּדֶּלֶת וְנוֹאֶמֶת{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה כָּל כַּת וְכַת דּוֹמֶמֶת{{ש}}
{{סי|נְ}}עִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל תִּטֹּפְנָה מַנְעֶמֶת{{ש}}
{{סי|סַ}}נְדַּלְפוֹן מַכְתִּיר וּמַזְכִּיר שֵׁם לְהַעֲמֵת{{ר1}}
עַל יְיָ {{מילת קבע|קְדוֹשׁ}} יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת{{ממס|ישעיהו י כ}}

{{סי|עֹ}}מְדִים עַל יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ לִגְדֹּשׁ{{ש}}
{{סי|פָּ}}נִים מְכַסִּים שְׂרָפִים וּמַקְדִּישִׁים לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|צִ}}לְצוּל כְּנָפִים מְעוֹפְפִים יְצַפְצְפוּ לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל קוֹרֵא שָׂרַף אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ לִקְרַאת רָץ לְהַעֲרִיץ {{ר1}}
זֶה אֶל זֶה וְאָמַר {{מילת קבע|קָדוֹשׁ}}{{ממס|ישעיהו ו ג}}

{{סי|שׁ}}וֹאֲגִים שִׁנְאַנִּים וְהַחַיּוֹת מְבָרְכוֹת קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים מְתַנִּים תְּהִלָּה לְשַׁלֵּשׁ קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|אֵ}}שׁ בְּתֵשַׁע מַחֲזוֹת לִפְנֵי קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|לַעֲ}}מֹד לְשָׁרֵת לְבָרֵךְ לְהַמְלִיךְ קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ בַּיּוֹם קָדוֹשׁ יַקְדִּישׁוּ הָאֵל קָדוֹשׁ{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם {{מילת קבע|וְקָדוֹשׁ}}.{{ממס|ישעיהו נז טו}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שבת שובה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2ug4snj7fg5j3029rdbs7yh48ebbxox</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדני מעון אתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734104</id>
    <revision>
      <id>3083280</id>
      <parentid>3078775</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:32:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7273" sha1="msnemaw2uum0nvb1ib9bien0j2r001z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אדני מעון אתה
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת שובה
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר הקטן בן הרב רבי יהודה חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א־916}}
| מנהגים = נאמר בוורמייזא (בשאר קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים {{צ|[[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]}}).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן בן הרב רבי יהודה חזק'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מָעוֹן אַתָּה קֶדֶם לְכָל מֻקְדָּם{{ש}}
{{סי|בְּ}}טֶרֶם חוֹלַלְתָּ אֶרֶץ וְגַם הָרִים מוֹלָדָם{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם עֶרֶץ וְהָאָרֶץ הֲלֹא בִתְשׁוּבָה יְסָדָם{{ר1}}
(תָּשׁוּב) [תָּשֵׁב] אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר {{מילת קבע|שׁוּבוּ}} בְנֵי אָדָם{{ממס|תהלים צ ג}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו בַּהֲבָלָיו לִתְמֹד{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ בְּמַרְאֵה עֵינָיו לַחֲמֹד{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוּב בְּנִי לְאָבִיךָ הַמִּדָּה הַזֹּאת תְּמֹד{{ר1}}
אָמַר יְיָ אִם {{מילת קבע|תָּשׁוּב}} וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד{{ממס|ירמיהו טו יט}}

{{סי|זֶ}}ה עָנִי קָרָא בְּהִתְעַטֵּף רוּחוֹ בַּעְיוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}טְאוֹתָיו אֲשֶׁר חָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה שׁוּבוֹ אֵתָיוּ{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ בַּעֲבוֹדָתוֹ תִהְיוּ{{ר1}}
לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים {{מילת קבע|וְהָשִׁיבוּ}} וִחְיוּ{{ממס|יחזקאל יח לב}}

{{סי|יַ}}עֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ שׁוּבוּ וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|כִּ}}י גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ וּדְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם{{ש}}
{{סי|לֵ}}אמֹר שׁוּבוּ נָא וְהֵיטִיבוּ אֶת מַעַלְלֵיכֶם{{ר1}}
עַתָּה נְאֻם יְיָ {{מילת קבע|שֻׁבוּ}} עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם{{ממס|יואל ב יב}}

{{סי|מֹ}}ר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת בִּגְדוֹתֶיךָ כִּקְטֹרֶת מְנַכֵּה{{ש}}
{{סי|נֹ}}שֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע מְזַכֵּה{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר עֲתִירָתוֹ כְּקָרְבָּנוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ סוֹכֶה{{ר1}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה{{ממס|תהלים נא יט}}

{{סי|עַ}}ד כִּסֵּא הַכָּבוֹד מַגַּעַת הַתְּשׁוּבָה לְיַסֵּד{{ש}}
{{סי|פֶּ}}תַח חוֹתֵר וְיָדוֹ שְׁלוּחָה מְקַבֶּלֶת לְחֶסֶד{{ש}}
{{סי|צ}}וּר שׁוֹכֵחַ וְנֹשֵׂא צְדָקָה יֵחָשֵׁב וְיִוָּסֵד{{ר1}}
רַחוּם וְחַנּוּן יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד{{ממס|תהלים קג ח}}

{{סי|קַ}}ח טוֹב נֶפֶשׁ וַאֲמַלְּאֶךָ פִּיַּסְתָּ לְבָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמִים בְּמִדָּתִי יִמְצָאֻנְנִי אָז תְּקַבֵּל תַּחֲנוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם שָׁלוֹם אֲבַשְּׂרָךְ וְהָלַךְ צִדְקָךְ לְפָנֶיךָ{{ר1}}
{{מילת קבע|שׁוּבָה}} יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ{{ממס|הושע יד ב}}

{{סי|תָּ}}מִירוּ הָרַע בְּטוֹב עַמִּי וְנַחֲלָתִי בָּנַי{{ש}}
{{סי|אִ}}מְרוּ כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב מִלְּפָנַי{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יִהְיֶה לְמִכְשׁוֹל עָוֹן תִּסְמְכוּ אֲדָנַי{{ר1}}
קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים {{מילת קבע|וְשׁוּבוּ}} אֶל יְיָ{{ממס|הושע יד ג}}

{{סי|עַ}}ד אֲנִי מוֹדֶה וְעֹזֵב תִּקְרְעוּ לְבַבְכֶם{{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹנֵיכֶם כִּשְׁגָגוֹת וְאַל תִּצְטָרְכוּ קָרוֹעַ בִּגְדֵיכֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אוּ הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם{{ר1}}
{{מילת קבע|בְּשׁוּב}} רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה {{מילת קבע|שׁוּבוּ שׁוּבוּ}} מִדַּרְכֵיכֶם{{ממס|יחזקאל לג יא}}

{{סי|הֻקַ}}ם עָל וְגַם חֲסִידַי בִּלְבַבְכֶם תַּחְשֹׁבוּ {{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרֵי לֵב חָטְאוּ וְהִתְחַנְּנוּ וְאֵלַי שׁוּבוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִים זְמִירוֹת דִּבֵּר רֹאשׁ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ{{ר1}}
אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ {{מילת קבע|יָשׁוּבוּ}}{{ממס|תהלים נא טו}}

{{סי|בָּנֶ}}יךָ חָטְאוּ בְּאֶרֶץ שׁוֹבֵיהֶם בַּעֲשִׂירִיָּה הִתְחַנְּנוּ{{ש}}
{{סי|הֶרֶב}} כַּבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשָׁךְ צָרֵינוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה {{סי|בֵי}}תָךְ חָרֵב בַּמֶּה נִתְכַּפֵּר חֲטָאֵינוּ{{ר1}}
לְכוּ {{מילת קבע|וְנָשׁוּבָה}} אֶל יְיָ כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ{{ממס|הושע ו א}}

{{סי|יְהוּדָה}} וְיִשְׂרָאֵל שָׁבוּ סְלָחָה וְקַבֵּל עֲתִירָתִי{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}ם בְּךָ תּוֹרֵם הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה תּוֹרָתִי{{ש}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע חֲזָרָתִי{{ר1}}
הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי.{{ממס|תהלים לה ב}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שבת שובה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>msnemaw2uum0nvb1ib9bien0j2r001z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083288</id>
      <parentid>3083280</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:45:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7260" sha1="h1iy6gygcgxzry45s5whsot30io2tk9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= אדני מעון אתה
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת שובה
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר הקטן בן הרב רבי יהודה חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א־916}}
| מנהגים = נאמר בוורמייזא (בשאר קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים {{צ|[[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]}}).
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן בן הרב רבי יהודה חזק'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מָעוֹן אַתָּה קֶדֶם לְכָל מֻקְדָּם{{ש}}
{{סי|בְּ}}טֶרֶם חוֹלַלְתָּ אֶרֶץ וְגַם הָרִים מוֹלָדָם{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם עֶרֶץ וְהָאָרֶץ הֲלֹא בִתְשׁוּבָה יְסָדָם{{ר1}}
{{תיקון גירסה|תָּשׁוּב|תָּשֵׁב}} אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר {{מילת קבע|שׁוּבוּ}} בְנֵי אָדָם{{ממס|תהלים צ ג}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו בַּהֲבָלָיו לִתְמֹד{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ בְּמַרְאֵה עֵינָיו לַחֲמֹד{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוּב בְּנִי לְאָבִיךָ הַמִּדָּה הַזֹּאת תְּמֹד{{ר1}}
אָמַר יְיָ אִם {{מילת קבע|תָּשׁוּב}} וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד{{ממס|ירמיהו טו יט}}

{{סי|זֶ}}ה עָנִי קָרָא בְּהִתְעַטֵּף רוּחוֹ בַּעְיוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}טְאוֹתָיו אֲשֶׁר חָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה שׁוּבוֹ אֵתָיוּ{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ בַּעֲבוֹדָתוֹ תִהְיוּ{{ר1}}
לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים {{מילת קבע|וְהָשִׁיבוּ}} וִחְיוּ{{ממס|יחזקאל יח לב}}

{{סי|יַ}}עֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ שׁוּבוּ וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|כִּ}}י גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ וּדְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם{{ש}}
{{סי|לֵ}}אמֹר שׁוּבוּ נָא וְהֵיטִיבוּ אֶת מַעַלְלֵיכֶם{{ר1}}
עַתָּה נְאֻם יְיָ {{מילת קבע|שֻׁבוּ}} עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם{{ממס|יואל ב יב}}

{{סי|מֹ}}ר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת בִּגְדוֹתֶיךָ כִּקְטֹרֶת מְנַכֵּה{{ש}}
{{סי|נֹ}}שֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע מְזַכֵּה{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר עֲתִירָתוֹ כְּקָרְבָּנוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ סוֹכֶה{{ר1}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה{{ממס|תהלים נא יט}}

{{סי|עַ}}ד כִּסֵּא הַכָּבוֹד מַגַּעַת הַתְּשׁוּבָה לְיַסֵּד{{ש}}
{{סי|פֶּ}}תַח חוֹתֵר וְיָדוֹ שְׁלוּחָה מְקַבֶּלֶת לְחֶסֶד{{ש}}
{{סי|צ}}וּר שׁוֹכֵחַ וְנֹשֵׂא צְדָקָה יֵחָשֵׁב וְיִוָּסֵד{{ר1}}
רַחוּם וְחַנּוּן יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד{{ממס|תהלים קג ח}}

{{סי|קַ}}ח טוֹב נֶפֶשׁ וַאֲמַלְּאֶךָ פִּיַּסְתָּ לְבָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמִים בְּמִדָּתִי יִמְצָאֻנְנִי אָז תְּקַבֵּל תַּחֲנוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם שָׁלוֹם אֲבַשְּׂרָךְ וְהָלַךְ צִדְקָךְ לְפָנֶיךָ{{ר1}}
{{מילת קבע|שׁוּבָה}} יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ{{ממס|הושע יד ב}}

{{סי|תָּ}}מִירוּ הָרַע בְּטוֹב עַמִּי וְנַחֲלָתִי בָּנַי{{ש}}
{{סי|אִ}}מְרוּ כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב מִלְּפָנַי{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יִהְיֶה לְמִכְשׁוֹל עָוֹן תִּסְמְכוּ אֲדָנַי{{ר1}}
קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים {{מילת קבע|וְשׁוּבוּ}} אֶל יְיָ{{ממס|הושע יד ג}}

{{סי|עַ}}ד אֲנִי מוֹדֶה וְעֹזֵב תִּקְרְעוּ לְבַבְכֶם{{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹנֵיכֶם כִּשְׁגָגוֹת וְאַל תִּצְטָרְכוּ קָרוֹעַ בִּגְדֵיכֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אוּ הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם{{ר1}}
{{מילת קבע|בְּשׁוּב}} רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה {{מילת קבע|שׁוּבוּ שׁוּבוּ}} מִדַּרְכֵיכֶם{{ממס|יחזקאל לג יא}}

{{סי|הֻקַ}}ם עָל וְגַם חֲסִידַי בִּלְבַבְכֶם תַּחְשֹׁבוּ {{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרֵי לֵב חָטְאוּ וְהִתְחַנְּנוּ וְאֵלַי שׁוּבוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִים זְמִירוֹת דִּבֵּר רֹאשׁ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ{{ר1}}
אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ {{מילת קבע|יָשׁוּבוּ}}{{ממס|תהלים נא טו}}

{{סי|בָּנֶ}}יךָ חָטְאוּ בְּאֶרֶץ שׁוֹבֵיהֶם בַּעֲשִׂירִיָּה הִתְחַנְּנוּ{{ש}}
{{סי|הֶרֶב}} כַּבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשָׁךְ צָרֵינוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה {{סי|בֵי}}תָךְ חָרֵב בַּמֶּה נִתְכַּפֵּר חֲטָאֵינוּ{{ר1}}
לְכוּ {{מילת קבע|וְנָשׁוּבָה}} אֶל יְיָ כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ{{ממס|הושע ו א}}

{{סי|יְהוּדָה}} וְיִשְׂרָאֵל שָׁבוּ סְלָחָה וְקַבֵּל עֲתִירָתִי{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}ם בְּךָ תּוֹרֵם הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה תּוֹרָתִי{{ש}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע חֲזָרָתִי{{ר1}}
הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי.{{ממס|תהלים לה ב}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>h1iy6gygcgxzry45s5whsot30io2tk9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/תוכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735065</id>
    <revision>
      <id>3083277</id>
      <parentid>3083060</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:29:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל */ דף 78 עמוד ראשון</comment>
      <origin>3083277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="285634" sha1="agkqzycw1j1x2ssyetsa4gnlgg7qyi9" xml:space="preserve">
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת(?) תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל(?) יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים(?) ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה הצל(?) לא  יהיה צל(?). 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{ש}}
דע כי ארץ ישראל נקראה 'לאה ורחל'. וזהו סוד כוונת ההליכה בארץ ישראל - הם שתי בחינות; האחד בלאה ואחד ברחל. 

וברחל תכוין שהרגלים ההולכים הם נצח הוד דזעיר אנפין המושכין מוחין לרחל כנודע כי אין לה רק שני מוחין, ושני מוחין אלו הם שתי שמות {{גמט דגש|נ&quot;ה ה&quot;י}}(?) והם בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} במנין {{גמט דגש|הליכה}}.

ובלאה תכוין מה שאמרו ז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל וכו'}}. והענין כי לאה היא אחורי ישראל, ואין כנגדה יעקב. ולכן יותר נקרא לאה {{צ|ארץ ישראל}} מרחל. והנה תכוין שהלא כבר ידעת שהמוחין שנכנסים בזעיר אנפין הם מוחין דאבא ואמא. וכבר ידעת איך יוצאים {{גמט|ד'}} בחינות לאה: אחד ביסוד דחכמה, ואחד ביסוד דבינה, ואחר מבפנים ואחד מאחורי זעיר אנפין. והשנים מהם הם הארת חכמה, ושנים הארת בינה. וסדרם הם או&quot;א או&quot;א(?). וכבר ידעת שכל המוחין הם ד' חכמה ובינה חסד וגבורה. 

והנה האמת הוא שבלאה הראשונה הסמוכה אל יסוד החכמה - שם הם כל הד' הארות דחכמה. ובשניה נסתלקה הארת דחכמה ונשארו השלשה. ובשלישית נשארו ב' לבד. ובחיצונה לא יש רק הארת הגבורות דחכמה לבד. ואלו הם {{צ|ארבע אמות}} - אל תקרי אַמות אלא אִימות מלשון אֵם. 

והנה כל ארבע אלו הם מוחין דחכמה - כי במוחין דבינה אין לנו עסק בהם. וכבר ידעת שכללות חכמה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ומילויו {{גמט דגש|מ&quot;ו}} - והוא בגימטריא {{גמט דגש|אמה}}. ואלו הם סוד {{צ|ארבע אמות}} שמהם נעשים ארבע אימות. ואף על פי שהם סוד חכמה ובינה חסד וגבורה - להיותם כולם בחינת חכמה נקרא כולם בארץ ישראל מילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|מ&quot;ו}} כמנין {{גמט דגש|אמה}}.

ולפי שכל המוחין הם בזעיר אנפין וכשיוצאים אל הנוקבא אינו יוצא רק מילוי לבדו - ולכן אינו יוצא רק שיעור {{גמט דגש|אמה}} לבד שהוא המילוי; כי  {{גמט דגש|מלוי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}} שהוא דין. ולכן הנוקבא היא דינים. 

והנה ההליכה בלאה אינה כמו רחל - כי שם הוא נצח הוד דזעיר אנפין וכאן הוא נצח הוד דבינה שני פרקין עילאין. ותכוין בהליכה **(?) אל נצח הוד דבינה. 


גם יש חילוק אחר. כי בכאן הם ד' אמות שהם סוד כל הארבע מוחין דחכמה. אך למטה הם שני מוחין לבד דבינה. ולפי שכל ההארות אלו היוצאות מחכמה אינם יוצאות אלא על ידי בינה - ולכן נקרא {{צ|מהלך}}. וזהו {{צ|'''המהלך''' ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|מהלך}} גימטריא {{גמט דגש|צה}} והוא מילוי אחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהיא בינה שגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. וכשתסיר {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהם אחוריים מ{{גמט דגש|קס&quot;ו}} - ישאר {{גמט דגש|צ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|מהלך}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


'''האופן הב'''' על דרך מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בספר דרושים. וזה לשונו:{{ש}}
דע כי קומת המלכות הנקרא {{צ|ארץ ישראל}} שיעורה עשר ספירות. והיא שוה אל שיעור קומת זעיר אנפין. וכבר נודע שמחצי תפארת שבבינה עילאה - משם התחיל רישא דזעיר אנפין. וכשהיא גדולה כמוהו ממש כי גם ראשה מגיע שם. ונמצא שמחצי הבינה ולמטה מתחלת ארץ ישראל. ונשארו למעלה ב' ספירות וחצי שהם כתר וחכמה וחצי בינה.  וכדוגמא זו ממש היא למטה כי הלא שיעור היא עשר ספירות, והנה מתחלת מקום העיקרי בחצי תפארת דזעיר אנפין כנזכר באדרא. ונמצא אם נחלק עשר ספירות משם ולמטה יתמשך עשר ספירות דמלכות עד חצי נצח שבבריאה - כי הלא יש לה מקום בזעיר אנפין שיעור ג' ספירות וחצי שהם מחצי תפארת עד יסוד. ואחר כך לוקחת לתשלום העשר ספירות שלה {{גמט|ו'}} ספירות וחצי אחרות בבריאה והם כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת וחצי נצח. ואז נשלמת לחשבון עשר שלה - כי שם מקומה האמיתי מחצי תפארת דזעיר אנפין עד חצי נצח דבריאה.

ונמצא שנשאר מבריאה שלשה ספירות וחצי. וכבר ביארנו שהמלכות דבריאה היא תמיד בהיכל שביעי דיצירה. וכן הענין בכל מלכות דבריאה יצירה עשייה כנודע. אם כן נמצא שנשארו שתי ספירות וחצי שאין שם גבול 'ארץ ישראל' שהיא המלכות דאצילות. ולכן כנגדם נשארו שני שבטים וחצי בחוצה לארץ.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שבזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} (שהם חצי נצח העליון ותפארת וגבורה וחסד וחצי בינה של י' ספירות דבריאה) {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מפני שהוא זוכה לבינה דבריאה שנקראת {{צ|עולם הבא}}.


'''האופן הג'''' - הוא על דרך מה שמביא הרב חיים ויטאל ז&quot;ל בספר הגלגולים פרק ט&quot;ו - כי הששה תחתונות דיצירה היו קודם חטא אדם הראשון במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דבריאה, וארבע ספירות הראשונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה ד' תחתונות דבריאה.  והששה אחרונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. 

ונמצא כי סיום ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה היו מסתיימים במקום שמסתיימים עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. ונמצא כי זעיר ונוקבא דאצילות היו אז במקום שהם עתה אבא ואמא דאצילות - כי עולם הבריאה היה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דיצירה היו במקום נוקבא דאצילות. 

ונמצא כי מה שהיה עתה ארבע אחרונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה היה אז חלל ומקום פנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים. והנה שיעור מקום החלל הזה הם שיעור {{גמט|י&quot;ד}} ספירות כנזכר. וכמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שדי - שאמר לעולמו {{גמט דגש|די}}}} - ר&quot;ל שלא יתפשטו יותר מזה השיעור של {{גמט דגש|די}} כדי שבמקום ה{{גמט דגש|ד&quot;י}} אלו ישאר מקום פנוי אל מדור הקליפות כנזכר.

ואחר שחטא אדם הראשון ירדו העולמות למטה בתוך הקליפות. נמצא כי במקום של הקליפות שהיו בתחלה ירדו עתה ד' תחתונות דיצירה ועשר ספירות דעשיה וכולי. ועיין שם.

והנה צריך האדם לתקן מתתא לעילא. מתחלה צריך לתקן כל בחינת {{קיצור|נר&quot;ן ח&quot;י|נפש רוח נשמה חיה יחידה}} דמלכות דעשיה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דזעיר דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דבינה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דחכמה דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דאריך דעשיה. וכמו אלו כמה וכמה ****ות(?) לאלפים ורבבות שיש בעולם העשיה. כל אלול צריך לתקן בר נש כדי שיוכל לעלות ממדרגה למדרגה עד עולם היצירה. {{ש}}
וכן צריך לתקן גם כן כל אלו הבחינות הנ&quot;ל ביצירה. וכן בבריאה וכו'. עיין שם בספר הגלגולים פ&quot;א. 

והנה כל זמן שהאדם מתקן את עצמו וגם העולמות - כל זמן שלא הגיע לתפארת דיצירה לתקן אותו - עדיין הוא בסכנה גדולה שלא יפתוהו הקליפות. כי אלו ה{{גמט דגש|י&quot;ד}} עולמות הם נקרא מדור הקליפות, עץ הדעת טוב ורע. ויקלקל פעם אחרת כל מה שתיקן. אבל כאשר זכה והגיע לתפארת דיצירה ויצא מחוץ לקליפות - שוב לא במהרה הוא חוטא. ועליו נאמר {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - כי נכנס בעץ החיים ואז מובטח שהוא בן עולם הבא. 

וזה שאמר רבי יוחנן {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}}, שהם הארבע ספירות נצח הוד יסוד מלכות, והגיע עד תפארת דיצירה - אזי הוא {{צ|מובטח שהוא בן עולם הבא}} כי הקב&quot;ה מסייע אותו וישמור אותו מכל חטא ועון.  ומה שאמר {{צ|בן עולם הבא}} הוא על דרך שידוע שיש {{צ|חלק עולם הבא}} במלכות, {{צ|בן עולם הבא}} בתפארת, {{צ|מזומן לחיי עולם הבא}} ב***(?). והנה מאחר שזה הגיע בתיקונו עד תפארת דיצירה - לכן נקרא {{צ|בן עולם הבא}}. 

אבל {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}}, שגימטריא {{גמט דגש|ארץ הצבי}}, שיוכל לתקן בזמן הזה כל הבחינות דעשיה ומכל שכן דיצירה. ומי יקום במקום קדש שהוא בתפארת דיצירה. שכבר יצא ממדור הטמא ונכנס בארץ הקדושה ארץ החיים שהוא בעץ החיים בלבד ולא טוב ורע.  ולכן גם כן {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרו&quot;ן}} - דמטטרון מקנן ביצירה כנודע.

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל {{צ|נותן נשמה לעם עליה}} - ר&quot;ל למי נותנים נשמה פרטית - {{צ|לעם עליה}} - לאלו שזכו לעלות למעלה מארץ ישראל שהוא למעלה מעולם היצירה שהוא לעולם הבריאה דתמן היא בחינת 'נשמה'.  אבל {{צ|ורוח להולכים בה}} - רוצה לומר שכל זמן שהוא עדיין בתיקון דיצירה - אין לו אלא בחינת 'רוח' שהוא בחינת יצירה. 

וגם נודע כי בבריאה הוא {{גמט דגש|אל שדי}}, ובעולם היצירה הוא {{גמט דגש|אל הויה}}, ובעולם העשיה הוא {{גמט דגש|אל אדני}}. {{ש}}
והנה {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|מזבח}} - דתמן בעולם היצירה הוא המזבח - עיין שם בדרוש {{צ|אסור חג עד קרנות המזבח}}. וזהו שאמר רב ענן במסכת כתובות פרק י&quot;ג {{צ|כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם וכפר אדמתו עמו}}, עכ&quot;ל. והוא הדבר אשר דברנו - כי מאחר שכל ארץ ישראל הוא נקרא {{גמט דגש|מזבח}} - אם כן מי שקבור שם כאילו קבור במקום המזבח עצמו. 


'''האופן הרביעי''' - הוא הדרך שדורשי רשומות אומרים {{צ|וכפר '''אדמתו'''}} - '''ד' אמות'''. הנה מה טוב ומה נאה *כוין זה לדרכנו כי ארבע ספירות תחתונות דיצירה נקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}}, כי המזבח היא מלכות דיצירה העומדת בראש העשיה, וארבע ראשונות דעשיה הם עולים במקום ארבע תחתונות דיצירה שהם נקרא {{צ|קרנות המזבח}}. עיין שם באורך.

וז&quot;ש {{צ|וכפר ארבע אמות עמו}} - ר&quot;ל הארבע ספירות תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}} - הם בעצמם מכפרים - ששם שורש המזבח שמכפרת עונות ישראל.

וז&quot;ש גם כן {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - רוצה לומר מאחר שעלה למעלה מהמזבח - אם כן כבר נמחלו לו כל עונותיו. ומאחר שאין לו עוננות - בוודאי שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובזה מתורץ שאמרו רז&quot;ל {{צ|ארץ ישראל הוא באמצע היישוב}}. הכוונה כי עולם האצילות נקרא 'עולם הזכר - עולם עמידה'. אבל שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה נקרא 'עולם הנקבה - עולם הישיבה'.  וז&quot;ש {{צ|ארץ ישראל}} - שהוא עולם היצירה - הוא {{צ|באמצע עולם היישוב}} - שהוא בין בריאה לעשיה. 


'''האופן החמישי''' - הוא על דרך שמביא שם האר&quot;י זלה&quot;ה כי אותם ארבע ראשונות דעשיה עומדים בארבע תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|קרנות המזבח}} - הם סוד ארבע מוחין שנמשכים מן אצילות עד שם. והם סוד ארבע שמות '''יה&quot;ו''' של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. ומלובשים בארבע '''אה&quot;י''' (שנים דיודין, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחר דההי&quot;ן) שהם סוד המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא, ונמשכים למטה בעשיה. ושמות אלו בגימטריא {{גמט דגש|קרנות}}.

והם ארבע ראשונות דעשיה כנז&quot;ל והם בגימטריא {{גמט דגש|שנות}} '''חיים''' - כי מוחין אלו נקראים 'חיי המלך', ובם {{גמט דגש|אהיה הויה אהיה}} בגימטריא {{גמט דגש|חיים}}. ונחלקים לארבע מוחין בסוד השמות הנזכר שעולין {{גמט דגש|שנות}} ונקראו {{צ|שנות חיים}}. 

וזהו סוד ההארה הנמשכת לעשיה ביום אסרו חג וגו', עיין שם. 

והנה נודע כי ארבע שמות {{גמט דגש|הויה אהי&quot;ה}} גימטריא ארבעה {{גמט דגש|אמה}} - שכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אמה}} עם הכולל.  והנה בכל שחרית גם כן בפרשת צו בקרבן התמיד צריך לכוין להעלות פנימיות דעשיה שמלבישין הארבע חיצוניות אחרונים דיצירה. לכן צריך גם כן לכוין להמשיך '''קרנות''' המזבח אליהם כדי שיוכלו בכח זה לעלות. 

וזהו שאמר {{צ|כל המהלך}} - שהוא גורם שהולך בסוד המשכת השפע ה{{צ|ד' אמות}} הנ&quot;ל שהם ארבעה {{גמט דגש|אהיה}} וארבעה {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}. {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - כי אלו הם המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא הנקראת 'עולם הבא', ומאחר שגורם שמהלכים שם הד' אמות - זוכה הוא גם כן לבינה שהיא עולם הבא; שהוא גם כן מקבל משם תמיד השפע של הבינה. כי {{צ|ברכות לראש צדיק}} כנודע. 

וזהו שמדייק {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|שנות חיים}} עם כללות ארבעה '''יהו&quot;ה''' וארבעה '''אהי&quot;ה''' - גמטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}. ולכן יש לו גם כן חיי עולם הבא. 


'''האופן הששי'' - נראה לי שרז&quot;ל רמזו בארץ ישראל שהיתה מקודם חטא אדם הראשון שהיו ארבע ראשונות דיצירה במקום שהוא עתה נוקבא דאצילות כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין. וששה תחתונות דיצירה במקום שהם עתה ששה ראשונות דבריאה.  וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - שהם הארבע ספירות עליונות דיצירה, ירצה(?) שזכה לתקן כל המדרגות עד שהגיע לארבע עליונות ד'ארץ ישראל' (שהיא עתה נוקבא דאצילות). {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מאחר שזכה לנפש דאצילות - מובטח הוא שלא יבא חטא לידו. כי מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} הוא מי שזכה לנפש דאצילות. והבן היטב.


'''האופן השביעי''' - הוא על דרך מה שאמר בספר הגלגולים סוף פרק י&quot;ז שאם(?) שנברא אדם הראשון משעה חמישית ולמעלה היו העולמות עולים יותר כי זעיר אנפין עלה במקום אריך אנפין, ונוקבא דזעיר אנפין במקום חכמה, ועשר ספירות דבריאה במקום בינה  דאצילות, ועשר ספירות דיצירה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דעשיה במקום נוקבא דאצילות. נשארו ששה תחתונות דעשיה מחוץ לאצילות בסוד {{צ|עיבורה של עיר וכו'}}, עיין שם.

והנה עתה זעיר דאצילות נקרא 'ארץ ישראל', וזה נעשה בכל מנחת שבת. אבל אין מעלה יותר לעולמו לעלות מפני חטא אדם הראשון. אם כן מוכרח שארבע מוחין דזעיר נקרא {{צ|ד' אמות דארץ ישראל}}. וזהו שאמר {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - הכוונה שגורם ליכנס המוחין בתוך הזעיר אנפין בסוד גדלות. {{צ|מובטח לו שהוא בן העולם הבא}} - שיש לו נשמה דחכמה ובינה דאצילות, שיש כח בידו שיוכל להמשיך המוחין בתוך הזעיר.

והנה המוחין ה' ארבע '''אהיה''' וארבע '''הויה'''. וכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} - גימטריא {{גמט דגש|אמה}} כמו שפירשנו למעלה, עיין שם.


'''האופן השמינית''' - על דרך הידוע על שם הפסוק {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. והנה בחכמה יש לו עשר ספירות - כל אחד שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ארבע אמות}}. וזה שאמר {{צ|כל המהלך '''ארבע אמות''' בארץ ישראל}} שהיא נוקבא דזעיר אנפין, {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. כי כמו שזעיר אנפין (שהוא נקרא {{צ|בן עולם הבא}}) והוא מתקן את המלכות - כן הוא גם כן מתקן המלכות על ידי המשכת {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} דחכמה בתוכה הנקרא 'ארץ ישראל' (שהוא זעיר), כי אין תיקונה אלא על ידי חכמה כנודע.


'''התשיעית''' - על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה שכל בניינה דנוקבא דזעיר נעשית מנצח הוד יסוד דזעיר הנקרא 'בונים', שנאמר {{צ|וכל בניך למודי יהוה}} - אל תקרי בניך אלא בוניך מפני שהם בונים פרצוף דנוקבא. 
* כי ג' פירקין ראשונים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חכמה בינה דעת דנוקבא. 
*ו{{גמט|ג'}} פרקין אמצעים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חסד גבורה תפארת דנוקבא. 
* וג' פרקין תחתונים נעשית נצח הוד יסוד דנוקבא. 
* ושליש תחתון דתפארת דזעיר אנפין נעשה כתר דנוקבא.

והענין הוא כי ההארה של תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין יוצאה לחוץ ומתקן ובונה פרצוף דנוקבא הנקראת {{צ|ארץ ישראל}}. ואלו ה{{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא {{צ|ארבע אמות}}. כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|מיום שנחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה}}. הכוונה הוא שנתמעטה פרצופה ואין שיעור קומתה מגיע אלא כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד שלו. ולכן עיקר התיקון שאנו עושים לה עתה בגלות הוא להאיר אותם ד' אמות בתוך המלכות הנקראת 'ארץ ישראל'. 

וזהו שאמרו {{צ|כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות}} - ירצה שגורם על ידי קיום מצותיו בארץ ישראל התלויות בארץ שמאירים אור ד' אמות (תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין) בארץ ישראל שהיא המלכות - {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - ר&quot;ל מובטח שהוא עלה במדרגת 'בן עולם הבא' שהוא זעיר אנפין - בן הבינה הנקראת 'עולם הבא'. כי כמו שהזעיר תמיד עיני ה' בה ומאיר בה - גם כן זה שגורם הליכת ד' אמות בה - הוא בדמות בעלה דמטרוניתא הנקרא {{צ|בן עולם הבא}}.


===במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ===
'''במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ'''

נאמר שהם ד' מדרגות דרך כלל
* '''א'''' - משובחי ארץ ישראל
* ה'''ב'''' - שאר יושבי ארץ ישראל
* ה'''ג'''' - משובחי חוצה לארץ
* ה'''ד'''' - שאר יושבי חוצה לארץ

המעלה הראשונה - משובחי ארץ ישראל - אלו לא יצדק בהם לשון 'מיתה' כלל, אלא על דרך שיתוף השם. ועליהם נאמר 'גויעה'. והם משל לאיש השוכב על ערסו כלוא בבית, לא יצא ולא יבא. כך האיש המשובח - אף בשרו ישכון לבטח כענין ר' אלעזר שעמד כך שנה בלי קבורה קיים (כמו שאמרו רז&quot;ל במסכת מציעא) וכענין אחאי בר יאשיה דגששיה, וכמה יחידים בדורות. ומכללם בתוספת מעלה האבות. וזה מפני שקדשו עצמם במותר להם אפילו בהרהור. וכאילו אינם מתים.

וקרובים למעלה זו היא מעלת הקדושים המתים בחוצה לארץ כענין יעקב. ולזה לא מנע עליית גופו לארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו שלא נהנה ממנו. וכזה היתה קדושת רבי בשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו. וכן מעלת משה רבנו ע&quot;ה שנתעסק הקב&quot;ה בקבורתו. וכמעלת מיתת אהרן ומרים - הכל מעלה א' מפני קדושתם. ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר מפני שפלטו להם מעון אדם הראשון וטהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה, וגופם קיים ולא מתו. והם {{צ|ישיני עפר}}.

'''המעלה השלישית''' היא מעלת שאר מתי ארץ ישראל שהם אינם חייבים לקליפה מה שנזונו ממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה - שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסתה תחת יד ורשות הבורא. לכך כשתבא לדרוש מה אכלו יאמרו לה כי לא מדילה אכלו ושתו, רק מדיליה אכלו ושתו. אמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש {{צ|כי עפר אתה}}. ומיד הגוף כלה והנשמה מתקדשת.

ומטעם  זה הם מטמאים במגע ובמשא מצד קליפה ראשונה שפגם אדם ודבקה בהם המות. ובזה יש תקנה אל הדרים בחוצה לארץ שלא תשלוט עליהם טומאה כלל - כי הלא מצינו כמה וכמה צדיקים לאלפים ולרבבות שמתו בחוצה לארץ. אמנם תקנתם היתה כי לא אתענגו כל יומיהן בתר הנהו הנאות הגוף, כי כל מזונות והנאות הגוף הוא מצד הקליפה כנודע. ואמנם לא אתענגו רק בתענוגי מצוה כגון סעודת מצוה דחתן וברית מילה או בסעודתי דשבת ויום טוב - כי אז אין טומאה שורה כלל דכולהו מטמרי בנוקבא דתהומא רבא. ואין המזון יורד בשבת אלא מצד הקדושה. ואז אפילו בהיותם בחוצה לארץ - אין טומאה שורה עליהם לפי שיאמרו &quot;הלא לא נהנינו ממך בחול כלל אפילו בגופינו! אלא כדי קיום הנפש לעסוק בתורה&quot;, כמו שכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}. ובזה יש תקנה אפילו למתים בחוצה לארץ.

'''המעלה הרביעית''' - היא לאותם אשר אתענגו בתענוגים ובהכרח היה לאשלטא עליה רוחא דמסאבותא - אפילו יש בידם תורה ומעשים טובים - ההוא רוחא דמסאבותא אסתאיב בגוויה וכד מית גם כן לא סליק מיניה עד שישוב גופו עפר כנודע.

והנה כיון שרוח הטומאה אסתאיב ביה - נמצא דאי סלקין לההוא גופא לאתקברא בארץ ישראל בתר דמית - נמצא אף על פי שנקבר בארץ ישראל - אין לו תקנה. והטעם כי האדם אף על פי שדר כל ימיו בחוצה לארץ ואחר כך בא בחיים חייתו לארץ ישראל - הנה הטומאה בורחת ממנו כנ&quot;ל. אמנם כד מית בחוצה לארץ - וברחה הנשמה הטהורה - ואשתאר ההוא רוחא דמסאבותא ואסתאיב בגוויה כנודע. 

וזהו סוד הטפה שזורק חמלאך המות בגוף להמיתו. ולכך המת הוא אבי אבות הטומאה - כי אסתאיב ואתקשיר ההוא רוחא בגוויה ונשמה קדושה שתדחה אותו אינה שם. ולכך אפילו בבואו לארץ ישראל להקבר שם - אין לו תקנה כיון שיצתה נפשו בחוצה לארץ. ועליו כתיב {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי}}. 

הנה מי לנו גדול מיוסף הדבק בארץ ישראל בסוד 'צדיק וצדק'. ולא שלטא כלל רוח מסאבא עליה. ועם כל זה לפי שיצאת נשמתו בחוצה לארץ לא רצה ליכנס לארץ ישראל עד שישוב עפר וישארו עצמותיו לבד, כי אז אין שליטת הטומאה אפילו ברשעים אלא על הבשר והדם, כל שכן בצדיק גמור כמותו. ואם כן מכל שכן וקל וחמר לכל הדרים בחוצה לארץ כי אף על פי שיהיו צדיקים גמורים כיוסף - עם כל זה יותר טוב היה אם היו דרים בארץ ישראל, ואסור להביא גופם להקבר בארץ ישראל.

אמנם בעצמות נראה מכאן בפירוש שלא נאמר {{צ|ותבואו ותטמאו}}, אלא דוקא במביאים העצמות קודם שיתעכל הבשר. וכך ראוי. שאחרי עיכול הבשר נשיב קודשא בריך הוא רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר. דהא איהו חס על ארעיה. עיין שם בזוהר בפרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}.

ואכתי קשה אם כן למה יעקב אבינו ע&quot;ה צוה שיוליכו גופו ממש - לא עצמותיו כיוסף?{{ש}}
התירוץ הוא כי לא היה בעולם איש אחר כיעקב שלם בכל הני י&quot;ב שבטים ושבעים נפש - הכל כדוגמת מרכבת השכינה. ולזה צוה כי לא יגע בו איש אחר. וכל זה כדי שלא ישרה עליו טומאה כלל. 

ותו, דאיהו גופא. כי אברהם ויצחק ושאר הצדיקים לא תקנו מחטא אדם הראשון אלא אברים  וקצוות ממנו. אמנם יעקב תיקן כל הגוף, וכל גופיה נפק מתחת יד הטומאה ונסתלקה זוהמת הנחש בסוד לקיחת הברכה ובכורה ממנו. גם הכניע סמא&quot;ל כנזכר בפרשת תולדות. והנה נסתלקה לגמרי רוח הטומאה וזוהמת הנחש מיניה. ואם כן לא הוה דחיל כלל.

ועוד ראיה אחרת - כי כבר נתבאר בזוהר כי הן לצדיק והן לרשע יש תועלת גדול להתרקב גופו, ואינו זוכה ליכנס למחיצה שלו עד שיתרקב גופו. אם כן למה צוה יוסף לחנוט את אביו? ובמה שכתבנו ניחא. כי אדרבה צריך שיהיה שלם כי קדוש הוא ואין שום זוהמת נחש דביקה בו כלל. 


ונחזור לעיל.{{ש}}
דע כי כל חטא אדם הראשון הוא הגוף הזה ומעשהו והנאותיו. והכל הוא מצד הנחש. שעל ידי החטא נתגשמו אחר שהיו רוחניים ודבקות המחשבה בחכמת האל יתברך. והנה המשכיל אשר ידחה כל התאו', ויקח מהגשמי צורך חיותו לבד הצורך אל קיום הגוף, לא הנאת המעשה. איש כזה לא תדבק בו טומאת הגוף וחלאתו אלא עטיו של נחש שתדבק בו מאדם הראשון. לא מיתת עצמו. 

אמנם אותם הנהנים מן העולם ותאוותיו - הם מוסיפים על עטיו של נחש, שהם מחדשים בעצמם חטא אדם הראשון. ולכן מתים מיתת עצמם. נמצא שיש שני מיני טומאות. האחד  היא {{צ|עטיו של נחש}} - אין נקי ממנה אלא כמו חנוך ואליהו ואותם שנכנסו חיים לגן עדן וכיוצא. והנה טומאה דקה אינה מזקת לנשמה, רק טורח פרידת הנפש מהגוף כל אחד כפי כחו וכפי מעשיו. ויש קליפה עבה נוספת והוא מרדפת את האדם אחר התוואת הגשמיות אפילו במותר לו באכילה גסה ושינת שחרית ומשגל מרובה למלאת תאוות גופו. כל זה הוא לו 'עטיו של נחש' נוסף לו על חטא אדם הראשון. וכפי מה שמוסיף לה קליפה - ואחר כך בשרו עליו יכאב. וזה היה סוד רבי שזקף עשר אצבעותיו וגו'. וסוד רבי אלעזר שאמר {{צ|אף בשרי ישכון לבטח}}.


'''והנה נודע''' שכל המתים של ישראל נשמותיהם עולות דרך ישר, וההיא חופאה קלישא כנז&quot;ל מקבלא לון. ואפילו ישראל המתים בחוץ לארץ הם גם כן נכנסים דרך שם, רק שיש להם צער גדול כי אזלא וסחרא סביבות ארץ ישראל ונכללים במקוריהם על ידי טורח גלגוליהם מקליפה לקליפה, משר אל שר, עד שתעבור אל מקום הקדש.

והנה כמו שארץ ישראל מקיאה ופולטת נשמות הגויים (כמו שאמר בזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}) ודחי לון לבר ואזלין ושאטין מתגלגלים בכמה גלגולים עד דנפקו מארעא קדישא וסחרן לסורחנייהו במסאבו דילהון -- כן חוץ לארץ פולטת נשמות ישראל! שאין כח בה לסבול הקדושה. והולכת הנשמה בצער עד שתכנס אל פתח ארץ ישראל ועולה שם. הכוונה לומר כי לא יכלה הקליפה לדחות את ישראל מארץ ישראל כי אם גופם ולא נשמתם. גם לא היה יכלת(?) כל הגוים להיות בארץ ישראל רק בגופן ולא בנשמתן.

ונודע כי ארץ ישראל נמשלה לגן עדן, וחוצה לארץ נמשלה לגיהנם. וזהו שאמרו רז&quot;ל עתידה גן עדן אומרת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; בסוד {{צ|וינערו הרשעים ממנו}} - שהם אפילו גופן של הרשעים. והגיהנם אומרת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; - שהן אפילו הגופים שלהם. כי כבר הם נזדככו ואין להם כח לסובלם בתוכם. ולכן יתגלגלו כולם בסוד גלגול מחילות לארץ ישראל ושם יעמדו בתחיית המתים. 


והנה אחר שבא זה המאמר לבית מלוני - לא אפטרנו בלא לינה. ועם זה יובן גם כן מה שאמרו רז&quot;ל שהקב&quot;ה תפש בבגדו של ירבעם ואמר לו חזור בך וכו'. וקשה. אפשר שהקב&quot;ה היה מדבר עם ירבעם שחטא והחטיא את הרבים והיה תופס בבגדו?!

אך דע כי מלבד הנשמה והרוח והנפש יש לאדם לבוש אחד לנפשו והוא אמצעי בין הנפש והגוף. וזהו ענין אדם הראשון שאחר שחטא היה בגן עדן, ושם היו נפשות אדם וחוה מלובשות באלו הבגדים. והנה דרך הנחש לחזור ולסבב אחרי כותלי גן עדן פעמים בשבוע להראות גדולתו ולפתות את מי שיוכל מאותם אשר בתוך הגן. ואמנם המכירים אותו אינם עושים חשבון ממנו כלל. אבל המתפתה אחר דבריו - יוצא לבוש נפשו לחוץ אליו ומתפתה אחריו. וזה אירע לאדם וחוה שחטאו ויצאו לבושי נפשם ונתפתו אחר הנחש.  ולכן ידעו כי ערומים הם. כי קודם החטא היו מלובשים באותו הלבוש. והלבוש הזה של ירבעם - תפס הקב&quot;ה שיחזור בו, ולא בלבושי גופו אלא בבגד זה שהוא מעולה יותר מהגוף כנזכר. וזה סוד {{צ|ובגד בוגדים בגדו}}. ואריכות הענין תמצא בספר הגלגולים ובפרט בפרק שבעים, עיין שם. 

&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;  '''ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו'''  הרחיב הענין מעט בכאן ואמר כי ירבעם היה משורש {{גמט דגש|קין}} שהוא סוד ה{{גמט דגש|צלם}} כידוע. והגביר עליו '''הסיגים''' - כי כולו {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, ונהפך ל{{גמט דגש|גס}} רוח. ואז עלו למעלה הפנים מ{{גמט דגש|נועם}} ה{{גמט דגש|עליון}} שהוא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|כי אחוריים של שם ס&quot;ג עולה {{גמט דגש|עליון}} - {{גמט דגש|יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי}} - ויקיעורך}}, ויצא {{גמט דגש|עגל}}. ולהיותו משני {{גמט דגש|קס&quot;א}} - סוד שני צלמים - העולים {{גמט דגש|ירבעם}} - לכן עשה שני עגלים. 

ואמנם אין עבירה מכבה תורתו - הוא שמלתו החדשה. ולכן אמר לו הקב&quot;ה {{צ|חזור '''בך'''}}, פירוש שוב והכנס בעצמך, בעצמותך. פן תכין וצדיק ילבש. ואז {{צ|אני ואתה ובן ישי}} - פירוש {{גמט דגש|בן ישי}} הוא סוד ב' פעמים '''אל''' בסוד {{גמט דגש|הק&quot;ף}}{{הערה|כי '''אל''' במילוי עולה {{גמט דגש|אלף למד}} - {{גמט דגש|הקף}} - ויקיעורך}}, שמהם ה{{גמט דגש|מלבוש}} וה{{גמט דגש|חשמל}} כנודע. ואתה מפעמיים {{גמט דגש|קס&quot;א}} שגם מהם פעמיים '''אל''' כידוע - ואז נטייל בגן {{גמט דגש|עדן}} שהוא סוד {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|אל}} המאירים מ'''אור פני אל''' כידוע בסוד {{צ|מפני שיבה תקום}}.

והטיול הוא ה'''שעשוע''' שהם ה{{גמט דגש|ד'}} הנזכר{{הערה|ד' פעמים אל במילוי - ויקיעורך}}  בגימטריא {{גמט דגש|שעש&quot;ע}}. אבל להיות שהשיב לו ש{{צ|בן ישי בראש}} - כי כן הוא מן המתוקנים, לא רצה לחזור ונטרד. 

ובסוד דרוש זה גם תבין מה שאמרו רז&quot;ל במשה רבינו ע&quot;ה {{צ|הוא עברי ולבושו מצרי}} בסוד {{גמט דגש|תיבה}} שנכנס בה בסוד {{גמט דגש|בתיה}}. והמשכיל יבין ודבריו חיים ונאמנים.   &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;


ועוד צריך לדעת כי הנשמה כשיוצאה מזה העולם צריכה לעבור ולטבול בנהר דינור, {{קיצור|כמ&quot;ש ב&quot;ה|כמו שיתבאר בעזרת השם??}}, שהרי אפילו המלאכים כשבאים לעולם הזה לאיזה שליחות בשובם צריכים לטבול שם כידוע. והנה יארע שם בטבילה זו לנשמות - כל אחד כפי מדרגתה וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק זה הוא כי הצדיק הגמור שהוא מהמדרגה עליונה - כעברו באותו אש - אין צריך לומר שאין מגיע לו שום נזק ולא חמימות אותו אש השורף, אלא אדרבה הופכים אותו למעין מים חיים שבזה נהנים. וזהו שכתוב {{צ|עוברי בעמק הבכה}}, שהוא נהר או גהינם עצמו, {{צ|מעין ישיתוהו}}. ולא זו בלבד אלא {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - ר&quot;ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה, רוצה לומר שהוא ממורי הוראות. {{ש}}
ובזה תבין מ&quot;ש רז&quot;ל שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות. והוא מובן מעצמו.


ונחזור לענין. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה באותן הנשמות אז {{צ|{{גמט|ילכו מחיל אל חיל}}}} - גימטריא {{גמט דגש|עץ החיים}} - שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתם בהיותם לבוש על נשמת הצדיק. ולכן אמר {{צ|ילכו}} בלשון רבים. 

וז&quot;ש הפסוק {{צ|פרי צדיק '''עץ חיים'''}} - ר&quot;ל שעל ידי מעשיו הטובים יש לו זכות לילך מחיל אל חיל בעץ החיים כנזכר. אבל {{צ|ולוקח נפשות חכם}} - ר&quot;ל מי שעובר בעמק הבכא וגומר כדי ליקח נפשות צריך שיהיה חכם כמו שאמר {{צ|ברכות יעטה מורה}} שהוא ממורי הוראות.  ואמר אחר כך {{צ|יראה אל אלהים בציון}} בלשון יחיד לאמר שכשנשמת הצדיק עולה למדריגה יותר עליונה {{צ|אל אלהים בציון}} - אז צריך להסיר מעליו אותו הלבוש כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ולכן אמר {{צ|יראה}} בלשון יחיד.

עד כאן מהר' חיים ויטאל זלה&quot;ה.

ובזה יובן היטב עד מאד לעתיד' הגיהנם צועקת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; מפני שהם עוברים בתוכם ולוקחים משם נפשות הרשעים כנז&quot;ל. והגן עדן צועקת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; שהם '''סמא&quot;ל ונחש''', שהם מסבבים פעמים בשבוע סביבות כותלי הגן כדי לפתות ולהוציא משם הלבושים של הנפשות.


'''ונחזור למיני המיתה בחוץ לארץ ובארץ ישראל'''. הענין שהם ג' מינים בסוד המיתה.

הראשון היא שחיטה בסכין פגום והיא נבלה. והיינו המתים על ידי סמא&quot;ל שהוא סכין פגום שהפגימות הם אוגרת(?) ומסוכסכת(?). אמנם המתים בארץ ישראל אינם מתים על ידי סכין שיש בו אחד מאלו המדות הנזכרות אלא על ידי חרב של הקב&quot;ה, והם עמי הארץ שהם כבהמות על ידי סכין ועל ידי שחיטה. דהיינו בעד(?) המיתה הם מתכפרין ונתרים(?) בסוד {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה. כ'''נחש''' ולא נחש ממש. מה שאין כן בחוץ לארץ שהוא נחש ממש. ופי' אוגרת היינו שהיא סוד '''אגרת בת מחלת''' שהיא אחת מהפגימות, והיא פוגמת הנפש מכל צד.  וקשה היא הרבה לבני אדם. והיינו '''נבלה - נבל ה''''. '''נבל''' - סמא&quot;ל. '''נבלה''' - '''לילית'''. והיינו 'אוגרת' האוספת כל החיילים הטמאים, אמן דשדים, אגרת ודאי. ובה נפגמין אלו המחממין עצמן לבטלה. והיא האוספת אותן הטיפות לעשות בהם רצונ' ומולידה עמהם בנים זרים כנודע רחמנא ליצלן, והיא אוגרת ועושה נבלה.  

'''מסוכסכת''' - זו קשה ולא כל כך מפני שיש בה צד הטהור. האמנם כב**** כאדם ***** קשה הרבה ואוחז בו מרוח אחד טמא.

ושני סכינים הנזכרים הם עושים נבלה - לכך שחיטתן היתה ממש(?) שנמצא שם סמאל ונחש בחרבו ובשרו נעשה טמא מפני שאחזו בו החיצונים(?).

אמנם תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורת השם שהיא עץ חיים - אינם צריכים שחיטה על ידי שום אחד משני מיני ס***** הנזכר שהם ב' פגומים ואחד כשר כנז&quot;ל, אלא על ידי '''אסיפה''' אל אלהים '''בציון''', דהיינו שכינה מתגלת עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן. והוא גוע(?) עצמו מהגשמות והחומר ומתאסף אל עמיו עם השכינה. ואסיפתן ואל  כבוד ה' מתרת אותו. 

וענין הים היינו '''ים''' התורה. ואסיפתו מן הים היינו דפסיק גירסא מפומיה כענין רבא בר נחמני ודוד המלך ע&quot;ה, וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן.


והנה סמא&quot;ל נקרא 'מותא רברבא' שנברא ביום שני. ולילי&quot;ת נקרא 'מותא זוטרא' שנבראת ביומא רביעא. והנה מי שהוא תלמיד חכם אין יכול עליו לא לזה ולא לזה, אלא הקב&quot;ה לוקח ממנו הנשמה בסוד הנשיקה כנזכר. וזהו סוד הפסוק {{צ|לא יבא בקהל יהוה ממזר}} - כי '''ממזר''' ראשי תיבות '''מ''''ותא '''ר''''ברבא '''מ''''ותא '''ז''''וטרתא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס, שנתהוו מסוד '''מת''' {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} - בגימטריא {{גמט דגש|ממזר}}. לא יבא {{צ|בקהל יהוה}} שהם הצדיקים, אלא הם מתים בנשיקה.


ונחזור לעיל. כי כמו שהמיתה בחוץ לארץ על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל על ידי מלאך הקדוש - כך חשובה(?) הזו הישן בח&quot;ל הוא על ידי הקליפה החיצוניות, ובארץ ישראל על ידי הקדושה שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר פרשת תרומה.  וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה שתעלה למעלה לגן עדן - כך השינה היא למנוחת הנשמה שתדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון. וכמו שהרשעים בעונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקדש - כך ממש בחייהם. ולזה רשעים בחייהם קרויים 'מתים'.

אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול. כי המיתה האמיתית שולטים החיצונים בנשמה להענישה כדי רשעתה. אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה שלא ישלטו בה החיצונים רק ל***** עליה. והיינו טעם קריאת שמע שעל המטה כדי להרחיקה מאל אחר בעת עלותה. 


'''הנה הר' חיים ויטאל''' כתב זה לשונו:{{ש}}
כי יש ב' מלאכים ממונים על המיתה. אחד ממונה על מתי חוץ לארץ ושמו '''סמא&quot;ל'''. ואחד על מתי ארץ ישראל ושמו '''גבריאל'''. וכל אחד ואחד יש לו חיילות רבות. וכל חיילותיו נקראים {{צ|מלאכי מות}}. ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו&quot;ן. והקב&quot;ה מודיע למטטרו&quot;ן בכל יום ויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו&quot;ן מצוה לסמא&quot;ל עבדו ליטול הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחוצה לארץ. ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה בארץ ישראל באותו יום. 

ואלו השני ממונים מעולם לא נטלו נשמה אלא שולח כל אחד ואחד מחיילותיו. כי יש מלאך אחד לכל נפש ונפש ומדרגות כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדרגת מעלת הנפש שהולך ליטול. ואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר ביד הממונה ששלחו - אז אותו מלאך בטל מן העולם, כי לא נברא אלא ליטול נפש אחד בלבד. כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|כאשר תעשינה הדבורים}} - כי חיות הדבורים תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם, ולכן היא תכף תמות. ועם כל זה הן שמחות במיתתן כדי לצער בני אדם. וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה בנטילת נפש בחשבו איך ניתן לו כח ורשות ליטול נפש אחד מזרע עם קדוש.{{ש}}
עד כאן לשונו.

והנה לפי מה שאמרו לעיל לשאין כח לסמא&quot;ל בארץ ישראל ליקח נפשות ישראל - בזה יישר מה שאמרו רז&quot;ל במסכת חולין פרק ז'(?) {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך}} - מאי רבותיה? הלא ארבע אמות משכביה הבטיחו לתת לבניו?! אלא אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב&quot;ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתה' נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות. עכ&quot;ל.

ויש לדקדק שבכאן משמע שעל ידי שקפל הקב&quot;ה ארץ ישראל תחת יעקב אבינו ע&quot;ה - ולכן היתה נוחה ליכבש לבניו. שמעינן מינה אם לא היה עושה כן לא היו יכולים בניו לכבוש הארץ. אם כן איה הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו ע&quot;ה בברית בין הבתרים {{צ|ביום ההוא כרת יהוה את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו'}}? ואפשר לומר מה שהבטיח לאברהם{{הערה|כאן הגהתי על פי סברתי. ובדפוס ויניציא כתוב 'ליעקב' - ויקיעורך}} אבינו ע&quot;ה הוא שלעולם בניו ירשו את הארץ, אבל אפשר שיהיה להם טורח גדול ליכבשה ולכן היה מוכרח להבטיח ליעקב אבינו ע&quot;ה שתהיה לבניו נוחה ליכבש כד' אמות. 

מכל מקום איכא למידק טובא. וכי זאת הבטחה לא יוכל הקב&quot;ה להבטיח לו בדבור הקל ולא כביכול להטריח עצמו ולקפל כל ארץ ישראל תחתיו?{{ש}}
הנה על פי סוד נוכל לומר מ&quot;ש בכאן {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}, ר&quot;ל שבאותה הלילה פגע יעקב במלכות דאצילות ונתחבר עמה שנקראת {{גמט דגש|מקום}}. כי מילוי ה'''מלכות''' כזה: {{גמט דגש|מ&quot;ם למ&quot;ד כ&quot;ף ו&quot;ו תי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|מקום}}. והיא נקרא 'ארץ' דישראל זוטא. ועומדת אחורי ד' אמות דזעיר שהם תפארת נצח הוד יסוד. וכן יעקב עומד בפניו דזעיר גם כן כנגד תפארת נצח הוד יסוד בלב'. וכשנתחב' עמה היא היתה כבושה תחתיו כנודע בסוד הייחוד. וזהו שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה}} דייקא - {{צ|לך אתננה}} לבת זוגך, שתתייחד עמה תמיד, {{צ|ולזרעך}} בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}} שמביא בריא דרב ספרא בפרשת תרומה.

שקפל הקב&quot;ה כל ארץ ישראל הכוונה היא שמלכות בכליה חיצונים שלה מתלבשת בסוד נשמה בעשיה, ובכלים אמצעים שלה מתלבשת בסוד נשמה ביצירה, ובכלים פנימיים שלה מתלבשת בסוד נשמה בבריאה.  ועשר אורותיה נשארים באצילות, שהם עשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} עם עשר אורותיה. כי השלשים כלים שיורדים למטה הם בחינות ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}, כי בעל אבידה מחזיר על אבידתו כדי לברר הבירורים שנפלו משבירת הכלים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}. ולכן הוא יורד להעלותם לשורשם. 

וז&quot;ש שארץ ישראל מתפשטת ד' מאות פרסה על ד' אמות פרסה מפני שכל שעורה כלולה מעשר - הרי שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה - שלש מאות פרסה. ועשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} שנשארים באצילות גם כן כל אחד כלולה מעשר - הרי איך נתפשט ארץ ישראל לארבע מאות על ארבע מאות.

ומה עשה הקב&quot;ה? קפל כל השלשים כלים זה על גב זה, והביא אותה פנים בפנים עם יעקב כנגד ד' אמות שלו (שהם תפארת נצח הוד יסוד שלו), ונתחברו ביחד. וזהו {{צ|וישכב במקום ההוא}} - כי הלואי שכל השלשים ספירות שלה יהיה מספיקים לה שתוכל לעמוד עם הזעיר פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|שתהא נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות}} - ר&quot;ל בנקל יהיה כח לבניך לתקן אותה כמו תפארת נצח הוד יסוד דזעיר עצמו. 

והנה זאת המלכות פעם אחת היא מתחברת עם '''יעקב''' בעת הקטנות, ולפעמים עם '''ישורון''' בעת היניקה, ולפעמים עם '''ישראל''' בעת הגדלות (כמו שיתבאר אחר כך בעזרת השם במשנה של עשר קדושות). להורות שהיא ארץ שזורעים בתוכה השלשה הנ&quot;ל שהם במספר {{גמט דגש|ארץ}}.  וסופי תיבות {{גמט דגש|לבן}} להורות כי על ידי בית '''לבן''' זכה '''יעקב''' למדת '''ישראל וישורן''', על ידי שלקח '''רחל ולאה''' כנודע. וזה רמז במלת '''ארץ''' בא&quot;לף רבתי עולה {{גמט דגש|ישראל יעקב ישורון}}.

או נאמר לפי דרכנו למה קפל הקב&quot;ה הארץ תחת יעקב אבינו ע&quot;ה נבין אותו על דרך שמביא גלי רזייא שהוא '''רבי אליעזר מגרמיזא זלה&quot;ה'''. וזה לשונו:{{ש}}
כשראה הקב&quot;ה שבניו אחר כך יחטאו ויאבדו מן העולם מה עשה הקב&quot;ה בהיות שהוא חפץ שלא תאבד שום נפש מישראל סבא שהם זרעו של אברהם אבינו ע&quot;ה? קודם הכל צוה לו שימול בשר ערלתם. ואם לא - {{צ|ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. ותיקן להם גלגול נפש לתקן עצמם כדי שתחזור למקורה הראשון. באותה שעה נתקבצו סמא&quot;ל עם {{גמט דגש|ע'}} שריו לפני הקב&quot;ה ואמרו לפניו &quot;רבונו של עולם! גם אנחנו מיציר כפך יצאנו! אתה אב אחד לכולנו! כמו שעשית תקנה לנפשותם של בני ישראל על ידי גלגוליהם שסוף סוף כולם יש להם חלק לעולם הבא - ומה ראית שבחרת בזרע אברהם יותר מכולנו?!&quot;

השיב להם הקב&quot;ה: אם הייתם עושים כמו שעשה אברהם שהכיר(?) אותי(?) מקטנותו ונכנס באור כשדים לאהבתי, ואתם ראיתם שאני הצלתי אותו מידכם ומכבשן האש שלא שלט בו - ועם כל זה לא האמנתם בי להקדישני - לכן מכאן ואילך אל תדברו מטוב ועד רע!

השיב סמא&quot;ל: רבונו של עולם! הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא! מאחר שאני גורם להם תאות המשגל לכן הם באים בעולם!{{ש}}
אמר לו הקב&quot;ה: רשע! ובעבור שאני הייתי יודע שעתיד אתה לומר כאלה הדברים - לכן צויתי לאברהם אוהבי שימול כל יליד ביתו וכתבתי בתורתי {{צ|וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. והחלק שלך יהיה הערלות מאחר שאתה מעורר התאוה. {{ש}}
וכשראה שלא היה הדין עמו אמר **: רבונו של עולם! תן לי רשות שאכרות ברית עם יעקב שעתיד להיות חתני ואתן לו את בנותי לנשים ונפיק בשלום יחד.{{ש}}
אז נתן לו הקב&quot;ה רשות שיתן לו את בנות לבן.

אז והמן יצא שמח וטוב לב, והמתין עד שבא הזמן ששלח(?) יצחק   ורבקה את יעקב ונתנו לו רשות שילך  לפדנה ארם. אז הלך אחריו להרוג אותו שהיה בכעס עמו מאחר שרמה את עשו ולקח ממנו הברכה והבכורה. וגם ראה שיצחק קיים הברכות פעם שנית כמ&quot;ש {{צ|ואל שדי יברך אותך}}. ולכן מה עשה סמא&quot;ל? תכף כשיצא יעקב מבאר שבע הלך והגיד לאליפז שיעקב ברח, ופיתה אותו שיצא לקראתו. ופגש בו באותו היום ממש שיצא מבית אביו. ולקח כל אשר לו ממנו. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך חרנה}} - שהוא ענין בפני עצמו כדי להורות על סמא&quot;ל שנקרא {{צ|חרון אף}} - הוא יצא עמו כדי לעשות בו נקמה כנזכר.

ואחר כך כשבא השמש אז נפל פחד על יעקב שנשאר יחידי בלילה על השדה, ותלמיד חכם צריך שימור. אז התחיל יעקב לבכות ותקן תפלת ערבית על ידי הבכיה. הנה כשאה סמא&quot;ל שיעקב הוא נכנע תחת ידו ויש לו פחד ממנו - אז הניח אותו ולא הזיק לו. 

עד כאן לשון גלי רזייא.

ונלע&quot;ד שזהו דוחק גדול - וכי משום שהיה מפחד יעקב מפניו ולכן יניח אותו ולא יזיק לו?! אדרבה! כי על ידי הפחד אתרעיה מזליה ובנקל היה יכול לו. כי נפיל תורא חדיד סכינא. ובפרט(?) מכח הכעס הגדול שהיה עליו מיום שנולד - איך ירחם עליו עתה שהוא נפל בידו?  וכי רחמנות יש לסמא&quot;ל? והלא כל מרה וכל רוגזה שרא בגויה! וזה קשה בעיני.

והנה  בהאבקי(?) תחת כפות רגליו הנה נ&quot;ל שזהו מה שאמרנו לעיל מאחר שסמא&quot;ל אין לו שליטה בארץ ישראל על ישראל - ולכן כשראה הקב&quot;ה שהוא רודף אחיו בכעס וחרון אף כמ&quot;ש {{צ|וילך חרנה}}, ועתה שמצא ליעקב יחידי היה לו רשות בידו להזיק אותו חס ושלום. מה עשה הקב&quot;ה? קיפל הארץ תחתיו והיה שוכב על ארץ ישראל ואז לא היה יכולת לסמא&quot;ל להזיק ליעקב אבינו ע&quot;ה כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל. ואז חרק עליו שיניו איך יעשה לו. ובפרט אחר כך שהראה לו הקב&quot;ה במראת הסולם כל הבטחות ליעקב. וכיון שראה סמא&quot;ל כל אלו  ההבטחות - אז יותר ויותר היה חורק עליו שיניו.

ולכן בבקר מאי כתיב? {{צ|וישא יעקב רגליו}} ר&quot;ל שיעקב נשא רגליו והלך במרוצה בשמחת לב על הבטחות שהבטיח הקב&quot;ה כמו שאמרו רז&quot;ל כרסא(?) טעין רגליה. אז {{צ|וילך ארצה בני קדם}} כי {{צ|וישא יעקב רגליו}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך ארצה בני קדם}} הוא דבר בפני עצמו להורות שס&quot;מ הלך לבני קדם ליקח עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשו עם יעקב כי שיוכלו לו. 

הנה לפי ענין זה צריך לפרש מה היה מרמז לו הקב&quot;ה במראה הסולם. ונא' שזו היא כונת הפסוק מאחר שראה הקב&quot;ה שנפל פחד סמא&quot;ל על יעקב - ולכן הראה לו בחלום {{צ|והנה '''סלם''' מוצב ארצה}}. {{גמט דגש|סלם}} גימטריא {{גמט דגש|סמאל}} - שהוא '''סמל''' המקנה לכפור ביחודו של עולם. ור&quot;ל אף על פי שהוא עומד למטה אצלך להרוג אותך - אל תפחד! כי אין בידו רשות לעשות לך מטוב ועד רע. כי {{צ|ראשו מגיע השמימה}} - ר&quot;ל הראש שלו שהוא מטטרו&quot;ן - הוא בשמים, ואין לו כח לעשות וליטול שום נשמה בלי רשותו. ולא עוד - הנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} במטטרו&quot;ן - רוצה לומר כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל כי אם לגבריאל שהוא ממונה בארץ ישראל כנזכר. וזה שאמר {{צ|מלאכי אלהים}} שהם '''סמא&quot;ל וגבריא&quot;ל''', תרי מלאכי דין, עולים ומשטינים ויורדים ונוטלים נשמתם. {{צ|בו}} - ברשות מטטרו&quot;ן שהוא מנהיג, שהוא ששת יומי דחול. וזה שאמר {{צ|בו}} דייקא.

{{צ|והנה יהוה נצב עליו}} - ר&quot;ל שלא תטעה כמו אלישע אחר שטעה במטטרו&quot;ן שהיה סבור שיש שני רשויות ח&quot;ו. ולכן גם שאתה רואה שאלו מלאכי אלהים הם תחת רשות של מטטרו&quot;ן והוא מצוה להם לכל אחד כמה נשמות יביאו מארץ ישראל ומחוצה לארץ - אל תהיה סבור שהכל הוא תחת רשותו ויש בידו כח לעשות לך מה שהוא רוצה.

ולכן אמר {{צ|הנה יהוה נצב עליו}} - הכוונה הוא שאני עומד על מטטרו&quot;ן ולכן אל תפחד. {{צ|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך}}, ואף על פי שבא מיכאל ויאבק עם יעקב, והוא שם אחד משבעים שמות שיש למטטרו&quot;ן, ונגע בכף ירכו כמו שמביא במדרש ילקוט על פסוק {{צ|ויאבק איש עמו}} עיין שם מ&quot;מ(?) מביא שם במדרש שהלך מיכאל והביאו עמו רפאל החבר שלו לרפאתו. ולכן {{צ|וישא יעקב רגליו}} שהלך בשמחה גדולה על הבשורה טובה שבישר לו. וסמא&quot;ל הלך ל{{צ|נופל וגלוי עינים}} איך יעשו עם יעקב כדי שיוכל לו. ונתנו לו עצה שילך ללבן לפתות אותו שיתן לו את בנותיו.  

תכף הלך ללבן והלביש את עצמו בתוך התרפים, וכשנכנס יעקב לבית לבן בידים רקניות לא רצה לקבל לבן את יעקב שאמר בלבו העבד של זקנו, שהוא אליעזר, כשבא הביא עמו כל כך כסף וזהב, וזהו בנו ובא בידים רקניות?! ולא ידע מה יעשה עמו. באות' הפעם הלך לשאול בתרפים מה יעשה לו. והשיב ס&quot;מ שהיה מלובש בתוכם &quot;אל תגרש את זה האיש מביתך! תן לו בנותיך לנשים כדי שתהיינה הן שולטות עליו ויכניע את עצמו תחת הקליפה ונעשה עמו כל חפצנו&quot;.

אז חזר לבן אצל יעקב ויאמר {{צ|הכי אחי אתה ועבדתני חנם. הגידה לי מה משכרתך}}. ואז נתן לו בנותיו. והיה חשוב(?) דאינון מסטרא דיליה שינצח(?) ליעקב. והקב&quot;ה הפר עצתו ובקדרה שחשב לבשל ליעקב - שם נתבשל הוא. וזהו יעץ צר אחרי קדושו והפוך צור עמלו בראשו. וזהו {{צ|מהרסייך ומחריביך ממך יצאו}} - הוא היה חושב שבנות לבן יפתו אותו ללכת אחרי אלהי אביהן - והן מרדו באביהן ובאלהיו דכתיב {{צ|ותאמרנה לו העוד יש לנו חלק ונחלה בבית אבינו}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונחזור לעיל.{{ש}}
כי '''גבריאל וסמאל''' אינם נוטלים הנשמה אלא שולחים חיילותיהם. ונודע שהם מהסיגים שנפלו משבירת הכלים שהוא שם '''ס&quot;ג'''. ומשם בא היצר הרע לכל אחד ואחד. 

והנה הראשי תיבות של '''ס''''מאל '''ג''''בריאל הוא '''ס&quot;ג'''. וזהו סוד הפסוק {{ממ|תהלים|נג|ד}} {{צ|כולו '''סג'''}} - ר&quot;ל כל אלו שנוטלים הנשמות של בני אדם הם עבדים של '''ס&quot;ג'''.  וכשהם נוטלים הנשמה תכף הם מתים גם כן. וז&quot;ש {{צ|יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ}} - ששניהם ביחד - היצר הרע ואדם יחדיו מתים.  

{{צ|אין עושה טוב אין גם אחד}} - ועתה הוא מפרש למה יחדיו נאלחו. וז&quot;ש {{צ|אין עושה טוב}} - מאחר שהוא השטן והוא היצר הרע - אם כן {{צ|אין עושה טוב}}, אלא כל אחד מפתה לרעה, כי הוא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמתו. ואז הוא מת גם כן. וז&quot;ש {{צ|אין גם אחד}} - ר&quot;ל אף על פי שהוא יודע והוא רואה מאחרים שאין אחד מהם נשאר בחיים בעת שמת האדם - עם כל זה {{צ|אין עושה טוב}} - כי הוא מתרצה באחד מיהודים מבאלף מאומות העולם כנודע. וזהו אף על פי שאין {{צ|גם אחד}}, ששניהם ביחד מתים ואין נשאר אחד מהם. לא היצר הרע ומכל שכן האדם.


===קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל===
'''ועתה נבאר קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל'''

כבר נודע כי הארץ הקדושה היא נקראת {{צ|ארץ החיים}}. והקבור בה נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחוץ לארץ הוא נכלל בנשמתו חוצה לארץ העליונה דהיינו בסוד עולם דמטטרו&quot;ן, והם הנקראים מתי חוץ לארץ. ואומרו {{צ|אינם חיים}} - היינו שסוד החיים העליונים אינם נמשכים לחוצה לארץ עליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור **' הנקרא עץ החיים, הוא סוד התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה שעליה נאמר {{צ|והחכמה  תחיה בעליה}}. ומשם נמשך עד הגיעו לארץ החיים שהיא מלכות. והשפע הוא {{גמט|ה'}} חסדים, ועם {{גמט|ב'}} כוללים דיסוד ומלכות - הרי {{גמט|ז'}} חסדים, שהם {{גמט|ז'}} הויות. וכן *גבורות שהם גם כן {{גמט|ז'}} הויות -- הרי {{גמט|י&quot;ד}} הויות - גימטריא {{גמט דגש|ארץ החיים}}. והם גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} כי החסדים הם רחמים מתערבים בגבורות שהם '''דין''', ונמתקים ביחד. ונקראו כלנו(?) חיים.  

וזהו סוד {{צ|יעקב יעקב - קדמאה לא שלים}}, מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} גבורות. ובתראה שלים מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} חסדים. ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יעקב}} גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} מפני שיונק מחמשה חסדים וגבורות והוא בתפארת. וגם נקרא {{צ|עץ החיים}}. 

וזהו ארץ החיי&quot;ם שאינו פועל לשם הדין לבדו אלא {{גמט דגש|רחמים בדין}}. ולכן אין {{גמט דגש|השטן}} שולט בה ב{{גמט דגש|שס&quot;ד}} ימות השנה, וכל שכן ביום הכפורים, אלא {{גמט דגש|גבריאל}} - הוא המלאך המות בארץ ישראל כנז&quot;ל. והוא כלול ב{{גמט דגש|מיכאל}} חבירו כנודע.  וזהו {{גמט דגש|רחמים בדין}}.

אבל בחוץ לארץ לפעמים הדין לבדו פועל בלי רחמים. ולכן אינו מתפש' מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי שלא יהנו מהם החיצונים שהם חוצה לארץ ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ולזה מתי חוץ לארץ אינם חיים - כלומר אינם מקבלים מאותה החיים הנצחיים הנשפעים. והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חוץ לארץ עד תחייתם והעלתם לארץ ישראל כמ&quot;ש למטה בע&quot;ה. 

ורז&quot;ל דרשו בפסיקתא רבא והובא בילקוט תהלים דף קכ&quot;ו ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר, ארץ ישראל נקרא ארץ החיים. והלא מתים שם!? אלא שמתיה חיים לימות המשיח ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו. ואף שחטאו יותר מדאי - כבר נפרעו מהם. דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש שנאמר {{צ|גפרית ומלח שרפה כל ארצה}}. ובאותן שבע נפרע הקב&quot;ה מירבעם וחבריו. ולכך יהיו חיים לימות המשיח. ומי גרם להנצל מדינה של גהינם? קבורת ארץ ישראל שנאמר {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

עוד אמרו רז&quot;ל: {{צ|הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת - אינו רואה דין חיבוט הקבר}}.{{ש}}
הנה אפשר ד{{צ|או}} קאמר - או האי או האי - כל אחד מהם מספקת. וזה הפירוש אינו. דאם כן בטלת דין קבר בארץ ישראל מכל וכל וזה אינו. אלא דווקא שניהם יחדיו דהיינו שהוא בארץ ישראל מפני קדושתה, וילוה גם כן אל ענין זה קדושת היום. וכשיהיו שניהם יחד - אזי ינצל מחיבוט הקבר מפני שכיון שקדש היום בארץ ישראל - אין כח לחיצונים. 

אמנם אם לא קדש היום או שהוא בחוץ לארץ החיצונית מתגברת ושולטת ודנה אותו בחיובו אפילו שמת בערב שבת. 

וא&quot;ת - אם מת בערב שבת ובארץ ישראל - סוף סוף מעשיו הרעים במה יתוקנו? אם נאמר שזכות ארץ ישראל מנכה(?) - מה נאמר במיתת ערב שבת שאינו בזכות? אם לא שנאמר שהקב&quot;ה גרם לו שימות בערב שבת כדי שיהא ניצול מדין קבר מפני שאינו חייב. 

ועדיין קשה אם זה פטור אם כן אפילו לא ימות בערב שבת יהיה גם כן ניצול?{{ש}}
וי&quot;ש כאותו מעשה דאיתא בזוהר מאותו תינוק שתפסוהו הכרובים ונכנס לגן עדן שלא מן הדין. וקאמר אתם {{צ|ואפילו הכי לא אתסי אלא בצערי סגיא}}. וכן זה גם כן.


===המת בארץ ישראל===
'''המת בארץ ישראל'''

דע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר {{צ|ולא תטמא את אדמתך}}. והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא דשמאלא להכנס ביום בארץ ישראל אלא דווקא בלילה. ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע. אבל בזמן שאין מת על גבי קרקע - אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ. אפילו חניית(?) פרסת רגלם בארץ אין להם. וביום אין להם רשות כל עיקר אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע. ירצה כי יש קליפה קשה עבה יותר מטומאת מת, דהיינו אחיזת החיצונים, והקפידה עליה התורה באומרו {{צ|כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא תטמא את אדמתך}} בטומאה ההיא הגבוהה עד שכמעט יקרא המת ההוא 'טהור' בארץ ישראל בערך אותה הטומאה הנוספת. וז&quot;ש בזהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}} {{צ|לא שלטא עליה רוח מסאבא}}. 

אמנם טומאת מת והליכותיו אינם גרועות ממנו אלא שאותה אחיזה אשר לחיצונים השולטים בחוץ לארץ אין לו כלל זולתי אם הלינו מפני שהלילה מקום מוכן לחיצונים למשטטיה. ובהיות להם כלי להדבק - יתדבקו. וזה יגרום רע למת שתסתאב אותה הטומאה בגופו כדמסיק הגורמת עונש למת עצמו ומטריחין אותו בענין דבקות הנפש למעלה. אמנם שאר טומאת מת אינה גורמת עונש. 

והביא ראיה שאין אחיזת החיצונים בארץ ישראל ממה שאותו מזון הניתן להם במזבח היה נוט' עצמו לצפון ששם פתח כניסת מזונם כנז&quot;ל. {{ש}}
ובזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} כתב זה לשונו:{{ש}}
{{צ|&quot;לא תלין נבלתו בעץ כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'&quot; - בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחר' מיד בההוא יומא דאתפשט לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא. דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה וכו'. וכל מה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשריי' עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא לבעי ליה לאיניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר.}}{{ש}}
עד כאן לשון הזוהר.

ונראה מכאן {{גמט דגש|ג'}} פגמים שפוגמים בהלנת המת על גבי הקרקע בארץ ישראל.
* '''א'''' - שפוגם בצלם אלהים
* '''ב'''' - משום הגלגול שיוכל לתקן אותו בגלגול שני
* '''ג'''' שמטמא את הארץ.

והשלשה רמוזים בזה הפסוק {{צ|לא תלין נבלתו על הארץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}}. 
* ירצה שהקב&quot;ה מדבר עם ישראל כי קבור תוכל לקברו פעם שנית כי יוכל לבא בגלגולא תניינא אם תקברנו ביום ההוא. כי לא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. וזהו כפל ב' פעמים הקבורות. 
* שנית - {{צ|כי קללת אלהים תלוי}} - רוצה לומר בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא שהוא בצלם אלהים, שמטמאים אותו. וזהו {{צ|קללת אלהים תלוי}}. 
* שלישית - {{צ|ולא תטמא את אדמתך}} הוא כפשוטו כמ&quot;ש דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאיב יתר.  ירצה ממת אחר שקוברים תכף באותה היום. 

הנה מפני ג' טעמים הנ&quot;ל לכן אסור הלנת המת בארץ ישראל.

===מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל===
'''במעלת קצת מקומות של ארץ ישראל'''

מספר כנפי יונה - ואף על פי שדבריו אינם מובנים כלל למבינים - מכל מקום העתקתי לשונו מפני קצת דברים שיש בהם מעט ממשות. וזה לשונו:

* דע כי '''ירושלים''' במספר קטן הוא {{גמט דגש|י&quot;ט}}. גם '''מלכות''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ט}}. כי ירושלים היא מדת המלכות. 

* '''ושכם''' הוא סוד היסוד. כי יסוד רמז ליוסף ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד. 

* ו'''טבריה''' גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ט}} במספר קטן. ו{{גמט דגש|הוד}} עולה {{גמט דגש|י&quot;ט}} עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות והמלה. ומשמעות טבריה מלשון {{צ|טבור הארץ}}. ו'ארץ' רומז למלכות. ועיקר טבריה רומז להוד. גם '''טבר''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ג}} - שמקבל כח מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות.

* '''צפת''' רומז ל'''נצח'''. כי '''צפת''' במספר קטן {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ו'''נצח''' במספר קטן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} - לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי&quot;ג מדות של רחמים גמורים ממדת הכתר, ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות.

וגם '''צפת''' בחושבן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות התורה לרמוז שצפת מו**ת ומזומנת להשיג בה עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר '''צפת'''.   ו{{גמט דגש|נצח}} גימטריא {{גמט דגש|קמח}} בסוד {{צ|אם אין קמח אין תורה}}. 

* '''מרא&quot;ן''' רומז לתפארת. תרגום {{צ|צאן}} - מרובא(?). וצאן רומז לתפארת. וכן נקראו ישראל על שמו 'צאן' על דרך {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. וגם כי '''מראן''' במספר קטן עולה {{גמט דגש|י&quot;ב}}, ומדת תפארת נקרא '''אמת''' במספר קטן {{גמט דגש|ט'}}. עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות עולה {{גמט דגש|י&quot;ג}} - לרמוז ל{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות רחמים כנזכר.

* '''ומערת המכפלה אשר בחברון''' תוב&quot;ב - שם קבורת האבות {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>agkqzycw1j1x2ssyetsa4gnlgg7qyi9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083278</id>
      <parentid>3083277</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:29:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל */</comment>
      <origin>3083278</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="285636" sha1="exfopbm7v6ddok4bte9lzd0sjre580x" xml:space="preserve">
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת(?) תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל(?) יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים(?) ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה הצל(?) לא  יהיה צל(?). 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{ש}}
דע כי ארץ ישראל נקראה 'לאה ורחל'. וזהו סוד כוונת ההליכה בארץ ישראל - הם שתי בחינות; האחד בלאה ואחד ברחל. 

וברחל תכוין שהרגלים ההולכים הם נצח הוד דזעיר אנפין המושכין מוחין לרחל כנודע כי אין לה רק שני מוחין, ושני מוחין אלו הם שתי שמות {{גמט דגש|נ&quot;ה ה&quot;י}}(?) והם בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} במנין {{גמט דגש|הליכה}}.

ובלאה תכוין מה שאמרו ז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל וכו'}}. והענין כי לאה היא אחורי ישראל, ואין כנגדה יעקב. ולכן יותר נקרא לאה {{צ|ארץ ישראל}} מרחל. והנה תכוין שהלא כבר ידעת שהמוחין שנכנסים בזעיר אנפין הם מוחין דאבא ואמא. וכבר ידעת איך יוצאים {{גמט|ד'}} בחינות לאה: אחד ביסוד דחכמה, ואחד ביסוד דבינה, ואחר מבפנים ואחד מאחורי זעיר אנפין. והשנים מהם הם הארת חכמה, ושנים הארת בינה. וסדרם הם או&quot;א או&quot;א(?). וכבר ידעת שכל המוחין הם ד' חכמה ובינה חסד וגבורה. 

והנה האמת הוא שבלאה הראשונה הסמוכה אל יסוד החכמה - שם הם כל הד' הארות דחכמה. ובשניה נסתלקה הארת דחכמה ונשארו השלשה. ובשלישית נשארו ב' לבד. ובחיצונה לא יש רק הארת הגבורות דחכמה לבד. ואלו הם {{צ|ארבע אמות}} - אל תקרי אַמות אלא אִימות מלשון אֵם. 

והנה כל ארבע אלו הם מוחין דחכמה - כי במוחין דבינה אין לנו עסק בהם. וכבר ידעת שכללות חכמה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ומילויו {{גמט דגש|מ&quot;ו}} - והוא בגימטריא {{גמט דגש|אמה}}. ואלו הם סוד {{צ|ארבע אמות}} שמהם נעשים ארבע אימות. ואף על פי שהם סוד חכמה ובינה חסד וגבורה - להיותם כולם בחינת חכמה נקרא כולם בארץ ישראל מילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|מ&quot;ו}} כמנין {{גמט דגש|אמה}}.

ולפי שכל המוחין הם בזעיר אנפין וכשיוצאים אל הנוקבא אינו יוצא רק מילוי לבדו - ולכן אינו יוצא רק שיעור {{גמט דגש|אמה}} לבד שהוא המילוי; כי  {{גמט דגש|מלוי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}} שהוא דין. ולכן הנוקבא היא דינים. 

והנה ההליכה בלאה אינה כמו רחל - כי שם הוא נצח הוד דזעיר אנפין וכאן הוא נצח הוד דבינה שני פרקין עילאין. ותכוין בהליכה **(?) אל נצח הוד דבינה. 


גם יש חילוק אחר. כי בכאן הם ד' אמות שהם סוד כל הארבע מוחין דחכמה. אך למטה הם שני מוחין לבד דבינה. ולפי שכל ההארות אלו היוצאות מחכמה אינם יוצאות אלא על ידי בינה - ולכן נקרא {{צ|מהלך}}. וזהו {{צ|'''המהלך''' ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|מהלך}} גימטריא {{גמט דגש|צה}} והוא מילוי אחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהיא בינה שגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. וכשתסיר {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהם אחוריים מ{{גמט דגש|קס&quot;ו}} - ישאר {{גמט דגש|צ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|מהלך}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


'''האופן הב'''' על דרך מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בספר דרושים. וזה לשונו:{{ש}}
דע כי קומת המלכות הנקרא {{צ|ארץ ישראל}} שיעורה עשר ספירות. והיא שוה אל שיעור קומת זעיר אנפין. וכבר נודע שמחצי תפארת שבבינה עילאה - משם התחיל רישא דזעיר אנפין. וכשהיא גדולה כמוהו ממש כי גם ראשה מגיע שם. ונמצא שמחצי הבינה ולמטה מתחלת ארץ ישראל. ונשארו למעלה ב' ספירות וחצי שהם כתר וחכמה וחצי בינה.  וכדוגמא זו ממש היא למטה כי הלא שיעור היא עשר ספירות, והנה מתחלת מקום העיקרי בחצי תפארת דזעיר אנפין כנזכר באדרא. ונמצא אם נחלק עשר ספירות משם ולמטה יתמשך עשר ספירות דמלכות עד חצי נצח שבבריאה - כי הלא יש לה מקום בזעיר אנפין שיעור ג' ספירות וחצי שהם מחצי תפארת עד יסוד. ואחר כך לוקחת לתשלום העשר ספירות שלה {{גמט|ו'}} ספירות וחצי אחרות בבריאה והם כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת וחצי נצח. ואז נשלמת לחשבון עשר שלה - כי שם מקומה האמיתי מחצי תפארת דזעיר אנפין עד חצי נצח דבריאה.

ונמצא שנשאר מבריאה שלשה ספירות וחצי. וכבר ביארנו שהמלכות דבריאה היא תמיד בהיכל שביעי דיצירה. וכן הענין בכל מלכות דבריאה יצירה עשייה כנודע. אם כן נמצא שנשארו שתי ספירות וחצי שאין שם גבול 'ארץ ישראל' שהיא המלכות דאצילות. ולכן כנגדם נשארו שני שבטים וחצי בחוצה לארץ.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שבזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} (שהם חצי נצח העליון ותפארת וגבורה וחסד וחצי בינה של י' ספירות דבריאה) {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מפני שהוא זוכה לבינה דבריאה שנקראת {{צ|עולם הבא}}.


'''האופן הג'''' - הוא על דרך מה שמביא הרב חיים ויטאל ז&quot;ל בספר הגלגולים פרק ט&quot;ו - כי הששה תחתונות דיצירה היו קודם חטא אדם הראשון במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דבריאה, וארבע ספירות הראשונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה ד' תחתונות דבריאה.  והששה אחרונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. 

ונמצא כי סיום ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה היו מסתיימים במקום שמסתיימים עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. ונמצא כי זעיר ונוקבא דאצילות היו אז במקום שהם עתה אבא ואמא דאצילות - כי עולם הבריאה היה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דיצירה היו במקום נוקבא דאצילות. 

ונמצא כי מה שהיה עתה ארבע אחרונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה היה אז חלל ומקום פנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים. והנה שיעור מקום החלל הזה הם שיעור {{גמט|י&quot;ד}} ספירות כנזכר. וכמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שדי - שאמר לעולמו {{גמט דגש|די}}}} - ר&quot;ל שלא יתפשטו יותר מזה השיעור של {{גמט דגש|די}} כדי שבמקום ה{{גמט דגש|ד&quot;י}} אלו ישאר מקום פנוי אל מדור הקליפות כנזכר.

ואחר שחטא אדם הראשון ירדו העולמות למטה בתוך הקליפות. נמצא כי במקום של הקליפות שהיו בתחלה ירדו עתה ד' תחתונות דיצירה ועשר ספירות דעשיה וכולי. ועיין שם.

והנה צריך האדם לתקן מתתא לעילא. מתחלה צריך לתקן כל בחינת {{קיצור|נר&quot;ן ח&quot;י|נפש רוח נשמה חיה יחידה}} דמלכות דעשיה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דזעיר דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דבינה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דחכמה דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דאריך דעשיה. וכמו אלו כמה וכמה ****ות(?) לאלפים ורבבות שיש בעולם העשיה. כל אלול צריך לתקן בר נש כדי שיוכל לעלות ממדרגה למדרגה עד עולם היצירה. {{ש}}
וכן צריך לתקן גם כן כל אלו הבחינות הנ&quot;ל ביצירה. וכן בבריאה וכו'. עיין שם בספר הגלגולים פ&quot;א. 

והנה כל זמן שהאדם מתקן את עצמו וגם העולמות - כל זמן שלא הגיע לתפארת דיצירה לתקן אותו - עדיין הוא בסכנה גדולה שלא יפתוהו הקליפות. כי אלו ה{{גמט דגש|י&quot;ד}} עולמות הם נקרא מדור הקליפות, עץ הדעת טוב ורע. ויקלקל פעם אחרת כל מה שתיקן. אבל כאשר זכה והגיע לתפארת דיצירה ויצא מחוץ לקליפות - שוב לא במהרה הוא חוטא. ועליו נאמר {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - כי נכנס בעץ החיים ואז מובטח שהוא בן עולם הבא. 

וזה שאמר רבי יוחנן {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}}, שהם הארבע ספירות נצח הוד יסוד מלכות, והגיע עד תפארת דיצירה - אזי הוא {{צ|מובטח שהוא בן עולם הבא}} כי הקב&quot;ה מסייע אותו וישמור אותו מכל חטא ועון.  ומה שאמר {{צ|בן עולם הבא}} הוא על דרך שידוע שיש {{צ|חלק עולם הבא}} במלכות, {{צ|בן עולם הבא}} בתפארת, {{צ|מזומן לחיי עולם הבא}} ב***(?). והנה מאחר שזה הגיע בתיקונו עד תפארת דיצירה - לכן נקרא {{צ|בן עולם הבא}}. 

אבל {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}}, שגימטריא {{גמט דגש|ארץ הצבי}}, שיוכל לתקן בזמן הזה כל הבחינות דעשיה ומכל שכן דיצירה. ומי יקום במקום קדש שהוא בתפארת דיצירה. שכבר יצא ממדור הטמא ונכנס בארץ הקדושה ארץ החיים שהוא בעץ החיים בלבד ולא טוב ורע.  ולכן גם כן {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרו&quot;ן}} - דמטטרון מקנן ביצירה כנודע.

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל {{צ|נותן נשמה לעם עליה}} - ר&quot;ל למי נותנים נשמה פרטית - {{צ|לעם עליה}} - לאלו שזכו לעלות למעלה מארץ ישראל שהוא למעלה מעולם היצירה שהוא לעולם הבריאה דתמן היא בחינת 'נשמה'.  אבל {{צ|ורוח להולכים בה}} - רוצה לומר שכל זמן שהוא עדיין בתיקון דיצירה - אין לו אלא בחינת 'רוח' שהוא בחינת יצירה. 

וגם נודע כי בבריאה הוא {{גמט דגש|אל שדי}}, ובעולם היצירה הוא {{גמט דגש|אל הויה}}, ובעולם העשיה הוא {{גמט דגש|אל אדני}}. {{ש}}
והנה {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|מזבח}} - דתמן בעולם היצירה הוא המזבח - עיין שם בדרוש {{צ|אסור חג עד קרנות המזבח}}. וזהו שאמר רב ענן במסכת כתובות פרק י&quot;ג {{צ|כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם וכפר אדמתו עמו}}, עכ&quot;ל. והוא הדבר אשר דברנו - כי מאחר שכל ארץ ישראל הוא נקרא {{גמט דגש|מזבח}} - אם כן מי שקבור שם כאילו קבור במקום המזבח עצמו. 


'''האופן הרביעי''' - הוא הדרך שדורשי רשומות אומרים {{צ|וכפר '''אדמתו'''}} - '''ד' אמות'''. הנה מה טוב ומה נאה *כוין זה לדרכנו כי ארבע ספירות תחתונות דיצירה נקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}}, כי המזבח היא מלכות דיצירה העומדת בראש העשיה, וארבע ראשונות דעשיה הם עולים במקום ארבע תחתונות דיצירה שהם נקרא {{צ|קרנות המזבח}}. עיין שם באורך.

וז&quot;ש {{צ|וכפר ארבע אמות עמו}} - ר&quot;ל הארבע ספירות תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}} - הם בעצמם מכפרים - ששם שורש המזבח שמכפרת עונות ישראל.

וז&quot;ש גם כן {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - רוצה לומר מאחר שעלה למעלה מהמזבח - אם כן כבר נמחלו לו כל עונותיו. ומאחר שאין לו עוננות - בוודאי שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובזה מתורץ שאמרו רז&quot;ל {{צ|ארץ ישראל הוא באמצע היישוב}}. הכוונה כי עולם האצילות נקרא 'עולם הזכר - עולם עמידה'. אבל שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה נקרא 'עולם הנקבה - עולם הישיבה'.  וז&quot;ש {{צ|ארץ ישראל}} - שהוא עולם היצירה - הוא {{צ|באמצע עולם היישוב}} - שהוא בין בריאה לעשיה. 


'''האופן החמישי''' - הוא על דרך שמביא שם האר&quot;י זלה&quot;ה כי אותם ארבע ראשונות דעשיה עומדים בארבע תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|קרנות המזבח}} - הם סוד ארבע מוחין שנמשכים מן אצילות עד שם. והם סוד ארבע שמות '''יה&quot;ו''' של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. ומלובשים בארבע '''אה&quot;י''' (שנים דיודין, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחר דההי&quot;ן) שהם סוד המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא, ונמשכים למטה בעשיה. ושמות אלו בגימטריא {{גמט דגש|קרנות}}.

והם ארבע ראשונות דעשיה כנז&quot;ל והם בגימטריא {{גמט דגש|שנות}} '''חיים''' - כי מוחין אלו נקראים 'חיי המלך', ובם {{גמט דגש|אהיה הויה אהיה}} בגימטריא {{גמט דגש|חיים}}. ונחלקים לארבע מוחין בסוד השמות הנזכר שעולין {{גמט דגש|שנות}} ונקראו {{צ|שנות חיים}}. 

וזהו סוד ההארה הנמשכת לעשיה ביום אסרו חג וגו', עיין שם. 

והנה נודע כי ארבע שמות {{גמט דגש|הויה אהי&quot;ה}} גימטריא ארבעה {{גמט דגש|אמה}} - שכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אמה}} עם הכולל.  והנה בכל שחרית גם כן בפרשת צו בקרבן התמיד צריך לכוין להעלות פנימיות דעשיה שמלבישין הארבע חיצוניות אחרונים דיצירה. לכן צריך גם כן לכוין להמשיך '''קרנות''' המזבח אליהם כדי שיוכלו בכח זה לעלות. 

וזהו שאמר {{צ|כל המהלך}} - שהוא גורם שהולך בסוד המשכת השפע ה{{צ|ד' אמות}} הנ&quot;ל שהם ארבעה {{גמט דגש|אהיה}} וארבעה {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}. {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - כי אלו הם המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא הנקראת 'עולם הבא', ומאחר שגורם שמהלכים שם הד' אמות - זוכה הוא גם כן לבינה שהיא עולם הבא; שהוא גם כן מקבל משם תמיד השפע של הבינה. כי {{צ|ברכות לראש צדיק}} כנודע. 

וזהו שמדייק {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|שנות חיים}} עם כללות ארבעה '''יהו&quot;ה''' וארבעה '''אהי&quot;ה''' - גמטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}. ולכן יש לו גם כן חיי עולם הבא. 


'''האופן הששי'' - נראה לי שרז&quot;ל רמזו בארץ ישראל שהיתה מקודם חטא אדם הראשון שהיו ארבע ראשונות דיצירה במקום שהוא עתה נוקבא דאצילות כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין. וששה תחתונות דיצירה במקום שהם עתה ששה ראשונות דבריאה.  וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - שהם הארבע ספירות עליונות דיצירה, ירצה(?) שזכה לתקן כל המדרגות עד שהגיע לארבע עליונות ד'ארץ ישראל' (שהיא עתה נוקבא דאצילות). {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מאחר שזכה לנפש דאצילות - מובטח הוא שלא יבא חטא לידו. כי מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} הוא מי שזכה לנפש דאצילות. והבן היטב.


'''האופן השביעי''' - הוא על דרך מה שאמר בספר הגלגולים סוף פרק י&quot;ז שאם(?) שנברא אדם הראשון משעה חמישית ולמעלה היו העולמות עולים יותר כי זעיר אנפין עלה במקום אריך אנפין, ונוקבא דזעיר אנפין במקום חכמה, ועשר ספירות דבריאה במקום בינה  דאצילות, ועשר ספירות דיצירה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דעשיה במקום נוקבא דאצילות. נשארו ששה תחתונות דעשיה מחוץ לאצילות בסוד {{צ|עיבורה של עיר וכו'}}, עיין שם.

והנה עתה זעיר דאצילות נקרא 'ארץ ישראל', וזה נעשה בכל מנחת שבת. אבל אין מעלה יותר לעולמו לעלות מפני חטא אדם הראשון. אם כן מוכרח שארבע מוחין דזעיר נקרא {{צ|ד' אמות דארץ ישראל}}. וזהו שאמר {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - הכוונה שגורם ליכנס המוחין בתוך הזעיר אנפין בסוד גדלות. {{צ|מובטח לו שהוא בן העולם הבא}} - שיש לו נשמה דחכמה ובינה דאצילות, שיש כח בידו שיוכל להמשיך המוחין בתוך הזעיר.

והנה המוחין ה' ארבע '''אהיה''' וארבע '''הויה'''. וכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} - גימטריא {{גמט דגש|אמה}} כמו שפירשנו למעלה, עיין שם.


'''האופן השמינית''' - על דרך הידוע על שם הפסוק {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. והנה בחכמה יש לו עשר ספירות - כל אחד שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ארבע אמות}}. וזה שאמר {{צ|כל המהלך '''ארבע אמות''' בארץ ישראל}} שהיא נוקבא דזעיר אנפין, {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. כי כמו שזעיר אנפין (שהוא נקרא {{צ|בן עולם הבא}}) והוא מתקן את המלכות - כן הוא גם כן מתקן המלכות על ידי המשכת {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} דחכמה בתוכה הנקרא 'ארץ ישראל' (שהוא זעיר), כי אין תיקונה אלא על ידי חכמה כנודע.


'''התשיעית''' - על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה שכל בניינה דנוקבא דזעיר נעשית מנצח הוד יסוד דזעיר הנקרא 'בונים', שנאמר {{צ|וכל בניך למודי יהוה}} - אל תקרי בניך אלא בוניך מפני שהם בונים פרצוף דנוקבא. 
* כי ג' פירקין ראשונים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חכמה בינה דעת דנוקבא. 
*ו{{גמט|ג'}} פרקין אמצעים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חסד גבורה תפארת דנוקבא. 
* וג' פרקין תחתונים נעשית נצח הוד יסוד דנוקבא. 
* ושליש תחתון דתפארת דזעיר אנפין נעשה כתר דנוקבא.

והענין הוא כי ההארה של תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין יוצאה לחוץ ומתקן ובונה פרצוף דנוקבא הנקראת {{צ|ארץ ישראל}}. ואלו ה{{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא {{צ|ארבע אמות}}. כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|מיום שנחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה}}. הכוונה הוא שנתמעטה פרצופה ואין שיעור קומתה מגיע אלא כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד שלו. ולכן עיקר התיקון שאנו עושים לה עתה בגלות הוא להאיר אותם ד' אמות בתוך המלכות הנקראת 'ארץ ישראל'. 

וזהו שאמרו {{צ|כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות}} - ירצה שגורם על ידי קיום מצותיו בארץ ישראל התלויות בארץ שמאירים אור ד' אמות (תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין) בארץ ישראל שהיא המלכות - {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - ר&quot;ל מובטח שהוא עלה במדרגת 'בן עולם הבא' שהוא זעיר אנפין - בן הבינה הנקראת 'עולם הבא'. כי כמו שהזעיר תמיד עיני ה' בה ומאיר בה - גם כן זה שגורם הליכת ד' אמות בה - הוא בדמות בעלה דמטרוניתא הנקרא {{צ|בן עולם הבא}}.


===במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ===
'''במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ'''

נאמר שהם ד' מדרגות דרך כלל
* '''א'''' - משובחי ארץ ישראל
* ה'''ב'''' - שאר יושבי ארץ ישראל
* ה'''ג'''' - משובחי חוצה לארץ
* ה'''ד'''' - שאר יושבי חוצה לארץ

המעלה הראשונה - משובחי ארץ ישראל - אלו לא יצדק בהם לשון 'מיתה' כלל, אלא על דרך שיתוף השם. ועליהם נאמר 'גויעה'. והם משל לאיש השוכב על ערסו כלוא בבית, לא יצא ולא יבא. כך האיש המשובח - אף בשרו ישכון לבטח כענין ר' אלעזר שעמד כך שנה בלי קבורה קיים (כמו שאמרו רז&quot;ל במסכת מציעא) וכענין אחאי בר יאשיה דגששיה, וכמה יחידים בדורות. ומכללם בתוספת מעלה האבות. וזה מפני שקדשו עצמם במותר להם אפילו בהרהור. וכאילו אינם מתים.

וקרובים למעלה זו היא מעלת הקדושים המתים בחוצה לארץ כענין יעקב. ולזה לא מנע עליית גופו לארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו שלא נהנה ממנו. וכזה היתה קדושת רבי בשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו. וכן מעלת משה רבנו ע&quot;ה שנתעסק הקב&quot;ה בקבורתו. וכמעלת מיתת אהרן ומרים - הכל מעלה א' מפני קדושתם. ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר מפני שפלטו להם מעון אדם הראשון וטהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה, וגופם קיים ולא מתו. והם {{צ|ישיני עפר}}.

'''המעלה השלישית''' היא מעלת שאר מתי ארץ ישראל שהם אינם חייבים לקליפה מה שנזונו ממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה - שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסתה תחת יד ורשות הבורא. לכך כשתבא לדרוש מה אכלו יאמרו לה כי לא מדילה אכלו ושתו, רק מדיליה אכלו ושתו. אמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש {{צ|כי עפר אתה}}. ומיד הגוף כלה והנשמה מתקדשת.

ומטעם  זה הם מטמאים במגע ובמשא מצד קליפה ראשונה שפגם אדם ודבקה בהם המות. ובזה יש תקנה אל הדרים בחוצה לארץ שלא תשלוט עליהם טומאה כלל - כי הלא מצינו כמה וכמה צדיקים לאלפים ולרבבות שמתו בחוצה לארץ. אמנם תקנתם היתה כי לא אתענגו כל יומיהן בתר הנהו הנאות הגוף, כי כל מזונות והנאות הגוף הוא מצד הקליפה כנודע. ואמנם לא אתענגו רק בתענוגי מצוה כגון סעודת מצוה דחתן וברית מילה או בסעודתי דשבת ויום טוב - כי אז אין טומאה שורה כלל דכולהו מטמרי בנוקבא דתהומא רבא. ואין המזון יורד בשבת אלא מצד הקדושה. ואז אפילו בהיותם בחוצה לארץ - אין טומאה שורה עליהם לפי שיאמרו &quot;הלא לא נהנינו ממך בחול כלל אפילו בגופינו! אלא כדי קיום הנפש לעסוק בתורה&quot;, כמו שכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}. ובזה יש תקנה אפילו למתים בחוצה לארץ.

'''המעלה הרביעית''' - היא לאותם אשר אתענגו בתענוגים ובהכרח היה לאשלטא עליה רוחא דמסאבותא - אפילו יש בידם תורה ומעשים טובים - ההוא רוחא דמסאבותא אסתאיב בגוויה וכד מית גם כן לא סליק מיניה עד שישוב גופו עפר כנודע.

והנה כיון שרוח הטומאה אסתאיב ביה - נמצא דאי סלקין לההוא גופא לאתקברא בארץ ישראל בתר דמית - נמצא אף על פי שנקבר בארץ ישראל - אין לו תקנה. והטעם כי האדם אף על פי שדר כל ימיו בחוצה לארץ ואחר כך בא בחיים חייתו לארץ ישראל - הנה הטומאה בורחת ממנו כנ&quot;ל. אמנם כד מית בחוצה לארץ - וברחה הנשמה הטהורה - ואשתאר ההוא רוחא דמסאבותא ואסתאיב בגוויה כנודע. 

וזהו סוד הטפה שזורק חמלאך המות בגוף להמיתו. ולכך המת הוא אבי אבות הטומאה - כי אסתאיב ואתקשיר ההוא רוחא בגוויה ונשמה קדושה שתדחה אותו אינה שם. ולכך אפילו בבואו לארץ ישראל להקבר שם - אין לו תקנה כיון שיצתה נפשו בחוצה לארץ. ועליו כתיב {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי}}. 

הנה מי לנו גדול מיוסף הדבק בארץ ישראל בסוד 'צדיק וצדק'. ולא שלטא כלל רוח מסאבא עליה. ועם כל זה לפי שיצאת נשמתו בחוצה לארץ לא רצה ליכנס לארץ ישראל עד שישוב עפר וישארו עצמותיו לבד, כי אז אין שליטת הטומאה אפילו ברשעים אלא על הבשר והדם, כל שכן בצדיק גמור כמותו. ואם כן מכל שכן וקל וחמר לכל הדרים בחוצה לארץ כי אף על פי שיהיו צדיקים גמורים כיוסף - עם כל זה יותר טוב היה אם היו דרים בארץ ישראל, ואסור להביא גופם להקבר בארץ ישראל.

אמנם בעצמות נראה מכאן בפירוש שלא נאמר {{צ|ותבואו ותטמאו}}, אלא דוקא במביאים העצמות קודם שיתעכל הבשר. וכך ראוי. שאחרי עיכול הבשר נשיב קודשא בריך הוא רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר. דהא איהו חס על ארעיה. עיין שם בזוהר בפרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}.

ואכתי קשה אם כן למה יעקב אבינו ע&quot;ה צוה שיוליכו גופו ממש - לא עצמותיו כיוסף?{{ש}}
התירוץ הוא כי לא היה בעולם איש אחר כיעקב שלם בכל הני י&quot;ב שבטים ושבעים נפש - הכל כדוגמת מרכבת השכינה. ולזה צוה כי לא יגע בו איש אחר. וכל זה כדי שלא ישרה עליו טומאה כלל. 

ותו, דאיהו גופא. כי אברהם ויצחק ושאר הצדיקים לא תקנו מחטא אדם הראשון אלא אברים  וקצוות ממנו. אמנם יעקב תיקן כל הגוף, וכל גופיה נפק מתחת יד הטומאה ונסתלקה זוהמת הנחש בסוד לקיחת הברכה ובכורה ממנו. גם הכניע סמא&quot;ל כנזכר בפרשת תולדות. והנה נסתלקה לגמרי רוח הטומאה וזוהמת הנחש מיניה. ואם כן לא הוה דחיל כלל.

ועוד ראיה אחרת - כי כבר נתבאר בזוהר כי הן לצדיק והן לרשע יש תועלת גדול להתרקב גופו, ואינו זוכה ליכנס למחיצה שלו עד שיתרקב גופו. אם כן למה צוה יוסף לחנוט את אביו? ובמה שכתבנו ניחא. כי אדרבה צריך שיהיה שלם כי קדוש הוא ואין שום זוהמת נחש דביקה בו כלל. 


ונחזור לעיל.{{ש}}
דע כי כל חטא אדם הראשון הוא הגוף הזה ומעשהו והנאותיו. והכל הוא מצד הנחש. שעל ידי החטא נתגשמו אחר שהיו רוחניים ודבקות המחשבה בחכמת האל יתברך. והנה המשכיל אשר ידחה כל התאו', ויקח מהגשמי צורך חיותו לבד הצורך אל קיום הגוף, לא הנאת המעשה. איש כזה לא תדבק בו טומאת הגוף וחלאתו אלא עטיו של נחש שתדבק בו מאדם הראשון. לא מיתת עצמו. 

אמנם אותם הנהנים מן העולם ותאוותיו - הם מוסיפים על עטיו של נחש, שהם מחדשים בעצמם חטא אדם הראשון. ולכן מתים מיתת עצמם. נמצא שיש שני מיני טומאות. האחד  היא {{צ|עטיו של נחש}} - אין נקי ממנה אלא כמו חנוך ואליהו ואותם שנכנסו חיים לגן עדן וכיוצא. והנה טומאה דקה אינה מזקת לנשמה, רק טורח פרידת הנפש מהגוף כל אחד כפי כחו וכפי מעשיו. ויש קליפה עבה נוספת והוא מרדפת את האדם אחר התוואת הגשמיות אפילו במותר לו באכילה גסה ושינת שחרית ומשגל מרובה למלאת תאוות גופו. כל זה הוא לו 'עטיו של נחש' נוסף לו על חטא אדם הראשון. וכפי מה שמוסיף לה קליפה - ואחר כך בשרו עליו יכאב. וזה היה סוד רבי שזקף עשר אצבעותיו וגו'. וסוד רבי אלעזר שאמר {{צ|אף בשרי ישכון לבטח}}.


'''והנה נודע''' שכל המתים של ישראל נשמותיהם עולות דרך ישר, וההיא חופאה קלישא כנז&quot;ל מקבלא לון. ואפילו ישראל המתים בחוץ לארץ הם גם כן נכנסים דרך שם, רק שיש להם צער גדול כי אזלא וסחרא סביבות ארץ ישראל ונכללים במקוריהם על ידי טורח גלגוליהם מקליפה לקליפה, משר אל שר, עד שתעבור אל מקום הקדש.

והנה כמו שארץ ישראל מקיאה ופולטת נשמות הגויים (כמו שאמר בזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}) ודחי לון לבר ואזלין ושאטין מתגלגלים בכמה גלגולים עד דנפקו מארעא קדישא וסחרן לסורחנייהו במסאבו דילהון -- כן חוץ לארץ פולטת נשמות ישראל! שאין כח בה לסבול הקדושה. והולכת הנשמה בצער עד שתכנס אל פתח ארץ ישראל ועולה שם. הכוונה לומר כי לא יכלה הקליפה לדחות את ישראל מארץ ישראל כי אם גופם ולא נשמתם. גם לא היה יכלת(?) כל הגוים להיות בארץ ישראל רק בגופן ולא בנשמתן.

ונודע כי ארץ ישראל נמשלה לגן עדן, וחוצה לארץ נמשלה לגיהנם. וזהו שאמרו רז&quot;ל עתידה גן עדן אומרת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; בסוד {{צ|וינערו הרשעים ממנו}} - שהם אפילו גופן של הרשעים. והגיהנם אומרת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; - שהן אפילו הגופים שלהם. כי כבר הם נזדככו ואין להם כח לסובלם בתוכם. ולכן יתגלגלו כולם בסוד גלגול מחילות לארץ ישראל ושם יעמדו בתחיית המתים. 


והנה אחר שבא זה המאמר לבית מלוני - לא אפטרנו בלא לינה. ועם זה יובן גם כן מה שאמרו רז&quot;ל שהקב&quot;ה תפש בבגדו של ירבעם ואמר לו חזור בך וכו'. וקשה. אפשר שהקב&quot;ה היה מדבר עם ירבעם שחטא והחטיא את הרבים והיה תופס בבגדו?!

אך דע כי מלבד הנשמה והרוח והנפש יש לאדם לבוש אחד לנפשו והוא אמצעי בין הנפש והגוף. וזהו ענין אדם הראשון שאחר שחטא היה בגן עדן, ושם היו נפשות אדם וחוה מלובשות באלו הבגדים. והנה דרך הנחש לחזור ולסבב אחרי כותלי גן עדן פעמים בשבוע להראות גדולתו ולפתות את מי שיוכל מאותם אשר בתוך הגן. ואמנם המכירים אותו אינם עושים חשבון ממנו כלל. אבל המתפתה אחר דבריו - יוצא לבוש נפשו לחוץ אליו ומתפתה אחריו. וזה אירע לאדם וחוה שחטאו ויצאו לבושי נפשם ונתפתו אחר הנחש.  ולכן ידעו כי ערומים הם. כי קודם החטא היו מלובשים באותו הלבוש. והלבוש הזה של ירבעם - תפס הקב&quot;ה שיחזור בו, ולא בלבושי גופו אלא בבגד זה שהוא מעולה יותר מהגוף כנזכר. וזה סוד {{צ|ובגד בוגדים בגדו}}. ואריכות הענין תמצא בספר הגלגולים ובפרט בפרק שבעים, עיין שם. 

&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;  '''ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו'''  הרחיב הענין מעט בכאן ואמר כי ירבעם היה משורש {{גמט דגש|קין}} שהוא סוד ה{{גמט דגש|צלם}} כידוע. והגביר עליו '''הסיגים''' - כי כולו {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, ונהפך ל{{גמט דגש|גס}} רוח. ואז עלו למעלה הפנים מ{{גמט דגש|נועם}} ה{{גמט דגש|עליון}} שהוא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|כי אחוריים של שם ס&quot;ג עולה {{גמט דגש|עליון}} - {{גמט דגש|יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי}} - ויקיעורך}}, ויצא {{גמט דגש|עגל}}. ולהיותו משני {{גמט דגש|קס&quot;א}} - סוד שני צלמים - העולים {{גמט דגש|ירבעם}} - לכן עשה שני עגלים. 

ואמנם אין עבירה מכבה תורתו - הוא שמלתו החדשה. ולכן אמר לו הקב&quot;ה {{צ|חזור '''בך'''}}, פירוש שוב והכנס בעצמך, בעצמותך. פן תכין וצדיק ילבש. ואז {{צ|אני ואתה ובן ישי}} - פירוש {{גמט דגש|בן ישי}} הוא סוד ב' פעמים '''אל''' בסוד {{גמט דגש|הק&quot;ף}}{{הערה|כי '''אל''' במילוי עולה {{גמט דגש|אלף למד}} - {{גמט דגש|הקף}} - ויקיעורך}}, שמהם ה{{גמט דגש|מלבוש}} וה{{גמט דגש|חשמל}} כנודע. ואתה מפעמיים {{גמט דגש|קס&quot;א}} שגם מהם פעמיים '''אל''' כידוע - ואז נטייל בגן {{גמט דגש|עדן}} שהוא סוד {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|אל}} המאירים מ'''אור פני אל''' כידוע בסוד {{צ|מפני שיבה תקום}}.

והטיול הוא ה'''שעשוע''' שהם ה{{גמט דגש|ד'}} הנזכר{{הערה|ד' פעמים אל במילוי - ויקיעורך}}  בגימטריא {{גמט דגש|שעש&quot;ע}}. אבל להיות שהשיב לו ש{{צ|בן ישי בראש}} - כי כן הוא מן המתוקנים, לא רצה לחזור ונטרד. 

ובסוד דרוש זה גם תבין מה שאמרו רז&quot;ל במשה רבינו ע&quot;ה {{צ|הוא עברי ולבושו מצרי}} בסוד {{גמט דגש|תיבה}} שנכנס בה בסוד {{גמט דגש|בתיה}}. והמשכיל יבין ודבריו חיים ונאמנים.   &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;


ועוד צריך לדעת כי הנשמה כשיוצאה מזה העולם צריכה לעבור ולטבול בנהר דינור, {{קיצור|כמ&quot;ש ב&quot;ה|כמו שיתבאר בעזרת השם??}}, שהרי אפילו המלאכים כשבאים לעולם הזה לאיזה שליחות בשובם צריכים לטבול שם כידוע. והנה יארע שם בטבילה זו לנשמות - כל אחד כפי מדרגתה וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק זה הוא כי הצדיק הגמור שהוא מהמדרגה עליונה - כעברו באותו אש - אין צריך לומר שאין מגיע לו שום נזק ולא חמימות אותו אש השורף, אלא אדרבה הופכים אותו למעין מים חיים שבזה נהנים. וזהו שכתוב {{צ|עוברי בעמק הבכה}}, שהוא נהר או גהינם עצמו, {{צ|מעין ישיתוהו}}. ולא זו בלבד אלא {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - ר&quot;ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה, רוצה לומר שהוא ממורי הוראות. {{ש}}
ובזה תבין מ&quot;ש רז&quot;ל שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות. והוא מובן מעצמו.


ונחזור לענין. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה באותן הנשמות אז {{צ|{{גמט|ילכו מחיל אל חיל}}}} - גימטריא {{גמט דגש|עץ החיים}} - שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתם בהיותם לבוש על נשמת הצדיק. ולכן אמר {{צ|ילכו}} בלשון רבים. 

וז&quot;ש הפסוק {{צ|פרי צדיק '''עץ חיים'''}} - ר&quot;ל שעל ידי מעשיו הטובים יש לו זכות לילך מחיל אל חיל בעץ החיים כנזכר. אבל {{צ|ולוקח נפשות חכם}} - ר&quot;ל מי שעובר בעמק הבכא וגומר כדי ליקח נפשות צריך שיהיה חכם כמו שאמר {{צ|ברכות יעטה מורה}} שהוא ממורי הוראות.  ואמר אחר כך {{צ|יראה אל אלהים בציון}} בלשון יחיד לאמר שכשנשמת הצדיק עולה למדריגה יותר עליונה {{צ|אל אלהים בציון}} - אז צריך להסיר מעליו אותו הלבוש כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ולכן אמר {{צ|יראה}} בלשון יחיד.

עד כאן מהר' חיים ויטאל זלה&quot;ה.

ובזה יובן היטב עד מאד לעתיד' הגיהנם צועקת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; מפני שהם עוברים בתוכם ולוקחים משם נפשות הרשעים כנז&quot;ל. והגן עדן צועקת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; שהם '''סמא&quot;ל ונחש''', שהם מסבבים פעמים בשבוע סביבות כותלי הגן כדי לפתות ולהוציא משם הלבושים של הנפשות.


'''ונחזור למיני המיתה בחוץ לארץ ובארץ ישראל'''. הענין שהם ג' מינים בסוד המיתה.

הראשון היא שחיטה בסכין פגום והיא נבלה. והיינו המתים על ידי סמא&quot;ל שהוא סכין פגום שהפגימות הם אוגרת(?) ומסוכסכת(?). אמנם המתים בארץ ישראל אינם מתים על ידי סכין שיש בו אחד מאלו המדות הנזכרות אלא על ידי חרב של הקב&quot;ה, והם עמי הארץ שהם כבהמות על ידי סכין ועל ידי שחיטה. דהיינו בעד(?) המיתה הם מתכפרין ונתרים(?) בסוד {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה. כ'''נחש''' ולא נחש ממש. מה שאין כן בחוץ לארץ שהוא נחש ממש. ופי' אוגרת היינו שהיא סוד '''אגרת בת מחלת''' שהיא אחת מהפגימות, והיא פוגמת הנפש מכל צד.  וקשה היא הרבה לבני אדם. והיינו '''נבלה - נבל ה''''. '''נבל''' - סמא&quot;ל. '''נבלה''' - '''לילית'''. והיינו 'אוגרת' האוספת כל החיילים הטמאים, אמן דשדים, אגרת ודאי. ובה נפגמין אלו המחממין עצמן לבטלה. והיא האוספת אותן הטיפות לעשות בהם רצונ' ומולידה עמהם בנים זרים כנודע רחמנא ליצלן, והיא אוגרת ועושה נבלה.  

'''מסוכסכת''' - זו קשה ולא כל כך מפני שיש בה צד הטהור. האמנם כב**** כאדם ***** קשה הרבה ואוחז בו מרוח אחד טמא.

ושני סכינים הנזכרים הם עושים נבלה - לכך שחיטתן היתה ממש(?) שנמצא שם סמאל ונחש בחרבו ובשרו נעשה טמא מפני שאחזו בו החיצונים(?).

אמנם תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורת השם שהיא עץ חיים - אינם צריכים שחיטה על ידי שום אחד משני מיני ס***** הנזכר שהם ב' פגומים ואחד כשר כנז&quot;ל, אלא על ידי '''אסיפה''' אל אלהים '''בציון''', דהיינו שכינה מתגלת עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן. והוא גוע(?) עצמו מהגשמות והחומר ומתאסף אל עמיו עם השכינה. ואסיפתן ואל  כבוד ה' מתרת אותו. 

וענין הים היינו '''ים''' התורה. ואסיפתו מן הים היינו דפסיק גירסא מפומיה כענין רבא בר נחמני ודוד המלך ע&quot;ה, וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן.


והנה סמא&quot;ל נקרא 'מותא רברבא' שנברא ביום שני. ולילי&quot;ת נקרא 'מותא זוטרא' שנבראת ביומא רביעא. והנה מי שהוא תלמיד חכם אין יכול עליו לא לזה ולא לזה, אלא הקב&quot;ה לוקח ממנו הנשמה בסוד הנשיקה כנזכר. וזהו סוד הפסוק {{צ|לא יבא בקהל יהוה ממזר}} - כי '''ממזר''' ראשי תיבות '''מ''''ותא '''ר''''ברבא '''מ''''ותא '''ז''''וטרתא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס, שנתהוו מסוד '''מת''' {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} - בגימטריא {{גמט דגש|ממזר}}. לא יבא {{צ|בקהל יהוה}} שהם הצדיקים, אלא הם מתים בנשיקה.


ונחזור לעיל. כי כמו שהמיתה בחוץ לארץ על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל על ידי מלאך הקדוש - כך חשובה(?) הזו הישן בח&quot;ל הוא על ידי הקליפה החיצוניות, ובארץ ישראל על ידי הקדושה שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר פרשת תרומה.  וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה שתעלה למעלה לגן עדן - כך השינה היא למנוחת הנשמה שתדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון. וכמו שהרשעים בעונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקדש - כך ממש בחייהם. ולזה רשעים בחייהם קרויים 'מתים'.

אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול. כי המיתה האמיתית שולטים החיצונים בנשמה להענישה כדי רשעתה. אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה שלא ישלטו בה החיצונים רק ל***** עליה. והיינו טעם קריאת שמע שעל המטה כדי להרחיקה מאל אחר בעת עלותה. 


'''הנה הר' חיים ויטאל''' כתב זה לשונו:{{ש}}
כי יש ב' מלאכים ממונים על המיתה. אחד ממונה על מתי חוץ לארץ ושמו '''סמא&quot;ל'''. ואחד על מתי ארץ ישראל ושמו '''גבריאל'''. וכל אחד ואחד יש לו חיילות רבות. וכל חיילותיו נקראים {{צ|מלאכי מות}}. ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו&quot;ן. והקב&quot;ה מודיע למטטרו&quot;ן בכל יום ויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו&quot;ן מצוה לסמא&quot;ל עבדו ליטול הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחוצה לארץ. ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה בארץ ישראל באותו יום. 

ואלו השני ממונים מעולם לא נטלו נשמה אלא שולח כל אחד ואחד מחיילותיו. כי יש מלאך אחד לכל נפש ונפש ומדרגות כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדרגת מעלת הנפש שהולך ליטול. ואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר ביד הממונה ששלחו - אז אותו מלאך בטל מן העולם, כי לא נברא אלא ליטול נפש אחד בלבד. כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|כאשר תעשינה הדבורים}} - כי חיות הדבורים תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם, ולכן היא תכף תמות. ועם כל זה הן שמחות במיתתן כדי לצער בני אדם. וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה בנטילת נפש בחשבו איך ניתן לו כח ורשות ליטול נפש אחד מזרע עם קדוש.{{ש}}
עד כאן לשונו.

והנה לפי מה שאמרו לעיל לשאין כח לסמא&quot;ל בארץ ישראל ליקח נפשות ישראל - בזה יישר מה שאמרו רז&quot;ל במסכת חולין פרק ז'(?) {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך}} - מאי רבותיה? הלא ארבע אמות משכביה הבטיחו לתת לבניו?! אלא אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב&quot;ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתה' נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות. עכ&quot;ל.

ויש לדקדק שבכאן משמע שעל ידי שקפל הקב&quot;ה ארץ ישראל תחת יעקב אבינו ע&quot;ה - ולכן היתה נוחה ליכבש לבניו. שמעינן מינה אם לא היה עושה כן לא היו יכולים בניו לכבוש הארץ. אם כן איה הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו ע&quot;ה בברית בין הבתרים {{צ|ביום ההוא כרת יהוה את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו'}}? ואפשר לומר מה שהבטיח לאברהם{{הערה|כאן הגהתי על פי סברתי. ובדפוס ויניציא כתוב 'ליעקב' - ויקיעורך}} אבינו ע&quot;ה הוא שלעולם בניו ירשו את הארץ, אבל אפשר שיהיה להם טורח גדול ליכבשה ולכן היה מוכרח להבטיח ליעקב אבינו ע&quot;ה שתהיה לבניו נוחה ליכבש כד' אמות. 

מכל מקום איכא למידק טובא. וכי זאת הבטחה לא יוכל הקב&quot;ה להבטיח לו בדבור הקל ולא כביכול להטריח עצמו ולקפל כל ארץ ישראל תחתיו?{{ש}}
הנה על פי סוד נוכל לומר מ&quot;ש בכאן {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}, ר&quot;ל שבאותה הלילה פגע יעקב במלכות דאצילות ונתחבר עמה שנקראת {{גמט דגש|מקום}}. כי מילוי ה'''מלכות''' כזה: {{גמט דגש|מ&quot;ם למ&quot;ד כ&quot;ף ו&quot;ו תי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|מקום}}. והיא נקרא 'ארץ' דישראל זוטא. ועומדת אחורי ד' אמות דזעיר שהם תפארת נצח הוד יסוד. וכן יעקב עומד בפניו דזעיר גם כן כנגד תפארת נצח הוד יסוד בלב'. וכשנתחב' עמה היא היתה כבושה תחתיו כנודע בסוד הייחוד. וזהו שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה}} דייקא - {{צ|לך אתננה}} לבת זוגך, שתתייחד עמה תמיד, {{צ|ולזרעך}} בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}} שמביא בריא דרב ספרא בפרשת תרומה.

שקפל הקב&quot;ה כל ארץ ישראל הכוונה היא שמלכות בכליה חיצונים שלה מתלבשת בסוד נשמה בעשיה, ובכלים אמצעים שלה מתלבשת בסוד נשמה ביצירה, ובכלים פנימיים שלה מתלבשת בסוד נשמה בבריאה.  ועשר אורותיה נשארים באצילות, שהם עשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} עם עשר אורותיה. כי השלשים כלים שיורדים למטה הם בחינות ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}, כי בעל אבידה מחזיר על אבידתו כדי לברר הבירורים שנפלו משבירת הכלים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}. ולכן הוא יורד להעלותם לשורשם. 

וז&quot;ש שארץ ישראל מתפשטת ד' מאות פרסה על ד' אמות פרסה מפני שכל שעורה כלולה מעשר - הרי שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה - שלש מאות פרסה. ועשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} שנשארים באצילות גם כן כל אחד כלולה מעשר - הרי איך נתפשט ארץ ישראל לארבע מאות על ארבע מאות.

ומה עשה הקב&quot;ה? קפל כל השלשים כלים זה על גב זה, והביא אותה פנים בפנים עם יעקב כנגד ד' אמות שלו (שהם תפארת נצח הוד יסוד שלו), ונתחברו ביחד. וזהו {{צ|וישכב במקום ההוא}} - כי הלואי שכל השלשים ספירות שלה יהיה מספיקים לה שתוכל לעמוד עם הזעיר פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|שתהא נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות}} - ר&quot;ל בנקל יהיה כח לבניך לתקן אותה כמו תפארת נצח הוד יסוד דזעיר עצמו. 

והנה זאת המלכות פעם אחת היא מתחברת עם '''יעקב''' בעת הקטנות, ולפעמים עם '''ישורון''' בעת היניקה, ולפעמים עם '''ישראל''' בעת הגדלות (כמו שיתבאר אחר כך בעזרת השם במשנה של עשר קדושות). להורות שהיא ארץ שזורעים בתוכה השלשה הנ&quot;ל שהם במספר {{גמט דגש|ארץ}}.  וסופי תיבות {{גמט דגש|לבן}} להורות כי על ידי בית '''לבן''' זכה '''יעקב''' למדת '''ישראל וישורן''', על ידי שלקח '''רחל ולאה''' כנודע. וזה רמז במלת '''ארץ''' בא&quot;לף רבתי עולה {{גמט דגש|ישראל יעקב ישורון}}.

או נאמר לפי דרכנו למה קפל הקב&quot;ה הארץ תחת יעקב אבינו ע&quot;ה נבין אותו על דרך שמביא גלי רזייא שהוא '''רבי אליעזר מגרמיזא זלה&quot;ה'''. וזה לשונו:{{ש}}
כשראה הקב&quot;ה שבניו אחר כך יחטאו ויאבדו מן העולם מה עשה הקב&quot;ה בהיות שהוא חפץ שלא תאבד שום נפש מישראל סבא שהם זרעו של אברהם אבינו ע&quot;ה? קודם הכל צוה לו שימול בשר ערלתם. ואם לא - {{צ|ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. ותיקן להם גלגול נפש לתקן עצמם כדי שתחזור למקורה הראשון. באותה שעה נתקבצו סמא&quot;ל עם {{גמט דגש|ע'}} שריו לפני הקב&quot;ה ואמרו לפניו &quot;רבונו של עולם! גם אנחנו מיציר כפך יצאנו! אתה אב אחד לכולנו! כמו שעשית תקנה לנפשותם של בני ישראל על ידי גלגוליהם שסוף סוף כולם יש להם חלק לעולם הבא - ומה ראית שבחרת בזרע אברהם יותר מכולנו?!&quot;

השיב להם הקב&quot;ה: אם הייתם עושים כמו שעשה אברהם שהכיר(?) אותי(?) מקטנותו ונכנס באור כשדים לאהבתי, ואתם ראיתם שאני הצלתי אותו מידכם ומכבשן האש שלא שלט בו - ועם כל זה לא האמנתם בי להקדישני - לכן מכאן ואילך אל תדברו מטוב ועד רע!

השיב סמא&quot;ל: רבונו של עולם! הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא! מאחר שאני גורם להם תאות המשגל לכן הם באים בעולם!{{ש}}
אמר לו הקב&quot;ה: רשע! ובעבור שאני הייתי יודע שעתיד אתה לומר כאלה הדברים - לכן צויתי לאברהם אוהבי שימול כל יליד ביתו וכתבתי בתורתי {{צ|וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. והחלק שלך יהיה הערלות מאחר שאתה מעורר התאוה. {{ש}}
וכשראה שלא היה הדין עמו אמר **: רבונו של עולם! תן לי רשות שאכרות ברית עם יעקב שעתיד להיות חתני ואתן לו את בנותי לנשים ונפיק בשלום יחד.{{ש}}
אז נתן לו הקב&quot;ה רשות שיתן לו את בנות לבן.

אז והמן יצא שמח וטוב לב, והמתין עד שבא הזמן ששלח(?) יצחק   ורבקה את יעקב ונתנו לו רשות שילך  לפדנה ארם. אז הלך אחריו להרוג אותו שהיה בכעס עמו מאחר שרמה את עשו ולקח ממנו הברכה והבכורה. וגם ראה שיצחק קיים הברכות פעם שנית כמ&quot;ש {{צ|ואל שדי יברך אותך}}. ולכן מה עשה סמא&quot;ל? תכף כשיצא יעקב מבאר שבע הלך והגיד לאליפז שיעקב ברח, ופיתה אותו שיצא לקראתו. ופגש בו באותו היום ממש שיצא מבית אביו. ולקח כל אשר לו ממנו. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך חרנה}} - שהוא ענין בפני עצמו כדי להורות על סמא&quot;ל שנקרא {{צ|חרון אף}} - הוא יצא עמו כדי לעשות בו נקמה כנזכר.

ואחר כך כשבא השמש אז נפל פחד על יעקב שנשאר יחידי בלילה על השדה, ותלמיד חכם צריך שימור. אז התחיל יעקב לבכות ותקן תפלת ערבית על ידי הבכיה. הנה כשאה סמא&quot;ל שיעקב הוא נכנע תחת ידו ויש לו פחד ממנו - אז הניח אותו ולא הזיק לו. 

עד כאן לשון גלי רזייא.

ונלע&quot;ד שזהו דוחק גדול - וכי משום שהיה מפחד יעקב מפניו ולכן יניח אותו ולא יזיק לו?! אדרבה! כי על ידי הפחד אתרעיה מזליה ובנקל היה יכול לו. כי נפיל תורא חדיד סכינא. ובפרט(?) מכח הכעס הגדול שהיה עליו מיום שנולד - איך ירחם עליו עתה שהוא נפל בידו?  וכי רחמנות יש לסמא&quot;ל? והלא כל מרה וכל רוגזה שרא בגויה! וזה קשה בעיני.

והנה  בהאבקי(?) תחת כפות רגליו הנה נ&quot;ל שזהו מה שאמרנו לעיל מאחר שסמא&quot;ל אין לו שליטה בארץ ישראל על ישראל - ולכן כשראה הקב&quot;ה שהוא רודף אחיו בכעס וחרון אף כמ&quot;ש {{צ|וילך חרנה}}, ועתה שמצא ליעקב יחידי היה לו רשות בידו להזיק אותו חס ושלום. מה עשה הקב&quot;ה? קיפל הארץ תחתיו והיה שוכב על ארץ ישראל ואז לא היה יכולת לסמא&quot;ל להזיק ליעקב אבינו ע&quot;ה כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל. ואז חרק עליו שיניו איך יעשה לו. ובפרט אחר כך שהראה לו הקב&quot;ה במראת הסולם כל הבטחות ליעקב. וכיון שראה סמא&quot;ל כל אלו  ההבטחות - אז יותר ויותר היה חורק עליו שיניו.

ולכן בבקר מאי כתיב? {{צ|וישא יעקב רגליו}} ר&quot;ל שיעקב נשא רגליו והלך במרוצה בשמחת לב על הבטחות שהבטיח הקב&quot;ה כמו שאמרו רז&quot;ל כרסא(?) טעין רגליה. אז {{צ|וילך ארצה בני קדם}} כי {{צ|וישא יעקב רגליו}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך ארצה בני קדם}} הוא דבר בפני עצמו להורות שס&quot;מ הלך לבני קדם ליקח עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשו עם יעקב כי שיוכלו לו. 

הנה לפי ענין זה צריך לפרש מה היה מרמז לו הקב&quot;ה במראה הסולם. ונא' שזו היא כונת הפסוק מאחר שראה הקב&quot;ה שנפל פחד סמא&quot;ל על יעקב - ולכן הראה לו בחלום {{צ|והנה '''סלם''' מוצב ארצה}}. {{גמט דגש|סלם}} גימטריא {{גמט דגש|סמאל}} - שהוא '''סמל''' המקנה לכפור ביחודו של עולם. ור&quot;ל אף על פי שהוא עומד למטה אצלך להרוג אותך - אל תפחד! כי אין בידו רשות לעשות לך מטוב ועד רע. כי {{צ|ראשו מגיע השמימה}} - ר&quot;ל הראש שלו שהוא מטטרו&quot;ן - הוא בשמים, ואין לו כח לעשות וליטול שום נשמה בלי רשותו. ולא עוד - הנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} במטטרו&quot;ן - רוצה לומר כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל כי אם לגבריאל שהוא ממונה בארץ ישראל כנזכר. וזה שאמר {{צ|מלאכי אלהים}} שהם '''סמא&quot;ל וגבריא&quot;ל''', תרי מלאכי דין, עולים ומשטינים ויורדים ונוטלים נשמתם. {{צ|בו}} - ברשות מטטרו&quot;ן שהוא מנהיג, שהוא ששת יומי דחול. וזה שאמר {{צ|בו}} דייקא.

{{צ|והנה יהוה נצב עליו}} - ר&quot;ל שלא תטעה כמו אלישע אחר שטעה במטטרו&quot;ן שהיה סבור שיש שני רשויות ח&quot;ו. ולכן גם שאתה רואה שאלו מלאכי אלהים הם תחת רשות של מטטרו&quot;ן והוא מצוה להם לכל אחד כמה נשמות יביאו מארץ ישראל ומחוצה לארץ - אל תהיה סבור שהכל הוא תחת רשותו ויש בידו כח לעשות לך מה שהוא רוצה.

ולכן אמר {{צ|הנה יהוה נצב עליו}} - הכוונה הוא שאני עומד על מטטרו&quot;ן ולכן אל תפחד. {{צ|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך}}, ואף על פי שבא מיכאל ויאבק עם יעקב, והוא שם אחד משבעים שמות שיש למטטרו&quot;ן, ונגע בכף ירכו כמו שמביא במדרש ילקוט על פסוק {{צ|ויאבק איש עמו}} עיין שם מ&quot;מ(?) מביא שם במדרש שהלך מיכאל והביאו עמו רפאל החבר שלו לרפאתו. ולכן {{צ|וישא יעקב רגליו}} שהלך בשמחה גדולה על הבשורה טובה שבישר לו. וסמא&quot;ל הלך ל{{צ|נופל וגלוי עינים}} איך יעשו עם יעקב כדי שיוכל לו. ונתנו לו עצה שילך ללבן לפתות אותו שיתן לו את בנותיו.  

תכף הלך ללבן והלביש את עצמו בתוך התרפים, וכשנכנס יעקב לבית לבן בידים רקניות לא רצה לקבל לבן את יעקב שאמר בלבו העבד של זקנו, שהוא אליעזר, כשבא הביא עמו כל כך כסף וזהב, וזהו בנו ובא בידים רקניות?! ולא ידע מה יעשה עמו. באות' הפעם הלך לשאול בתרפים מה יעשה לו. והשיב ס&quot;מ שהיה מלובש בתוכם &quot;אל תגרש את זה האיש מביתך! תן לו בנותיך לנשים כדי שתהיינה הן שולטות עליו ויכניע את עצמו תחת הקליפה ונעשה עמו כל חפצנו&quot;.

אז חזר לבן אצל יעקב ויאמר {{צ|הכי אחי אתה ועבדתני חנם. הגידה לי מה משכרתך}}. ואז נתן לו בנותיו. והיה חשוב(?) דאינון מסטרא דיליה שינצח(?) ליעקב. והקב&quot;ה הפר עצתו ובקדרה שחשב לבשל ליעקב - שם נתבשל הוא. וזהו יעץ צר אחרי קדושו והפוך צור עמלו בראשו. וזהו {{צ|מהרסייך ומחריביך ממך יצאו}} - הוא היה חושב שבנות לבן יפתו אותו ללכת אחרי אלהי אביהן - והן מרדו באביהן ובאלהיו דכתיב {{צ|ותאמרנה לו העוד יש לנו חלק ונחלה בבית אבינו}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונחזור לעיל.{{ש}}
כי '''גבריאל וסמאל''' אינם נוטלים הנשמה אלא שולחים חיילותיהם. ונודע שהם מהסיגים שנפלו משבירת הכלים שהוא שם '''ס&quot;ג'''. ומשם בא היצר הרע לכל אחד ואחד. 

והנה הראשי תיבות של '''ס''''מאל '''ג''''בריאל הוא '''ס&quot;ג'''. וזהו סוד הפסוק {{ממ|תהלים|נג|ד}} {{צ|כולו '''סג'''}} - ר&quot;ל כל אלו שנוטלים הנשמות של בני אדם הם עבדים של '''ס&quot;ג'''.  וכשהם נוטלים הנשמה תכף הם מתים גם כן. וז&quot;ש {{צ|יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ}} - ששניהם ביחד - היצר הרע ואדם יחדיו מתים.  

{{צ|אין עושה טוב אין גם אחד}} - ועתה הוא מפרש למה יחדיו נאלחו. וז&quot;ש {{צ|אין עושה טוב}} - מאחר שהוא השטן והוא היצר הרע - אם כן {{צ|אין עושה טוב}}, אלא כל אחד מפתה לרעה, כי הוא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמתו. ואז הוא מת גם כן. וז&quot;ש {{צ|אין גם אחד}} - ר&quot;ל אף על פי שהוא יודע והוא רואה מאחרים שאין אחד מהם נשאר בחיים בעת שמת האדם - עם כל זה {{צ|אין עושה טוב}} - כי הוא מתרצה באחד מיהודים מבאלף מאומות העולם כנודע. וזהו אף על פי שאין {{צ|גם אחד}}, ששניהם ביחד מתים ואין נשאר אחד מהם. לא היצר הרע ומכל שכן האדם.


===קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל===
'''ועתה נבאר קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל'''

כבר נודע כי הארץ הקדושה היא נקראת {{צ|ארץ החיים}}. והקבור בה נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחוץ לארץ הוא נכלל בנשמתו חוצה לארץ העליונה דהיינו בסוד עולם דמטטרו&quot;ן, והם הנקראים מתי חוץ לארץ. ואומרו {{צ|אינם חיים}} - היינו שסוד החיים העליונים אינם נמשכים לחוצה לארץ עליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור **' הנקרא עץ החיים, הוא סוד התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה שעליה נאמר {{צ|והחכמה  תחיה בעליה}}. ומשם נמשך עד הגיעו לארץ החיים שהיא מלכות. והשפע הוא {{גמט|ה'}} חסדים, ועם {{גמט|ב'}} כוללים דיסוד ומלכות - הרי {{גמט|ז'}} חסדים, שהם {{גמט|ז'}} הויות. וכן *גבורות שהם גם כן {{גמט|ז'}} הויות -- הרי {{גמט|י&quot;ד}} הויות - גימטריא {{גמט דגש|ארץ החיים}}. והם גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} כי החסדים הם רחמים מתערבים בגבורות שהם '''דין''', ונמתקים ביחד. ונקראו כלנו(?) חיים.  

וזהו סוד {{צ|יעקב יעקב - קדמאה לא שלים}}, מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} גבורות. ובתראה שלים מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} חסדים. ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יעקב}} גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} מפני שיונק מחמשה חסדים וגבורות והוא בתפארת. וגם נקרא {{צ|עץ החיים}}. 

וזהו ארץ החיי&quot;ם שאינו פועל לשם הדין לבדו אלא {{גמט דגש|רחמים בדין}}. ולכן אין {{גמט דגש|השטן}} שולט בה ב{{גמט דגש|שס&quot;ד}} ימות השנה, וכל שכן ביום הכפורים, אלא {{גמט דגש|גבריאל}} - הוא המלאך המות בארץ ישראל כנז&quot;ל. והוא כלול ב{{גמט דגש|מיכאל}} חבירו כנודע.  וזהו {{גמט דגש|רחמים בדין}}.

אבל בחוץ לארץ לפעמים הדין לבדו פועל בלי רחמים. ולכן אינו מתפש' מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי שלא יהנו מהם החיצונים שהם חוצה לארץ ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ולזה מתי חוץ לארץ אינם חיים - כלומר אינם מקבלים מאותה החיים הנצחיים הנשפעים. והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חוץ לארץ עד תחייתם והעלתם לארץ ישראל כמ&quot;ש למטה בע&quot;ה. 

ורז&quot;ל דרשו בפסיקתא רבא והובא בילקוט תהלים דף קכ&quot;ו ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר, ארץ ישראל נקרא ארץ החיים. והלא מתים שם!? אלא שמתיה חיים לימות המשיח ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו. ואף שחטאו יותר מדאי - כבר נפרעו מהם. דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש שנאמר {{צ|גפרית ומלח שרפה כל ארצה}}. ובאותן שבע נפרע הקב&quot;ה מירבעם וחבריו. ולכך יהיו חיים לימות המשיח. ומי גרם להנצל מדינה של גהינם? קבורת ארץ ישראל שנאמר {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

עוד אמרו רז&quot;ל: {{צ|הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת - אינו רואה דין חיבוט הקבר}}.{{ש}}
הנה אפשר ד{{צ|או}} קאמר - או האי או האי - כל אחד מהם מספקת. וזה הפירוש אינו. דאם כן בטלת דין קבר בארץ ישראל מכל וכל וזה אינו. אלא דווקא שניהם יחדיו דהיינו שהוא בארץ ישראל מפני קדושתה, וילוה גם כן אל ענין זה קדושת היום. וכשיהיו שניהם יחד - אזי ינצל מחיבוט הקבר מפני שכיון שקדש היום בארץ ישראל - אין כח לחיצונים. 

אמנם אם לא קדש היום או שהוא בחוץ לארץ החיצונית מתגברת ושולטת ודנה אותו בחיובו אפילו שמת בערב שבת. 

וא&quot;ת - אם מת בערב שבת ובארץ ישראל - סוף סוף מעשיו הרעים במה יתוקנו? אם נאמר שזכות ארץ ישראל מנכה(?) - מה נאמר במיתת ערב שבת שאינו בזכות? אם לא שנאמר שהקב&quot;ה גרם לו שימות בערב שבת כדי שיהא ניצול מדין קבר מפני שאינו חייב. 

ועדיין קשה אם זה פטור אם כן אפילו לא ימות בערב שבת יהיה גם כן ניצול?{{ש}}
וי&quot;ש כאותו מעשה דאיתא בזוהר מאותו תינוק שתפסוהו הכרובים ונכנס לגן עדן שלא מן הדין. וקאמר אתם {{צ|ואפילו הכי לא אתסי אלא בצערי סגיא}}. וכן זה גם כן.


===המת בארץ ישראל===
'''המת בארץ ישראל'''

דע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר {{צ|ולא תטמא את אדמתך}}. והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא דשמאלא להכנס ביום בארץ ישראל אלא דווקא בלילה. ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע. אבל בזמן שאין מת על גבי קרקע - אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ. אפילו חניית(?) פרסת רגלם בארץ אין להם. וביום אין להם רשות כל עיקר אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע. ירצה כי יש קליפה קשה עבה יותר מטומאת מת, דהיינו אחיזת החיצונים, והקפידה עליה התורה באומרו {{צ|כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא תטמא את אדמתך}} בטומאה ההיא הגבוהה עד שכמעט יקרא המת ההוא 'טהור' בארץ ישראל בערך אותה הטומאה הנוספת. וז&quot;ש בזהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}} {{צ|לא שלטא עליה רוח מסאבא}}. 

אמנם טומאת מת והליכותיו אינם גרועות ממנו אלא שאותה אחיזה אשר לחיצונים השולטים בחוץ לארץ אין לו כלל זולתי אם הלינו מפני שהלילה מקום מוכן לחיצונים למשטטיה. ובהיות להם כלי להדבק - יתדבקו. וזה יגרום רע למת שתסתאב אותה הטומאה בגופו כדמסיק הגורמת עונש למת עצמו ומטריחין אותו בענין דבקות הנפש למעלה. אמנם שאר טומאת מת אינה גורמת עונש. 

והביא ראיה שאין אחיזת החיצונים בארץ ישראל ממה שאותו מזון הניתן להם במזבח היה נוט' עצמו לצפון ששם פתח כניסת מזונם כנז&quot;ל. {{ש}}
ובזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} כתב זה לשונו:{{ש}}
{{צ|&quot;לא תלין נבלתו בעץ כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'&quot; - בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחר' מיד בההוא יומא דאתפשט לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא. דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה וכו'. וכל מה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשריי' עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא לבעי ליה לאיניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר.}}{{ש}}
עד כאן לשון הזוהר.

ונראה מכאן {{גמט דגש|ג'}} פגמים שפוגמים בהלנת המת על גבי הקרקע בארץ ישראל.
* '''א'''' - שפוגם בצלם אלהים
* '''ב'''' - משום הגלגול שיוכל לתקן אותו בגלגול שני
* '''ג'''' שמטמא את הארץ.

והשלשה רמוזים בזה הפסוק {{צ|לא תלין נבלתו על הארץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}}. 
* ירצה שהקב&quot;ה מדבר עם ישראל כי קבור תוכל לקברו פעם שנית כי יוכל לבא בגלגולא תניינא אם תקברנו ביום ההוא. כי לא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. וזהו כפל ב' פעמים הקבורות. 
* שנית - {{צ|כי קללת אלהים תלוי}} - רוצה לומר בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא שהוא בצלם אלהים, שמטמאים אותו. וזהו {{צ|קללת אלהים תלוי}}. 
* שלישית - {{צ|ולא תטמא את אדמתך}} הוא כפשוטו כמ&quot;ש דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאיב יתר.  ירצה ממת אחר שקוברים תכף באותה היום. 

הנה מפני ג' טעמים הנ&quot;ל לכן אסור הלנת המת בארץ ישראל.

===מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל===
'''במעלת קצת מקומות של ארץ ישראל'''

מספר כנפי יונה - ואף על פי שדבריו אינם מובנים כלל למבינים - מכל מקום העתקתי לשונו מפני קצת דברים שיש בהם מעט ממשות. וזה לשונו:

* דע כי '''ירושלים''' במספר קטן הוא {{גמט דגש|י&quot;ט}}. גם '''מלכות''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ט}}. כי ירושלים היא מדת המלכות. 

* '''ושכם''' הוא סוד היסוד. כי יסוד רמז ליוסף ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד. 

* ו'''טבריה''' גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ט}} במספר קטן. ו{{גמט דגש|הוד}} עולה {{גמט דגש|י&quot;ט}} עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות והמלה. ומשמעות טבריה מלשון {{צ|טבור הארץ}}. ו'ארץ' רומז למלכות. ועיקר טבריה רומז להוד. גם '''טבר''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ג}} - שמקבל כח מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות.

* '''צפת''' רומז ל'''נצח'''. כי '''צפת''' במספר קטן {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ו'''נצח''' במספר קטן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} - לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי&quot;ג מדות של רחמים גמורים ממדת הכתר, ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות.

: וגם '''צפת''' בחושבן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות התורה לרמוז שצפת מו**ת ומזומנת להשיג בה עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר '''צפת'''.   ו{{גמט דגש|נצח}} גימטריא {{גמט דגש|קמח}} בסוד {{צ|אם אין קמח אין תורה}}. 

* '''מרא&quot;ן''' רומז לתפארת. תרגום {{צ|צאן}} - מרובא(?). וצאן רומז לתפארת. וכן נקראו ישראל על שמו 'צאן' על דרך {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. וגם כי '''מראן''' במספר קטן עולה {{גמט דגש|י&quot;ב}}, ומדת תפארת נקרא '''אמת''' במספר קטן {{גמט דגש|ט'}}. עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות עולה {{גמט דגש|י&quot;ג}} - לרמוז ל{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות רחמים כנזכר.

* '''ומערת המכפלה אשר בחברון''' תוב&quot;ב - שם קבורת האבות {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>exfopbm7v6ddok4bte9lzd0sjre580x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739281</id>
    <revision>
      <id>3083305</id>
      <parentid>3083045</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T21:37:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות */</comment>
      <origin>3083305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39019" sha1="nnkxpa5p68gzm3ni6qj38cixc7w7rl9" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
* [[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
* להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
* להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
* [[יגדל]] (69)
* [[אדון עולם]] (70)
* [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
* זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
* פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
* פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
* פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
* יוצר: אהלל למאיר (87)
* יוצר: ויהי אדיר שחקים (88)
* יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
* אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
* זולת: אמת אומנתי (90)
* [[מי כמוך אומר ומקים]] (90)
* מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
* פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
* {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
* פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
* קדיש: ישעך יזכירו (102)
* יוצר: איום מבראשית (103)
* אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104)
* זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
* [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
* מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
* קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (112)
* סליחה: אויל יעץ (112)
* סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
* סליחה: אזכור ואאנח (113)
* סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
* סליחה: חיים שאלתי (114)
* סליחה: אפסו אמונים (115)
* סליחה: איך נמכרו בנים (115)
* סליחה: איך נפלה (116)
* תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
* {{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
* תחנון: אלוה מכין תבל (117)
* תחנון: לדוברת יחודך (117)
* חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
* חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
* וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
* הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
* פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
* פתיחה: ממחצית שקל (125)
* פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
* יוצר: אשא דעי (125)
* יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
* אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
* אופן: אחזו אחזו אלים (128)
* אופן: מלאכים ממליכים (128)
* זולת: אקומה ולב אבינה (128)
* זולת: אדברה בצר רוחי (129)
* מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
* מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
* מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
* הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
* פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
* פתיחה: יום בהמן (136)
* פתיחה: יום בשם בן יאיר (136)
* {{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
* יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
* אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
* אופן: יוצר הכל הקדים (138)
* זולת: אלו שלש מצוות (139)
* זולת: את ה' דרשתי (139)
* מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
* קרובות: ומרדכי ידע (147)
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (148)
* סליחה: אחות פתשגן (150)
* סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
* סליחה: אגגי בקש (151)
* תחנון: [[יהירים קמו]] (152)
* תחנון: יום רכב (152)
* סליחה: אגגי אז כעמד (153)
* סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
* תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
* תחנון: ארבה גזם וילק (155)
* סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
* תחנון: שועלים מחבלים (156)
* סליחה: אגגי שקד (157)
* סליחה: איש צר ואויב (158)
* תחנון: אז בגלותי (159)
* סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
* תחנון: המן נלחץ (160)
* סליחה: אגגי אשר חשב (160)
* תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
* סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
* חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
* אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
* קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
* בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
* שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
* עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
* פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
* פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
* הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
* פתיחה: שחרית אקדמה (179)
* פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
* פתיחה: אשרו המוני (180)
* {{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
* ברכו: ישורון צא (180)
* יוצר: אקרא יומם (181)
* אופן: אומרים קדוש (182)
* אופן: ישעך יכתירו (182)
* אופן: מחנות עליונים (182)
* זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
* מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
* מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
* מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
* הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
* פתיחה: שעה אלי (190)
* פתיחה: אשר נקדש (190)
* פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
* {{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
* פתיחה: מקבץ המוני (190)
* {{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
* יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
* סלוק: יציאות שבת שתים (192)
* אופן: מלאכים ממליכים (192)
* אופן: שובב בירחי ראש (192)
* זולת: אז מראש הודחתי (193)
* מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
* מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
* מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
* פתיחה: נדיבי עמים (199)
* קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
* ברכו: שארית תם הטוב (200)
* {{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
* וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
* יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
* יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
* אופן: לחייך בתורים (204)
* אופן: שוקיו עמודי שש (204)
* אהבה: לפליטת בן בכור (204)
* זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
* זולת: אלכה לי ואשובה (205)
* מי כמוך אל נורא תהלות (206)
* מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
* גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
* הכרזה:
** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
* מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
* ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
* [[אז רוב ניסים]] (232)
* עושה פלא במצרים (232)
* קול נתנה (233)
* פתיחה: שמחו איתני (233)
* פתיחה: אומר לצפון תני (234)
* פתיחה: אמרי הגיוני (234)
* פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
* קדיש: אחוה מפלאות (235)
* קדיש: אספר נפלאות (235)
* ברכו: [[שחי לאל]] (236)
* ברכו: שאי עין יחידתי (236)
* יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
* אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
* זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
* מי כמוך שוכן עד (241)
* {{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
* תפילת טל:
** [[אוחילה לאל]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
** י&quot;א: אמונים החסודים (257)
** וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
* מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
* פתיחה: שירו נאמני (260)
* יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
* סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
* אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
* זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
* מעריב: יה שלח אורו (272)
* פתיחה: עברו העברים בים (273)
* פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
* פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
* פתיחה: שורש בנו ישי (274)
* יוצר: [[אתה הארת]] (275)
* אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
* זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
* זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
* מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
* מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
* פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
* יוצר: [[אופל המוני]] (283)
* אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
* הכרזה:
** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
* מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
* פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
* פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
* קדיש: מתוק דבר תורה (347)
* ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
* יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
* אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
* זולת: ומשה עלה (349)
* תוספת: וקדוש נגלה (349)
* מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
* אזהרות: 
** [[אתה הנחלת]] (356)
** [[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
* מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
* פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
* פתיחה: אמת עלי לספר (364)
* קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
* יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
* אופן: בעלותו ההרה (366)
* זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
* אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
* אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
* {{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}
{{רקע אפור}}
במהדורת של&quot;ד נדפסו גם:
* אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ&quot;ג.}} (קמ.)
* אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]].}} (קמד:)
{{סוף}}

==שבעה עשר בתמוז==
* קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
* סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
* סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
* סליחה: אעיר יגוני עם (381)
* סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
* סליחה: היום אמרר בבכי (282)
* תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
* סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
* סליחה: מדי ימים ימימה (384)
* תחנון: יום זה עריצים (384)
* סליחה: אעורר בכיי (385)
* תחנון: אוספו החצובות (385)
* סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
* חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
* חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
* חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
* משאגת כפירים (398)
* איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
* אנחתי ונאלמתי (399)
* דעכו כאש קוצים נרות (400)
* קרובה: [[זכור איכה]] (401)
* [[שבת סורו מני]] (403)
* [[איכה אצת באפך]] (404)
* [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
* אשמתנו גדלה (406)
* [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
* [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
* [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
* [[כי אם תועי דרך]] (411)
* [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
* [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
* [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
* [[איכה אהובים נאמנים]] (414)
* [[אמרתי שמעו אמונים]] (415)
* [[אתמיד בבכיה]] (416)
* [[משה אמר איכה]] (416)
* [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
* [[אם יתקע שופר בעיר]] (417)
* [[באו אדומים]] (418)
* [[איך אופל בית הלהב]] (418)
* [[שומרון קול תתן]] (419)
* [[איך חרב בכחשי רב]] (419)
* [[אלי ציון]] (420)
* [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
* [[בכו אחים וגם ספדו]] (421)
* [[שמם נתיב גלגל]] (422)
* (ציונים:)
** לבי למואב הלוא (422)
** ילל במרד שאי (423)
** ציון הלא תדעי (424)
** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
* נחמות:
** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447)
** [[תריק חנית ורומח]] (448)
** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
** יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
** תאמץ אוהל ארמונך (451)
** אב ינחם בנים בחביון (451)
** אהוב נא שערי ציון (452)
** תתנחם לרחם ציון (452)
** אנא רחם ציון (453)
** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
* [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462)
* [[אשמנו מכל עם]] (467)
* [[אלהינו שבשמים]] (468)
* [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470)
* [[עשה למען שמך]] (470)
* [[עננו אבינו]] (470)
* [[כשענית לאברהם]] (471)
* [[דעני לעניי]] (471)
* [[קול יעקב קורא]] (472)
* [[מכניסי רחמים]] (472)
* [[מחי ומסי]] (472)
* [[מה נפתח ונימא]] (472)
* [[הלא אמרית ליך]] (473)
* [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473)
* [[תורתא דמרביא]] (473)
* [[מרן דבשמיא]] (473)
* [[מתרצה ברחמים]] (474)
* [[שומר ישראל]] (474)

===פתיחות===

* [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
* יה חון עמך (475)
* בלבי ורעיוני (475)
* אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
* בלבי וברעיון (476)
* שחרים יחידתי (476)
* במה יזכה (476)

===סליחות===

* [[ברכי אצולה]] (476)
* ה' שם איום ונורא (478)
* אלהי אם מעלתי מעל (478)
* ע&quot;ס הברכה:
** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
** '''ה'''' משנאי רבו (481)
** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
** '''מלך''' אליך אתחנן (482)
** '''העולם''' אל נעלם (483)
* ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
** '''יודו''' אליך מיחליך (484)
** '''לה'''' מרום ונישא (484)
** '''חסדו''' אלהי ירעף (485)
** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
** '''אדם''' אפר יסודו (487)
* ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
** '''לה'''' אמיץ כח (487)
** '''הישועה''' מני קדם (488)
** '''על''' אלהים נורא (489)
** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
* גדול אדיר הנשגב (491)
* ה' אלהי הושיעני (492)
* צבאות חילי מגדולי (493)
* מעון אדיר מאז ראשון (494)
* אבאר שם אדיר (495)
* אל אביר השוכני (496)
* ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
** '''לרצון''' מיחלים היום (498)
** '''אמרי''' אלהותך (498)
** '''פי''' אפתח להללך (499)
** '''והגיון''' משרתיך (499)
** '''לבי''' אעורר להגות (500)
** '''לפניך''' אודה אתודה (501)
** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
** '''וגואלי''' אלי אתה (503)
* אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
* [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
* אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
* ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
** '''הוא''' אחד ומיוחד (507)
** '''יודך''' אדיר נפלא (508)
** '''כמוני''' שפל ברך (509)
** &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
** '''בנים''' אמיץ אונים (510)
** '''יודיע''' שמו הנשגב (511)
** '''אל''' אלוה אעתר (511)
** '''אמתך''' שחקים יעידו (512)
* ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
** אילי מרומים… '''ואני''' (512)
** '''ברוב''' ארשת שפתי (514)
** '''חסדך''' אדיר במרום (515)
** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
* אוי לי ביום צאתי (518)
* אלהים אשא נפשי אליך (518)
* ה' אילפת שמך המפורש (519)
* שמו אחד ומהולל (519)
* שמע נא צעקת עם עני (520)
* ה' אמרי האזינה (521)
* לה' אדונינו יום מיוחד (521)
* כי אקח מועד עולם ועד (522)
* אתפלל אחלה (523)
* שדי שמרה נפשי (523)
* אמנם מקדם אתה גואל (524)
* מלך אקרא בניב רטוב (525)
* הללו לדר נהורא (526)
* אין כמוך גדול בגבורה (527)
* ה' במי ידמוך המושלים (528)
* רומה אלהים והושיענו (528)
* תחנונים:
* אלהי קדם מעונה (529)
* אל נכספתי אל ביתך (529)
* [[בזכרי על משכבי]] (530)
* אנוש רימה בחייך (530)
* ישמע ה' קול תחנוני (531)
* יום להיטיב תקרא (531)
* [[יצו האל לדל שואל]] (532)
* יוושעון עבדיך (533)
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (533)
* יצרי ראשית צרי (534)
* להודות באתי (534)
* [[ממרום קול עובר]] (534)
* מתי שכל בלי תכל (535)
* שבת משושי ורבו יגוני (535)
* עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
* מרעיד פני צורו שיחר (536)

===חטאנו===

* אשכולות בטלו ואומללנו (537)
* [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
* אשחה במר שיחי (539)
* אשא בשרי בשיני (541)
* אשובה עדיך משגבי (542)
* אכין קרב וסרעפים (544)
* אבותינו חטאו ואינם (545)
* מנעי יחידה רוע פעלך (545)
* אשא אישון (547)
* אזלו בכליון וחרץ (547)
* מקדם ימים חשבתי (549)
* אליכם אקרא נמהרים (549)
* אויה לי שחטאתי (550)

===וידוי===

* אנוש אל צור מעריצך (551)
* [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
* אל יסיתך נפשי (554)
* [[שוממתי ברב יגוני]] (554)
* אני הגבר בזכרי זדוני (555)
* יה נורא ואיום (556)
* [[את פני מבין צפוני]] (556)
* [[שוכני בתי חמר]] (558)
* ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
* אם יאמר לי קוני (559)
* אומצתי אויילתי (559)
* [[רוח ובשר צמדו]] (559)
* יצרי וזדון לבי (560)
* שמעו למלי עם אמוני (561)
* אנוש בינה משפט הארץ (562)

===תפילות לעשי&quot;ת===

* אברך את ה' אשר יעצני (563)
* [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
* תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
* [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
* [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
* וידוי: אברכה את אדוני (607)
* בית הלוי (608)

==הכרזה של ראש השנה==
* [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612)
* [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612)

==ראש השנה==
* מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
* פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
* {{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
* פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
* פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
* פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
* סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
* זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
* ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
* ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
* קדושתא לשחרית:
** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626)
** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627)
** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627)
** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628)
** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629)
** [[אדירי איומה]] (629)
** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629)
* לפני התקיעות:
** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
** ביום ב: [[המלך ה']] (636)
** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
* במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
* מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
* סליחה: אלצני ביום זה (648)
* סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
* סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
* תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
* חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מעריב===
* [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657)

===סליחות===
* בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
* סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
* סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
* סליחה: לילה שקד עמך (665)
* סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
* סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
* סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
* סליחה: מהלל מלכך (668)
* תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
* תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
* תחנון: אשר נטה שחקים (670)
* תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
* חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
* [[ארחותיכם ישרתי]] (673)
* [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
* [[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
* פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
* זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
* רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680)
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680)
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681)
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682)
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683)
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683)
* אשר אימתו בחצי ברקים (684)
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684)
** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
* אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
* אלוה סליחות אתה (687)
* אבירי לב לטייבך (687)
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687)
* אילי מרום אומרים גדלו (688)
* וקרא אופן לכרוב (688)
* וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
* סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689)
* קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692)

===סליחות===
* פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
* סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
* סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
* סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
* סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
* סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
* תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
* סליחה: אז דברת בחזון (697)
* סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
* תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
* סליחה: אדון לאב המון (699)
* תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
* תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
* תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
* סליחה: אלהים אתה צוית (702)
* תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
* סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
* תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
* סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
* תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
* סליחה: אז בהר המור (705)
* תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
* סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
* סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
* סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
* תחנון: יערב חין ערכנו (708)
* תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
* חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
* הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
* [[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
* {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
* [[אוחילה לאל]] (732)
* עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
* תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
* מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
* [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
* פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
* פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
* אתיו אמונים בפחד (743)
* ישראל חלו פני אל (744)
* אהרן ישר (745)
* [[יה למתי צפנת]] (746)
* אמרה גולה וסורה (747)
* תחנון: [[יוספים שנית]] (748)
* הודו אדיר נורא (748)
* תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
* את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
* תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
* השמים אישש (750)
* תחנון: ישני חברון מערת (751)
* [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
* תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
* אל הקדש פנימה (753)
* תחנון: יום זה למרום שאו (754)
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
* תחנון: חסדך בל תמש (755)
* היום אתנה לפניכם (755)
* חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
* חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758)
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
* [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
* [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: אחר עצם היום (764)
* מחיה: מעת תחן גש (765)
* משלש: תמור ארבעה (765)
* אתן תהלות למלך (765)
* המכירים אומצך (766)
* אראלי איום (767)
* סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
* אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
* פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
* [[ה' שמעה תפילת המנחה]] (769)
* מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
* תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
* אשלש תפילות (771)
* תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
* אנשי לבב עוצו (772)
* תחנון: שדי הזכרתני (773)
* תחנון: קראתי מצרה (773)
* חיים מול ישראל (773)
* אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
* חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
* חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
* [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
* מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
* מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
* משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
* קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
* [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
* [[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
* מלפניך משפטינו יצא (784)
* ממרום הבט נא עמך (784)
* מגדל עוז שם ה' (784)
* תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
* איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
* איום ונורא שכלל מהרה (786)
* תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
* תחנון: בנשף קידמתי (786)
* אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
* מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
* פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
* פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
* פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
* קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
* קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
* ברכו: [[שפל רוח]] (801)
* יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
* אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
* זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
* מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
* מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
* יוצר: אכוף ואיכף (810)
* זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
* [[למען אמיתך]] (816)
* [[אל למושעות]] (816)
* [[אדם ובהמה]] (817)
* [[אדון המושיע]] (817)
* [[אערוך שועי]] (817)
* [[אבן שתיה]] (818)
* [[למען איתן]] (818)
* [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
* [[כהושעת אלים]] (819)
* [[למען תמים בדורותיו]] (819)
* [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
* [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
* [[אז כעיני עבדים]] (821)
* [[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
* מעריב: זה יום אשש (823)
* פתיחה: דופק פתחי ישינה (823)
* פתיחה: אלהי שוב פקוד (824)
* ברכו: ישירון כל בני איתן (824)
* ברכו: אם לבבי בעצתו (824)
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825)
* אופן: אמרו לאל תודה (825)
* זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825)
* מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827)

==מוסף==
* [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
* [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
* [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
* [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
* [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
* [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
* מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
* פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
* ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
* פיוטים:
** חתן תורה משחתיך (855)
** אצילי קום קרא (856)
** {{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
** ארבעה כלילין (856)
** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
** קול יאמר אני ארעה צאני (865)
** אשריך ישראל מי כמוך (866)
** הנא יום בא (866)
** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
** אל בנה מקדשך (866)
** יום גילה - יבוא אדיר (867)
** הנחילנו אדון (867)
** הודו לו אדיר (867)
** רוצו רוצו (867)
** אמוני מערכה (868)
** אום נאוה (868)
** וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
* פתיחה: במבטא הכול (870)
* פתיחה: אשורר הילולים (870)
* יוצר: אהלל לנוטה (871)
* בראשית ארק ודוק (871)
* אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
* זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
* מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
* מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
* פתיחה: ילד אשר יולד (879)
* פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
* ירושת נחלה (880)
* יחי הילד לאביו ולאמו (880)
* [[יהי שלום]] (880)
* משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
* ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
* לחתן: פאר חתני (884)
* לחתן: ממעונו אור זורח (884)
* לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
* לכלה: לקראת פני חתן (885)
* לכלה: שמור חתן וכלה (885)
* יה שוכן בשמי ערץ (886)
* ישמח חתן עם כלה (886)
* אדיר הוא אלהינו (887)
* אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
* פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
* פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
* קדיש: [[אגדלך]] (888)
* קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
* קדיש: לקראת מקור חיי (889)
* קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
* קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
* ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
* ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
* יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
* סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
* אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
* זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
* מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
* מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
* פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
* רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
* פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
* פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)

==הערות==</text>
      <sha1>nnkxpa5p68gzm3ni6qj38cixc7w7rl9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083306</id>
      <parentid>3083305</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T21:41:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות */</comment>
      <origin>3083306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39021" sha1="2y57hqzsi7psgo2j1ddov82p343gnkf" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
* [[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
* להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
* להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
* [[יגדל]] (69)
* [[אדון עולם]] (70)
* [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
* זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
* פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
* פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
* פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
* יוצר: אהלל למאיר (87)
* יוצר: ויהי אדיר שחקים (88)
* יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
* אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
* זולת: אמת אומנתי (90)
* [[מי כמוך אומר ומקים]] (90)
* מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
* פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
* {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
* פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
* קדיש: ישעך יזכירו (102)
* יוצר: איום מבראשית (103)
* אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104)
* זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
* [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
* מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
* קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (112)
* סליחה: אויל יעץ (112)
* סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
* סליחה: אזכור ואאנח (113)
* סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
* סליחה: חיים שאלתי (114)
* סליחה: אפסו אמונים (115)
* סליחה: איך נמכרו בנים (115)
* סליחה: איך נפלה (116)
* תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
* {{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
* תחנון: אלוה מכין תבל (117)
* תחנון: לדוברת יחודך (117)
* חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
* חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
* וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
* הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
* פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
* פתיחה: ממחצית שקל (125)
* פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
* יוצר: אשא דעי (125)
* יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
* אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
* אופן: אחזו אחזו אלים (128)
* אופן: מלאכים ממליכים (128)
* זולת: אקומה ולב אבינה (128)
* זולת: אדברה בצר רוחי (129)
* מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
* מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
* מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
* הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
* פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
* פתיחה: יום בהמן (136)
* פתיחה: יום בשם בן יאיר (136)
* {{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
* יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
* אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
* אופן: יוצר הכל הקדים (138)
* זולת: אלו שלש מצוות (139)
* זולת: את ה' דרשתי (139)
* מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
* קרובות: ומרדכי ידע (147)
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (148)
* סליחה: אחות פתשגן (150)
* סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
* סליחה: אגגי בקש (151)
* תחנון: [[יהירים קמו]] (152)
* תחנון: יום רכב (152)
* סליחה: אגגי אז כעמד (153)
* סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
* תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
* תחנון: ארבה גזם וילק (155)
* סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
* תחנון: שועלים מחבלים (156)
* סליחה: אגגי שקד (157)
* סליחה: איש צר ואויב (158)
* תחנון: אז בגלותי (159)
* סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
* תחנון: המן נלחץ (160)
* סליחה: אגגי אשר חשב (160)
* תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
* סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
* חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
* אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
* קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
* בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
* שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
* עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
* פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
* פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
* הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
* פתיחה: שחרית אקדמה (179)
* פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
* פתיחה: אשרו המוני (180)
* {{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
* ברכו: ישורון צא (180)
* יוצר: אקרא יומם (181)
* אופן: אומרים קדוש (182)
* אופן: ישעך יכתירו (182)
* אופן: מחנות עליונים (182)
* זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
* מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
* מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
* מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
* הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
* פתיחה: שעה אלי (190)
* פתיחה: אשר נקדש (190)
* פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
* {{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
* פתיחה: מקבץ המוני (190)
* {{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
* יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
* סלוק: יציאות שבת שתים (192)
* אופן: מלאכים ממליכים (192)
* אופן: שובב בירחי ראש (192)
* זולת: אז מראש הודחתי (193)
* מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
* מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
* מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
* פתיחה: נדיבי עמים (199)
* קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
* ברכו: שארית תם הטוב (200)
* {{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
* וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
* יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
* יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
* אופן: לחייך בתורים (204)
* אופן: שוקיו עמודי שש (204)
* אהבה: לפליטת בן בכור (204)
* זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
* זולת: אלכה לי ואשובה (205)
* מי כמוך אל נורא תהלות (206)
* מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
* גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
* הכרזה:
** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
* מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
* ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
* [[אז רוב ניסים]] (232)
* עושה פלא במצרים (232)
* קול נתנה (233)
* פתיחה: שמחו איתני (233)
* פתיחה: אומר לצפון תני (234)
* פתיחה: אמרי הגיוני (234)
* פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
* קדיש: אחוה מפלאות (235)
* קדיש: אספר נפלאות (235)
* ברכו: [[שחי לאל]] (236)
* ברכו: שאי עין יחידתי (236)
* יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
* אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
* זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
* מי כמוך שוכן עד (241)
* {{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
* תפילת טל:
** [[אוחילה לאל]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
** י&quot;א: אמונים החסודים (257)
** וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
* מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
* פתיחה: שירו נאמני (260)
* יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
* סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
* אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
* זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
* מעריב: יה שלח אורו (272)
* פתיחה: עברו העברים בים (273)
* פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
* פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
* פתיחה: שורש בנו ישי (274)
* יוצר: [[אתה הארת]] (275)
* אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
* זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
* זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
* מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
* מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
* פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
* יוצר: [[אופל המוני]] (283)
* אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
* הכרזה:
** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
* מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
* פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
* פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
* קדיש: מתוק דבר תורה (347)
* ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
* יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
* אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
* זולת: ומשה עלה (349)
* תוספת: וקדוש נגלה (349)
* מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
* אזהרות: 
** [[אתה הנחלת]] (356)
** [[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
* מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
* פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
* פתיחה: אמת עלי לספר (364)
* קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
* יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
* אופן: בעלותו ההרה (366)
* זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
* אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
* אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
* {{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}
{{רקע אפור}}
במהדורת של&quot;ד נדפסו גם:
* אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ&quot;ג.}} (קמ.)
* אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]].}} (קמד:)
{{סוף}}

==שבעה עשר בתמוז==
* קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
* סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
* סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
* סליחה: אעיר יגוני עם (381)
* סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
* סליחה: היום אמרר בבכי (282)
* תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
* סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
* סליחה: מדי ימים ימימה (384)
* תחנון: יום זה עריצים (384)
* סליחה: אעורר בכיי (385)
* תחנון: אוספו החצובות (385)
* סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
* חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
* חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
* חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
* משאגת כפירים (398)
* איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
* אנחתי ונאלמתי (399)
* דעכו כאש קוצים נרות (400)
* קרובה: [[זכור איכה]] (401)
* [[שבת סורו מני]] (403)
* [[איכה אצת באפך]] (404)
* [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
* אשמתנו גדלה (406)
* [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
* [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
* [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
* [[כי אם תועי דרך]] (411)
* [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
* [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
* [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
* [[איכה אהובים נאמנים]] (414)
* [[אמרתי שמעו אמונים]] (415)
* [[אתמיד בבכיה]] (416)
* [[משה אמר איכה]] (416)
* [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
* [[אם יתקע שופר בעיר]] (417)
* [[באו אדומים]] (418)
* [[איך אופל בית הלהב]] (418)
* [[שומרון קול תתן]] (419)
* [[איך חרב בכחשי רב]] (419)
* [[אלי ציון]] (420)
* [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
* [[בכו אחים וגם ספדו]] (421)
* [[שמם נתיב גלגל]] (422)
* (ציונים:)
** לבי למואב הלוא (422)
** ילל במרד שאי (423)
** ציון הלא תדעי (424)
** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
* נחמות:
** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447)
** [[תריק חנית ורומח]] (448)
** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
** יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
** תאמץ אוהל ארמונך (451)
** אב ינחם בנים בחביון (451)
** אהוב נא שערי ציון (452)
** תתנחם לרחם ציון (452)
** אנא רחם ציון (453)
** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
* [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462)
* [[אשמנו מכל עם]] (467)
* [[אלהינו שבשמים]] (468)
* [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470)
* [[עשה למען שמך]] (470)
* [[עננו אבינו]] (470)
* [[כשענית לאברהם]] (471)
* [[דעני לעניי]] (471)
* [[קול יעקב קורא]] (472)
* [[מכניסי רחמים]] (472)
* [[מחי ומסי]] (472)
* [[מה נפתח ונימא]] (472)
* [[הלא אמרית ליך]] (473)
* [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473)
* [[תורתא דמרביא]] (473)
* [[מרן דבשמיא]] (473)
* [[מתרצה ברחמים]] (474)
* [[שומר ישראל]] (474)

===פתיחות===

* [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
* יה חון עמך (475)
* בלבי ורעיוני (475)
* אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
* בלבי וברעיון (476)
* שחרים יחידתי (476)
* במה יזכה (476)

===סליחות===

* [[ברכי אצולה]] (476)
* ה' שם איום ונורא (478)
* אלהי אם מעלתי מעל (478)
* ע&quot;ס הברכה:
** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
** '''ה'''' משנאי רבו (481)
** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
** '''מלך''' אליך אתחנן (482)
** '''העולם''' אל נעלם (483)
* ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
** '''יודו''' אליך מיחליך (484)
** '''לה'''' מרום ונישא (484)
** '''חסדו''' אלהי ירעף (485)
** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
** '''אדם''' אפר יסודו (487)
* ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
** '''לה'''' אמיץ כח (487)
** '''הישועה''' מני קדם (488)
** '''על''' אלהים נורא (489)
** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
* גדול אדיר הנשגב (491)
* ה' אלהי הושיעני (492)
* צבאות חילי מגדולי (493)
* מעון אדיר מאז ראשון (494)
* אבאר שם אדיר (495)
* אל אביר השוכני (496)
* ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
** '''לרצון''' מיחלים היום (498)
** '''אמרי''' אלהותך (498)
** '''פי''' אפתח להללך (499)
** '''והגיון''' משרתיך (499)
** '''לבי''' אעורר להגות (500)
** '''לפניך''' אודה אתודה (501)
** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
** '''וגואלי''' אלי אתה (503)
* אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
* [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
* אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
* ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
** '''הוא''' אחד ומיוחד (507)
** '''יודך''' אדיר נפלא (508)
** '''כמוני''' שפל ברך (509)
** &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
** '''בנים''' אמיץ אונים (510)
** '''יודיע''' שמו הנשגב (511)
** '''אל''' אלוה אעתר (511)
** '''אמתך''' שחקים יעידו (512)
* ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
** אילי מרומים… '''ואני''' (512)
** '''ברוב''' ארשת שפתי (514)
** '''חסדך''' אדיר במרום (515)
** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
* אוי לי ביום צאתי (518)
* אלהים אשא נפשי אליך (518)
* ה' אילפת שמך המפורש (519)
* שמו אחד ומהולל (519)
* שמע נא צעקת עם עני (520)
* ה' אמרי האזינה (521)
* לה' אדונינו יום מיוחד (521)
* כי אקח מועד עולם ועד (522)
* אתפלל אחלה (523)
* שדי שמרה נפשי (523)
* אמנם מקדם אתה גואל (524)
* מלך אקרא בניב רטוב (525)
* הללו לדר נהורא (526)
* אין כמוך גדול בגבורה (527)
* ה' במי ידמוך המושלים (528)
* רומה אלהים והושיענו (528)
* תחנונים:
* אלהי קדם מעונה (529)
* אל נכספתי אל ביתך (529)
* [[בזכרי על משכבי]] (530)
* אנוש רימה בחייך (530)
* ישמע ה' קול תחנוני (531)
* יום להיטיב תקרא (531)
* [[יצו האל לדל שואל]] (532)
* יוושעון עבדיך (533)
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (533)
* יצרי ראשית צרי (534)
* להודות באתי (534)
* [[ממרום קול עובר]] (534)
* מתי שכל בלי תכל (535)
* שבת משושי ורבו יגוני (535)
* עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
* מרעיד פני צורו שיחר (536)

===חטאנו===

* אשכולות בטלו ואומללנו (537)
* [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
* אשחה במר שיחי (539)
* אשא בשרי בשיני (541)
* אשובה עדיך משגבי (542)
* אכין קרב וסרעפים (544)
* אבותינו חטאו ואינם (545)
* מנעי יחידה רוע פעלך (545)
* אשא אישון (547)
* אזלו בכליון וחרץ (547)
* מקדם ימים חשבתי (549)
* אליכם אקרא נמהרים (549)
* אויה לי שחטאתי (550)

===וידוי===

* אנוש אל צור מעריצך (551)
* [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
* אל יסיתך נפשי (554)
* [[שוממתי ברב יגוני]] (554)
* אני הגבר בזכרי זדוני (555)
* יה נורא ואיום (556)
* [[את פני מבין צפוני]] (556)
* [[שוכני בתי חמר]] (558)
* ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
* אם יאמר לי קוני (559)
* אומצתי אויילתי (559)
* [[רוח ובשר צמדו]] (559)
* יצרי וזדון לבי (560)
* שמעו למלי עם אמוני (561)
* אנוש בינה משפט הארץ (562)

===תפילות לעשי&quot;ת===

* אברך את ה' אשר יעצני (563)
* [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
* תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
* [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
* [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
* וידוי: אברכה את אדוני (607)
* בית הלוי (608)

==הכרזה של ראש השנה==
* [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612)
* [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612)

==ראש השנה==
* מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
* פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
* {{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
* פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
* פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
* פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
* סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
* זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
* ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
* ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
* קדושתא לשחרית:
** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626)
** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627)
** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627)
** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628)
** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629)
** [[אדירי איומה]] (629)
** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629)
* לפני התקיעות:
** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
** ביום ב: [[המלך ה']] (636)
** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
* במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
* מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
* סליחה: אלצני ביום זה (648)
* סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
* סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
* תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
* חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מעריב===
* [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657)

===סליחות===
* בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
* סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
* סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
* סליחה: לילה שקד עמך (665)
* סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
* סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
* סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
* סליחה: מהלל מלכך (668)
* תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
* תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
* תחנון: אשר נטה שחקים (670)
* תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
* חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
* [[ארחותיכם ישרתי]] (673)
* [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
* [[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
* פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
* זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
* רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680)
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680)
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681)
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682)
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683)
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683)
* אשר אימתו בחצי ברקים (684)
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684)
** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
* אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
* אלוה סליחות אתה (687)
* אבירי לב לטייבך (687)
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687)
* אילי מרום אומרים גדלו (688)
* וקרא אופן לכרוב (688)
* וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
* סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689)
* קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692)

===סליחות===
* פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
* סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
* סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
* סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
* סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
* סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
* תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
* סליחה: אז דברת בחזון (697)
* סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
* תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
* סליחה: אדון לאב המון (699)
* תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
* תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
* תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
* סליחה: אלהים אתה צוית (702)
* תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
* סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
* תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
* סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
* תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
* סליחה: אז בהר המור (705)
* תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
* סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
* סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
* סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
* תחנון: יערב חין ערכנו (708)
* תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
* חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
* הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
* [[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
* {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
* [[אוחילה לאל]] (732)
* עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
* תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
* מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
* [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
* פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
* פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
* אתיו אמונים בפחד (743)
* ישראל חלו פני אל (744)
* אהרן ישר (745)
* [[יה למתי צפנת]] (746)
* אמרה גולה וסורה (747)
* תחנון: [[יוספים שנית]] (748)
* הודו אדיר נורא (748)
* תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
* את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
* תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
* השמים אישש (750)
* תחנון: ישני חברון מערת (751)
* [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
* תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
* אל הקדש פנימה (753)
* תחנון: יום זה למרום שאו (754)
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
* תחנון: חסדך בל תמש (755)
* היום אתנה לפניכם (755)
* חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
* חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758)
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
* [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
* [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: אחר עצם היום (764)
* מחיה: מעת תחן גש (765)
* משלש: תמור ארבעה (765)
* אתן תהלות למלך (765)
* המכירים אומצך (766)
* אראלי איום (767)
* סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
* אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
* פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
* [[ה' שמעה תפילת המנחה]] (769)
* מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
* תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
* אשלש תפילות (771)
* תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
* אנשי לבב עוצו (772)
* תחנון: שדי הזכרתני (773)
* תחנון: קראתי מצרה (773)
* חיים מול ישראל (773)
* אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
* חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
* חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
* [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
* מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
* מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
* משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
* קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
* [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
* [[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
* מלפניך משפטינו יצא (784)
* ממרום הבט נא עמך (784)
* מגדל עוז שם ה' (784)
* תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
* איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
* איום ונורא שכלל מהרה (786)
* תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
* תחנון: [[בנשף קדמתי]] (786)
* אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
* מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
* פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
* פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
* פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
* קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
* קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
* ברכו: [[שפל רוח]] (801)
* יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
* אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
* זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
* מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
* מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
* יוצר: אכוף ואיכף (810)
* זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
* [[למען אמיתך]] (816)
* [[אל למושעות]] (816)
* [[אדם ובהמה]] (817)
* [[אדון המושיע]] (817)
* [[אערוך שועי]] (817)
* [[אבן שתיה]] (818)
* [[למען איתן]] (818)
* [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
* [[כהושעת אלים]] (819)
* [[למען תמים בדורותיו]] (819)
* [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
* [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
* [[אז כעיני עבדים]] (821)
* [[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
* מעריב: זה יום אשש (823)
* פתיחה: דופק פתחי ישינה (823)
* פתיחה: אלהי שוב פקוד (824)
* ברכו: ישירון כל בני איתן (824)
* ברכו: אם לבבי בעצתו (824)
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825)
* אופן: אמרו לאל תודה (825)
* זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825)
* מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827)

==מוסף==
* [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
* [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
* [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
* [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
* [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
* [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
* מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
* פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
* ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
* פיוטים:
** חתן תורה משחתיך (855)
** אצילי קום קרא (856)
** {{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
** ארבעה כלילין (856)
** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
** קול יאמר אני ארעה צאני (865)
** אשריך ישראל מי כמוך (866)
** הנא יום בא (866)
** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
** אל בנה מקדשך (866)
** יום גילה - יבוא אדיר (867)
** הנחילנו אדון (867)
** הודו לו אדיר (867)
** רוצו רוצו (867)
** אמוני מערכה (868)
** אום נאוה (868)
** וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
* פתיחה: במבטא הכול (870)
* פתיחה: אשורר הילולים (870)
* יוצר: אהלל לנוטה (871)
* בראשית ארק ודוק (871)
* אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
* זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
* מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
* מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
* פתיחה: ילד אשר יולד (879)
* פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
* ירושת נחלה (880)
* יחי הילד לאביו ולאמו (880)
* [[יהי שלום]] (880)
* משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
* ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
* לחתן: פאר חתני (884)
* לחתן: ממעונו אור זורח (884)
* לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
* לכלה: לקראת פני חתן (885)
* לכלה: שמור חתן וכלה (885)
* יה שוכן בשמי ערץ (886)
* ישמח חתן עם כלה (886)
* אדיר הוא אלהינו (887)
* אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
* פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
* פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
* קדיש: [[אגדלך]] (888)
* קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
* קדיש: לקראת מקור חיי (889)
* קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
* קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
* ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
* ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
* יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
* סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
* אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
* זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
* מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
* מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
* פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
* רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
* פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
* פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)

==הערות==</text>
      <sha1>2y57hqzsi7psgo2j1ddov82p343gnkf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פרובנס</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739611</id>
    <revision>
      <id>3083270</id>
      <parentid>3083146</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:15:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ערבית */</comment>
      <origin>3083270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43958" sha1="8v2lsvu6rczv9xz1rb7d26hyidqzhxv" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ב}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
*במוצ&quot;ש: [[בליל זה יבכיון - בליל זה אשומם]]
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים]]
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקי&quot;ט}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===יום א===

*רשות לשחרית: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===יום ב===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 
*רשות לשחרית: יונה מעונה
*אחר: [[שפל רוח]]
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===

*לפני ברכו: בידך עיתותיי
*רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה
*נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי
*להלל: בורא כל יש מלא יש
*אחר לשבת (!): [[אזהרות אבן גבירול|ותפדה פטר חמור]] (קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים
*פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי
*רשות: [[אמון יום זה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*פזמון: שלמו בחוקותם
*אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה
*מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]]

===יום ב===

*לברכו: בקול רינה ותודות
*רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה
*מחרך: השכל והדעת שני מאורות
*נשמת נעימה פנימה
*להלל: רחום בך אתגברה
*להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים
*פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי
*אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]]
*אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך
*לא תעשה: אני פי מלך שמור

==סוכות==
===יום א===
*קודם ברכו: ישרי לב מספרים
*רשות לשחרית: יסוד הכל
*מחרך: צורי משגבי
*נשמת יושבים כואבים
*לשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לנטילת לולב: אענה ואומר שיר
*להלל: רחום בך אתגברה
*אחר לשבת: [[אזהרות אבן גבירול|לענג יום מנוחה]] (קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: פשעו ואשמתו
===יום ב===
*קודם ברכו: שם כבוד
*רשות לשחרית: לשובב נות בית
*מחרך: לעם מיישר
*נשמת ידידים מקוים
*לנטילת לולב: [[אזהרות אבן גבירול|ויום זכרון תרועה]] (קטע מאזהרות)
*להלל: בורא כל יש
*להוצאת התורה: בחמלתך תנה
*אחר: ה' השפלתי משנאי

===הושענות===
;יום א
*להוצאת התורה: אלהים מה טובו
*[[למענך אלהינו]]
*לחזן: אותותיך הראה והשפיל גוי כביר
*לקהל: [[למענך אדיר אדירים]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*לקהל: [[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל ראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: [[יחידה לחנות מחנה]]
*תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: [[אשירה ואזמרה שמך גואלי]]
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: [[יחידה עקבך כרוך]]
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתג'אב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתג'אב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: [[רוח ובשר צמדו|רוח ובשר נצמדו]]
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתג'אב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתג'אב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: [[אהה נפשי]]
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתג'אב: [[לך אמר לבי בעודי]]
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתג'אב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתג'אב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]]
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתג'אב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתג'אב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*רהוטה למוצ&quot;ש: [[אשירה ואזמרה שמך גואלי]]
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]]
*סליחה: [[יענה בבור אבות|יענה כבוד (!) אבות]]
*תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתג'אב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: [[יום צדו צעדי|יום צרו צעדי וניטתה]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתג'אב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: [[יום צעקו שבים]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתג'אב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתג'אב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ&quot;ט}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*[[נשמת ידידי עליון]]
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
*פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]]
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ&quot;ט (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==ערבית==
*לשהחיינו: לזמן הזה צור הגיענו
*מסתג'אב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*מסתג'אב לשבת: [[ברכי אצולה]]
*סליחות סדר אויניון
**סליחה: [[בליל עשור להתכפר]]
**מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה
**סליחה: [[אלהים שחרתיך]]
**סליחה לשבת: יצו שדי לעמו
**מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש
**סליחה: יה לשועת מתענה
**סליחה: [[משתחוים להדרת קודש|ישראל משתחוים להדרת קודש]]
**מסתג'אב: זועק בקראו 
**סליחה: [[ירצה עם אביון]]
**תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
**סליחה: [[ירצה צום עמך]]
**סליחה: שעה שועתי בשקדי
**רהוטה: אל נגלה במדות
*סליחות סדר קארפינטראץ
**סליחה: [[בליל עשור להתכפר]]
**סליחה: ישראל משתחוים להדרת
**תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
**סליחה: [[ירצה עם אביון]]
**מסתג'אב: זועק בקראו 
**סליחה: יה לשועת מתענה
**סליחה: [[אלהים שחרתיך]]
**מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה
**סליחה לשבת: יצו שדי לעמו
**מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש
**סליחה: שעה שועתי בשקדי
**סליחה לוידוי: בלבב בר
**רהוטה: אל נגלה במדות
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]

==שחרית==
*וידוי: טרם אענה אני שוגג (א)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (א)
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (ק)
*רשות לנשמת: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*נשמת לשבת: נשמת מתענה ביום עונג (א)
*נשמת לשבת: נשמת צבאות נוחלי אש (ק)
*יוצר: אלהים אל נורא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אז דברת תמים דעים
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
*כרוג': מחבש עצבות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג': מרפא יהיה
*משלש: תם אוהל צדק
*פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*קיקלר: מעשה שמרתי במו פי
*פזמון: [[מדמי הלבבות]]
* עסתריוטא: את חטאי נוכח פני
*החרשים שמעו
*פזמון: האל התולה על בלימה
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהיט: כל אשר עלה במחשבה (ק)
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מקור עיני (א)
*מסתג'אב: מי תמים יעיר לבבו
*פזמון: מי אל נסתר מפני
*פזמון: [[חרדים לבית תפילתם]]
*פזמון: מרום וקדוש
*פזמון: ממרום לבן ערום
*פזמון: שרפים וקדושים (א)
*פזמון לסילוק: חרדו רעיוני (ק)
*סילוק: אל אל הנורא (א)
*סילוק: האל הנקרא ממערב ומזרח (ק)
===סליחות לשחרית===
*אויניון
**סליחה: [[שופט כל הארץ]]
**תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
**סליחה: בבוקר בבוקר בתום לבבו
**סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר
**סליחה: נורא מכל ואיום
**סליחה לשבת: ידידים לבית אל
**סליחה: [[יה איום]]
**סליחה: בני תמימים משכימים
**רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*קארפינטראץ
**סליחה: [[שופט כל הארץ]]
**סליחה לשבת: ידידים לבית אל
**סליחה: נורא מכל ואיום
**סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר
**תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
**סליחה: [[יה איום]]
**[[ירצה צום עמך]]
**סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
**רהוטה: אל נגלה במדות
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]

*לשיר של יום: צדק כפרך תגדיל (ק)
*למי שברך: אנא אלהים חיים (א)

==מוסף==
*מגן: אלהים למשפטיך
*פזמון: אל מעמדי שבתי
*כרוג': משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג': מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*קיקלר: חי אני תמים דעים
*קיקלר: אנה אדון עולם
*עסתריוטא: ויאמן אומר
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
*פזמון: ידי דלים נחשלים
*סילוק: אתה אלהי האלהים
*[[אוחילה לאל]]
*[[היה עם פיפיות|היה עם פיות]]
*רשות לסדר עבודה: [[אזכירה סדר עבודה|אזכיר סדר עבודה]]
*עבודה: [[אמוני לבב]]
*מראה כהן: [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
===סליחות למוסף===
*סליחה: [[יוספים שנית לעמוד]]
*סליחה: יערב לפניך
*תוכחה: אם חסדך שכחנו (א)
*סליחה: [[ישראל עבדיך]]
*סליחה: זמן הבלי
*סליחה לוידוי: בלבב בר (ק)
*רהוטה: אל נגלה במדות (ק)
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
==מנחה==
*קודם מנחה: שבחי אמלל (א)
*קודם מנחה: אקום להודות לך (ק)
*שעה צור קדושי (א)
*שער חנינה (א)
*ה' יה שמך (א)
*להוצאת ספר תורה: נפשי נשפכה (א)
*להוצאת ספר תורה: מליץ טוב (ק)
*מגן: אנושי לב
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: נחמתי על זדוני
*קיקלר: יה שעה שופכי שיחה
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת
===סליחות למנחה===
*אויניון
**סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה
**תוכחה: מזמרת שירתי
**סליחה: קראתי מצרה
*קארפינטראץ
**סליחה: קראתי מצרה
**סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה
**תוכחה: מזמרת שירתי
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]] (א)
==נעילה==
*לפני נעילה: אחלה ליוצרי
*שערי חנינה
*מגן: אדון היושב על חוג
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
*סילוק: אנשי חסד הנושאים קולם (ק)
*[[אבי עד חש לתארך|חיים נמצא והנחה]] (א)
===סליחות לנעילה===
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*סליחה: אלהים צמאו לך (א)
*סליחה: אחרית ותקוה
*סליחה: יהיו נא אמרי פי (ק)
*סליחה לשבת: במוצאי שבת תהלות תצמיח (ק)
*סליחה: [[אל נורא עלילה]]
*סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
*המון חסדו וטובו (ק)
* יום באתם לחלות (ק)
*[[רחמנא אידכר לן]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
*עושה השלום: אלהים צמאו לך (ק)</text>
      <sha1>8v2lsvu6rczv9xz1rb7d26hyidqzhxv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yack67/bloc-notes</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739711</id>
    <revision>
      <id>3083217</id>
      <parentid>3082767</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T17:06:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13944" sha1="b7s34s76s451qqemmzlybfavf5zaua2" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 112, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=213 106],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].{{ש}}
==א-7609==
'''[[אריות הדיחו פזורה|אריות הדיחו פזורה מבית לשכות ועזרה]]'''. — יוצר לשבת שלישי אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל טוב עלם. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=663 262],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 245, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].{{ש}}
==י-3593==
'''[[יקודי אש|יקודי אש כידודי אש יצורי צור כרובים דר]]'''. — אופן — סי' יעקב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=668 267], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 265, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 317 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=348&amp;hilite= *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 120, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=222 110], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) ב|ב]] 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].{{ש}}
==ס-34==
'''[[סגולתי מלוכה אזרתיך|סגלתי מלוכה אזרתיך ולמאוד לבבתיך]]'''. — סי' משלם בר משה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 243, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=63 60],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337979 161].{{ש}}
==ש-358==
'''[[שדודים נדודים|שדודים נדודים לציון תקבץ מכורים בלא הון תשובב למרבץ]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=663 262],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 248, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כנור ציון|כנור ציון]] 18 [רק ראשי פרקים], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מחברת|מחברת]] [https://tablet.otzar.org/#/book/613684/p/98/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c 17], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 39, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=809&amp;hilite= 739], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 113, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קלא י|קלא י]] [[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

&lt;ref&gt;{{#קטע:משתמש:Yack67/bloc-notes2|טבלה}}
{{#קטע:משתמש:Yack67/bloc-notes2|במוצאי מנוחה}}
|}&lt;/ref&gt;

{|
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|אַ}}תָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ||{{רווח|1}}||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|(קהל:)}}{{רווח}}}}{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|גִּ}}בּוֹר וְנַעֲרָץ|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב סֵתֶר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|סִ}}תְרוֹ יֹשֶׁר|| ||{{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{סי|עֲ}}צָתוֹ אֱמוּנָה
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ אֱמֶת|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר
|-
| {{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת|| || {{#בחר:{{{עלזאס|}}}כן={{הור|קהל וחזן:}}{{רווח}}}}{{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
|}</text>
      <sha1>b7s34s76s451qqemmzlybfavf5zaua2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083218</id>
      <parentid>3083217</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T17:09:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12068" sha1="bu5fszrzmmg4x4x25d9ctxwmcrfh4si" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 112, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=213 106],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].{{ש}}
==א-7609==
'''[[אריות הדיחו פזורה|אריות הדיחו פזורה מבית לשכות ועזרה]]'''. — יוצר לשבת שלישי אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל טוב עלם. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=663 262],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 245, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].{{ש}}
==י-3593==
'''[[יקודי אש|יקודי אש כידודי אש יצורי צור כרובים דר]]'''. — אופן — סי' יעקב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=668 267], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 265, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 317 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=348&amp;hilite= *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 120, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=222 110], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) ב|ב]] 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].{{ש}}
==ס-34==
'''[[סגולתי מלוכה אזרתיך|סגלתי מלוכה אזרתיך ולמאוד לבבתיך]]'''. — סי' משלם בר משה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 243, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=63 60],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337979 161].{{ש}}
==ש-358==
'''[[שדודים נדודים|שדודים נדודים לציון תקבץ מכורים בלא הון תשובב למרבץ]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=663 262],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 248, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כנור ציון|כנור ציון]] 18 [רק ראשי פרקים], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מחברת|מחברת]] [https://tablet.otzar.org/#/book/613684/p/98/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c 17], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 39, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=809&amp;hilite= 739], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 113, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קלא י|קלא י]] [[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

&lt;ref&gt;{{#קטע:משתמש:Yack67/bloc-notes2|טבלה}}
{{#קטע:משתמש:Yack67/bloc-notes2|במוצאי מנוחה}}
|}&lt;/ref&gt;</text>
      <sha1>bu5fszrzmmg4x4x25d9ctxwmcrfh4si</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל מי אנוסה לעזרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740099</id>
    <revision>
      <id>3083292</id>
      <parentid>3082861</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:52:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6262" sha1="1d1u7t9ju3bwrppuk10uhjhklgjzfn7" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''בנימן בר אברהם''' (מן הענוים)}}

{{סי|אֶ}}ל מִי אָנוּסָה לְעֶזְרָה וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים אֶפְנֶה {{ש}}
{{סי|בְּ|1}}עוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי מִתְנַפֵּל עָלַי וּמִתְאַנֶּה {{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ לְבַד אַזְכִּיר שִׁמְךָ אֵל בַּצָּרָה עֹנֶה {{ר1}}
הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד {{מילת קבע|נָפֶשׁ}}{{ממס|תהלים סט ב}}

{{סי|גָּ}}בַהּ לֵב עַוָּל בְּלִיַּעַל לְעוֹרֵר עָלַי קִנְאָתוֹ {{ש}}
{{סי|נָ|1}}הַם וְשָׁאַג כַּכְּפִירִים לִטְרֹף טֶרֶף בַּחֲמָתוֹ {{ש}}
{{סי|דָּ}}רַךְ לְשׁוֹנוֹ קַשְׁתּוֹ וְחַרְבּוֹ הֵרִיק שְׂפָתוֹ {{ר1}}
וְנָגְעָה חֶרֶב עַד {{מילת קבע|הַנָּפֶשׁ}}{{ממס|ירמיהו ד י}}

{{סי|הֵ}}עֵז אִישׁ רָשָׁע תְּהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית {{ש}}
{{סי|יַ|1}}עַן אֲשֶׁר שָׂם מְגַמַּת פָּנָיו עַל דָּת עִבְרִית {{ש}}
{{סי|וַ}}יִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וּבָזָה אָלָה לְהָפֵר בְּרִית {{ר1}}
תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת {{מילת קבע|נָפֶשׁ}}{{ממס|תהלים יט ח}}

{{סי|זְ}}כָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף וְנִאֵץ בְּלַעַג וְלָצוֹן {{ש}}
{{סי|מָ|1}}שַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים דֹּפְקֵי עַמְּךְ בְּלַחְצוֹן {{ש}}
{{סי|ח}}וּשָׁה לִּי כִּי קְרָאתִיךָ הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי צֹאן {{ר1}}
אָדָם עָשֻׁק בְּדַם {{מילת קבע|נָפֶשׁ}}{{ממס|משלי כח יז}}

{{סי|טֹ}}רֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ מִנֶּפֶשׁ עַד בָּשָׂר לְכַלּוֹת {{ש}}
{{סי|נְ|1}}בָלָה יְדַבֵּר לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר תֹּעָה וְעַוְלוֹת {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲנֶה עַזּוֹת וְיאֹמַר אֵין חֵפֶץ בְּכֶסֶף וּסְגֻלּוֹת {{ר1}}
וְנָתַתִּי פָנַי {{מילת קבע|בַּנֶּפֶשׁ}}{{ממס|ויקרא יז י}}

{{סי|כָּ}}ל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי מִיִּרְאָתְךָ לִבִּי לְהַפְרִיד {{ש}}
{{סי|בְּ|1}}הִוָּסְדָם יַחַד עָלַי {{תיקון גירסה|יִתְלַחֲצוּ|יִתְלַחֲשׁוּ}} לְהַאֲבִיד שָׂרִיד {{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן כִּי בְאָהֳלֵיהֶם יִשְׁלָיוּ וְאֵין מַחֲרִיד {{ר1}}
בְּשִׂמְחַת כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט {{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}{{ממס|יחזקאל לו ה}}

{{סי|מָ}}גִנִּי עַל אֱלֹהִים מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי {{ש}}
{{סי|רִ|1}}יבֵי נַפְשִׁי כִּי יָרִיב בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי {{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁבַּע לִי גַּם כִּי אֵלֵךָ בְּקֶרֶב צָרָה לְהַחֲיוֹתִי {{ר1}}
אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת {{מילת קבע|הַנֶּפֶשׁ}}{{ממס|ירמיהו לח טז}}

{{סי|סְ}}מֹךְ לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אוֹר יִשְׂרָאֵל קְדֹשִׁי {{ש}}
{{סי|אֶ|1}}תֵּן אָדָם תַּחְתֶּךָ וּלְאֻמִּים הִבְטַחְתַּנִי לְדָרְשִׁי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל צֹרְרֶיךָ הָשֵׁב יָדֶךָ וְכָל זֹמֵם לָקַחַת נַפְשִׁי {{ר1}}
אָסוֹן יִהְיֶה, וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת {{מילת קבע|נָפֶשׁ}}{{ממס|שמות כא כג}}

{{סי|פְּ}}קֹד לְטוֹבָה עַם קְרוֹבֶךָ מֵאָז בְּךָ נִצְמָדוּ {{ש}}
{{סי|בִּ|1}}בְרִית אֲבוֹתֵיהֶם דָבֵקוּ וּמִמְּךָ לֹא נִפְרָדוּ {{ש}}
{{סי|צ}}וּר חַרְבְּךָ כִּי תְשַׁנֵּן עַל רְחֵקֶיךָ וְיֹאבֵדוּ {{ר1}}
וְתָבוֹא חֶרֶב וְתִקַּח מֵהֶם {{מילת קבע|נָפֶשׁ}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל לג ו}}

{{סי|קְ}}רָאתִיךָ מִמַּעֲמַקִּים אַל תִּבְזֶה וְאַל תְּשַׁקֵּץ עֱנוּתִי {{ש}}
{{סי|רְ|1}}אֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי אַתָּה תִקְוָתִי {{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה שְׂפָתַי כְּשִׁלּוּם פָּרִים וְחֶלְבִּי וְדָמִי בְּהִתְעַנּוֹתִי {{ר1}}
כִּי הַדָּם הוּא {{מילת קבע|הַנָּפֶשׁ}}{{ממס|דברים יב כג}}

{{סי|שְׁ}}אוֹן זָרִים בֹּגְדִים תַּכְנִיעַ כְּחֹרֶב בְּצִיּוֹת {{ש}}
{{סי|הַ|1}}חֲרֵם תַּחֲרִימֵם בְּאַפְּךָ אֱלוֹהַּ רַב עֲלִילִיּוֹת {{ש}}
{{סי|תְּ}}חִי נַפְשֵׁנוּ בְּאַהֲבָתֶךָ לִפְלֵיטָה גְדוֹלָה, לְהַחֲיוֹת {{ר1}}
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל {{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}{{ממס|ויקרא יז יב}}

{{סי|תַּ}}נְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי כִּי לֹא יָשׁוּב רֵיקָם {{ש}}
{{סי|מַ|1}}אֲמָר הֶרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת נְבִיאֵי הַצֶּדֶק בְּחוֹקְקָם {{ש}}
{{סי|תַּ}}שְׁמִיעַ לְצִיּוֹן מַלְכֵּךְ יָבוֹא וְעִמּוֹ נָקָם {{ר1}}
וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב {{מילת קבע|נֶפֶשׁ}}.{{ממס|רות ד טו}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>1d1u7t9ju3bwrppuk10uhjhklgjzfn7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כי מקדישיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743726</id>
    <redirect title="חמול על מעשיך" />
    <revision>
      <id>3083197</id>
      <parentid>3016419</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:48:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[חמול על מעשיך]] לדף [[חמול על מעשיך#כי מקדישיך]]</comment>
      <origin>3083197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" sha1="afugydci55l9dn49mwil04cdx7etf5w" xml:space="preserve">#הפניה [[חמול על מעשיך#כי מקדישיך]]</text>
      <sha1>afugydci55l9dn49mwil04cdx7etf5w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג עלזאס/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743993</id>
    <revision>
      <id>3083208</id>
      <parentid>3073993</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:56:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="158" sha1="61oegsj4ogsw405nudi3orpqcum68pp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{:אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}</text>
      <sha1>61oegsj4ogsw405nudi3orpqcum68pp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083220</id>
      <parentid>3083208</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T17:11:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="174" sha1="5ni5jytwnn3oyolcrducwy9mbxqnwpw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{:אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ|עלזאס=כן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}</text>
      <sha1>5ni5jytwnn3oyolcrducwy9mbxqnwpw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083221</id>
      <parentid>3083220</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T17:25:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3083221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="950" sha1="040e5asznylf2fxmsukxk3m7g56jb3s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|משלבים פיוט זה אחר {{צ|ואתה קדוש}} בכל קרובות הימים הנוראים (כלומר בראש השנה בשחרית ומוסף של יום א' ובשחרית של יום ב', וביום כפור בשחרית, מוסף, מנחה ונעילה).{{ש}}
מכיון שבשאר קהילות אשכנז אין אומרים פיוט זה בכלל, ואף בפולין אומרים אותו רק בשחרית של ימים אלו, אינו נמצא ברוב המחזורים (או רק בשחרית). לכן נהגו להדפיסו לבד בכל מיני מקומות, כולל כמה מהדורות של סליחות כמנהג עלזאס.}}
&lt;/noinclude&gt;{{:אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ|עלזאס=כן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מנהג עלזאס]]</text>
      <sha1>040e5asznylf2fxmsukxk3m7g56jb3s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנהים במר יחידתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744671</id>
    <revision>
      <id>3083225</id>
      <parentid>3080073</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T17:55:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:ליאונטי בן אברהם]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3083225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4580" sha1="b5twma2cnb83kcimka3pl8t722rgzez" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''ליאונטי חזק'''}}
{{רן|{{סי|אַ}}נְהִים בְּמַר יְחִידָתִי  / בְּתֶכֶף לִבּוּטֵי עֲדָתִי / כְּהַיּוֹם נִתְאַחֲדוּ בִּפְקִידָתִי
{{סי|בֶּ}}אֱמוּנָה מוֹרֶה אֲבָרֵר / אֲשֶׁר לֹא בְמֶרֶר / עָלַי שִׁלַּם וַיְעוֹרֵר
{{סי|גָּ}}דַל מֵאָז עֲוֹנִי  / בַּעֲלוֹת אִישׁ שׁוֹשְׁבִינִי / לָקַחַת מַתְּנוֹת חִתּוּנִי
{{סי|דִּ}}מִּיתִי אוֹכֵל עֵשֶׂב / לְעַל חוּג יוֹשֵׁב / וַיִּשְׁמַע יְיָ וַיַּקְשֵׁב
{{סי|ה}}וּרַד הַסַּרְסוּר בְּמַדּוּחוֹת / וּבָטְלוּ כָּל שְׂמָחוֹת / וּמִיַּד נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת
{{סי|וּ}}בְבוֹאִי לְאֶרֶץ הָרְחָבָה / לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַדֵּן מִטּוּבָהּ / תָּעִיתִי אַחַר הַתּוֹעֵבָה
{{סי|זָ}}נַחְתִּי אֱלֹהִים אֱמֶת / אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים צִמֵּת / סַרְתִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַמֵּת
{{סי|חָ}}רָה אַפּוֹ בִּי / וְהֶעֱלָה צַר סְבִיבִי  / וְסִגְּרַנִי בְּיַד אוֹיְבָי
{{סי|טֹ}}רַח רָעָב הֵעִיר / וּבְמָצוֹר אוֹתִי הִסְעִיר / וּמִיָּד הֻבְקְעָה הָעִיר
{{סי|יְ}}רוּשָׁתִי כְּהִנְחִילִי שֵׁנִית / בְּלֹא מִלְחָמָה וַחֲנִית / חִזְּקַנִי בְּמַלְכוּת כְּרִאשׁוֹנִית
{{סי|כְּ}}כֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ / שַׁבְתִּי לְהַכְעִיסוֹ וּלְהַקְנִיאוֹ / לְהָפֵר בְּרִית צִוּוּאוּ
{{סי|לְ}}מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ קָרָא / וּבְמָצוֹק הֱבִיאוּנִי הָעִירָה / וְנוֹתַרְתִּי כְּעִיר נְצוּרָה
{{סי|מַ}}פֹּלֶת בְּלִי מַעֲמִיד / מֻגַּרְתִּי לַטֶּבַח וּלְהַשְׁמִיד / בְּעֵת בָּטַל הַתָּמִיד
{{סי|נִ}}אוּצֵי מְחָרְפִים לְהַגִּידָה / אֲחָזַתְנִי חִיל וּרְעָדָה / כִּי רַבּוּ מִמְּדִידָה
{{סי|שַׂ}}רְעַפַּי נִבְהֲלוּ וּמְזִמָּתִי / כְּשָׁמְעִי מְחָרְפֶיךָ לְעֻמָּתִי / זֹאת חָסִין בְּאַשְׁמָתִי
{{סי|עִ}}ירְךָ בָּאוּ צָרִים  / וּמִקְדָּשְׁךָ טִמְּאוּ נָכְרִים / אֲשֶׁר מִקְּהָלָךְ מֻנְזָרִים
{{סי|פָּ}}נָה יָהִיר וְסָכָל  / וְחֵרֵף לְכֹל יוּכַל / וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל
{{סי|צִ}}מְּתַתְנִי וַאֲכָלַתְנִי קִנְאָתִי / וְאֶבְכֶּה בְּצוֹם קָרָאתִי / מָתַי קֵץ רְפוּאָתִי
{{סי|קַ}}לּוּ אוֹיְבָי מִנְּשָׁרִים / וּמֵאֲרָיוֹת חֻיְּלוּ מֻגְבָּרִים / שָׁקְדוּ עָלַי כַּנְּמֵרִים
{{סי|רְ}}דָפוּנִי בְּדָת יְקָרָה / וְגָזְרוּ מֵהֲגוֹתָהּ בַּחֲבוֹרָה / וְשָׂרַף אֲפוֹסְטְמוֹס הַתּוֹרָה
{{סי|שֻׁ}}תְּפוּ חָמֵשׁ הַמַּכּוֹת  / בְּיוֹם זֶה עֲרוּכוֹת  / וְהֻקְבַּע עָלַי לִמְבוּכוֹת
{{סי|תָּ}}בוֹא שַׁוְעַת חִנּוּן / וְאֶנְקַת אָסִיר בְּתַאֲנוּן / לְפָנֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|לְ}}ךָ {{סי|יֵאוֹ}}תוּ מְלוּכוֹת / {{סי|נְט}}וֹת {{סי|יָ}}דְךָ לְהַכּוֹת / צָרִים לְשִׁיתָם כְּמַהְפֵּכוֹת
{{סי|חָ}}לִילָה לָּךְ לְהַרְפֶּךָ / {{סי|זֹ}}את חֶרְפַּת חוֹרְפֶיךָ / {{סי|ק}}וּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ.{{ממס|תהלים ז ז}}}}

[[קטגוריה:שלישייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:פיוטי שבעה עשר בתמוז]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:ליאונטי בן אברהם]]</text>
      <sha1>b5twma2cnb83kcimka3pl8t722rgzez</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083232</id>
      <parentid>3083225</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T18:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4580" sha1="p7c4qekpnel1qaoc6zn3d4vpooufvpi" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''ליאונטי חזק'''}}
{{רן|{{סי|אַ}}נְהִים בְּמַר יְחִידָתִי  / בְּתֶכֶף לִבּוּטֵי עֲדָתִי / כְּהַיּוֹם נִתְאַחֲדוּ בִּפְקִידָתִי
{{סי|בֶּ}}אֱמוּנָה מוֹרֶה אֲבָרֵר / אֲשֶׁר לֹא בְמֶרֶר / עָלַי שִׁלַּם וַיְעוֹרֵר
{{סי|גָּ}}דַל מֵאָז עֲוֹנִי  / בַּעֲלוֹת אִישׁ שׁוֹשְׁבִינִי / לָקַחַת מַתְּנוֹת חִתּוּנִי
{{סי|דִּ}}מִּיתִי אוֹכֵל עֵשֶׂב / לְעַל חוּג יוֹשֵׁב / וַיִּשְׁמַע יְיָ וַיַּקְשֵׁב
{{סי|ה}}וּרַד הַסַּרְסוּר בְּמַדּוּחוֹת / וּבָטְלוּ כָּל שְׂמָחוֹת / וּמִיַּד נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת
{{סי|וּ}}בְבוֹאִי לְאֶרֶץ הָרְחָבָה / לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַדֵּן מִטּוּבָהּ / תָּעִיתִי אַחַר הַתּוֹעֵבָה
{{סי|זָ}}נַחְתִּי אֱלֹהִים אֱמֶת / אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים צִמֵּת / סַרְתִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַמֵּת
{{סי|חָ}}רָה אַפּוֹ בִּי / וְהֶעֱלָה צַר סְבִיבִי  / וְסִגְּרַנִי בְּיַד אוֹיְבִי
{{סי|טֹ}}רַח רָעָב הֵעִיר / וּבְמָצוֹר אוֹתִי הִסְעִיר / וּמִיָּד הֻבְקְעָה הָעִיר
{{סי|יְ}}רוּשָׁתִי כְּהִנְחִילִי שֵׁנִית / בְּלֹא מִלְחָמָה וַחֲנִית / חִזְּקַנִי בְּמַלְכוּת כְּרִאשׁוֹנִית
{{סי|כְּ}}כֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ / שַׁבְתִּי לְהַכְעִיסוֹ וּלְהַקְנִיאוֹ / לְהָפֵר בְּרִית צִוּוּאוּ
{{סי|לְ}}מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ קָרָא / וּבְמָצוֹק הֱבִיאוּנִי הָעִירָה / וְנוֹתַרְתִּי כְּעִיר נְצוּרָה
{{סי|מַ}}פֹּלֶת בְּלִי מַעֲמִיד / מֻגַּרְתִּי לַטֶּבַח וּלְהַשְׁמִיד / בְּעֵת בָּטַל הַתָּמִיד
{{סי|נִ}}אוּצֵי מְחָרְפִים לְהַגִּידָה / אֲחָזַתְנִי חִיל וּרְעָדָה / כִּי רַבּוּ מִמְּדִידָה
{{סי|שַׂ}}רְעַפַּי נִבְהֲלוּ וּמְזִמָּתִי / כְּשָׁמְעִי מְחָרְפֶיךָ לְעֻמָּתִי / זֹאת חָסִין בְּאַשְׁמָתִי
{{סי|עִ}}ירְךָ בָּאוּ צָרִים  / וּמִקְדָּשְׁךָ טִמְּאוּ נָכְרִים / אֲשֶׁר מִקְּהָלָךְ מֻנְזָרִים
{{סי|פָּ}}נָה יָהִיר וְסָכָל  / וְחֵרֵף לְכֹל יוּכַל / וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל
{{סי|צִ}}מְּתַתְנִי וַאֲכָלַתְנִי קִנְאָתִי / וְאֶבְכֶּה בְּצוֹם קָרָאתִי / מָתַי קֵץ רְפוּאָתִי
{{סי|קַ}}לּוּ אוֹיְבָי מִנְּשָׁרִים / וּמֵאֲרָיוֹת חֻיְּלוּ מֻגְבָּרִים / שָׁקְדוּ עָלַי כַּנְּמֵרִים
{{סי|רְ}}דָפוּנִי בְּדָת יְקָרָה / וְגָזְרוּ מֵהֲגוֹתָהּ בַּחֲבוֹרָה / וְשָׂרַף אֲפוֹסְטְמוֹס הַתּוֹרָה
{{סי|שֻׁ}}תְּפוּ חָמֵשׁ הַמַּכּוֹת  / בְּיוֹם זֶה עֲרוּכוֹת  / וְהֻקְבַּע עָלַי לִמְבוּכוֹת
{{סי|תָּ}}בוֹא שַׁוְעַת חִנּוּן / וְאֶנְקַת אָסִיר בְּתַאֲנוּן / לְפָנֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|לְ}}ךָ {{סי|יֵאוֹ}}תוּ מְלוּכוֹת / {{סי|נְט}}וֹת {{סי|יָ}}דְךָ לְהַכּוֹת / צָרִים לְשִׁיתָם כְּמַהְפֵּכוֹת
{{סי|חָ}}לִילָה לָּךְ לְהַרְפֶּךָ / {{סי|זֹ}}את חֶרְפַּת חוֹרְפֶיךָ / {{סי|ק}}וּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ.{{ממס|תהלים ז ז}}}}

[[קטגוריה:שלישייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:פיוטי שבעה עשר בתמוז]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:ליאונטי בן אברהם]]</text>
      <sha1>p7c4qekpnel1qaoc6zn3d4vpooufvpi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אז בהר מור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744903</id>
    <redirect title="וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה" />
    <revision>
      <id>3083352</id>
      <parentid>3023847</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T09:06:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:עקידה (סליחות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3083352</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="n1eofzhzr1bbz1z2cmh6be5k8lxtf6v" xml:space="preserve">#הפניה [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה]]

[[קטגוריה:עקידה (סליחות)]]</text>
      <sha1>n1eofzhzr1bbz1z2cmh6be5k8lxtf6v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אפ&quot;ם</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745019</id>
    <revision>
      <id>3083181</id>
      <parentid>3025657</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T14:28:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* נעילה */</comment>
      <origin>3083181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15409" sha1="q8s2eg6yp1asu9r1te8recr95s3r7kd" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס. בשאר ימות השנה השתמשו קהילות אלו בנוסח האשכנזים באיטליה.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]:
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום ב'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אמון מאמרך]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
*רשות: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אדר והוד|אדר והוד]]
* [[יראים מבקשי פניך]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אתן לפועלי צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]] (כותרות בלבד)
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[אוירי ערץ]]
*[[לאל סודר דין]]
*סילוק: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום ב'===
*רשות: [[איככה אוכל פני להרים]]
*מגן: [[אגן הסהר#מגן|אגן הסהר]]
*מחיה: [[אגן הסהר#מחיה|תחבושת אילפת]]
*משלש: [[אגן הסהר#משלש|ברוח נשברה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אגן הסהר#איום תמים דעים|אים תמים דעים]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אגן הסהר#אסלד לקורא הדורות|אסלד לקורא הדורות]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]:
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהללה אלהי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]
==יום כיפור==
===ערבית===
;סליחות
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*[[אמנם אנחנו חטאנו]]
* פזמון: [[ישראל משתחוים להדרת קדש]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
*[[בליל כפור ועשור]]
* פזמון: [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפלת הלילה]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
*[[אתה מבין]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[אל רחום שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
===שחרית===
====יוצר====
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
====קרובה====
* רשות: [[אמצת עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
* מגן: [[אמצת עשור#מגן|אמצת עשור]]
* מחיה: [[אמצת עשור#מחיה|תאות נפש]]
* משולש: [[אמצת עשור#משולש|איחדת יום זה]]
* [[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמצת עשור#מורה חטאים|מורה חטאים]]
* [[אמצת עשור#אדר יקר אלי|אדר יקר אלי]]
* [[אמצת עשור#אנא אלהים חיים|אנא אלהים חיים]]
* [[אמצת עשור#אך אתים|אך אתים]]
* [[אמצת עשור#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים - ארך אפים וגדל כח]]
* [[אמצת עשור#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אין מי בשחק]]
* [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך|אשר אומץ תהלתך באילי שחק]]
* [[אמצת עשור#על ישראל אמונתו|על ישראל אמונתו]]
* [[אמצת עשור#אפסי ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
* [[אמצת עשור#מי כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
* [[אמצת עשור#אין כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
* [[האדרת והאמונה]]
* [[אמצת עשור#רוממו אדיר ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
* [[אמצת עשור#רוממו אל מלך נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
* [[אמצת עשור#נאמירך באימה|נאמירך באימה]]
* [[אמצת עשור#אמונתך בעליונים|אמונתך בעליונים]]
* [[אמצת עשור#הנקדש באלפי אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
* [[אמצת עשור#אילי שחק|אילי שחק חצובי להבים]]
* [[אמצת עשור#אין מספר לגדודי צבא חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
* סילוק: [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
* קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
* [[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האדיר בשמי עליות|האדיר בשמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, רק עד 'לך', בלי 'הגוים')
* [[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות|לרשימת הסליחות לשחרית, מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג האשכנזים באיטליה ראו [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים#מנהג אשכנז המערבי 2|כאן]]}}
* וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===מוסף===
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אנא אזון|אנא אזון שועת חינון]]
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אדיר בויעודו]]
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים ממעל]]
*[[אור נוגה עטיית מעילו]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]: 
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות תיכן את רוח]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן בידך|תמיד תתלונן בידך כל נפש]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, מ'יאתה' עד'חכמי')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: 
**רשות: [[אתן תהלה לאל המהולל]]
** [[אתה כוננת עולם ברב חסד]]
**[[שנת אורה שנת ברכה שנת גאולה]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[היום תאמצנו]]
===מנחה===
*מגן: [[איתן הכיר אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן הכיר אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן הכיר אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אפאר למלכי בקודש]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, 'ובכל' ו'מאין כמוך')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===נעילה===
*מגן: [[אשל צדק#מגן|אשל צדק]]
*מחיה: [[אשל צדק#מחיה|אהובת נוער]]
*משלש: [[ברביעית עורכת#משלש|יחידים קדמו]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אשל צדק#אל אל יקוו|אל אל יקוו]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*קדושה: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אז לפנות ערב]]
*[[אבן מעמסה]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הנעילה]]
*פזמונים (כמו מנהג האשכנזים באיטליה):
** [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
** [[לך ה' הצדקה תלבושת]]
** [[חננו יי חננו]]
** [[כי הנה כחומר]]
** [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
** [[מלאכי רחמים]]
** [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]
** [[אנקת מסלדיך]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
** [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[היום תאמצנו]]

==הערות==</text>
      <sha1>q8s2eg6yp1asu9r1te8recr95s3r7kd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083182</id>
      <parentid>3083181</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T14:29:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום כיפור */</comment>
      <origin>3083182</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15411" sha1="b7pa3hhqzpwoju2b4de1hsf7tnb8xbn" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס. בשאר ימות השנה השתמשו קהילות אלו בנוסח האשכנזים באיטליה.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]:
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום ב'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אמון מאמרך]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
*רשות: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אדר והוד|אדר והוד]]
* [[יראים מבקשי פניך]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אתן לפועלי צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]] (כותרות בלבד)
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[אוירי ערץ]]
*[[לאל סודר דין]]
*סילוק: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום ב'===
*רשות: [[איככה אוכל פני להרים]]
*מגן: [[אגן הסהר#מגן|אגן הסהר]]
*מחיה: [[אגן הסהר#מחיה|תחבושת אילפת]]
*משלש: [[אגן הסהר#משלש|ברוח נשברה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אגן הסהר#איום תמים דעים|אים תמים דעים]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אגן הסהר#אסלד לקורא הדורות|אסלד לקורא הדורות]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]:
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהללה אלהי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]
==יום כיפור==
===ערבית===
;סליחות
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*[[אמנם אנחנו חטאנו]]
* פזמון: [[ישראל משתחוים להדרת קדש]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
*[[בליל כפור ועשור]]
* פזמון: [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הלילה]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
*[[אתה מבין]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[אל רחום שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
===שחרית===
====יוצר====
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
====קרובה====
* רשות: [[אמצת עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
* מגן: [[אמצת עשור#מגן|אמצת עשור]]
* מחיה: [[אמצת עשור#מחיה|תאות נפש]]
* משולש: [[אמצת עשור#משולש|איחדת יום זה]]
* [[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמצת עשור#מורה חטאים|מורה חטאים]]
* [[אמצת עשור#אדר יקר אלי|אדר יקר אלי]]
* [[אמצת עשור#אנא אלהים חיים|אנא אלהים חיים]]
* [[אמצת עשור#אך אתים|אך אתים]]
* [[אמצת עשור#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים - ארך אפים וגדל כח]]
* [[אמצת עשור#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אין מי בשחק]]
* [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך|אשר אומץ תהלתך באילי שחק]]
* [[אמצת עשור#על ישראל אמונתו|על ישראל אמונתו]]
* [[אמצת עשור#אפסי ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
* [[אמצת עשור#מי כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
* [[אמצת עשור#אין כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
* [[האדרת והאמונה]]
* [[אמצת עשור#רוממו אדיר ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
* [[אמצת עשור#רוממו אל מלך נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
* [[אמצת עשור#נאמירך באימה|נאמירך באימה]]
* [[אמצת עשור#אמונתך בעליונים|אמונתך בעליונים]]
* [[אמצת עשור#הנקדש באלפי אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
* [[אמצת עשור#אילי שחק|אילי שחק חצובי להבים]]
* [[אמצת עשור#אין מספר לגדודי צבא חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
* סילוק: [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
* קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
* [[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האדיר בשמי עליות|האדיר בשמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, רק עד 'לך', בלי 'הגוים')
* [[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות|לרשימת הסליחות לשחרית, מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג האשכנזים באיטליה ראו [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים#מנהג אשכנז המערבי 2|כאן]]}}
* וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===מוסף===
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אנא אזון|אנא אזון שועת חינון]]
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אדיר בויעודו]]
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים ממעל]]
*[[אור נוגה עטיית מעילו]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]: 
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות תיכן את רוח]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן בידך|תמיד תתלונן בידך כל נפש]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, מ'יאתה' עד'חכמי')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: 
**רשות: [[אתן תהלה לאל המהולל]]
** [[אתה כוננת עולם ברב חסד]]
**[[שנת אורה שנת ברכה שנת גאולה]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[היום תאמצנו]]
===מנחה===
*מגן: [[איתן הכיר אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן הכיר אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן הכיר אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אפאר למלכי בקודש]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, 'ובכל' ו'מאין כמוך')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===נעילה===
*מגן: [[אשל צדק#מגן|אשל צדק]]
*מחיה: [[אשל צדק#מחיה|אהובת נוער]]
*משלש: [[ברביעית עורכת#משלש|יחידים קדמו]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אשל צדק#אל אל יקוו|אל אל יקוו]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*קדושה: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אז לפנות ערב]]
*[[אבן מעמסה]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הנעילה]]
*פזמונים (כמו מנהג האשכנזים באיטליה):
** [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
** [[לך ה' הצדקה תלבושת]]
** [[חננו יי חננו]]
** [[כי הנה כחומר]]
** [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
** [[מלאכי רחמים]]
** [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]
** [[אנקת מסלדיך]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
** [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[היום תאמצנו]]

==הערות==</text>
      <sha1>b7pa3hhqzpwoju2b4de1hsf7tnb8xbn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083200</id>
      <parentid>3083182</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:50:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נעילה */</comment>
      <origin>3083200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15231" sha1="l3mhveik47obt72xg77qk4c9fjbfym2" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס. בשאר ימות השנה השתמשו קהילות אלו בנוסח האשכנזים באיטליה.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]:
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום ב'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אמון מאמרך]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
*רשות: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אדר והוד|אדר והוד]]
* [[יראים מבקשי פניך]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אתן לפועלי צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]] (כותרות בלבד)
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[אוירי ערץ]]
*[[לאל סודר דין]]
*סילוק: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום ב'===
*רשות: [[איככה אוכל פני להרים]]
*מגן: [[אגן הסהר#מגן|אגן הסהר]]
*מחיה: [[אגן הסהר#מחיה|תחבושת אילפת]]
*משלש: [[אגן הסהר#משלש|ברוח נשברה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אגן הסהר#איום תמים דעים|אים תמים דעים]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אגן הסהר#אסלד לקורא הדורות|אסלד לקורא הדורות]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]:
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהללה אלהי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]
==יום כיפור==
===ערבית===
;סליחות
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*[[אמנם אנחנו חטאנו]]
* פזמון: [[ישראל משתחוים להדרת קדש]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
*[[בליל כפור ועשור]]
* פזמון: [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הלילה]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
*[[אתה מבין]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[אל רחום שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
===שחרית===
====יוצר====
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
====קרובה====
* רשות: [[אמצת עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
* מגן: [[אמצת עשור#מגן|אמצת עשור]]
* מחיה: [[אמצת עשור#מחיה|תאות נפש]]
* משולש: [[אמצת עשור#משולש|איחדת יום זה]]
* [[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמצת עשור#מורה חטאים|מורה חטאים]]
* [[אמצת עשור#אדר יקר אלי|אדר יקר אלי]]
* [[אמצת עשור#אנא אלהים חיים|אנא אלהים חיים]]
* [[אמצת עשור#אך אתים|אך אתים]]
* [[אמצת עשור#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים - ארך אפים וגדל כח]]
* [[אמצת עשור#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אין מי בשחק]]
* [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך|אשר אומץ תהלתך באילי שחק]]
* [[אמצת עשור#על ישראל אמונתו|על ישראל אמונתו]]
* [[אמצת עשור#אפסי ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
* [[אמצת עשור#מי כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
* [[אמצת עשור#אין כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
* [[האדרת והאמונה]]
* [[אמצת עשור#רוממו אדיר ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
* [[אמצת עשור#רוממו אל מלך נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
* [[אמצת עשור#נאמירך באימה|נאמירך באימה]]
* [[אמצת עשור#אמונתך בעליונים|אמונתך בעליונים]]
* [[אמצת עשור#הנקדש באלפי אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
* [[אמצת עשור#אילי שחק|אילי שחק חצובי להבים]]
* [[אמצת עשור#אין מספר לגדודי צבא חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
* סילוק: [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
* קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
* [[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האדיר בשמי עליות|האדיר בשמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, רק עד 'לך', בלי 'הגוים')
* [[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות|לרשימת הסליחות לשחרית, מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג האשכנזים באיטליה ראו [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים#מנהג אשכנז המערבי 2|כאן]]}}
* וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===מוסף===
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אנא אזון|אנא אזון שועת חינון]]
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אדיר בויעודו]]
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים ממעל]]
*[[אור נוגה עטיית מעילו]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]: 
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות תיכן את רוח]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן בידך|תמיד תתלונן בידך כל נפש]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, מ'יאתה' עד'חכמי')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: 
**רשות: [[אתן תהלה לאל המהולל]]
** [[אתה כוננת עולם ברב חסד]]
**[[שנת אורה שנת ברכה שנת גאולה]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[היום תאמצנו]]
===מנחה===
*מגן: [[איתן הכיר אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן הכיר אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן הכיר אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אפאר למלכי בקודש]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, 'ובכל' ו'מאין כמוך')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===נעילה===
*מגן: [[אשל צדק#מגן|אשל צדק]]
*מחיה: [[אשל צדק#מחיה|אהובת נוער]]
*משלש: [[ברביעית עורכת#משלש|יחידים קדמו]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אשל צדק#אל אל יקוו|אל אל יקוו]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*קדושה: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אז לפנות ערב]]
*[[אבן מעמסה]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הנעילה]]
*פזמונים (כמו מנהג האשכנזים באיטליה):
** [[אדני שמעה אדני סלחה]]
** [[לך ה' הצדקה תלבושת]]
** [[חננו יי חננו]]
** [[כי הנה כחומר]]
** [[רועה ישראל האזינה]]
** [[מלאכי רחמים]]
** [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
** [[אם עוונינו ענו בנו]]
** [[אנקת מסלדיך]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[היום תאמצנו]]

==הערות==</text>
      <sha1>l3mhveik47obt72xg77qk4c9fjbfym2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083209</id>
      <parentid>3083200</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:57:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14888" sha1="l0bafnmzm1nez7e4c6a4tfn6ygo2zb8" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס. בשאר ימות השנה השתמשו קהילות אלו בנוסח האשכנזים באיטליה.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]:
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום ב'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אמון מאמרך]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
*רשות: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אדר והוד|אדר והוד]]
* [[יראים מבקשי פניך]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אתן לפועלי צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]] (כותרות בלבד)
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[אוירי ערץ]]
*[[לאל סודר דין]]
*סילוק: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום ב'===
*רשות: [[איככה אוכל פני להרים]]
*מגן: [[אגן הסהר#מגן|אגן הסהר]]
*מחיה: [[אגן הסהר#מחיה|תחבושת אילפת]]
*משלש: [[אגן הסהר#משלש|ברוח נשברה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אגן הסהר#איום תמים דעים|אים תמים דעים]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אגן הסהר#אסלד לקורא הדורות|אסלד לקורא הדורות]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]:
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהללה אלהי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]
==יום כיפור==
===ערבית===
;סליחות
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*[[אמנם אנחנו חטאנו]]
* פזמון: [[ישראל משתחוים להדרת קדש]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
*[[בליל כפור ועשור]]
* פזמון: [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הלילה]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
*[[אתה מבין]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[אל רחום שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
===שחרית===
====יוצר====
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
====קרובה====
* רשות: [[אמצת עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
* מגן: [[אמצת עשור#מגן|אמצת עשור]]
* מחיה: [[אמצת עשור#מחיה|תאות נפש]]
* משולש: [[אמצת עשור#משולש|איחדת יום זה]]
* [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמצת עשור#מורה חטאים|מורה חטאים]]
* [[אמצת עשור#אדר יקר אלי|אדר יקר אלי]]
* [[אמצת עשור#אנא אלהים חיים|אנא אלהים חיים]]
* [[אמצת עשור#אך אתים|אך אתים]]
* [[אמצת עשור#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים - ארך אפים וגדל כח]]
* [[אמצת עשור#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אין מי בשחק]]
* [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך|אשר אומץ תהלתך באילי שחק]]
* [[אמצת עשור#על ישראל אמונתו|על ישראל אמונתו]]
* [[אמצת עשור#אפסי ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
* [[אמצת עשור#מי כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
* [[אמצת עשור#אין כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
* [[האדרת והאמונה]]
* [[אמצת עשור#רוממו אדיר ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
* [[אמצת עשור#רוממו אל מלך נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
* [[אמצת עשור#נאמירך באימה|נאמירך באימה]]
* [[אמצת עשור#אמונתך בעליונים|אמונתך בעליונים]]
* [[אמצת עשור#הנקדש באלפי אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
* [[אמצת עשור#אילי שחק|אילי שחק חצובי להבים]]
* [[אמצת עשור#אין מספר לגדודי צבא חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
* סילוק: [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
* קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
* [[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האדיר בשמי עליות|האדיר בשמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, רק עד 'לך', בלי 'הגוים')
* [[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות|לרשימת הסליחות לשחרית, מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג האשכנזים באיטליה ראו [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים#מנהג אשכנז המערבי 2|כאן]]}}
* וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===מוסף===
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אנא אזון|אנא אזון שועת חינון]]
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אדיר בויעודו]]
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים ממעל]]
*[[אור נוגה עטיית מעילו]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]: 
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות תיכן את רוח]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן בידך|תמיד תתלונן בידך כל נפש]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, מ'יאתה' עד'חכמי')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: 
**רשות: [[אתן תהלה לאל המהולל]]
** [[אתה כוננת עולם ברב חסד]]
**[[שנת אורה שנת ברכה שנת גאולה]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[היום תאמצנו]]
===מנחה===
*מגן: [[איתן הכיר אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן הכיר אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן הכיר אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אפאר למלכי בקודש]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, 'ובכל' ו'מאין כמוך')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===נעילה===
*מגן: [[אשל צדק#מגן|אשל צדק]]
*מחיה: [[אשל צדק#מחיה|אהובת נוער]]
*משלש: [[ברביעית עורכת#משלש|יחידים קדמו]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אשל צדק#אל אל יקוו|אל אל יקוו]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*קדושה: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אז לפנות ערב]]
*[[אבן מעמסה]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הנעילה]]
*פזמונים (כמו מנהג האשכנזים באיטליה):
** [[אדני שמעה אדני סלחה]]
** [[לך ה' הצדקה תלבושת]]
** [[חננו יי חננו]]
** [[כי הנה כחומר]]
** [[רועה ישראל האזינה]]
** [[מלאכי רחמים]]
** [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
** [[אם עוונינו ענו בנו]]
** [[אנקת מסלדיך]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[היום תאמצנו]]

==הערות==</text>
      <sha1>l0bafnmzm1nez7e4c6a4tfn6ygo2zb8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083268</id>
      <parentid>3083209</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:11:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוסף */</comment>
      <origin>3083268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14932" sha1="hgqbmb22slxhkt7iceq2voraj3q1f1m" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס. בשאר ימות השנה השתמשו קהילות אלו בנוסח האשכנזים באיטליה.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]:
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום ב'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אמון מאמרך]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
*רשות: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אדר והוד|אדר והוד]]
* [[יראים מבקשי פניך]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אתן לפועלי צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]] (כותרות בלבד)
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[אוירי ערץ]]
*[[לאל סודר דין]]
*סילוק: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום ב'===
*רשות: [[איככה אוכל פני להרים]]
*מגן: [[אגן הסהר#מגן|אגן הסהר]]
*מחיה: [[אגן הסהר#מחיה|תחבושת אילפת]]
*משלש: [[אגן הסהר#משלש|ברוח נשברה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אגן הסהר#איום תמים דעים|אים תמים דעים]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אגן הסהר#אסלד לקורא הדורות|אסלד לקורא הדורות]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]:
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהללה אלהי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]
==יום כיפור==
===ערבית===
;סליחות
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*[[אמנם אנחנו חטאנו]]
* פזמון: [[ישראל משתחוים להדרת קדש]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
*[[בליל כפור ועשור]]
* פזמון: [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הלילה]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
*[[אתה מבין]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[אל רחום שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
===שחרית===
====יוצר====
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
====קרובה====
* רשות: [[אמצת עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
* מגן: [[אמצת עשור#מגן|אמצת עשור]]
* מחיה: [[אמצת עשור#מחיה|תאות נפש]]
* משולש: [[אמצת עשור#משולש|איחדת יום זה]]
* [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמצת עשור#מורה חטאים|מורה חטאים]]
* [[אמצת עשור#אדר יקר אלי|אדר יקר אלי]]
* [[אמצת עשור#אנא אלהים חיים|אנא אלהים חיים]]
* [[אמצת עשור#אך אתים|אך אתים]]
* [[אמצת עשור#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים - ארך אפים וגדל כח]]
* [[אמצת עשור#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אין מי בשחק]]
* [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך|אשר אומץ תהלתך באילי שחק]]
* [[אמצת עשור#על ישראל אמונתו|על ישראל אמונתו]]
* [[אמצת עשור#אפסי ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
* [[אמצת עשור#מי כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
* [[אמצת עשור#אין כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
* [[האדרת והאמונה]]
* [[אמצת עשור#רוממו אדיר ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
* [[אמצת עשור#רוממו אל מלך נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
* [[אמצת עשור#נאמירך באימה|נאמירך באימה]]
* [[אמצת עשור#אמונתך בעליונים|אמונתך בעליונים]]
* [[אמצת עשור#הנקדש באלפי אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
* [[אמצת עשור#אילי שחק|אילי שחק חצובי להבים]]
* [[אמצת עשור#אין מספר לגדודי צבא חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
* סילוק: [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
* קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
* [[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האדיר בשמי עליות|האדיר בשמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, רק עד 'לך', בלי 'הגוים')
* [[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות|לרשימת הסליחות לשחרית, מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג האשכנזים באיטליה ראו [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים#מנהג אשכנז המערבי 2|כאן]]}}
* וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===מוסף===
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אנא אזון|אנא אזון שועת חינון]]
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אדיר בויעודו]]
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים ממעל]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]: 
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות תיכן את רוח]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן בידך|תמיד תתלונן בידך כל נפש]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, מ'יאתה' עד'חכמי')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: 
**רשות: [[אתן תהלה לאל המהולל]]
** [[אתה כוננת עולם ברב חסד]]
**[[שנת אורה שנת ברכה שנת גאולה]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה===
*מגן: [[איתן הכיר אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן הכיר אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן הכיר אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אפאר למלכי בקודש]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, 'ובכל' ו'מאין כמוך')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===נעילה===
*מגן: [[אשל צדק#מגן|אשל צדק]]
*מחיה: [[אשל צדק#מחיה|אהובת נוער]]
*משלש: [[ברביעית עורכת#משלש|יחידים קדמו]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אשל צדק#אל אל יקוו|אל אל יקוו]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*קדושה: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אז לפנות ערב]]
*[[אבן מעמסה]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הנעילה]]
*פזמונים (כמו מנהג האשכנזים באיטליה):
** [[אדני שמעה אדני סלחה]]
** [[לך ה' הצדקה תלבושת]]
** [[חננו יי חננו]]
** [[כי הנה כחומר]]
** [[רועה ישראל האזינה]]
** [[מלאכי רחמים]]
** [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
** [[אם עוונינו ענו בנו]]
** [[אנקת מסלדיך]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[היום תאמצנו]]

==הערות==</text>
      <sha1>hgqbmb22slxhkt7iceq2voraj3q1f1m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083271</id>
      <parentid>3083268</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:15:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ערבית */</comment>
      <origin>3083271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14970" sha1="e3jev9gceaoe2ycojtvvkuj9gh8to1m" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס. בשאר ימות השנה השתמשו קהילות אלו בנוסח האשכנזים באיטליה.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]:
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום ב'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אמון מאמרך]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
*רשות: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אדר והוד|אדר והוד]]
* [[יראים מבקשי פניך]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אתן לפועלי צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]] (כותרות בלבד)
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[אוירי ערץ]]
*[[לאל סודר דין]]
*סילוק: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום ב'===
*רשות: [[איככה אוכל פני להרים]]
*מגן: [[אגן הסהר#מגן|אגן הסהר]]
*מחיה: [[אגן הסהר#מחיה|תחבושת אילפת]]
*משלש: [[אגן הסהר#משלש|ברוח נשברה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אגן הסהר#איום תמים דעים|אים תמים דעים]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אגן הסהר#אסלד לקורא הדורות|אסלד לקורא הדורות]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]:
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהללה אלהי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]
==יום כיפור==
===ערבית===
;סליחות
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*[[אמנם אנחנו חטאנו]]
* פזמון: [[משתחוים להדרת קודש|ישראל משתחוים להדרת קודש]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
*[[בליל כפור ועשור]]
* פזמון: [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הלילה]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
*[[אתה מבין]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[אל רחום שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]

===שחרית===
====יוצר====
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
====קרובה====
* רשות: [[אמצת עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
* מגן: [[אמצת עשור#מגן|אמצת עשור]]
* מחיה: [[אמצת עשור#מחיה|תאות נפש]]
* משולש: [[אמצת עשור#משולש|איחדת יום זה]]
* [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמצת עשור#מורה חטאים|מורה חטאים]]
* [[אמצת עשור#אדר יקר אלי|אדר יקר אלי]]
* [[אמצת עשור#אנא אלהים חיים|אנא אלהים חיים]]
* [[אמצת עשור#אך אתים|אך אתים]]
* [[אמצת עשור#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים - ארך אפים וגדל כח]]
* [[אמצת עשור#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אין מי בשחק]]
* [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך|אשר אומץ תהלתך באילי שחק]]
* [[אמצת עשור#על ישראל אמונתו|על ישראל אמונתו]]
* [[אמצת עשור#אפסי ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
* [[אמצת עשור#מי כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
* [[אמצת עשור#אין כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
* [[האדרת והאמונה]]
* [[אמצת עשור#רוממו אדיר ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
* [[אמצת עשור#רוממו אל מלך נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
* [[אמצת עשור#נאמירך באימה|נאמירך באימה]]
* [[אמצת עשור#אמונתך בעליונים|אמונתך בעליונים]]
* [[אמצת עשור#הנקדש באלפי אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
* [[אמצת עשור#אילי שחק|אילי שחק חצובי להבים]]
* [[אמצת עשור#אין מספר לגדודי צבא חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
* סילוק: [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
* קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
* [[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האדיר בשמי עליות|האדיר בשמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, רק עד 'לך', בלי 'הגוים')
* [[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות|לרשימת הסליחות לשחרית, מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג האשכנזים באיטליה ראו [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים#מנהג אשכנז המערבי 2|כאן]]}}
* וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===מוסף===
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אנא אזון|אנא אזון שועת חינון]]
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אדיר בויעודו]]
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים ממעל]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]: 
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות תיכן את רוח]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן בידך|תמיד תתלונן בידך כל נפש]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, מ'יאתה' עד'חכמי')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: 
**רשות: [[אתן תהלה לאל המהולל]]
** [[אתה כוננת עולם ברב חסד]]
**[[שנת אורה שנת ברכה שנת גאולה]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה===
*מגן: [[איתן הכיר אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן הכיר אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן הכיר אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אפאר למלכי בקודש]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, 'ובכל' ו'מאין כמוך')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===נעילה===
*מגן: [[אשל צדק#מגן|אשל צדק]]
*מחיה: [[אשל צדק#מחיה|אהובת נוער]]
*משלש: [[ברביעית עורכת#משלש|יחידים קדמו]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אשל צדק#אל אל יקוו|אל אל יקוו]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*קדושה: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אז לפנות ערב]]
*[[אבן מעמסה]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הנעילה]]
*פזמונים (כמו מנהג האשכנזים באיטליה):
** [[אדני שמעה אדני סלחה]]
** [[לך ה' הצדקה תלבושת]]
** [[חננו יי חננו]]
** [[כי הנה כחומר]]
** [[רועה ישראל האזינה]]
** [[מלאכי רחמים]]
** [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
** [[אם עוונינו ענו בנו]]
** [[אנקת מסלדיך]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[היום תאמצנו]]

==הערות==</text>
      <sha1>e3jev9gceaoe2ycojtvvkuj9gh8to1m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (מניעת זיהום)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755405</id>
    <revision>
      <id>3083185</id>
      <parentid>3083144</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:04:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2108" sha1="avksekt32xjlg1ea3242v17pcm0s10l" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות החופים (מניעת הזדהמות), 1935
&lt;שם אחר&gt; תקנות החופים (מניעת זיהום), 1935
== תקנות שהתקין המנהל עפ&quot;י [[סעיף 60 לפקודת הנמלים|סעיף 14(1)]] ==

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1935, תוס' 2, 610|תקנות החופים (מניעת הזדהמות)|0519)); ((ע&quot;ר תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+#60|בסעיף קטן (2) מסעיף 14]] [[לפקודת הנמלים, 1926]], הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן:-
----
((לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. השם (תיקון: תש&quot;ט)
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935((&quot;)).

@ 2. איסור (תיקון: תש&quot;ט)
: אסור להשליך או להניח כל פגר, אבנים וכו' אשפה או כל חומר אחר בתוך אזור הנמל.

&lt;פרסום&gt; 8 ביוני, 1935
&lt;חתימה&gt; ק. ו. סטיד, מנהל מחלקת האקסייז והמסחר &lt;!-- (([במקור: והמסרח])) --&gt;</text>
      <sha1>avksekt32xjlg1ea3242v17pcm0s10l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755420</id>
    <revision>
      <id>3083313</id>
      <parentid>3082893</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T00:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3083313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1488" sha1="sv9e4hkf5vxtc2vmxe22lzb9gdllh6f" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו נמל אשקלון (הכרזת נמל), תש&quot;ל-1970
=== הכרזה על נמל אשקלון ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 911|צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|2510)); ((תשל&quot;א, 895|תיקון|2689)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#2|סעיף 3]] [[לפקודת הנמלים]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הכרזת נמל
: אשקלון תהיה נמל לצורך [[פקודת הנמלים]].

@ 2. גבולות נמל אשקלון (תיקון: תשל&quot;א)
: גבולות נמל אשקלון יהיו:
: (1) '''ביבשה'''
:: השטח המוקף על ידי נקודות הציון שלהלן:
::: {{עמודות|2|104.220/115.480 {{ש}} 105.395/114.640 {{ש}} 106.285/115.545 {{ש}} 106.600/115.940 {{ש}} 107.150/116.800 {{ש}} 107.025/117.200 {{ש}} 105.835/117.740 וחזרה לנקודת המוצא {{ש}} 104.220/115.480 }}
: (2) '''בים'''
:: קו לאורך החוף המחבר את נקודות הציון 105.720/117.575 ו-103.440/114.280 וממשיך בקווים המחברים את נקודות הציון הבאות:
::: {{עמודות|2|99.720/113.720 {{ש}} 98.100/114.840 {{ש}} 103.060/121.970 {{ש}} 105.000/120.600 {{ש}} 105.000/119.170 וחזרה לנקודת המוצא {{ש}} 105.720/117.575}}

@ 3. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו נמל אשקלון (הכרזת נמל), תש&quot;ל-1970&quot;.

&lt;פרסום&gt; ב' בשבט תש&quot;ל (9 בינואר 1970)
&lt;חתימה&gt; עזר וייצמן שר התחבורה</text>
      <sha1>sv9e4hkf5vxtc2vmxe22lzb9gdllh6f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בטרם שמש יבוא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755424</id>
    <revision>
      <id>3083289</id>
      <parentid>3082925</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:47:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3858" sha1="cx7bcvtnlqqq0ue7hhhg6ytuszdvr10" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''בנימן''' (בן אברהם מן הענוים)}}

{{סי|בְּ}}טֶרֶם שֶׁמֶשׁ יָבוֹא / בְּהֵיכָלוֹ בִּמְעוֹנִים {{ש}}
אֱלֹהִים יְבַשֵּׂר בְּטוּבוֹ / לְשַׁוְעַת אָבוֹת וּבָנִים {{ר1}}
פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא / גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים{{ממס|ישעיהו כו ב}}

{{סי|נָ}}טוּ צִלְלֵי עֶרֶב / קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּ {{ש}}
וְזֶרַע קֹדֶשׁ קָרֵב / וְכָל קְרָבָיו יֶהֱמָיו {{ש}}
כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב / תְּפִלּוֹת, וְחִין עָטָיו {{ש}}
אֵל מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב / עַמְּךָ בְּךָ חָסָיוּ {{ש}}
נִיב נִכְבָּדוֹת הֶרֶב / לְהַשְׁמִיעָם אִם תִּבְעָיוּ {{ר1}}
יַלְבִּינוּ, אִם יִהְיוּ / חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים{{ממס|ישעיהו א יח}}
{{רפרן|הזחה=2|פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא / גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים}}

{{סי|יְ}}דִידֵי אֵל שׁוֹמְרֵי / שַׁעֲרֵי זְבוּל אַרְמוֹנִים {{ש}}
הִתְאוֹשְׁשׁוּ לְקוֹל קוֹרֵא / עַבְדֵי אֵל נֶאֱמָנִים {{ש}}
וּפִתְחוּ אֲלֵיהֶם שַׁעֲרֵי / עֲתִירוֹת עִם תַּחֲנוּנִים {{ש}}
וּבַעֲדָם חַלּוּ מוֹרֶה / צֶדֶק, אֱלֹהֵי מְעוֹנִים {{ש}}
וּבִמְצוּלוֹת יָם יוֹרֶה / חַטֹּאת עִם זְדוֹנִים {{ר1}}
וְאֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים / וְגַם לָאַחֲרֹנִים{{ממס|קהלת א יא}}
{{רפרן|הזחה=2|פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא / גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים}}

{{סי|מַ}}עֲמַד הַיּוֹם פָּנָה / וְעַמִּי תְּחִנָּה שׁוֹאֵל {{ש}}
וְהֵיכַל קֹדֶשׁ חָנָה / מֵאָז הַבֹּקֶר, וְאֶל – {{ש}}
אֱלֹהִים נַפְשׁוֹ עִנָּה / בְּצוֹם וּבְכִי לְהִתָּאֵל {{ש}}
וְכָזֹאת בְּשִׂיחוֹ עָנָה / זוּלָתְךָ אֵין גּוֹאֵל {{ש}}
אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא / וְסָלַחְתָּ חֵטְא נוֹאֵל {{ר1}}
תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל / אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים{{ממס|במדבר יד כז}}
{{רפרן|הזחה=2|פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא / גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים}}

{{סי|נְ}}וֵה שַׁפְרִירוֹ בַּעֲלוֹת / הַשֶּׁמֶשׁ בִּמְרוֹמִי {{ש}}
יַעֲלֶה שֶׁוַע תְּפִלּוֹת / אֶל אֱלֹהַי בִּנְעִימִי {{ש}}
וְיַחְשֹׁב כְּקָרְבַּן עוֹלוֹת / מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי {{ש}}
וְיַשְׁמִיעַ לְמַקְהֵלוֹת / שָׁמַעְתִּי קוֹל עַמִּי {{ש}}
וְחַטֹּאתָם נִמְחָלוֹת / בִּמְצוּלוֹת תּוֹךְ יַמִּי {{ר1}}
עֲדַת קָדְשִׁי וּלְאֻמִּי / לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים{{ממס|נחמיה ח י}}
{{רפרן|הזחה=2|פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא / גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות לנעילה]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>cx7bcvtnlqqq0ue7hhhg6ytuszdvr10</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/474</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1755439</id>
    <revision>
      <id>3083241</id>
      <parentid>3083038</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:14:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>מספרים כמו במקור</comment>
      <origin>3083241</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6878" sha1="kpr6rhzfs9qituuvf62gnygmuh3tub9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד‎‎}}
בֵּֽית־יְהֹוָ֡ה וְכׇל־אִ֣ישׁ יְהוּדָה֩ וְכׇל־יֽשְׁבֵ֨י יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֜}}ם אִתּ֗וֹ וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַנְּבִיאִ֔ים וְכׇל־הָעָ֖ם לְמִקָּטֹ֣ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּקְרָ֣א בְאׇזְנֵיהֶ֗ם אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית הַנִּמְצָ֖א בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|3}}וַיַּֽעֲמֹ֣ד הַ֠מֶּלֶךְ עַל־הָ֨עַמּ֜וּד וַיִּכְרֹ֥ת אֶת־הַבְּרִ֣ית{{מ:לגרמיה-2}} לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה לָלֶ֜כֶת אַחַ֤ר יְהֹוָה֙ וְלִשְׁמֹ֨ר מִצְוֺתָ֜יו וְאֶת־עֵדְוֺתָ֤יו וְאֶת־חֻקֹּתָיו֙ בְּכׇל־לֵ֣ב וּבְכׇל־נֶ֔פֶשׁ לְהָקִ֗ים אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים עַל־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וַיַּֽעֲמֹ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם בַּבְּרִֽית׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|4}}וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּהוּ֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְאֶת־כֹּֽהֲנֵ֣י הַמִּשְׁנֶה֮ וְאֶת־שֹׁמְרֵ֣י הַסַּף֒ לְהוֹצִיא֙ מֵֽהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים הָֽעֲשׂוּיִם֙ לַבַּ֣עַל וְלָֽאֲשֵׁרָ֔ה וּלְכֹ֖ל צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּשְׂרְפֵ֞ם מִח֤וּץ לִירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ בְּשַׁדְמ֣וֹת קִדְר֔וֹן וְנָשָׂ֥א אֶת־עֲפָרָ֖ם בֵּֽית־אֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|ה}}וְהִשְׁבִּ֣ית אֶת־הַכְּמָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽתְנוּ֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְקַטֵּ֤ר בַּבָּמוֹת֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְסִבֵּ֖י יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְאֶת־הַֽמְקַטְּרִ֣ים לַבַּ֗עַל לַשֶּׁ֤מֶשׁ וְלַיָּרֵ֙חַ֙ וְלַמַּזָּל֔וֹת וּלְכֹ֖ל צְבָ֥א הַשָּׁמָֽיִם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|6}}וַיֹּצֵ֣א אֶת־הָֽאֲשֵׁרָה֩ מִבֵּ֨ית יְהֹוָ֜ה מִח֤וּץ לִירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ אֶל־נַ֣חַל קִדְר֔וֹן וַיִּשְׂרֹ֥ף אֹתָ֛הּ בְּנַ֥חַל קִדְר֖וֹן וַיָּ֣דֶק לְעָפָ֑ר וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת־עֲפָרָ֔הּ עַל־קֶ֖בֶר הָעָֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|7}}וַיִּתֹּץ֙ אֶת־בָּתֵּ֣י הַקְּדֵשִׁ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הַנָּשִׁ֗ים אֹֽרְג֥וֹת שָׁ֛ם בָּתִּ֖ים לָֽאֲשֵׁרָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|8}}וַיָּבֵ֤א אֶת־כׇּל־הַכֹּֽהֲנִים֙ מֵֽעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְטַמֵּ֣א אֶת־הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ־שָׁ֙מָּה֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מִגֶּ֖בַע עַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וְנָתַ֞ץ אֶת־בָּמ֣וֹת הַשְּׁעָרִ֗ים אֲשֶׁר־פֶּ֜תַח שַׁ֤עַר יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ שַׂר־הָעִ֔יר אֲשֶׁר־עַל־שְׂמֹ֥אול אִ֖ישׁ בְּשַׁ֥עַר הָעִֽיר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|9}}אַ֗ךְ לֹ֤א יַֽעֲלוּ֙ כֹּֽהֲנֵ֣י הַבָּמ֔וֹת אֶל־מִזְבַּ֥ח יְהֹוָ֖ה בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם כִּ֛י אִם־אָֽכְל֥וּ מַצּ֖וֹת בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|י}}וְטִמֵּ֣א אֶת־הַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֖ר בְּגֵ֣י בֶני־{{הערה|{{גדול|בְנֵֽי־}} – {{גדול|בֶן־}} ק'}}הִנֹּ֑ם לְבִלְתִּ֗י לְהַֽעֲבִ֨יר אִ֜ישׁ אֶת־בְּנ֧וֹ וְאֶת־בִּתּ֛וֹ בָּאֵ֖שׁ לַמֹּֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|11}}וַיַּשְׁבֵּ֣ת אֶת־הַסּוּסִ֗ים אֲשֶׁ֣ר נָֽתְנוּ֩ מַלְכֵ֨י יְהוּדָ֤ה לַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ מִבֹּ֣א בֵית־יְהֹוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּת֙ נְתַן־מֶ֣לֶךְ הַסָּרִ֔יס אֲשֶׁ֖ר בַּפַּרְוָרִ֑ים וְאֶת־מַרְכְּב֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶשׁ שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|12}}וְאֶת־הַמִּזְבְּח֡וֹת אֲשֶׁ֣ר עַל־הַגָּג֩ עֲלִיַּ֨ת אָחָ֜ז אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְאֶת־הַמִּזְבְּחוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה בִּשְׁתֵּ֛י חַצְר֥וֹת בֵּֽית־יְהֹוָ֖ה נָתַ֣ץ הַמֶּ֑לֶךְ וַיָּ֣רׇץ מִשָּׁ֔ם וְהִשְׁלִ֥יךְ אֶת־עֲפָרָ֖ם אֶל־נַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|13}}וְאֶת־הַבָּמ֞וֹת אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} עַל־פְּנֵ֣י יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֗}}ם אֲשֶׁר֮ מִימִ֣ין לְהַר־הַמַּשְׁחִית֒ אֲשֶׁ֣ר בָּ֠נָה שְׁלֹמֹ֨ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֜ל לְעַשְׁתֹּ֣רֶת{{מ:לגרמיה-2}} שִׁקֻּ֣ץ צִֽידֹנִ֗ים וְלִכְמוֹשׁ֙ שִׁקֻּ֣ץ מוֹאָ֔ב וּלְמִלְכֹּ֖ם תּֽוֹעֲבַ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֑וֹן טִמֵּ֖א הַמֶּֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|14}}וְשִׁבַּר֙ אֶת־הַמַּצֵּב֔וֹת וַיִּכְרֹ֖ת אֶת־הָֽאֲשֵׁרִ֑ים וַיְמַלֵּ֥א אֶת־מְקוֹמָ֖ם עַצְמ֥וֹת אָדָֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|טו}}וְגַ֨ם אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵֽית־אֵ֗ל הַבָּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יָֽרׇבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר הֶֽחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל גַּ֣ם אֶת־הַמִּזְבֵּ֧חַ הַה֛וּא וְאֶת־הַבָּמָ֖ה נָתָ֑ץ וַיִּשְׂרֹ֧ף אֶת־הַבָּמָ֛ה הֵדַ֥ק לְעָפָ֖ר וְשָׂרַ֥ף אֲשֵׁרָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|16}}וַיִּ֣פֶן יֹֽאשִׁיָּ֗הוּ וַיַּ֨רְא אֶת־
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kpr6rhzfs9qituuvf62gnygmuh3tub9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Lilach1982</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755444</id>
    <revision>
      <id>3083317</id>
      <parentid>3083067</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T00:09:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ziv</username>
        <id>41639</id>
      </contributor>
      <comment>+ Speedydelete</comment>
      <origin>3083317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1755" sha1="t5t70fa3e17j715rtefcacaqbr7tgd2" xml:space="preserve">{{Delete|1=Cross-wiki spam}}
[[קובץ:BrandTactics official logo.png|ממוזער|שמאל|250px|סוכנות בראנד טקטיקס]]
== ברוכים הבאים לדף המשתמשת של לילך – בראנד טקטיקס ==
שלום! שמי לילך נוה, מומחית תוכן, אסטרטגיה ודיגיטל בסוכנות '''[[d:Q141456625|בראנד טקטיקס (BrandTactics)]]'''.

=== אודות בראנד טקטיקס (BrandTactics) ===
בראנד טקטיקס היא סוכנות שיווק דיגיטלי וטכנולוגיית חיפוש ישראלית, המתמחה בקידום אתרים מתקדם, נוכחות מותג ואופטימיזציה למערכות בינה מלאכותית ומנועי תשובות (SEO, AEO, GEO).

=== תחומי מומחיות ופעילות ===
* '''קידום אתרים אורגני (SEO):''' תכנון אסטרטגיות חיפוש, בניית קישורים ופרופילים סמכותיים, SEO טכני ומבנה אתרים.
* '''אופטימיזציה לחיפוש AI (AEO / GEO):''' התאמת תכנים למודלי שפה (LLMs), למנועי תשובות גנרטיביים ולתוצאות מבוססות בינה מלאכותית.
* '''פיתוח כלי אוטומציה ותוכנה דיגיטליים:''' פיתוח פתרונות טכנולוגיים וכלים ייעודיים לניתוח שוק ואוטומציה עסקית.

=== פרטי התקשרות וקישורים רשמיים ===
* '''אתר רשמי:''' https://brandtactics.co.il/
* '''טלפון:''' 054-5400440 (בינלאומי: +972-54-540-0440)
* '''דואר אלקטרוני:''' info@brandtactics.co.il
* '''ישות ויקינתונים גלובלית:''' [[d:Q141456625|BrandTactics (Q141456625)]]</text>
      <sha1>t5t70fa3e17j715rtefcacaqbr7tgd2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083358</id>
      <parentid>3083317</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T10:27:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>התוכן היה שיווקי</comment>
      <origin>3083358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (מניעת זיהום)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755445</id>
    <revision>
      <id>3083191</id>
      <parentid>3083116</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3083185]</comment>
      <origin>3083191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2720" sha1="jdc94w2bbj4rfhkxpuf25enr8vvi81n" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935}}

{{ח:קטע2||תקנות שהתקין המנהל עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 14(1)}}}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 2, 610|תקנות החופים (מניעת הזדהמות)}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 50|פקודת הנמלים (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 350|תקנות הנמלים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7886.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכויות המסורות לו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|בסעיף קטן (2) מסעיף 14}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים, 1926}}, הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן:–

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312704.pdf|פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949}}, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“. לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|השם|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935{{ח:הערה|“}}.

{{ח:סעיף|2|איסור|תיקון: תש״ט}}
{{ח:ת}} אסור להשליך או להניח כל פגר, אבנים וכו׳ אשפה או כל חומר אחר בתוך אזור הנמל.

{{ח:חתימות|8 ביוני, 1935}}
* '''ק. ו. סטיד'''&lt;br&gt;מנהל מחלקת האקסייז והמסחר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jdc94w2bbj4rfhkxpuf25enr8vvi81n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו נמל טבריה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755455</id>
    <revision>
      <id>3083332</id>
      <parentid>3083148</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T07:58:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083332</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1753" sha1="62yjlwtuvt0zrupi3imges6tv6nbrpd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו מאת הנציב העליון עפ&quot;י [[סעיף 2 לפקודת הנמלים|סעיף 3]]
&lt;שם אחר&gt; צו נמל טבריה, 1942
&lt;שם אחר&gt; צו חוף טבריה, 1942
=== צו עפ&quot;י [[פקודת הנמלים]] המכריז על טבריה כעל נמל לצרכי [[-|הפקודה הנ&quot;ל]] (תיקון: תש&quot;ט) ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1942, תוס' 2, 833|צו מאת הנציב העליון עפ&quot;י סעיף 3|1200)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)).

&lt;מבוא&gt; ((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;.))

@ (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט) : בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+#2|בסעיף 3]] [[מפקודת הנמלים]], הואיל הנציב העליון להכריז ובזה הוא מכריז על טבריה (([במקור: שבפלשתינה (א&quot;י)])) כעל נמל לצורך [[-|הפקודה הנ&quot;ל]], ומגדיר את תחומי המים שלו כדלקמן:-
: &quot;תחומי המים של נמל טבריה יהיו כל שטח המים של ים כנרת&quot;.

&lt;פרסום&gt; 4 ביוני, 1942.
&lt;חתימה&gt; בפקודת הוד מעלתו | ג׳. ס. מקפרסון | המזכיר הראשי.</text>
      <sha1>62yjlwtuvt0zrupi3imges6tv6nbrpd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755458</id>
    <revision>
      <id>3083162</id>
      <timestamp>2026-09-15T12:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3082903] צו הנמלים (הכרזת נמל אילת), התשע&quot;ב-2012</comment>
      <origin>3083162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7720" sha1="k9nrt1gsm9tjzdkadtvn17sy44j452k" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הנמלים (הכרזת נמל אילת), התשע״ב–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1699|צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7163.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בצו זה, ”מפה“ – מפת ”נמל אילת“, הערוכה בקנה מידה של 1:12,000, אשר נחתמה בידי שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ביום ד׳ באלול התשע״ב (22 באוגוסט 2012), ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרדי רשות הספנות והנמלים ובמשרד הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים.

{{ח:סעיף|2|נמל אילת}}
{{ח:ת}} חוף נמל אילת והמים הסמוכים לו יהיו נמל לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}}, וייקרא ”נמל אילת“.

{{ח:סעיף|3|תחום הנמל}}
{{ח:ת}} תחום נמל אילת ביבשה ובים הוא כפי שמסומן בקווים בצבע כחול וחום במפה, המתוחם בנקודות ציון אלה:
{{ח:תת|(1)}} בים:
{{ח:תתת|(א)}} {{טורים שווים | מנקודה 1 | ‎29° 32′ 26.33″ צפון | ‎34° 58′ 34.03″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טורים שווים | לנקודה 2 | ‎29° 31′ 09.81″ צפון | ‎34° 57′ 55.97″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ג)}} {{טורים שווים | לנקודה 3 | ‎29° 28′ 01.83″ צפון | ‎34° 55′ 57.49″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ד)}} {{טורים שווים | לנקודה 4 | ‎29° 27′ 21.77″ צפון | ‎34° 55′ 20.53″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ה)}} {{טורים שווים | לנקודה 5 | ‎29° 29′ 18.09″ צפון | ‎34° 54′ 13.65″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ו)}} {{טורים שווים | לנקודה 6 | ‎29° 30′ 52.23″ צפון | ‎34° 55′ 52.06″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ז)}} {{טורים שווים | לנקודה 7 | ‎29° 31′ 03.44″ צפון | ‎34° 55′ 39.19″ מזרח }}
{{ח:תת}} משם לאורך קו החוף צפונה
{{ח:תתת|(ח)}} {{טורים שווים | לנקודה 17 | ‎29° 32′ 45.66″ צפון | ‎34° 57′ 09.09″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ט)}} {{טורים שווים | לנקודה 18 | ‎29° 32′ 42.76″ צפון | ‎34° 57′ 18.57″ מזרח }}
{{ח:תתת|(י)}} {{טורים שווים | לנקודה 19 | ‎29° 32′ 49.58″ צפון | ‎34° 57′ 22.45″ מזרח }}
{{ח:תת}} ומשם לנקודת המוצא, נקודה 1;
{{ח:תת|(2)}} ביבשה:
{{ח:תתת|(א)}} {{טורים שווים | מנקודה 7 | ‎29° 31′ 03.44″ צפון | ‎34° 55′ 39.19″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טורים שווים | לנקודה 8 | ‎29° 31′ 04.15″ צפון | ‎34° 55′ 38.37″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ג)}} {{טורים שווים | לנקודה 9 | ‎29° 31′ 45.47″ צפון | ‎34° 56′ 13.53″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ד)}} {{טורים שווים | לנקודה 10 | ‎29° 31′ 48.70″ צפון | ‎34° 56′ 06.84″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ה)}} {{טורים שווים | לנקודה 11 | ‎29° 31′ 57.16″ צפון | ‎34° 56′ 11.27″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ו)}} {{טורים שווים | לנקודה 12 | ‎29° 31′ 59.10″ צפון | ‎34° 56′ 08.67″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ז)}} {{טורים שווים | לנקודה 13 | ‎29° 32′ 04.60″ צפון | ‎34° 55′ 57.14″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ח)}} {{טורים שווים | לנקודה 14 | ‎29° 32′ 18.76″ צפון | ‎34° 56′ 16.05″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ט)}} {{טורים שווים | לנקודה 1 | ‎29° 32′ 13.42″ צפון | ‎34° 56′ 23.12″ מזרח }}
{{ח:תתת|(י)}} {{טורים שווים | לנקודה 16 | ‎29° 32′ 46.29″ צפון | ‎34° 56′ 56.46″ מזרח }}
{{ח:תתת|(יא)}} {{טורים שווים | לנקודה 17 | ‎29° 32′ 45.66″ צפון | ‎34° 57′ 09.09″ מזרח }}
{{ח:תת}} ומשם לנקודת המוצא, לאורך קו החוף דרומה, לנקודה 7.

{{ח:סעיף|4|חלוקת תחום הנמל בים}}
{{ח:ת}} תחום נמל אילת בים יחולק לנמל פנימי, נמל חיצוני ושטח עגינה בגבולות המתוארים להלן:
{{ח:תת|1.}} נמל פנימי: אותו חלק מתחום הנמל בים הנמצא ממערב לקו הישר המחבר בין נקודות הציון שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} {{טורים שווים | נקודה 1 | ‎29° 32′ 26.33″ צפון | ‎34° 58′ 34.03″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טורים שווים | לנקודה 5 | ‎29° 29′ 18.09″ צפון | ‎34° 54′ 13.65″ מזרח. }}
{{ח:תת|2.}} נמל חיצוני: אותו חלק מתחום הנמל בים שאיננו כלול בנמל הפנימי ואשר נמצא ממזרח לקו הישר המחבר בין נקודות הציון שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{טורים שווים | נקודה 1 | ‎29° 32′ 26.33″ צפון | ‎34° 58′ 34.03″ מזרח }}
{{ח:תתת|(2)}} {{טורים שווים | לנקודה 5 | ‎29° 29′ 18.09″ צפון | ‎34° 54′ 13.65″ מזרח. }}
{{ח:תת|3.}} שטח עגינה: אותו חלק מתחום הנמל בים המהווה חלק מתחום הנמל הפנימי ומתחום הנמל החיצוני, התחום בין נקודות הציון שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{טורים שווים | נקודה 1 | ‎29° 32′ 26.33″ צפון | ‎34° 58′ 34.03″ מזרח }}
{{ח:תתת|(2)}} {{טורים שווים | נקודה 23 | ‎29° 31′ 49.69″ צפון | ‎34° 58′ 15.78″ מזרח }}
{{ח:תתת|(3)}} {{טורים שווים | נקודה 24 | ‎29° 32′ 30.08″ צפון | ‎34° 57′ 12.10″ מזרח }}
{{ח:תתת|(4)}} {{טורים שווים | נקודה 19 | ‎29° 32′ 49.58″ צפון | ‎34° 57′ 22.45″ מזרח. }}

{{ח:סעיף|5|שטח עתודה}}
{{ח:ת}} השטח התחום בנקודות הציון שלהלן והמצוי מחוץ לתחום הנמל בים הוא שטח עתודה בים:
{{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים | נקודה 1 | ‎29° 32′ 26.33″ צפון | ‎34° 58′ 34.03″ מזרח }}
{{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים | נקודה 20 | ‎29° 32′ 31.50″ צפון | ‎34° 58′ 18.95″ מזרח }}
{{ח:תת|(3)}} {{טורים שווים | נקודה 21 | ‎29° 32′ 42.06″ צפון | ‎34° 58′ 21.53″ מזרח }}
{{ח:ת}} משם לאורך קו החוף מזרחה לנקודה 22
{{ח:תת|(4)}} {{טורים שווים | נקודה 22 | ‎29° 32′ 33.12″ צפון | ‎34° 58′ 41.43″ מזרח }}
{{ח:ת}} ומנקודה 22 חזרה לנקודה 1.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} צו נמל אילת (הכרזת נמל), התשי״ב–1952 – בטל.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

{{ח:חתימות|ד׳ באלול התשע״ב (22 באוגוסט 2012)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k9nrt1gsm9tjzdkadtvn17sy44j452k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1755459</id>
    <redirect title="שיחה:צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)" />
    <revision>
      <id>3083163</id>
      <timestamp>2026-09-15T12:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3083163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" sha1="qiy9v7b7mjv3807ep8sa7pt81xmlvrr" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]</text>
      <sha1>qiy9v7b7mjv3807ep8sa7pt81xmlvrr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755460</id>
    <revision>
      <id>3083164</id>
      <timestamp>2026-09-15T12:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3083164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:גבעתיים</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755461</id>
    <revision>
      <id>3083170</id>
      <timestamp>2026-09-15T12:17:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* הזמנה */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3083170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131" sha1="nlni91m0nvz9z82v4uoi3s9sshw3jss" xml:space="preserve">== הזמנה ==
{{הזמנה}}[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:17, 15 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>nlni91m0nvz9z82v4uoi3s9sshw3jss</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:גבעתיים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755462</id>
    <revision>
      <id>3083171</id>
      <timestamp>2026-09-15T12:17:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>{{ריק}}</comment>
      <origin>3083171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755463</id>
    <revision>
      <id>3083174</id>
      <timestamp>2026-09-15T12:31:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936</comment>
      <origin>3083174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4047" sha1="82u4utdalknzoeuah5wfgcjdqyx109d" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות החופים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936
=== תקנות שהתקין הנציב העליון עפ&quot;י [[סעיף 35 לפקודת הנמלים|סעיף 14א]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 2, 961|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)|0627)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+#35|בסעיף 14א]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], (כפי שהוחקה בסעיף 3 מפקודת הנמלים (תקון), 1936), התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:-
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;הממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;.))

@ 1. השם (תיקון: תש&quot;ט)
: תקנות אלו תקראנה ((&quot;))תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936((&quot;)).

@ 2. פקוח על הנפת דגלים ע&quot;י אניות העוגנות בנמלי ישראל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: הממונה על כל מחוז (([במקור:מושל כל מחוז]] יכול, בהודעה בכתב שתשלח לרב החובל של כל ספינה העוגנת בכל נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל הנמצאים במחוז, לאסור את הנפתו או את הצגתו של כל דגל או סמל על ספינה בשעה שהיא נמצאת באותו נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל, מלבד דגלה הלאומי של הספינה, דגל ישראל, דגלי איתות, או כל דגל ימי רשמי או דיפלומטי.

@ 3. סמכותו של הפקיד הממונה על הנמל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: אם אין רב חובלה של ספינה ממלא מיד אחרי צו של ממונה על המחוז (([במקור: מושל מחוז])) שנשלח אליו בהתאם [[לתקנה הקודמת]], יכול הפקיד הממונה על הנמל (([כיום: מנהל הנמל])), מבלי לפגוע בכל משפט שיובא לאח&quot;כ נגד אותו רב חובל, להוריד ולהחרים כל דגל או סמל המתנופף על הספינה בניגוד לצו שנשלח אליו כאמור לעיל.

&lt;פרסום&gt; 2 בספטמבר, 1936.
&lt;חתימה&gt; בפקודת הוד מעלתו, | י. התורן הול | המזכיר הראשי.</text>
      <sha1>82u4utdalknzoeuah5wfgcjdqyx109d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083186</id>
      <parentid>3083174</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:05:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4038" sha1="3rj1y3hk4e02kmr82yjl9828f9bx566" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות החופים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936
=== תקנות שהתקין הנציב העליון עפ&quot;י [[סעיף 35 לפקודת הנמלים|סעיף 14א]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 2, 961|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)|0627)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+#35|בסעיף 14א]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], (כפי שהוחקה בסעיף 3 מפקודת הנמלים (תקון), 1936), התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;הממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. השם (תיקון: תש&quot;ט)
: תקנות אלו תקראנה ((&quot;))תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936((&quot;)).

@ 2. פקוח על הנפת דגלים ע&quot;י אניות העוגנות בנמלי ישראל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: הממונה על כל מחוז (([במקור:מושל כל מחוז]] יכול, בהודעה בכתב שתשלח לרב החובל של כל ספינה העוגנת בכל נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל הנמצאים במחוז, לאסור את הנפתו או את הצגתו של כל דגל או סמל על ספינה בשעה שהיא נמצאת באותו נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל, מלבד דגלה הלאומי של הספינה, דגל ישראל, דגלי איתות, או כל דגל ימי רשמי או דיפלומטי.

@ 3. סמכותו של הפקיד הממונה על הנמל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: אם אין רב חובלה של ספינה ממלא מיד אחרי צו של ממונה על המחוז (([במקור: מושל מחוז])) שנשלח אליו בהתאם [[לתקנה הקודמת]], יכול הפקיד הממונה על הנמל (([כיום: מנהל הנמל])), מבלי לפגוע בכל משפט שיובא לאח&quot;כ נגד אותו רב חובל, להוריד ולהחרים כל דגל או סמל המתנופף על הספינה בניגוד לצו שנשלח אליו כאמור לעיל.

&lt;פרסום&gt; 2 בספטמבר, 1936.
&lt;חתימה&gt; בפקודת הוד מעלתו, | י. התורן הול | המזכיר הראשי.</text>
      <sha1>3rj1y3hk4e02kmr82yjl9828f9bx566</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083337</id>
      <parentid>3083186</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4222" sha1="flv1pk8ughgwj15e7y9zwmck7ib66l0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות החופים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936
&lt;שם אחר&gt; תקנות החופים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936
&lt;שם אחר&gt; תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936

=== תקנות שהתקין הנציב העליון עפ&quot;י [[סעיף 35 לפקודת הנמלים|סעיף 14א]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 2, 961|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)|0627)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+#35|בסעיף 14א]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], (כפי שהוחקה בסעיף 3 מפקודת הנמלים (תקון), 1936), התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;הממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. השם (תיקון: תש&quot;ט)
: תקנות אלו תקראנה ((&quot;))תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936((&quot;)).

@ 2. פקוח על הנפת דגלים ע&quot;י אניות העוגנות בנמלי ישראל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: הממונה על כל מחוז (([במקור:מושל כל מחוז])) יכול, בהודעה בכתב שתשלח לרב החובל של כל ספינה העוגנת בכל נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל הנמצאים במחוז, לאסור את הנפתו או את הצגתו של כל דגל או סמל על ספינה בשעה שהיא נמצאת באותו נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל, מלבד דגלה הלאומי של הספינה, דגל ישראל, דגלי איתות, או כל דגל ימי רשמי או דיפלומטי.

@ 3. סמכותו של הפקיד הממונה על הנמל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: אם אין רב חובלה של ספינה ממלא מיד אחרי צו של ממונה על המחוז (([במקור: מושל מחוז])) שנשלח אליו בהתאם [[לתקנה הקודמת]], יכול הפקיד הממונה על הנמל (([כיום: מנהל הנמל])), מבלי לפגוע בכל משפט שיובא לאח&quot;כ נגד אותו רב חובל, להוריד ולהחרים כל דגל או סמל המתנופף על הספינה בניגוד לצו שנשלח אליו כאמור לעיל.

&lt;פרסום&gt; 2 בספטמבר, 1936.
&lt;חתימה&gt; בפקודת הוד מעלתו, | י. התורן הול | המזכיר הראשי.</text>
      <sha1>flv1pk8ughgwj15e7y9zwmck7ib66l0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083340</id>
      <parentid>3083337</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:04:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4222" sha1="50sltia00l3p2unhrhd2sw4h9hwp3wr" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות החופים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936
&lt;שם אחר&gt; תקנות החופים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936
&lt;שם אחר&gt; תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936

=== תקנות שהתקין הנציב העליון עפ&quot;י [[סעיף 35 לפקודת הנמלים|סעיף 14א]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 2, 961|תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)|0627)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+#35|בסעיף 14א]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], (כפי שהוחקה בסעיף 3 מפקודת החופים (תקון), 1936), התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;הממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. השם (תיקון: תש&quot;ט)
: תקנות אלו תקראנה ((&quot;))תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936((&quot;)).

@ 2. פקוח על הנפת דגלים ע&quot;י אניות העוגנות בנמלי ישראל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: הממונה על כל מחוז (([במקור:מושל כל מחוז])) יכול, בהודעה בכתב שתשלח לרב החובל של כל ספינה העוגנת בכל נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל הנמצאים במחוז, לאסור את הנפתו או את הצגתו של כל דגל או סמל על ספינה בשעה שהיא נמצאת באותו נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל, מלבד דגלה הלאומי של הספינה, דגל ישראל, דגלי איתות, או כל דגל ימי רשמי או דיפלומטי.

@ 3. סמכותו של הפקיד הממונה על הנמל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: אם אין רב חובלה של ספינה ממלא מיד אחרי צו של ממונה על המחוז (([במקור: מושל מחוז])) שנשלח אליו בהתאם [[לתקנה הקודמת]], יכול הפקיד הממונה על הנמל (([כיום: מנהל הנמל])), מבלי לפגוע בכל משפט שיובא לאח&quot;כ נגד אותו רב חובל, להוריד ולהחרים כל דגל או סמל המתנופף על הספינה בניגוד לצו שנשלח אליו כאמור לעיל.

&lt;פרסום&gt; 2 בספטמבר, 1936.
&lt;חתימה&gt; בפקודת הוד מעלתו, | י. התורן הול | המזכיר הראשי.</text>
      <sha1>50sltia00l3p2unhrhd2sw4h9hwp3wr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083343</id>
      <parentid>3083340</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:05:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4222" sha1="2fva1tvshmkfxk2i9tmj3gd9d6bsurk" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות החופים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936
&lt;שם אחר&gt; תקנות החופים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936
&lt;שם אחר&gt; תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936

=== תקנות שהתקין הנציב העליון עפ&quot;י [[סעיף 35 לפקודת הנמלים|סעיף 14א]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1936, תוס' 2, 961|תקנות החופים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)|0627)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לו [[+#35|בסעיף 14א]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], (כפי שהוחקה בסעיף 3 מפקודת החופים (תקון), 1936), התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:-
----
((מכוח האמור [[בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot; ייקרא מעתה &quot;הממונה על המחוז&quot;. לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;. לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. השם (תיקון: תש&quot;ט)
: תקנות אלו תקראנה ((&quot;))תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות), 1936((&quot;)).

@ 2. פקוח על הנפת דגלים ע&quot;י אניות העוגנות בנמלי ישראל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: הממונה על כל מחוז (([במקור:מושל כל מחוז])) יכול, בהודעה בכתב שתשלח לרב החובל של כל ספינה העוגנת בכל נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל הנמצאים במחוז, לאסור את הנפתו או את הצגתו של כל דגל או סמל על ספינה בשעה שהיא נמצאת באותו נמל או מקום מעגן ((במקור: חוף, נמל או מקום מעגן])) בישראל, מלבד דגלה הלאומי של הספינה, דגל ישראל, דגלי איתות, או כל דגל ימי רשמי או דיפלומטי.

@ 3. סמכותו של הפקיד הממונה על הנמל (תיקון: תש&quot;ח, תש&quot;ט)
: אם אין רב חובלה של ספינה ממלא מיד אחרי צו של ממונה על המחוז (([במקור: מושל מחוז])) שנשלח אליו בהתאם [[לתקנה הקודמת]], יכול הפקיד הממונה על הנמל (([כיום: מנהל הנמל])), מבלי לפגוע בכל משפט שיובא לאח&quot;כ נגד אותו רב חובל, להוריד ולהחרים כל דגל או סמל המתנופף על הספינה בניגוד לצו שנשלח אליו כאמור לעיל.

&lt;פרסום&gt; 2 בספטמבר, 1936.
&lt;חתימה&gt; בפקודת הוד מעלתו, | י. התורן הול | המזכיר הראשי.</text>
      <sha1>2fva1tvshmkfxk2i9tmj3gd9d6bsurk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1755464</id>
    <revision>
      <id>3083177</id>
      <timestamp>2026-09-15T12:59:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;includeonly&gt;{{#switch:{{{צד|}}} |א={{#switch:{{{דף|}}}  |241a=[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n482/mode/1up {{{טקסט|}}}]  |#default={{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 1 and {{{דף|0}}} &lt;= 241   |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*({{{דף}}}-1)}}/mode/1up {{{טקסט|}}}]   |{{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 242 and {{{דף|0}}} &lt;= 294    |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*{{{דף}}}}}/mode/1up {{{טק...&quot;</comment>
      <origin>3083177</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2446" sha1="11jnxaww7qbp7ieatdtn6xum87yjfmn" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#switch:{{{צד|}}}
|א={{#switch:{{{דף|}}}
 |241a=[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n482/mode/1up {{{טקסט|}}}]
 |#default={{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 1 and {{{דף|0}}} &lt;= 241
  |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*({{{דף}}}-1)}}/mode/1up {{{טקסט|}}}]
  |{{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 242 and {{{דף|0}}} &lt;= 294
   |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*{{{דף}}}}}/mode/1up {{{טקסט|}}}]
   |&lt;strong class=&quot;error&quot;&gt;שגיאה: הפרמטר &quot;דף&quot; חייב להיות מספר מ־1 עד 294 או 241a.&lt;/strong&gt;
  }}
 }}
}}
|ב={{#switch:{{{דף|}}}
 |241a=[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n483/mode/1up {{{טקסט|}}}]
 |#default={{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 1 and {{{דף|0}}} &lt;= 241
  |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*({{{דף}}}-1)+1}}/mode/1up {{{טקסט|}}}]
  |{{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 242 and {{{דף|0}}} &lt;= 294
   |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*{{{דף}}}+1}}/mode/1up {{{טקסט|}}}]
   |&lt;strong class=&quot;error&quot;&gt;שגיאה: הפרמטר &quot;דף&quot; חייב להיות מספר מ־1 עד 294 או 241a.&lt;/strong&gt;
  }}
 }}
}}
|#default=&lt;strong class=&quot;error&quot;&gt;שגיאה: הפרמטר &quot;צד&quot; חייב להיות א או ב.&lt;/strong&gt;
}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
התבנית יוצרת קישור לתמונה של דף מכתר ארם צובה בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה]]. השם המפורט של התבנית מגביל את השימוש בה למפתח הזה, כדי שיהיה אפשר להחליף בעתיד את מקור התמונות במקום אחד.

מקור התמונות הנוכחי הוא [https://archive.org/details/Aleppo_Codex הסריקה המלאה השמורה בארכיון האינטרנט]. הסריקה כוללת את הדף שנמצא מאוחר יותר ומסומן 241a, ולכן מספרי התמונות בארכיון משתנים לאחר דף 241.

פרמטרים:
* &lt;code&gt;דף&lt;/code&gt; – מספר הדף בכתר, מ־1 עד 294, או &lt;code&gt;241a&lt;/code&gt;.
* &lt;code&gt;צד&lt;/code&gt; – &lt;code&gt;א&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;ב&lt;/code&gt;.
* &lt;code&gt;טקסט&lt;/code&gt; – הטקסט שיוצג בקישור.

דוגמה: &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=1|צד=א|טקסט=דברים כח,יז–מה}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>11jnxaww7qbp7ieatdtn6xum87yjfmn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083184</id>
      <parentid>3083177</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T15:03:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>Append &quot;?view=theater&quot;.</comment>
      <origin>3083184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2524" sha1="hp4i42vq5n0wumemk9gdmg4acax2k7s" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#switch:{{{צד|}}}
|א={{#switch:{{{דף|}}}
 |241a=[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n482/mode/1up?view=theater {{{טקסט|}}}]
 |#default={{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 1 and {{{דף|0}}} &lt;= 241
  |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*({{{דף}}}-1)}}/mode/1up?view=theater {{{טקסט|}}}]
  |{{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 242 and {{{דף|0}}} &lt;= 294
   |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*{{{דף}}}}}/mode/1up?view=theater {{{טקסט|}}}]
   |&lt;strong class=&quot;error&quot;&gt;שגיאה: הפרמטר &quot;דף&quot; חייב להיות מספר מ־1 עד 294 או 241a.&lt;/strong&gt;
  }}
 }}
}}
|ב={{#switch:{{{דף|}}}
 |241a=[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n483/mode/1up?view=theater {{{טקסט|}}}]
 |#default={{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 1 and {{{דף|0}}} &lt;= 241
  |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*({{{דף}}}-1)+1}}/mode/1up?view=theater {{{טקסט|}}}]
  |{{#ifexpr:{{{דף|0}}} &gt;= 242 and {{{דף|0}}} &lt;= 294
   |[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n{{#expr:2*{{{דף}}}+1}}/mode/1up?view=theater {{{טקסט|}}}]
   |&lt;strong class=&quot;error&quot;&gt;שגיאה: הפרמטר &quot;דף&quot; חייב להיות מספר מ־1 עד 294 או 241a.&lt;/strong&gt;
  }}
 }}
}}
|#default=&lt;strong class=&quot;error&quot;&gt;שגיאה: הפרמטר &quot;צד&quot; חייב להיות א או ב.&lt;/strong&gt;
}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
התבנית יוצרת קישור לתמונה של דף מכתר ארם צובה בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה]]. השם המפורט של התבנית מגביל את השימוש בה למפתח הזה, כדי שיהיה אפשר להחליף בעתיד את מקור התמונות במקום אחד.

מקור התמונות הנוכחי הוא [https://archive.org/details/Aleppo_Codex הסריקה המלאה השמורה בארכיון האינטרנט]. הסריקה כוללת את הדף שנמצא מאוחר יותר ומסומן 241a, ולכן מספרי התמונות בארכיון משתנים לאחר דף 241.

פרמטרים:
* &lt;code&gt;דף&lt;/code&gt; – מספר הדף בכתר, מ־1 עד 294, או &lt;code&gt;241a&lt;/code&gt;.
* &lt;code&gt;צד&lt;/code&gt; – &lt;code&gt;א&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;ב&lt;/code&gt;.
* &lt;code&gt;טקסט&lt;/code&gt; – הטקסט שיוצג בקישור.

דוגמה: &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{קישור לתמונת כתר ארם צובה במפתח לכתר ארם צובה|דף=1|צד=א|טקסט=דברים כח,יז–מה}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hp4i42vq5n0wumemk9gdmg4acax2k7s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755465</id>
    <revision>
      <id>3083187</id>
      <timestamp>2026-09-15T15:15:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966</comment>
      <origin>3083187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10669" sha1="lrw6eb8nx8wbv5rhpv4rsaiwn38q6gx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966
=== תקנות בדבר מניעת דליקות בכלי שיט ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ו, 2266|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|1896)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

בתוקף סמכויותי לפי [[+|סעיף 20]] [[לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל בו נמצא כלי השיט, לרבות פקיד נמל נאות;
:- &quot;קברניט&quot; - רב חובל של כלי שיט וכן איש צוות אשר בידו הפיקוד החוקי אותה שעה על כלי השיט, ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 2. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר העלול להתלקח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה על ידי הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט את ביצוען.

@ 3. היתר להבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 2]], מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול וחימום מים, ובלבד שההבערה נעשית באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות על ידי מחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת נמצאים בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) מאור, ובלבד שההבערה נעשית בתוך פנסים בעלי מיכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שההבערה נעשית על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים שאינם עשויים מתכת.

@ 4. פעולות ריתוך
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן - פעולות ריתוך) במקומות אלה:
: (1) בתוך הספנות ועל סיפונים כאשר נמצא בהם, או עליהם, חומר העלול להתלקח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, בכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים מתלקחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 5. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 4]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים ובתעלות החימום והאיוורור, בספנות, במחיצות ובחיצים של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1) אם ניתנה למנהל הנמל הודעה חתומה על ידי הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 6. אמצעי זהירות לפני תחילת ביצוע פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בביצוע פעולת ריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצועה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) הבטיח שכל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך ביצוע פעולות הריתוך ואביזריהם הם במצב תקין;
: (2) הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים;
ברם אם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שבו נמצאת רשת כיבוי מרכזית, הבטיח שבקרבת מקום נמצאים מטפה מתאים וכן זרנוק לכיבוי אש המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב משמר מיוחד נגד אש, מצוייד באמצעי לחימה יעילים נגד אש;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החוצה סיפונים או מחיצות - הבטיח כי הצינור והמדורים שדרכם הוא עובר נבדקו מבפנים ומבחוץ, וכי כל החמרים העלולים להוות מקור להתלקחות אש או להתפוצצות סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הבטיח הצבת משמר מיוחד נגד אש מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמש המבצע בגז - הבטיח שמיכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 7. אמצעי זהירות בעת ביצוע פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי הבטיחות הנחוצים כדי למנוע כל אלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים מתלקחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים בהם נמצאים חמרים או גזים העלולים להתלקח;
: (3) סכנת הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים דרך או באמצעות החפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך;
: (4) חימום עד כדי הווצרות סכנה של שריפה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 8. אמצעי זהירות בגמר פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך או המשתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע העבודה, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממיכלי הגז;
: (2) נבדקו בקפדנות מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים וכן מקומות חיבור וסדקים ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד אש יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) מחצית השעה לאחר גמר עבודת הריתוך.

@ 9. סמכויות מנהל נמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולות ריתוך או להתנות את ביצוען בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 6]], [[7]] [[ו-8]] אם, לדעתו, נחוץ הדבר מטעמי בטיחות.

@ 10. הודעה על דליקה בכלי שיט
: פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית, ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הנמל ולרשות הכבאות כמשמעותו [[בחוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]]. החובה להודיע כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

@ 11. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה, או מסביבתו.

@ 12. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל
: מנהל הנמל רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה, אם הוא סבור שכלי השיט מסכן את הנמל או כלי שיט אחר בנמל או עלול להוות מכשול בנמל.

@ 13. חובת קברניט לסייע למנהל הנמל
: קברניט של כלי שיט שבו פרצה דליקה ימציא למנהל הנמל כל הפרטים שיידרשו ממנו לגבי כלי השיט והמטען שעליו, ויגיש לו כל עזרה אפשרית הדרושה למנהל הנמל לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות לו [[בתקנות 11]] [[ו-12]].

@ 14. שימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי השיט;
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם היא ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

@ 15. אחריות המעביד והבעל
: חובה המוטלת על פי תקנות אלה תחול גם על המעביד וכן על בעל כלי השיט, החוכר וקברניטו.

@ 16. תחולה
: תקנות אלה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחומי נמל.

@ 17. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.

@ 18. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז בסיון תשכ&quot;ו (15 ביוני 1966)
&lt;חתימה&gt; משה כרמל שר התחבורה</text>
      <sha1>lrw6eb8nx8wbv5rhpv4rsaiwn38q6gx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083338</id>
      <parentid>3083187</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:03:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083338</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10984" sha1="rk0txvcj8irreehdg7cjaejw0vjobj2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966
=== תקנות בדבר מניעת דליקות בכלי שיט ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ו, 2266|תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)|1896)); ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

בתוקף סמכויותי לפי [[+|סעיף 20]] [[לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל בו נמצא כלי השיט, לרבות פקיד נמל נאות;
:- &quot;קברניט&quot; - רב חובל של כלי שיט וכן איש צוות אשר בידו הפיקוד החוקי אותה שעה על כלי השיט, ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
:- &quot;הבערת אש&quot; - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

@ 2. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
:: (1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר העלול להתלקח;
:: (2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה על ידי הקברניט;
:: (3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
: (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט את ביצוען.

@ 3. היתר להבערת אש
: בכפוף לאמור [[בתקנה 2]], מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
: (1) בישול וחימום מים, ובלבד שההבערה נעשית באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות על ידי מחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת נמצאים בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
: (2) מאור, ובלבד שההבערה נעשית בתוך פנסים בעלי מיכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
: (3) חימום זפת, ובלבד שההבערה נעשית על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים שאינם עשויים מתכת.

@ 4. פעולות ריתוך
: לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן - פעולות ריתוך) במקומות אלה:
: (1) בתוך הספנות ועל סיפונים כאשר נמצא בהם, או עליהם, חומר העלול להתלקח;
: (2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, בכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים מתלקחים;
: (3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

@ 5. פעולות ריתוך מותרות
: בכפוף לאמור [[בתקנה 4]] מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
: (1) בחדרי המכונות, בפתחים ובתעלות החימום והאיוורור, בספנות, במחיצות ובחיצים של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
: (2) במקום שלא פורט בפסקה (1) אם ניתנה למנהל הנמל הודעה חתומה על ידי הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

@ 6. אמצעי זהירות לפני תחילת ביצוע פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בביצוע פעולת ריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצועה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) הבטיח שכל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך ביצוע פעולות הריתוך ואביזריהם הם במצב תקין;
: (2) הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ברם אם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שבו נמצאת רשת כיבוי מרכזית, הבטיח שבקרבת מקום נמצאים מטפה מתאים וכן זרנוק לכיבוי אש המחובר לברז ומוכן לפעולה;
: (3) הבטיח שבמקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב משמר מיוחד נגד אש, מצוייד באמצעי לחימה יעילים נגד אש;
: (4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החוצה סיפונים או מחיצות - הבטיח כי הצינור והמדורים שדרכם הוא עובר נבדקו מבפנים ומבחוץ, וכי כל החמרים העלולים להוות מקור להתלקחות אש או להתפוצצות סולקו מהצינור ומקרבתו;
: (5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הבטיח הצבת משמר מיוחד נגד אש מעבר למחיצה;
: (6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמש המבצע בגז - הבטיח שמיכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

@ 7. אמצעי זהירות בעת ביצוע פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי הבטיחות הנחוצים כדי למנוע כל אלה:
: (1) הצתת חמרים או גזים מתלקחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
: (2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים בהם נמצאים חמרים או גזים העלולים להתלקח;
: (3) סכנת הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים דרך או באמצעות החפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך;
: (4) חימום עד כדי הווצרות סכנה של שריפה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

@ 8. אמצעי זהירות בגמר פעולות ריתוך
: מבצע פעולת ריתוך או המשתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע העבודה, אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
: (1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממיכלי הגז;
: (2) נבדקו בקפדנות מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים וכן מקומות חיבור וסדקים ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
: (3) הובטח כי משמר נגד אש יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) מחצית השעה לאחר גמר עבודת הריתוך.

@ 9. סמכויות מנהל נמל
: מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולות ריתוך או להתנות את ביצוען בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים [[בתקנות 6]], [[7]] [[ו-8]] אם, לדעתו, נחוץ הדבר מטעמי בטיחות.

@ 10. הודעה על דליקה בכלי שיט
: פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית, ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הנמל ולרשות הכבאות כמשמעותו [[סעיף 5 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]]. החובה להודיע כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.
: ((&quot;רשות הכבאות&quot; לפי [[חוק שירותי הכבאות, תשי&quot;ט-1959]] הוחלפה בידי &quot;הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot; לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].))

@ 11. הרחקת טובין מכלי שיט
: מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה, או מסביבתו.

@ 12. הרחקת כלי שיט מתחום הנמל
: מנהל הנמל רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה, אם הוא סבור שכלי השיט מסכן את הנמל או כלי שיט אחר בנמל או עלול להוות מכשול בנמל.

@ 13. חובת קברניט לסייע למנהל הנמל
: קברניט של כלי שיט שבו פרצה דליקה ימציא למנהל הנמל כל הפרטים שיידרשו ממנו לגבי כלי השיט והמטען שעליו, ויגיש לו כל עזרה אפשרית הדרושה למנהל הנמל לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות לו [[בתקנות 11]] [[ו-12]].

@ 14. שימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים
: (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי השיט;
: (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם היא ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל שמקורו בסוללות.
: (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

@ 15. אחריות המעביד והבעל
: חובה המוטלת על פי תקנות אלה תחול גם על המעביד וכן על בעל כלי השיט, החוכר וקברניטו.

@ 16. תחולה
: תקנות אלה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחומי נמל.

@ 17. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.

@ 18. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ&quot;ו-1966&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז בסיון תשכ&quot;ו (15 ביוני 1966)
&lt;חתימה&gt; משה כרמל שר התחבורה</text>
      <sha1>rk0txvcj8irreehdg7cjaejw0vjobj2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755466</id>
    <redirect title="אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ" />
    <revision>
      <id>3083199</id>
      <timestamp>2026-09-15T15:50:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]] לשם [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]: אחידות</comment>
      <origin>3083199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="64" sha1="2fikdp0zderk4pkde7l8mkscd5h90az" xml:space="preserve">#הפניה [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]</text>
      <sha1>2fikdp0zderk4pkde7l8mkscd5h90az</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755467</id>
    <revision>
      <id>3083211</id>
      <timestamp>2026-09-15T16:02:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968</comment>
      <origin>3083211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24353" sha1="5zjp43fe1twi404sys5bmi5f0wdei3f" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968
=== תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|2243)); ((תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+|סעיף 20(א)]] [[לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|וסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
: (1) &quot;אישור&quot; - אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
: (2) &quot;אניית חמרי נפץ&quot; - כל כלי-שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
: (3) &quot;אזור סכנה&quot; - מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
: (4) &quot;בעל&quot; - בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
: (5) &quot;הנמל&quot; - כל נמל מנמלי הרשות המנויים [[בתוספת לחוק הרשות]];
: (6) &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים כמשמעותה [[בחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
: (7) &quot;חוק הרשות&quot; - [[=חוק הרשות|חוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
: (8) &quot;חמרי נפץ&quot; - חומר נפץ כמשמעותו [[בחוק חמרי נפץ, תשי&quot;ד-1954]];
: (9) &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
: (10) &quot;תחנה מאושרת&quot; - כל מקום שאושר על-ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.

@ 2. הודעה על כמות המטען וסיוורו
: (א) הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם [[לתוספת]], ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
: (ב) הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.

@ 3. העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ
: (א) אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.

@ 4. פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל
: (א) אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
: (ב) מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.

@ 5. מרחקי בטיחות
: לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים [[בתוספת]] לפי קבוצות כמות ומרחק.

@ 6. חובת זהירות
: כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.

@ 7. דגל ומאור של אניית חמרי נפץ
: הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ-⅓ מ&quot;ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן - באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.

@ 8. איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ
: לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על-ידי מנהל הנמל.

@ 9. מניעת שריפות
: (א) הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
: (ב) מכשירי כיבוי-האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
: (ג) מכשירי כיבוי-אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.

@ 10. איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים
: (א) באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
: (ב) השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.

@ 11. איסור פעולות המתיזות גיצים
: באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.

@ 12. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;להבות גלויות&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש - למעט אש בדוודים ובמטבח.

@ 13. איסור עישון
: (א) לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
: (ב) לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו &lt;!-- (([במקור: בה])) --&gt; הותר על-ידי רב-החובל.

@ 14. שילוט באניות חמרי נפץ
: באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: &quot;אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה - הגישה אסורה למבקרים ללא רשות&quot;.

@ 15. איסור הכנסת מכשירי הצתה
: לא יכניס אדם - למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על-ידי מנהל הנמל - לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.

@ 16. חיפוש אחר גפרורים וכו'
: מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות [[תקנה 15]].

@ 17. כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ
: בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.

@ 18. איסור פירוק מנועי אניה
: בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.

@ 19. כוננות הצוות
: בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.

@ 20. אמצעי בטיחות והגבלות נוספות
: בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.

@ 21. הרחקת חמרי נפץ
: (א) כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
: (ב) חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.

@ 22. נציג הבעל
: בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.

@ 23. זמני פריקה וטעינה
: לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.

@ 24. סערת ברקים
: לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.

@ 25. כיסוי חמרי נפץ
: בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר - למעט מחסן מקורה - יהיו מכוסים ביריעות.

@ 26. איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים
: בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.

@ 27. איסור כניסה ושילוט באזור סכנה
: (א) לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.

@ 28. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנות 2(א)]] [[ו-5]]))) ====

@ 1. : מטען חמרי נפץ יסווג על-ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור [[בתקנה 2]] (להלן - ההודעה).

@ 2. : לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.

@ 3. : לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, &quot;כמות חמרי נפץ נטו&quot; - הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

@ 4. : בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת - יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.

@ 5. : מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.

@ 6. : (א) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו-4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
: (ב) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו-10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.

@ 7. : למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי-רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ-270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, &quot;סוללות&quot; - סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ-20 ס&quot;מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ-70 ס&quot;מ.

@ 8. : לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-100 מטרים.

=== טבלת קבוצות כמות ומרחק ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;150px&quot; | קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק !! תכולת הקבוצה !! width=&quot;200px&quot; | כמות חומר נפץ נטו בק&quot;ג !! width=&quot;100px&quot; | מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים
|-
| '''קבוצה 1''' || תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ&quot;מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים || || על פי אישור.
|-
| '''קבוצה 2''' || מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו-9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ&quot;מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ-מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ&quot;מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד-בסיסיים רב-נקביים בעלי עובי דופן מעל ל-0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל-98 אחוז)
| {{טורים שווים | 50 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 250 טון
| 15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135
|-
| '''קבוצה 3''' || חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ-20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל-0,0075″; חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק&quot;ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב-נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ-0,019″; חמרי הדף חד-בסיסיים חד-נקביים
| {{טורים שווים | 25 | - 250}} {{ש}} {{טורים שווים | 250 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 125 טון
| 15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130
|-
| '''קבוצה 4''' || תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג'אטו, מוקשים ורימונים עם מטעני
פריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים((,)) תחלי-נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 7500}} {{ש}} {{טורים שווים | 7500 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150
|-
| '''קבוצה 5''' || כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב', חומר נפץ ד', ט.נ.ט.((,)) ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח&quot;ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ&quot;מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ&quot;מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 25000}} {{ש}} {{טורים שווים | 25000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}}
| 50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 6''' || פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח&quot;נ ד', וכן כל פגז אחר ע&quot;פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} {{טורים שווים | 125000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} {{טורים שווים | 250000 | - 325000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 7''' || מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשים
בעלי מנגנון פנימי
| {{טורים שווים | |עד 5000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 300000}} {{ש}} {{טורים שווים | 300000 | - 400000}} {{ש}} {{טורים שווים | 400000 | - 500000}}
| 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500
|-
| '''קבוצה 8''' || פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 250000}}
| 100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600
|-
| '''קבוצה 9''' || נפצים, פיקות
| {{טורים שווים | 250 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 750}} {{ש}} {{טורים שווים | 750 | - 5000}}
| 60 {{ש}} 65 {{ש}} 100
|-
| '''קבוצה 10''' || : חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
: תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ&quot;מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
: תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ&quot;מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}}
| 35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350
|}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באייר תשכ&quot;ח (14 במאי 1968)
&lt;חתימה&gt; משה כרמל שר התחבורה</text>
      <sha1>5zjp43fe1twi404sys5bmi5f0wdei3f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083331</id>
      <parentid>3083211</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T07:57:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083331</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24507" sha1="66m00glccmb63ixudcqquen1unp969x" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968
=== תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|2243)); ((תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|סעיף 20(א)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[פקודת סדרי השלטון והמשפט|וסעיפים 14(א)]] [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
: (1) &quot;אישור&quot; - אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
: (2) &quot;אניית חמרי נפץ&quot; - כל כלי-שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
: (3) &quot;אזור סכנה&quot; - מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
: (4) &quot;בעל&quot; - בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
: (5) &quot;הנמל&quot; - כל נמל מנמלי הרשות המנויים [[#תוספת 2|בתוספת לחוק הרשות]];
: (6) &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים כמשמעותה [[בחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
: (7) &quot;חוק הרשות&quot; - [[חוק רשות הספנות והנמלים=חוק הרשות|חוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
: (8) &quot;חמרי נפץ&quot; - חומר נפץ כמשמעותו [[בחוק חמרי נפץ, תשי&quot;ד-1954]];
: (9) &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
: (10) &quot;תחנה מאושרת&quot; - כל מקום שאושר על-ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.

@ 2. הודעה על כמות המטען וסיוורו
: (א) הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם [[לתוספת]], ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
: (ב) הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.

@ 3. העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ
: (א) אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.

@ 4. פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל
: (א) אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
: (ב) מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.

@ 5. מרחקי בטיחות
: לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים [[בתוספת]] לפי קבוצות כמות ומרחק.

@ 6. חובת זהירות
: כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.

@ 7. דגל ומאור של אניית חמרי נפץ
: הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ-⅓ מ&quot;ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן - באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.

@ 8. איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ
: לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על-ידי מנהל הנמל.

@ 9. מניעת שריפות
: (א) הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
: (ב) מכשירי כיבוי-האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
: (ג) מכשירי כיבוי-אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.

@ 10. איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים
: (א) באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
: (ב) השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.

@ 11. איסור פעולות המתיזות גיצים
: באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.

@ 12. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;להבות גלויות&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש - למעט אש בדוודים ובמטבח.

@ 13. איסור עישון
: (א) לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
: (ב) לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו &lt;!-- (([במקור: בה])) --&gt; הותר על-ידי רב-החובל.

@ 14. שילוט באניות חמרי נפץ
: באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: &quot;אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה - הגישה אסורה למבקרים ללא רשות&quot;.

@ 15. איסור הכנסת מכשירי הצתה
: לא יכניס אדם - למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על-ידי מנהל הנמל - לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.

@ 16. חיפוש אחר גפרורים וכו'
: מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות [[תקנה 15]].

@ 17. כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ
: בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.

@ 18. איסור פירוק מנועי אניה
: בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.

@ 19. כוננות הצוות
: בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.

@ 20. אמצעי בטיחות והגבלות נוספות
: בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.

@ 21. הרחקת חמרי נפץ
: (א) כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
: (ב) חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.

@ 22. נציג הבעל
: בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.

@ 23. זמני פריקה וטעינה
: לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.

@ 24. סערת ברקים
: לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.

@ 25. כיסוי חמרי נפץ
: בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר - למעט מחסן מקורה - יהיו מכוסים ביריעות.

@ 26. איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים
: בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.

@ 27. איסור כניסה ושילוט באזור סכנה
: (א) לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.

@ 28. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנות 2(א)]] [[ו-5]]))) ====

@ 1. : מטען חמרי נפץ יסווג על-ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור [[בתקנה 2]] (להלן - ההודעה).

@ 2. : לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.

@ 3. : לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, &quot;כמות חמרי נפץ נטו&quot; - הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

@ 4. : בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת - יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.

@ 5. : מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.

@ 6. : (א) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו-4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
: (ב) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו-10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.

@ 7. : למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי-רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ-270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, &quot;סוללות&quot; - סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ-20 ס&quot;מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ-70 ס&quot;מ.

@ 8. : לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-100 מטרים.

=== טבלת קבוצות כמות ומרחק ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;150px&quot; | קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק !! תכולת הקבוצה !! width=&quot;200px&quot; | כמות חומר נפץ נטו בק&quot;ג !! width=&quot;100px&quot; | מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים
|-
| '''קבוצה 1''' || תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ&quot;מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים || || על פי אישור.
|-
| '''קבוצה 2''' || מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו-9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ&quot;מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ-מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ&quot;מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד-בסיסיים רב-נקביים בעלי עובי דופן מעל ל-0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל-98 אחוז)
| {{טורים שווים | 50 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 250 טון
| 15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135
|-
| '''קבוצה 3''' || חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ-20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל-0,0075″; חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק&quot;ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב-נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ-0,019″; חמרי הדף חד-בסיסיים חד-נקביים
| {{טורים שווים | 25 | - 250}} {{ש}} {{טורים שווים | 250 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 125 טון
| 15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130
|-
| '''קבוצה 4''' || תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג'אטו, מוקשים ורימונים עם מטעני
פריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים((,)) תחלי-נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 7500}} {{ש}} {{טורים שווים | 7500 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150
|-
| '''קבוצה 5''' || כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב', חומר נפץ ד', ט.נ.ט.((,)) ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח&quot;ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ&quot;מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ&quot;מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 25000}} {{ש}} {{טורים שווים | 25000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}}
| 50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 6''' || פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח&quot;נ ד', וכן כל פגז אחר ע&quot;פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} {{טורים שווים | 125000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} {{טורים שווים | 250000 | - 325000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 7''' || מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשים
בעלי מנגנון פנימי
| {{טורים שווים | |עד 5000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 300000}} {{ש}} {{טורים שווים | 300000 | - 400000}} {{ש}} {{טורים שווים | 400000 | - 500000}}
| 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500
|-
| '''קבוצה 8''' || פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 250000}}
| 100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600
|-
| '''קבוצה 9''' || נפצים, פיקות
| {{טורים שווים | 250 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 750}} {{ש}} {{טורים שווים | 750 | - 5000}}
| 60 {{ש}} 65 {{ש}} 100
|-
| '''קבוצה 10''' || : חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
: תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ&quot;מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
: תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ&quot;מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}}
| 35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350
|}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באייר תשכ&quot;ח (14 במאי 1968)
&lt;חתימה&gt; משה כרמל שר התחבורה</text>
      <sha1>66m00glccmb63ixudcqquen1unp969x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083333</id>
      <parentid>3083331</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T07:59:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24457" sha1="kdnaq3p84jrol53rybbgk66yr92lduj" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968
=== תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|2243)); ((תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|סעיף 20(א)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|וסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
: (1) &quot;אישור&quot; - אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
: (2) &quot;אניית חמרי נפץ&quot; - כל כלי-שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
: (3) &quot;אזור סכנה&quot; - מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
: (4) &quot;בעל&quot; - בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
: (5) &quot;הנמל&quot; - כל נמל מנמלי הרשות המנויים [[#תוספת 2|בתוספת לחוק הרשות]];
: (6) &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים כמשמעותה [[בחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
: (7) &quot;חוק הרשות&quot; - [[חוק רשות הספנות והנמלים=חוק הרשות|חוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
: (8) &quot;חמרי נפץ&quot; - חומר נפץ כמשמעותו [[בחוק חמרי נפץ, תשי&quot;ד-1954]];
: (9) &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
: (10) &quot;תחנה מאושרת&quot; - כל מקום שאושר על-ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.

@ 2. הודעה על כמות המטען וסיוורו
: (א) הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם [[לתוספת]], ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
: (ב) הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.

@ 3. העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ
: (א) אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.

@ 4. פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל
: (א) אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
: (ב) מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.

@ 5. מרחקי בטיחות
: לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים [[בתוספת]] לפי קבוצות כמות ומרחק.

@ 6. חובת זהירות
: כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.

@ 7. דגל ומאור של אניית חמרי נפץ
: הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ-⅓ מ&quot;ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן - באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.

@ 8. איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ
: לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על-ידי מנהל הנמל.

@ 9. מניעת שריפות
: (א) הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
: (ב) מכשירי כיבוי-האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
: (ג) מכשירי כיבוי-אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.

@ 10. איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים
: (א) באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
: (ב) השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.

@ 11. איסור פעולות המתיזות גיצים
: באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.

@ 12. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;להבות גלויות&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש - למעט אש בדוודים ובמטבח.

@ 13. איסור עישון
: (א) לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
: (ב) לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו &lt;!-- (([במקור: בה])) --&gt; הותר על-ידי רב-החובל.

@ 14. שילוט באניות חמרי נפץ
: באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: &quot;אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה - הגישה אסורה למבקרים ללא רשות&quot;.

@ 15. איסור הכנסת מכשירי הצתה
: לא יכניס אדם - למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על-ידי מנהל הנמל - לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.

@ 16. חיפוש אחר גפרורים וכו'
: מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות [[תקנה 15]].

@ 17. כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ
: בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.

@ 18. איסור פירוק מנועי אניה
: בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.

@ 19. כוננות הצוות
: בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.

@ 20. אמצעי בטיחות והגבלות נוספות
: בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.

@ 21. הרחקת חמרי נפץ
: (א) כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
: (ב) חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.

@ 22. נציג הבעל
: בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.

@ 23. זמני פריקה וטעינה
: לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.

@ 24. סערת ברקים
: לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.

@ 25. כיסוי חמרי נפץ
: בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר - למעט מחסן מקורה - יהיו מכוסים ביריעות.

@ 26. איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים
: בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.

@ 27. איסור כניסה ושילוט באזור סכנה
: (א) לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.

@ 28. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנות 2(א)]] [[ו-5]]))) ====

@ 1. : מטען חמרי נפץ יסווג על-ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור [[בתקנה 2]] (להלן - ההודעה).

@ 2. : לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.

@ 3. : לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, &quot;כמות חמרי נפץ נטו&quot; - הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

@ 4. : בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת - יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.

@ 5. : מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.

@ 6. : (א) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו-4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
: (ב) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו-10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.

@ 7. : למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי-רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ-270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, &quot;סוללות&quot; - סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ-20 ס&quot;מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ-70 ס&quot;מ.

@ 8. : לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-100 מטרים.

=== טבלת קבוצות כמות ומרחק ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;150px&quot; | קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק !! תכולת הקבוצה !! width=&quot;200px&quot; | כמות חומר נפץ נטו בק&quot;ג !! width=&quot;100px&quot; | מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים
|-
| '''קבוצה 1''' || תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ&quot;מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים || || על פי אישור.
|-
| '''קבוצה 2''' || מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו-9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ&quot;מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ-מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ&quot;מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד-בסיסיים רב-נקביים בעלי עובי דופן מעל ל-0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל-98 אחוז)
| {{טורים שווים | 50 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 250 טון
| 15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135
|-
| '''קבוצה 3''' || חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ-20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל-0,0075″; חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק&quot;ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב-נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ-0,019″; חמרי הדף חד-בסיסיים חד-נקביים
| {{טורים שווים | 25 | - 250}} {{ש}} {{טורים שווים | 250 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 125 טון
| 15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130
|-
| '''קבוצה 4''' || תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג'אטו, מוקשים ורימונים עם מטעני
פריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים((,)) תחלי-נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 7500}} {{ש}} {{טורים שווים | 7500 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150
|-
| '''קבוצה 5''' || כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב', חומר נפץ ד', ט.נ.ט.((,)) ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח&quot;ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ&quot;מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ&quot;מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 25000}} {{ש}} {{טורים שווים | 25000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}}
| 50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 6''' || פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח&quot;נ ד', וכן כל פגז אחר ע&quot;פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} {{טורים שווים | 125000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} {{טורים שווים | 250000 | - 325000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 7''' || מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשים
בעלי מנגנון פנימי
| {{טורים שווים | |עד 5000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 300000}} {{ש}} {{טורים שווים | 300000 | - 400000}} {{ש}} {{טורים שווים | 400000 | - 500000}}
| 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500
|-
| '''קבוצה 8''' || פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 250000}}
| 100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600
|-
| '''קבוצה 9''' || נפצים, פיקות
| {{טורים שווים | 250 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 750}} {{ש}} {{טורים שווים | 750 | - 5000}}
| 60 {{ש}} 65 {{ש}} 100
|-
| '''קבוצה 10''' || : חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
: תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ&quot;מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
: תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ&quot;מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}}
| 35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350
|}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באייר תשכ&quot;ח (14 במאי 1968)
&lt;חתימה&gt; משה כרמל שר התחבורה</text>
      <sha1>kdnaq3p84jrol53rybbgk66yr92lduj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083346</id>
      <parentid>3083333</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:12:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24556" sha1="pgoj434f91hxyxjvsjhm2fnj96thhf9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968
&lt;שם אחר&gt; תקנות הנמלים (טעינת חuמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968
=== תקנות בדבר טעינת חמרי נפץ ופריקתם ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ח, 1751|תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)|2243)); ((תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים [תשל&quot;א] (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|סעיף 20(א)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|וסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל-אביב.))

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
: (1) &quot;אישור&quot; - אישור בכתב על ידי מנהל הנמל;
: (2) &quot;אניית חמרי נפץ&quot; - כל כלי-שיט הנושא עמו בהימצאו בנמל כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ אשר כלי השיט נושא עמו דרך קבע לשימושו;
: (3) &quot;אזור סכנה&quot; - מקום שבו מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ;
: (4) &quot;בעל&quot; - בעלה או קברניטה של אניית חמרי הנפץ, או הבעל של מטען חמרי הנפץ, או סוכנו של כל אחד מהם;
: (5) &quot;הנמל&quot; - כל נמל מנמלי הרשות המנויים [[#תוספת 2|בתוספת לחוק הרשות]];
: (6) &quot;הרשות&quot; - רשות הנמלים כמשמעותה [[בחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
: (7) &quot;חוק הרשות&quot; - [[חוק רשות הספנות והנמלים=חוק הרשות|חוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
: (8) &quot;חמרי נפץ&quot; - חומר נפץ כמשמעותו [[בחוק חמרי נפץ, תשי&quot;ד-1954]];
: (9) &quot;מנהל הנמל&quot; - מנהל הנמל, לרבות מי שהוסמך לפעול בשמו או מטעמו;
: (10) &quot;תחנה מאושרת&quot; - כל מקום שאושר על-ידי מנהל הנמל כמקום תנוחה בתהליך השינוע של חמרי נפץ בנמל.

@ 2. הודעה על כמות המטען וסיוורו
: (א) הבעל יודיע למנהל הנמל, לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הגיע אניית חמרי נפץ לנמל על הפירוט והכמות של חמרי הנפץ שבה בהתאם [[לתוספת]], ועל אופן סיוורם (stowage) של מטענים אלה.
: (ב) הודעה לפי תקנת משנה (א) תימסר בטופס שניתן לקבלו אצל מנהל הנמל.

@ 3. העגנה וקשירה של אניית חמרי נפץ
: (א) אניית חמרי נפץ לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא אם ניתנה לכך הרשאה על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) התיר מנהל הנמל עגינתה או קשירתה של אניית חמרי נפץ, ייעשה הדבר במקום שעליו הורה מנהל הנמל.

@ 4. פריקה וטעינה לפי הוראות מנהל הנמל
: (א) אין לפרוק או לטעון חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ בנמל, אלא במקום ובאופן שהורה עליהם מנהל הנמל.
: (ב) מטען חמרי נפץ לא יונח ולא יוחסן אלא במקום שעליו הורה מנהל הנמל.

@ 5. מרחקי בטיחות
: לא יפרוק אדם ולא יטען חמרי נפץ באזור סכנה אלא בהתאם למרחקי הבטיחות הקבועים [[בתוספת]] לפי קבוצות כמות ומרחק.

@ 6. חובת זהירות
: כל אדם העוסק בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ הנמצא באזור סכנה, או בכל מקום בנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע אש או התפוצצות.

@ 7. דגל ומאור של אניית חמרי נפץ
: הקברניט של אניית חמרי נפץ הנמצאת בנמל חייב להניף ביום דגל אדום שלא יהיה קטן מ-⅓ מ&quot;ר ובלילה לתלות מאור אדום בראש התורן, ואם אין לאניה תורן - באחד מכלונסאותיה, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, כך שהאות ייראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משני מילין.

@ 8. איסור עגינת כלי שיט ליד אניית חמרי נפץ
: לא ישיט אדם כלי שיט, למעט כלי שיט העוסקים בפריקה וטעינה של חמרי נפץ, לעבר אניית חמרי נפץ; גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכלי שיט אחרים לא יורשו להתקרב לדופן אניית חמרי נפץ או להיות מודפנות אליה בעת הטיפול במטען חמרי נפץ, אלא אם קיבלו לכך היתר בכתב חתום על-ידי מנהל הנמל.

@ 9. מניעת שריפות
: (א) הבעל ינקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים למניעת שריפות בעת פריקתם או טעינתם של חמרי נפץ באנייתו.
: (ב) מכשירי כיבוי-האש ומשאבות הכיבוי של אניית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק יהיה פרוש ומוכן לפעולה ליד כל ספנה שבה מבוצעות פעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.
: (ג) מכשירי כיבוי-אש הנמצאים באזור הסכנה יהיו במצב תקין ומוכנים לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי הנפץ.

@ 10. איסור השימוש בכבילי חשמל מסויימים
: (א) באזור סכנה לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים אלא אם הם מסוג משוריין ומאושר, מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף.
: (ב) השימוש בכבילי חשמל ניידים טעון היתר ממנהל הנמל.

@ 11. איסור פעולות המתיזות גיצים
: באניית חמרי נפץ השוהה בנמל לא יועסק אדם בניקור, בשפשוף או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה להתיז גיצים; התעורר צורך לביצוע עבודת תיקונים דחופה באניית חמרי נפץ, מותר לבצע עבודה כאמור אם נתקבל ממנהל הנמל היתר בכתב לפני התחלתה.

@ 12. איסור הבערת אש
: (א) לא יבעיר אדם להבות גלויות או אש גלויה באניית חמרי נפץ השוהה בנמל או באזור הסכנה אלא אם נתקבלה לכך הרשאה ממנהל הנמל.
: (ב) בתקנה זו, &quot;להבות גלויות&quot; - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וריתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים, או מכשירי יד, העלולים להתיז גיצים, כל להבה גלויה, אש - למעט אש בדוודים ובמטבח.

@ 13. איסור עישון
: (א) לא יעשן אדם בכל מקום שהוא באזור סכנה.
: (ב) לא יעשן אדם באניית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו &lt;!-- (([במקור: בה])) --&gt; הותר על-ידי רב-החובל.

@ 14. שילוט באניות חמרי נפץ
: באניית חמרי נפץ הפורקת או טוענת חמרי נפץ יציג הבעל של האניה שלט המזהיר אנשים המתקרבים לכבש האניה ושעליו כתובות המלים: &quot;אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה - הגישה אסורה למבקרים ללא רשות&quot;.

@ 15. איסור הכנסת מכשירי הצתה
: לא יכניס אדם - למעט אדם שהורשה לכך במיוחד על-ידי מנהל הנמל - לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה גפרורים, מציתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים מכל סוג שהוא.

@ 16. חיפוש אחר גפרורים וכו'
: מנהל הנמל רשאי לערוך חיפוש אצל כל אדם הנכנס לאניית חמרי נפץ או לאזור סכנה, כדי להבטיח את קיומן של הוראות [[תקנה 15]].

@ 17. כבלים לגרירת אניית חמרי נפץ
: בעלה של אניית חמרי נפץ חייב לתלות בחרטומה ובירכתיה כבל פלדה שקצהו האחד קשור באניה וקצהו השני ובו לולאה תלוי קרוב לגובה המים, כדי לאפשר את גרירת האניה בעת סכנה.

@ 18. איסור פירוק מנועי אניה
: בעלה של אניית חמרי נפץ לא יפרק את מנועי האניה ולא יטפל בצורה אחרת בכוח המניע של האניה בעת היותה בנמל אלא אם קיבל לשם כך מראש היתר בכתב ממנהל הנמל.

@ 19. כוננות הצוות
: בעת פריקה וטעינה מאניית חמרי נפץ, תהיה האניה על צוותה במצב כוננות שיאפשר הוצאתה המיידית מהנמל בכל עת.

@ 20. אמצעי בטיחות והגבלות נוספות
: בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הנמל להחליט על אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות; הוראות והגבלות אלה יחולו על אניות הטוענות או פורקות חמרי נפץ ועל כל אדם העוסק בטעינה ופריקה של חמרי נפץ כל זמן שקיימות הנסיבות המיוחדות.

@ 21. הרחקת חמרי נפץ
: (א) כל חמרי נפץ שיוטענו או שפורקו מאניית חמרי נפץ, יוצאו או יימסרו מיד במסירה במישרין מעבר לתחום הנמל או יועברו מיד לתחנה מאושרת.
: (ב) חמרי נפץ יועברו בדרך שיורה מנהל הנמל.

@ 22. נציג הבעל
: בעת פריקה או טעינה מאניית חמרי נפץ חייב להיות נוכח באזור הסכנה נציג מוסמך של הבעל הבקיא בסוגי חמרי נפץ ובסיכוניהם.

@ 23. זמני פריקה וטעינה
: לא יטענו על אניית חמרי נפץ ולא יפרקו ממנה חמרי נפץ בשעות שבין שקיעת השמש וזריחתה, אלא אם ניתן היתר לכך ממנהל הנמל.

@ 24. סערת ברקים
: לא תיעשה כל עבודה בחמרי נפץ באזור סכנה בזמן סערת ברקים.

@ 25. כיסוי חמרי נפץ
: בכל עת פרט לזמני פריקה או טעינה או הובלתם בדוברות יהיו חמרי הנפץ מכוסים; אם הם בספנת אניית חמרי הנפץ, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות, ובכל מקום אחר - למעט מחסן מקורה - יהיו מכוסים ביריעות.

@ 26. איסור שימוש בכלים וציוד מסויימים
: בפריקה או בטעינה של חמרי נפץ מאניית חמרי נפץ, או באזור סכנה, לא ישתמש אדם במלגזות, טרקטורים או מנופים, אלא אם הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה מעלה ושעליו מורכב עוצר גיצים, או שהם ממונעים בכוח חשמל שמקורו בסוללות.

@ 27. איסור כניסה ושילוט באזור סכנה
: (א) לא ייכנס אדם לאזור סכנה אלא אם הורשה לכך על-ידי מנהל הנמל.
: (ב) באזור סכנה יוצגו שלטים בגודל מתאים האוסרים עישון והאוסרים כניסתו של כל אדם אשר אינו עוסק בפעולות פריקה או טעינה של חמרי נפץ.

@ 28. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ&quot;ח-1968&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנות 2(א)]] [[ו-5]]))) ====

@ 1. : מטען חמרי נפץ יסווג על-ידי הבעל לקבוצות כמות ומרחק לפי הנתונים שנמסרו בהודעה כאמור [[בתקנה 2]] (להלן - ההודעה).

@ 2. : לא נמסרה הודעה, או נמסרה הודעה ותכנה לא הניח את דעת מנהל הנמל, יסווג מטען חמרי הנפץ בקבוצה 10 לקבוצות כמות ומרחק.

@ 3. : לצורך חישוב מרחקי הבטיחות לפי טבלת קבוצות כמות ומרחק, &quot;כמות חמרי נפץ נטו&quot; - הכמות נטו של חמרי נפץ במטען למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.

@ 4. : בטעינה או בפריקה של מטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצת כמות מרחק אחת - יסווג המטען כולו לאותה קבוצה שבה מרחק הבטיחות הוא הגדול ביותר.

@ 5. : מרחקי הבטיחות המפורטים בטבלה יימדדו בין מקום הפריקה או הטעינה של חמרי הנפץ ובין המקום הקרוב ביותר שבו מבצעים אנשים עבודות רגילות של הנמל.

@ 6. : (א) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 1, 2, 3 ו-4 יוגדלו לגבי מבנים אם הם מאויישים, בשיעור של 50 אחוז.
: (ב) מרחקי הבטיחות הנקובים בטבלה בקבוצות כמות ומרחק 9 ו-10 יוגדלו לגבי בתי מגורים פי 4.

@ 7. : למחסני תחמושת, למחסני דלק, למחסני כימיקלים או למקום ריכוז של כלי-רכב וקרונות טעונים חמרי נפץ, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-135 מטר אם המחסנים מוגנים בסוללות, ומ-270 מטר אם אינם מוגנים בסוללות; בסעיף זה, &quot;סוללות&quot; - סוללת עפר שרחבה העליון אינו פחות ממטר אחד, או קיר בטון מזויין בעובי שאינו פחות מ-20 ס&quot;מ, או קיר לבנים מלאות בעובי שאינו פחות מ-70 ס&quot;מ.

@ 8. : לקו מתח גבוה, מרחקי הבטיחות, על אף האמור בטבלה, לא יפחתו מ-100 מטרים.

=== טבלת קבוצות כמות ומרחק ===
: {| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;150px&quot; | קבוצת {{ש}} כמות {{ש}} ומרחק !! תכולת הקבוצה !! width=&quot;200px&quot; | כמות חומר נפץ נטו בק&quot;ג !! width=&quot;100px&quot; | מרחק {{ש}} בטיחות {{ש}} במטרים
|-
| '''קבוצה 1''' || תחמושת לנשק קל (אינו כולל 20 מ&quot;מ ומעלה), מצתים, תחמישים, פתילי בטחון, כדורים פירוטכניים, גלולות עשן, כלוראטים || || על פי אישור.
|-
| '''קבוצה 2''' || מוצרי פירוטכניקה צבאיים (פרט למוצרים המסווגים בקבוצות כמות ומרחק 4 ו-9), כולל: זיקוקים, תחמושת תאורה ללא מטען חנ&quot;מ, תחמושת מציתה (פרט לנפיץ-מצית), מדליקים, נותבים, תחמושת עשן, תחמושת עם מילוי זרחן לבן ללא מטען חנ&quot;מ, נרות סימון, תאורה ועשן, חמרי הדף חד-בסיסיים רב-נקביים בעלי עובי דופן מעל ל-0,019″ (אינו כולל חמרים בעלי תכולת ניטרוצלולוזה מעל ל-98 אחוז)
| {{טורים שווים | 50 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 250 טון
| 15 {{ש}} 25 {{ש}} 35 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 55 {{ש}} 60 {{ש}} 65 {{ש}} 70 {{ש}} 85 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 135
|-
| '''קבוצה 3''' || חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של לא יותר מ-20 אחוז ניטרוגליצרין ועובי דופן מעל ל-0,0075″; חמרי הדף דו-בסיסיים בעלי תכולה של 20 עד 25 אחוז ניטרוגליצרין במשקל מקסימלי של 75 ק&quot;ג; חמרי הדף על בסיס ניטרוגואנידין; חמרי הדף רב-נקביים לתחמושת לתותחים ולנשק קל, בעלי עובי דופן לא גדול מ-0,019″; חמרי הדף חד-בסיסיים חד-נקביים
| {{טורים שווים | 25 | - 250}} {{ש}} {{טורים שווים | 250 | - 2500}} {{ש}} {{טורים שווים | 2500 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} כמות מקסימלית - 125 טון
| 15 {{ש}} 30 {{ש}} 40 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 80 {{ש}} 100 {{ש}} 115 {{ש}} 130
|-
| '''קבוצה 4''' || תחמישים, מציתים, נפצים, מרעומים, מדליקים לרקיטות ולג'אטו, מוקשים ורימונים עם מטעני
פריצה ומילוי אדיש, תחלים לתחמושת תותחים((,)) תחלי-נפץ, תחמישים לשימוש אווירי
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 7500}} {{ש}} {{טורים שווים | 7500 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 15000}} {{ש}} {{טורים שווים | 15000 | - 20000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 110 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 140 {{ש}} 150
|-
| '''קבוצה 5''' || כדורים אחודים ואחודים למחצה ממולאים באמונאל, אמאטול, חומר נפץ ב', חומר נפץ ד', ט.נ.ט.((,)) ברטול, או בעלי מילוי אדיש (כולל ח&quot;ש); כדורי ירי כבוד; כדורים עד קליבר 30 מ&quot;מ ועד בכלל; פצצות ופגזי תאורה; תחמושת עם מילוי כימי ומעני חנ&quot;מ (פורצן); מוקשים נגד אדם; מנועי רקיטות ורקיטות בעלות ראש אדיש
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 25000}} {{ש}} {{טורים שווים | 25000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}}
| 50 {{ש}} 60 {{ש}} 70 {{ש}} 80 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 6''' || פגזים של תחמושת נטענת בנפרד עם מילוי ח&quot;נ ד', וכן כל פגז אחר ע&quot;פ מילוי זה שאינו ארוז עם מטען חומר ההדף
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 30000}} {{ש}} {{טורים שווים | 30000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 75000}} {{ש}} {{טורים שווים | 75000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 125000}} {{ש}} {{טורים שווים | 125000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 250000}} {{ש}} {{טורים שווים | 250000 | - 325000}}
| 30 {{ש}} 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 130 {{ש}} 150 {{ש}} 180 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400
|-
| '''קבוצה 7''' || מגברים, מצתים בעלי הפעלה כימית, מוקשים
בעלי מנגנון פנימי
| {{טורים שווים | |עד 5000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 200000}} {{ש}} {{טורים שווים | 200000 | - 300000}} {{ש}} {{טורים שווים | 300000 | - 400000}} {{ש}} {{טורים שווים | 400000 | - 500000}}
| 50 {{ש}} 70 {{ש}} 100 {{ש}} 150 {{ש}} 200 {{ש}} 300 {{ש}} 400 {{ש}} 500
|-
| '''קבוצה 8''' || פגזים עם מילוי נפיץ, עם או בלי מרעום מורכב, פרט לאלה המפורטים בקבוצה 6
| {{טורים שווים | | עד 1000 }} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}} {{ש}} {{טורים שווים | 100000 | - 150000}} {{ש}} {{טורים שווים | 150000 | - 250000}}
| 100 {{ש}} 200 {{ש}} 250 {{ש}} 300 {{ש}} 350 {{ש}} 400 {{ש}} 500 {{ש}} 600
|-
| '''קבוצה 9''' || נפצים, פיקות
| {{טורים שווים | 250 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 750}} {{ש}} {{טורים שווים | 750 | - 5000}}
| 60 {{ש}} 65 {{ש}} 100
|-
| '''קבוצה 10''' || : חמרי נפץ מרסקים למיניהם; חמרי הדף שאינם מפורטים בקבוצות האחרות; אבק שריפה שחור; פתיל מידי; חמרים פירוטכניים מכל הסוגים
: תחמושת אחודה, אחודה למחצה ונטענת בנפרד עם מילוי נפיץ שונה מהמפורט בקבוצה 5; מוקשים ומטעני חבלה; פצצות אוויר נפיצות; פצצות ופגזי צילום; ראשי רקיטות ורקיטות נפיצות; פצצות מרגמה מעל לקליבר 81 מ&quot;מ; רימוני יד ורימוני רובה נפיצים
: תחמושת בעלת מילוי כימי ללא מטען חנ&quot;מ; פתיל רועם; אמוניום ניטרט; ניטרוצלולוזה רטובה (8% עד 30% מים)
| {{טורים שווים | | עד 100 }} {{ש}} {{טורים שווים | 100 | - 500}} {{ש}} {{טורים שווים | 500 | - 1000}} {{ש}} {{טורים שווים | 1000 | - 2000}} {{ש}} {{טורים שווים | 2000 | - 3000}} {{ש}} {{טורים שווים | 3000 | - 4000}} {{ש}} {{טורים שווים | 4000 | - 5000}} {{ש}} {{טורים שווים | 5000 | - 10000}} {{ש}} {{טורים שווים | 10000 | - 20000}} {{ש}} {{טורים שווים | 20000 | - 40000}} {{ש}} {{טורים שווים | 40000 | - 50000}} {{ש}} {{טורים שווים | 50000 | - 100000}}
| 35 {{ש}} 60 {{ש}} 75 {{ש}} 90 {{ש}} 100 {{ש}} 120 {{ש}} 130 {{ש}} 160 {{ש}} 200 {{ש}} 260 {{ש}} 270 {{ש}} 350
|}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באייר תשכ&quot;ח (14 במאי 1968)
&lt;חתימה&gt; משה כרמל שר התחבורה</text>
      <sha1>pgoj434f91hxyxjvsjhm2fnj96thhf9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755468</id>
    <revision>
      <id>3083213</id>
      <timestamp>2026-09-15T16:12:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934</comment>
      <origin>3083213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1301" sha1="5da681u19ummr3id48tf0graun8x56i" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934
=== תקנות שהתקין המנהל עפ&quot;י [[סעיף 37 לפקודת הנמלים|סעיף 14]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1934, תוס' 2, 669|תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)|0456)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לי [[+#37|בפסקא (ה) מסעיף קטן (2) של סעיף 14]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן.
----
((לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;.))

@ 1. השם
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934((&quot;)).

@ 2. איסור
: לא יתרחץ אדם בתוך נמל חיפה או במים הסמוכים לחומת המים הראשית או הצדדית.

&lt;פרסום&gt; 26 ביולי, 1934
&lt;חתימה&gt; ק. ו. סטיד | מנהל מחלקה המכס, האקסייז והמסחר</text>
      <sha1>5da681u19ummr3id48tf0graun8x56i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083341</id>
      <parentid>3083213</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:05:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083341</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1395" sha1="dblregz5blgnrnxhek0swns04spq1qx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה), 1934

=== תקנות שהתקין המנהל עפ&quot;י [[סעיף 37 לפקודת הנמלים|סעיף 14]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1934, תוס' 2, 669|תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה)|0456)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לי [[+#37|בפסקא (ה) מסעיף קטן (2) של סעיף 14]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן.
----
((לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;.))

@ 1. השם
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934((&quot;)).

@ 2. איסור
: לא יתרחץ אדם בתוך נמל חיפה או במים הסמוכים לחומת המים הראשית או הצדדית.

&lt;פרסום&gt; 26 ביולי, 1934
&lt;חתימה&gt; ק. ו. סטיד | מנהל מחלקה המכס, האקסייז והמסחר</text>
      <sha1>dblregz5blgnrnxhek0swns04spq1qx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083342</id>
      <parentid>3083341</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T08:05:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1439" sha1="n2rwlk8nfyojpwud04zqjt2mk7waic6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934 (תיקון: תש&quot;ט)
&lt;שם קודם&gt; תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה), 1934

=== תקנות שהתקין המנהל עפ&quot;י [[סעיף 37 לפקודת הנמלים|סעיף 14]]. ===

&lt;מקור&gt; ((ע&quot;ר 1934, תוס' 2, 669|תקנות חוף חיפה (תקנות רחצה)|0456)); ((תש״ט, תוס' א', 50|פקודת הנמלים (תיקון)|0:312704)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תש&quot;ט) --&gt; בתוקף הסמכויות המסורות לי [[+#37|בפסקא (ה) מסעיף קטן (2) של סעיף 14]] [[מפקודת הנמלים, 1926]], הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן.
----
((לפי [[0:312704|פקודת הנמלים (תיקון), תש&quot;ט-1949]], בכל מקום בו נאמר &quot;פקודת החופים&quot; קרי &quot;פקודת הנמלים&quot; ובכל מקום בו נאמר &quot;רשות החופים&quot; קרי &quot;רשות הנמלים&quot;; בהתאם, כל מקום בו נאמר &quot;חוף&quot; קרי &quot;נמל&quot;.))

@ 1. השם (תיקון: תש&quot;ט)
: תקנות אלה תקראנה ((&quot;))תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה), 1934((&quot;)).

@ 2. איסור (תיקון: תש&quot;ט)
: לא יתרחץ אדם בתוך נמל חיפה או במים הסמוכים לחומת המים הראשית או הצדדית.

&lt;פרסום&gt; 26 ביולי, 1934
&lt;חתימה&gt; ק. ו. סטיד | מנהל מחלקה המכס, האקסייז והמסחר</text>
      <sha1>n2rwlk8nfyojpwud04zqjt2mk7waic6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בטרם שמש בחדרו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755469</id>
    <revision>
      <id>3083214</id>
      <timestamp>2026-09-15T16:14:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור בני רומא</comment>
      <origin>3083214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4007" sha1="1jvx5tvkzyxms5o6xfry3i9beq2w14u" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''בנימן''' (בן אברהם מן הענוים)}}

{{סי|בְּ}}טֶרֶם שֶׁמֶשׁ בְּחֶדְרוֹ / וְחֻפָּתוֹ יֵאָמֵשׁ {{ש}}
לְעַמְּךָ סְלִיחָה כָּפְרוֹ / תְּנָה אֵל, וְחֶטְאוֹ הָמֵשׁ {{ש}}
הַנִּצָּב בְּבֵית דְּבִירוֹ / מִבֹּקֶר עַד אֶמֶשׁ {{ר1}}
בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ / וְלֹא תָבוֹא עָלָיו {{מילת קבע|הַשֶּׁמֶשׁ}}{{ממס|דברים כד טו}}

{{סי|נִ}}חַר גְּרוֹנוֹ בְּקָרְאוֹ / וְחֵךְ מִתְקוֹ יֵחָרֶה {{ש}}
וַיָּנוּעוּ עֲצָמָיו / אוֹדוֹת הַקּוֹל הַקּוֹרֵא {{ש}}
כָּל יוֹמוֹ עַל חֶטְאוֹ / וְעַל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר יָרֵא {{ש}}
וְעֵינָיו יִשָּׂא לְבוֹרְאוֹ / אוּלַי בְּעָנְיוֹ יִרְאֶה {{ש}}
וְאִם יַעֲלֶה עֲוֹן שִׂיאוֹ / שְׁמָעָה וּסְלָחָה וּזְרֵה {{ר1}}
צָפוּן וְיָמָּה אַחֲרֵי / דֶּרֶךְ מְבוֹא {{מילת קבע|הַשֶּׁמֶשׁ}}{{ממס|דברים יא ל}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו}}

{{סי|י}}וֹם כִּפּוּרִים הַזֶּה / יוֹם רָצוֹן וּנְדָבָה {{ש}}
עֱנוּת עַמְּךָ אַל תִּבְזֶה / וּבִרְצוֹנְךָ הֵיטִיבָה {{ש}}
וּמֵי סְלִיחָתָךְ הַזֵּה / עָלָיו, תְּמוּר מֵי מְרִיבָה {{ש}}
וְאַתָּה אֱלֹהִים תֶּחֱזֶה / לְהַתֵּר צַחַן וְדִבָּה {{ש}}
וְאִם יִצְרוֹ רַע חוֹזֶה / לְהַשְׁכִּיבוֹ לְמַעֲצֵבָה {{ר1}}
תְּמוּר זֶבַח זְבָחוֹ / בָּעָרֶב כְּבוֹא {{מילת קבע|הַשֶּׁמֶשׁ}}{{ממס|דברים טז ו}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו}}

{{סי|מֵ}}אָז שָׁבְתוּ מִנְחוֹת / מִבֵּית אֱלֹהִים חַיִּים {{ש}}
וְהַהֵיכָל וְהַמִּזְבְּחוֹת / לִמְעוֹן צִיִּים וְאִיִּים {{ש}}
תַּם כֹּפֶר וּסְלִיחוֹת / וְנִזַּרְתִּי בָּאִיִּים {{ש}}
וְאָפְסוּ עֲבוֹדוֹת נְכוֹחוֹת / הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם {{ש}}
תְּמוּרָם אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹת / וּבָם אֶעְרֹךְ מַאֲוַיִּם {{ר1}}
אוּלַי יְחוֹקְקִי לְחַיִּים / בְּטֶרֶם יָבוֹא {{מילת קבע|שֶׁמֶשׁ}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו}}

{{סי|נֶ}}אְדָּר בְּחָתְמָךְ סְפָרִים / סִפְרֵי חָזָק וְרָפֶה {{ש}}
כְּתֹב וַחֲתֹם לְכִפֻּרִים / אֶת עַמְּךָ הַנִּסְפֶּה {{ש}}
לְמַעַן אָבוֹת יְשָׁרִים / וּמְדַבֵּר פֶּה אֶל פֶּה {{ש}}
וְרָם תַּשְׁפִּיל וְדַל תָּרִים / וּמָזוֹר חָלְיוֹ רַפֵּא {{ש}}
כְּהַיּוֹם לֶחָי לְהָרִים / נֵס, כְּחֶזְיוֹן כָּל צוֹפֶה {{ר1}}
וְלַצְּדָקָה וּלְמַרְפֵּא / יִזְרַח לוֹ {{מילת קבע|הַשֶּׁמֶשׁ}}{{ממס|בראשית לב לב}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות לנעילה]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>1jvx5tvkzyxms5o6xfry3i9beq2w14u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083286</id>
      <parentid>3083214</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T20:42:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>נשמט בטעות</comment>
      <origin>3083286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4091" sha1="648h8zcf9ms92iw31bjrpivoq3u1apt" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''בנימן''' (בן אברהם מן הענוים)}}

{{סי|בְּ}}טֶרֶם שֶׁמֶשׁ בְּחֶדְרוֹ / וְחֻפָּתוֹ יֵאָמֵשׁ {{ש}}
לְעַמְּךָ סְלִיחָה כָּפְרוֹ / תְּנָה אֵל, וְחֶטְאוֹ הָמֵשׁ {{ש}}
הַנִּצָּב בְּבֵית דְּבִירוֹ / מִבֹּקֶר עַד אֶמֶשׁ {{ר1}}
בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ / וְלֹא תָבוֹא עָלָיו {{מילת קבע|הַשֶּׁמֶשׁ}}{{ממס|דברים כד טו}}

{{סי|נִ}}חַר גְּרוֹנוֹ בְּקָרְאוֹ / וְחֵךְ מִתְקוֹ יֵחָרֶה {{ש}}
וַיָּנוּעוּ עֲצָמָיו / אוֹדוֹת הַקּוֹל הַקּוֹרֵא {{ש}}
כָּל יוֹמוֹ עַל חֶטְאוֹ / וְעַל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר יָרֵא {{ש}}
וְעֵינָיו יִשָּׂא לְבוֹרְאוֹ / אוּלַי בְּעָנְיוֹ יִרְאֶה {{ש}}
וְאִם יַעֲלֶה עֲוֹן שִׂיאוֹ / שְׁמָעָה וּסְלָחָה וּזְרֵה {{ר1}}
צָפוּן וְיָמָּה אַחֲרֵי / דֶּרֶךְ מְבוֹא {{מילת קבע|הַשֶּׁמֶשׁ}}{{ממס|דברים יא ל}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ}}

{{סי|י}}וֹם כִּפּוּרִים הַזֶּה / יוֹם רָצוֹן וּנְדָבָה {{ש}}
עֱנוּת עַמְּךָ אַל תִּבְזֶה / וּבִרְצוֹנְךָ הֵיטִיבָה {{ש}}
וּמֵי סְלִיחָתָךְ הַזֵּה / עָלָיו, תְּמוּר מֵי מְרִיבָה {{ש}}
וְאַתָּה אֱלֹהִים תֶּחֱזֶה / לְהַתֵּר צַחַן וְדִבָּה {{ש}}
וְאִם יִצְרוֹ רַע חוֹזֶה / לְהַשְׁכִּיבוֹ לְמַעֲצֵבָה {{ר1}}
תְּמוּר זֶבַח זְבָחוֹ / בָּעָרֶב כְּבוֹא {{מילת קבע|הַשֶּׁמֶשׁ}}{{ממס|דברים טז ו}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ}}

{{סי|מֵ}}אָז שָׁבְתוּ מִנְחוֹת / מִבֵּית אֱלֹהִים חַיִּים {{ש}}
וְהַהֵיכָל וְהַמִּזְבְּחוֹת / לִמְעוֹן צִיִּים וְאִיִּים {{ש}}
תַּם כֹּפֶר וּסְלִיחוֹת / וְנִזַּרְתִּי בָּאִיִּים {{ש}}
וְאָפְסוּ עֲבוֹדוֹת נְכוֹחוֹת / הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם {{ש}}
תְּמוּרָם אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹת / וּבָם אֶעְרֹךְ מַאֲוַיִּם {{ר1}}
אוּלַי יְחוֹקְקִי לְחַיִּים / בְּטֶרֶם יָבוֹא {{מילת קבע|שֶׁמֶשׁ}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ}}

{{סי|נֶ}}אְדָּר בְּחָתְמָךְ סְפָרִים / סִפְרֵי חָזָק וְרָפֶה {{ש}}
כְּתֹב וַחֲתֹם לְכִפֻּרִים / אֶת עַמְּךָ הַנִּסְפֶּה {{ש}}
לְמַעַן אָבוֹת יְשָׁרִים / וּמְדַבֵּר פֶּה אֶל פֶּה {{ש}}
וְרָם תַּשְׁפִּיל וְדַל תָּרִים / וּמָזוֹר חָלְיוֹ רַפֵּא {{ש}}
כְּהַיּוֹם לֶחָי לְהָרִים / נֵס, כְּחֶזְיוֹן כָּל צוֹפֶה {{ר1}}
וְלַצְּדָקָה וּלְמַרְפֵּא / יִזְרַח לוֹ {{מילת קבע|הַשֶּׁמֶשׁ}}{{ממס|בראשית לב לב}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות לנעילה]]
[[קטגוריה:בנימין בן אברהם מן הענוים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>648h8zcf9ms92iw31bjrpivoq3u1apt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיר אשר נואמו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755470</id>
    <revision>
      <id>3083222</id>
      <timestamp>2026-09-15T17:49:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מקורות: מחזור קימחא דאבישונא וכ&quot;י קזנטנזה 3066 של מחזור בני רומא. מקווה להשלים בעתיד את המערכת ע&quot;פ כתבי יד</comment>
      <origin>3083222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10729" sha1="sxx8tey6n11gap0glea7959q3sxedee" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''ליאונטי בר רבי אברהם חזק'''}}

{{סי|שִׁיר|10}} {{סי|אֲ}}שֶׁר נְאָמוֹ {{ש}}
אֲדוֹן עוֹלָמוֹ {{ש}}
לְיִשְׁרֵי אֻמּוֹ {{ר1}}
{{סי|אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה|10}}

{{סי|יִשָּׁקֵנִי|10}} {{סי|בְּ}}כָל זַיִן {{ש}}
בִּנְשִׁיקוֹת בַּר וְיַיִן {{ש}}
וּבִשְׁתֵּי תוֹרוֹתַיִם {{ר1}}
{{סי|כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן|10}}

{{סי|לְרֵיחַ|10}} {{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ סְבָבוּךָ {{ש}}
וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא הִקִּיפוּךָ {{ש}}
וּמַלְכוּת וּכְהֻנָּה חִבּוּךָ {{ר1}}
{{סי|עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ|10}}

{{סי|מָשְׁכֵנִי|10}} {{סי|דִּ}}בְּרוּ כְּהִקְשִׁיבוּךָ {{ש}}
וְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הֱשִׁיבוּךָ {{ש}}
וּכְמוֹרֶה הִצִּיבוּךָ {{ר1}}
{{סי|מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ|10}}

{{סי|שְׁחוֹרָה|10}} {{סי|הֻ}}שְׁפַּרְתִּי בִּמְרוֹמוֹ {{ש}}
כִּקְנוּיַת קְדוּמוֹ {{ש}}
כְּפָעֳלִי נָאֳמוֹ {{ר1}}
{{סי|כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה|10}}

{{סי|אַל תִּרְאוּנִי|10}} {{סי|וְ}}תִשְׂמְחוּ בְּנֵי אֹיַבְתִּי {{ש}}
שֶׁבְּיֶדְכֶם נִמְסַרְתִּי {{ש}}
שֶׁלְּעַצְמִי גָּרַמְתִּי {{ר1}}
{{סי|כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי|10}}

{{סי|הַגִּידָה|10}} {{סי|זְ}}נִיחַת אַבִּירֶיךָ {{ש}}
וּטְבִיחַת עֲדָרֶיךָ {{ש}}
פֶּן יֻדָּחוּ מַאֲמִירֶיךָ {{ר1}}
{{סי|עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ|10}}

{{סי|אִם|10}} {{סי|חָ}}כְמָה שׁוֹמְעִים {{ש}}
שְׁבוּ נִרְגָּעִים {{ש}}
וְהִסָּמְכוּ בְּשַׁעֲשׁוּעִים {{ר1}}
{{סי|עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים|10}}

{{סי|לְסוּסָתִי|10}} {{סי|טִ}}יַּבְתִּיךְ אֲיֻמָּתִי {{ש}}
וּקְנִיתִיךְ סְגֻלָּתִי {{ש}}
וּכְמַלְאֲכֵי שֵׁרוּתִי {{ר1}}
{{סי|דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי|10}}

{{סי|נָאווּ|10}} {{סי|יָ}}ם גָּזִים {{ש}}
תּוֹרוֹת מַכְרִיזִים {{ש}}
וְאַעֲדֵךְ מִלּוֹעֲזִים {{ר1}}
{{סי|צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים|10}}

{{סי|תּוֹרֵי|10}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן אֲחַשֵּׂף {{ש}}
וּמִפְּנִינִים אֲכַסֵּף {{ש}}
וּדְרִישׁוֹת אֲאַסֵּף {{ר1}}
{{סי|עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף|10}}

{{סי|עַד|10}} {{סי|לְ}}עֵינָיו שְׁבָחוֹ {{ש}}
וּמִפִּקּוּדָיו לְשַׂמְּחוֹ {{ש}}
קְעָרָה לְקַנְּחוֹ {{ר1}}
{{סי|נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ|10}}

{{סי|צְרוֹר|10}} {{סי|מֵ}}חֲמוֹרִים מְשׁוּלִים {{ש}}
מוֹצִיאִי בְּהִלּוּלִים {{ש}}
מַסְלִילִי בִּשְׁעוּלִים {{ר1}}
{{סי|בֵּין שָׁדַי יָלִין|10}}

{{סי|אֶשְׁכֹּל|10}} {{סי|נֶ}}חְמָד יְחִידִי {{ש}}
נִדְמָה דוֹדִי {{ש}}
נַחֲלָתוֹ עִנְּדִי {{ר1}}
{{סי|בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי|10}}

{{סי|הִנָּךְ|10}} {{סי|סְ}}מוּכָה בְּאֵתָנִים {{ש}}
בִּזְכוּת קַדְמוֹנִים {{ש}}
סוֹחֶפֶת כְּנַעֲנִים {{ר1}}
{{סי|עֵינַיִךְ כְּיוֹנִים|10}}

{{סי|הִנְּךָ|10}} {{סי|עָ}}רֵב רְנָנָה {{ש}}
וּמַלְכוּת הֲגוּנָה {{ש}}
בְּמִקְדָּשָׁךְ לְשַׁכְּנָה {{ר1}}
{{סי|אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה|10}}

{{סי|קוֹרוֹת|10}} {{סי|פִּ}}רְיוֹנָךְ פְּלוּטִים {{ש}}
מִמַּיִם צְמוּתִים {{ש}}
פְּעוּלֵי מוֹפְתִים {{ר1}}
{{סי|רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים|10}}

{{סי|אֲנִי|10}} {{סי|צְ}}מוּקַת צוּקִים {{ש}}
מְסוּרָה לַעוֹשְׁקִים {{ש}}
צוּר צַוֵּה לְהָקִים {{ר1}}
{{סי|שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים|10}}

{{סי|כְּשׁוֹשַׁנָּה|10}} {{סי|קְ}}לוּטַת גַּנּוֹת {{ש}}
אֲפֻדַּת חִנּוֹת {{ש}}
חֲמוּדָה מִכָּל אִילָנוֹת {{ר1}}
{{סי|כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת|10}}

{{סי|כְּתַפּוּחַ|10}} {{סי|רֹ}}ן אָנֹכִי {{ש}}
רֵיחוֹ הִמְשִׁיכִי {{ש}}
בְּאֶבְרָתוֹ סִכְּכִי {{ר1}}
{{סי|וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי|10}}

{{סי|הֱבִיאַנִי|10}} {{סי|שִׁ}}מְּעַנִי בְּיַצִּיבָה {{ש}}
דָּת מְשֻׁלָּבָה {{ש}}
טִכְּסַנִי בְּחִבָּה {{ר1}}
{{סי|וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה|10}}

{{סי|סַמְּכוּנִי|10}} {{סי|תּ}}וֹרוֹת קוֹנִי {{ש}}
בְּמִצְוֹתָיו רַפְּדוּנִי {{ש}}
וְאַל תַּחֲלִישׁוּנִי {{ר1}}
{{סי|כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי|10}}

{{סי|שְׂמֹאלוֹ|10}} {{סי|תְּ}}פִלִּין אִזְּרַנִי {{ש}}
וּבִשְׁמוֹ סִמְּמַנִי {{ש}}
טַלֵּית עִטְּפַנִי {{ר1}}
{{סי|וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי|10}}

{{סי|הִשְׁבַּעְתִּי|10}} {{סי|לְ}}בַל לִקְפַּץ {{ש}}
מִלְּעוֹרֵר מַפַּץ {{ש}}
וְחִרְחוּר מִלִּקְפַּץ {{ר1}}
{{סי|עַד שֶׁתֶּחְפָּץ|10}}

{{סי|קוֹל|10}} {{סי|יְ}}דִידִי בִּתְרוּעוֹת {{ש}}
מַסְכִּית שַׁוְעוֹת {{ש}}
מְדַלֵּג פְּסִיעוֹת {{ר1}}
{{סי|מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת|10}}

{{סי|דּוֹמֶה|10}} {{סי|אֲ}}בִיר מְלָכִים {{ש}}
לְהוֹשִׁיעַ תְּכָכִים {{ש}}
מִיַּד פּוֹרְכִים {{ר1}}
{{סי|מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|10}}

{{סי|עָנָה|10}} {{סי|וָ}}אֵרֵד לְהַצִּילָךְ {{ש}}
מִיַּד מְחַבְּלָךְ {{ש}}
אֲנִי אֵל מְחוֹלְלָךְ {{ר1}}
{{סי|קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ|10}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|נִ}}שְׁלַם לוֹ {{ש}}
שִׁעְבּוּד כֻּלּוֹ {{ש}}
מִצְרִי מוֹשְׁלוֹ {{ר1}}
{{סי|חָלַף הָלַךְ לוֹ|10}}

{{סי|הַנִּצָּנִים|10}} {{סי|טֶ}}נֶא לְהַרְצֵנוּ {{ש}}
וּלְהִזָּמֵר מַפְרִיכֵנוּ {{ש}}
קָרַב קִצֵּנוּ {{ר1}}
{{סי|וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ|10}}

{{סי|הַתְּאֵנָה|10}} {{סי|יַ}}עַת כֹּל מְלֻכְלָךְ {{ש}}
וּבְנִיחוֹחִים אַצִּילָךְ {{ש}}
וּבְרוֹדֵךְ אַמְשִׁילָךְ {{ר1}}
{{סי|קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ|10}}

{{סי|יוֹנָתִי|10}} {{סי|בַּ}}יָּם לְהֵחָבֵא {{ש}}
אֵין שֹׁוֶה {{ש}}
אֲבָל תְּפִלָּה לְהַרְבֵּה {{ר1}}
{{סי|כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה|10}}

{{סי|אֶחֱזוּ|10}} {{סי|רִ}}שְׁיוֹן נֶאְדָּר {{ש}}
וְחָבְלוּ קֵדָר {{ש}}
מְקַצְּצֵי פְּרִי הָדָר {{ר1}}
{{סי|וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר|10}}

{{סי|דּוֹדִי|10}} {{סי|רִ}}וַּנִי עֲדָנִים {{ש}}
רוֹדִי הִשְׁכִּיר לְעָנִים {{ש}}
אֲהוֹדֶנּוּ בְּנִגּוּנִים {{ר1}}
{{סי|הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים|10}}

{{סי|עַד|10}} {{סי|בְּ}}יַד סוֹתֵר {{ש}}
חִלַּלְתַּנִי מִכֶּתֶר {{ש}}
סֹב וְהַקְשֵׁב עֶתֶר {{ר1}}
{{סי|עַל הָרֵי בָתֶר|10}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|יְ}}צוּעִי בִּקַּשְׁתִּיו {{ש}}
דּוֹדִי הִזְכַּרְתִּיו {{ש}}
וּבְלֵב חִמַּדְתִּיו {{ר1}}
{{סי|בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו|10}}

{{סי|אָקוּמָה|10}} {{סי|אֵ}}יכַן אִבַּדְתִּיו {{ש}}
בְּמִדְרָשִׁים סִבַּבְתִּיו {{ש}}
וְלַנְּבִיאִים שְׁאִלְתִּיו {{ר1}}
{{סי|בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו|10}}

{{סי|מְצָאוּנִי|10}} {{סי|בַּ}}עֲוֹן כֶּתֶם {{ש}}
אוֹתִי דִּמּוּ לְהָתֵם {{ש}}
אַךְ זֶה קִוִּיתֶם {{ר1}}
{{סי|אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם|10}}

{{סי|כִּמְעַט|10}} {{סי|רֶ}}גַע נֻצַּלְתִּי {{ש}}
וּמַחֲמַדִּי מָצָאתִי {{ש}}
וּכְבוֹדוֹ הֵבֵאתִי {{ר1}}
{{סי|אֶל חֶדֶר הוֹרָתִי|10}}

{{סי|הִשְׁבַּעְתִּי|10}} {{סי|ה}}וֹדִי פָּץ {{ש}}
לְמוּזָר וּמוּפָץ {{ש}}
וּמִלְּגַלּוֹת קֵץ הַמְנֻפָּץ {{ר1}}
{{סי|עַד שֶׁתֶּחְפָּץ|10}}

{{סי|מִי|10}} {{סי|מִ}}כָּל נוֹכֵל {{ש}}
יָבִין וְיִסְתַּכֵּל {{ש}}
מְעֻטֶּרֶת שֶׂכֶל {{ר1}}
{{סי|מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל|10}}

{{סי|הִנֵּה|10}} {{סי|חֻ}}פַּת גּוֹאֵל {{ש}}
וּמִשְׁכַּן אֵל {{ש}}
סְבוּבָה לְמֵשִׁיב וְשׁוֹאֵל {{ר1}}
{{סי|מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל|10}}

{{סי|כֻּלָּם|10}} {{סי|זְ}}רִיזִים בִּשְׁאֵלוֹת {{ש}}
וְחָכְמוֹת מְכֻלָּלוֹת {{ש}}
זִיּוּנֵי אַלּוֹת {{ר1}}
{{סי|מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת|10}}

{{סי|אַפִּרְיוֹן|10}} {{סי|קִ}}שֵּׁט חַנּוֹן {{ש}}
לֻחוֹת סַמְפִּירִינוֹן {{ש}}
כְּתָלָיו תָּקִים בְּיַד יִנּוֹן {{ר1}}
{{סי|מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן|10}}

[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]]
[[קטגוריה:ליאונטי בן אברהם]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>sxx8tey6n11gap0glea7959q3sxedee</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:ליאונטי בן אברהם</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1755471</id>
    <revision>
      <id>3083223</id>
      <timestamp>2026-09-15T17:53:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3083223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45" sha1="7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l" xml:space="preserve">[[קטגוריה:שירים לפי מחבר]]</text>
      <sha1>7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755472</id>
    <revision>
      <id>3083226</id>
      <timestamp>2026-09-15T18:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3083098] צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)</comment>
      <origin>3083226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7302" sha1="6pzmy5ydad23y24t049ituadhvt6o1p" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו נמל אשדוד (הכרזת נמל), תשכ״א–1960}}
{{ח:קטע3||הכרזה על נמל אשדוד}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 433|צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1075.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 74|תיקון – צו בדבר תיקון גבולות נמל אשדוד|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 686|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4455.pdf}}, {{ח:תיבה|1589|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4505.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 233|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6353.pdf}}, {{ח:תיבה|572|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6377.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הכרזת נמל}}
{{ח:ת}} אשדוד תהיה נמל לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}}.

{{ח:סעיף|2|גבולות הנמל|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשס״ה, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} גבולות נמל אשדוד יהיו:
{{ח:תת|(1)}} ביבשה –
{{ח:תת}} קו שהתחלתו בנקודת ציון 116.040/136.010, הפונה ממנה מזרחה לנקודת ציון 116.094/135.992, ממנה צפון־מזרחה דרך נקודת ציון 117.360/136.435 וממנה צפון־מזרחה לנקודת ציון 118.002/137.718, ממנה דרום־מזרחה לנקודת ציון 118.383/137.572, ממנה צפון־מזרחה לנקודת ציון 119.702/138.680, ממנה צפון־מערבה לנקודת ציון 119.125/139.515, ממנה לדרום־מערב לנקודת ציון 118.900/138.945, ממנה צפון־מערבה לנקודת ציון 118.105.78/139.337.84, ממנה דרום־מערבה לנקודת ציון 117.657.94/138.316.03, ממנה צפון־מערב לנקודת ציון 117.264.25/138.489.02, ממנה צפון־מזרח דרך נקודות ציון 117.960/140.095 ו־118.415/140.755 לנקודת ציון 119.315/142.890 וממנה מערבה לנקודת ציון 119.090/143.000.
{{ח:תת}} כמו כן קו המקיף שטח נוסף בצדו הדרומי־מזרחי של הנמל המשתרע בין נקודות הציון הבאות:
{{ח:תת}} מנקודת ציון 117.000/136.195, דרומית־מזרחית לנקודת ציון 117.590/135.890, ממנה מזרחה לנקודת ציון 117.917/135.890, ממנה צפונה לנקודת ציון 117.916/136.365, ממנה מערבה לנקודת ציון 117.856/136.365, ממנה צפונה לנקודת ציון 117.856/136.625, ממנה מערבה לנקודת ציון 117.676/136.625, ממנה דרום־מערבה לנקודת ציון 117.360/136.310 וממנה דרום־מערבה ונסגר בנקודת הציון 117.000/136.195.
{{ח:תת}} כמו־כן קו המקיף שטח נוסף בצידו הדרומי־מזרחי של הנמל המשתרע בין נקודות הציון הבאות –
{{ח:תת}} מנקודת ציון 117.586/136.890 לנקודת ציון 117.614/136.894 וממנה לנקודת ציון 117.639/136.886, וממנה לנקודת ציון 117.652/136.871, וממנה לנקודת ציון 117.661/136.853 וממנה לנקודת ציון 117.743/136.902 וממנה לנקודת ציון 117.731/136.930 וממנה לנקודת ציון 117.856/136.986 וממנה לנקודת ציון 117.853/137.008 וממנה לנקודת ציון 117.842/137.014 וממנה לנקודת ציון 117.831/137.164, וממנה לנקודת ציון 117.693/137.115 וממנה דרום מערבה ונסגר בנקודת ציון 117.586/136.890;
{{ח:תת}} וכן קו המקיף שטח נוסף בצידו הצפוני־מזרחי של הנמל המשתרע בין נקודות הציון הבאות –
{{ח:תת}} מנקודת ציון 117.693/137.115 לנקודת ציון 117.831/137.164 וממנה לנקודת ציון 117.820/137.200, וממנה לנקודת ציון 117.893/137.248, וממנה לנקודת ציון 118.484/137.515, וממנה לנקודת ציון 118.425/137.605, וממנה לנקודת ציון 118.383/137.572, וממנה לנקודת ציון 118.002/137.718 וממנה דרום־מערבה ונסגר בנקודת ציון 117.693/137.115 (להלן – השטחים הנוספים).
{{ח:תת|(2)}} בים –
{{ח:תת}} לאורך הקו הנמתח מנקודת ציון 119.090/143.000 לנקודת ציון 114.458/145.157 וממנה לנקודת ציון 110.550/136.573 וממנה לנקודת ציון 114.400/134.790 וממנה לנקודת ציון 115.181/136.415 וממנה לנקודת ציון 116.040/136.010.

{{ח:סעיף|3|סימון הגבולות במפה|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הגבולות ביבשה של נמל אשדוד שצויינו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, סומנו בקו אדום במפה של נמל אשדוד החתומה ביד שר התחבורה ביום ח׳ בתשרי תשכ״ה (14 בספטמבר 1964) ובמפה של נמל אשדוד החתומה בידי שר התחבורה ביום כ״ח בשבט התשס״ה (7 בפברואר 2005), שהעתקים מהן נמצאים במשרדי הממונים על מחוזות המרכז והדרום.
{{ח:תת|(ב)}} גבולות השטחים הנוספים סומנו –
{{ח:תתת|(1)}} בקו אדום במפת תחום נמל אשדוד החתומה ביד שר התחבורה ביום כ״ד בטבת התשמ״ג (9 בינואר 1983);
{{ח:תתת|(2)}} בקו צהוב במפת תחום נמל אשדוד החתומה ביד שר התחבורה ביום ט״ו בסיון התשמ״ג (27 במאי 1983),
{{ח:תת}} העתקים מן המפות נמצאים במשרדי הממונים על מחוזות המרכז והדרום.
{{ח:תת|(ג)}} הגבולות בים של נמל אשדוד שצוינו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}, סומנו בקו כחול במפה של גבולות נמל אשדוד בים הערוכה בקנה מידה 1:20,000, והחתומה בידי שר התחבורה ביום ט״ז בכסלו התשס״ה (29 בנובמבר 2004), שהעתקים ממנה נמצאים במשרדי הממונים על מחוזות המרכז והדרום.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} צו נמל אשדוד (הכרזת נמל), תשי״ח–1957 – בטל.

{{ח:סעיף|5|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו נמל אשדוד (הכרזת נמל), תשכ״א–1960“.

{{ח:חתימות|י״א בכסלו תשכ״א (30 בנובמבר 1960)}}
* '''יצחק בן־אהרן'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6pzmy5ydad23y24t049ituadhvt6o1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1755473</id>
    <redirect title="שיחה:צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)" />
    <revision>
      <id>3083227</id>
      <timestamp>2026-09-15T18:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3083227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67" sha1="ndkjwwp1si98vs51opknk1uz59dfypf" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]</text>
      <sha1>ndkjwwp1si98vs51opknk1uz59dfypf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755474</id>
    <revision>
      <id>3083228</id>
      <timestamp>2026-09-15T18:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3083228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתכם אזביד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755475</id>
    <revision>
      <id>3083235</id>
      <timestamp>2026-09-15T18:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3083235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1046" sha1="0212jsq91duwullv70y1x3jzrwroryi" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אליה'''}}

{{סי|אֶ}}תְכֶם אַזְבִּיד / נֵזֶר וְרָבִיד / בְּיַד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}
{{סי|לְ}}חַדֵּשׁ תּוֹרָה / וּבְרִית הֲדוּרָה / בְּבִנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}
{{סי|י}}וֹם יוֹם בְּעוֹמְסַי / אֶעֱמֹס לַעֲמוּסַי / כָּל טוֹבוֹת מְשׂוֹשַׂי
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}
{{סי|הֱ}}יוֹת שְׂמֵחִים / בְּלֵב מְשַׂמְּחִים / תּוֹרַת מֹשֶׁה שׂוֹחֲחִים
{{רפרן|עוּרָה נוֹרָא / הִתְעוֹרְרָה מְהֵרָה}}

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>0212jsq91duwullv70y1x3jzrwroryi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755476</id>
    <revision>
      <id>3083242</id>
      <timestamp>2026-09-15T19:18:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ו|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3083242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="246" sha1="rc98j4r8h6t88t1blcf79gdnuwzaziz" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ו|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>rc98j4r8h6t88t1blcf79gdnuwzaziz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083248</id>
      <parentid>3083242</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:35:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16983" sha1="kq6iiounc9vqj8z3hfp6kwavk4t2888" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ו|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}} 
{{המשנה|א|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת! אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת; וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו; שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו; שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעָמַד בְּכֻלָּם; לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|במדבר|יד|כב}}: &quot;וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי&quot;:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂו לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבַּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִּבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נִצְּחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְּסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים. עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן: פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שִׁבְעָה דְּבָרִים בְּגֹלֶם וְשִׁבְעָה בְּחָכָם. חָכָם – אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב. שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן, וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, אוֹמֵר: לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת. וְחִלּוּפֵיהֶן בְּגֹלֶם:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;שִׁבְעָה מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה: מִקְצָתָן מְעַשְּׂרִין וּמִקְצָתָן אֵינָן מְעַשְּׂרִין, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה, מִקְצָתָן רְעֵבִים וּמִקְצָתָן שְׂבֵעִים. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה. וְשֶׁלֹּא לִטֹּל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּאָה. דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל הַשְׁמָטַת הָאָרֶץ. בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הַדֶּבֶר מִתְרַבֶּה: בָּרְבִיעִית, וּבַשְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית. בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית. וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִפְּנֵי גֶּזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר 'שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ', זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. 'שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי', עַם הָאָרֶץ. 'שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ', חָסִיד. 'שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי', רָשָׁע:&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת. נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לְרַצּוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לְרַצּוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לְרַצּוֹת, חָסִיד; נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לְרַצּוֹת, רָשָׁע:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{המשנה|יב|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=יב/&gt;אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים. מַהֵר לִשְׁמֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. מַהֵר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, חָכָם; קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רַע:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{המשנה|יג|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=יג/&gt;אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה. הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ. יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד; לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{המשנה|יד|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=יד/&gt;אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד; לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

{{המשנה|טו|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=טו/&gt;אַרְבַּע מִדּוֹת בַּיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי חֲכָמִים: סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה. סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל. מַשְׁפֵּךְ, שֶׁמַּכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָּזוֹ. מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים. וְנָפָה, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{המשנה|טז|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=טז/&gt;כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְּדָבָר? זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר; וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

{{המשנה|יז|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=יז/&gt;כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

{{המשנה|יח|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=יח/&gt;כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ; וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|לג|כא}}: &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל&quot;. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|מ&quot;א|טו|ל}}: &quot;עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא, וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל&quot;:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

{{המשנה|יט|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=יט/&gt;כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ; וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ; עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע? תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|משלי|ח|כא}}: &quot;לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא&quot;. אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, יוֹרְשִׁין גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|תהלים|נה|כד}}: &quot;וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת; אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ&quot;:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

{{המשנה|כ|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=כ/&gt;יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

{{המשנה|כא|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=כא/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְווֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ. בֶּן מֵאָה, כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

{{המשנה|כב|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=כב/&gt;בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ, דְּכֹלָּא בַּהּ; וּבַהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַּהּ, וּמִנַּהּ לָא תְּזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

{{המשנה|כג|ה|אבות}} &lt;קטע התחלה=כג/&gt;בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|אבות ה]]
[[קטגוריה:מסכת אבות|ה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kq6iiounc9vqj8z3hfp6kwavk4t2888</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755477</id>
    <revision>
      <id>3083249</id>
      <timestamp>2026-09-15T19:37:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/הוריות/פרק א|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3083249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="250" sha1="mu7ksn2a2wn4eyey751yorl7fthhdok" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/הוריות/פרק א|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>mu7ksn2a2wn4eyey751yorl7fthhdok</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083250</id>
      <parentid>3083249</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:44:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17034" sha1="jfge5ezmfz3zwlyu0norfp0nu8cedtf" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/הוריות/פרק א|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנֶה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם.

{{המשנה|א|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ; נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר {{צמ|לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה|משלי ח יד}}, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה! שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot;, וְאוֹמֵר &quot;וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת&quot;, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת&quot;:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַלוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי&quot;, וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד, וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב&quot;, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ&quot;:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן – &quot;אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ&quot;;  &quot;אַשְׁרֶיךָ&quot; – בָּעוֹלָם הַזֶּה, &quot;וְטוֹב לָךְ&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ, וְאַל תַּחְמוֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדֶךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל שָׂרִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים, וְאֵלוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִין, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ: כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאוֹלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד&quot;, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ&quot; וְאוֹמֵר, &quot;דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot;:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר, הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָּנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם&quot;, וְאוֹמֵר &quot;תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כּוֹחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot;. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה, אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, &quot;טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot;, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, &quot;בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ&quot;, בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא, וְאוֹמֵר, לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;חֲמִשָׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב, &quot;יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז&quot;. שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן דִּכְתִיב &quot;כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ&quot;. אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: &quot;וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ&quot;. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב: &quot;עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבוֹר עַם זוּ קָנִיתָ&quot;, וְאוֹמֵר &quot;לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם&quot;. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב, &quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְיָ, מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר &quot;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot;:&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, &quot;כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו&quot;, וְאוֹמֵר &quot;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד&quot;. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר&quot;:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|אבות ו]]
[[קטגוריה:מסכת אבות|ו ניקוד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jfge5ezmfz3zwlyu0norfp0nu8cedtf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083251</id>
      <parentid>3083250</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:46:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17022" sha1="ng8ze86mwj2qf6f4gtqj373dv2o2u3r" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/הוריות/פרק א|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנֶה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם.

{{המשנה|א|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ; נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר {{צמ|לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה|משלי ח יד}}, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה! שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot;, וְאוֹמֵר &quot;וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת&quot;, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת&quot;:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַלוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי&quot;, וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד, וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב&quot;, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ&quot;:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן – &quot;אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ&quot;;  &quot;אַשְׁרֶיךָ&quot; – בָּעוֹלָם הַזֶּה, &quot;וְטוֹב לָךְ&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ, וְאַל תַּחְמוֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדֶךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל שָׂרִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים, וְאֵלוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִין, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ: כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאוֹלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד&quot;, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ&quot; וְאוֹמֵר, &quot;דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot;:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר, הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָּנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם&quot;, וְאוֹמֵר &quot;תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כּוֹחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot;. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה, אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, &quot;טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot;, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, &quot;בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ&quot;, בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא, וְאוֹמֵר, לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;חֲמִשָׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב, &quot;יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז&quot;. שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן דִּכְתִיב &quot;כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ&quot;. אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: &quot;וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ&quot;. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב: &quot;עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבוֹר עַם זוּ קָנִיתָ&quot;, וְאוֹמֵר &quot;לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם&quot;. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב, &quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְיָ, מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר &quot;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot;:&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, &quot;כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו&quot;, וְאוֹמֵר &quot;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד&quot;. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר&quot;:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|אבות ו]]
[[קטגוריה:מסכת אבות|ו ניקוד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ng8ze86mwj2qf6f4gtqj373dv2o2u3r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083254</id>
      <parentid>3083251</parentid>
      <timestamp>2026-09-15T19:47:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17026" sha1="6u55l79fsnuxeptzdoj8grg1xir6hlr" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/הוריות/פרק א|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנֶה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם.

{{המשנה|א|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ; נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר {{צמ|לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה|משלי ח יד}}, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה! שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot;, וְאוֹמֵר &quot;וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת&quot;, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת&quot;:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַלוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת, צָרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי&quot;, וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילוּ אוֹת אֶחָת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָּבוֹד, וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב&quot;, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ&quot;:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן – &quot;אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ&quot;;  &quot;אַשְׁרֶיךָ&quot; – בָּעוֹלָם הַזֶּה, &quot;וְטוֹב לָךְ&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ, וְאַל תַּחְמוֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדֶךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל שָׂרִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים, וְאֵלוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוּרִין, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ: כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאוֹלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד&quot;, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ&quot; וְאוֹמֵר, &quot;דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot;:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר, הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָּנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם&quot;, וְאוֹמֵר &quot;תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כּוֹחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot;. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה, אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, &quot;טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot;, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, &quot;בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ&quot;, בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוֹמֵר: &quot;לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת&quot;:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;חֲמִשָׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב, &quot;יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז&quot;. שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן דִּכְתִיב &quot;כֹּה אָמַר יְיָ, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי&quot;, וְאוֹמֵר, &quot;מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ&quot;. אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: &quot;וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ&quot;. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב: &quot;עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבוֹר עַם זוּ קָנִיתָ&quot;, וְאוֹמֵר &quot;לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם&quot;. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב, &quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְיָ, מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;, וְאוֹמֵר &quot;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot;:&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ו|אבות}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, &quot;כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו&quot;, וְאוֹמֵר &quot;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד&quot;. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר&quot;:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|אבות ו]]
[[קטגוריה:מסכת אבות|ו ניקוד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6u55l79fsnuxeptzdoj8grg1xir6hlr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/475</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1755478</id>
    <revision>
      <id>3083269</id>
      <timestamp>2026-09-15T20:14:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */ על פי דף [[מלכים ב כג/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3083269</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7073" sha1="ec4xxcen1rouq19eyxcxq0cvozhge98" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד‎‎}}
הַקְּבָרִ֤ים אֲשֶׁר־שָׁם֙ בָּהָ֔ר וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָֽעֲצָמוֹת֙ מִן־הַקְּבָרִ֔ים וַיִּשְׂרֹ֥ף עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַיְטַמְּאֵ֑הוּ כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר קָרָא֙ אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר קָרָ֔א אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|17}}וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הַצִּיּ֣וּן הַלָּ֔ז אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י רֹאֶ֑ה וַיֹּֽאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אַנְשֵׁ֣י הָעִ֗יר הַקֶּ֤בֶר אִֽישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א מִֽיהוּדָ֔ה וַיִּקְרָ֗א אֶת־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָ עַ֖ל הַמִּזְבַּ֥ח בֵּֽית־אֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|18}}וַיֹּ֙אמֶר֙ הַנִּ֣יחוּ ל֔וֹ אִ֖ישׁ אַל־יָנַ֣ע עַצְמֹתָ֑יו וַיְמַלְּטוּ֙ עַצְמֹתָ֔יו אֵ֚ת עַצְמ֣וֹת הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־בָּ֖א מִשֹּֽׁמְרֽוֹן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|19}}וְגַם֩ אֶת־כׇּל־בָּתֵּ֨י הַבָּמ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} בְּעָרֵ֣י שֹֽׁמְר֗וֹן אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְהַכְעִ֔יס הֵסִ֖יר יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ וַיַּ֣עַשׂ לָהֶ֔ם כְּכׇ֨ל־הַמַּ֣עֲשִׂ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּבֵֽית־אֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|כ}}וַ֠יִּזְבַּח אֶת־כׇּל־כֹּֽהֲנֵ֨י הַבָּמ֤וֹת אֲשֶׁר־שָׁם֙ עַל־הַמִּזְבְּח֔וֹת וַיִּשְׂרֹ֛ף אֶת־עַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּ֖שׇׁב יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|21}}וַיְצַ֤ו הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־כׇּל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר עֲשׂ֣וּ פֶ֔סַח לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כַּכָּת֕וּב עַ֛ל סֵ֥פֶר הַבְּרִ֖ית הַזֶּֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|22}}כִּ֣י לֹ֤א נַֽעֲשָׂה֙ כַּפֶּ֣סַח הַזֶּ֔ה מִימֵי֙ הַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָֽׁפְט֖וּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֗ל יְמֵ֛י מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וּמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|23}}כִּ֗י אִם־בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ נַֽעֲשָׂ֞ה הַפֶּ֧סַח הַזֶּ֛ה לַֽיהֹוָ֖ה בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|24}}וְגַ֣ם אֶת־הָֽאֹב֣וֹת וְאֶת־הַ֠יִּדְּעֹנִים וְאֶת־הַתְּרָפִ֨ים וְאֶת־הַגִּלֻּלִ֜ים וְאֵ֣ת כׇּל־הַשִּׁקֻּצִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִרְאוּ֙ בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִיר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם בִּעֵ֖ר יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ לְ֠מַעַן הָקִ֞ים אֶת־דִּבְרֵ֤י הַתּוֹרָה֙ הַכְּתֻבִ֣ים עַל־הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר מָצָ֛א חִלְקִיָּ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|כה}}וְכָמֹהוּ֩ לֹֽא־הָיָ֨ה לְפָנָ֜יו מֶ֗לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁ֤ב אֶל־יְהֹוָה֙ בְּכׇל־לְבָב֤וֹ וּבְכׇל־נַפְשׁוֹ֙ וּבְכׇל־מְאֹד֔וֹ כְּכֹ֖ל תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה וְאַֽחֲרָ֖יו לֹֽא־קָ֥ם כָּמֹֽהוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|26}}אַ֣ךְ{{מ:לגרמיה-2}} לֹֽא־שָׁ֣ב יְהֹוָ֗ה מֵֽחֲר֤וֹן אַפּוֹ֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁר־חָרָ֥ה אַפּ֖וֹ בִּֽיהוּדָ֑ה עַ֚ל כׇּל־הַכְּעָסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִכְעִיס֖וֹ מְנַשֶּֽׁה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|27}}וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה גַּ֤ם אֶת־יְהוּדָה֙ אָסִיר֙ מֵעַ֣ל פָּנַ֔י כַּֽאֲשֶׁ֥ר הֲסִירֹ֖תִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וּ֠מָאַסְתִּי אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֤את אֲשֶׁר־בָּחַ֙רְתִּי֙ אֶת־יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וְאֶ֨ת־הַבַּ֔יִת אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתִּי יִֽהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָֽׁם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|28}}וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹֽאשִׁיָּ֖הוּ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|29}}בְּיָמָ֡יו עָלָה֩ פַרְעֹ֨ה נְכֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם עַל־מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר עַל־נְהַ֣ר פְּרָ֑ת וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ יֹֽאשִׁיָּ֙הוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיְמִיתֵ֙הוּ֙ בִּמְגִדּ֔וֹ כִּרְאֹת֖וֹ אֹתֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|ל}}וַיַּרְכִּבֻ֨הוּ עֲבָדָ֥יו מֵת֙ מִמְּגִדּ֔וֹ וַיְבִאֻ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וַיִּקְבְּרֻ֖הוּ בִּקְבֻֽרָת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח עַם־הָאָ֗רֶץ אֶת־יְהֽוֹאָחָז֙ בֶּן־יֹ֣אשִׁיָּ֔הוּ וַיִּמְשְׁח֥וּ אֹת֛וֹ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֹת֖וֹ תַּ֥חַת אָבִֽיו׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|כג|31}}בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְשָׁלֹ֤שׁ שָׁנָה֙ יְהֽוֹאָחָ֣ז בְּמׇלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ חֲמוּטַ֥ל בַּת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|32}}וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|כג|33}}וַיַּֽאַסְרֵהוּ֩ פַרְעֹ֨ה נְכֹ֤ה בְרִבְלָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֔ת בִמְּלֹ֖ךְ{{הערה|{{גדול|בִּמְלֹ֖ךְ}} – {{גדול|מִמְּלֹ֖ךְ}} ק'}} בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וַיִּתֶּן־עֹ֙נֶשׁ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ מֵאָ֥ה כִכַּר־כֶּ֖סֶף
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ec4xxcen1rouq19eyxcxq0cvozhge98</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אנעים חדושי שירים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755479</id>
    <revision>
      <id>3083301</id>
      <timestamp>2026-09-15T21:07:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו',...&quot;</comment>
      <origin>3083301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="977" sha1="rrbulv3y5phb7f02uckuqtf9b8c6jss" xml:space="preserve">סדר הפסוקים כאן מוזר מאד. החלק הראשון של היוצר מפייט מראשית המגילה עד [[שיר השירים ג י|ג', י]] (עמודיו עשה כסף) כצפוי. הסילוק ליוצר ממשיך, בחלקו הראשון, מג', יא עד [[שיר השירים ד יא|ד', יא]] (נופת תטופנה). החצי השני של הסילוק ליוצר משום מה מפייט בכלל את הרצף ו', ד – ו', ט. אחריו, האופן חוזר ומפייט את המשך הפסוקים מפרק ד' שנקטע, עד [[שיר השירים ו' ג|ו', ג]] (אני לדודי ודודי לי). כעת הפסוקים הבאים כבר התפייטו לעיל בסילוק ליוצר ולכן הזולת מפייט רק מ[[שיר השירים ו י|ו', י]] (מי זאת הנשקפה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:07, 16 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rrbulv3y5phb7f02uckuqtf9b8c6jss</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755480</id>
    <revision>
      <id>3083310</id>
      <timestamp>2026-09-16T00:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3082893] צו נמל אשקלון (הכרזת נמל), תש&quot;ל-1970</comment>
      <origin>3083310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2053" sha1="2frs8tuyk9gum2cv2b3a70mxlfjbbhe" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו נמל אשקלון (הכרזת נמל), תש״ל–1970}}
{{ח:קטע3||הכרזה על נמל אשקלון}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 911|צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2510.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 895|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2689.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הכרזת נמל}}
{{ח:ת}} אשקלון תהיה נמל לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}}.

{{ח:סעיף|2|גבולות נמל אשקלון|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} גבולות נמל אשקלון יהיו:
{{ח:תת|(1)}} '''ביבשה'''
{{ח:תת}} השטח המוקף על ידי נקודות הציון שלהלן:
{{ח:תתת}} {{עמודות|2|104.220/115.480 {{ש}} 105.395/114.640 {{ש}} 106.285/115.545 {{ש}} 106.600/115.940 {{ש}} 107.150/116.800 {{ש}} 107.025/117.200 {{ש}} 105.835/117.740 וחזרה לנקודת המוצא {{ש}} 104.220/115.480 }}
{{ח:תת|(2)}} '''בים'''
{{ח:תת}} קו לאורך החוף המחבר את נקודות הציון 105.720/117.575 ו־103.440/114.280 וממשיך בקווים המחברים את נקודות הציון הבאות:
{{ח:תתת}} {{עמודות|2|99.720/113.720 {{ש}} 98.100/114.840 {{ש}} 103.060/121.970 {{ש}} 105.000/120.600 {{ש}} 105.000/119.170 וחזרה לנקודת המוצא {{ש}} 105.720/117.575}}

{{ח:סעיף|3|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו נמל אשקלון (הכרזת נמל), תש״ל–1970“.

{{ח:חתימות|ב׳ בשבט תש״ל (9 בינואר 1970)}}
* '''עזר וייצמן'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2frs8tuyk9gum2cv2b3a70mxlfjbbhe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1755481</id>
    <redirect title="שיחה:צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)" />
    <revision>
      <id>3083311</id>
      <timestamp>2026-09-16T00:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3083311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="7razokv651he0hwvw6kbb7w62b0z3ie" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]</text>
      <sha1>7razokv651he0hwvw6kbb7w62b0z3ie</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755482</id>
    <revision>
      <id>3083312</id>
      <timestamp>2026-09-16T00:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3083312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755483</id>
    <revision>
      <id>3083319</id>
      <timestamp>2026-09-16T06:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3082899] צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה), התשע&quot;ג-2012</comment>
      <origin>3083319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3942" sha1="5qfpn6f43pkjbrj3xdo1fzsgsmloeok" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה), התשע״ג–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 162|צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7178.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפה“ – מפת ”נמל חדרה“, הערוכה בקנה מידה של 1:20,000, אשר נחתמה בידי שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ביום ו׳ בחשוון התשע״ג (22 באוקטובר 2012), ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרדי רשות הספנות והנמלים ובמשרד הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצוף הגז“ – מצוף לקליטת גז טבעי נוזלי (L.N.G) מאניה מגזזת.

{{ח:סעיף|2|נמל חדרה}}
{{ח:ת}} חוף נמל חדרה, המים הסמוכים לו והשטח התחום סביב מצוף הגז יהיו נמל לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|הפקודה}}, וייקראו ”נמל חדרה“.

{{ח:סעיף|3|תחום הנמל}}
{{ח:ת}} נמל חדרה יכלול שני חלקים שגבולותיהם הם כפי שמסומן בקו בצבע כחול במפה, ושתחומם ניתן בנקודות ציון כמתואר להלן:
{{ח:תת|(1)}} החלק הראשון, נמל חדרה המרכזי, שגבולותיו הם:
{{ח:תתת|(א)}} בים:
{{ח:תתתת|(1)}} {{טורים שווים | מנקודה 1 | ‎32°28′35.112″ צפון | ‎34°53′09.504″ מזרח }}
{{ח:תתתת|(2)}} {{טורים שווים | לנקודה 2 | ‎32°29′26.998″ צפון | ‎34°52′25.000″ מזרח }}
{{ח:תתתת|(3)}} {{טורים שווים | לנקודה 3 | ‎32°29′52.590″ צפון | ‎34°50′17.032″ מזרח }}
{{ח:תתתת|(4)}} {{טורים שווים | לנקודה 4 | ‎32°27′39.017″ צפון | ‎34°49′32.504″ מזרח }}
{{ח:תתתת|(5)}} {{טורים שווים | לנקודה 5 | ‎32°27′13.998″ צפון | ‎34°51′49.495″ מזרח }}
{{ח:תתתת|(6)}} {{טורים שווים | לנקודה 6 | ‎32°27′54.804″ צפון | ‎34°53′01.998″ מזרח }}
{{ח:תתת}} משם לנקודה 1;
{{ח:תתת|(ב)}} ביבשה:
{{ח:תתת}} רצועת החוף ברוחב 60 מטרים אשר נמצאת ממזרח לקו המים שנמתח מנקודה 6 לאורך קו החוף עד לנקודה 1;
{{ח:תת|(2)}} החלק השני, נמל חדרה – מצוף הגז, שגבולותיו הם:
{{ח:תתת|(א)}} {{טורים שווים | מנקודה 7 | ‎32°28′17.771″ צפון | ‎34°47′24.728″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ב)}} {{טורים שווים | לנקודה 8 | ‎32°28′17.021″ צפון | ‎34°43′51.963″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ג)}} {{טורים שווים | לנקודה 9 | ‎32°25′16.676″ צפון | ‎34°43′52.906″ מזרח }}
{{ח:תתת|(ד)}} {{טורים שווים | לנקודה 10 | ‎32°25′17.425″ צפון | ‎34°47′25.553″ מזרח }}
{{ח:תת}} משם לנקודה 7.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} צו נמל חדרה (הכרזת נמל), התש״ם–1980 – בטל.

{{ח:חתימות|ו׳ בחשוון התשע״ג (22 באוקטובר 2012)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5qfpn6f43pkjbrj3xdo1fzsgsmloeok</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1755484</id>
    <redirect title="שיחה:צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)" />
    <revision>
      <id>3083320</id>
      <timestamp>2026-09-16T06:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3083320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" sha1="3pdofatoeyg73fls9jc8lfputtlkn40" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]</text>
      <sha1>3pdofatoeyg73fls9jc8lfputtlkn40</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755485</id>
    <revision>
      <id>3083321</id>
      <timestamp>2026-09-16T06:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3083321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755486</id>
    <redirect title="תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)" />
    <revision>
      <id>3083348</id>
      <timestamp>2026-09-16T08:17:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]</comment>
      <origin>3083348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="141" sha1="tdbvbxl4jowy0jzm0a6s7ayb7c9zxay" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]</text>
      <sha1>tdbvbxl4jowy0jzm0a6s7ayb7c9zxay</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755487</id>
    <redirect title="תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)" />
    <revision>
      <id>3083349</id>
      <timestamp>2026-09-16T08:19:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)]]</comment>
      <origin>3083349</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="108" sha1="0g9ozs68mrvsokh2udxg5w225b66i7l" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה)]]</text>
      <sha1>0g9ozs68mrvsokh2udxg5w225b66i7l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Yosyyosyyosy</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755488</id>
    <revision>
      <id>3083354</id>
      <timestamp>2026-09-16T10:20:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3083354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="gfa0aldlzhy6bdv95nry19qpoqwrlpp" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:20, 16 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>gfa0aldlzhy6bdv95nry19qpoqwrlpp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yosyyosyyosy</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755489</id>
    <revision>
      <id>3083355</id>
      <timestamp>2026-09-16T10:20:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3083355</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755490</id>
    <revision>
      <id>3083365</id>
      <timestamp>2026-09-16T11:24:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-49969-06</username>
        <id>46504</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף ספר |מחבר=יב&quot;י הלוי |סמל= |אינדקס=אינדקס:Your_Filename.pdf |קודם= |הבא= }}  == תוכן העניינים == &lt;!-- This section links the reader to the actual chapters --&gt; * [[קונטרס צניעותא דרות/הקדמה|הקדמה]] * [[קונטרס צניעותא דרות/מבוא|מבוא]] * [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ב|פרק ב: השיטות בגדרי האיסורים]] * קונטרס...&quot;</comment>
      <origin>3083365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1112" sha1="oq3gglqk7nhflxkoof2u4emjkiizbdw" xml:space="preserve">{{דף ספר
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|סמל=
|אינדקס=אינדקס:Your_Filename.pdf
|קודם=
|הבא=
}}

== תוכן העניינים ==
&lt;!-- This section links the reader to the actual chapters --&gt;
* [[קונטרס צניעותא דרות/הקדמה|הקדמה]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/מבוא|מבוא]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ב|פרק ב: השיטות בגדרי האיסורים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ג|פרק ג: הסתכלות אישה באיש]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ד|פרק ד: מדרש וילקוט שמואל]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ה|פרק ה: נשים לאו בנות הרגשה]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ו|פרק ו: סוגיות נוספות למתירים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ז|פרק ז: דיון בעניין טבע הנשים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ח|פרק ח: דעת רבני דורנו]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ט|פרק ט: מסקנה]]</text>
      <sha1>oq3gglqk7nhflxkoof2u4emjkiizbdw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083366</id>
      <parentid>3083365</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T11:25:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-49969-06</username>
        <id>46504</id>
      </contributor>
      <origin>3083366</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1470" sha1="61b5rq7d11cqdpfv11ity5ih6ieqb80" xml:space="preserve">{{דף ספר
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|סמל=
|אינדקס=אינדקס:Your_Filename.pdf
|קודם=
|הבא=
}}

== תוכן העניינים ==
&lt;!-- This section links the reader to the actual chapters --&gt;
* [[קונטרס צניעותא דרות/הקדמה|הקדמה]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/מבוא|מבוא]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ב|פרק ב: השיטות בגדרי האיסורים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ג|פרק ג: הסתכלות אישה באיש]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ד|פרק ד: מדרש וילקוט שמואל]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ה|פרק ה: נשים לאו בנות הרגשה]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ו|פרק ו: סוגיות נוספות למתירים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ז|פרק ז: דיון בעניין טבע הנשים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ח|פרק ח: דעת רבני דורנו]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ט|פרק ט: מסקנה]]
&lt;noinclude&gt;{{דף ניווט ספר
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|ספר=[[קונטרס צניעותא דרות]]

|קודם=[[קונטרס צניעותא דרות/פרק ב|פרק ב]]
|הבא=[[קונטרס צניעותא דרות/פרק ד|פרק ד]]
}}&lt;/noinclude&gt;

{{הכללה|אינדקס:Your_Filename.pdf|מאיזה עמוד|עד איזה עמוד}}</text>
      <sha1>61b5rq7d11cqdpfv11ity5ih6ieqb80</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083368</id>
      <parentid>3083366</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T11:33:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Snfdfk</username>
        <id>7931</id>
      </contributor>
      <origin>3083368</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2431" sha1="adxrfgnl4vfpuwakhrdpkbo558qgxj1" xml:space="preserve">{{ספר
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|מפתח=קונטרס צניעותא דרות
|אינדקס=קונטרס צניעותא דרות.pdf
|מקור=[[הספרייה הלאומית]] (מערכת: 997014807278405171)
|תוכן=
* [[קונטרס צניעותא דרות/פתח הדבר|פתח הדבר]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק א|פרק א: השיטות בגדרי האיסורים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ב|פרק ב: הסתכלות אישה באיש]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ד|פרק ד: מדרש וילקוט שמואל]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ה|פרק ה: נשים לאו בנות הרגשה]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ו|פרק ו: סוגיות נוספות למתירים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ז|פרק ז: דיון בעניין טבע הנשים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ח|פרק ח: דעת רבני דורנו]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ט|פרק ט: מסקנה]]
}}


== תוכן העניינים ==
&lt;!-- This section links the reader to the actual chapters --&gt;
* [[קונטרס צניעותא דרות/הקדמה|הקדמה]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/מבוא|מבוא]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ב|פרק ב: השיטות בגדרי האיסורים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ג|פרק ג: הסתכלות אישה באיש]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ד|פרק ד: מדרש וילקוט שמואל]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ה|פרק ה: נשים לאו בנות הרגשה]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ו|פרק ו: סוגיות נוספות למתירים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ז|פרק ז: דיון בעניין טבע הנשים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ח|פרק ח: דעת רבני דורנו]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ט|פרק ט: מסקנה]]
&lt;noinclude&gt;{{דף ניווט ספר
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|ספר=[[קונטרס צניעותא דרות]]

|קודם=[[קונטרס צניעותא דרות/פרק ב|פרק ב]]
|הבא=[[קונטרס צניעותא דרות/פרק ד|פרק ד]]
}}&lt;/noinclude&gt;

{{הכללה|אינדקס:Your_Filename.pdf|מאיזה עמוד|עד איזה עמוד}}</text>
      <sha1>adxrfgnl4vfpuwakhrdpkbo558qgxj1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/טו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755491</id>
    <revision>
      <id>3083367</id>
      <timestamp>2026-09-16T11:28:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;(טו, א) כי ירא ייי יעשה זאת ותופש תורה ידריכנה:  (טו, ב) וקדמתהו כאם וכאשת נעורים תקבלנו:  {{לא נשלם}}   קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=44 סמנד פרק טו]  [[קטגוריה:בן סירא]]&quot;</comment>
      <origin>3083367</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="304" sha1="ni3b4x6ezio5crlqjzuobtb1grv43e0" xml:space="preserve">(טו, א) כי ירא ייי יעשה זאת ותופש תורה ידריכנה:

(טו, ב) וקדמתהו כאם וכאשת נעורים תקבלנו:

{{לא נשלם}}


קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=44 סמנד פרק טו]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>ni3b4x6ezio5crlqjzuobtb1grv43e0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קונטרס צניעותא דרות/מבוא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755492</id>
    <revision>
      <id>3083369</id>
      <timestamp>2026-09-16T11:37:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Snfdfk</username>
        <id>7931</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{ניווט ספר |1={{שם דף הבסיס}} |הבא=פרק א |הקודם= }}&lt;/noinclude&gt;  &lt;pages index=&quot;צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf&quot; from=3 to=13 /&gt;&quot;</comment>
      <origin>3083369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201" sha1="rsz3c8h0fh4qoh5jrskjs2a4f00i1q1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט ספר
|1={{שם דף הבסיס}}
|הבא=פרק א
|הקודם=
}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;pages index=&quot;צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf&quot; from=3 to=13 /&gt;</text>
      <sha1>rsz3c8h0fh4qoh5jrskjs2a4f00i1q1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קונטרס צניעותא דרות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755493</id>
    <revision>
      <id>3083370</id>
      <timestamp>2026-09-16T11:39:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Snfdfk</username>
        <id>7931</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר |מחבר=יב&quot;י הלוי |מפתח=קונטרס צניעותא דרות |אינדקס=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf |מקור=[[הספרייה הלאומית]] (מערכת: 997014807278405171) |תוכן= * [[קונטרס צניעותא דרות/פתח הדבר|פתח הדבר]] * [[קונטרס צניעותא דרות/פרק א|פרק א: השיטות בגדרי האיסורים]] * קונטרס צניעותא...&quot;</comment>
      <origin>3083370</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="529" sha1="p03qx1zyjy1sgzcxxq16178e777f3rm" xml:space="preserve">{{ספר
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|מפתח=קונטרס צניעותא דרות
|אינדקס=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf
|מקור=[[הספרייה הלאומית]] (מערכת: 997014807278405171)
|תוכן=
* [[קונטרס צניעותא דרות/פתח הדבר|פתח הדבר]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק א|פרק א: השיטות בגדרי האיסורים]]
* [[קונטרס צניעותא דרות/פרק ב|פרק ב: הסתכלות אישה באיש]]
}}</text>
      <sha1>p03qx1zyjy1sgzcxxq16178e777f3rm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083371</id>
      <parentid>3083370</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T11:40:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Snfdfk</username>
        <id>7931</id>
      </contributor>
      <comment>טעות</comment>
      <origin>3083371</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מפתח:צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים.pdf</title>
    <ns>112</ns>
    <id>1755494</id>
    <revision>
      <id>3083372</id>
      <timestamp>2026-09-16T11:47:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Snfdfk</username>
        <id>7931</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&quot;</comment>
      <origin>3083372</origin>
      <model>proofread-index</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112" sha1="kzedsa4girsv6rw1n1y8t9cxa5fkeiu" xml:space="preserve">{{:MediaWiki:Proofreadpage_index_template
|Type=book
|כותרת=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים
|שפה=he
|כרך=
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|מתרגם=
|עורך=
|מאייר=
|School=
|מוציא לאור=
|Address=ישראל
|שנה=2022
|Key=
|ISBN=
|OCLC=
|LCCN=
|BNF_ARK=
|ARC=
|מקור=pdf
|תמונה=1
|Progress=X
|דפים=&lt;pagelist/&gt;
|Volumes=
|Remarks=
|Width=
|Css=
|Header=
|Footer=
|הערות=
}}</text>
      <sha1>kzedsa4girsv6rw1n1y8t9cxa5fkeiu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083373</id>
      <parentid>3083372</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T11:48:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Snfdfk</username>
        <id>7931</id>
      </contributor>
      <origin>3083373</origin>
      <model>proofread-index</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="179" sha1="4md4ilv9wwd22zv67ltaiijemroaugf" xml:space="preserve">{{:MediaWiki:Proofreadpage_index_template
|Type=book
|כותרת=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים
|שפה=he
|כרך=
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|מתרגם=
|עורך=
|מאייר=
|School=
|מוציא לאור=
|Address=ישראל
|שנה=2022
|Key=
|ISBN=
|OCLC=
|LCCN=
|BNF_ARK=
|ARC=
|מקור=pdf
|תמונה=1
|Progress=X
|דפים=&lt;pagelist/&gt;
|Volumes=
|Remarks=
|Width=
|Css=
|Header=
|Footer=
|הערות=
}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:שמירת העיניים]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:נשים בחז&quot;ל]]</text>
      <sha1>4md4ilv9wwd22zv67ltaiijemroaugf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083374</id>
      <parentid>3083373</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T11:52:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Snfdfk</username>
        <id>7931</id>
      </contributor>
      <origin>3083374</origin>
      <model>proofread-index</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="194" sha1="euxol3g7n3cifog12j0opvtjfoz9gi9" xml:space="preserve">{{:MediaWiki:Proofreadpage_index_template
|Type=book
|כותרת=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים
|שפה=he
|כרך=
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|מתרגם=
|עורך=
|מאייר=
|School=
|מוציא לאור=
|Address=ישראל
|שנה=2022
|Key=
|ISBN=
|OCLC=
|LCCN=
|BNF_ARK=
|ARC=
|מקור=pdf
|תמונה=1
|Progress=X
|דפים=&lt;pagelist from=1 to=116 /&gt;
|Volumes=
|Remarks=
|Width=
|Css=
|Header=
|Footer=
|הערות=
}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:שמירת העיניים]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:נשים בחז&quot;ל]]</text>
      <sha1>euxol3g7n3cifog12j0opvtjfoz9gi9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083375</id>
      <parentid>3083374</parentid>
      <timestamp>2026-09-16T11:54:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Snfdfk</username>
        <id>7931</id>
      </contributor>
      <origin>3083375</origin>
      <model>proofread-index</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="173" sha1="5s69lu7rytdoj2kpfkvdbk6ghn4d4xn" xml:space="preserve">{{:MediaWiki:Proofreadpage_index_template
|Type=book
|כותרת=צניעותא דרות שמירת העיניים לנשים
|שפה=he
|כרך=
|מחבר=יב&quot;י הלוי
|מתרגם=
|עורך=
|מאייר=
|School=
|מוציא לאור=
|Address=ישראל
|שנה=2025
|Key=
|ISBN=
|OCLC=
|LCCN=
|BNF_ARK=
|ARC=
|מקור=pdf
|תמונה=1
|Progress=X
|דפים=1-116
|Volumes=
|Remarks=
|Width=
|Css=
|Header=
|Footer=
|הערות=
}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:שמירת העיניים]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:נשים בחז&quot;ל]]</text>
      <sha1>5s69lu7rytdoj2kpfkvdbk6ghn4d4xn</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>